בס"ד
פרשת לך לך נתקלתי בשבוע שעבר בסוגיה של מוסר והלכה האם מוסר והלכה זה דבר אחד או שני מושגים שונים . והשאלה המהותית האם יכול להיות דבר שאני עושה שהוא בתוך ההלכה והוא לא מוסרי ? האם המוסר מתקיים בנפרד להלכה או חלק ממנה ? ז'/חשון/תשע"ח
פרשת לך לך נתקלתי בשבוע שעבר בסוגיה של מוסר והלכה האם מוסר והלכה זה דבר אחד או שני מושגים שונים . והשאלה המהותית האם יכול להיות דבר שאני עושה שהוא בתוך ההלכה והוא לא מוסרי ? האם המוסר מתקיים בנפרד להלכה או חלק ממנה ? ז'/חשון/תשע"ח
צריך להגדיר מה זה מוסר ומה המשמעות שלו ?
הפסוק היחידי בתורה שבו מופיע מוסר הוא ב דברים
פרק יא
(ב) וִֽידַעְתֶּם֘ הַיּוֹם֒ כִּ֣י׀ לֹ֣א
אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ וַאֲשֶׁ֣ר לֹא־רָא֔וּ אֶת־מוּסַ֖ר יְקֹוָ֣ק
אֱלֹהֵיכֶ֑ם אֶת־גָּדְל֕וֹ אֶת־יָדוֹ֙ הַחֲזָקָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ הַנְּטוּיָֽה:
הכתר יונתן דברים פרשת עקב פרק יא פסוק ב
(ב) ותדעו היום הזה כי לא עִם בניכם שלא
ידעו ולא ראו את תלמוד התורה של יי אלהיכם את גודלו ואת ידו החזקה וזרעו המרוממת:
אומר הכתר יונתן שמוסר זה תלמוד תורה כלומר לא
יכול להיות מוסר מחוץ לתורה .
ואומר הרש"ר הירש דברים פרשת עקב פרק יא פסוק
ב
את - מוסר ה' אלהיכם הוא כל ההנהגה ממצרים
דרך המדבר; כל מה שה' פעל בישראל על מנת ללמדו ולחנכו (ראה פי' לעיל ח, ה):
כלומר מוסר זה הנהגת הקב"ה כדי ללמד אותנו כיצד
לנהוג בעולם .
ואדם לפי הפסוק בדברים יכול לראות ולהבין את מוסר
של הקב"ה אבל הוא יכול גם לא לראות ולהבין
ונאמר במשלי פרק א
(א) מִ֭שְׁלֵי שְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֑ד
מֶ֝֗לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל:
(ב) לָדַ֣עַת חָכְמָ֣ה וּמוּסָ֑ר
לְ֝הָבִ֗ין אִמְרֵ֥י בִינָֽה:
ואומר המדרש משלי (בובר) פרשה א סימן ב
[ב] לדעת חכמה ומוסר. אם חכמה למה מוסר,
ואם מוסר למה חכמה, אלא אם יש באדם חכמה הרי הוא למד מוסר, ואם אין באדם חכמה אינו
יכול ללמוד מוסר.
ד"א לדעת חכמה ומוסר. אם יש באדם
חכמה דברי תורה נמסרין בידו, ואם אין בידו חכמה אין דברי תורה מסורין בידו. להבין
אמרי בינה. שצריך אדם שיהיה בידו בינה להבין דבר מתוך דבר.
כלומר מוסר זה תהליך של הבנת העולם באמצעות החוכמה שנותנת לאדם לראות את המוסר של הקב"ה שנמצא בעולם וזה
אחד הדרכים להבין את העולם ואת התורה .
וכדי להבין את זה יותר אומר התלמוד בבלי מסכת
ברכות דף ה עמוד א
תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות
טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על - ידי יסורין. אלו הן:
תורה וארץ ישראל והעולם הבא. תורה מנין - שנאמר: אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך
תלמדנו. ארץ ישראל - דכתיב כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך, וכתיב בתריה:
כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. העולם הבא - דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים
תוכחות מוסר. תני תנא קמיה דרבי יוחנן: כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים
כלומר ההתבוננות בעולם ובהנהגה של הקב"ה צריך
להביא את האדם לחזור ולהבין שכל העולם כולו זה התורה ואין דבר מבלעדי התורה . כלומר
המוסר הוא ההתבוננות בדרכי הדין והרחמים של הקב"ה בעולם וההתבוננות הזאת
צריכה לתת באדם את ההבנה מהו מהותו של העולם . הבנת מהותו של העולם תביא את האדם
למסקנה היחידה שאין בעולם שום דבר חוץ מתורה וזה המהות של העולם . ולכן המוסר הוא תלמוד
תורה כי התורה והעולם זה דבר אחד .
וההיגיון מאחרי ההבנה הזאת הוא פשוט הקב"ה הסתכל
בתורה וברא את העולם וכך אומר הזוהר הקדוש פרשת תרומה תרגום
כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בְּכָל
דָּבָר וְדָבָר, לֹא הִתְקַיֵּם עַד שֶׁעָלָה בְרָצוֹן לִבְרֹא אָדָם שֶׁיִּהְיֶה
מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, וּבִגְלָלָהּ הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. כָּעֵת, כָּל מִי
שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּמִשְׁתַּדֵּל בָּהּ, כִּבְיָכוֹל הוּא מְקַיֵּם אֶת
הָעוֹלָם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם.
אָדָם מִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה וּמְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה
וְקִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם הִיא הַתּוֹרָה. מִשּׁוּם כָּךְ אַשְׁרֵי הָאִישׁ
שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם.
אבל ההגדרה
של מוסר בעולם הוא קצת שונה וכך כתוב בויקיפדיה
מוסר הוא הבחנה בין התנהגויות שנחשבות
"טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות". לפיכך, זהו סוג של חשיבה
אנושית. אחת ממטרות המוסר היא לתת כללים מנחים וערכים (רע/טוב) להתנהגות בכל תחומי
החיים, אשר לא בהכרח עולים עם רצונותיו של האדם. בכלל זה, התנהגותו עם משפחתו
חבריו ועמיתיו, עם זרים, בפוליטיקה, במדע, במקומות ציבוריים, כלפי עצמו ואף כלפי
בעלי חיים
כלומר מוסר לפי ההגדרה של העולם זה מעשיו של האדם
ואם במעשה מסוים הוא עושה טוב או עושה רע לפי סולם ערכים מסוים . אם
כך ההגדרה של מוסר בעולם החילוני מתאים יותר למושג הלכה וההלכה משמעותה כיצד על
האדם לפעול בעולם ואנחנו יודעים שאדם יכול לפעול בעולם רק לפי ההלכה ובתוך כללי
ההלכה . בזמנו של משה רבנו התורה הייתה מסורה בשלמותה למשה ולכן המוסר בעולם בזמן
משה היה טוטאלי וכתוב במדבר פרק טז
(לב) וַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ
וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לְקֹ֔רַח
וְאֵ֖ת כָּל־הָרֲכֽוּשׁ:
אבל אחרי מותו של משה שנשכחו 3000 הלכות התחיל להיות חיסרון בתורה ואומר תלמוד בבלי מסכת
תמורה דף טז עמוד א
"גופא,
אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו
ליהושע שאל! א"ל: +דברים ל'+ לא בשמים היא.
התלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו עמוד ב אומר
"משמת משה, אם רבו מטמאין - טמאו, אם
רבו טהורין - טיהרו!"
כלומר הכרעת ההלכה לא הייתה על ידי המוסר של
הקב"ה כמו שהיה עם קרח פינחס המרגלים וכד' אלה על ידי הכרעת הרוב וכמו שאנחנו
לומדים מהסיפור על רבי אלעזר ורבי יהושע בתנורו של עכנאי
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב
תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל
תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו. אמר להם: אם הלכה כמותי - חרוב זה יוכיח. נעקר
חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה: ארבע מאות אמה: אמרו לו: אין מביאין ראיה מן
החרוב. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם.
אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - כותלי בית
המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי
חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע,
ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין. חזר ואמר להם: אם הלכה
כמותי - מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו
בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. - מאי +דברים ל'+ לא בשמים
היא? - אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר
כתבת בהר סיני בתורה +שמות כ"ג+ אחרי רבים להטת. - אשכחיה רבי נתן לאליהו,
אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? - אמר ליה: קא חייך ואמר נצחוני
בני, נצחוני בני.
כלומר יש אמת אמיתית ויש אמת הלכתית שמוכרעת על
ידי הרוב כלומר ההלכה מימי מותו של משה היא אמת הלכתית ולא אמת אמיתית אבל זה מה שטבע
הקב"ה בעולם במצב של הסתר וגם עם ההלכה מוכרעת על ידי רוב והיא יכולה להיות
שונה מהאמת האמיתית זה האמת עד בואו של המשיח ולפני כן אליהו הנביא שיכריע בכל
המחלוקות ויגלה לנו את האמת האמיתית וזה המשמעות של מה שאמר הקב"ה נצחוני
בני, נצחוני בני .
ולכן המסקנה מתוך כל העיון בנושא שההלכה היא היא
המוסר לפי ההגדרה של העולם ואין ולא יכול להיות מעשה "רע" אם הוא נובע מתוך ההלכה כי העולם נברא מתוך
התורה ולכן לא יכול מעשה "רע" הנובע מתוך התורה . גם לא יכול להיות מעשה
"טוב" אם הוא נוגד את התורה למעט
מעשה שהוא בתוך הגדר ההלכתי לפי מה שכתוב בתהלים פרק קיט
(קכו) עֵ֭ת לַעֲשׂ֣וֹת לַיקֹוָ֑ק
הֵ֝פֵ֗רוּ תּוֹרָתֶֽךָ:
ואני יודע שכולם יעמדו על רגליהם ויגידו הרי כתוב
בתלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ל עמוד ב
דאמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על
שדנו בה דין תורה. - אלא דיני דמגיזתא לדיינו? - אלא אימא: שהעמידו דיניהם על דין
תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין.
וכך כותב ברשימות שיעורים (רי"ד סולובייצ'יק)
מסכת בבא קמא דף ק עמוד א
גמ'. לפנים משורת הדין. פשטות הגמרא מורה
שלפנים משורת הדין אינו מעשה חסידות דעלמא אלא שמהווה חובה. וכן מוכרח ממה שסיים
ר' יוחנן (במס' ב"מ דף ל ב) "דלא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על
דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין", אלמא דחיוב גמור הוא וביטולו גרם את
חורבן ירושלים. אמנם לפי"ז עלינו להבין מהי הנ"מ בין חובת
"דין" לבין חובת "לפנים משורת הדין", הרי כל א' וא' חייב
לנהוג את עצמו לפנים משורת הדין ואלא"ה כלל ישראל נענש בעונשים חמורים,
וא"כ מהי הנ"מ בין חיוב "לפנים משורת הדין" לבין חיוב של
"דין". ואף הפוסקים (בחו"מ סי' רנ"ט בש"ך סק"ג
ובקצוה"ח) תפסו שכופין על "לפנים משורת הדין" כמו שכופין על
"דין", וצ"ע לפי"ז מהי הנ"מ ביניהם.
וההבנה שלי שבמקום שאין ודאות מה האמת האמיתית ובמקום
שיש רק אמת הלכתית הדרך הנכונה להתנהל היא "לפנים משורת הדין" וזה
ההבדל בן הדין בזמנו של משה שהיה טוטלי לבן זמננו שבו האמת נעדרת ואנו מתנהלים לפי
אמת הלכתית ולכן יש לפעול לפנים משורת הדין ולא רק לפי הדין . דבר נוסף שכל אדם
קרוב אצל עצמו ולכן תמיד יש אפשרות שהוא מנסה לנצל את הדין לטובתו ולא בגלל שהדין
הוא מה שהקב"ה טבע בעולם ולכן כדי להינצל מזה על האדם לנהוג לפנים משורת הדין
וזו הכוונה העמידו דיניהם הכוונה שהם
העמידו את האינטרס שלהם על דין תורה ולא מתוך ההבנה שדין תורה הוא מה שטוב
ולא מה שרע .
לסיכום
אין ולא יכול להיות מוסר חוץ מהמוסר של הקב"ה . ההלכה מדריכה אותנו
כיצד לפעול בעולם לפי התורה וזה ה"טוב" בעולם ואין "טוב " אחר בעולם .
ה"רע" בעולם זה מה שמנוגד לתורה .
ההלכה היום בעולם של הסתר פועלת לפי האמת ההלכתית
ולא האמיתית אבל זה ה"טוב" בעולם של הסתר כי ככה ברא הקב"ה את
העולם שיפעל בעולם של הסתר .
ועדיין איך כל זה קשור לפרשה שלו פרשת לך לך ?
בלי נדר אני יכתוב במאמר הבא 
