12.6.2020

פרשת שלח לך למה חטא המרגלים גרם לעונש כזה חמור ? מה הקשר לבכייה לדורות ? מתי היה עוד בכייה של עם ישראל ? למה על הבכייה בפרשת המתאווים לבשר לא גזר הקב"ה עונש כמו בחטא המרגלים ? מה הקשר להפרדה בן פורענות ראשונה לפורענות שנייה ? מה הקשר ל 40 יום ? האם ב 40 יום לפני חטא המרגלים היה בריאה הפוכה ? ‏כ'/סיון/תש"פ

בס"ד
פרשת שלח לך  למה חטא המרגלים גרם לעונש כזה חמור ? מה הקשר לבכייה לדורות ? מתי היה עוד בכייה של עם ישראל ? למה על הבכייה בפרשת המתאווים לבשר לא גזר הקב"ה עונש כמו בחטא המרגלים ? מה הקשר להפרדה בן פורענות ראשונה לפורענות שנייה ? מה הקשר ל 40 יום ? האם ב 40 יום לפני חטא המרגלים היה בריאה הפוכה ?  ‏כ'/סיון/תש"פ

במדבר פרשת שלח פרק יג פסוק לא - לג

(לא) וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ:

(לב) וַיֹּצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת:

(לג) וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם:

 (א) וַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא:

וכדי להבין את חטא המרגלים ואת העונש שהקב"ה נתן לעם ישראל נסתכל בדברי התורה

במדבר פרשת שלח פרק יד פסוק לד - לה

(לד) בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־תַּרְתֶּ֣ם אֶת־הָאָרֶץ֘ אַרְבָּעִ֣ים יוֹם֒ י֣וֹם לַשָּׁנָ֞ה י֣וֹם לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙ אֶת־ עֲוֹנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת־תְּנוּאָתִֽי:

(לה) אֲנִ֣י יְקֹוָק֘ דִּבַּרְתִּי֒ אִם־לֹ֣א׀ זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכָל־הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ:

הגמרא דנה בעניין חברותא מסכת תענית דף כט עמוד א

שנינו במשנתנו: בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ.

מנלן שהיה זה בתשעה באב?דכתיב: "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן". ואמר מר: בשנה ראשונה עשה משה את המשכן, ונסתיימה מלאכתו בכ"ה בכסלו(1666).

המתין משה עד חודש ניסן, שהוא תחילת שנה שניה, ואז הקים משה את המשכן. ובאותה שנה שלח את המרגלים.וכתיב: "ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת", וכתיב בהמשך המקרא: "ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים".אמר רבי חמא בר חנינא: אותו היום [היום השלישי למסעם] סרו מאחרי ה'(1667), כפי שמובא בהמשך המקרא: ויהי העם כמתאוננים וגו'. הרי שהיה זה בעשרים ושלשה בחודש השני, הוא חודש אייר(1668).וכתיב לאחר מכן: "והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר וגו'".וכתיב שאמר להם משה: "התקדשו למחר ואכלתם בשר וגו' לא יום אחד תאכלון ולא יומים וגו' עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא וגו'".והרי אותו מעשה שהתאוו תאוה היה בעשרים ושלשה באייר, ולאחר מכן אכלו בשר חודש ימים, יוצא, דהוו להו [שהיה זה], סיום אותו חודש, בעשרין ותרתין [בעשרים ושתים] בסיון [כי החודש היה חסר, בן עשרים ותשעה יום].וכתיב לאחר מכן, שמרים ואהרן דברו על משה, ונענשה מרים - ונצטרעה. וכתוב: "ותסגר מרים שבעת ימים". דהוו להו [שהיה זה], סיום אותם שבעה ימים, בעשרין ותשעה בסיון.וכתיב מיד לאחר אותו מעשה: "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען". ותניא: בעשרים ותשעה בסיון שלח משה מרגלים. והיינו, שהיה זה מיד לאחר שנסתיימו שבעת ימי ההסגר של מרים.וכתיב: "וישבו [המרגלים] מתור הארץ מקץ ארבעים יום". ובאותו לילה ששבו הוציאו דיבת הארץ רעה, ובכו העם, וקבע להם הקדוש ברוך הוא בכיה לדורות, כפי שיובא להלן.

ותמהה הגמרא: לפי החשבון דלעיל, עוֹלֶה שהני [אלו], הימים מזמן שילוח המרגלים עד חזרתם, ארבעים יום נכי חד הוו [ארבעים יום חסר אחד היו]!שכך הוא החשבון: שני ימים נותרו מחודש סיון, דהיינו, יום עשרים ותשעה עצמו, שבו נשתלחו המרגלים, ויום שלושים בו. ועוד עשרים ותשעה ימים של חודש תמוז. ועוד שמונה ימים שעברו מחודש אב עד שחזרו המרגלים, שהרי בלילה שלאחר מכן בכו העם, סך הכל - שלושים ותשעה יום(1669).ואילו בפסוק כתוב, שהמרגלים שבו מקץ ארבעים יום מהליכתם!

אמר אביי: חודש תמוז דההיא שתא [שבאותה שנה] - מלויי מליוה [עשו אותו חודש מלא, בן שלושים יום], ועל ידי כך ניתוסף עוד יום אחד, ונסתיימו ארבעים יום בתשעה באב.דכתיב: "קרא עלי מועד לשבר בחורי". יום עיבור החודש נקרא מועד(1670), ו"לשבור בחורי" - היינו חורבן בית המקדש. כלומר, שחורבן בית המקדש נקבע ליום ט' באב, על ידי שאותו חודש היה מעובר.וכתיב: "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא". שכאשר שמעו העם את דברי הדיבה שהוציאו המרגלים על ארץ ישראל, נתנו קולם בבכי. ולא שעו לדברי יהושע וכלב, שאמרו שטובה הארץ מאד מאד.

אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותה לילה שבכו בו העם - ליל תשעה באב היה, כפי שהעלה החשבון שהובא לעיל.אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם בכיתם בלילה זה בכיה של חנם, על לא כלום, ואני קובע לכם בלילה זה בכיה לדורות הבאים, על חורבן בית המקדש(1671).ובאותו לילה נגזר עליהם שלא יכנסו לארץ, כפי שנאמר: ויאמר אליהם חי אני נאם ה' וגו' במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' אם אתם תבואו אל הארץ וגו' כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון וגו'.

כלומר חטא המרגלים לא רק שגרם לעם ישראל למות במדבר ולשהות במדבר 40 שנה עד שימותו כל מי שהיה חלק מחטא המרגלים החטא  גרם לבכייה לדורות לכל עם ישראל . הבכייה לחינם של עם ישראל גרמה לבכייה לדורות . ונשאלת השאלה למה בכייה קודמת לבכייה הזאת לא גרמה לעם ישראל נזק כמו חטא המרגלים  ורק הבכייה לחינם גרמה לעונש כזה כבד .

כתוב בבמדבר פרשת בהעלותך פרק יא פסוק ד

(ד) וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבּ֔וֹ הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר:

במדבר פרשת בהעלותך פרק יא פסוק י

(י) וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אָהֳל֑וֹ וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְקֹוָק֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥י מֹשֶׁ֖ה רָֽע:

עם ישראל בכה גם כאן לפני חטא המרגלים למשפחותיו על עניין הבשר ולמה על בכייה זו  הקב"ה לא נתן עונש כבד כמו שנתן בחטא המרגלים ?

אומר הקדושת לוי ליקוטים

מחמשה עשר בשבט עד ראש חודש ניסן כאשר היו מקדשים על פי הראיה מ"ה ימים, וכן מחמשה עשר באב עד ראש השנה מ"ה ימים. הכלל, כי ר' אליעזר ור' יהושע, חד סבר בניסן נברא עולם וחד סבר בתשרי נברא עולם (ר"ה יא, א). והנה התוספות בראש השנה מפרש האדם נברא בכ"ה באלול, ונמצא מט"ו באב עד כ"ה אלול ארבעים יום נגד יצירת הוולד, וכן למאן דאמר בניסן נברא עולם, האדם נברא בכ"ה באדר, נמצא מט"ו בשבט עד כ"ה אדר ארבעים יום נגד יצירת הוולד.

יוצא לנו שבעצם תחילת בריאת העולם זה בכ"ה באדר ולכן מט"ו בשבט עד  כ"ה באדר זה ארבעים יום של עיבור העולם .כמו שיצירת ולד לוקחת ארבעים יום כך עיבור העולם לוקח ארבעים יום .

אומרת גם הגמרא חברותא מסכת ערכין דף טז עמוד ב

וכל כך למה, כלומר: לאיזה ענין אמרו, שדברים אלו בכלל יסורים?

ומפרשינן: שנחשב יסורים לענין זה דתניא דבי רבי ישמעאל: כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין, קיבל בזה עולמו, כל מנוחתו לעתיד!

כלומר עולם בכלל ועולם קטן  שהוא האדם קשור לתהליך שלוקח ארבעים יום . כלומר התהליך של בריאת העולם הקטן זה האדם ובריאת העולם עצמו קשור לתהליך של 40 יום . ולכן קבלת התורה היה תהליך של 40 ימים שזה התהליך של בריאת העולם מחדש בזמן מתן תורה  . ולכן ולד במעי איתו נחשב לוולד רק לאחר 40 יום .

וראיה לדבר בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כב עמוד א

והאמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני!

חברותא מסכת ברכות דף ס עמוד א

ואיבעית אימא: מעשה דלאה בתוך ארבעים יום ראשונים להריון הוה, שאז עדיין אפשר לשנות את העובר על ידי תפלה. וכדתניא: שלשה ימים הראשונים לעיבור, יבקש אדם רחמים שלא יסריח הזרע, אלא יקלט ויתפתח לולד, אבל אם לא נקלט עד שלשה ימים, כבר לא יקלט. ושוב לא מועילה לו תפלה.

ומשלשה ימים ועד ארבעים יום, יבקש רחמים שיהיה הולד זכר.

כלומר יש אפשרות לשנות את מין הילוד במשך 40 יום ראשונים שעדיין יכול מין הוולד להשתנות . יוצא לנו שתהליך של 40 יום הוא תהליך בריאה שקשור גם לאדם וגם לעולם .

ולפי הגמרא בתענית סדר העניינים היה של 40 יום לפני שליחת המרגלים . 3 ימים של נסעה מהר סיני ולאחר מכן 30 יום של אכילת הבשר ו 7 ימים של ההסגר של מרים . סה"כ 40 יום . כלומר הזמן הזה של התחלת המסע במדבר עד סיום ההסגר של מרים היה בדיוק 40 ימים זמן שמתאים לבריאה של עולם . בתוך הזמן הזה היה בכייה של כל עם ישראל בגלל התאווה לבשר והקב"ה לא גזר על עם ישראל עונש כמו על חטא המרגלים שגם הוא היה תהליך של  40 יום וצריך להבין מדוע זה כך ?  יש כאן 2 תהליכים של בנית עם ישראל 40 יום לפני שליחת המרגלים ו 40 יום של שליחת המרגלים וצריך להבין מה ההבדל בניהם , בשניהם היה בכייה  אבל התוצאה של הבכייה שונה לחלוטין בן שני המקרים   .

אומרת הגמרא בחברותא מסכת שבת דף קטז עמוד א

דתניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה בעתיד, כאשר לא ידאגו מפורענות, ויצר הרע יתבטל.ולמה כתבה כאן - כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה.פורענות שנייה מאי היא? [במדבר יא] "ויהי העם כמתאננים".פורענות ראשונה [במדבר י] "ויסעו מהר ה'".ואמר רבי חמא ברבי חנינא: מלמד שסרו מאחרי ה', והתאוו לבשר תוך שלשה ימים למסעם מהר ה'.והיכן מקומה של פרשת ויהי בנסוע?אמר רב אשי: בפרשת במדבר בענין הדגלים.


והגמרא מדברת על הפסוקים הנ"ל במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק לה - לו

(לה) וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה׀ יְקֹוָ֗ק וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ:

(לו) וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְקֹוָ֔ק רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ

כלומר התורה מכניסה פרשה שלא במקומה עם שני נ הפוכים כדי לעשות הפרדה בן פורענות ראשונה לפורענות שנייה . הפורענות הראשונה מתבארת לפי התוספות מסכת שבת דף קטז עמוד א

פורענות ראשונה ויסעו וא"ר חנינא שסרו מאחרי השם - פי' בקונטרס שמאז התחילו לשאול בשר ואומר ר"י דאין נ"ל כן אלא פורענות ראשונה כדאמר במדרש (ילמדנו) ויסעו שנסעו מהר סיני דרך שלשת ימים כתינוק היוצא מבית הספר שבורח לו והולך לו כך היו בורחים מהר סיני דרך שלשת ימים לפי שלמדו הרבה תורה בסיני אמר הקדוש ברוך הוא נסמוך פורענות לפורענות לאו אלא נפסוק פרשת ויהי בנסוע הארון.

