פרשת לך לך מה התפלל אברהם על ישמעאל ? מה הזכות של ישמעאל על ארץ ישראל ? עד מתי יהיה לישמעאל זכות על ארץ ישראל ? מה סופם של ישמעאל ועשיו ? ‏י'/חשון/תשע"ו

בס"ד

פרשת לך לך  מה התפלל אברהם על ישמעאל ? מה הזכות של ישמעאל על ארץ ישראל ? עד מתי יהיה לישמעאל זכות על ארץ ישראל ? מה סופם של ישמעאל ועשיו ?  ‏י'/חשון/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק יז

(יח) וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ:

(יט) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו:

(כ) וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֘ שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל:

ואומר האור החיים בראשית פרשת לך לך פרק יז פסוק יח

לפניך על דרך אומרו ואתם הדבקים בה' וגו' והוצרך לתפלה לפי שראה בו סימנים לא טובים שעל כל פנים לא תהיה רשעת הרשע נעלמת מעיני הצדיק ומה גם בנו, לזה התפלל עליו שיהיה צדיק, וגילה דעתו כי הוא זה מבוקשו וכמו שפירשתי בפסוק (ט"ו ג') הן לי. והבטיחו ה' שיהיה זרעו ככוכבים ושואל שתתקיים הבטחה זו בישמעאל:

אברהם רואה את ישמעאל חלק בלתי נפרד מהזרע שלו ורוצה שיחיה ויהיה חלק מההבטחה של הקב"ה על זרעו של אברהם ובמאמר הקודם דיברנו שהמעשה של שרה בבית פרעה היה תחילת התיקון של החטא של חוה והתוצאה של המעשה הזה שפרעה נתן את ביתו הגר לאברהם

בראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מה

אמר ר"ש בן יוחאי הגר בתו של פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (בראשית טז) ולה שפחה מצרית ושמה הגר, הא אגריך, אף אבימלך כיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחרת, הה"ד (תהלים מה) בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר.

כלומר יש כאן מהלך של תיקון שבו פרעה נותן לאברהם את ביתו לאחר שראה את הניסים שקרו עם שרה ולכאורה התיקון של העולם צריך להיות לכל באי העולם כמו שכותב  הכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק טו

(טו) ואיבה אשית בינך ובין האשה, בין זרע בניך ובין זרע בניה, ויהי כשיהיו בניה של האשה שומרים מצוות התורה יהיו מכוונים ומכים אותך על ראשך, וכשיעזבו את מצוות התורה תהיה מכוון ותשך אותם בעקביהם, אך להם יהיה רפואה, ולך לא יהיה רפואה, ועתידים הם לעשות שלום ופיוס בימי מלך המשיח:

כלומר לעתיד לבא יהיה תיקון גם לזרע של הנחש שיכירו במלכות של הקב"ה על העולם ולכן ישמעאל שהוא מצד אחד קשור לצד הנחש מצד פרעה ומצד שני לאברם לפני שהפך לאברהם מתפלל עליו אברהם שהוא יגיע לתיקונו בסופו של דבר .

אבל יש הבדל מהותי בן ישמעאל לבן בני ישראל כמו שכותב הזוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף לב עמוד א

מה עבד קודשא בריך הוא ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא בגין ההוא גזירו דבהון, וזמינין בני ישמעאל למשלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנא סגי כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו, ואינון יעכבון להון לבנ"י לאתבא לדוכתייהו עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל

הזכות של ישמעאל שאברהם התפלל עליו וכמו כן מל אותו שיש לו חלק בארץ ישראל עד שתיגמר זכותו של ישמעאל ואז ישראל יוכלו לשלוט לבדם בארץ ישראל כי ארץ ישראל זה המקום המיוחד לעם ישראל . וזה כל כך אקטואלי היום שאנחנו רואים את הצאצאים של בני ישמעאל דבקים בארץ ישראל ולא נותנים לנו לשבת בארץ ישראל במנוחה . ולכן אין לנו ולהמתין להגדיל את זכותנו על ידי קיום המצוות ולימוד התורה עד שתיגמר הזכות של ישמעאל בארץ ישראל .

אבל בכל מקרה לישמעאל יהיה חלק בימות המשיח כמו שכתבנו כמה פעמים וכמו שכותב הכתר יונתן ואומר הנביא ישעיהו פרק יט

(כד) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלִ֣ישִׁיָּ֔ה לְמִצְרַ֖יִם וּלְאַשּׁ֑וּר בְּרָכָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ:

והמפרשים אומרים מצרים זה ישמעאל ואשור זה עשיו ואז  יתקיים הברכה של הקב"ה לאברהם שיהיה תיקון לכל זרעו גם לישמעאל וגם לעשיו כמו שכתוב בראשית פרק יז

 

(ו) וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ:

(ז) וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ:

ואומר הגור אריה בראשית פרק יז

"והקמותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך" וזה נאמר על ישראל, אבל "ונתתיך לגוים" יש לפרש על כל גוים שיצאו ממנו:

לסיכום לישמעאל ולעשיו יהיה חלק בזמן ביאת המשיח , באופן זמני ועד שתגמר זכותו לישמעאל יש זכות בארץ ישראל והוא גורם לנו שאנחנו לא יכולים לזכות בשלמות בארץ ישראל עד שתגמר זכותו

פרשת לך לך האם אברהם חטא ששלח את שרה לבית פרעה ? מה הייתה הכוונה של אברהם ששלח את שרה לבית פרעה ? מתי היה תחילת השינוי מסילוק השכינה להקרבת השכינה ? ‏י'/חשון/תשע"ו

בס"ד

פרשת לך לך האם אברהם חטא ששלח את שרה לבית פרעה ? מה הייתה הכוונה של אברהם ששלח את שרה לבית פרעה ? מתי היה תחילת השינוי מסילוק השכינה להקרבת השכינה ? ‏י'/חשון/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק יב

(יא) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ:

(יב) וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ:

(יג) אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ:

ואומר רבינו בחיי בראשית פרשת לך לך פרק יב פסוק יג

אמרי נא אחותי את. הנה זה החטא שחטא אברהם בשוגג, הוא שעליו היה גלות מצרים, ובודאי היה חטא גדול שהביא אשתו הצדיקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בהש"י שיציל אותו ואת אשתו, ועוד שחטא בצאתו מן הארץ שנצטוה עליה מתחלה ויצא משם על אודות הרעב, והיה לו לבטוח בהש"י כי יפדנו ברעב ממות, ועל החטא הזה נגזר על זרעו גלות מצרים, כי במקום החטא שמה העונש, זה לשון הרמב"ן ז"ל.

אבל הגמרא בתלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד א

אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? מפני שעשה אנגרייא בת"ח, שנאמר: וירק את חניכיו ילידי ביתו, ושמואל אמר: מפני שהפריז על מדותיו של הקדוש ברוך הוא, שנא': במה אדע כי אירשנה; ורבי יוחנן אמר: שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר: תן לי הנפש והרכוש קח לך. וירק את חניכיו ילידי ביתו - רב אמר: שהוריקן בתורה, ושמואל אמר: שהוריקן בזהב.

ובאף אחד מן הסיבות הגמרא לא מזכירה את החטא של שליחת שרה לבית פרעה וקשה על הרמב"ן ועוד קשה שאומר המסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק לו

עשר נסיונות נתנסה אברהם אבינו [ועמד בכולם] להודיע כמה היא גדולתו של אברהם אבינו ואלו הן [באור כשדים] לך לך מארצך וממולדתך. ביציאת חרן ויהי רעב בארץ. ושנים בשרה [אחד בפרעה ואחד באבימלך]

אם כן שני הניסיונות של שרה אצל פרעה ואבימלך היו חלק מעשר ניסיונות של אברהם  ואם כך הרי ידוע שאברהם עמד בכל הניסיונות כלומר לא חטא במעשה של שרה עם פרעה ועם אבימלך ואם כן קשה על הרמב"ן שאמר שאברהם חטא

ואני רוצה לתת הסבר אחר על מעשיו של אברהם שלפי ההיגיון הפשוט קשה להבין את ההחלטה שלו לשלוח את שרה לבית פרעה

כתוב  בראשית פרק ג

(יד) וַיֹּאמֶר֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֥ים׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֘ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ:

(טו) וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב: ס

ואומר רבינו בחיי בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק טו

(טו) ואיבה אשית. אין לנו איבה עם הנחש יותר מבשאר שרצים, אבל הכתוב ירמוז בנסתר כי גוף הנחש הערום היה כלי מוכן לפורענות לקבל כח הנקשר בו, והוא שהחטיא את חוה, וע"י כן נקנסה מיתה על כל זרעה, והוא האיבה בין הנחש ובין זרעה של חוה.

האדם הראשון חטא וכך גם חוה . החטא של האדם הראשון גרם לסילוק השכינה מהארץ עד לרקיע השביעי כמו שכתבתי שבוע שעבר בפרשת נח וכתוב בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יט

עיקר שכינה בתחתונים הייתה, כיון שחטא אדם הראשון ניסתלקה לרקיע הראשון, חטא קין עלה לרקיע השיני, חטא דור אנוש עלה לשלישי, חטא דור המבול לרביעי, דור הפלגה לחמישי, סדומיים לששי, מצריים בימי אברהם לשביעי, וכנגדן עמדו ז' צדיקין אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה והורידו אותה לארץ, אברהם משביעי לשישי, יצחק הוריד משישי לחמישי, יעקב הוריד מחמישי לרביעי, לוי הוריד מרביעי לשלישי, קהת הוריד משלישי לשיני, עמרם הוריד משיני לראשון, משה הורידה למטה, אמר ר' יצחק כת' וצדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט) ורשעים מה יעשו, פורחין באויר אתמהא, אלא שהרשעים לא השכינו שכינה לארץ.

כלומר במצרים  של אברהם השכינה הגיע לרקיע השביעי ואז אברהם מתחיל את התיקון והחזרת השכינה לארץ ואני רוצה להגיד שתחילת התיקון היה במצרים במעשה של שרה .

תחילת החטא של האדם הראשון היה שהנחש פיתה  את חוה ותחילת התיקון של החטא הזה הוא ששרה נכנסת למצב של פיתוי אצל פרעה אבל עומדת בניסיון כלומר זה תחילת התיקון של הקלקול של חוה . 

ולכאורה חוה הביאה  בחטא שלה מיתה לאדם הראשון וכאן שרה ע"י כניסתה לבית פרעה מצילה את אברהם כלומר בדיוק היפוך הקלקול של חוה ולכן אברהם אומר לשרה וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ  כלומר את מתקנת את הקלקול של חוה ובזכותך אני אחיה בדיוק הפוך למה שגרמה חוה . וכך כותב בדיוק השם משמואל בראשית פרשת חיי שרה

ויש לומר שמה"ט הכניס אברהם את שרה לנסיון זה ולא הלך לארץ אחרת שלא יסתכן עבור שרה, שבמכוון עשה ככה לתקן חטא אדה"ר, ולעומת שחוה אתפתת ואתדבקת בחויא, בטח בשרה שלא תתפתה ולא יטיל בה זוהמא כלל, וממילא לא יהי' להנחש שום מקום להתקרב אליו, ויהי' לגמרי היפוך ענין אדה"ר וחוה ובזה יתוקן החטא.

והזוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קכב עמוד ב

ת"ח אתת חוה לעלמא אתדבקת בהאי חויא ואטיל בה זוהמא וגרמא מותא לעלמא ולבעלה, אתת שרה ונחתת וסלקת ולא אתדבקת ביה כמה דאת אמר (בראשית י"ג) ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו, אתא נח לעלמא מה כתיב (שם ט') וישת מן היין וישכר ויתגל וגו' ובגין דאברהם ושרה לא אתדבקו ביה בג"כ שרה זכתה לחיין עלאין לה ולבעלה ולבנהא בתראה הדא הוא דכתיב (ישעיה נ"א) הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, ועל דא ויהיו חיי שרה דזכתה בהו בכלהו ולא כתיב בכלהו נשי ויהיו חיי חוה וכן בכלא היא אתדבקת בחיין ועל דא דילה הוו חיין:

כלומר כמעט במפורש הזוהר כותב ששרה היא ההיפך של חוה ולכן כתוב רק בה חיי שרה .

וצריך להגיד  שכתוב ויעל אברם ממצרים זה תחילת התיקון של אברהם ושינוי הכיוון מסילוק השכינה לכיוון הבאת השכינה לארץ וגם כך ניתן להבין מהאלשיך בראשית פרק יב

ונבא אל הענין, והוא, כי למען הקל ותת תקוה לישראל לצאת מהגלות ההוא בל יאבדו שמה, הכין מעתה מעין צערם, לאברם ושרה. וגם זכות שרה שגדרה עצמה מן הערוה שעל ידי כן נגאלו ישראל כמדובר.

ובשמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ג

א"ר אליעזר לכך נהפך המטה לנחש כנגד פרעה שנקרא נחש שנאמר (יחזקאל כט) התנים הגדול

וזה הקשר בן נחש לפרעה שיש בו שורש  נחש ושרה שיש בה שורש חוה

ועדיין צריך בירור והבנה על מקרים דומים למקרה שבפרשה שלנו על שרה עם אבימלך , על רבקה עם אבימלך ,על  יעל עם סיסרא , אסתר עם מרדכי ואחשורוש שהם סיפורים דומים עם מהלך  דומה ובעזרת השם בלי נדר נראה עם נוכל לתת ביאור וקשר בן הדברים

פרשת נח האם ניתן להלחם בקב"ה ? מה חשבו דור הפלגה שניסו להלחם ישירות בקב"ה ? איך הצליחו דור הפלגה לבנות את מגדל בבל ? ‏ג'/חשון/תשע"ו

 

בס"ד

פרשת נח האם ניתן להלחם בקב"ה ? מה חשבו דור הפלגה שניסו להלחם ישירות בקב"ה ? איך הצליחו דור הפלגה לבנות את מגדל בבל ? ‏ג'/חשון/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק ט

(יח) וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי־נֹ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן־הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם ה֖וּא אֲבִ֥י כְנָֽעַן:

(יט) שְׁלֹשָׁ֥ה אֵ֖לֶּה בְּנֵי־נֹ֑חַ וּמֵאֵ֖לֶּה נָֽפְצָ֥ה כָל־הָאָֽרֶץ:

כלומר בני נח הם הבסיס של קיום של כל העולם לאחר המבול וזה הבסיס של כל האנושות ויש עליהם ברכה של הקב"ה למלא  את כל הארץ וכך כתוב בראשית פרק ט

(א) וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ:

ודרך שבו בני נח ימלאו את הארץ זה דרך 70 האומות

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת נח פרק ט

יט) שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ. משל לדגה גדולה דנפצת עוברה ומלאת כל ארעא: נפצה כל הארץ. אלו שבעים אומות, גומר, ומגוג, ומדי, ויון, ותובל, ומשך, ותירס, אשכנז, וריפת, ותוגרמה, אלישה, ותרשיש, כתים, ודודנים, הרי אלו ארבעה עשר בני יפת הגדול: כוש, ומצרים, ופוט, וכנען, סבא, וחוילה, וסבתה, ורעמה, וסבתכה, שבא, ודדן, ונמרוד, ולודים, ולהבים, וענמים, ונפתוחים, ופתרוסים, וכסלוחים, כפתורים, צידון, וחת, והיבוסי, והאמורי, והגרגשי, והחוי, והערקי, והסיני, והארודי, והצמרי, והחמתי, הרי אלו שלשים בני חם: ובני שם, עילם, ואשור, וארפכשד, ולוד, וארם, עוץ, וחול, וגתר, ומש, ושלח, ועבר, ופלג, ויקטן, ואלמודד, ושלף, וחצרמות, וירח, הדורם, ואוזל, ודקלה, עובל, ואבימאל, ושבא, אופיר, וחוילה, ויובב, הרי אלו עשרים וששה בני שם, שהן כולן שבעים אומות, לכך נאמר ומאלה נפצה כל הארץ, וכנגד שבעים אומות האלו ברא שבעים מלאכים ברקיע, וכשהקב"ה רוצה להפיל האומה, תחלה מפיל שרה מלמעלה

אבל אנחנו רואים שדור הפלגה עושה ההיפך מהתכנון של הקב"ה כתוב בראשית פרק יא

(א) וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים:

ואומר רש"י בראשית פרשת נח פרק יא פסוק א

ודברים אחדים - באו בעצה אחת ואמרו לא כל הימנו שיבור לו את העליונים, נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. דבר אחר על יחידו של עולם. דבר אחר ודברים אחדים, אמרו אחת לאלף ושש מאות חמשים ושש שנים הרקיע מתמוטט כשם שעשה בימי המבול, בואו ונעשה לו סמוכות:

דור הפלגה מבין את התוכנית של הקב"ה את הברכה  של הקב"ה למלא את כל הארץ את העניין בשבעים האומות כלומר את הפיזור של אומות העולם כך שלכל אומה לא יהיה את הכוח הנדרש לשלוט בעולם ובעצם הם עושים את הכול כדי להלחם בקב"ה  באופן ישיר

דור הפלגה רוצה להלחם בקב"ה ומתכנן לבנות מגדל וראשו בשמים וההיגיון אומר שכדי להגיע לשמים צריך למצוא מקום גבוה  אבל דור הפלגה מבין שבהר לא יהיה מקום לכל האנשים ולכן הם מוצאים בקעה שהיא נמוכה אבל יכולה להכיל את כל האנשים כי הם מבינים שאם רוצים להלחם כנגד הקב"ה הם צריכים לעשות ההיפך מהתוכנית של הקב"ה כלומר ההיפך  מ נָֽפְצָ֥ה כָל־הָאָֽרֶץ  

ובבראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לח

אמר רבי אלעזר ב"ר שמעון הסיעו עצמן מקדמונו של עולם אמרו אי אפשינו לא בו ולא באלהותו, וימצאו בקעה, ר' יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר התכנסו כל עובדי כוכבים לראות אי זה בקעה מחזקת להם ובסוף מצאו,

ולא רק שהיה זה בקעה שרחוקה מהשמים גם  לא היה לבנים בבקעה ולכן היו צריכים לעשות בעצמם את הלבנים לבנות את מגדל בבל כתוב בבראשית פרק יא

(ג) וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר:

ורש"י אומר בראשית פרשת נח פרק יא פסוק ג

לבנים - שאין אבנים בבבל, שהיא בקעה:

ואומר האלשיך על בראשית פרשת נח פרק יא פסוק ג

ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל, עיר כנגד ירושלים ומגדל כנגד ציון, כי מגדל דוד היא ציון, להכין אותם לשלשל שפע אל המקומות ההם, כי מעין ההכנה שיש לציון וירושלים, כפי דוגמתו למעלה נגד שער השמים, כך יהיו לעיר ומגדל אלה מעין דוגמתן בחצונים שכנגד הבקעה ההיא, כי זה לעומת זה הן כנודע:

ונשאל השאלה כיצד הם יצאו כנגד הקב"ה הרי הם ידעו שהוא ברא את העולם וכיצד חשבו להלחם בבורא עולם ?

