ויהי ביום השמיני מדוע לא נאמר ויהי ביום השביעי ? הרי המשכן שקול
כנגד בריאת העולם ומה המיוחד ביום השמיני ?
ט"ו/אדר ב/תשע"ד
אומר רבינו בחיי שמות פרק לח
וע"ד המדרש: (תנחומא פקודי ב)
"אלה פקודי המשכן משכן", למה שני פעמים "משכן", אלא ללמד
שהיכל של מטה מכוון כנגד היכל של מעלה, שנאמר: (לעיל טו, יז) "מכון לשבתך
פעלת ה'" וגו', אל תקרי "מכון" אלא מכוון, שקול היה המשכן כנגד
בריאת העולם.
ואומר אור החיים ויקרא פרק ט פסוק א
ויהי ביום השמיני ותניא אותו היום
היתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום בריאת שמים וארץ
אם נכון הדבר שהמשכן שקול כנגד העולם
ובריאת העולם היה צריך להקים את המשכן בשבעה ימים כמו שנברא העולם ולמה הוסיף
הקדוש ברוך הוא יום נוסף את היום השמיני ?
אומרת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף
י עמוד ב
ויהי בימי אחשורוש. אמר רבי לוי
ואיתימא רבי יונתן: דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה: כל מקום שנאמר ויהי
אינו אלא לשון צער.
פרוש ויהי ביום השמיני אינו כפשוטו
בריאת והקמת המשכן כמו בריאת העולם בבראשית פרק א
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר
עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי:
ואומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד
קטן פרק ג הלכה ה
ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירה שמע לה
מן הדא [ויקרא ח לה] ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת
משכן ה' כשם ששימר הקדוש ברוך הוא על עולמו שבעה כך אתם שמרו על אחיכם שבעה.
ומניין ששימר הקדוש ברוך הוא על עולמו שבעה [בראשית ז י] ויהי לשבעת הימים ומי
המבול היו על הארץ. ומתאבלין קודם שימות המת. אלא בשר ודם שאינו יודע מה עתיד
להיות אינו מתאבל עד שימות המת אבל הקדוש ברוך הוא שהוא יודע מה עתיד להיות שימר
על עולמו.
אומר התלמוד הירושלמי שהקדוש ברוך הוא
התאבל על מות העולם שבעה ימים לפני המבול ולכן אמר משה לאהרון להתאבל על נדב
ואביהו שבעה ימים כמו שהקדוש ברוך הוא התאבל על העולם לפני המבול והעולם שנברא בשבעה ימים לכאורה מת ולא יכול להיות דוגמה להקמת המשכן בשבעה ימים .
ובראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מב
ויהי ביום השמיני קרא משה, אמר להם
עוד אינה שמחה שלימה שמתו נדב ואביהוא.
פרוש גם בהקמת המשכן אנו רואים שבר ,ושמחה שאינה שלימה כמו בבריאת העולם שהיה שבר
שנגרם ע"י דור המבול ולכן היה המבול ,כך
אין שלמות בהקמת המשכן וירד אש
משמים ושרף את נדב ואביהו כמו שהיה בזמן המבול .
ואם כן למה רק שמונה ימים ?
אומר הנביא ישעיהו פרק כו פסוק טו
יָסַפְתָּ לַגּוֹי יְקֹוָק יָסַפְתָּ
לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ רִחַקְתָּ כָּל קַצְוֵי אָרֶץ:
ומפרש המדרש פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים)
פיסקא כח - ביום השמיני עצרת
ד"א יספת לגוי (ישעיה שם
/כ"ו/), אומו' העולם אם את מרבה להם ימים טובים הן אוכלים ושותים ופוחזים
ונכנסים לבתי תייאטרייאות ולבתי קרקסאות ומכעיסין אותך בדבריהם ובמעשיהם, אבל ישר'
את נותן להם ימים טובים והן אוכלים ושותים ושמחין ונכנסין לבתי כנסיות ולבתי
מדרשות ומרבין בתפילות ומרבין במוספין ומרבין בקרבנות. לפיכך צריך הכת' לומר ביום
השמיני (במדבר כט: לה).
הקדוש ברוך הוא בחר בעם ישראל ונתן לו
את התורה ועם ישראל אמר נעשה ונשמע ואז הוסיף הקדוש ברוך הוא את היום השמיני
המיוחד לעם ישראל ולא לגויים
במדבר פרק כט פסוק לה
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:
ואומר במדבר רבה (וילנא) פרשת פינחס
פרשה כא
כד ביום השמיני עצרת זש"ה
(תהלים קט) תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה את מוצא בחג ישראל מקריבין לפניך שבעים
פרים על שבעים אומות, אמרו ישראל רבון העולמים הרי אנו מקריבין עליהם שבעים פרים
והיו צריכין לאהוב אותנו והם שונאין אותנו שנא' תחת אהבתי ישטנוני, לפיכך אמר להם
הקדוש ברוך הוא עכשיו הקריבו על עצמכם ביום השמיני עצרת תהיה לכם והקרבתם עולה אשה
ריח ניחוח לה' פר בן בקר אחד איל אחד משל למלך שעשה סעודה שבעת ימים וזימן כל בני
אדם שבמדינה בשבעת ימי המשתה כיון שעברו שבעת ימי המשתה אמר לאוהבו כבר יצאנו
ידינו מכל בני המדינה נגלגל אני ואתה במה תמצא ליטרא בשר או של דג או ירק כך אמר
הקדוש ברוך הוא לישראל (במדבר כט) ביום השמיני עצרת תהיה לכם גלגלו במה שאתם
מוצאים בפר אחד ואיל אחד.
היום השמיני הוא היום המיוחד לעם ישראל
. זה היום בו יחד הקדוש ברוך הוא את ישראל והפריד אותו מכל העמים . כל העמים פגמו
בעולם וקלקלו אותו ועם ישראל תפקידו לתקן אותו וזה נעשה ביום השמיני ע"י פר
אחד של עם אחד כנגד כל האומות שהם שקולים לשבעת הימים .
וזה הסוד הגדול של חג הסוכות שעם ישראל
מקריב 70 פרים כנגד כל אומות העולם וכדי לכפר על מעשיהם ובתלמוד בבלי מסכת סוכה דף
נה עמוד ב :
הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים
אומות. פר יחידי למה - כנגד אומה יחידה
ואומר רש"י במקום מסכת סוכה דף נה
עמוד ב :
שבעים פרים - פרי החג שבעים הם, חוץ
משל שמיני, כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג
על המים.
וסה"כ השמונה זה השלמות אגודה אחת .
שבעה ימים ו 70 פרים זה כנגד כל הגויים
ופר אחד ויום אחד זה כנגד ישראל וביחד שבעה ואחד = שמונה וזה = אגודה אחת .
ואפשר להגיד שמתחילים ביום הראשון של
סוכות בהקרבת 13 פרים ושלש עשרה זה גימטרייה אחד כלומר אחד בהתחלה (ביום הראשון ) ואחד
בסוף (ביום השמיני ) כלומר אגודה אחד . ובספר אבודרהם סדר תפלת ראש השנה :
וישתחוו לפניך כל הברואים ע"ש
(תה' פו, ט) כל גוים אשר עשית יבאו וישתחוו. ויעשו כלם אגודה אחת שנאמר (צפניה ג,
ט) ולעבדו שכם אחד
ואומר הרד"ק ישעיהו פרק סו פסוק כג
:
כל בשר - ר"ל כל בני אדם ואפילו
שאר העמים, וכן ויברך כל בשר את שם קדשו, והנה ראינו בנבואת זכריה כי כל הנותר מכל
הגוים הבאים אל ירושלם יעלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג
הסוכות,
והקשר בן בנית המשכן לחג הסוכות נאמר במפורש
במלכים א פרק ח פסוק סה
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת
הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם
לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר
יוֹם: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם
וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ
שבעת ימים של ימי המילואים של בית המקדש
שבנה שלמה כנגד חג הסוכות שהיה הזמן של תחילת העבודה בבית המקדש . ולכאורה חג
הסוכות היה כיום השמיני של המשכן . אבל גמר כל הארבע עשר יום היה ביום השמיני והוא
חג עצרת סה"כ חמש עשרה יום .
ונסיים באחרית הימים בו יהיה הסכם בין
ישראל מצרים ואשור בו יהיה אגודה אחת בכל הארץ
ישעיהו פרק יט
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל
שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה