פרשת תזריע האם שיך מצות נידה בבת נח ? ומי קיים מצות נידה לפני מתן תורה ? והם גויה יכולה בזמננו אלו לקיים מצות נידה כמו שרה אימנו ‏כ"ו/אדר ב/תשע"ד

בס"ד

פרשת תזריע  האם שיך מצות נידה בבת נח ?  ומי קיים מצות נידה לפני מתן תורה ? והם גויה יכולה בזמננו אלו לקיים מצות נידה כמו שרה אימנו ‏כ"ו/אדר ב/תשע"ד

 

אומר הרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ד

הלכה ד

העכו"ם אין חייבין עליהם משום נדה ולא משום זבה ולא משום יולדת, וחכמים גזרו על כל העכו"ם הזכרים והנקבות שיהו כזבים תמיד בין ראו בין לא ראו לענין טומאה וטהרה

יוצא שמצות נידה לא שייך בבת נח אבל יש לנו קושיה עצומה כותב רבינו חננאל במסכת ראש השנה דף יא עמוד א  על שרה אימנו :

דקיי"ל ביום שבישרה המלאך אותה שעה פרסה נדה וישבה ז' ימים בנדתה וילדה בפסח נמצאת שילדה לז' חדשים פחות*) ימים.

פרוש שרה אימנו שהיא בת נח שמרה על מצות נידה וזה לפני מתן תורה שבו קבלנו את תרי"ג מצוות ומצות נידה בתוכם .

אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא עמוד ב

אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, שלשה בדקי מיתה בראת באשה, ואמרי לה: שלשה דבקי מיתה, ואלו הן: נדה וחלה והדלקת הנר,

הקדוש ברוך הוא נתן 3 מצוות לאישה כנגד שלוש מיתות שגרמה לאדם הראשון ושלושה מצוות אלו צריכות לתקן את הקלקול שנגרם ע"י חוה .

אבל כיצד בת נח והיא שרה אימנו  שלא שייך בא טהרה כמו שכותב הרמב"ם יכולה לקיים מצוות נידה ?

צריך לבדוק מה מיוחד בשרה אימנו

אומר התלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לב עמוד ב

וה' פקד את שרה, פקדון דיחיד הוא! - כיון דאתו רבים מינה - כרבים דמיא.

מה היתה המשמעות של פקידה זו ?

הקדוש ברוך הוא לאחר שאברהם עמד במספר ניסיונות ראה לנכון להוסיף ה לאברם בבראשית פרק יז

(ה) וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ:

ואותו הדבר לשרה בבראשית פרק יז

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ:

ומיד לאחר השינוי באברהם ושרה בבראשית פרק יז

וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ:

ואומר האלשיך בראשית פרק כג

וכן חוה הטיל בה נחש זוהמא (שבת קמו א) ושרה נלקחה שני פעמים ונשמרה לבל יוטל בה זוהמא. ובזה מצאנו ראינו טעם אל הביא הוא יתברך את שרה בנסיון ההוא כי צרה גדולה היתה לה, אך הוא לתקן קלקולי חוה. (הכוונה לשרה שהייתה אצל פרעה ואצל אבימלך )

פרוש גם אברהם וגם שרה הועמדו בניסיון ולאחר שעמדו בניסיון הוסיף להם הקדוש ברוך הוא לשניהם ה כלומר רומם אותם לדרגה גבוהה יותר מאשר היו לפני כן ורק אז הבטיח להם את הולדת יצחק כלומר המשך הדור ככתוב בבראשית פרק יז

(יט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו:

ויש לפרש  ששרה אימנו  הצליחה לעמוד בניסיון ולקיים את שלושת המצות שהם תיקון לקלקול  של חוה

מצוות נר ,מצוות חלה , מצוות נידה וקיום אותם מצוות נתן לה להיות שרה ולא שרי . וכמו שאברהם במעשיו גרם שהוא אברהם ולא אברם .

מצוות נידה ראינו לעיל , מצות נר ומצות חלה מאין ?  כתוב בבראשית רבה (וילנא) פרשת חיי שרה פרשה ס :

טז ויביאה יצחק האהלה שרה אמו כל ימים שהיתה שרה קיימת היה ענן קשור על פתח אהלה, כיון שמתה פסק אותו ענן, וכיון שבאת רבקה חזר אותו ענן, כל ימים שהיתה שרה קיימת היו דלתות פתוחות לרוחה, וכיון שמתה שרה פסקה אותה הרוחה, וכיון שבאת רבקה חזרה אותה הרוחה, וכל ימים שהיתה שרה קיימת היה ברכה משולחת בעיסה וכיון שמתה שרה פסקה אותה הברכה, כיון שבאת רבקה חזרה, כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר, וכיון שבאת רבקה חזר, וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה, מיד ויביאה יצחק האהלה, אמר רבי יודן למדתך תורה שאם יהיה לאדם בנים גדולים יהיה משיאן מתחלה, ואח"כ הוא נושא לו אשה ממי אתה למד מאברהם, בתחלה ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ואח"כ ויוסף אברהם ויקח אשה.  

 

ויש לומר שאכן בת נח יכולה לקיים מצוות נידה אבל בתנאי שתגיע לדרגה של שרה , תעמוד בניסיון יחוד כלומר עריות, תקיים מצוות נר,תקיים מצוות חלה ואז תוכל להגיע לדרגה שניתן להוסיף ה לשמה .

אבל כל זה נכון היה לפני מתן תורה כלומר בעבודה עצמית ניתן היה  להגיע לדרגה של תיקון מעשה חוה אבל לאחר מתן תורה האפשרות היחידה היא להתגייר ולהיות יהודי

ולכן הרמב"ם פסק שגויה לא שייך בה נידה כי הנידון לאחר מתן תורה אבל לפני מתן תורה אנו רואים את שרה כדוגמה לבת נח שמקיימת מצות נדה .

ואומר התלמוד בבלי מסכת שבת דף קמו עמוד א

שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב +דברים כט+ את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'. ופליגא דרבי אבא בר כהנא, דאמר רבי אבא בר כהנא: עד שלשה דורות לא פסקה זוהמא מאבותינו; אברהם הוליד את ישמעאל, יצחק הוליד את עשו, יעקב הוליד שנים עשר שבטים שלא היה בהן שום דופי.

פרוש :הדעה הראשונה אומרת שזוהמה שהטיל הנחש יכול להיות מתוקן רק ע"י מתן תורה . גרים שיגיעו לעתיד המזל שלהם היה במעמד הר סיני ולכן גם להם יש תקנה , אבל לפני מעמד הר סיני לא היה תקנה לביטול הזוהמה גם לא מהאבות . הדעה השניה אומרת שאכן היה ניתן לפני מעמד הר סיני להטהר מהזוהמה ע"י מעשי האבות אבל רק לאחר 3 דורות זה יטהר לגמרי . ולדעה הראשונה אומנם היה תיקון במעשה האבות אבל לא טיהור מוחלט של זוהמת הנחש . ולגבי שניהם אין חולק שלא ניתן להיטהר מהזוהמה ע"י מעשים כבן נח אלה רק כשבן נח שהתגייר כי המזל שלו היה במעמד הר סיני.

והוכחה נוספת לכך אומר הילקוט שמעוני ישעיהו רמז תנב

א"ל רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה, א"ל שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת, ואעפ"כ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה, ומי מצית אמרת הכי והא אמר ר' יהושע בן לוי מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם היום לעשותם ולמחר ליטול שכרן, אלא שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, ואמאי קרי לה מצוה קלה משום דלית בה חסרון כיס, מיד כל אחד ואחד הולך ועושה סוכה בראש גגו והקב"ה מקדיר עליהם את החמה כבתקופת תמוז, מיד כל אחד ואחד מבעט בסוכתו.

פרוש : מי שגוי שהמזל שלו לא היה במעמד הר סיני לא יכול להיות שייך בקיום המצות שאפילו מצוה קלה כמו סוכה לא יכול לקיים, רק מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני יגיע הרגע שיתגייר ויהיה יהודי ויקיים את המצוות וזה מה שהקדוש ברוך הוא הוכיח לאומות העולם שהגיע זמן השכר להתקבל על ידי מי שקיים את המצוות .

 

 

 

 

פרשת תזריע "וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא" מה הקשר של טומאת נידה לפרו ורבו ולמה רחם נקרא "קבר" ‏כ"ג/אדר ב/תשע"ד

בס"ד פרשת תזריע  "וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא" מה הקשר של טומאת נידה לפרו ורבו ולמה רחם נקרא "קבר"  ‏כ"ג/אדר ב/תשע"ד

ויקרא פרק יב

(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא:

ואומר רש"י במקום ויקרא פרק יב פסוק ב

כימי נדת דותה תטמא - כסדר כל טומאה האמורה בנדה מטמאה בטומאת לידה, ואפילו נפתח הקבר בלא דם:

רשי כותב על רחם האשה כקבר הרי הרחם הוא זה שמאפשר את מצות פרו ורבו ממנו נבראים החיים אז מדוע הוא מתואר בתור קבר ? ולא רק זאת האשה נטמאת 7 ימים כמו שאדם נוגע במת נטמא 7 ימים אז מהיכן הקשר בין מות לחיים ?