ונראה לי שהקב"ה ברא את העולם עם זכות בחירה וכדי שיהיה זכות בחירה נתן הקב"ה לאדם את היכולת אפילו להלחם מול הקב"ה ואפילו להצליח עובדה שאל אף שהיו בבקעה ולא היו אבנים והיו צריכים להקים מגדל עד השמים הם הצליחו ואומר זוהר - סתרי תורה כרך א (בראשית) פרשת נח דף עה

חד ממנא הוא ברקיע' וביה קיימין כל (ד"א ל"ג אינון) מפתחן דעובדי עלמא ואיהו קיימא זמין בשעתי ורגעי דיומא ואינון הוו ידעין ברזא דחכמתא גנזא דהאי ממנא והוו פתחי וסגרי ומצלחי בעובדיהון במימרא דפומהון כיון (דאסתכלא) דאתבלבל מימרא דלהון כלא אתמנע מנייהו ואתר מתקן אשכחו בההוא בקעה סטרא דסטרין,

אומר הזוהר הקדוש שהם הצליחו ע"י הידע שלהם ע"י הכוח הדיבור שלהם לבנות את המגדל כי ידעו להפעיל את הממונה בשמים והקב"ה שירד ובלבל את שפתם מנע מהם להצליח כלומר אנחנו רואים שבאמת הקב"ה נתן כוח גדול לאדם אפילו להלחם כנגד הקב"ה עצמו וזה בחירה החופשית שנתן לאדם עד כדי להלחם כנגד הקב"ה כלומר לפחות לתת לבני האדם את היכולת לחשוב שהם יכולים להלחם כנגד הקב"ה אבל בסופו של דבר אומר משלי פרק יט

(כא) רַבּ֣וֹת מַחֲשָׁב֣וֹת בְּלֶב־אִ֑ישׁ וַעֲצַ֥ת יְ֝קֹוָ֗ק הִ֣יא תָקֽוּם:

ואומר הזוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף עה עמוד א

א"ר אבא שטותא נסיבו בלבייהו אבל בחכמה דרשיעו אתו בגין לנפקא מרשו עלאה לרשו אחרא ולאחלפא יקריה ליקרא נוכאה ובכלא אית רזא דחכמתא עלאה,

רבי אבא אומר שאכן זה רוח שטות לנסות לגבור על הקב"ה אבל דור הפלגה באו בחוכמה כלומר זה שהקב"ה נתן לאדם להצליח באופן זמני ולתת לו את ההרגשה כאילו הוא יכול לגבור על הקב"ה בורא העולם זה רוח שטות ואנו בני האדם תמיד צריכים להבין כי למי שהולך כנגד הקב"ה יש אפילו יכולת להצליח אבל זה ניצחון זמני ומחשבה כזו באה  רק מרוח שטות של כוחי ועוצם ידי .

 

פרשת נח מה ההבדל בן התהלך של נח להתהלך של אברהם ? מה ההבדל בין "הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י" לבין "אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים" ? ולמה דויד לא יכול לבנות את בית המקדש ? ‏ג'/חשון/תשע"ו

 

בס"ד

פרשת נח מה ההבדל בן התהלך של נח להתהלך של אברהם ? מה ההבדל בין "הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י" לבין "אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים" ? ולמה דויד לא יכול לבנות את בית המקדש ? ‏ג'/חשון/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק ו

(ט) אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ:

וצריך להבין את המשמעות של "התהלך נח"  

ואומר רש"י בראשית פרשת נח פרק ו פסוק ט

התהלך - לשון עבר, וזהו שמושו של למד בלשון כבד, משמשת להבא ולשעבר בלשון אחד, (שם יג יז) קום התהלך להבא, התהלך נח, לשעבר,

ואני רוצה לפרש מה הכוונה של רש"י לשון עתיד ומה הכוונה לשון עבר . הפועל התהלך מופיע לראשונה בפרשת בראשית

בראשית פרק ג

(ח) וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ק֨וֹל יְקֹוָ֧ק אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן:

ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק ג סימן ח

מתהלך בגן. שהיתה שכינה מתהלכת ממנו על שחטא, שהצדיקים משרים שכינה עמהם, שנא' וצדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט), והרשעים מסלקין את השכינה מן העולם:

כלומר הפועל מתהלך מופיע לראשונה עם המשמעות של סילוק השכינה כתוצאה מחטא האדם הראשון . האדם הראשון גרם לכך שהשכינה שהייתה בארץ תסתלק והפועל התהלך מסביר לנו שהשכינה בכיוון הסתלקות  מהארץ  וכך כותב ה בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יט

(ח) [וישמעו את קול י"י אלהים מתהלך בגן לרוח היום] אמר ר' חלפיי שמענו שיש הילוך לקול, הילוך לאש לא שמענו, והיכן שמענו להלן ותיהלך אש (שמות ט כג). אמר ר' אבא בר כהנא מהלך אין כת' כאן אלא מתהלך מקפץ ועולה, עיקר שכינה בתחתונים הייתה, כיון שחטא אדם הראשון ניסתלקה לרקיע הראשון, חטא קין עלה לרקיע השיני, חטא דור אנוש עלה לשלישי, חטא דור המבול לרביעי, דור הפלגה לחמישי, סדומיים לששי, מצריים בימי אברהם לשביעי, וכנגדן עמדו ז' צדיקין אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה והורידו אותה לארץ, אברהם משביעי לשישי, יצחק הוריד משישי לחמישי, יעקב הוריד מחמישי לרביעי, לוי הוריד מרביעי לשלישי, קהת הוריד משלישי לשיני, עמרם הוריד משיני לראשון, משה הורידה למטה, אמר ר' יצחק כת' וצדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט) ורשעים מה יעשו, פורחין באויר אתמהא, אלא שהרשעים לא השכינו שכינה לארץ.

כלומר ההתהלך הראשון שמופיע מראה לנו את הכיוון של הסתלקות השכינה מהארץ לרקיע הראשון

ולכן אנחנו רואים שהעונש של קין לאחר שרצח את הבל

בראשית פרק ד

(יב) כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ:

וכאן יש יציאה הרקיע הראשון לשני וכך הלאה עד שבמצרים יצאה השכינה לרקיע השביעי .

אם כך מובן שההתהלך של נוח מראה לנו שבימיו של נוח הכוון של סילוק השכינה הוא למעלה ולא למטה ומשמעות הפסוק לפי ההבנה שלי  שעל אף שנח היא איש צדיק ותמים הוא לא הצליח לשנות את כיוון ההסתלקות  של השכינה שנעה מהארץ לכיוון הרקיע השביעי . וזה מה שאומר הדברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא

ד"א נח אמר למשה אני גדול ממך שניצלתי מדור המבול א"ל משה אני נתעליתי יותר ממך אתה הצלת את עצמך ולא היה בך כח להציל את דורך אבל אני הצלתי

כלומר נח יכול להציל את עצמו בלבד אבל לא היה יכול לשנות את הכיוון של סילוק השכינה . הראשון שיכול לשנות את כיוון סילוק השכינה היה אברהם וגם כאן אנחנו רואים את הפועל התהלך

בראשית פרק יג

(יז) ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה:

כלומר אומר הקב"ה לאברהם אתה יכול לשנות את כיוון סילוק השכינה ולכן ציוה אותו להתהלך אבל הפעם לכיוון הארץ ולא לכיוון הרקיע . וכך כתוב בפרשת בראשית פרק יז

 

(א) וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְקֹוָ֜ק אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים:

כאן אנחנו רואים את שינוי הכיוון אצל נח היה זה לכיוון הסתלקות ולכן כתוב "את האלהים "  וזה המשמעות של רש"י שאומר לשעבר אבל אצל אברהם זה "הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י"  כלומר לא לכיוון סילוק מהארץ וזה הכיוון הנגדי לכיוון הארץ ולכן כתוב לפני ורש"י מפרש לשלון להבא . 

ושינוי הכיוון מראה על שינוי מהותי ביכולת של הצדיק . נח לא יכול לגרום לכך שדורו ינצל אבל אברהם בגלל שינוי הכיוון של סילוק השכינה מהרקיע השביעי לרקיע השישי יכול להציל את דורו ולכן אברהם ניסה להציל את סדום אומנם הוא לא הצליח כי היה חסר עוד תנאים להצלה של סדום אבל היה לו יכולת כללית להציל את דורו מה שלא היה לנח כי לא היה בכוחו לשנות את כיוון סילוק השכינה .

 וזה מה שאומר רש"י בראשית פרשת נח פרק ו פסוק ט

ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום:

וגם ניתן ללמוד מחנוך כתוב בראשית פרק ה

(כב) וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנ֜וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת:

גם חנוך לא  יכול לשנות את סילוק השכינה בדור אנוש ולכן כתוב "אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים" כמו אצל נח

וגם ניתן ללמוד משמואל ב פרק ז

(ה) לֵ֤ךְ וְאָֽמַרְתָּ֙ אֶל־עַבְדִּ֣י אֶל־דָּוִ֔ד כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְקֹוָ֑ק הַאַתָּ֛ה תִּבְנֶה־לִּ֥י בַ֖יִת לְשִׁבְתִּֽי:

(ו) כִּ֣י לֹ֤א יָשַׁ֙בְתִּי֙ בְּבַ֔יִת לְ֠מִיּוֹם הַעֲלֹתִ֞י אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִמִּצְרַ֔יִם וְעַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָאֶֽהְיֶה֙ מִתְהַלֵּ֔ךְ בְּאֹ֖הֶל וּבְמִשְׁכָּֽן:

וכאן הקב"ה מסביר לדויד למה הוא לא יכול לבנות את בית המקדש כי בזמן דויד הקב"ה "מתהלך" כלומר לא הגיע הרגע  שבית המקדש יהיה בית העולמים כי עדיין הקב"ה "מתהלך"  בעולמו

וכבר דיברתי על זה שהיחיד שיודע את המקום המדויק של בית המקדש זה משה רבנו כי הוא היחידי שהקב"ה הראה לו את מקום בית המקדש כי הוא היחידי שהגיע לדרגה של אספקלריה מאירה

ראה מאמר פרשת כי תבוא ‏כ'/אלול/תשע"ה

 http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2015/09/blog-post_4.html

 והוא זה שהצליח להוריד את השכינה חזרה לארץ כמו שהיה לפני חטא האדם הראשון וזה יהיה התפקיד של משה בבניית בית המקדש השלישי כאשר יגיעו ימות המשיח .

 

 

 

 

פרשת בראשית מה המשמעות של "ויהי אור " ? האם הקב"ה בורא את העולם מהתחלה לסוף או אולי מסוף להתחלה ? ‏כ"ו/תשרי/תשע"ו

בס"ד

פרשת בראשית מה המשמעות של "ויהי אור " ? האם הקב"ה בורא את העולם מהתחלה לסוף או אולי מסוף להתחלה ?  ‏כ"ו/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק א

(א) בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:

(ב) וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם:

(ג) וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר:

כותב האלשיך על בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק ג

והוא כי דעתו כהסכמת רוב רבותינו ז"ל שכל מה שנברא בששת ימי בראשית נברא בהבראות שמים וארץ, וכל מה שנברא אחרי כן היו בכח בהם, אלא שהיו יוצאים כל דבר ודבר מן הכח אל הפועל כנודע

הקב"ה ברא את העולם כולו בבת אחד וזה המשמעות של ברא אלוקים את השמים ואת הארץ  ובשבעת הימים של הבריאה הוא העמיד את כל דבר במקומו ומכוח הבריאה הראשונה . אבל הדבר הראשון שהוא לכאורה העמיד זה את האור

ןאומר התלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד א

כדרבי אלעזר. דאמר רבי אלעזר: אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון - אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים - עמד וגנזו מהן, שנאמר וימנע מרשעים אורם. ולמי גנזו - לצדיקים לעתיד לבא

ויש להבין את מהות האור והריקאנטי בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק ג מסביר

ויהי אור [שם ג]. ולא אמר ויהי כן כמו בשאר הדברים, כי שני אורים הוזכרו כאן, רמז לאור הגנוז שהוא אור אספקלריא המאירה, ולאור אספקלריא שאינה מאירה שיש בה טפי חשך:

כלומר האור שנברא ביום הראשון הוא האור הגנוז זה האור שרואים בו מסוף העולם עד סופו הוא האור שנקראה אספקלריה מאירה שזה דרגתו של משה רבנו שכפי שכתבתי הגיע לדרגה הגבוהה ביותר שיצור אנוש יכול להגיע והוא הגיע לדרגה הזאת במעמד הר סיני . בריאת האור כדבר ראשון בבריאה מלמדת על העולם שהקב"ה ברא ועל עקרון שאנחנו רואים אותו בתורה הקדושה שלנו .

הקב"ה בכל בריאה חדשה מתחיל את הבריאה בסוף ולא בהתחלה . בכל בריאה חדשה שעושה הקב"ה בעולם הזה בהתחלה הוא מביא אותו לדרגתו הגבוהה  ביותר ואז הוא נותן לאדם את זכות הבחירה שלו וכמו שראינו הבחירה של האדם גורמת לו לרדת מדרגתו הגבוהה והוא צריך בסופו של דבר לתקן את מה שקלקל להגיע לדרגתו הראשונה ושם להתעלות ולהגיע לשלמות . בעצם בקב"ה אומר לנו בפשטות תראו לאן אתם יכולים להגיע כי כולכם  הייתם  במקום הזה וזה המשמעות של מה שכתוב בדברים פרק ל

(יב) לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:

(יג) וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:

(יד) כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ: ס

וזה מה שכתב קהלת פרק א

(ט) מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה־שֶּׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:

ויש לבחון  היכן אנחנו רואים עוד את העיקרון הזה

בבראשית פרק ז

(כג) וַיִּ֜מַח אֶֽת־כָּל־הַיְק֣וּם׀ אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־רֶ֙מֶשׂ֙ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִּשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָֽה:

כלומר הקב"ה הביא את העולם לתוהו ובהו השמיד את כל היקום והשאיר את נח שהיה איש צדיק ותמים וברך אותו כמו שבירך את האדם הראשון . בעצם העולם הגיע לשלמות שלו בבריאה החדשה שברא את העולם  במבול ונתן הזדמנות לנוח כמו שנתן לאדם הראשון אבל אז הגיע הנפילה והחטא

בראשית פרק ט

(כא) וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אָהֳלֹֽה:

כאן הגיע החטא שהוריד את העולם לדרגה יותר נמוכה .

ואותו הדבר היה במעמד הר סיני במתן תורה הקב"ה הביא את עם ישראל לרמה הגבוהה האפשרית וכבר כתבתי שבמתן תורה היה בריאה של העולם מחדש

 

 

 

ואומר האלשיך ויקרא פרק כא

וימי העמדת הר סיני לגמור מירוק וליבון הזוהמא עד תומה. ויהי כן, וכמאמרם ז"ל (שבת קמו א) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. ועל כן היה להם חירות ממלאך המות, כי בבטול הזוהמא אין עוד מיתה. אך אחרי כן על ידי העגל חזרה הזוהמא למקומה. ועל ידי כן חזרה המיתה הכרוכה באדם על ידי הזוהמא, כי היא מבחינת המיתה והיא דבקה בחומר ובנפש ומה גם בחלק הנשאר עם הגוף.

כלומר עם ישראל הגיע במתן תורה למקסימום האפשרי ובעצם תיקן את החטא של האדם הראשון וגם כאן בבריאה מחדש של העולם מראה הקב"ה לעם ישראל את הדרגה שגבוהה שהוא יכול להגיע אבל נותן להם את זכות הבחירה וזכות הבחירה שלהם גרמה להם את חטא העגל . והתפקיד שלנו לחזור לדרגה של מתן תורה שזה דרגתו של משה שהיא אספקלריה המאירה כמו שהיה במתן תורה אבל בגלל חטא העגל ירדנו לדרגה נמוכה יותר ותפקידנו בעולם לתקן את מה שקלקלנו .

ואותו העיקרון גם בתינוק ברחם אימו

תלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד ב

ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך.ובהמשך כתוב    :  ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה, ואומר בסוד אלוה עלי אהלי. מאי ואומר? וכי תימא נביא הוא דקאמר - ת"ש: בסוד אלוה עלי אהלי. וכיון שבא לאויר העולם - בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר לפתח חטאת רובץ.

כלומר כל אדם בתחילת בריאתו נמצא בשיא דרגתו יודע את כל התורה כולה ורואה מסוף העולם עד סופו אבל נותנים לו סטירה על פיו ותפקידו בעולם להגיע חזרה ללמוד  את כל התורה כולה ולהגיע לדרגה שרואה מסוף העולם עד סופו . ועכשיו שאנחנו מבינים את העיקרון יותר מובן הפסוק בדברים פרק י

(יב) וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְקֹוָ֨ק אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־ דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:

והפרוש הוא שהקב"ה רוצה שתסתכל ותראה את מה שכבר היית ותגיע למה שהיית בתחילת הבריאה שלך לא דרישה שהיא מעבר לכוחותיך כי אתה כבר היית בדרגה שהקב"ה רוצה שתהיה  וזה דרישה  הגיונית לבקש מהאדם להגיע ולחתור לדרגתו הראשונית .

שמחת תורה מהי העבודה של שימחת תורה ? ‏כ"א/תשרי/תשע"ו

בס"ד

שמחת תורה מהי העבודה של שימחת תורה ? ‏כ"א/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

העבודה של שמחת תורה לעשות ולהביא לידי ביטוי על מה מה שהתפללנו עליו בראש השנה וביום הכיפורים

ובכן צדיקים יראו וישמחו

וישרים יעלוזו

וחסידים ברינה יגילו

 ועולתה תקפץ פיה.

וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.

ותמלוך אתה ה' אלהינו מהרה על כל מעשיך.

בהר ציון משכן כבודך ובירושלם עיר קדשך.

ככתוב בדברי קדשך.

ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.

שלושה דרגות בעבודה של שמחת תורה צדיקים דרגה ראשונה ישרים דרגה שניה חסידים דרגה שלישית . כל דרגה גבוהה מהשנייה ברמת השמחה . יראו וישמחו זה הדרגה הראשונה , יעלוזו זה דרגה שניה , וברינה יגילו זה דרגה שלישית .

ההבדל בדרגות זה רמת השמחה כל אחד לפי דרגתו ככול שדרגתו גדולה יותר השמחה שלו גדולה יותר .

אחרי העבודה של ראש השנה ויום כיפור ויום הושענה רבה הגיעה זמן הביטוי לעבודה של כל יהודי והזמן הזה זה זמן שמיני עצרת שבו כל יהודי מבטא את השמחה שלו בהתאם לדרגה שהגיע אליו .

ואותה שמחה זה שמחת התורה שהאדם רכש עד עכשיו ואת הכוחות שהקב"ה נתן לו בעשרה ימי תשובה בהתאם לכוח העבודה שלו ואותה שמחה שבאה לידי ביטוי בשלוש הדרגות השונות והיא היחידה שיכולה לגרום לרשעה לסתום את פיה ולהעלם כעשן זה הכוח של היהודי כוח השמחה שקיבל כתוצאה מהעבודה שלו במשך השנה וב 10 ימי תשובה ואותה עבודה באה ליד ביטוי במשך חג הסוכות אבל בעיקר בשמחת תורה שזה היום שבו כל העבודה של השנה החל מפסח דרך שבועות עשרה ימי תשובה באה לידי ביטוי . זה היום שמשלב את סיום התורה והתחלת התורה . סיום את מה שהשקענו עד היום ותחילת התורה את הכוח שבו הקב"ה נותן לנו לשנה הבאה . ולעתיד לבא מסמל את היום בו ותמלוך אתה ה' אלהינו מהרה על כל מעשיך. בהר ציון משכן כבודך ובירושלם עיר קדשך. ככתוב בדברי קדשך. ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה. זה היום הגדול של תחית המתים והגעת העולם לשלמותו שיבוא על ידי עבודה ושמחה של כלל ישראל

 

 

שמחת תורה כמה עצרות יש ? למה שביעי של פסח זה רק לה' ? מדוע מתן תורה זה גם לנו ? מה ההבדל בין הראיה של רבי יהושע ורבי אליעזר ? ‏י"ט/תשרי/תשע"ו

בס"ד

שמחת תורה  כמה עצרות יש ? למה שביעי של פסח זה רק לה' ? מדוע מתן תורה זה גם לנו ? מה ההבדל בין הראיה של רבי יהושע ורבי אליעזר ? ‏י"ט/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

כתוב תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סח עמוד ב

כתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך, וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם. רבי אליעזר סבר: או כולו לה' או כולו לכם. ורבי יהושע סבר: חלקהו, חציו לה' וחציו לכם. (עב"ם סימן) אמר רבי אלעזר: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא - יום שניתנה בו תורה הוא.

אם כך יש לנו שלוש סוגי עצרת

דברים פרק טז פסוק ח

שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצּ֑וֹת וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֙רֶת֙ לַיקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה: ס

עצרת שקשורה לפסח

במדבר פרק כט פסוק לה

בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ:

וכאן מדובר בשמיני עצרת

ואומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת פסחים דף סח עמוד ב

הכל מודים בעצרת כו'. לאו ניהו עצרת דהני קראי אלא חג השבועות נקרא עצרת בלשון חכמים וביה לא כתיב לה' ולא כתיב ביה נמי לכם ומסברא דבעי לה'

כלומר כאן מדובר שלשון חכמים ועצרת פרושה יום מתן תורה .

כלומר אנחנו רואים קשר בן שלושת המקומות  הנקראים עצרת  . ברור לכולם שעצרת של מתן תורה שייך גם לקב"ה וגם לנו זה מוסכם על כולם . שביעי של פסח ברור לכולם שהוא לקב"ה בלבד כי כתוב עֲצֶ֙רֶת֙ לַיקֹוָ֣ק   וברור לכולם ששמיני עצרת זה גם לנו כי כתוב  עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם  . המחלקות מתחילה כאשר בראיה של שלושת העצרות האם מסתכלים על כל עצרת בנפרד   או מסתכלים על כל העצרות כתהליך .

לפי ההבנה שלי שביציאת מצרים זה בריאת העולם מחדש  ביחד עם עם ישראל שבאה לידי ביטוי בספירת העומר כאשר  העולם נברא ב 7 ימים ארוכים  שכל יום הוא שבעה ימים . שביעי של פסח יוצא לנו ביום השישי של היום הראשון כלומר אין לנו עדין אפילו יום אחד כי כל יום בבריאה כתוב בראשית פרק א

וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד

וכאן לא ניתן להגיד שיש בריאה אפילו של יום אחד ולכן על אף שעם ישראל השתתף בבריאה מחדש של העולם עדין אין לו את היכולת להגיד שזה שייך לו ולכן ביום השביעי כתוב שזה שייך לקב"ה בלבד . בשמיני עצרת זה ברור שזה שייך גם לקב"ה וגם לעם ישראל כי כאן מדובר בבריאה של העולם מחדש כאשר יגיע לתיקונו כאשר אומות העולם יקבלו על עצמם את התנאי של קיום העולם בקיום התורה .

רבי אליעזר מסתכל על כל עצרת ועצרת בנפרד ולכן הוא מבין שעם ישראל שותף אומנם בבריאה של העולם מחדש אבל היות ובשביעי של פסח לא ניתן להגיד על זה שהוא גם שייך לעם ישראל אז הוא של הקב"ה בלבד . והיות ולומדים שיש מכנה משותף בין שלוש העצרות כולם צריכים להיות דומים ולכן זה או שייך לקב"ה או שייך לנו לא יכול להיות חלוקה של חצי חצי כי אז יהיה לנו קשה על שביעי של פסח . ולאחר שלמדנו שזה צריך להיות כמו שביעי של פסח כלומר שייך רק לצד אחד לומדים על שביעי של פסח שיכול להיות שייך גם  לנו כמו שלומדים על עצרת של מתן תורה ושל שמיני של פסח כלומר רבי אליעזר לומד את המינימום שנלמם מן הדמיון בן כל העצרות .

לעומת זאת רבי יהושע לומד על כל העצרות כתהליך והיות ורוב התהליך של בריאת העולם ותיקונו שייך גם לעם ישראל וגם לקב"ה  הוא לומד שיש כאן מעשה משותף וגם לשביעי של פסח שבו  אם לא היה לנו את התהליך של בראת העולם מחדש ותיקונו אכן היה שייך רק לקב"ה אבל לאחר שאנחנו מבינים שזה תהליך ורוב הבריאה מחדש של העולם  היה מעשה של עם ישראל עם הקב"ה אנחנו יכולים להגיד שגם שביעי של פסח משותף לנו ולקב"ה ולכן לומד רבי יהושע שיש לכל עצרת דין משותף .

ואת ההבדל בן הראיה של רבי יהושע לרבי אליעזר אנחנו רואים במקום אחר  

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יט עמוד א

אלא בעשרים וארבעה מקומות היכא משכחת לה? - רבי יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא, ורבי אלעזר לא מדמה מילתא למילתא.

ואומר השיטה מקובצת מסכת ברכות דף יט עמוד א

רבי יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא ור' אלעזר לא וכו'. פירוש ר' אלעזר לא היה מונה אלא אותן שהנדוי שלהן במשנה בפירוש ולא מצא מהן אלא שלש. אבל ר' יהושע בן לוי היה מונה הני תלת וכל הדומה להן שהוא מתריס כנגד הרבים ועושה מעשה כדבריו כמו שהיה עושה רבי אלעזר בהני תלת ומצא מהן עשרים וארבעה:

כלומר רבי יהושע יש לו  מחשבה יותר מקיפה ונכונות לדמות דבר לדבר ורבי אליעזר אינו מדמה דבר לדבר ולמד את המינימום הנדרש כי כך שיטתו .

ורבי יהושע  ראה את הדברים גם בראיה של לא בשמים היא וגם כאן הוא סמך על הסברה שלו להרחיב את הלימוד שכל עצרת יש בה חצי לנו וחצי לקב"ה וצריך לראות את עם ישראל כשותף מלא בבריאה החדשה של העולם מזמן יציאת מצרים .

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב

רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. - מאי לא בשמים היא? - אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטת.

לסיכום רבי יהושע  רואה את עם ישראל כשותף מלא בכל הבריאה מחדש של העולם כי לא בשמים היא ורבי אליעזר לומד את המינימום האפשרי ומצמצם את הכוח של חכם לשנות את ההלכה ומפעיל את הסברה במינימום האפשרי 

סוכות שבת חול המועד האם לעתיד לבא יהיה שמש וירח ? כאשר יהיה האור בעולם אורו של הקב"ה האם ניתן להקים סוכה שצלתה מרובה מחמתה ? איזה סוג סוכה יהיה לעתיד לבא ? היכן תהיה הסוכה של אומות העולם ? ‏י"ט/תשרי/תשע"ו

בס"ד

סוכות שבת חול המועד  האם לעתיד לבא יהיה שמש וירח ?  כאשר יהיה האור בעולם אורו של הקב"ה האם ניתן להקים סוכה שצלתה מרובה מחמתה ? איזה סוג סוכה יהיה לעתיד לבא ? היכן תהיה הסוכה של אומות העולם ?  ‏י"ט/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

זכריה פרק יד

(ו) וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא־יִהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת יקפאון וְקִפָּאֽוֹן:

(ז) וְהָיָ֣ה יוֹם־אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַיקֹוָ֖ק לֹא־י֣וֹם וְלֹא־לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת־עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה־אֽוֹר:

ואומר המלבי"ם זכריה פרק יד

(ו) והיה ביום ההוא לא יהיה אור. ר"ל שאז יחדל אור השמש והירח מלהאיר בעולם, כמ"ש (ישעי' ס') לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם וכו' והיה לך ה' לאור עולם, ולא יהיה במציאות אור גשמי, לא אור יקרות ולא אור קפאון, ר"ל לא אור השמש שהוא אור עצמי אור יקר, ולא אור הירח וכוכבים שהם רק מקבלים האור שצף על כדורם המקשי ע"י השמש שמכה עליהם והאור חוזר, כי לא ימצא אור גשמי כלל:

מפרש המלבי"ם שלעתיד לבא לא יהיה לא אור שמש ולא אור ירח אלה  אור של הקב"ה ואני חושב שהכוונה לאור שברא ביום הראש שנקרא אור הגנוז וכבר פירשתי בעבר שזה אור בדרגת ה"אספקלריה המאירה" שזה היה הדרגה של משה שניתן לראות בו מסוף העולם עד סופו

וממשיך המלבי"ם זכריה פרק יד

(ז) והיה יום אחד. לא יהיה היום חלוק ליום ולילה לבקר וצהרים ועת ערב, שזה רק בעת שישמשו המאורות הגשמיים, אבל אז יהיה יום אחד מדובק כולו יום, והוא יודע שהוא לה' שאורו מיוחס לה' לא לשמש וריח ומאורות רק באורו נראה אור, וע"כ יהיה לא יום ולא לילה ששמות יום ולילה יקראו מצד הארת האור הגשמי שזורח ושוקע, אבל האור שיהיה אז יהיה אור תמידי בלתי משתנה כלל לא זורח ושוקע ולא יצדקו עליו שמות יום ולילה, והיה לעת ערב יהיה אור, שהשמש הגשמי תערב ותשקע ואז יתחיל האור העיקרי להאיר שהוא אור ה', והיא מליצה נפלאה שיתבטל ההארה והשפע היוצא מאת המאורות וה' בעצמו ובכבודו יאיר וינהיג וימשול בשפע תמידית בלתי משתנה, עד שלא יהיה חשך וצרה כלל וסילוק השפע והמעטתה כמו שמוכרח בהנהגה הטבעיית הבא בסבת המערכת שהם עולים ויורדים ומחייבים שנוים טובים ורעים, כי אז יהיה רק אור וטוב ושלום והצלחה:

אם כן שאין אור של שמש ושל ירח  לא ניתן להקים סוכה  כי תמיד באור של הקב"ה יהיה  האור קיים ולא יהיה צל ואז כל סכה היא סוכה שחמתה גדולה מצלתה נאם כך האם יתבטל  הקמת סוכה ? . ואומר התלמוד בבלי מסכת סוכה דף ב עמוד א

 ושחמתה מרובה מצלתה - פסולה.

ואז אולי הסוכה תהיה סוכה אחרת כמו שנאמר בתלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א

ואמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, שנא': התמלא בסוכות עורו;

כלומר לכל הצדיקים תהיה סוכה מיוחדת של מעורו של  לוויתן אבל לגויים לא כתוב ואם כן ממה יהיה הסוכה של הגויים ?

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א

 והשאר פורסו הקדוש ברוך הוא על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך.

כלומר אותם גויים שיגיעו לירושלים לעשות את מצות הסוכה העור של לוויתן שנשאר ישמש אותם בתור סוכה כללית לגויים כמו שמביא הגמרא מפסוק בישעיהו פרק ס פסוק ג

וְהָלְכ֥וּ גוֹיִ֖ם לְאוֹרֵ֑ךְ וּמְלָכִ֖ים לְנֹ֥גַהּ זַרְחֵֽךְ:

ומפרש המלבי"ם ישעיהו פרק ס פסוק ג

(ג) והלכו גוים. שהם ההמון מעכו"ם: ילכו לאורך. שהוא אור התורה: ומלכיהם. שהם במדרגה יותר גדולה: ילכו לנגה זרחך. שהוא אור ה' כמ"ש וכבודו עליך יראה:

ומפרש המלבי"ם ביאור המילות חבקוק פרק ג

לנוגה. כבר התבאר שהנוגה אינו האור העצמי רק האור הנאצל מן הדבר המאיר על דבר אחר, ויצייר כי החנית שהוא ביד ה' יספיק הנוגה שלו והאור החוזר ממנו להגיה אור, והחצים שהם מושלכים מידו ילכו לאורם בעצמם

אומר הנביא שיהיה שני דרגות בגויים המון העם שילך לאורך החומה בה פרוס מה שנשאר מעור הלוויתן והוא מבהיק אבל המלכים שלהם שהם בדרגה גבוה יותר ילכו לאור נגה שהוא גבוה יותר אומנם אור חוזר ולא ישיר אבל גבוה יותר ממבהיק .

כלומר יהיו שלוש דרגות עם ישראל שהוא בדרגת צדיקים שישבו בסוכה של לוויתן שהקב"ה יבנה להם והאור שלהם יהיה  אור ישיר מקב"ה מלכים של גויים שישבו בסוכה בתוך ירושלים וזה דרגת נגה שהוא אור חוזר אבל גבוה יותר ממבהיק ושאר המון גויים שיהיה לאורך החומות בירושלים שבו יפרסו שאריות עור הלוויתן וזה יהיה הסוכה שלהם כאשר יעלו לירושלים ע"י אור בדרגת מבהיק . וצריך להגיד שבגלל שהאור לעתיד לבא  שיהיה לעם ישראל גדול בהרבה מונים מהאור המבהיק או האור של נוגה ויהיה עניין ששמיני עצרת שזה החג המיוחד לעם ישראל ולקב"ה יהיה רחוק מחג הסוכות ולא כמו היום שהוא צמוד לחג הסוכות .

שבת סוכות חול המועד מה הקשר בן פסח לסוכות ? באם לעתיד לבא עצרת תהיה 50 יום מסוכות ? מה הקשר של קהלת לסוכות ? ‏י"ט/תשרי/תשע"ו

בס"ד

שבת סוכות חול המועד    מה הקשר בן פסח לסוכות ? באם לעתיד לבא עצרת תהיה 50 יום מסוכות ? מה הקשר של קהלת לסוכות ? ‏י"ט/תשרי/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

יש הנוהגים לקרא את מגילת קהלת ביום שבת שחל בחג סוכות

שו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן לו

א) באו"ח בסימן תרס"ג סעי' ב' ברמ"א: ונוהגין לומר קהלת בשבת של חוה"מ וכו'. ומסביר המג"א בס' ת"צ סק"ח שהוא זה מפני שהם ימי שמחה וכתוב בקהלת ולשמחה מה זו עושה. והועתק גם במשנ"ב שם בס"ק י"ז ע"ש.

והשו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן לו מחדש

ולענ"ד היה נראה לומר טעמא אחרינא לקריאה זאת של קהלת בן דוד בחוה"מ. דהוא זה מפני שקהלת בן דוד חינך אז את הבית הראשון וקבעו להימים שלפניו ולימים אלה בחיבורים לימי חג ככתוב במלכ"א ח' - ס"ה: ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו

שו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן לו

ב) מעניין הדבר שמקדש הראשון נגמר בנינו וחונך בחדש תשרי בחדש שבו נברא העולם ונצטוו מפי הקדוש ברוך הוא בחינוכו כדרך שמחנכים בית שנגמר בניינו. כדאיתא במדרש תנחומא פרשת בראשית סימן ב' ובזה"ל: דמחייבין בית ישראל למינח ביומא דשבתא דכד ברייה הקדוש ברוך הוא לעלמיה ברייה בשיתא יומין ונח ביומא דשבחא, ברכיה וקדשיה כמאן דבנא ביתא וגמר לעבידתיה ועביד יומא טבא כך אמרי אינשי כילול בתי, דכתיב ויכל אלקים ביום השביעי וכו' יעו"ש. וכך נהג שלמה המלך ע"ה ועביד יומין טבין בגמרו ובחינוכו של מקדשו - - מקדש א - ל.

מחדש הציץ אליעזר שקוראים קהלת ביום שבת בסוכות כי זה היה הזמן שבו חנך שלמה המלך  את בית המקדש והשוה את יום השבת יום המנוחה לאחר בריאת העולם לבריאת המשכן של בית המקדש הראשון שבנה שלמה .

ואני רוצה לבחון את הנושא בזוית ראיה אחרת על מהות של סוכות ועל המהות של קהלת והחיבור שלה לחג הסוכות

כתוב בקהלת פרק יב

(ח) הֲבֵ֧ל הֲבָלִ֛ים אָמַ֥ר הַקּוֹהֶ֖לֶת הַכֹּ֥ל הָֽבֶל:....

 (יג) ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָאֱלֹהִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְוֹתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָאָדָֽם:

ואת ההבנה של מה המשמעות של הכול הבל הבאתי במאמר

http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/10/blog-post_49.html

ובסיום המאמר כתבתי

כלומר כל העולם זה הבל כי בסופו של דבר יש קיום בעולם רק לצדיקים רק להבל ואין קיום לקין כלומר כל העולם באמת זה הבל . וזה ההבדל בין תחילת קהלת לסוף קהלת .

אבל האמת שיש קיום גם לקין אבל לא לקין כפי שהיה לאחר חטא האדם הראשון אלה לקין לאחר תיקון וכדי להבין באיזה תיקון מדובר בו נבין את התמונה הגדולה . לפי מה שכתבתי בעבר הקב"ה ברא את העולם מחדש ב 50 יום בזמן מתן תורה . החידוש של העולם החדש שנברא היא קבלת התנאי של עם ישראל יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . עד מתן תורה אף אומה לא קיבלה על עצמה את התנאי הזה ורק עם ישראל היה מוכן לקבל את התנאי הזה ולכן הקב"ה לכאורה הביא את העולם לתוהו בעשרה מכות מצרים ואז ברא את  העולם מחדש בשיתוף עם ישראל וזה בה לביטוי בספירת העומר . וביום ב 50 ניתנה התורה והעולם הגיעה לשלמות שלו . אבל חטא העגל הוריד חזרה את העולם לדרגה יותר נמוכה .

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה כז

ב הונא ורב אידי בש' ר' שמואל בר נחמן מוצלין היו ישראל מאותו מעשה, שאילו עשו ישראל את העגל היה להן לומר אלה אלהינו ישראל, אלא הגרים שעלו עם ישראל ממצרים, וגם ערב רב עלה אתם (שמות יב, לח), הם עשו את העגל, והיו מונין להן ואומרין להן אלה אלהיך ישראל (שם /שמות/ לב, ח).

כלומר הערב רב שהיה בתוך ישראל הוא שגרם לחטא העגל וגרם לעם ישראל לרדת לדרגה נמוכה יותר לאחר מתן תורה . כלומר אותם חלקים של קין שנשארו לאחר המבול ואולי גם אותם חלקים של הבל שלא התגלגלו בעם ישראל  הם החלקים שעם ישראל צריך לתקן . עם ישראל באמת קיבל עליו את התורה כתנאי לקיום העולם אבל אומות העולם שהם שורש של קין וגם חלר של הבל לא קיבלו עליהם את התורה כתנאי לקיום העולם ועל זה דיברנו במאמר בסוכות ‏ב י"ד/תשרי/תשע"ו.

אם כן לפי ההבנה שלי שבעולם הזה אין מצב שבו יש יכולת של אומות העולם לקבל עליהם את התנאי של קיום העולם בקיום התורה כי אין להם שום שייכות לקיום התורה יש לעם ישראל תפקיד לכפר על הגויים בחג הסוכות עם השבעים פרים ולהמתין עד לאותו הזמן שבו העולם יגיע לשלמות שלו ע"י בריאת העולם מחדש ב 50 יום אבל הפעם העולם יגיע לשלמות שלו כי אומות העולם יקבלו עליהם את התנאי של קיום העולם בקיום התורה .

ורמז לכך אנחנו רואים בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה כב

(ג) [ויהי מקץ ימים] ר' אליעזר ור' יהושע ר' אליעזר א' בתשרי נברא העולם, ר' יהושע א' בניסן, מאן דאמר בתשרי עשה הבל קיים מן החג ועד חנוכה, מאן דאמר בניסן עשה הבל קיים מן הפסח ועד עצרת, בין כדברי אילו ובין כדברי אילו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מנ' יום.

הזמן של הבל בעולם היה 50 יום שמקביל לבריאת העולם מחדש בפסח כמו בפסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כח - ביום השמיני עצרת

א"ר יהוש' /יהושע/ בן לוי ראויה היתה עצרת של חג להיות רחוקה חמשים יום. מושלו משל למה הדבר דומה, למלך שהיו לו בנות נשואו' במקום קרוב ובנות נשואות במקו' רחוק, אילו שנשואות במקום קרוב אית ביומיא דייזלון וייתון, ואלו שהן במקום רחוק לית ביומא דייזלון וייתון, א' המלך אני ואתם נשמח יום אחד. כך בפסח על ידי שישר' יוצאין מן החורף לקייץ ואינה טרחות דרכים קשה לפיכך היא רחוקה ממנו חמשים יום, דאית ביומיא דייזלון וייתון, אבל בחג על ידי שישר' נכנסין מן הקייץ לחורף וטרחות דרכים קשה לפיכך אינה רחוקה ממנו חמשים, דלית ביומיא דאזלון וייתון. א' הקדוש ברוך הוא אני ואתם נשמח יום אחד. לפיכך צריך לומר ביום השמיני עצרת תהיה לכם (במדבר כט: לה).

בדיוק כמו שמתן תורה רחוק 50 יום מפסח כך עצרת הייתה צריכה להיות רחוקה מסוכות 50 יום כנגד 50 יום של הבל בעולם הזה . כלומר לעתיד לבא כך נראה לי שמיני עצרת תהיה רחוקה מסוכות 50 יום ולא כמו שהיום צמוד לחג הסוכות כי כל מה שהצמיד הקב"ה את שמיני עצרת לסוכות זה בגלל טרחת הדרך אבל לעתיד לבא בימות המשיח לא יהיה טורח ועצרת תגיע למקומה הראוי  . כלומר לעתיד לבא העולם יברא מחדש ויגיע לתיקונו המלא ע"י קבלת התנאי של קיום העולם בקבלת התורה גם על ידי אומות העולם . ונראה לי שמלחמת גוג ומגוג מסמלת את חורבן העולם לפני בריאתו מחדש כמו שמכות מצרים היה החזרה של העולם לתהו ובהו

יחזקאל פרק לח

(כ) וְרָעֲשׁ֣וּ מִפָּנַ֡י דְּגֵ֣י הַיָּם֩ וְע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וְחַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה וְכָל־הָרֶ֙מֶשׂ֙ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָֽאֲדָמָ֔ה וְכֹל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה וְנֶהֶרְס֣וּ הֶהָרִ֗ים וְנָֽפְלוּ֙ הַמַּדְרֵג֔וֹת וְכָל־חוֹמָ֖ה לָאָ֥רֶץ תִּפּֽוֹל:

(כא) וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙ חֶ֔רֶב נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֑ק חֶ֥רֶב אִ֖ישׁ בְּאָחִ֥יו תִּֽהְיֶֽה:

(כב) וְנִשְׁפַּטְתִּ֥י אִתּ֖וֹ בְּדֶ֣בֶר וּבְדָ֑ם וְגֶ֣שֶׁם שׁוֹטֵף֩ וְאַבְנֵ֨י אֶלְגָּבִ֜ישׁ אֵ֣שׁ וְגָפְרִ֗ית אַמְטִ֤יר עָלָיו֙ וְעַל־אֲגַפָּ֔יו וְעַל־עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ:

ולכאורה מלחמת גוג ומגוג מביאה את העולם למצב ראשוני יותר מאשר המבול . במבול הקב"ה השאיר את הדגים במקומם וכאן יש פגיעה גם בדגים, במבול ההרים לא נפגעו וכאן יש פגיעה בהרים וכמו שהראנו שהמבול היה חזרה לתהו ובהו גם כאן במלחמת גוג ומגוג יש חזרה לתהו ובהו אבל הפעם זה כולל את הדגים ואת ההרים .

וכך כתוב במפורש מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וארא סימן י

אמר הקדוש ברוך הוא בעה"ז פרעתי ממצרים בעשר מכות אבל לעתיד אני נפרע לכם מגוג ומגוג שנא' (יחזקאל לח) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו.

ועוד יש להגיד שקבלת התנאי של קיום העולם בקבלת התורה באה לידי ביטוי בקבלת מצות סוכה כמו שראינו בהפטרה של סוכות ומלחמת גוג ומגוג הוא בדיוק על מצוה זו

יחזקאל פרק לח

(טז) וְעָלִ֙יתָ֙ עַל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֶּֽעָנָ֖ן לְכַסּ֣וֹת הָאָ֑רֶץ בְּאַחֲרִ֨ית הַיָּמִ֜ים תִּֽהְיֶ֗ה וַהֲבִאוֹתִ֙יךָ֙ עַל־אַרְצִ֔י לְמַעַן֩ דַּ֨עַת הַגּוֹיִ֜ם אֹתִ֗י בְּהִקָּדְשִׁ֥י בְךָ֛ לְעֵינֵיהֶ֖ם גּֽוֹג: ס

כלומר אומות העולם רוצים להיות הענן שמכסה את הארץ הם שוללים את ענני הכבוד הם בועטים בסוכה לא מקבלים עליהם את התנאי של הקב"ה בקיום התורה כי הם רוצים להיות תחליף לענני הכבוד שהקב"ה עשה לעם ישראל וזה המלחמה על ההבנה מי מלך בעולם . אבל לאחר מלחמת גוג ומגוג 

יחזקאל פרק לח

(כג) וְהִתְגַּדִּלְתִּי֙ וְהִתְקַדִּשְׁתִּ֔י וְנ֣וֹדַעְתִּ֔י לְעֵינֵ֖י גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְקֹוָֽק: ס

וכאן אפשר להגיד שהמשמעות של סוכות שהיא דירת ארעי שבו אנחנו מבינים שכל עוד לא הגיע הזמן שבו תגיע שלמות לעולם שבו יהיה ברור גם באומות העולם אנחנו נמצאים בדירת עראי וממתינים בזמן של 8 ימים ליום שבו יגיע הזמן שבו העולם  יברא מחדש עם הבירור באומות העולם שיקבלו על עצמם את התנאי של קבלת תורה כתנאי לקיום העולם ואז השמונה ימים יהפכו ל 50 יום שבסופם  בעולם יגיע לשלמות שלו ואומות העולם יקבלו על עצמם את מצות סוכה .

סוכות חג ראשון מה המלחמה בין אומות העולם לעם ישראל ? כיצד יודעים מי ניצח ? מה התפקיד של עם ישראל בסוכות כלפי אומות העולם שרוצים לנצח את עם ישראל ? ‏י"ד/תשרי/תשע"ו

בס"ד

סוכות חג ראשון מה המלחמה בין אומות העולם לעם ישראל ? כיצד יודעים מי ניצח  ? מה התפקיד של עם ישראל בסוכות כלפי  אומות העולם שרוצים לנצח את עם ישראל ? ‏י"ד/תשרי/תשע"ו

מדרש תהלים (בובר) מזמור יז

עבר יום הכפורים ואין אדם יודע מי נוצח אם ישראל אם אומות העולם, כיון שהגיע יום טוב הראשון של חג, וכל ישראל גדולים וקטנים נוטלין לולביהם בימינם, ואתרוגיהם בשמאלם, מיד הכל יודעין שישראל נוצחין בדין,

וצריך להבין את המדרש דבר ראשון  מדוע יש לכאורה מלחמה בן עם ישראל ואומות העולם ?דבר שני  מדוע כאשר עם ישראל נוטל את הלולב בימינו ואת האתרוג בשמאלו יודעים כולם שעם ישראל ניצח ?

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

אלא הכי אמרי: כלום קיבלנוה ולא קיימנוה? ועל דא תברתהון, אמאי לא קבלתוה? אלא כך אומרים לפניו: רבש"ע, כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה, כמו שעשית לישראל? דכתיב: ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם! מיד אומר להם הקדוש ברוך הוא: הראשונות ישמיעונו, שנא': וראשונות ישמיענו, שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם! ומנלן דלא קיימום? דתני רב יוסף: עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, מאי ראה? ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן.

אומות העולם באו בטענה כלפי הקב"ה למה לא כפה עליהם הר כגיגית כמו על בני ישראל ואומר להם הקב"ה נתתי לכם שבע מצוות בני נח ולא קיבלתם עליכם אותם  ובגלל שלא קיבלתם עליכם את שבע מצוות בני נח אני מותר  לכם על המצוות ומשמעות הויתור שיקבלו שכר על מצות שיעשו כלא מצווה ועושה . עם ישראל לעומת זאת קיבל על עצמו את מצוות התורה וקיים אותם ובהמשך הגמרא מביאה את העדים שיוכיחו שאכן עם ישראל קיבל את התורה . אומות העולם ממשיכות במשא ומתן עם הקב"ה

וכך כתוב תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אמרו לפניו: רבש"ע, תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת?

ומפרש הבינה לעיתים דרוש טז

והתחיל לומר כי לעתיד לבוא אומרים לפניו: תנה לנו מראש ונעשנה. רצונם: הנה, אנחנו רואים תורתך, ארוכה מארץ מידהּ ורבו מצוותיה, עד שצריך בה עמל ויגיעה גדולה, ואין אנו יכולים לסבול אותה. לכן, ריבונו של עולם, תנה לנו מראש - לא תתן לנו את כולה, מראשה לסופה, אלא מה שהוא ראש ועיקר הדברים, באופן שלא נצטרך ליגיעה רבה כל כך, ואז נעשנה. משיב להם ה', יתברך: שוטים שבעולם, אתם חושבים שבמעשה כל - דהו סגי, בלי עמל וטורח? אין הדבר כן, כי דוקא מי שטרח בערב שבת - שטרח ויגע הרבה, הוא יאכל בשבת; מובן לנו מהמשא ומתן עם הקב"ה שלכאורה אחרי מתן תורה לא שייך לקבל את עיקרי התורה שזה לכאורה 7 מצוות בני נוח זה היה אפשרי לאומות העולם לפני מתן תורה ואכן אם היו מקבלים על עצמם את 7 מצוות בני נוח היה זה החלק שלהם בתיקון העולם לקיים את 7 מצוות בני נוח . אבל לאחר מתן תורה ומאחר שלא קיבלו עליהם  את שבע מצוות בני נח התיקון היחידי שלהם הוא בקבלת התורה כולה .

(ראה מאמר בנושא http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_60.html  )

אבל בכל זאת הקב"ה נותן להם הזדמנות נוספת

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה. ומי מצית אמרת הכי? והא אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב: אשר אנכי מצוך היום? היום לעשותם - ולא למחר לעשותם, היום לעשותם - ולא היום ליטול שכר! אלא, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו. ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה חסרון כיס. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו. מקדיר, והא אמרת: אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו! משום דישראל נמי זימני  דמשכא להו תקופת תמוז עד חגא והוי להו צערא. והאמר רבא: מצטער פטור מן הסוכה! נהי דפטור, בעוטי מי מבעטי.

ובהזדמנות הזאת מוכיח הקב"ה לגויים שהם לא שיכים בקיום מצות וקיום התורה . אומות העולם שעומדים לפני קשיים בועטים במצות סוכה אבל עם ישראל שעומד לפני קשיים לא בועט במצוות  הוא  מצטער וכאשר הוא מצטער הוא פטור . וההבדל הזה בן עם ישראל לבין אומות העולם מעמידות את שני הצדדים מחנה מול מחנה . עם ישראל כנגד אומות העולם . אומות העולם לא מסוגלים להבין את מהות קיום העולם ולכן לא מסוגלים לקיים את התורה ואפילו לא מסוגלים לקיים מצווה קלה כמו סוכה ועם ישראל שקיבל על עצמו את התורה שאמר לקב"ה נעשה ונשמע מסוגל להבין את המשמעות של קיום התורה ואת המשמעות של אי קיום התורה וזה חזרה של העולם לתהו  ובהו .

כמו שנאמר בשיר השירים רבה (וילנא) פרשה א

אילולי שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע היה העולם מתמגמג וחוזר לתהו ובהו

ולכאורה קשה מה אומות העולם נלחמות נגד עם ישראל שבזכות קבלת עול מצות מעמיד את העולם כנגד חזרה  לתהו ובהו ?

אומר התלמוד בבלי מסכת עירובין דף יט עמוד א

והאמר רבי שמעון בן לקיש: רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרין בתשובה, שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי וגו' שפשעו לא נאמר, אלא הפשעים - שפושעים והולכין לעולם! - לא קשיא; הא - בפושעי ישראל, הא - בפושעי עובדי כוכבים.

מובן מהגמרא שאומות העולם לא מסוגלים להבין ולתפוס את מהות העולם ואת מהות הדין וזה מה שגרם להם לא לקבל את 7 מצוות בני נח עד כדי כך שהקב"ה ויתר  להם על המצוות ולכן הם  לא מבינים את התפקיד של עם ישראל שקיום המצות מחזיק את העולם כדי שלא יחזור לתוהו ובהו ולכן גם על אף שהם על פתח הגיהינום הם לא חוזרים בתשובה ולכן הם נלחמים מול עם ישראל ומצפים לנפילה של עם ישראל ולכן הם ממתינים לראות האם עם ישראל ניצח בדין או הפסיד בדין לאחר יום כיפור . אבל עם ישראל שונה מאומות העולם על אף שאומות העולם נגדו וממתינים לנפילתו , עם ישראל מבין את גודל האחריות שיש לו כלפי העולם וכלפי אומות העולם ועל אף היחס של אומות העולם כלפיו  עם ישראל כל חג הסוכות מכפר על אומות העולם ובבבלי מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה - כנגד אומה יחידה 

ואומר רש"י במקום מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

שבעים פרים - פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני, כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג על המים.

ואנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים

"ויעשו כלם אגודה אחת "  פרוש תיקון העולם זה שכל העולם עם ישראל כולל הגויים יהיו אגודה אחת

בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פח

שיהיו כל העולם אגודה אחת שנאמר (צפניה ג) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.

וצריך להגיד שאומות העולם בגלל חוסר ההבנה שלהם את העולם הקב"ה לא נתן להם את היכולת לכפר על עצמם ולכן רק עם ישראל שיש לו את יכולת הכפרה מכפר בסוכות על אומות העולם כי בסופו של דבר הם חלק מהעולם שברא   הקב"ה ויש לו חלק מהעולם לעתיד לבא . והתיקון של אומות העולם יהיה שלפחות יוכלו להבין את המשמעות של חג הסוכות שהיא מצווה קלה ואותם אלו מאומות העולם  שיוכלו להבין זאת ולקיים את המצווה הזאת יישארו גם לאחר תחיית המתים

זכריה פרק יד

(טז) וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְקֹוָ֣ק צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

ואומות העולם שרואים את עם ישראל חוגג את חג הסוכות עם ארבעה מינים לפחות יודע שעם ישראל ניצח בדין על אף שאינו מבין את עצם הדין ואני וצה לפרש שזה  התפקיד של הלולב כמו שכתוב

בתלמוד בבלי מסכת סוכה דף לב עמוד ב

תנן: ציני הר הברזל כשר, והתניא: פסולה! אמר אביי: לא קשיא: כאן - שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה, כאן - שאין ראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה. אמר רבי מריון אמר רבי יהושע בן לוי, ואמרי לה תני רבה בר מרי משום רבן יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגיא בן הנם ועולה עשן מביניהם, וזהו ששנינו ציני הר הברזל כשרות, וזו היא פתחה של גיהנם

רש"י מסכת סוכה דף לח עמוד א

גירא בעיניה דסטנא - הרי זה לחץ בעיניו של שטן, שרואה בעיניו שאין בו כח לנתק מעלינו עול מצות.

כלומר יודעים אומות העולם שאנחנו מנצחים אותם אבל באמת לא מבינים את מהות הניצחון