6.1.2017

פרשת ויגש מה המשמעות של צוואר ? מה הקשר לבית המקדש ? מה הקשר בן כיסוי ידי יעקב בעורות עיזים למעשה יהודה ותמר ? ומה הקשר של הנפילות על צווארי יעקב עשיו בנימין ויוסף ? ומה הקשר למשיח בן יוסף ודויד ? ‏ח'/טבת/תשע"ז


בס"ד

פרשת ויגש  מה המשמעות של צוואר ? מה הקשר לבית המקדש ?   מה הקשר בן כיסוי ידי יעקב בעורות עיזים למעשה יהודה ותמר ? ומה הקשר של הנפילות על צווארי יעקב עשיו בנימין ויוסף ? ומה הקשר למשיח בן יוסף ודויד ?  ‏ח'/טבת/תשע"ז

כתוב בפרשה שלנו בראשית פרק מה

(יג) וְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־כָּל־כְּבוֹדִי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם וְהוֹרַדְתֶּ֥ם אֶת־אָבִ֖י הֵֽנָּה:

(יד) וַיִּפֹּ֛ל עַל־צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִנְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־צַוָּארָֽיו:

(טו) וַיְנַשֵּׁ֥ק לְכָל־אֶחָ֖יו וַיֵּ֣בְךְּ עֲלֵהֶ֑ם וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן דִּבְּר֥וּ אֶחָ֖יו אִתּֽוֹ:

וכותב התלמוד בבלי מסכת מגילה דף טז עמוד ב

ויפל על צוארי בנימן אחיו - כמה צוארין הוו ליה לבנימין? - אמר רבי אלעזר: בכה על שני מקדשים שעתידין להיות בחלקו של בנימין, ועתידין ליחרב. ובנימן בכה על צואריו - בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף, ועתיד ליחרב.

וכדי להבין את הקשר בן צוואר לבן בית המקדש אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק ד

כמגדל דוד צוארך. למה נמשל בית המקדש לצואר, מה הצואר בין כתיפיו של אדם אף בית המקדש בין ציון ובין הר הבית, שנאמר (דברים לג, יב) ובין כתיפיו שכן.

ואני רוצה להבין את הקשר של הצוואר לבית המקדש ואת הקשר הזה ליוסף ובנימין וכדי להבין את זה בדקתי היכן נוסף כתוב בתורה על צוואר

כתוב בראשית פרק מו

(כח) וְאֶת־יְהוּדָ֞ה שָׁלַ֤ח לְפָנָיו֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף לְהוֹרֹ֥ת לְפָנָ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה גֹּֽשֶׁן:

(כט) וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־ צַוָּארָ֖יו עֽוֹד:

(ל) וַ֧יֹּאמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עוֹדְךָ֖ חָֽי:

הפעם הראשונה שזה הוזכר התורה היה בבראשית פרק כז

(טו) וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁ אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן:

(טז) וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו:

ומיד אחר כך בקשר ליעקב ועשיו בבראשית פרק לג

(ג) וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֙רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־אָחִֽיו:

(ד) וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיִּבְכּֽוּ

כלומר התחלת המושג הזה צוואריו התחיל אצל יעקב שרבקה הלבישה את יעקב על ידיו ועל חלקת צוואריו את עורות גדיי העיזים . כלומר מוזכר בהקשר של המלחמה בן יעקב ובן עשיו על מי יקבל את ברכתו של יצחק ומי יהיה ההמשך של יצחק . יש כאן מלחמה מי יקבל את החוכמה האלוקית יעקב או עשיו . וכדי להסביר את דברי אביא מדברי תרגום הזהר

וּכְשֶׁאֵין הַצַּדִּיקִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל שְׁמוֹ מִקִּרְבּוֹ, וַאֲזַי הָעוֹלָם חָסֵר, וְהוּא אֵינוֹ בְּמַעֲלוֹת הַיְכֹלֶת. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (שיר ד) כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת. אִם מַרְבִּים וּמְגַדְּלִים הַצַּדִּיקִים תּוֹרָה כַּמִּגְדָּל הַזֶּה, מִיָּד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת. זֶהוּ שֶׁהוּא צַוָּארוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנוּי בְּבִנְיָן קָדוֹשׁ, שֶׁכָּל הַפִּיּוֹת תָּלוּ וְנִלְאוּ לָדַעַת הַשְׁגָּחָתוֹ, וְזֶהוּ תַּלְפִּיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז) וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם

וממשיך תרגום הזוהר ואומר

מָה הַצַּוָּאר, כֵּיוָן שֶׁהֻשְׁמַד, כָּל הַגּוּף מֻשְׁמָד עִמּוֹ - כָּךְ גַּם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כֵּיוָן שֶׁהֻשְׁמַד וְנֶחְשַׁךְ, כָּל הָעוֹלָם כָּךְ גַּם נֶחְשַׁךְ, וְלֹא מֵאִיר הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא שָׁמַיִם וְאֶרֶץ וְכוֹכָבִים.

