10.3.2014

פורים האם מרדכי היה כהן ? 2 ח'/אדר ב/תשע"ד



בס"ד 

‏                       האם מרדכי היה כהן ?  2      ח'/אדר ב/תשע"ד

בהמשך למהלך של בדיקת האפשרות שמרדכי היה כהן אביא כאן מספר נקודות לחזק את הראיות שיש אפשרות שמרדכי היה כהן אין בדברים אלו כדי לקבוע שמרדכי היה כהן אלה כדי לעורר ולהבין שיש אפשרות כזאת ולא ניתן להגיד בפשטות שמרדכי לא היה כהן

 

משנה מסכת שקלים פרק ה משנה א

אלו הן הממונין שהיו במקדש יוחנן בן פינחס על החותמות אחיה על הנסכים מתתיה בן שמואל על הפייסות פתחיה על הקינין פתחיה זה מרדכי למה נקרא שמו פתחיה שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים לשון בן אחיה על חולי מעיים נחוניא חופר שיחין גביני כרוז בן גבר על נעילת שערים בן בבי על הפקיע בן ארזה על הצלצל הוגרס בן לוי על השיר בית גרמו על מעשה לחם הפנים בית אבטינס על מעשה הקטורת אלעזר על הפרוכת ופנחס על המלבוש.

כלומר למרדכי היה תפקיד בבית המקדש ממונה על הקינים במקדש . ראיתי שהיעבץ מוכיח מפה שהממונים במקדש יכולים להיות גם ישראל כי בפשטות מרדכי היה משבט בנימין אם כן מרדכי היה  הישראל היחידי בין הממונים כלומר זה יכול להיות הוכחה הפוכה . למה מרדכי הוא הישראל היחידי ? וצריך לתרץ שהוא לא היה ישראל הוא היה כהן ואמא שלו היתה מבינימין .

 

בשו"ת בית מרדכי חלק ב סימן ו מביא באריכות ומוכיח שבית דין שהיה אחראי על קצירת העומר היה בית דין של כהנים ולא בית דין רגיל

תפקידי בית דין של כהנים בחג הפסח ובחג השבועות

משימה כבדה ורבת אחריות היתה מוטלת על בית דין של כהנים בפיקוחו על קצירת העומר במוצאי יום טוב הראשון של פסח והקרבתו ביום שני של פסח.

בגלל המחלוקת שבין הפרושים והצדוקים בפירוש המונח "ממחרת השבת" שבפסוק: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה" (ויקרא כג, טו) וכתוצאה מזה: קביעת יום קצירת העומר והבאתו למוצאי יום טוב הראשון של פסח ולמחרתו, ולא למחרת שבת בראשית, כדבריהם של הצדוקים (מנחות סה - סו), הצטרכו למנגנון גדול וזריז של בית דין של כהנים. פקחים של בית דין של כהנים, הנקראים בלשון המשנה "שליחי בית דין", ניהלו ופקחו על קצירת העומר

הקרבת העומר והתחלת ספירת העומר ביום שני של פסח, וכתוצאה מזה היתר אכילת חדש וקביעת יום לכן בית דין של כהנים היה מפקח על זה בפיקוח מוגבר ומזורז. וזהו ששנינו שם סח, א, במשנה: "הרחוקין מותרין מחצות היום ולהלן,,, מפני שהן יודעין שאין בית דין מתעצלין בו".

 

ומצינו במגילה שמרדכי ישב ולימד את הילדים הלכות קמיצה ומפורש שהיה זה על מנחת העומר ולפי הבית מרדכי זה היה תפקיד של בית דין של כהנים .

 

והחשוקי חמד פסחים דף ד עמוד א

והצעתי את דברי לפני גיסי הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ואמר לי שאין זו ראיה שאינו כהן, דיתכן שמה שאומר דונו לי דין הוא בגלל שאמו משבט דן. וראיה לכך מדברי רש"י במסכת ראש השנה (דף יח ע"א) דהגמרא שם אומרת שאביי ורבא מדבית עלי אתו. ומקשה רש"י ממסכת חולין (דף קלג) שרבא לא היה כהן, ואם כן איך יתכן שהוא מבית עלי הכהן? והשיב רש"י: ושמא אמו מבית עלי היתה, יעו"ש. הרי שגם משפחת אם גורמת להיות מושפע מבית עלי, כך יתכן בעניננו שאמנם כהן הוא, ומה שאומר דונו לי דין הוא בגלל השפעת אמו שהיא משבט דן.

ומזה עוד הוכחה להגיד שמרדכי היה כהן אבל אמו היתה מבינימין .

 

הקדמה ליד החזקה לרמב"ם

 בית דינו של עזרא הם הנקראים אנשי כנסת הגדולה והם חגי זכריה ומלאכי דניאל וחנניה ומישאל ועזריה ונחמיה בן חכליה ומרדכי בלשן וזרובבל והרבה חכמים עמהם תשלום מאה ועשרים זקנים. האחרון מהם הוא שמעון הצדיק והוא היה מכלל המאה ועשרים. וקיבל תורה שבעל פה מכולם והוא היה כהן גדול אחר עזרא.

וראינו בגמרא ששמעון הצדיק יצא לקראת אלכסנדר מוקדון בבגדי כהן גדול וצריך להגיד שלמד זאת מרבו מרדכי שיצא גם הוא בבגדי כהן גדול למלחמה מול המן זה עמלק . וצריך להגיד שבמלחמת מצוה צריך גם מלך וגם כהן משיח וכמו שמשה היה בשני התפקידים במלחמת עמלק כך מרדכי היה בשני התפקידים גם מלך וגם כהן גדול מול המן הוא עמלק .

ונשאלת שאלה קשה עם כך מדוע במגילה לא מוזכר הענין של מרדכי שהיה כהן גדול ויש לתרץ שכל המהות של פורים זה קבלת התורה ברצון והמצאות הקדוש ברוך הוא בגלוי היה פוגם בקבלת התורה מרצון כפי שכותבים התוספות ולכן גם הלבוש של בגדי כהן גדול בפרסום יכול להיות מודעה לאורייתא ולכן גם בזה יש הסתר פנים כמו בכל המגילה כולה .

 

ולסיכום יש הרבה סיבות לחשוב שמרדכי לבש בגדי כהן גדול והיה כהן גדול או לכל הפחות ספק כהן גדול אבל זה קצת פלא שלא מצאתי ראשון או אחרון שידבר על זה . ורק באתי לעורר את המחשבה .

שיהיה לכם יום טוב ופורים שמח

 

 

 

 

 

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה