פרשת בראשית מה המשמעות של "ויהי אור " ? האם הקב"ה בורא את העולם מהתחלה לסוף או אולי מסוף להתחלה ? ‏כ"ו/תשרי/תשע"ו

בס"ד

פרשת בראשית מה המשמעות של "ויהי אור " ? האם הקב"ה בורא את העולם מהתחלה לסוף או אולי מסוף להתחלה ?  ‏כ"ו/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק א

(א) בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:

(ב) וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם:

(ג) וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר:

כותב האלשיך על בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק ג

והוא כי דעתו כהסכמת רוב רבותינו ז"ל שכל מה שנברא בששת ימי בראשית נברא בהבראות שמים וארץ, וכל מה שנברא אחרי כן היו בכח בהם, אלא שהיו יוצאים כל דבר ודבר מן הכח אל הפועל כנודע

הקב"ה ברא את העולם כולו בבת אחד וזה המשמעות של ברא אלוקים את השמים ואת הארץ  ובשבעת הימים של הבריאה הוא העמיד את כל דבר במקומו ומכוח הבריאה הראשונה . אבל הדבר הראשון שהוא לכאורה העמיד זה את האור

ןאומר התלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד א

כדרבי אלעזר. דאמר רבי אלעזר: אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון - אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים - עמד וגנזו מהן, שנאמר וימנע מרשעים אורם. ולמי גנזו - לצדיקים לעתיד לבא

ויש להבין את מהות האור והריקאנטי בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק ג מסביר

ויהי אור [שם ג]. ולא אמר ויהי כן כמו בשאר הדברים, כי שני אורים הוזכרו כאן, רמז לאור הגנוז שהוא אור אספקלריא המאירה, ולאור אספקלריא שאינה מאירה שיש בה טפי חשך:

כלומר האור שנברא ביום הראשון הוא האור הגנוז זה האור שרואים בו מסוף העולם עד סופו הוא האור שנקראה אספקלריה מאירה שזה דרגתו של משה רבנו שכפי שכתבתי הגיע לדרגה הגבוהה ביותר שיצור אנוש יכול להגיע והוא הגיע לדרגה הזאת במעמד הר סיני . בריאת האור כדבר ראשון בבריאה מלמדת על העולם שהקב"ה ברא ועל עקרון שאנחנו רואים אותו בתורה הקדושה שלנו .

הקב"ה בכל בריאה חדשה מתחיל את הבריאה בסוף ולא בהתחלה . בכל בריאה חדשה שעושה הקב"ה בעולם הזה בהתחלה הוא מביא אותו לדרגתו הגבוהה  ביותר ואז הוא נותן לאדם את זכות הבחירה שלו וכמו שראינו הבחירה של האדם גורמת לו לרדת מדרגתו הגבוהה והוא צריך בסופו של דבר לתקן את מה שקלקל להגיע לדרגתו הראשונה ושם להתעלות ולהגיע לשלמות . בעצם בקב"ה אומר לנו בפשטות תראו לאן אתם יכולים להגיע כי כולכם  הייתם  במקום הזה וזה המשמעות של מה שכתוב בדברים פרק ל

(יב) לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:

(יג) וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:

(יד) כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ: ס

וזה מה שכתב קהלת פרק א

(ט) מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה־שֶּׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:

ויש לבחון  היכן אנחנו רואים עוד את העיקרון הזה

בבראשית פרק ז

(כג) וַיִּ֜מַח אֶֽת־כָּל־הַיְק֣וּם׀ אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־רֶ֙מֶשׂ֙ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִּשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָֽה:

כלומר הקב"ה הביא את העולם לתוהו ובהו השמיד את כל היקום והשאיר את נח שהיה איש צדיק ותמים וברך אותו כמו שבירך את האדם הראשון . בעצם העולם הגיע לשלמות שלו בבריאה החדשה שברא את העולם  במבול ונתן הזדמנות לנוח כמו שנתן לאדם הראשון אבל אז הגיע הנפילה והחטא

בראשית פרק ט

(כא) וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אָהֳלֹֽה:

כאן הגיע החטא שהוריד את העולם לדרגה יותר נמוכה .

