2.1.2015

פרשת ויחי האם יוסף הוא בעצם הראש והבכור של עם ישראל ? האם שני המשיחים היו צריכים להגיע מענף יוסף והיה צריך להיות שתי משיח בן יוסף ? מתי זה ישתנה ?



בס"ד

פרשת ויחי   האם יוסף הוא בעצם הראש והבכור של עם ישראל ? האם שני המשיחים היו צריכים להגיע מענף יוסף והיה צריך להיות שתי משיח בן יוסף ?  מתי זה ישתנה ? ‏י"א/טבת/תשע"ה

בראשית פרק מח

 

(ה) וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי:

אנחנו רואים   גם בספר בראשית וגם לאורך כל התורה והנביאים והכתובים חילופי תפקידים . כלמור יש כללים מסוימים כמו בכור , מלך , ירושה וכד' אבל ניתן לכאורה לשנות את "כללי המשחק" כמובן  על פי הדיבור או ישירות ע"י ציווי של הקב"ה או ע"י הנביא  . בפרשה שלנו  לוקח יעקב את מנשה ואפרים ומחליף את תפקידם של ראובן ושמעון .

[רבינו] בחיי בראשית פרק מח מפרש מה היה השינוי . יוסף קיבל את הבכורה במקום ראובן ושני החלקים הם אפרים ומנשה

ה) כראובן ושמעון יהיו לי. בכאן נתן יעקב הבכורה ליוסף, ומה שכתוב: (דברי הימים - א ה, א) "ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף", מן הכתוב הזה נאמר כן.

והנה דעת רש"י ז"ל, כי בכורתו של יוסף לא לענין נחלה רק לענין הכבוד שיקראו בניו שבטים.

והרמב"ן ז"ל דוחה זה כי אי אפשר בשום פנים שיהיה יוסף כשאר השבטים בנחלה ותהיה הבכורה להקרא שני שבטים, אבל בכורתו של יוסף היתה לענין נחלה, וזהו שאמר הכתוב: בנחלתם, וזהו שתרגם אונקלוס: תרין שבטין יפקון מבנוהי יקבלון חולקא ואחסנתא, ש"חולקא" הוא חלק הבכורה ו"אחסנתא" ירושת הפשוט.

אור החיים מפרש אחרת הוא מעלה את יוסף לדרגת יעקב כמו אב ולכן הבנים הם השבטים  

אור החיים בראשית פרק מח

אלא יש לדעת מאמרם ז"ל (זהר ח"א ק"פ) כי יוסף הוא בחינת נפש יעקב. והוא שרמז הכתוב באומרו (ל"ז ב') אלה תולדות יעקב יוסף. והוא אומרו (תהלים עז) בני יעקב ויוסף, ורמזו חכמי אמת כי הוא בחינת מילוי הוא"ו שהמילוי כאות עצמו. ועל פי הקדמה זו יתיישבו כל הדקדוקים, כי יוסף הוא בחינת יעקב ובמדרגת אב לשבטים יקרא כרשום גם כן באומרו בני יעקב ויוסף, וכפי זה כשאמר ה' ליעקב שיצאו ממנו עוד בנים זה יעקב זה יוסף ולזה לא הלביש הנבואה בשאר בניו, ולזה דקדק לומר ב' בניך וגו' לי הם פירוש במדרגת בני יעקב לא במדרגת בני בניו ולזה הוסיף לבאר ואמר כראובן ושמעון, ומעתה הרי יוסף במדרגת אב כיעקב ואין האב נמנה עם הבנים בגדר אחד כמו שאין יעקב נמנה עם השבטים:

למה נעשה השינוי ?

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קכג עמוד א

בעא מיניה ר' חלבו מרבי שמואל בר נחמני: מה ראה יעקב שנטל בכורה מראובן ונתנה ליוסף? מה ראה? ובחללו יצועי אביו כתיב! אלא מה ראה שנתנה ליוסף? אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לבעל הבית שגדל יתום בתוך ביתו, לימים העשיר אותו יתום ואמר: אהניהו לבעל הבית מנכסי. א"ל: ואי לאו דחטא ראובן, לא מהני ליה ליוסף ולא מדעם! אלא, ר' יונתן רבך לא כך אמר: ראויה היתה בכורה לצאת מרחל, דכתיב: +בראשית ל"ז+ אלה תולדות יעקב יוסף, אלא שקדמתה לאה ברחמים, ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקדוש ברוך הוא לה.

הגמרא בעצם נותנת שני אפשרויות אחד שזה החטא של ראובן ואפשרות אחרת  זה ההבדל בן מה שהיה צריך להיות ובן מה שקרא בפועל . מרחל היה צריך לצאת הבכורה אבל הנסיבות הובילו לתוצאה  אחרת

אבל מאוחר יותר הדבר תוקן . אבל שינוי התפקידים לא הסתיים

ונאמר בבראשית פרק לה

(יא) וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ:

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ג - ביום השמיני

דבר אחר גוי וקהל גוים גוי זה בנימין, קהל גוים זה אפרים ומנשה, ומלכים מחלציך יצאו זה שאול המלך שעמד מבנימין תחילה למלכים שנאמר ויהי איש מבנימין ושמו קיש בן אביאל.

כלומר יוסף הוא הראש להמשך של עם ישראל , ו נראה לי שאפשר להגיד שיצאו  ממנו שני המשיחים ולא כמו שבסופו נקבע משיח בן יוסף ומשיח בן דויד

 

 

 

ולא רק זאת כתוב ביחזקאל פרק לז

(כז) וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי

דברים פרק לג

(יב) לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְקֹוָק יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן: ס

ואומר התלמוד בבלי מסכת מגילה דף טז עמוד ב

אמר רבי אלעזר: בכה על שני מקדשים שעתידין להיות בחלקו של בנימין, ועתידין ליחרב. ובנימן בכה על צואריו - בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף, ועתיד ליחרב. +בראשית מ"ה+ והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין.

כלומר השכינה נמצאת  בחלקו של יוסף ושל בנימין כלומר יוסף זה אפרים ומנשה ונוסף לזה בן רחל  . בנימין השכינה נמצאת גם בירושלים וגם בשילה בחלק של בני רחל . ואני רוצה להגיד ששני המשיחים לעתיד לבא היו אמורים להגיע  מענף רחל מיוסף שזה אפרים ומנשה ומבנימין ,   אבל היה שינוי ע"י הקדוש ברוך הוא ושאול שהיה  מלך משבט  בנימין נלקחה ממנו המלוכה וניתנה לדויד שהוא מענף יהודה

שמואל א פרק טו

(כז) וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע:

(כח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע יְקֹוָק אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ:

כלומר אנחנו רואים שיש תכנון מסוים אבל בסופו של דבר יש שינויים שמתרחשים  לפי מעשי האדם ולפי הנסיבות וגם דברים שנראים לכאורה ללא יכולת שינוי משתנים בהתאם לנסיבות וכל זאת מפי הדיבור . וגם כשעושים את החשבון הכללי רואים שהכול לפי חשבון מדוקדק

ואומר ר' חיים פלטיאל בראשית פרק כח

 וא"ת היאך נטל יעקב מעשר מבניו דהא נדר לעשר הכל דכתיב וכל אשר תתן לי, וי"ל דהיו י"ד כדכתיב אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, ולד' אמהות ד' בכורות ואין בכור חייב במעשר ולא נשאר רק י' ולוי היה המעשר. וא"ת היאך עישר לוי והלא לא היה רק שלישי, וי"ל דרואין אנו כריסיהן של ד' אמהות כאלו היה אחד ואם היה כריסן אחד צא ולמד משפופרת שפיה קצר דלוי היה עשירי.

כלומר רואים שלוי היה מעשר של השבטים אבל זה לא מסתדר כי היו 12  והחשבון לא מדוקדק . הוספת מנשה ואפרים מביאים את מספר השבטים ל 14   4 שבטים יורדים בחשבון כי יש 4  אמהות ולכן 4 בכורים ולכן נשאר 10 שבטים שצריך לעשר אותם וזה היה לוי .

לסיכום צריך לראות את המציאות המורכבת של מה שהיה אמור להיות ות התוצאה הסופית אבל תמיד זה לפי חשבון מדוקדק של הקב"ה .

פרשת ויחי תעלומת השבעים יום בן חג סוכות לחנוכה שכתוב במדרש שזה 70 יום ‏י"א/טבת/תשע"ה


בס"ד

פרשת ויחי תעלומת השבעים יום בן חג סוכות לחנוכה שכתוב במדרש שזה 70 יום  ‏י"א/טבת/תשע"ה

פרשת ויחי תעלומת ה 70 יום בן חג לחנוכה

במאמר קודם שלי פרשת מקץ כתבתי שיש 70 יום בן חג סוכות  לחנוכה ולא היה לי הסבר לעניין כאשר במדרש זה נחשב ל 50 יום 

בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה כב

(ג) [ויהי מקץ ימים] ר' אליעזר ור' יהושע ר' אליעזר א' בתשרי נברא העולם, ר' יהושע א' בניסן, מאן דאמר בתשרי עשה הבל קיים מן החג ועד חנוכה, מאן דאמר בניסן עשה הבל קיים מן הפסח ועד עצרת, בין כדברי אילו ובין כדברי אילו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מנ' יום.