הצוואר זה מה שמקשר את גוף לראש של האדם . הראש של האדם שם נמצא החוכמה שלו והוא זה שמקשר את האדם לבוראו ואם אין צוואר אין אדם כי יש נתק בן הגוף לראש של האדם כך בית המקדש הוא הצוואר הוא מקשר את העולם לקב"ה וברגע שנחרב בית המקדש יש נתק בן העולם לבן הקב"ה אבל עדיין יש את הקשר בן האדם לקב"ה כי האדם זה מקדש מעט  . ולכאורה  אנחנו רואים שכאשר רבקה הניחה  את עורות העיזים על ידי יעקב ועל צווארו יש כאן את המלחמה בן עשיו לבין יעקב על הקשר לקב"ה הידיים זה הכתפיים וזה בדיוק המשפט בדברים פרק לג

(יב) לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְקֹוָ֔ק יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כָּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן: ס

והמלחמה הזאת בן עשיו ליעקב על הצוואר על הקשר לקב"ה בא לידי ביטוי  במאבק בן שני הענפים של יעקב לאה ורחל . מצד לאה ראובן ויהודה אבל בסופו של דבר רק יהודה ומצד רחל בנימין ויוסף .

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף קיח עמוד ב

כי אתא רב דימי אמר רבי, בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל: בשילה, ונוב וגבעון, ובית עולמים, ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין, שנאמר: חופף עליו כל היום, כל חפיפות לא יהו אלא בחלקו של בנימין. כי אזיל אביי אמרה קמיה דרב יוסף, אמר: חד ברא הוה ליה לכייליל ולא מיתקן, והכתיב: ויטש (את) משכן שילה, וכתיב: וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר. אמר רב אדא: מאי קא קשיא ליה? דלמא שכינה בחלק בנימין וסנהדרי גדולה בחלק יוסף, מדמצינו בבית עולמים דשכינה בחלקו של בנימין וסנהדרין בחלק יהודה! אמר ליה: הכי השתא, התם מיקרבן נחלות גבי הדדי, הכא מי מקרבן? הכא נמי מקרבן, כדאמר רבי חמא בר' חנינא: רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה לבלעה, ה"נ רצועה היתה יוצאת מחלקו של יוסף לחלקו של בנימין, והיינו דכתיב: תאנת שילה.

הגמרא אומרת שבית המקדש בשילה היה שילוב בן בנימין ויוסף ובית המקדש בירושלים היה שילוב בן יהודה ובנימין כלומר יהודה בנימין ויוסף הם הקשר שבין עם ישראל לקב"ה הם הידיים והצוואר כמו שבית המקדש הוא הצוואר של העולם . חורבן בתי המקדש תמיד קשורים לעשיו כי הגמרא בתלמוד בבלי מסכת גיטין דף נז עמוד ב

והידים ידי עשו - אין לך מלחמה שנוצחת שאין בה מזרעו של עשו. והיינו דא"ר אלעזר: בשוט לשון תחבא - בחירחורי לשון תחבא.

והקשר של יהודה למאבק בן עשיו ליעקב בא לידי ביטוי בסיפור עם תמר וכך כתוב בבראשית פרק לח

(טז) וַיֵּ֨ט אֵלֶ֜יהָ אֶל־הַדֶּ֗רֶךְ וַיֹּ֙אמֶר֙ הָֽבָה־נָּא֙ אָב֣וֹא אֵלַ֔יִךְ כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י כַלָּת֖וֹ הִ֑וא וַתֹּ֙אמֶר֙ מַה־תִּתֶּן־ לִּ֔י כִּ֥י תָב֖וֹא אֵלָֽי:

(יז) וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֛י אֲשַׁלַּ֥ח גְּדִֽי־עִזִּ֖ים מִן־הַצֹּ֑אן וַתֹּ֕אמֶר אִם־תִּתֵּ֥ן עֵרָב֖וֹן עַ֥ד שָׁלְחֶֽךָ:

(יח) וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הָֽעֵרָבוֹן֘ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן־לָּךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַתַּ֥הַר לֽוֹ:

כמו שבמעשה של רבקה עם יעקב גם כאן אצל תמר גדי העיזים הוא תחליף לחותמת ולמטה של יהודה שמסמל את המלוכה וההקשר בן שני המאורעות הללו שהם  היו מקרים של הסתרת זהות יעקב שרצה להראות כמו עשיו ותמר שרצתה להסתיר את זהותה  

ולכן שלשה אלו שבית המקדש נמצא בנחלה שלהם הם אלו שרואים את העתיד ואת חורבן בתי המקדש שקשור קשר ישיר להתמודדות מול עשיו ולכן עשיו נופל על צווארו של יעקב ויוסף על צווארו של יעקב ובנימין על צווארו יוסף .