ואותו הדבר היה במעמד הר סיני במתן תורה הקב"ה הביא את עם ישראל לרמה הגבוהה האפשרית וכבר כתבתי שבמתן תורה היה בריאה של העולם מחדש

 

 

 

ואומר האלשיך ויקרא פרק כא

וימי העמדת הר סיני לגמור מירוק וליבון הזוהמא עד תומה. ויהי כן, וכמאמרם ז"ל (שבת קמו א) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. ועל כן היה להם חירות ממלאך המות, כי בבטול הזוהמא אין עוד מיתה. אך אחרי כן על ידי העגל חזרה הזוהמא למקומה. ועל ידי כן חזרה המיתה הכרוכה באדם על ידי הזוהמא, כי היא מבחינת המיתה והיא דבקה בחומר ובנפש ומה גם בחלק הנשאר עם הגוף.

כלומר עם ישראל הגיע במתן תורה למקסימום האפשרי ובעצם תיקן את החטא של האדם הראשון וגם כאן בבריאה מחדש של העולם מראה הקב"ה לעם ישראל את הדרגה שגבוהה שהוא יכול להגיע אבל נותן להם את זכות הבחירה וזכות הבחירה שלהם גרמה להם את חטא העגל . והתפקיד שלנו לחזור לדרגה של מתן תורה שזה דרגתו של משה שהיא אספקלריה המאירה כמו שהיה במתן תורה אבל בגלל חטא העגל ירדנו לדרגה נמוכה יותר ותפקידנו בעולם לתקן את מה שקלקלנו .

ואותו העיקרון גם בתינוק ברחם אימו

תלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד ב

ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך.ובהמשך כתוב    :  ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה, ואומר בסוד אלוה עלי אהלי. מאי ואומר? וכי תימא נביא הוא דקאמר - ת"ש: בסוד אלוה עלי אהלי. וכיון שבא לאויר העולם - בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר לפתח חטאת רובץ.

כלומר כל אדם בתחילת בריאתו נמצא בשיא דרגתו יודע את כל התורה כולה ורואה מסוף העולם עד סופו אבל נותנים לו סטירה על פיו ותפקידו בעולם להגיע חזרה ללמוד  את כל התורה כולה ולהגיע לדרגה שרואה מסוף העולם עד סופו . ועכשיו שאנחנו מבינים את העיקרון יותר מובן הפסוק בדברים פרק י

(יב) וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְקֹוָ֨ק אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־ דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:

והפרוש הוא שהקב"ה רוצה שתסתכל ותראה את מה שכבר היית ותגיע למה שהיית בתחילת הבריאה שלך לא דרישה שהיא מעבר לכוחותיך כי אתה כבר היית בדרגה שהקב"ה רוצה שתהיה  וזה דרישה  הגיונית לבקש מהאדם להגיע ולחתור לדרגתו הראשונית .

שמחת תורה מהי העבודה של שימחת תורה ? ‏כ"א/תשרי/תשע"ו

בס"ד

שמחת תורה מהי העבודה של שימחת תורה ? ‏כ"א/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

העבודה של שמחת תורה לעשות ולהביא לידי ביטוי על מה מה שהתפללנו עליו בראש השנה וביום הכיפורים

ובכן צדיקים יראו וישמחו

וישרים יעלוזו

וחסידים ברינה יגילו

 ועולתה תקפץ פיה.

וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.

ותמלוך אתה ה' אלהינו מהרה על כל מעשיך.

בהר ציון משכן כבודך ובירושלם עיר קדשך.

ככתוב בדברי קדשך.

ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.

שלושה דרגות בעבודה של שמחת תורה צדיקים דרגה ראשונה ישרים דרגה שניה חסידים דרגה שלישית . כל דרגה גבוהה מהשנייה ברמת השמחה . יראו וישמחו זה הדרגה הראשונה , יעלוזו זה דרגה שניה , וברינה יגילו זה דרגה שלישית .

ההבדל בדרגות זה רמת השמחה כל אחד לפי דרגתו ככול שדרגתו גדולה יותר השמחה שלו גדולה יותר .

אחרי העבודה של ראש השנה ויום כיפור ויום הושענה רבה הגיעה זמן הביטוי לעבודה של כל יהודי והזמן הזה זה זמן שמיני עצרת שבו כל יהודי מבטא את השמחה שלו בהתאם לדרגה שהגיע אליו .

ואותה שמחה זה שמחת התורה שהאדם רכש עד עכשיו ואת הכוחות שהקב"ה נתן לו בעשרה ימי תשובה בהתאם לכוח העבודה שלו ואותה שמחה שבאה לידי ביטוי בשלוש הדרגות השונות והיא היחידה שיכולה לגרום לרשעה לסתום את פיה ולהעלם כעשן זה הכוח של היהודי כוח השמחה שקיבל כתוצאה מהעבודה שלו במשך השנה וב 10 ימי תשובה ואותה עבודה באה ליד ביטוי במשך חג הסוכות אבל בעיקר בשמחת תורה שזה היום שבו כל העבודה של השנה החל מפסח דרך שבועות עשרה ימי תשובה באה לידי ביטוי . זה היום שמשלב את סיום התורה והתחלת התורה . סיום את מה שהשקענו עד היום ותחילת התורה את הכוח שבו הקב"ה נותן לנו לשנה הבאה . ולעתיד לבא מסמל את היום בו ותמלוך אתה ה' אלהינו מהרה על כל מעשיך. בהר ציון משכן כבודך ובירושלם עיר קדשך. ככתוב בדברי קדשך. ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה. זה היום הגדול של תחית המתים והגעת העולם לשלמותו שיבוא על ידי עבודה ושמחה של כלל ישראל

 

 

שמחת תורה כמה עצרות יש ? למה שביעי של פסח זה רק לה' ? מדוע מתן תורה זה גם לנו ? מה ההבדל בין הראיה של רבי יהושע ורבי אליעזר ? ‏י"ט/תשרי/תשע"ו

בס"ד

שמחת תורה  כמה עצרות יש ? למה שביעי של פסח זה רק לה' ? מדוע מתן תורה זה גם לנו ? מה ההבדל בין הראיה של רבי יהושע ורבי אליעזר ? ‏י"ט/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

כתוב תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סח עמוד ב

כתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך, וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם. רבי אליעזר סבר: או כולו לה' או כולו לכם. ורבי יהושע סבר: חלקהו, חציו לה' וחציו לכם. (עב"ם סימן) אמר רבי אלעזר: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא - יום שניתנה בו תורה הוא.

אם כך יש לנו שלוש סוגי עצרת

דברים פרק טז פסוק ח

שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצּ֑וֹת וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֙רֶת֙ לַיקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה: ס

עצרת שקשורה לפסח

במדבר פרק כט פסוק לה

בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ:

וכאן מדובר בשמיני עצרת

ואומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת פסחים דף סח עמוד ב

הכל מודים בעצרת כו'. לאו ניהו עצרת דהני קראי אלא חג השבועות נקרא עצרת בלשון חכמים וביה לא כתיב לה' ולא כתיב ביה נמי לכם ומסברא דבעי לה'

כלומר כאן מדובר שלשון חכמים ועצרת פרושה יום מתן תורה .

כלומר אנחנו רואים קשר בן שלושת המקומות  הנקראים עצרת  . ברור לכולם שעצרת של מתן תורה שייך גם לקב"ה וגם לנו זה מוסכם על כולם . שביעי של פסח ברור לכולם שהוא לקב"ה בלבד כי כתוב עֲצֶ֙רֶת֙ לַיקֹוָ֣ק   וברור לכולם ששמיני עצרת זה גם לנו כי כתוב  עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם  . המחלקות מתחילה כאשר בראיה של שלושת העצרות האם מסתכלים על כל עצרת בנפרד   או מסתכלים על כל העצרות כתהליך .

לפי ההבנה שלי שביציאת מצרים זה בריאת העולם מחדש  ביחד עם עם ישראל שבאה לידי ביטוי בספירת העומר כאשר  העולם נברא ב 7 ימים ארוכים  שכל יום הוא שבעה ימים . שביעי של פסח יוצא לנו ביום השישי של היום הראשון כלומר אין לנו עדין אפילו יום אחד כי כל יום בבריאה כתוב בראשית פרק א

וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד

וכאן לא ניתן להגיד שיש בריאה אפילו של יום אחד ולכן על אף שעם ישראל השתתף בבריאה מחדש של העולם עדין אין לו את היכולת להגיד שזה שייך לו ולכן ביום השביעי כתוב שזה שייך לקב"ה בלבד . בשמיני עצרת זה ברור שזה שייך גם לקב"ה וגם לעם ישראל כי כאן מדובר בבריאה של העולם מחדש כאשר יגיע לתיקונו כאשר אומות העולם יקבלו על עצמם את התנאי של קיום העולם בקיום התורה .

רבי אליעזר מסתכל על כל עצרת ועצרת בנפרד ולכן הוא מבין שעם ישראל שותף אומנם בבריאה של העולם מחדש אבל היות ובשביעי של פסח לא ניתן להגיד על זה שהוא גם שייך לעם ישראל אז הוא של הקב"ה בלבד . והיות ולומדים שיש מכנה משותף בין שלוש העצרות כולם צריכים להיות דומים ולכן זה או שייך לקב"ה או שייך לנו לא יכול להיות חלוקה של חצי חצי כי אז יהיה לנו קשה על שביעי של פסח . ולאחר שלמדנו שזה צריך להיות כמו שביעי של פסח כלומר שייך רק לצד אחד לומדים על שביעי של פסח שיכול להיות שייך גם  לנו כמו שלומדים על עצרת של מתן תורה ושל שמיני של פסח כלומר רבי אליעזר לומד את המינימום שנלמם מן הדמיון בן כל העצרות .

לעומת זאת רבי יהושע לומד על כל העצרות כתהליך והיות ורוב התהליך של בריאת העולם ותיקונו שייך גם לעם ישראל וגם לקב"ה  הוא לומד שיש כאן מעשה משותף וגם לשביעי של פסח שבו  אם לא היה לנו את התהליך של בראת העולם מחדש ותיקונו אכן היה שייך רק לקב"ה אבל לאחר שאנחנו מבינים שזה תהליך ורוב הבריאה מחדש של העולם  היה מעשה של עם ישראל עם הקב"ה אנחנו יכולים להגיד שגם שביעי של פסח משותף לנו ולקב"ה ולכן לומד רבי יהושע שיש לכל עצרת דין משותף .

ואת ההבדל בן הראיה של רבי יהושע לרבי אליעזר אנחנו רואים במקום אחר  

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יט עמוד א

אלא בעשרים וארבעה מקומות היכא משכחת לה? - רבי יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא, ורבי אלעזר לא מדמה מילתא למילתא.

ואומר השיטה מקובצת מסכת ברכות דף יט עמוד א

רבי יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא ור' אלעזר לא וכו'. פירוש ר' אלעזר לא היה מונה אלא אותן שהנדוי שלהן במשנה בפירוש ולא מצא מהן אלא שלש. אבל ר' יהושע בן לוי היה מונה הני תלת וכל הדומה להן שהוא מתריס כנגד הרבים ועושה מעשה כדבריו כמו שהיה עושה רבי אלעזר בהני תלת ומצא מהן עשרים וארבעה:

כלומר רבי יהושע יש לו  מחשבה יותר מקיפה ונכונות לדמות דבר לדבר ורבי אליעזר אינו מדמה דבר לדבר ולמד את המינימום הנדרש כי כך שיטתו .

ורבי יהושע  ראה את הדברים גם בראיה של לא בשמים היא וגם כאן הוא סמך על הסברה שלו להרחיב את הלימוד שכל עצרת יש בה חצי לנו וחצי לקב"ה וצריך לראות את עם ישראל כשותף מלא בבריאה החדשה של העולם מזמן יציאת מצרים .

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב

רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. - מאי לא בשמים היא? - אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטת.

לסיכום רבי יהושע  רואה את עם ישראל כשותף מלא בכל הבריאה מחדש של העולם כי לא בשמים היא ורבי אליעזר לומד את המינימום האפשרי ומצמצם את הכוח של חכם לשנות את ההלכה ומפעיל את הסברה במינימום האפשרי