אומר התלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת שבת פרק ב דף ה טור ב /ה"ו

אדם הראשון דמו של עולם דכתיב ואיד יעלה מן הארץ וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות נדה לאשה ובחלה אדם הראשון חלה טהורה לעולם היה דכתיב וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ותייא כיי דמר רבי יוסי בר קצרתה כיון שהאשה מקשקשת עיסתה במים היא מגבהת חלתה וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות חלה לאשה ובהדלקת הנר אדם הראשון נרו של עולם היה שנאמר נר אלהים נשמת אדם וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות הנר לאשה תני ר' יוסי אומ' שלשה דיבקי מיתה הן ושלשתן נמסרו לאשה ואילו הן מצות נידה ומצות חלה ומצות הדלקה.

פרוש : חוה גרמה למות של האדם הראשון במה ששידלה אותו לאכול מעץ הדעת והיות והאדם הראשון היה דמו של עולם , חלותו של עולם , נרו של עולם והיות ופגמה בשלושתם ולכאורה גרמה למות של אותם תכונות . לפני החטא לא היה גבול לאותם שלשת תכונות ועכשיו לאחר החטא יש להם סוף יש להם גבול וזה מהות המות ולכאורה כנגד 7 ימי בריאה יש 7 ימי תיקון לקלקול ואולי זה מהות הטומאה והטהרה של טמא מת. ויש להגיד שהקדוש ברוך נתן לה את שלושת המצות כדי לתקן את הקלקול להביא אותם לידי תיקון וע"י התיקון יוחזר המצב לנקודה לפני החטא .

אבל עדיין לא מובן למה הרחם של האשה נקראת קבר ?

אומר התלמוד בבלי מסכת שבת דף קמו עמוד א

שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא.  ואומר הבראשית רבתי פרשת בראשית עמוד 39

מפני מה מסרו מצות נדה לאשה ולא לאדם, היא קלקלה בחדרי בטנה לפיכך תלקה בחדרי בטנה.

ונכון להגיד שבגלל שהנחש בא על חוה והטיל בה זוהמה באותו המקום וזוהמה זו גרמה למעשיה שגרמו למות אדם הראשון קורא רשי לרחם האישה קבר שאותו זוהמה גרמה למות . ולכן טומאת מת זה 7 ימים וטומאת נידה 7 ימים .

וטומאת נידה זה תיקון למעשה של חוה כי לעתיד לבא טומאת נידה הקדוש ברוך הוא יתיר אותה . מדרש ואומר התהלים (בובר) מזמור קמו

אין אסור גדול מן הנדה, שהאשה רואה דם ואסרה הקדוש ברוך הוא לבעלה, ולעתיד לבוא הוא מתירה, וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ (זכריה יג ב), ואין טומאה אלא נדה, שנאמר ואל אשה בנדת טומאתה (ויקרא יח יט).

ואם כך הוטל על חוה מצות נידה אבל יש כאן קושיה עצומה הרי פוסק הרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ד

העכו"ם אין חייבין עליהם משום נדה ולא משום זבה ולא משום יולדת, וחכמים גזרו על כל העכו"ם הזכרים והנקבות שיהו כזבים תמיד בין ראו בין לא ראו לענין טומאה וטהרה.

מצות נידה זה מצוה שניתנה במעמד הר סיני לכל עם ישראל ומצוה זו שיכת רק בישראל אבל לכאורה קשה למה לא תהיה המצוה גם בבני נח הרי חוה לאחר החטא נחשבת כבני נח ?

ויש לתרץ שלא שייך טומאה במקום שאין טהרה ורק לאחר שניתנה התורה לעם ישראל ובמעמד הר סיני

פסקה זוהמתן של ישראל ולא זוהמתן של עובדי כוכבים שכתוב בתלמוד בבלי מסכת שבת דף קמו עמוד א

שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן.

רק עם ישראל לאחר מתן תורה שפסקה הזוהמה של נחש יכלו להגיע לטהרה ולכן שייך בו טומאה . ולכן התיקון של מעשה חוה הוא ע"י הטהרות מהטומאה שנגרם ע"י הנחש דרך חוה . וזה שייך רק מי שקיבל את התורה שקבלת התורה גרמה ליכולת להגיע לטיהור הטומאה .

ומתוך הבנה זו  יש לתרץ למה אין מצות פרו ורבו בבני נח . פעמיים בירך הקדוש ברוך הוא את בני נח בפרו ורבו  פעם ראשונה את אדם וחוה ופעם שניה את נח לאחר המבול אבל בשני המקרים היה קלקול .באדם הראשון שאכל מעץ הדעת ובני נח שלא קבלו את שבעת מצות בני נח ולכן נשארו בני נח עם הזוהמה של נחש .ויש להגיד שפרו ורבו במי שיש בו זוהמה זה לא בנין העולם ולכן אין בו מצות  פרו ורבו . וכך ראינו במדרש תנחומא (בובר) פרשת בראשית סימן לט

[לט] ד"א וירא ה'. מה כתיב למעלה מן הענין, ויהי נח בן חמש מאות שנה (בראשית ה לב), בא וראה כל הרשעים שלפני נח היו מולידים בן שבעים, ובן שמונים שנה, ובן מאה, ונח בן חמש מאות שנה הוליד, ולמה כן, נסתכל נח בבני אדם שהן עתידין עומדין ומכעיסין להקב"ה, ואמר למה לי להזקק לפריה ורביה, לכך לא הוליד עד חמש מאה שנה, ואחר כן אמר וכי ימות אותו האיש בלא בנים, והקב"ה צוה לאדם על (ידי) פריה ורביה, שנאמר ויברך אותם אלהים [ויאמר להם אלהים פרו ורבו] (בראשית א כח), ואני מת בלא בנים, מה עשה נח, נזקק לפריה ורביה לאחר חמש מאות שנה, שנאמר ויהי נח בן חמש מאות שנה [ויולד נח את שם את חם ואת יפת] (שם /בראשית/ ה לב).

ויש להגיד שנח הבין שאין מצות פרו ורבו שייך במי שהוא מזוהם בזוהמה של נחש כי זה לא בנין העולם , רק לאחר שראה שאם לא יוליד יחרב העולם כי לא יהיו מי שימשיך אותו הוא הוליד בנים כי אז זה חורבן העולם אבל במצב שאין צורך ויש מספיק אנשים אין מצות פרו ורבו במי שיש בו זוהמה של נחש.

ואכן עם ישראל שפסקה הזוהמה ממנו במתן תורה  ויכל להטהר שייך בו פרו ורבו וכן מצות נידה שהיא תיקון למעשה חוה .

ורחם שיש  בה זוהמה של נחש וטומאה שלא ניתן להטהר ממנה נחשב לקבר. ואולי ניתן להגיד שהמילה ביום השמיני והסרת הערלה זה הסמל של סילוק הזוהמה של נחש וזה שייך רק ביהודי שרק יהודי שייך ליום השמיני  . ואומר ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא פרשת צו .

שעל זה נצרך עיקר התיקון על פגם הברית שגרם עטיו של נחש להיות אדם הראשון מושך בערלתו (סנהדרין ל"ח ב) ועל ידי זה נסתעף בכל התולדות שלו שנולדים במכסה ערלה הנצרכים לתיקון.

 

 

 

בס"ד פרשת שמיני "כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים" מה החשיבות של יציאת מצרים ? האם יציאת מצרים זה בריאה חדשה של העולם ? ‏י"ט/אדר ב/תשע"ד

בס"ד  פרשת שמיני "כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים"  מה החשיבות של יציאת מצרים ?

האם יציאת מצרים זה בריאה חדשה של העולם ?  ‏י"ט/אדר ב/תשע"ד

ספרא שמיני פרשה י

כי אני ה' אלהיכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה', כשם שאני קדוש כך אתם קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם היו פרושים. (ד) ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ אף על פי שאין פרה ורבה, כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים על כן העליתי אתכם מארץ מצרים על תנאי שתקבלו עליכם עול מצות שכל המודה בעול מצות מודה ביציאת מצרים, וכל הכופר בעול מצות כופר ביציאת מצרים.

בספרה יש טיעון שהאמונה ביציאת מצרים לכאורה יותר יסודית מהאמונה בקדוש ברוך הוא כי הסדר הוא קבלת עול מצות גורם לאמונה ביציאת מצרים ולכאורה זה יותר יסודי מהאמונה בקבלת התורה במעמד הר סיני  .

