פרשת ויצא האם מותר לרמות ? באיזה תנאי מותר לרמות ? מתי אמר יצחק לעשיו שיעקב רימה אותו ? האם שינה יצחק את דעתו ומתי זה קרה ? למה ניתן להגיד על מעשיו של יעקב חכמה ולא מרמה ? ‏ח'/כסלו/תשע"ו

בס"ד

פרשת ויצא האם מותר לרמות ? באיזה תנאי מותר לרמות ? מתי אמר יצחק לעשיו שיעקב רימה אותו ? האם שינה יצחק את דעתו ומתי זה קרה ? למה ניתן להגיד על מעשיו של יעקב חכמה ולא מרמה ? ‏ח'/כסלו/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

כתוב בראשית פרק כז

(לה) וַיֹּ֕אמֶר בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ:

ושאל אותי הרב רפאל בשיעור אפילו יצחק אומר שזה מרמה איך רבקה ורחל עשו מה שעשו עם עשיו ?

הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת תולדות פרק כז

לה) ויאמר בא אחיך במרמה. כלומר בחכמה:  

אם כך אין קושיה זה חוכמה לא מרמה . וכמו כן אומר תרגום אונקלוס בראשית פרשת תולדות פרק כז פסוק לה

(לה) ואמר על אחוך בחכמא וקביל ברכתך:

אין כאן שום קושיה כי זה חוכמה אבל קשה על ההבנה שהיה כאן חוכמה כי בתלמוד הבבלי רמאי זה רמאי לא חכם תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף קיג עמוד א

והאידנא דאיכא רמאי - חיישינן.

והשכל טוב (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כז

לה) ויאמר בא אחיך במרמה. כלומר בחכמה, ואף על גב שאנו מתרגמינן כך מפני כבוד אבינו יעקב, מ"מ לא מצינו מרמה זולת אצל הרשעים,

וצריך להבין אם היה כאן מרמה או חוכמה וכיצד צריך להבין את כל המעשה של הברכות של יעקב ועשיו

בראשית פרק כז

(א) וַיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי:

בפסוק הזה אנחנו מבינים שני דברים דבר אחד שעיניו של יצחק כהו ודבר נוסף שיצחק קורא לעשיו בנו הגדול כלומר יצחק עדיין רואה את עשיו כבנו הגדול כבנו הבכור ולכאורה יצחק לא יודע שעשיו מכר את בכורתו ליעקב . ובפרשת תולדות ‏א'/כסלו/תשע"ו כתבתי שיעקב קנה את הבכורה במחיר האמיתי שלהם כי עשיו הגיע לדרגה הנמוכה ביותר שאדם יכול להגיע ולכן הבכורה שלו שווה נזיד עדשים (ראה שם )

אם כן יש לנו מצב שבו עשיו  מגיע לדרגה הנמוכה ביותר של האדם מאבד את בכורתו בנזיד עדשים אבל יצחק לא רואה את זה כי עיניו כהו והוא מתייחס לעשיו כאל הבן הבכור שלו בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל  ולכן רוצה לברך אותו . על הסיבה לכך אומר התלמוד בבלי מסכת מגילה דף טו עמוד א

ואמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך, שהרי אבימלך קלל את שרה הנה הוא לך כסות עינים, ונתקיים בזרעה - ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו.

כלומר יצחק כהו עיניו  בגלל אבימלך ולמה היה לאבימלך עוצמה כזו שגרמה לכך שיצחק כהו עיניו ואני רוצה להגיד כמו שהקב"ה כעס על אברהם בגלל ההסכם שלו בבאר שבע כך כעס על יצחק בגלל שחידש את ההסכם עם אבימלך בראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה נד

ד ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויאמר אבימלך לאברהם מה הנה שבע כבשות, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך ז' דורות, אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני חייך כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים ואלו הן, חפני, ופנחס, ושמשון, ושאול וג' בניו, אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך ז' משכנות ואלו הן, אוהל מועד וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין,

ויצחק עצמו בבראשית פרק כו

(לא) וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיִּשָּׁבְע֖וּ אִ֣ישׁ לְאָחִ֑יו וַיְשַׁלְּחֵ֣ם יִצְחָ֔ק וַיֵּלְכ֥וּ מֵאִתּ֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם:

ומיד אחרי זה כתוב כהו עיניו של יצחק , ויצחק רק אישר את הברית ולא עשה אותה מהתחלה ולכן הקב"ה מגלגל את הדברים כך שיצחק יבין היכן שגה .

והמציאות לאחר שכהו עיניו של יצחק שרבקה מבינה את האמת היא מבינה את הרמה הרוחנית של עשיו היא מבינה את המצב הרוחני של יעקב  והיא יודעת גם שיעקב קנה את הבכורה מעשיו והיא גם יודעת מה המצב של בעלה יצחק ועוד דבר היא יודעת גם מה הקב"ה אמר לה בבראשית פרק כה

(כג) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק לָ֗הּ שְׁנֵ֤י גיים גוֹיִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר:

ולכאורה יצחק לא ידע מה שהקב"ה אמר לרבקה . ולא רק זאת רבקה יודעת את המצב האמיתי בכל רגע

 

 

בראשית פרק כז

(ה) וְרִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת בְּדַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק אֶל־עֵשָׂ֖ו בְּנ֑וֹ וַיֵּ֤לֶךְ עֵשָׂו֙ הַשָּׂדֶ֔ה לָצ֥וּד צַ֖יִד לְהָבִֽיא:

והפסוק אומר :  עשיו בנו ולא עשיו בנו הגדול כלומר רבקה יודעת את האמת על עשיו ועל יעקב ויודעת שיצחק לא יודע את האמת ולא על מה שהקב"ה אמר לה ולא על מכירת הבכורה של עשיו ליעקב ולא על הרמה הרוחנית של עשיו . ורבקה יכולה לעשות שני מעשים או ללכת בדרך שהלכה או ללכת ולדבר עם יצחק ולהסביר לו את המציאות אבל צריך להגיד שרבקה הבינה שאין טעם לדבר עם יצחק כמו שאומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת תולדות סימן ח

למה כהו עיניו, לפי שהיה צפוי לפני הקדוש ברוך הוא שיצחק יברך לעשו, אמר הקדוש ברוך הוא יכהו עיניו ויבא יעקב ויטול את הברכות ולא יהא יודע יצחק למי הוא מברך

כלומר רבקה הבינה שגזרה מידי הקב"ה שיצחק לא ישמע לה כי הקב"ה יגרום ליצחק לא להבין את המציאות בכל מקרה ולכן החליטה לפעול כפי שפעלה וכמו שאמרתי שזה עונש על חידוש ההסכם עם אבימלך . וכדי להבין האם מה שפעלה רבקה היה לפי הדין  ?

אומר הפסקי ריא"ז מסכת ברכות פרק א - מאימתי

 ואם היה חבירו אלם ונוטל את שלו באונס רשאי להתנהג בו בדרך מרמה כדי להציל את שלו, עם נבר תתבר ועם עקש תתפל, כמו שמבואר באגדה בפרק ראשון שלמגלה.

ובתלמוד בבלי מסכת מגילה דף יג עמוד ב

מיהו, אבא רמאה הוא, ולא יכלת ליה. - אמר לה: אחיו אנא ברמאות. - אמרה ליה: ומי שרי לצדיקי לסגויי ברמיותא? - אמר לה: אין, עם נבר תתבר ועם עקש תתפל.

כלומר אדם צריך להתאים את עצמו למציאות להבין אותה ולהתנהג בהתאם למציאות אבל כל זה בתנאי שיהיה תמים עם הקב"ה דברים פרק יח

(יג) תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶֽיךָ: ס

כתר יונתן דברים פרשת שופטים פרק יח פסוק יג

(יג) שלמים תהיו ביראה של יי אלהיכם:

כלומר התנאי של ההתנהגות של האדם שיהיה תמים כלומר שלם עם הקב"ה אבל בתנאים מסוימים הוא יכול לשנות מהנהגות שיכולה להתפרש כמרמה עד כדי כך שיעקב אומר לרחל אני יכול להיות אחיו לרמאות .וראינו אצל אברהם את חוסר היכולת להבין את מצבו  הרוחני של ישמעאל בראשית פרק כא

(יא) וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ:

(יב) וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע:

אברהם לא מבין את המצב של ישמעאל והקב"ה אומר לו לשמוע בקול שרה ואת זה יודעת רבקה שנכנסה תחת שרה כמו שכותב הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד סימן סז

סז) ויביאה יצחק האהלה, כל הימים שהיתה שרה קיימת, היה הענן קשור פתח אהלה, כיון שמתה שרה פסק הענן, וכיון שבאת רבקה חזר כל המנהג של שרה, לכך נאמר ויביאה יצחק האהלה שרה אמו, וינחם יצחק אחרי אמו. וכתיב בתריה

כלומר יש לכך תקדים שאברהם לא מבין את המציאות והקב"ה אומר לאברהם להתנהג על פי שרה ועוד צריך להגיד שמתי אומר יצחק לעשיו וַיֹּ֕אמֶר בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ  ? לפני שעשיו מספר לו על קנית הבכורה כלומר בשלב שיצחק אומר את זה הוא עדין חושב שעשיו הוא הבכור אבל לאחר שעשיו אומר לו ב בראשית פרק כז על מכירת הבכורה יש מהפך בהתנהגות של יצחק

(לו) וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֙נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה:

(לז) וַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־כָּל־אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לוֹ֙ לַעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ן וְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפ֔וֹא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי:

וכאן רואים את המהפך שעובר על יצחק לאחר שהבין את כל המהלך של הקב"ה לאחר שעשיו אומר לו שמכר את בכורתו ויצחק קורא לעשיו בני ולא בני הגדול ומקבל את המעשים של אשתו רבקה  ואומר לעשיו זה המציאות כך רוצה הקב"ה אין מה לעשות ואתה עכשיו בני ולא בני הגדול . ועכשיו מובן למה אומר הפסיקתא זוטרתא על מרמה חוכמה כי בהתחלה זה נראה כמו מרמה אבל האמת שזו חוכמה .

 

פרשת ויצא איך נדר יעקב ועשה תנאי על מה שכתוב בתורה ? האם יעקב לא האמין להבטחה של הקב"ה ? מה ההבדל בין מעשר לחומש ? למה התנאי של יעקב היה מותר ? ‏ח'/כסלו/תשע"ו

בס"ד

פרשת ויצא  איך נדר יעקב ועשה תנאי על מה שכתוב בתורה ? האם יעקב לא האמין להבטחה של הקב"ה ? מה ההבדל בין מעשר לחומש ? למה התנאי של יעקב היה מותר ? ‏ח'/כסלו/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

 בראשית פרק כח

(כ) וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ:

(כא) וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לִ֖י לֵאלֹהִֽים:

(כב) וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ:

והלשון הזו קשה כפי שכותב המשיבת נפש בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק כ

(כ) וידר יעקב נדר וכו'. רבים מתמיהים תמהונות איך שייך להיות נודר על תנאי בפרט לגבי מעשר מה חידוש שיתן לו הקדוש ברוך הוא עשרה והוא יפריש אחד ממנו, או יאמר שאם לא יעשה לו הקדוש ברוך הוא כל הטובות אשר התנה משום הא לא יפריש מעשר,

כי המשמעות הפשוטה של הנדר זה לשון תנאי וכיצד יעקב מתנה עם הקב"ה נתינת מעשר אם ישמור אותו או לא ישמור אותו ?  ועוד יש להקשות מפירוש הרא"ש על התורה בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק כ

כ) אם יהיה אלהים עמדי ושמרני. יש תמיהה איך היה אומר יעקב לשון אם משמע שהיה מסופק ממה שנדר לו הקדוש ברוך הוא

ועוד יש קושיה של ר' חיים פלטיאל בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק כ

(כ) וידר יעקב נדר לאמור. ק' היאך נדר יעקב והלא אמ' טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר מנודר ומשלם מנודר ואינו משלם שאם ירגיל בנדרים יבא לידי לא יחל

ועוד קושיה הכתב והקבלה בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק כ

ועוד איך נעשה יעקב בנדר זה עובד ע"מ לקבל פרס, אם יעשה לו כל אלה אז והיה לי ה' לאלהים ומכלל ההן ישמע הלאו ח"ו,

ויש על קושיה זו  הרבה תרוצים

השכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק כח סימן כ

לאמר. לאמר לדורות שיהיו נודרים בעת צרתם, וסתמו של נדר הוא על דבר שצריך לו לאדם ואמר אם אזכה לכך וכך, אעשה כך וכך, שכך אמר יעקב אם יהיה אלהים עמדי, שיתקיימו התנאים שהבטיחני על הפרנסה, שנאמר כי לא אעזבך (שם), ודומה לו ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם (תהלים לז כה):

ומתרץ השכל טוב שרצה ללמד אותנו יעקב שכן נודרים בעת צרה

והרד"ק מתרץ בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק כ

(כ) וידר נדר - נדר הנדר על תנאי, ולא היה התנאי לפי שהיה לבו נוקפו בהבטחה שהבטיחו האל, כי ידע שהאל יקיים לו הבטחתו, אלא לא היה התנאי אלא מפחדו שמא יגרום החטא, ולא יהיה ההבטחה קיימת, ולא ישוב אל בית אביו ולא יוכל לעשות מה שנדר:

מתרץ הרד"ק שיעקב פחד מן החטא שיגרום לו שההבטחה של הקב"ה לא תעמוד ולכן זרז את עצמו שיעמוד ולא יחטא

פירוש הרא"ש על התורה בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק כ

וי"ל דהיה אומר בלשון שבועה וה"פ אם יהיה אלהים עמדי כלומר כה יהיה עמדי וכה ישמרני בדרך ונתן לי לחם לאכול וכן ישיבני בשלום שהאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים:

והרא"ש מתרץ שזה לשון שבועה ולא לשון של נדר כלומר תנאי וזה  לשון של שבועה .

אבל כל הפרושים מוציאים את ההבנה הפשוטה שהיה כאן נדר ואני רוצה להעמיד מהלך שייתן הסבר לפשטות הלשון של התורה שבאמת היה כאן נדר . וצריך להבין שנדר פועל על חפץ ודבר ממשי ופועל על חפץ שקיים ולא חפץ שיהיה בעתיד ועוד אם נגיד שבאמת כל האבות שמרו את כל התורה כולה ואם נגיד שהם היו מחויבים על כל המצות כמצווה ועושה ולא  כעושה ולא מצווה כיצד יעקב נודר נדר ועושה תנאי על דבר שהוא מחויב בו וזה לתת מעשר ?

 

 

 

כתוב בבראשית פרק יד

(יח) וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֖ל עֶלְיֽוֹן:

(יט) וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:

(כ) וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל:

וכתבתי על זה ‏ב י"ד/חשון/תשע"ה 

"כלומר מלכי צדק הקדים את הברכה של אברהם לברכה של הקב"ה ובכך איבד את הכהונה שלו לאברהם כלומר אנו רואים שיש כאן מעבר של כהונה מבן נח לאברהם ולא רק הכהונה עברה לאברהם  גם הממון עבר לאברהם " וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל" .  רב המפרשים מפרשים שאברהם נתן למלכי צדק את המעשר אבל הרד"ק מפרש שהמעשר ניתן לאברהם"

כלומר לפי דעתי יש כאן מהלך שבו אברהם מגיע לדרגת  של קונה שמים וארץ והכוונה פה לא על הקב"ה אלה לדרגתו של אברהם ואז דרגה כזו באדם מחייבת אותו בדברים מסוימים ואחד הדברים זה לתת מעשר מכל מה שיש לו לגבוה .כלומר מצות מעשר קשורה באופן מהותי לדרגתו של האדם ואדם שמגיע לדרגה זו מתחייב במעשר וזה מה שקרה עם מלכי צדק שהבין שאברהם שהגיע לדרגת קונה שמים וארץ  ולכן אברהם צריך  להחליף אותו גם  בכהונה וגם בחיוב שלו לתת לו מעשר ובאמת מלכי צדק עושה ונותן לאברהם מעשר מכל . וצריך להגיד שדרגה זו קשורה למקום מסוים וזה ירושלים כי מלכי צדק הוא מלך שלם והיה מולך על ירושלים ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יד סימן יח

ומלכי צדק, אדני צדק, ירושלים נקרא צדק, שנאמר צדק ילין בה (ישעיה א כא): מלך שלם. ר' יצחק הבבלי אומר שנולד מהול, לכך נאמר שלם: הוציא לחם ויין. גילה לו תורה שנקראת לחם ויין:

אם כך צריך להבין שדרגתו של האדם קשורה קשר ישיר לירושלים כי ירושלים  זה מקום השכינה כלומר הקשר הישיר של האדם לקב"ה ודרגת הקשר של האדם לקב"ה באה לידי ביטוי בדרגה של ירושלים ואברהם הגיע לדרגה שבו הקשר שלו לקב"ה הוא קשר של קונה שמים וארץ והתוצאה היא נתינת מעשר שניתן בירושלים ולכן מלכי צדק שהבין שדרגתו של אברהם הגיעה לדרגה של קונה שמים וארץ וזה בעצם גם הדרגה של ירושלים מבין שצריך להעביר את הכהונה לאברהם וזה היה הזמן בדיוק שהקב"ה "ויתר"  לגויים על 7 מצוות בני נוח  (כמו שכתבתי במאמר ב י"ד/חשון/תשע"ה  )

וכך אומר הבן איש חי שנה שניה פרשת ויגש

ולכן נתברך אבינו הזקן הקדוש ע"י מלכי צדק ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, כי אברהם אע"ה הוא קונה ולא מוכר, הן נ"ק דבחינת שמים, והן נ"ק דבחינת ארץ. ולז"א אמת קנה ואל תמכור, כלומר נ"ק שהם דרגא דאמת, קנה דוקא ואל תמכור, וכמ"ש קנה חכמה קנה בינה, וכפל הלשון להורות על הרבוי וההתמדה עד בלי די:

ועכשיו בו נתבונן  ביעקב 

(כא) וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לִ֖י לֵאלֹהִֽים:

(כב) וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ:

יעקב אומר לקב"ה אם אומנם אני יעמוד במסע לבני קדם ואני לא ייפול ברמה הרוחנית שלי ואני יצליח לחזור באותה הדרגה שאני נמצא עכשיו שהיא דרגת  "ְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לִ֖י לֵאלֹהִֽים"  כלומר הגעתי לדרגה זו  עכשיו אבל כדי לראות שזה הדרגה קבועה שלי ולא הזמנית הנסיעה שלי לבני קדם תוכיח אם זה דרגתי האמיתית ולמה יעקב כל כך חשש מנסיעה לבני קדם אומר צרור המור בראשית פרשת ויצא

אחר כך אמר וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם. הרצון בזה לפי שיעקב קודם המראה היה ירא מעשו ומלבן. לפי ששמע שהיה לבן רמאי גדול ומכשף גדול ולבן היה מושבו בארץ קדם שהיא ארץ טמאה מלאה גלולים וכישופים. ולכן אמרו רז"ל ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות. שמות הטומאה מסר להם וישלחם קדמה אל ארץ קדם מקום ראוי להם. כי שם נמצאו כל ואם באמת לאחר הניסיון של נסיעה לבני קדם אני יחזור בדרגה "ְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לִ֖י לֵאלֹהִֽים" אז גם ירושלים תוכל עלות לדרגת בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים  ואם אני וירושלים יגיעו לדרגה הזאת אז זה יחייב אותי לתת  חומש וזה המשמעות של עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ .

וכאן צריך לתרץ שני דברים על מה חל הנדר של יעקב על איזה חפץ ?  כי נדר חל על חפץ שקיים עכשיו וגם מדוע אין כאן תנאי על מה שצוותה התורה ?

