פרשת תזריע האם שיך מצות נידה בבת נח ? ומי קיים מצות נידה לפני מתן תורה ? והם גויה יכולה בזמננו אלו לקיים מצות נידה כמו שרה אימנו ‏כ"ו/אדר ב/תשע"ד

בס"ד

פרשת תזריע  האם שיך מצות נידה בבת נח ?  ומי קיים מצות נידה לפני מתן תורה ? והם גויה יכולה בזמננו אלו לקיים מצות נידה כמו שרה אימנו ‏כ"ו/אדר ב/תשע"ד

 

אומר הרמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ד

הלכה ד

העכו"ם אין חייבין עליהם משום נדה ולא משום זבה ולא משום יולדת, וחכמים גזרו על כל העכו"ם הזכרים והנקבות שיהו כזבים תמיד בין ראו בין לא ראו לענין טומאה וטהרה

יוצא שמצות נידה לא שייך בבת נח אבל יש לנו קושיה עצומה כותב רבינו חננאל במסכת ראש השנה דף יא עמוד א  על שרה אימנו :

דקיי"ל ביום שבישרה המלאך אותה שעה פרסה נדה וישבה ז' ימים בנדתה וילדה בפסח נמצאת שילדה לז' חדשים פחות*) ימים.

פרוש שרה אימנו שהיא בת נח שמרה על מצות נידה וזה לפני מתן תורה שבו קבלנו את תרי"ג מצוות ומצות נידה בתוכם .

אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא עמוד ב

אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, שלשה בדקי מיתה בראת באשה, ואמרי לה: שלשה דבקי מיתה, ואלו הן: נדה וחלה והדלקת הנר,

הקדוש ברוך הוא נתן 3 מצוות לאישה כנגד שלוש מיתות שגרמה לאדם הראשון ושלושה מצוות אלו צריכות לתקן את הקלקול שנגרם ע"י חוה .

אבל כיצד בת נח והיא שרה אימנו  שלא שייך בא טהרה כמו שכותב הרמב"ם יכולה לקיים מצוות נידה ?

צריך לבדוק מה מיוחד בשרה אימנו

אומר התלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לב עמוד ב

וה' פקד את שרה, פקדון דיחיד הוא! - כיון דאתו רבים מינה - כרבים דמיא.

מה היתה המשמעות של פקידה זו ?

הקדוש ברוך הוא לאחר שאברהם עמד במספר ניסיונות ראה לנכון להוסיף ה לאברם בבראשית פרק יז

(ה) וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ:

ואותו הדבר לשרה בבראשית פרק יז

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ:

ומיד לאחר השינוי באברהם ושרה בבראשית פרק יז

וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ:

ואומר האלשיך בראשית פרק כג

וכן חוה הטיל בה נחש זוהמא (שבת קמו א) ושרה נלקחה שני פעמים ונשמרה לבל יוטל בה זוהמא. ובזה מצאנו ראינו טעם אל הביא הוא יתברך את שרה בנסיון ההוא כי צרה גדולה היתה לה, אך הוא לתקן קלקולי חוה. (הכוונה לשרה שהייתה אצל פרעה ואצל אבימלך )

פרוש גם אברהם וגם שרה הועמדו בניסיון ולאחר שעמדו בניסיון הוסיף להם הקדוש ברוך הוא לשניהם ה כלומר רומם אותם לדרגה גבוהה יותר מאשר היו לפני כן ורק אז הבטיח להם את הולדת יצחק כלומר המשך הדור ככתוב בבראשית פרק יז

(יט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו:

ויש לפרש  ששרה אימנו  הצליחה לעמוד בניסיון ולקיים את שלושת המצות שהם תיקון לקלקול  של חוה

מצוות נר ,מצוות חלה , מצוות נידה וקיום אותם מצוות נתן לה להיות שרה ולא שרי . וכמו שאברהם במעשיו גרם שהוא אברהם ולא אברם .

מצוות נידה ראינו לעיל , מצות נר ומצות חלה מאין ?  כתוב בבראשית רבה (וילנא) פרשת חיי שרה פרשה ס :

טז ויביאה יצחק האהלה שרה אמו כל ימים שהיתה שרה קיימת היה ענן קשור על פתח אהלה, כיון שמתה פסק אותו ענן, וכיון שבאת רבקה חזר אותו ענן, כל ימים שהיתה שרה קיימת היו דלתות פתוחות לרוחה, וכיון שמתה שרה פסקה אותה הרוחה, וכיון שבאת רבקה חזרה אותה הרוחה, וכל ימים שהיתה שרה קיימת היה ברכה משולחת בעיסה וכיון שמתה שרה פסקה אותה הברכה, כיון שבאת רבקה חזרה, כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר, וכיון שבאת רבקה חזר, וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה, מיד ויביאה יצחק האהלה, אמר רבי יודן למדתך תורה שאם יהיה לאדם בנים גדולים יהיה משיאן מתחלה, ואח"כ הוא נושא לו אשה ממי אתה למד מאברהם, בתחלה ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ואח"כ ויוסף אברהם ויקח אשה.  

 

ויש לומר שאכן בת נח יכולה לקיים מצוות נידה אבל בתנאי שתגיע לדרגה של שרה , תעמוד בניסיון יחוד כלומר עריות, תקיים מצוות נר,תקיים מצוות חלה ואז תוכל להגיע לדרגה שניתן להוסיף ה לשמה .

אבל כל זה נכון היה לפני מתן תורה כלומר בעבודה עצמית ניתן היה  להגיע לדרגה של תיקון מעשה חוה אבל לאחר מתן תורה האפשרות היחידה היא להתגייר ולהיות יהודי

ולכן הרמב"ם פסק שגויה לא שייך בה נידה כי הנידון לאחר מתן תורה אבל לפני מתן תורה אנו רואים את שרה כדוגמה לבת נח שמקיימת מצות נדה .

ואומר התלמוד בבלי מסכת שבת דף קמו עמוד א

שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב +דברים כט+ את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'. ופליגא דרבי אבא בר כהנא, דאמר רבי אבא בר כהנא: עד שלשה דורות לא פסקה זוהמא מאבותינו; אברהם הוליד את ישמעאל, יצחק הוליד את עשו, יעקב הוליד שנים עשר שבטים שלא היה בהן שום דופי.

פרוש :הדעה הראשונה אומרת שזוהמה שהטיל הנחש יכול להיות מתוקן רק ע"י מתן תורה . גרים שיגיעו לעתיד המזל שלהם היה במעמד הר סיני ולכן גם להם יש תקנה , אבל לפני מעמד הר סיני לא היה תקנה לביטול הזוהמה גם לא מהאבות . הדעה השניה אומרת שאכן היה ניתן לפני מעמד הר סיני להטהר מהזוהמה ע"י מעשי האבות אבל רק לאחר 3 דורות זה יטהר לגמרי . ולדעה הראשונה אומנם היה תיקון במעשה האבות אבל לא טיהור מוחלט של זוהמת הנחש . ולגבי שניהם אין חולק שלא ניתן להיטהר מהזוהמה ע"י מעשים כבן נח אלה רק כשבן נח שהתגייר כי המזל שלו היה במעמד הר סיני.

והוכחה נוספת לכך אומר הילקוט שמעוני ישעיהו רמז תנב

א"ל רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה, א"ל שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת, ואעפ"כ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה, ומי מצית אמרת הכי והא אמר ר' יהושע בן לוי מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם היום לעשותם ולמחר ליטול שכרן, אלא שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, ואמאי קרי לה מצוה קלה משום דלית בה חסרון כיס, מיד כל אחד ואחד הולך ועושה סוכה בראש גגו והקב"ה מקדיר עליהם את החמה כבתקופת תמוז, מיד כל אחד ואחד מבעט בסוכתו.

פרוש : מי שגוי שהמזל שלו לא היה במעמד הר סיני לא יכול להיות שייך בקיום המצות שאפילו מצוה קלה כמו סוכה לא יכול לקיים, רק מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני יגיע הרגע שיתגייר ויהיה יהודי ויקיים את המצוות וזה מה שהקדוש ברוך הוא הוכיח לאומות העולם שהגיע זמן השכר להתקבל על ידי מי שקיים את המצוות .