10.10.2016

יום הכיפורים על מה אנחנו מתפללים בראש השנה על הדין של העולם הזה או על הדין של העולם הבא ? מה המשמעות של זכרנו לחיים ? מהי החתימה ביום הכיפורים נכתב על ידי עוזי אלמגור ‏ח'/תשרי/תשע"ז

בס"ד
יום הכיפורים על מה אנחנו מתפללים בראש השנה על הדין של העולם הזה או על הדין של העולם הבא ? מה המשמעות של זכרנו לחיים ? מהי החתימה ביום הכיפורים נכתב על ידי עוזי אלמגור ‏ח'/תשרי/תשע"ז

בפרשת וילך ה'/תשרי/תשע"ו כתבתי שני מאמרים על ההבנה שלי על מהות יום הדין בראש השנה ויום הכיפורים (ראה שם )  וכך כתבתי לסיכום שני המאמרים :

"לסיכום ראש השנה זה יום הכתיבה והחתימה של צדיקים ורשעים כנגד העולם הבא גם של עם ישראל וגם של אומות העולם (הכונה נחתם על כל מצוה שאדם עשה בשלמות או בעבירה שעשה בקלקול גמור ולא לדין כללי של כל אדם )

בראש השנה זה גם כתיבה כנגד העולם הזה כנגד הלוחות השניים וזה רק שייך בעם ישראל וזה תלוי ועומד עד יום הכיפורים

יום הכיפורים זה כתיבה בלבד רק של בינוניים כנגד העולם הבא

יום הכיפורים זה החתימה של עם ישראל על דין של העולם הזה כנגד הלוחות השניים

כל סוכות ויום הושענה רבה זה גמר החתימה של אומות העולם כנגד העולם הזה שעם ישראל מכפר עליהם במשך חג הסוכות וגמר הדין שלהם בהושענא רבה

ועדיין צ"ע מתי הכתיבה של אומות העולם כנגד העולם הזה . "

עד כאן מה שכתבתי וכדי להבין את זה לפרטיו צריך לקרוא בעיון את שני המאמרים

וזה חלק מתפילת הנעילה :

כִּי בַיּום הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם. מִכּל חַטּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ:
אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרונֵנוּ וְזִכְרון אֲבותֵינוּ. זִכְרון יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ. וְזִכְרון מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ. וְזִכְרון כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה לְטובָה. לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים. לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום. בְּיום (בשבת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה. וּבְיום) הַכִּפּוּרִים הַזֶּה. בְּיום סְלִיחַת הֶעָון הַזֶּה. בְּיום מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. לְרַחֵם בּו עָלֵינוּ וּלְהושִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ בּו לְטובָה. וּפָקְדֵנוּ בו לִבְרָכָה. וְהושִׁיעֵנוּ בו לְחַיִּים טובִים. בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וַחֲמול וְרַחֵם עָלֵינוּ. וְהושִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה:

קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְותֶיךָ, שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ. שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ. וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה ה' אֱלהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' , מֶלֶךְ מוחֵל וְסולֵחַ לַעֲונותֵינוּ וְלַעֲונות עַמּו יִשְׂרָאֵל. וּמַעֲבִיר אַשְׁמותֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ (בשבת: הַשַּׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְיום הַכִּפּוּרִים:

אנחנו רואים שנוסח התפילה מכוון אך ורק על העולם הזה

לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום   זה רק העולם הזה

וְהושִׁיעֵנוּ בו לְחַיִּים טובִים  זה רק העולם הזה

וּמַעֲבִיר אַשְׁמותֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה זה רק על העולם הזה העברה משנה לשנה

וכדי להוכיח שמדובר בעולם הזה נביא את מדרש זוטא - קהלת (בובר) פרשה יב

והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה. זה רוח הקדש, כיון שנסתלקה רוח הקדש גלו. לכן הזהרו ועשו טובה, והקב"ה יעזור לכם, ויתן לכם חיים טובים בעולם הזה, וגן עדן לעולם הבא, וכן יהיה. אמן, אמן. אמן. סליק מדרש קהלת.

חיים טובים הולך על העולם  הזה ולכן נראה לי ברור שכל התפילה של יום הכיפורים זה הדין של העולם הזה כמו שכתבתי . אבל יש זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת נח [המתחיל בדף לד עמוד ב]

עד שמגיעים לשער השביעי שהוא ערבות וגנזי חיים טובים מצויין שם וכל נשמותיהם של צדיקים כלם שם ונעשים מלאכי השרת ומקלסין לפני הקדוש ברוך הוא ונזונין מזיו השכינה אספקלריא המאירה ושם המנוחה והנחלה ונוח חיי העוה"ב אשר עין לא ראתה אלהים זולתך

וכאן לכאורה חיים טובים הולך על הרקיע השביעי שנקרא ערבות ושם יש את הנשמות של הצדיקים אבל לדעתי זה לא קשה כי הזוהר כותב על גנזי חיים טובים ולא על חיים טובים ויש הבדל בן חיים טובים לגנזי חיים טובים . חיים טובים זה העולם הזה גנזי חיים טובים זה ערבות שבו יש את האוצר של נשמות הצדיקים . ועוד יש להגיד שאנחנו מדברים על דין של העולם הבא ומדובר על יום הדין הגדול ולפי הבנתי מה שמדובר על הרקיע השביעי זה לפני בו יום הדין הגדול שאז יגיע זמן העולם הבא .