כלומר יש כאן 3 ימים של נסיעה מהר סיני וזה פורענות ראשונה הפסקה של הפסוקים על ידי שני נ הפוכים ואז מגיע פורענות שניה שהיא 30 יום של התאווה לבשר ו 7 ימים של הסגר של מרים .

כלומר ללא הפסוקים היה לנו כאן בריאה של עולם  אבל עולם הפוך לבריאה נכונה

וככה כתוב בזוהר הקדוש

וְכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת יוֹצְאִים בְּפַעַם אַחַת בָּעוֹלָם. וּמֵהַיּוֹם שֶׁמּוֹצִיאָה אוֹתָם, לֹא נִקְרָאִים נְפָשׁוֹת, עַד שֶׁהֵן מִתְיַשְּׁבוֹת בַּגּוּף. וְכַמָּה הוּא? שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה יָמִים. הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים וְגוֹ'. וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, שֶׁהֲרֵי כָּל שִׁבְעַת יָמִים לֹא נִכְנָסִים אֵלֶיהָ רוּחוֹת לְהִתְקַשֵּׁר בָּהּ, וְכָל שִׁבְעַת הַיָּמִים הַלָּלוּ הָרוּחַ הוֹלֶכֶת בַּגּוּף לִמְצֹא אֶת מְקוֹמָהּ, וְאָז כָּתוּב (ויקרא כב) וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ.

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי חוֹזְרִים הָרוּחַ וְהַגּוּף לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הַגְּבִירָה וּלְהִקָּשֵׁר עִמָּהּ, וּבְזָכָר, בְּגוּף וּבְרוּחַ. וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל (ב) דְּמֵי טָהֳרָה, שֶׁתִּתְיַשֵּׁב הָרוּחַ בַּגּוּף.

כלומר הדרך הנכונה זה 7 ימים ואז 33 יום של התיישבות הנשמה בתוך הגוף וכאן יש בדיוק הפוך : 33 יום ולאחר מכן 7 ימים של מרים .

וכדי לתרץ את ההבדל צריך להגיד שהתפילה של משה לקב"ה הועילה על ידי הכנסת הפסוקים בין ה 3 הימים לשאר ה 33 כך שאין לנו בריאה הפוכה של העם היהודי כי אין לנו רצף של 40 יום ,ואם לא היו את הפסוקים הנ"ל אולי היה כאן בריאה מעוותת שלא ניתנת לתיקון ולכן הוכנסו הפסוקים לעשות הפרדה כדי שלא יהיו פה 40 יום רצופים של פורענות . ה 40 יום הנוספים שזה חטא המרגלים זה בריאה של 40 יום שניתנת לתיקון כי זה היה בכייה לחינם והתיקון נעשה על ידי 40 שנה במדבר אבל אם חס וחלילה לא היו לנו א ההפרדה בן הפורעניות והיה רצף של 40 יום ובריאה הפוכה אולי חס וחלילה לא היה תקומה לעם היהודי ולכן אומר משה לקב"ה

במדבר פרשת בהעלותך פרק יא פסוק טו

(טו) וְאִם־כָּ֣כָה׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הָרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶי֑ךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי: פ

ואומר הספרי זוטא (הורוביץ) במדבר פרשת בהעלותך פרק יא פסוק טו

(טו). ואם ככה אתה עשה לי הרגיני נא הרג, לפי שהראה הקדוש ברוך הוא למשה הפורענות העתידה לבוא עליהן אמר משה הרגיני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי. מושלין אותו משל למה הדבר דומה לאחד שהיה יוצא הוא ובניו ליהרג אמ' לספקלטור רבוני הרגיני תחלה עד שלא תהרוג את בני לא כמות שהוא אומר בצדקיהו ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו (מלכים ב' כה ז) אלא הרגיני תחלה עד שלא תחרים את בני כך אמר משה הרגיני נא הרוג תחלה ובל אראה בפורענות העתידה לבוא עליהן:

לסיכום הבכייה של עם ישראל בזמן התאווה לבשר היה יכול חס וחלילה להסתיים באובדן העם היהודי לולי נכנסו הפסוקים וגרמו להפרדה בן פורענות לפורענות