וכמו כן אנו רואים את יציאת מצרים כדבר יסודי ביותר בתורה וגם במצות

שמות פרק כ

(ב - ג) אָנֹכִי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי:

ויקרא פרק יא

(מה) כִּי אֲנִי יְקֹוָק הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי:

וכמו כן

ביאור הגר"א יורה דעה סימן קס

[ג] וכאלו כו'. ת"כ פ' בהר אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים שתקבלו עליכם מצות רבית שכל המודה במצות רבית מודה ביציאת מצרים וכל הכופר במצות רבית כופר ביציאת מצרים:

ובשו"ת בית הלוי דרושים דרוש יב :

יש לו לאדם ליתן אל לבו כמה להזהר מאכילת דברים האסורים ובפרט בימי הקיץ מנמלים שכל האוכל אותו לא יטול שכרו לע"ל וגודל העונש עלי' יותר מכל העבירות אחרי שאין בו שום תאוה אם לא האזהרה ונמצא הוא כמעט קרוב להכעיס עד שאמרו בתו"כ סוף פ' שמיני חמורה שרצים שכל הכופר במצות שרצים כופר ביציאת מצרים:

ובספר המצוות לרמב"ם מצות עשה רח :

והצווי שנצטוינו להפליג בצמצום השיעור המוסכם עליו מכל מין מהם יקרא מצות מדות. ולשון ספרא (ספ"ח) על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים על תנאי שתקבלו עליכם מצות מדות שכל המודה במצות מדות מודה ביציאת מצרים וכל הכופר במצות מדות כופר ביציאת מצרים.

וצריך בירור מה יש ביציאת מצרים ומה החשיבות של יציאת מצרים ?

משנה מסכת אבות פרק ה

[א] בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות:

פרוש  המשנה : הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בעשרה מאמרות כדי שיוכל לתת עונש לרשעים כלומר לגלגל את העולם חזרה למצב הראשוני של בריאת העולם וכמו כן לגלגל למעלה את העולם למצב של גן עדן וזה לתת שכר לצדיקים . כלומר מעשה הבריאה הוא לא מצב סטטי אלה מצב שמשתנה לפי מעשי האדם . במבול הקדוש ברוך הוא גלגל את העולם חזרה למצב של תוהו ובהו

אומר צרור המור בראשית פרק ב

בענין שבזה כפרו בבריאת העולם וכחשו בה' ויאמרו לא הוא. ולכן רצה השם להשחית הארץ בענין שידעו כי יוצר הכל הוא. והוא בראה והוא יכול להפכה תהו ובהו. וזהו וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ שנסתכל ה' בחטאם ורעתם שהיתה בארץ והיו מכחישים בבריאתה וחושבין על ה' תועה וזהו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. ולכן אמר ותשחת הארץ וכן והנה נשחתה. וכן והנני משחיתם את הארץ שהיא גרמה להם לחטוא כמאמרם ז"ל ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה כי טובתם גרמה לכם לחטוא כאומרו וישמן ישורון ויבעט. ולכן רצה השם להביא מבול ממים לחזור העולם תהו ובהו כמו שהיה מתחילה שהיה העולם מכוסה ממים עד שאמר יקוו המים.

פרוש :  הקדוש ברוך הוא גלגל חזרה את העולם למצב הראשוני שלו למצב של תוהו ובהו .  וכן כתוב

מפורש שהקדוש ברוך הוא התאבל על מות  העולם שבעה ימים .

ואומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ג הלכה ה

ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירה שמע לה מן הדא [ויקרא ח לה] ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת משכן ה' כשם ששימר הקדוש ברוך הוא על עולמו שבעה כך אתם שמרו על אחיכם שבעה.

פרוש :הקדוש ברוך הוא ישב שבעה על העולם ולכן ציוה משה להתאבל על נדב ואביהו שבעה ימים .

כלומר היה בריאה מחדש של העולם לאחר המבול . אבל כמו שהיה קלקול של האדם הראשון מיד אחרי הבריאה היה קלקול של דור הפלגה מיד אחרי בריאת העולם מחדש , ובני נוח לא קבלו את שבע מצוות בני נוח והעולם חזר לקלקולו .כתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

מיד אומר להם הקדוש ברוך הוא: הראשונות ישמיעונו, שנא': +ישעיהו מג+ וראשונות ישמיענו, שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם! ומנלן דלא קיימום? דתני רב יוסף: +חבקוק ג+ עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, מאי ראה? ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן.

כלומר יש להגיד שגם הבריאה החדשה של העולם לא הועיל ושהקדוש ברוך הוא מחליט לברא את העולם מחדש אבל בורא אותו מחדש עם תנאי של קבלת התורה

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן? א"ר יוחנן: מלמד שהחזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה!  תלמוד ובבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

דכתיב: +שמות יט+ ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם!

ואומר צרור המור שמות פרשת בא

עד שלזה אנו אומרים אלו עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים. וכן הן שקולות כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. וכן על אלו עשר מכות נתקיים העולם ונתחדש כמבראשית.

ואמר שם משמואל ויקרא פסח

והנה ידוע במדרשים שעשר מכות למצרים הי' להם ביטול עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, היינו רוחניות המאמרים, ולעומתם נפתח לישראל רוחניות העשרה מאמרות, והי' נחשב להם כבריאה חדשה כמו בריאת העולם,

כלומר החידוש של יציאת מצרים שזה בריאה חדשה של העולם . לאחר הבריאה במעשה בראשית והחרבת העולם במבול ובריתו מחדש ולאחר שלא קבלו בני נח את המצוות בורא הקדוש ברוך הוא את העולם מחדש אבל הבריאה הזאת נעשית עם התנית קבלת התורה על ידי עם ישראל .

ובריאה מחדש של העולם נעשית ע"י עשר המכות שמגלגל את העולם חזרה למצב של בראשית

בראשית פרק א

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:

ולכן פרעה טובע במים כמו שהעולם טבע במים במעשה המבול אבל כאן זה רק למצרים ולא לכל העולם כפי שהבטיח הקדוש ברוך הוא במעשה הקשת .

ולמה בדיוק בפרעה כי פרעה הוא בעצם השכלול של דור הפלגה שרצה להלחם בקדוש ברוך הוא כי הוא חשב שהוא האלוקים שהוא ברא את העולם .

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וארא סימן ח

ומנין שעשה פרעה עצמו אלוה, שנאמר (יען) [אשר] אמר (יאור לי) [לי יאורי] ואני עשיתיני (יחזקאל כט ג), אני הוא שבראתי את עצמי.

במעשה בראשית הכל כתוב בתורה אבל אף אחד לה היה נוכח בבריאת העולם אבל בריאת העולם מחדש ע"י עשר מכות במצרים ויציאת מצרים בים היה לנוכח 600000  מעם ישראל שראו את ההרס העולם ובריאת העולם בעיניהם וכמו כן  כל הגויים שראו את הבריאה מחדש  . וחידוש זה שבריאת העולם נעשתה מול כל העולם זה דבר שלא ניתן להכחישו ולכן נאמר "וכל הכופר בעול מצות כופר ביציאת מצרים" וזה היסוד הגדול של יציאת מצרים שלא ניתן להכחשה לא ע"י עם ישראל ולא ע"י אומות העולם במתן תורה הקדוש ברוך הוא דיבר לעם ישראל בלבד ולכן הגויים יכולים להכחישו אבל יציאת מצרים לא ניתן להכחישה .

שמות פרק יג

(ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְקֹוָק לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:

וזה היסוד הגדול של חג הפסח שיש אומרים שבו נברא העולם .

עין הרע כיצד זה עובד ? האם יש צדק בעין הרע ? או זה מידה שרירותית ? ‏ט"ז/אדר ב/תשע"ד

בס"ד  עין הרע כיצד זה עובד ? האם יש צדק בעין הרע ? או זה מידה שרירותית ?    ‏ט"ז/אדר ב/תשע"ד

בראשית פרק מז

(כט) וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם:תוספות מסכת סנהדרין דף מה עמוד א

ואומר רשי במקום 

חסד ואמת - חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול:

הרי מקבל גמול מהקב"ה על המצוה וכמו כן יכול לקבל גמול מהמשפחה וצריך להגיד שהגמול שאדם עושה נחשב גמול רק מאותו אדם שעשה איתו חסד ונשאל השאלה למה ?

"אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר קרא +ויקרא י"ט+ ואהבת לרעך כמוך - ברור לו מיתה יפה" .

