14.5.2021

פרשת במדבר למה בפרשה שלנו כתוב בפסוק אחד על שבט לוי לא תפקוד ובפסוק שני פקוד ? מה ההבדל בן הפקידה של עם ישראל לפקידה של שבט לוי ? למה יש הבדל בן שבט לוי לשאר השבטים ? מה הקשר ללגיונות של הקב"ה ? למה שבט לוי לא נענש בחטא המרגלים ? מי הם שומרי משמרת הקודש ? מה מועיל העבודה של שומרי משמרת הקודש ? על מה עומד העולם ? מי מחליף את שומרי משמרת הקודש בזמן חורבן בית המקדש ? איך העולם עומד על 2 רגלים כאשר אין את הרגל של העבודה (בבית המקדש ) ? האם זה קשור למה שאמר שמעון בר יוחאי תורה מה תהא עליה ? למה נקראים תלמידי חכמים בנאין ? למה יש חיוב על יהודי לדעת האם עולה בידו כשיטתו של רבי שמעון בר יוחאי ? למה החיוב הזה קשור לדורות אחרונים ולא לדורות ראשונים ? ‏ג'/סיון/תשפ"א

 בס"ד

פרשת במדבר למה בפרשה שלנו כתוב בפסוק אחד על שבט לוי לא תפקוד ובפסוק שני פקוד ? מה ההבדל בן הפקידה של עם ישראל לפקידה של שבט לוי ? למה יש הבדל בן שבט לוי לשאר השבטים ? מה הקשר ללגיונות של הקב"ה ? למה שבט לוי לא נענש בחטא המרגלים ? מי הם שומרי משמרת הקודש ? מה מועיל העבודה של שומרי משמרת הקודש ? על מה עומד העולם ? מי מחליף את שומרי משמרת הקודש בזמן חורבן בית המקדש ? איך העולם עומד על 2 רגלים כאשר אין את הרגל של העבודה (בבית המקדש )  ? האם זה קשור למה שאמר שמעון בר יוחאי תורה מה תהא עליה ? למה נקראים תלמידי חכמים בנאין ? למה יש חיוב על יהודי לדעת האם עולה בידו כשיטתו של רבי שמעון בר יוחאי ? למה החיוב הזה קשור לדורות אחרונים ולא לדורות ראשונים ?  ‏ג'/סיון/תשפ"א

כתוב במדבר (פרשת במדבר) פרק א פסוק ג - ד

(ג) מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן:

(ד) וְאִתְּכֶ֣ם יִהְי֔וּ אִ֥ישׁ אִ֖ישׁ לַמַּטֶּ֑ה אִ֛ישׁ רֹ֥אשׁ לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הֽוּא:

ולעומת זאת כתוב בבמדבר (פרשת במדבר) פרק א פסוק מז - מט

(מז) וְהַלְוִיִּ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֑ם לֹ֥א הָתְפָּקְד֖וּ בְּתוֹכָֽם: פ

(מח) וַיְדַבֵּ֥ר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:

(מט) אַ֣ךְ אֶת־מַטֵּ֤ה לֵוִי֙ לֹ֣א תִפְקֹ֔ד וְאֶת־רֹאשָׁ֖ם לֹ֣א תִשָּׂ֑א בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

את עם ישראל צריך לפקוד ואת הלוים והכוהנים לא צריך לפקוד . אבל מצד שני כתוב בפרשה שלנו הפוך במדבר (פרשת במדבר) פרק ג פסוק טו

(טו) פְּקֹד֙ אֶת־בְּנֵ֣י לֵוִ֔י לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כָּל־זָכָ֛ר מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה תִּפְקְדֵֽם:

ויש כאן סתירה שצריך ליישב כאן כתוב לא תפקוד וכאן כתוב לפקוד . והתירוץ הוא פשוט . צורת הפקידה של עם ישראל ושבט הלוי היו שונים . את עם ישראל פוקדים מגיל 20 על ידי מחצית השקל ואת הלויים פוקדים מגיל חודש על ידי משה שכינה ובת קול . צורת הפקידה של שבט הלוי היא שונה רש"י במדבר (פרשת במדבר) פרק ג פסוק טז

(טז) על פי ה' - אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא היאך אני נכנס לבתי כלם ולתוך אהליהם לדעת מנין יונקיהם. אמר לו הקדוש ברוך הוא עשה אתה את שלך ואני אעשה את שלי. הלך משה ועמד על פתח האהל והשכינה מקדמת לפניו, ובת קול יוצאת מן האהל ואומרת כך וכך תינוקות יש באהל זה, לכך נאמר על פי ה':

עם ישראל התפקד בצורה של ספירה על ידי מחצית השקל אבל שבט לוי התפקד ע"י שכינה ובת קול . כלומר הפקידה של עם ישראל שונה מהפקידה של שבט לוי . וצריך להבין מה ההבדל בן עם ישראל לבין הלווים והכוהנים אומר הבמדבר רבה (וילנא) (פרשת במדבר) פרשה א סימן יב

יב ד"א אך את מטה לוי לא תפקוד למה לא נמנו עם ישראל אלא שבטו של לוי פלטינין היו משל למלך שיש לו לגיונות הרבה ואומר לפרופסיטוט לך מנה את הלגיונות חוץ מן הלגיון העומד לפני לפיכך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אך את מטה לוי וגו' בתוך בני ישראל אין אתה מונה אותן אבל לעצמן מנה אותן שאין שבחו של מלך שימנה לגיונו עם הלגיונות לפיכך נמנו ישראל לעצמן ושבט לוי לעצמן,

לוי הוא הלגיון הקרוב למלך והוא שונה מכל הלגיונות האחרים ולכן לא נמנו עם ישראל ביחד עם שבט הלוי והכוהנים . הם הלגיונות של הקב"ה ולכן הם  שונים  מעם ישראל . לעם ישראל יש נחלה לכל שבט ושבט אבל ללוי ולכוהנים אין נחלה והקיום שלהם תלוי בקב"ה בלבד .ומה הייחודיות של שבט הלוי ?

אומר המדרש תנחומא (בובר) פרשת במדבר סימן יט

[יט] ד"א פקוד את בני לוי. ובמקום אחר כתיב אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תשא וגו' (במדבר א מט), אלא אמר הקדוש ברוך הוא הואיל והם נתנו את נפשם עלי, לך ספור אותם לבדם, ואימתי נתנו נפשם על הקדוש ברוך הוא, בשעה שעשו ישראל אותו מעשה, שנאמר ויעמוד משה בשער המחנה [ויאמר מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי] (שמות לב כו), א"ל הקדוש ברוך הוא למשה הואיל והן עומדין במומיהן, לך ספור אותם, פקוד את בני לוי.

ועוד אומר רש"י במדבר (פרשת במדבר) פרק א פסוק מט

(מט) אך את מטה לוי לא תפקד - כדאי הוא לגיון של מלך להיותמ נמנה לבדו. דבר אחר, צפה הקדוש ברוך הוא שעתידה לעמוד גזירה על כל הנמנין מבן עשרים שנה ומעלה שימותו במדבר, אמר אל יהיו אלו בכלל, לפי שהם שלי,נ שלא טעו בעגל:

הלווים והכוהנים לא היו בחטא העגל ולכן הקב"ה בחר אותם ללגיונות שלו . אבל יש כאן קושיה שהפריעה למפרשים רבים שבני לוי היו בחטא המרגלים אומנם לא בשילוח אבל בבכייה לחינם אם כך מה מועיל להם שהקב"ה לא מנה אותם עם כולם ? ועל זה עונה המזרחי (רא"ם) במדבר (פרשת במדבר) פרק א פסוק מט

אבל מה שאמר "לפי שהם שלי, שלא טעו בעגל" לא הבינותיו, כי היה לו לומר שלא טעו בדברי המרגלים, שבעבורם היתה הגזרה. ושמא יש לומר, שגם הלוים טעו בדברי המרגלים, ועם כל זה לא הענישם, מפני שלא טעו בעגל. אבל שאר השבטים שטעו בשניהם יחד, בדברי המרגלים וגם בעגל, נגזרה בהם הגזרה של ארבעים שנה, ולא על הלויים. וזהו שאמר הכתוב (יז, לד): "תשאו את עונותיכם ארבעים שנה" ופירש רש"י (יד, לג): ולא נאמר תשאו את עונכם, שתי עונות: של עגל ושל תלונות המרגלים, שהרי ארבעים שנה עמדו ישראל במדבר משיצאו ישראל ממצרים, אם כן גם השנה הראשונה בכלל הגזרה היא, ואף על פי שקדמה לשלוח המרגלים, משמע שמשעשו העגל עלתה גזרה זו במחשבה, אלא שהמתין להם עד שתתמלא סאתן, וזהו שאמר (שמות לב, לד וברש"י שם): "וביום פקדי" במרגלים, "ופקדתי עליהם" חטאת זו. אבל הלוים שלא חטאו בעגל ולא עלתה גזרה זו במחשבה עליהם, אין לגזור עליהם עכשיו בעבור עון התלונה לבדה, לפיכך תלה הדבר בעגל ואמר לפי שהם שלי, שלא טעו בעגל.

בכל מקרה הקב"ה בחר בכוהנים ובלווים בגלל הבחירה שלהם בקב"ה ולכן הם נקראים שומרי משמרת בקודש

ויקרא (פרשת צו) פרק ח פסוק לה

(לה) וּפֶתַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד תֵּשְׁב֨וּ יוֹמָ֤ם וָלַ֙יְלָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת יְקֹוָ֖ק וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ כִּי־כֵ֖ן צֻוֵּֽיתִי:

במדבר (פרשת במדבר) פרק א פסוק נג

(נג) וְהַלְוִיִּ֞ם יַחֲנ֤וּ סָבִיב֙ לְמִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה קֶ֔צֶף עַל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמְרוּ֙ הַלְוִיִּ֔ם אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֽוּת:

במדבר (פרשת במדבר) פרק ג פסוק כח

(כח) בְּמִסְפַּר֙ כָּל־זָכָ֔ר מִבֶּן־חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה שְׁמֹנַ֤ת אֲלָפִים֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַקֹּֽדֶשׁ:

ועל מהות העבודה שלהם אומרת התורה במדבר (פרשת קרח) פרק יח פסוק ה

(ה) וּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֵ֚ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד קֶ֖צֶף עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

ועל זה מבאר רבינו מיוחס במדבר (פרשת קרח) פרק יח פסוק ה

(ה) ושמרתם את משמרת הקדש. זו אזהרה לבית דין שיהו מזהירין אותה על כך. ולא יהיה עוד קצף. מלמד שאם אין העבודות הללו נעשות כתקנן קצף בא לעולם, וזהו ששני' על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.

ויש כאן קושיה שהיום  שאין לנו עבודה ובית המקדש נחרב כיצד העולם יעמוד הרי נשארו 2 רגליים בלבד התורה וגמילות חסדים ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת ברכות דף ח עמוד א

אמר ליה רבא לרפרם בר פפא: לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא, מאותם דברים מעולים שאמרת בשם רב חסדא בעניני בית הכנסת. אמר ליה רפרם בר פפא לרבא: הכי אמר רב חסדא: מאי דכתיב, מהו פירוש הכתוב [תהילים פז ב]: "אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב"? - אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה, מקומות שתלמידי חכמים מתאספים ובאים שם ללמוד בתלמוד המביא לידי הכרעת הלכה,(38) יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות, והיינו וזה מה דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: מיום שחרב בית המקדש, אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו, אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.

כלומר נשאר רק תורה וגמילות חסידים ומה מחליף את העבודה בבית המקדש ? וצריך להגיד שבזמן שאין בית מקדש קיים הכול מונח על התורה וגמילות חסדים . ומי מחליף את שומרי משמרת הקודש ?

אומר הרמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק יג

ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד ע"ה =עליו השלום= אומר י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. בריך רחמנא דסייען.

יוצא לנו שכאשר בית המקדש חרב מי שמחליף את שבט הלוי והוא זה השומר את משמרת הקודש הם תלמידי החכמים שלימוד התורה שלהם מונע להביא קצף על העולם .


וכך כותב השל"ה תורה שבכתב - הקדמה

מאי בנאין, אמר רבי יוחנן אלו תלמידי חכמים שעוסקין בבנינו של עולם כל ימיהן והוא חבור תורה של מעלה להקדוש ברוך הוא וזה קיום כל העולמות.

ואולי זה נקודת הבט של רבי שמעון בר יוחאי בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד ב

תנו רבנן: ואספת דגנך, - מה תלמוד לומר - לפי שנאמר: לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: ואספת דגנך - הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל; רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה?

ומה הכונה תורה מה תהא עליה ? הגמרא מיד אומרת בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד ב

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי - זו וזו נתקיימה בידן, דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי - זו וזו לא נתקיימה בידן.

ולנידון שלנו דורות ראשונים הם הדורות שחיו כאשר בית המקדש היה קיים ואז העולם היה עומד על 3 דברים על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים . אז חוסר בלימוד התורה הושלם על ידי העבודה וזה המשמעות של זו וזו נתקיימה בידן. אבל היום שבית המקדש חרב והעולם עומד רק על תורה ועל גמילות חסדים שואל רבי שמעון בר יוחאי תורה מה תהא עליה ? היא צריכה להשלים את החיסרון של בית המקדש את הרגל השלישי . והרמב"ם שמבין את זה מוסיף את לומדי התורה לאלו שהם משבט לוי שהם מהלגיונות של הקב"ה והוא מפרנסם כי הם הרגל הראשונה והשנייה שעליהם עומד העולם עם גמילות חסדים ובלי הרגל הראשונה והשנייה העולם לא עומד . ומתוך מה שאומרת הגמרא תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד ב

אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל - ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן.

ומתוך ההבנה שהעולם כיום עומד על התורה ועל גמילות חסדים מובן למה אומר אביי הרבה עשו כרבי שמעון בר יוחאי שיש לו לאדם חיוב לנסות ולהבין האם יעלה בידו או לא . כי אם באמת הוא מהמעטים שאכן היה עולה בידו והוא לא עושה את זה הוא מקטין את הסיכוי של העולם לעמוד .