לגבי החפץ צריך להגיד שזה חל על  הארץ שקב"ה נתן לו

בראשית פרק כח

(יג) וְהִנֵּ֨ה יְקֹוָ֜ק נִצָּ֣ב עָלָיו֘ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְקֹוָ֗ק אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ:

 

 

ואומר רש"י בראשית פרק כח פסוק יג

שכב עליה - קיפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו, רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו:

ואומר הרד"ק בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק יג

אשר אתה שוכב עליה - שאתה שוכב במקום ממנה, וכן כי כל הארץ אשר אתה רואה. ומה שאמרו רז"ל (חולין צ"א) שקפלה כל הארץ ישראל תחתיו ר"ל כאלו קפלה כלה תחתיו, כן יחדה לו שתהיה ברשותו כולה, שתהיה למתנה מעתה ובניו ירשוה וישכנו בה:

כלומר יעקב קיבל את ארץ ישראל לרשותו ולכן הוא יכול להחיל את הנדר על ארץ ישראל ולכן הוא יכול להקדיש את כל מה שיצא ממנה כלומר להקדיש את מה שיצא בעתיד מן הארץ בדיוק כמו מי שנודר שמקדיש את ידיו שכל מה שיצא מיגיע כפיו יהיה קדוש גם כאן יעקב נודר נדר ומחיל אותו על כל ארץ ישראל שהקב"ה מקנה לו אותה שכל חומש שיצא ממנו יהיה מוקדש לקב"ה .

וכדי לתרץ כיצד יעקב לא מתנה על מה שכתוב בתורה הרי לגבי מי ששיטתו  שמעשר זה החיוב מהתורה  זה לא קשה כי יעקב מקדיש חומש אבל לשיטה של הגאון מוילנה שהדין הוא חומש קשה כי יעקב מתנה על מה שכתוב בתורה ?  וכאן צריך לתרץ שלכאורה מן התורה צריך היה להיות  מעשר מין המעשר כלומר אם יש לנו 100  נותנים מעשר נשאר 90  ואז לוקחים מעשר נוסף שזה יוצא 9 כלומר נשאר 81   והתנאי של   יעקב זה להוסיף את  ה 1 אחוז ולעשות את זה חומש בדיוק כך שזה יצא בדיוק 20 אחוז . ולכאורה ניתן להבין את זה מהגמרא בתלמוד בבלי מסכת כתובות דף נ עמוד א

אמר רב נחמן, ואיתימא רב אחא בר יעקב: מאי קרא? וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. והא לא דמי עישורא בתרא לעישורא קמא! אמר רב אשי: אעשרנו לבתרא כי קמא

כלומר היה צריך להיות כמו שאומרת הגמרא  19 אחוז אבל החידוש של יעקב שצריך להפריש  בדיוק חומש שהמעשר השני יהיה כמו המעשר הראשון . ומדוע יעקב מתעקש על אותו האחוז הנוסף כדי שיהיה בדיוק חומש ?

כתוב בבראשית פרק מז

(כג) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא־לָכֶ֣ם זֶ֔רַע וּזְרַעְתֶּ֖ם אֶת־הָאֲדָמָֽה:

(כד) וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאָכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם:

כאשר אדם אין לו רכוש והוא עצמו קנוי כעבד למלך הוא צריך לתת חומש למלך כאשר הוא מקבל מהמלך את כל אמצעי היצור ואין לו שום דבר מעצמו . כלומר מבין יעקב שכאשר הוא הגיע לדרגה של וְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לִ֖י לֵאלֹהִֽים כאשר הוא מבין שאין לו שום דבר משל עצמו הוא חייב לתת  חומש לקב"ה מכל מה שיש לו , וזה החידוש של הנדר של יעקב שצריך  לתת חומש שזה 20 אחוז לעומת מה שהיה צריך להיות 19 אחוז .

לסיכום ניתן להגיד שיעקב נדר נדר ולא נשבע כי הנדר חל על הארץ שהקב"ה נתן לו ששכב בזמן חלום יעקב והנדר שחל על הארץ מקדיש את החומש שיעקב נדר גם לעתיד לבא ובזה חייב את כל עם ישראל לתת חומש . ההבדל בן מעשר לחומש זה דרגתו של האדם , וההבדל בן דרגת קונה שמים וארץ לדרגת וְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לִ֖י לֵאלֹהִֽים ודרגה זו של האדם קשורה לדרגה של ירושלים וכאשר  ירושלים נמצאת  בדרגת בית האלוקים האדם צריך לתת חומש ולא מעשר