והתוספות במקום אומר

"ברור לו מיתה יפה - י"מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין וכד' "

לפי התוספות אפשר להבין שלא שיך לעשות 100 אחוז אהבת לרעך כמוך מול אדם חי רק מול מישהו שמת או עומד למות כי חייך קודמים .המשמעות של חייך קודמים בענין הזה שכל אדם חי הוא מתחרה שלך וכל יתרון בשבילו זה חיסרון לך ורק אם הוא מת או עומד למות הוא לא מתחרה שלך ואז אתה יכול לקיים ואהבת לרעך כמוך בלב שלם . וכך חייבים להגיד בחסד אתה עושה חסד עם מישהו זה אומר שאתה מחסר מעצמך אבל במקביל נותן יתרון למתחרה שלך. ואם אתה נותן יתרון למתחרה שלך אתה מצפה שהוא יחזיר חזרה כדי שהמאזן יתאזן ולכן באמת אתה לא יכול לעשות חסד של אמת רק עם מת כי אז אתה אומנם מחסר מעצמך אבל לא נותן יתרון למתחרה שלך ולכן זה חסד אמיתי אפשרי . אם אתה עושה חסד עם אדם חי ומקבל גמול מאחר לא עם זה שעשית חסד אומנם קבלת חזרה מה שנתת אבל המתחרה שלך התחזק והמאזן הזה גורם לך שלא באמת תעשה חסד עם כל הלב ויש חיסרון בחסד .

מהבסיס הזה אני רוצה להבין את המנגנון של עין הרע המזיק את חברו ע"י זה שמסתכל עליו או על רכושו . כיצד אני יכול להזיק את האחר ע"י זה שאני מסתכל עליו או על רכושו מה פתאום יש לי כוח להזיק אותו מי שברא את העולם הוא זה שמנהל אותו אם אותו אחד חייב רכושו יוזק ואם הוא זכאי רכושו לא יוזק מה פתאום יש לי כוח להזיק אותו . הרי אנו יודעים שהגמרא אומרת תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף נ

אמר ר' חנינא: כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא - יותרו חייו, שנאמר: +דברים ל"ב+ הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט.

וחייבים לתרץ בסופו של דבר הקב"ה לא ותרן ואכן תמיד הצדק נעשה אבל יש  לקב"ה מידה של ארך אפים כלומר מידת הדין לא פועלת מיד היא פועלת לאורך זמן אבל בזמנים מסוימים הקב"ה מאריך אפים כלומר אדם יכול לקבל יותר מאשר מגיע  לו או  הפוך פחות ממה שמגיע לו .

ארך אפים אין אני ממהר ליפרע מן הרשעים אולי ישובו מעצמם ולצדיקים אני מאריך אפי ליפרע מהם ומגדיל אפי עליהם כדי לזכותם לחיי העולם הבא .

עקרון נוסף שקיים בצדק האלוקי זה כל מה שקורה לאדם מסוים ומשפיע על אדם אחר גם זה נכלל בחשבון של הקב"ה כמו מיתה מחלה וכדומה וכמו כן יש משמעות להסתכלות האנושית האירועים בעולם

[רבינו] בחיי שמות פרק י

"למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם", כלומר אם אתה מכלה אותם עתה במדבר בחטאם יתחלל שמך הגדול ויאמרו מצרים כי היה זה בכח אותו כוכב ששמו רעה שהוציאם בו,

כלומר הטיעון של משה היה המצרים יוכלו להגיד  שלא הקב"ה הוציא אותם ואם מן הצדק להשמיד את החוטאים מה אכפת לי מה חושבים המצרים ולמדנו שאכן פעולה מסוימת של הדין שגורמת לטעות אצל אנשים אחרים משפיעה על הדין . בסופו של דבר הצדק גם צריך להראות וגם נלקח בחשבון הראיה האנושית הגם שיש בה טעויות .

מכאן נבין מה קורה שאדם מסתכל על השדה של החבר שלו מה התהליך שנגרם שיכול לפגוע בשדה ולכאורה אותו אדם שהשדה שלו לא עשה שום דבר רע והוא לכאורה נפגע ללא צדק.

שמעון  מסתכל על השדה של ראובן ולפי מה שלמדנו לעיל שמעון רואה את ראובן כמתחרה ואז שואל את עצמו שמעון שעינו רעה (זה לא חייב להיות במודע זה יכול להיות גם בתת מודע ) מה פתאום מגיע לראובן שדה כזאת גדולה ויפה אני מכיר אותו אני הרבה יותר צדיק ממנו אני מקפיד על מצוות יותר ממנו ולי יש שדה קטנה ולא גדולה במה הוא זכה לקבל שדה כזאת ?

לראובן הקב"ה נתן בשפע והקב"ה האריך איתו את אפו אולי יחזור בתשובה ואכן קיבל שדה גדולה כל עוד אף אחד לא הסתכל על השדה בעין הרע אין בעיה להאריך אפים עם ראובן אבל עכשיו יש בעיה נכנס לתמונה שמעון וצריך לעשות דין שיתחשב בדעתו של שמעון הרי הוא מסתכל על העולם ולפי דעתו יש פה אי צדק . עכשיו הקב"ה צריך לחשב מסלול מחדש עם הנתונים החדשים שכוללים את דעתו של שמעון  כלומר העין הרעה הפעילה את מידת  הדין ומידת הדין יכולה לקבוע שאכן צריך לפגוע ברכוש של ראובן

ריקאנטי בראשית פרק כט

(לב) ותהר לאה ותלד בן ותקרא את שמו ראובן כי אמרה כי ראה יי' בעניי כי עתה יאהבני אישי [שם לב]. כבר ביארו חכמי הקבלה כי הראיה היא ממדת הדין, כי משם כחו של עין הרע.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף לג עמוד ב

חזו אינשי דקא כרבי וזרעי, אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה! כל מקום שנותנין עיניהן - מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם: להחריב עולמי יצאתם?

אנו רואים שהראיה של הצדיק גרמה למידת הדין להופיע ומידת הדין שרפה את מי שראו אותם .

ומכאן מבואר למה דבר הסמוי מן העין יש בו ברכה כי מידת הדין לא שולטת בו כי יש אפשרות של ארך אפים אבל דבר המפורסם היכולת של ארך אפיים מצטמצמת באופן ניכר ועל הדרך זה דבר המנוי שזה סוג של פרסום כי בדבר המנוי יש יותר מידת הדין מאשר דבר שלא מנוי .

דגים זה סמל של הגנה מעין הרע וצריך להגיד שבתוך המים טווח הראיה מאוד מוגבל ולכן כמעט ולא שייך עין רעה בתוך המים .

וידגו לרב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם - אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם

עין הרע פוגעת גם בזה שעושה עין הרע אבל זה פשוט שהמסתכל בעין רעה הקדוש ברוך הוא מתחשבן איתו על המידה ומתנהג איתו מידה כנגד מידה .

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת נשא פרק ז

[א] ויהי ביום כלות משה. ולמה כתוב תחלה ברכת כהנים ואחר כך הקמת המשכן, משל למלך שהשיא את בתו ושלטה בה עין רע ומתה, כשבא להשיא בת אחרת עשה לה קמיע כדי שלא יגע בה עין רע, כך כשנתן הקדוש ברוך הוא התורה לישראל ניתנה בפומבי, [כמו שכתב וכל העם רואים את הקולות (שמות כ' ט"ו)], ושלט בה עין הרע ונשתברו הלוחות כמו שכתוב וישבר ואתם תחת ההר (שם ל"ב י"ט), כשבא להשרות ביניהם המשכן מה עשה, כתב תחלה ברכת כהנים במקום קמיע כדי שלא תשלוט בה עין רע,

אנו רואים מהמדרש שיש יכולת התגוננות מול עין הרע ע"י הסחת הדעת כמו אותו מלך ששם קמיע לביתו מה הועיל הקמיע ? יש שני אפשרויות אחד שהקמיע מפנה את תשומת הלב מהבת ואז הסיכוי שמישהו יסתכל עליה בעין הרע קטן יותר ויש עוד אפשרות שאותו אחד שמסתכל בעין הרע על בת המלך אולי תולה את היופי והעושר של בת המלך בקמיע ושהקמיע עצמו גורם ואז אין לו טענה כלפי שמיה ואז מידת ארך אפים יכולה להמשיך מבלי להפעיל את מידת הדין  ולכן הקב"ה נתן את ברכת הכהנים כדי שעין הרע לא תשלוט וכגון זה כיסוי ומניעה של עין הרע

צרור המור דברים פרשת וזאת הברכה

ולכן כשאמר בלעם מה טובו אהליך יעקב. רצה להכניס בהם עין הרע כמאמר הזוהר. אלא שהשם בחסדו כסה עליהם ברוח קדשו בענין שלא יראם. כמו שעושים לתינוקות שמכסים אותן במסוה בשביל עין הרע. וזהו ותהי עליו רוח אלהים שפירושו על ישראל.

ויוסף מדוע יש לו הגנה מעין הרע ?

בן פרת יוסף בן פרת עלי עין, עין שלא רצתה לזון וליהנות מדבר שאינו שלו, תזכה ותאכל כמלא עיניה.  

מידה כנגד מידה ליוסף לא היה עין הרע ולא רצה להנות ממשהו שאינו שלו אז הקב"ה עושה מדה כנגד מידה ועין רעה לא תפעל על יוסף או זרעו כי כולם יודעים שעין הרע לא שייכת בהם כלומר הקדוש ברוך הוא יכול להאריך אפים בקלות עם זרעו כי הכלל הזה ידוע לכולם וזה לא יפגע בתחושת הצדק של אחרים .

פורים למה אנחנו אוכלים את אוזן המן ? ‏ב'/אדר א/תשע"ד

בס"ד ‏ב'/אדר א/תשע"ד    

פורים אוזן המן

למה אנחנו אוכלים את אוזן המן ?

יש כאלו ששמעו ועשו

שמות פרק יח

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְקֹוָק אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:

יש כאלו ששמעו ולא עשו

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת משפטים פרק כא

למה האוזן נרצעת יותר מכל האברים, רבן יוחנן בן זכאי אומר כמין חומר, אזן ששמעה לא תגנוב, והלך וגנב, היא תרצע מכל האברים:

יש כאלו שלא שמעו בכלל ויש אומרים ששמעו חלקית ,אוזן כזו תאכל  וע"י אכילה זו אנו מוחים את זכר עמלק

אגרא דכלה שמות פרשת יתרו

רק זה שמע כשאמרו היש ד' בקרבנו אם אין [לעיל יז ז], סמיך ליה ויבוא עמלק כו', הנה שמע הגנות, ועלה.

ויש למהלך הזה  3 קושיות

1.האם ניתן לעשות ביעור  על ידי אכילה ?

2. למה פרג ?

3. למה אוזן המן משולשת ?

תרוצים

1. אכן כן ניתן לעשות ביעור על יד אכילה וראה מקדש דוד שביעית סימן ו בדעת הרמבם :

היינו שהוא בין ע"י אכילה בין ע"י כלייה דצריך להסירם מרשותו, ודומה זה לשיטת בעה"מ (בפסחים ז' א) לענין מצות השבתה בערב הפסח דשרי אף באכילה דאף זה מקרי השבתה, ורק לאחר זמן הביעור ס"ל להרמב"ם ז"ל דאסור באכילה, וזמן הביעור עצמו מקרי כל זמן שעוסק בביעורו תיכף משכלה לחיה.

2. פרג מסמל את סתימת האוזן כדי שלא ישמע

ירמיהו פרק כג

וּמַה דִּבֶּר יְקֹוָק  גימטריה פרג  והוא לא שמע מה דבר יקוק .

3. אזן משולשת :  במדבר היה משלוש יתרו איוב בלעם  ובמגילת אסתר  מרדכי אסתר המן

המן זה עמלק בלעם זה עמלק (מפורש בזהר )

אסתר ואיוב זה הסתר פנים והרבה מהמדרשים על מגילת אסתר מקורם במגילת איוב

ומה הקשר בן יתרו למרדכי ? יתרו בא ושמע כלומר קיבל את התורה גם בלי כפית הר כגיגית ומרדכי גרם לכל נס פורים שמהותו קבלת התורה ברצון .

ומדוע אנו עושים מחית עמלק ע"י אכילה הגורמת הנאה

בפורים היו 2 ניסים מפלת המן וגדולת מרדכי וחלק מהותי מהנס לראות את 2 הניסים באופן שווה

עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי פרוש עד שיהיה ברור לו שאין הבדל בן 2 הניסים  ולכן מחית עמלק ע"י הנאה שזה גדולת מרדכי .

 

פרשת שמיני ויהי ביום השמיני מדוע לא נאמר ויהי ביום השביעי ? הרי המשכן שקול כנגד בריאת העולם ומה המיוחד ביום השמיני ? ‏ט"ו/אדר ב/תשע"ד

ויהי ביום השמיני  מדוע לא נאמר ויהי ביום השביעי ? הרי המשכן שקול כנגד בריאת העולם ומה המיוחד ביום השמיני ?   ‏ט"ו/אדר ב/תשע"ד

אומר רבינו בחיי שמות פרק לח

וע"ד המדרש: (תנחומא פקודי ב) "אלה פקודי המשכן משכן", למה שני פעמים "משכן", אלא ללמד שהיכל של מטה מכוון כנגד היכל של מעלה, שנאמר: (לעיל טו, יז) "מכון לשבתך פעלת ה'" וגו', אל תקרי "מכון" אלא מכוון, שקול היה המשכן כנגד בריאת העולם.

ואומר אור החיים ויקרא פרק ט פסוק א

ויהי ביום השמיני ותניא אותו היום היתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום בריאת שמים וארץ

אם נכון הדבר שהמשכן שקול כנגד העולם ובריאת העולם היה צריך להקים את המשכן בשבעה ימים כמו שנברא העולם ולמה הוסיף הקדוש ברוך הוא יום נוסף את היום השמיני ?

אומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף י עמוד ב

ויהי בימי אחשורוש. אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן: דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה: כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער.

פרוש ויהי ביום השמיני אינו כפשוטו בריאת והקמת המשכן כמו בריאת העולם בבראשית פרק א

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי:

ואומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ג הלכה ה

ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירה שמע לה מן הדא [ויקרא ח לה] ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת משכן ה' כשם ששימר הקדוש ברוך הוא על עולמו שבעה כך אתם שמרו על אחיכם שבעה. ומניין ששימר הקדוש ברוך הוא על עולמו שבעה [בראשית ז י] ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ. ומתאבלין קודם שימות המת. אלא בשר ודם שאינו יודע מה עתיד להיות אינו מתאבל עד שימות המת אבל הקדוש ברוך הוא שהוא יודע מה עתיד להיות שימר על עולמו.

אומר התלמוד הירושלמי שהקדוש ברוך הוא התאבל על מות העולם שבעה ימים לפני המבול ולכן אמר משה לאהרון להתאבל על נדב ואביהו שבעה ימים כמו שהקדוש ברוך הוא התאבל על העולם לפני המבול  והעולם שנברא בשבעה ימים לכאורה מת  ולא יכול להיות דוגמה להקמת המשכן בשבעה ימים . ובראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מב

ויהי ביום השמיני קרא משה, אמר להם עוד אינה שמחה שלימה שמתו נדב ואביהוא.

פרוש גם בהקמת המשכן אנו רואים שבר  ,ושמחה שאינה שלימה כמו בבריאת העולם שהיה שבר שנגרם ע"י  דור המבול ולכן היה  המבול ,כך  אין שלמות  בהקמת המשכן וירד אש משמים ושרף את נדב ואביהו כמו שהיה בזמן המבול  .

ואם כן למה רק שמונה ימים ? 

אומר הנביא ישעיהו פרק כו פסוק טו

יָסַפְתָּ לַגּוֹי יְקֹוָק יָסַפְתָּ לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ רִחַקְתָּ כָּל קַצְוֵי אָרֶץ:

ומפרש המדרש פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כח - ביום השמיני עצרת

ד"א יספת לגוי (ישעיה שם /כ"ו/), אומו' העולם אם את מרבה להם ימים טובים הן אוכלים ושותים ופוחזים ונכנסים לבתי תייאטרייאות ולבתי קרקסאות ומכעיסין אותך בדבריהם ובמעשיהם, אבל ישר' את נותן להם ימים טובים והן אוכלים ושותים ושמחין ונכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומרבין בתפילות ומרבין במוספין ומרבין בקרבנות. לפיכך צריך הכת' לומר ביום השמיני (במדבר כט: לה).

הקדוש ברוך הוא בחר בעם ישראל ונתן לו את התורה ועם ישראל אמר נעשה ונשמע ואז הוסיף הקדוש ברוך הוא את היום השמיני המיוחד לעם ישראל ולא לגויים

במדבר פרק כט פסוק לה

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:

ואומר במדבר רבה (וילנא) פרשת פינחס פרשה כא

כד ביום השמיני עצרת זש"ה (תהלים קט) תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה את מוצא בחג ישראל מקריבין לפניך שבעים פרים על שבעים אומות, אמרו ישראל רבון העולמים הרי אנו מקריבין עליהם שבעים פרים והיו צריכין לאהוב אותנו והם שונאין אותנו שנא' תחת אהבתי ישטנוני, לפיכך אמר להם הקדוש ברוך הוא עכשיו הקריבו על עצמכם ביום השמיני עצרת תהיה לכם והקרבתם עולה אשה ריח ניחוח לה' פר בן בקר אחד איל אחד משל למלך שעשה סעודה שבעת ימים וזימן כל בני אדם שבמדינה בשבעת ימי המשתה כיון שעברו שבעת ימי המשתה אמר לאוהבו כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה נגלגל אני ואתה במה תמצא ליטרא בשר או של דג או ירק כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל (במדבר כט) ביום השמיני עצרת תהיה לכם גלגלו במה שאתם מוצאים בפר אחד ואיל אחד.

היום השמיני הוא היום המיוחד לעם ישראל . זה היום בו יחד הקדוש ברוך הוא את ישראל והפריד אותו מכל העמים . כל העמים פגמו בעולם וקלקלו אותו ועם ישראל תפקידו לתקן אותו וזה נעשה ביום השמיני ע"י פר אחד של עם אחד כנגד כל האומות שהם שקולים לשבעת הימים .

וזה הסוד הגדול של חג הסוכות שעם ישראל מקריב 70 פרים כנגד כל אומות העולם וכדי לכפר על מעשיהם ובתלמוד בבלי מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה - כנגד אומה יחידה  

ואומר רש"י במקום מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

שבעים פרים - פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני, כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג על המים.

וסה"כ השמונה זה השלמות אגודה אחת . שבעה ימים ו  70 פרים זה כנגד כל הגויים ופר אחד ויום אחד זה כנגד ישראל וביחד שבעה ואחד = שמונה  וזה = אגודה אחת  .

ואפשר להגיד שמתחילים ביום הראשון של סוכות בהקרבת 13 פרים ושלש עשרה זה גימטרייה אחד כלומר אחד בהתחלה (ביום הראשון ) ואחד בסוף (ביום השמיני ) כלומר אגודה אחד . ובספר אבודרהם סדר תפלת ראש השנה :

וישתחוו לפניך כל הברואים ע"ש (תה' פו, ט) כל גוים אשר עשית יבאו וישתחוו. ויעשו כלם אגודה אחת שנאמר (צפניה ג, ט) ולעבדו שכם אחד

ואומר הרד"ק ישעיהו פרק סו פסוק כג :

כל בשר - ר"ל כל בני אדם ואפילו שאר העמים, וכן ויברך כל בשר את שם קדשו, והנה ראינו בנבואת זכריה כי כל הנותר מכל הגוים הבאים אל ירושלם יעלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג הסוכות,

והקשר בן בנית המשכן לחג הסוכות נאמר במפורש במלכים א פרק ח פסוק סה

וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ

שבעת ימים של ימי המילואים של בית המקדש שבנה שלמה כנגד חג הסוכות שהיה הזמן של תחילת העבודה בבית המקדש . ולכאורה חג הסוכות היה כיום השמיני של המשכן . אבל גמר כל הארבע עשר יום היה ביום השמיני והוא חג  עצרת סה"כ חמש עשרה יום .

ונסיים באחרית הימים בו יהיה הסכם בין ישראל מצרים ואשור בו יהיה אגודה אחת בכל הארץ

ישעיהו פרק יט

בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: 

הקשר בין הסעודה של יוסף עם השבטים לבין מתן תורה כמו שנכתב ע"י הרב אברהם אוירבך בנו של הרב שלמה אוירבך זצ"ל

ויש מכאן קצת הוכחה למהלך שקישרתי בין סעודה של יוסף לבין הסעודה של אסתר הינו סעודת פורים

וכמו כן קשר חזק בין יוסף לבין מרדכי ואסתר ומגילת אסתר
 בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פז

ו ויהי כדברה אל יוסף יום יום, ר' יודן בשם ר' בנימין אמר בניה של רחל נסן שוה וגדולתן שוה, נסן שוה ויהי כדברה אל יוסף יום יום, (אסתר ג) ויהי באמרם אליו יום ויום, ולא שמע אליה, (שם /אסתר ג'/) ולא שמע אליהם, וגדולתן שוה, (בראשית מא) ויסר פרעה את טבעתו, (אסתר ח) ויסר המלך את טבעתו, ויתן אותה על יד יוסף, ויתנה למרדכי, וילבש אותו בגדי שש, (שם /אסתר/ ו) ונתון הלבוש והסוס וגו' ויקח המן וגו', וישם רביד הזהב על צוארו (שם /אסתר/ ח) ותשם אסתר את מרדכי על בית המן, וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו (שם /אסתר/ ו) וירכיבהו [על הסוס] ברחוב העיר, ויקרא לפניו אברך, ויקרא לפניו ככה וגו',

פורים עוד כמה שעות לקבלת התורה באהבה י"ד/אדר ב/תשע"ד

 

בס"ד קבלת תורה באהבה פורים     ‏י"ד/אדר ב/תשע"ד

אומר התשובות והנהגות כרך ד סימן קט

 והיינו כיון שבזמן מתן תורה מי שלא קיבל ע"ע התורה מזיק מאד, אף לדורות כן, דמי שאינו מקבל ע"ע התורה בימים אלו מסוכן, ולכן יזהר אדם מאד גם בזה"ז שהקזת דם מסוכן, ואם לא קיבל ע"ע עול תורה בזמן הזה, עלול רוח זו להזיקו, ולכאורה היינו בערב שבועות וכ"ש בשבועות גופא. ומ"מ לא אסרו להקיז דם בכל ג' ימי הגבלה ומטעם שאז שקבלנו ע"ע את התורה, דאי"ז חמור כ"כ שיסתכן.

למדנו מכאן, כל שנה ושנה צריך קבלת התורה מחדש, ואם אינו מקבל יש קטרוג עד שבמקום סכנה מסוכן, וכאמור זוהי הלכה מפורשת בש"ע וכל הפוסקים, ומה נענה אנן, רק נתפלל להקב"ה שיטהר לבבנו שנזכה להיות ראויים לקבלת התורה הקדושה עם תשובה כראוי, וישים חלקנו בתורתו עם אהבתו ויראתו, ונקבל בקרוב פני משיח צדקנו אמן!

 

וכל שכן יש לנו עוד כמה שעות של דעה צלולה לפני שנקיים עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כדי שנקבל על עצמנו את התורה באהבה לא בגלל אותו זיקא טבוח שיוכל את בשרנו ואת דמנו אם לא נקבל את התורה אלה בגלל שהתורה היא חיינו ואורך ימנו .

ואומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד ב

משלו דברי תורה כנגיד - לומר לך: מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות - אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות. היינו דאמר רבא: למיימינים בה - סמא דחיי, למשמאילים בה - סמא דמותא.

                                                                              

פרוש התורה יכולה להיות סם החיים למי שמבין שהיא העיקר בעולם הזה כלומר מסתכלים בעין  ימין החשובה יותר וסם המוות למי שרואה בה עוד דבר חשוב כמו דברים אחרים ומסתכלים עליה בעין שמאל הפחות חשובה.

ויהי רצון שנקבל את התורה באהבה ביום פורים שאהבת הנס גורמת ,ובמהרה יגיע משיח צדקנו ונוכל לשבת בסעודה פורים של משיח .

 

בס"ד למה צריך לעשות סעודת פורים ואם זה רק בצהרים ? והקשר בן יוסף למרדכי ולמה נצטרך לאכול סעודת פורים גם לעתיד לבא ? ‏י"ב/אדר ב/תשע"ד

בס"ד

למה צריך לעשות סעודת פורים ואם זה רק בצהרים ? והקשר בן יוסף למרדכי ולמה נצטרך לאכול סעודת פורים גם לעתיד לבא ?  ‏י"ב/אדר ב/תשע"ד

בראשית פרק מג

(טז) וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם:

משלי פרק ט

(ב) טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ:

מדרש משלי (בובר) פרשה ט

[ב] טבחה טבחה מסכה יינה. אמר ר' אבהו זו אסתר המלכה, שבשעה שהגיע צער לישראל בימי מרדכי, מה עשתה, התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושכרה אותו יין ביותר, והיה הרשע סבור בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא היה יודע שפרשה לו מצודה שמתוך ששכרה אותו יין קנתה לה אומתה לעולם. אף ערכה שלחנה. שערכה לה שלחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה, זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעוה"ב, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים [אינם בטלים לעולם, שנאמר וימי הפורים] האלה לא יעברו מתוך היהודים (אסתר ט כח). אמר ר' אלעזר אף יום הכפורים אינו בטל לעולם, שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה (ויקרא טז לד). ד"א אף ערכה שלחנה. זו התורה שעורכת שלחן למי שעוסקים בה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' (יחזקאל מא כב).

אנו רואים דמיון מדהים בין וטבח טבח של יוסף לבין טבחה טבחה של אסתר במשלי

שניהם מדברים בסעודה ושניהם מדברים על תיקון ושניהם מדברים על "מצודה" כלומר מלכודת . אסתר עשתה מלכודת להמן ויוסף עשה מלכודת לשבטים אבל מלכודת שבאה לתיקון לא לקלקול  .

שני הסעודות באו לתקן את חטא מכירת יוסף ע"י השבטים ואת קריעת הבגדים של יוסף

שפת אמת בראשית פרשת מקץ

וכתיב וישכרו עמו כו' אמרו חז"ל עד עתה לא שתו כו'. ולמה עתה שתו. משמע שהרגישו שנתקנו בשלימות הראוי בישיבתם עתה לפני יוסף כמ"ש ויתמהו כו'. וענין האבות הוא תיקון הראשון בלי שום חטא. ותיקון השבטים הוא אחר החטא. כמו שהי' חנוכת המזבח אחר חטא הידוע כמ"ש מזה לעיל. ומצינו שכתבו חז"ל בכ"מ שכ' יין עושה רושם.

וכן כתב משיבת נפש בראשית פרק מה

ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חליפת שמלות וכו'. אמר ר' בנימין בר יפת אפשר בדבר שנכשל בו אותו צדיק יוסף יכשל בו בנימין שנתן לו חליפות יותר משאר אחיו, אלא רמז לו שעתיד לצאת ממנו בן שיצא בחמשה לבושים. וזהו מרדכי שנאמר ומרדכי יצא בלבוש כו'

וכן כתב הון עשיר מסכת שקלים פרק ח

שקלים מתחיל בבית ומסיים בשין היינו שב, שהשב בתשובה צריך שישקול ממונו לצדקה, כמו שאנו מפרישים מחצית השקל על עון מכירת יוסף (עי' ירושלמי פ"ב ה"ג ובר"ר פפ"דיח), כמשאז"ל וחטאיך בצדקה פרוק (דניאל ד, כד). ועוד ב"ש נוטריקון "ברית "שלום, שזכה פינחס דאתי מיוסף הצדיק יסוד עולם, אשר הוא סוד ברית שלום כידוע ליודעי חן:

סעודה של יוסף לפני מתן תורה בסיני וסעודה של אסתר לפני קבלת תורה מאהבה של היהודים בפורים ונתקנה הסעודה הזאת לדורות גם לעולם הבא כמו שכתוב במדרש .

וצריך להגיד שכמו שהסעודה של יוסף היתה דוקא בצהרים גם הסעודה של אסתר דוקא בצהרים

ואומרת  הגמרא בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף ז עמוד ב

אמר ליה: ולא הוה אפשר למיכלה באורתא? - אמר ליה: לא שמיע ליה למר הא דאמר רבא: סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו.

פרוש לא ניתן לאכול סעודת פורים בלילה רק ביום ויש לחדש שלכתחילה להתחיל בצהרים

ומה מיוחד בסעודה ויין המתקנים את האדם ?

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קכט עמוד ב

מעלי יומא דעצרתא - סכנתא. וגזרו רבנן אכולהו מעלי יומא טבא משום יומא טבא דעצרת. דנפיק ביה זיקא ושמיה טבוח. דאי לא קבלו ישראל תורה - הוה טבח להו לבשרייהו ולדמייהו.

כלומר קודם כל יש להבחין בדמיון וטבח טבח ל טבחה טבחה והשד (זיקא ) שנברא עם מתן תורה ששמו טבוח שאוכל את הבשר ואת הדם , וכנארה עושה פעולה כמו עלוקה ומציצת דם ולכן שהפעולה שלו במיוחד ערב מתן תורה גזרו רבנן לא להקיז דם  כי אז הסכנה גדולה .

ואמר המהרש"א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף מג עמוד ב

כל הזובח את יצרו כו'. ר"ל הכובש את יצרו כמו שיסד ר' אפרים גבורות הזובחים אשר יצרם טובחים ומודים ומשבחים המה הגבורים ור"ל שכובש את יצרו להבא ומתודה לשעבר וע"פ דרך זה יתיישב מ"ש פרק מפנין מעלי יומא דעצרת נפיק ביה זיקא ושמיה טבוח דאי לא קבילו ישראל התורה היה טבח להו לבשרייהו וכו' .

פרוש התורה נתנה לנו כוח לכבוש את יצרנו כי אחרת הזיקא טבוח היה משמיד אותנו .

ואם בכל זאת היצר ניצח והזיקא אוכל את דמנו מה הפתרון :

כותב התלמוד בבלי מסכת שבת דף קכט עמוד א

הקיז דם ואין לו מה יאכל - ימכור מנעלים שברגליו ויספיק מהן צרכי סעודה. מאי צרכי סעודה? רב אמר: בשר, ושמואל אמר: יין. רב אמר: בשר, נפשא חלף נפשא. ושמואל אמר: יין, סומקא חלף סומקא.

לאכול סעודת מצוה זה הפתרון . כלומר סעודה של מצוה סעודה שיש בה דברי תורה וזה הנשק שלנו מול היצר עד שיגיע משיח צדקנו .

ואז יתבטלו כל המועדים חוץ מפורים ויום הכיפורים כי עדיין יהיה אותו זיקא קיים וכל אחד עדיין יהיה חייב בקבלת התורה באהבה ולאכול את סעודת פרים כדי שאותו זיקא לא יוכל את בשרנו ודמנו .

פורים קבלת תורה באהבה והקשר לשתית יין - למה שותים יין עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ? והאם בלי יין נוכל לקבל את התורה באהבה ? ‏ז'/אדר ב/תשע"א

פורים קבלת תורה באהבה והקשר לשתית יין -למה שותים יין עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי והאם בלי זה נוכל לקבל את התורה באהבה ?   ‏ז'/אדר ב/תשע"א   

בס"ד

מגילה ז:  " אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי " ונשאלת השאלה   מה הגדר של השתיה ומה הכונה "עד שלא ידע" ועוד קושיה מה המיוחד בנס פורים הרי עם ישראל מלומד בניסים ובפסח אנחנו שרים באגדה בכל שנה עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם  ויש לנו הבטחה מהקדוש ברוך הוא שישמר על זרע אברהם לעולם ואפילו מרדכי אומר לאסתר אם לא את רוח והצלה לעם ישראל יבוא ממקום אחר

שבת פח. "מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם הר כגיגית ואמר להם : אם אתם מקבלים התורה מוטב  ואם לאו שם תהיה קבורתכם  אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא אמר רבא אף על פי כן הדור וקיבלוה בימי האחשורוש דכתיב " קימו וקבל היהודים  קימו מה שקיבלו כבר " כלומר בימי האחשורוש היה קבלה חוזרת של התורה מרצון מוחלט של עם ישראל ללא כפיה של הקדוש ברוך הוא .

התוספות מקשה בדיבור המתחיל מודעה לאורייתא "הרי משה כרת ברית עם ישראל על התורה והמצוות וכמו כן קיבלו את התורה בהר גריזים ובהר עיבל " ומתרץ "דע"פ הדיבור היה והרי כבעל כרחם אבל בימי אחשורוש קבלו מדעתם מאהבת הנס"

 אנו לומדים 1.  העדרו המוחלט של הקדוש ברוך הוא במגילה היה הכרחי לקבלה מרצון ללא טענת בעל כרחם כי המצאו של הקדוש ברוך הוא גורם בכל מקרא למודעה רבה לאורייתא  2. אהבת הנס גרמה להם לקבל את המצוות מרצון .

מה המיוחד בנס פורים שגרם לעם ישראל לקבל מרצון את חיוב המצוות?

אם נתבונן היטב בקבלת התורה במעמד הר סיני וקבלת התורה בימי האחשורוש נראה דמיון מדהים :

1.      יתרו יט  " ויסעו מרפידים " מפרש רשי במקום מה ביאתן למדבר סיני בתשובה אף נסיעתן מרפידים בתשובה ובמ"א ד ג " אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים " כלומר תשובה

2.      יתרו יט   " ויחן שם ישראל כנגד ההר " מפרש רשי במקום "כאיש אחד בלב אחד אבל שאר החניות בתרעומת ומחלוקת" ובמ"א ד  ג "ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים " גם כאן אחדות מלאה .

3.      יתרו יט" ויאמר אל העם " כלומר כנס את כל העם ובמ"א ד טז " לך כנוס את כל היהודים "

4.      יתרו יט    " השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנוגע מות יומת " ובמ"א ד יא "כל עבדי המלך ועם מדינות המלך ידעים אשר כל איש או אישה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית "

5.      יתרו יט     " היו נכונים לשלשה ימים אל תגשו אל אשה "  ובמ"א ד טו " וצומו עלי ואל תוכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום "

6.      שם   " ויהי ביום השלישי " ובמ"א ה א "ויהי ביום השלישי"

7.      במתן תורה מלחמה בעמלק וקבלת תורה ,במגילת אסתר  מלחמה בעמלק וקבלת תורה מאהבה

אנחנו רואים במגילת אסתר נס הדומה לתהליך קבלת התורה . וכמו כן אנחנו רואים נס מיוחד המאוזן בין  רוממות הטוב ואבדן הרע כלשון הירושלמי " ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הרשעים ברוכים כל היהודים "

מסקנה:  כדי לקבל את התורה מרצון ללא חשש לכפיה צריך מספר תנאים :

תשובה , אחדות , התכנסות , אהבת הנס על שני צדדיו  רוממות הטוב ואבדן הרע , הסתר מלא  של הקדוש ברוך הוא (ולכן לא מוזכר במגילה אפילו פעם אחת שמו של הקדוש ברוך הוא ) .

ובלשון הט"ז " דצריך אדם לתת שבח לו יתברך על טובה כפולה שעשה עמנו הא' היא פורענות שהביא על המן , ואילו לא יתברך מרדכי  אלה ניצול עם כל ישראל דינו אלה שברכו למרדכי בגדולה מאוד והטובה יתרה "

ואכן נקבע ע"י חז"ל תענית אסתר – תשובה , קריאת המגילה – התכנסות ואהבת הנס   , אחדות – משלוח מנות ,וסעודת פורים . ולכן לא נקבע הלל בפורים ולכן אנו מתחפשים להדגיש את ההסתר .

בסוף מגילת אסתר המגילה רומזת על בעיה והגמרא במגילה טז: מרחיבה : " כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין " ומיד אחר כך " דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד' ולבסוף בתר חמישה "

ומפרש רשי במגילה "לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו " 

כלומר ברור לכולם שיש חסרון במרדכי שהיה מספר 4 ועכשיו מספר 5  ומה הבעיה ? נוצר חיסרון באהבת הנס לפחות בעיני המתבונן מפלת המן לא השתנתה אבל יש חיסרון בגדולת מרדכי והחסרון הוא במהות של פורים חסרון בלימוד התורה ופורים הרי הוא קבלת התורה באהבה . ואם יש חיסרון באהבת הנס יש אפשרות של אי קבלת המצוות מרצון ואז חוזרת השאלה של רב אחא בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא ורבא שתירץ את הקושיה של אחא בר יעקב הבין את הבעיה החמורה שנוצרה במהות קבלת התורה ומצא פתרון במגילה ז:  " אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי "

בו נבחן את הבעיה. מי שמתבונן במרדכי מבין שלאחר הנס הוא ירד מגדולתו מ 4 ל  5 והחסרון שלו נבע מביטול התורה והרי מהות פורים זה קבלת התורה באהבה ועכשיו אנו צריכים פתרון שיאפשר לנו לחזור ולראות את מרדכי כפי שהיה בנס כדי לא נחסר מגודל הנס של רוממות מרדכי .

בו נבחן את הפתרון :

עירובין סה. : " א"ר חנינה כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו שנאמר וירח ה' את ריח הניחוח וגומ' אמר ר' חייא כל המתיישב ביינו יש בו דעת ע' זקנים יין ניתן בע' אותיות וסוד ניתן בע' אותיות נכנס יין יצא סוד א"ר חנין לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים "

יש לנו 3 דרגות של שתית יין דרגה ראשונה מתפתה ביין ואומר רשי במקום "שמפייסין אותו על דבר ומתרצה כשטוב לבו ביין"  דרגה שניה מתיישב ביינו ורשי במקום " ששותה יין ואין דעתו מטרפתו" "ודרגה שלישית לשלם בו שכר לרשעים  ורשי במקום " ששותין ושמחים ומקבלים עולמן בחייהם".

ורבא מכוון לדרגה ראשונה  כדי שיתפייס בטוב ליבו ולא יקפיד על ירידת הדרגה של מרדכי  ואז יכנס יין ויצא סוד  ע"י שתית יין יתוקן החיסרון של פרישת חכמים מהסנהדרין שנגרע מספרו פחות מ 70 ושתית היין השקול ל 70 "יחזיר" חזרה ל 70 וע"י שתית היין נוכל לחזור לראות את רוממות הטוב את מרדכי לפני הביטול תורה כמו אבדן הרע ולאהבת הנס ולקבלת המצוות מרצון מלא.  

חיזוק לטענה הנ"ל נמצא בסנהדרין לח. "בני רבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמי רבי ולא הוו קא אמרי ולא מידי אמר להו אגברו חמרא אדרדקי כי היכי דלימרו מילתא כיוון שאיבסום פתחו  ואמרו וכד' " ובהמשך "א"ל רבי חייא רבי אל ירע בעיניך יין ניתן בשבעים אותיות וסוד ניתן בשבעים אותיות נכנס יין יצא סוד " בשני המקומות כתוב איבסום שזה דרגה בשתיית יין  של נכנס יין יצא סוד .

מסקנה היין פוטר לנו את הבעיה שנוצרה עם מורדכי כדי שנחזור ונראה אותו כמו שהיה בנס עצמו . ושתיית היין מתקנת את החסרון שנוצר בסנהדרין ותיקון זה נותן לנו לקבל את התורה באהבה .

נשאר לנו לברר מה מהות מצוות מתנות לאביונים

מ"א ט  יט " על כן היהודים הפרזים הישבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו " וכאן לא מוזכר מתנות לאביונים יותר מאוחר ב מ"א  ט כב  " כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים "

המגילה רומזת לנו שמתנות לאביונים נתקן מאוחר יותר והשאלה מדוע ?

בעירובין ס"ה  " יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו שנאמר לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין " ומפרש המהרש"א שעני לא שייך ביין ולכן ברור שהשכרות של העני לא ביין וסיבת השכרות היא צרות הגלות . אם עני לא שייך ביין איך יוכל לקיים את מה שרבא אמר חייב איניש וכד'   הרי גם עני צריך לקבל על עצמו את המצוות ברצון באהבת הנס ולכן תיקנו חז"ל תקנה מאוחרת יותר בגלל התקלה עם מרדכי.

סמך לדברנו ניתן למצא ב מגילה ז. " רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיה אטמא דעיגלה  תלתא וגרבא דחמרא שלח ליה קיימת בנו רבנו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים " פשטות הגמרא שמתנות לאביונים זה יין אומנם הב"ח והגר"א מוחקים את מתנות לאביונים אבל יש ראשונים שמקיימים את הגרסה עם שינוי של עוד משלוח אבל לשיטתי אני מעמיד את הגרסה כמו שהיא.  ומתנות לאביונים  כדי שיוכלו העניים  לשתות יין עד שלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן.

לסיכום מהות פורים קבלת תורה מאהבת הנס ללא מורא של הקדוש ברוך הוא,  נס פורים מיוחד במינו בדמיון לקבלת תורה  עם הסתר גמור של הקדוש ברוך הוא ואיזון בין רוממות הטוב לאבדן הרע ואהבת הנס נותנת ליהודי  לקבל עליו את המצוות מאהבה  . ירידת ערכו של מרדכי ופרישת חלק מהסנהדרין ממנו יצר בעיה של אהבת הנס ונמצא פתרון ע"י שתיית יין בדרגת "מתפתה מיינו " שגורם ליציאת סוד ותיקון ירידת ערכו של מרדכי כדי שלא יגרע מאהבת הנס .

וצריך להגיד שכל שנה ושנה אנחנו צריכים לקבל את התורה באהבה . קבלת התורה במעמד הר סיני היתה עם כל נשמות עם ישראל אבל בפורים אי אפשר להגיד ולכן כל אדם ואדם חייב לקבל עליו באהבה את התורה וכדי לקבל את התורה צריך לשחזר את הנס כפי שהיה במקור ומתוך אהבת הנס נוכל לקבל את התורה באהבה . וזה המהות של פורים והתפקיד שלו בחיי כל יהודי ויהודי .

מתנות לאביונים נתקן יותר מאוחר ממשלוח מנות כדי לתת פתרון לשתיית יין של האביונים.

וסמך ליסוד של ההשואה בין מגילת אסתר למתן תורה נמצא בתוספות

 תוספות מסכת מגילה דף טו עמוד א

"ביום השלישי - בזכות תורה נביאים וכתובים א"נ כהנים לוים וישראלים אי נמי משה ואהרן ומרים אי נמי שלישי דמתן תורה".

כמו כן אפשר להסביר שפורים לא יהיה בטל לעולם גם לעולם הבא כי תורה לא תתבטל לעולם וקבלת התורה מרצון הכרחית גם בעולם הבא ויש לומר שגם ביטול תורה יהיה קיים לעולם הבא ולכן יום הכיפורים לא יהיה בטל כדי שנוכל לכפר על ביטול תורה באיכות גם בעולם הבא. .

מדרש משלי (בובר) פרשה ט

[ב] טבחה טבחה מסכה יינה. אמר ר' אבהו זו אסתר המלכה, שבשעה שהגיע צער לישראל בימי מרדכי, מה עשתה, התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושכרה אותו יין ביותר, והיה הרשע סבור בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא היה יודע שפרשה לו מצודה שמתוך ששכרה אותו יין קנתה לה אומתה לעולם. אף ערכה שלחנה. שערכה לה שלחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה, זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעוה"ב, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים [אינם בטלים לעולם, שנאמר וימי הפורים] האלה לא יעברו מתוך היהודים (אסתר ט כח). אמר ר' אלעזר אף יום הכפורים אינו בטל לעולם, שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה (ויקרא טז לד). ד"א אף ערכה שלחנה. זו התורה שעורכת שלחן למי שעוסקים בה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' (יחזקאל מא כב).