כלומר יש כאן התמודדות כפולה התמודדות בן עשיו ליעקב שהוכרע לכאורה בברכות של יצחק ליעקב אבל ממשיך לאורך כל ההיסטוריה מול זרעם ובעיקר מול יוסף בנימין ויהודה . וגם התמודדות בתוך עם ישראל מי יהיה העיקר של עם ישראל מצד אחד זרעה של לאה מול רחל ומצד האחר בן זרעה של רחל יוסף ובנימין .

וכך אומר רש"י בראשית פרק לא

(ד) ויקרא לרחל וללאה – לרחל תחלה ואחר כך ללאה שהיא היתה עיקר הבית, שבשבילה נזדווג יעקב עם לבן, ואף בניה של לאה מודים בדבר, שהרי בועז ובית דינו משבט יהודה אומרים (רות ד יא) כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם וגו', הקדימו רחל ללאה:

וגם  השל"ה בפרשת וישב מקץ ויגש דרך חיים תוכחת מוסר  מקשר בן הדברים

צא ולמד איך משלם הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה, ביעקב נאמר (שם כז, טז) 'ואת ערת גדיי העזים הלבישה', כנגד זה 'ויטבלו את הכתנת בדם' (שם לז, לא), להכחישו. הוא גרם 'ויחרד יצחק חרדה גדלה' (שם כז, לג), כנגד זה חרד גם כן חרדה גדולה בשעה שאמר (שם לז, לב) 'הכר נא' וגו'. וכן יהודה רימה אותו תמר בעור בגדי עזים, וכן 'ויכר יהודה' (שם לח, כו), יהודה אמר לאביו (שם לז, לב) 'הכר נא הכתנת בנך [הוא'], כנגד זה נענש 'ויכר יהודה'. וכן עתה היו מתודים 'ויפתח האחד את שקו', הוא לוי שנשאר יחיד משמעון בן זוגו כדפירש רש"י, 'ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות' וגו', (שם שם, יט), וזה היה שמעון ולוי, עתה התודה הנה זה הוא באמתחתי, כלומר, חטא 'הנה בעל החלמות'. והשבטים כולם התודו על תיבת 'זאת' שחטאו, ושלחו לאביהם. ויאמרו 'זאת מצאנו' (שם שם, לב), וזהו 'מה [זאת] עשה (לנו) אלהים לנו' כלומר, מה גדול כח העבירה שעשינו עם תיבת 'זאת'. ובזה מתורצים כמה יתורים באלו הפסוקים מבוארים למדקדק. למדתי זה מדברי ספר דברי שלום (פרשת מקץ).

 וכדי להבין את תפקידו של יוסף לעתיד לבא אומר הרד"ק עובדיה פרק א פסוק יח

(יח) והיה - כמו האש אוכלה קש כן יאכלום ויכלו, ומה שאמר בית יעקב ובית יוסף כפל הענין במ"ש כי בית יעקב נקרא בית יוסף מיום שנחלקה המלכות אבל לעתיד תשוב אחת ורז"ל דרשו כי זכר יוסף לפי שאין זרעו של עשו נופל אלא ביד יוסף או ביד זרעו של יוסף:

 
ואת תפקידו של משיח בן דויד משלים המהרש"א חידושי אגדות מסכת סוכה דף נב עמוד א

על משיח בן יוסף כו'. דבגאולה העתידה ב"ב בתחלה יבא משיח בן יוסף להושיע ישראל כמ"ש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש וגו' שאין זרעו של עשו כלה אלא ע"י משיח בן יוסף אבל ע"י עובדי כוכבים רבים שיבואו שוב לירושלים יהרג ולא יהיה גאולה שלימה עד בא משיח בן דוד כמפורש בכמה מקראות:

לסיכום נראה שיש קו מקשר בן המעשה של רבקה שכיסתה את ידיו וצווארו של יעקב בעורות עיזים שהיה חלק מהמאבק בעשיו על הקשר לקב"ה . ועיקר המאבק הוא בן יהודה יוסף ובנימין שבחלקות  שלהם היו בתי המקדש והנפילה על צוואריו של האחד על השני מסמל את המאבק הזה שלעתיד יבוא יהיה המאבק בן זרעו של עשיו למשיח בן יוסף ולבסוף למשיח בן דויד