 

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/12/blog-post_19.html

 

וכותב מלבי"ם יחזקאל פרק מה

וכבר עמדו חז"ל ע"ז במנחות דף מ"ה, ור' יוחנן אמר אליהו עתיד לדרשה, דר' יוחנן לשטתו שכל הנביאים נתנבאו לימות המשיח, ויהיה שינוי טבע העולם, וה"ה שישתנה ענין הקרבנות, אבל חבריו פליגי עליו, בין במ"ש שיהיה שינוי לעת"ל בטבע, ובין בזה שיהי שינוי במצות, ואמרו שמלואים הקריבו בימי עזרא והוא כפי' מ"ש הרי"א שקרבנות אלה שחשב פה יהיו קרבנות מלואים, וקרבנות מלואים יהיו משונים, שכן היו משונים גם בימי עזרא ובימי משה, והיו הוראת שעה, ולפ"ז ימשכו ימי המלואים והחנוכה מן חג המצות עד חג הסוכות, כי בחג המצות תהיה התחלת הגאולה ובסוכות יהיה הסוף, כי אז תהיה מלחמת גוג ומגוג (ור"א ור"י שפליגי אם יגאלו בניסן או בתשרי שניהם יש להם מקום) ולנגד משך ימים האלה יהיה משך זמן החנוכה, ואחרי ההשקפה הנכונה ראיתי, כי הימים האלה נזכרים ונעשים בזמן ובקצב הראוי, כי בימי משה היו המלואים ז' ימים, ובימי שלמה היו י"ד ימים, שבעה ושבעה, ובימי עזרא נמשכו כ"א יום כמו שנזכר בעזרא, הרי כל א' הוסיף על מלואים הקודמים לו ז' ימים עם ימים הקודמים, וממילא ראוי לפ"ז שמלואים של לעתיד יהיו כ"ח יום, אולם באשר המלואים הקודמים לא נתקיימו ראוי לעשות שנית גם הימים הקודמים, בענין שיעשה ז' ימים וי"ד ימים וכ"א ימים נגד הקודמים שנבטלו, וכ"ח יום הראוים עתה ס"ה שבעים יום,

ובפרשה שלנו כתוב על השבעים יום

בראשית פרק נ

(ג) וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם:

 

ואומר השמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה יח

כבדו את יעקב שנאמר (שם /בראשית/ נ) ויבכו אותו מצרים שבעים יום, אמר הקדוש ברוך הוא ומה כבוד אני עושה למצרים הריני קורא אותה בשמה של גן עדן שנאמר (שם /בראשית/ יג) כגן ה' כארץ מצרים, כשחזרו ושעבדו בהן אמר הקדוש ברוך הוא ועברתי בארץ מצרים חוזר אני מאותו כבוד ואעשה אותה שממה שנאמר (יואל ד) מצרים לשממה תהיה.

וכן כתוב במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יד

ד"א למה שבעים כנגד מראש ספר בראשית עד קללת נחש שבעים פסוקים א"ר פנחס שני אויבים לא נאררו עד שהשלים עליהם שבעים פסוקים הנחש והמן הרשע הנחש מבראשית עד ארור אתה מכל הבהמה שבעים פסוקים המן מאחר הדברים האלה גדל המלך וגו' עד ויתלו את המן שבעים פסוקים לתכלית שבעים נתלה על חמשים ד"א כנגד שבעים שמות הקדושים מן בראשית עד פרשתו של נחש

ובמדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יד

ד"א כנגד ע' ימים טובים שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג, וראש השנה, ויום הכפורים וחג שבועות שנים וחמשים שבתות יש בשנת החמה הרי ע', ד"א כנגד ע' שמות שיש לו להקב"ה, ע' שמות שיש לישראל, ע' שמות לתורה, ע' שמות לירושלים,

וצריך להגיד שהמספר שבעים מסמל את  אומות העולם ולכן צריך להגיד שמספר שבעים מסמל תהליך הדומה לתהליך של חמישים יום המספר חמישים מסמל תהליך הנוגע רק לעם ישראל והתהליך המקביל המשלב את אומות העולם זה תהליך של 70 יום  .

ואם נחזור למה שכתבתי באחד המאמרים הקודמים יש תהליך שמתחיל בפסח בו נברא העולם מחדש ומסתיים בשמיני עצרת שזה השלמות של העולם ביחד עם אומות העולם . אבל תהליך זה היה צריך להמשך 50 יום כפי שהבאתי את המדרש על שמיני עצרת

ואיתא במדרש תנחומא (פנחס טו) שהיה מהראוי להיות שמיני עצרת אחר החג חמשים יום כשם שיש מפסח ועד עצרת, אלא אמר הקדוש ברוך הוא חורף הוא ואינן יכולין להניח בתיהם לבוא לכאן, אלא עד שהן אצלי יעשו עצרת, מנין ממה שקראו בענין (במדבר כט, לה) ביום השמיני עצרת וגו' עכ"ל:

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/12/blog-post_19.html

אבל לפי המהלך של המלבים לעתיד לבא ישתנה הטבע צריך להגיד שהחמישים יום יהיו שבעים יום שזה התהליך המשולב של עם ישראל עם אומות העולם כלומר עם מצרים ובזה אנחנו מבינים  את  החשיבות של  חנוכה  שמסמלת את קבלת התורה לאחר מאבק עם אומות העולם וזה יהיה בתהליך של 70 יום