והתוספות שאומרים בזמן הנעילה בסוף התפילה

וַחֲתום לְחַיִּים טובִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ:

 

וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלום וּפַרְנָסָה טובָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וּגְזֵרות טובות. נִזָּכֵר וְנֵחָתֵם לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום:

יש לנו כאן חתימה אבל חתימה הקשורה לספרי הדין של העולם הזה ולא של העולם הבא . וגם כאן הביטוי חיים טובים מלמד שזה מכוון על העולם הזה ולא על העולם הבא . וזה מכוון על הלוחות השניים שהם ספר התורה של העולם הזה כאשר הלוחות הראשונים הם כנגד הספרים של העולם הבא .

כלומר החתימה ביום הכיפורים שאנחנו מבקשים היא על העולם הזה ולא על העולם הבא .

ובתפילות של ראש השנה ויום הכיפורים וכל עשרת ימי תשובה אנחנו אומרים


ואומר [רבינו] בחיי דברים פרק לב

ומה שאנו אומרים בראש השנה וביום הכפורים: זכרנו לחיים וכתבנו בספר החיים, הכונה על חיי הגוף בעוה"ז אשר בו האדם זוכה לחיי נפש שקראם דוד "ארצות החיים" המזומנים לכל ישראל, הוא שדרשו רז"ל: (סנהדרין צ א) כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, שנאמר: (ישעיה ס, כא) "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ", וכן הוא אומר: (ישעיה נז, יג) "והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי".

יוצא לפי הבנתי שכל מה שאנחנו מוסיפים מראש השנה עד יום הכיפורים הוא על העולם הזה ולא על העולם הבא  . וההיגיון מאחורי זה כי באמת לפי מה שכתבתי שהדין של העולם הבא הוא רק באותם דברים בו או אנחנו השלמנו לגמרי את תפקידנו בשלמות בו ואז אנו נחתמים ונכתבים עליו בספר החיים של הצדיקים ואם קלקלנו לגמרי ללא כמעט אפשרות תיקון נכתבים ונחתמים חס וחלילה בספרי מתים וזה על מה שעשינו במשך השנה ולכאורה לא שייך בזה תפילה או בקשה . וכשיגיע יום הדין הגדול מה שיפתח זה אך ורק ספרי הדין של העולם הבא כי ביום הדין הגדול כל מעשה שלנו יחתם סופית לכאן ולכאן ואין אפשרות ל וּמַעֲבִיר אַשְׁמותֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה והדבר היחידי שאנחנו יכולים להתפלל עליו זה על העולם הזה על אותם דברים שאנחנו בינוניים ואלו הדברים שיקבעו את הדין שלנו בעולם הזה לחיים או למיתה בעולם הזה ולא לעולם הבא . ולכן נוסח התוספות לא משתנה מראש השנה דרך עשרת ימי תשובה ורק בנעילה יש שינוי של חתימה שבו הקב"ה מחליט האם לחתום את דיננו בעולם הזה לחיים או למיתה וזה דין שונה לגמרי בן החיים והמיתה של ראש השנה שזה דין לעולם הבא .

ואומר התלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד א

ת"ר: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה, שנאמר: וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, בשביל חטא יחידי שחטא - אובד ממנו טובות הרבה.

ומשמעות הדברים של הגמרא שאדם יכול מראש השנה עד יום הכיפורים רק לשנות במה שהוא בינוני ולכן הוא חייב לראות את עצמו חציו חייב וחציו זכאי כי רק באותם דברים שהוא בינוני הוא יכול לשנות כי בדברים שהוא צדיק גמור או רשע גמור נגמר דינו בראש השנה .

אבל מזהיר אותנו התלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד ב

 ר"ש בן יוחי אומר: אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה - איבד את הראשונות, שנאמר: צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו;

כלומר אומר רבי שמעון בר יוחאי שגם אם יש דברים שנחתמו בראש השנה בספרי צדיקים עדיין זה לא סופי וניתן לקלקל על אף שנחתם בראש השנה . וממשיכה הגמרא ואומרת שאם היה רשע גמור ונחתם בספר רשעים עדיין כוח התשובה יכול לתקן  תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד ב

 ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה - אין מזכירים לו שוב רשעו, שנאמר: ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו.

וצריך להגיד שזה תשובה מאהבה אומר  התלמוד בבלי מסכת יומא דף פו עמוד א

רבי חמא (בר) +מסורת הש"ס: [ברבי]+ חנינא רמי: כתיב שובו בנים שובבים, דמעיקרא שובבים אתם, וכתיב ארפא משובתיכם! לא קשיא; כאן - מאהבה, כאן - מיראה.

ואומר רש"י מסכת יומא דף פו עמוד א

וכתיב ארפא - משמע: מכאן ואילך, כבעל מום שנתרפא, שמקצת שמו עליו.

כאן מאהבה - השב מאהבה נעקר עונו מתחלתו.

שתשובה מאהבה יכולה למחוק את מה שנכתב ונחתם בראש השנה בספר של רשעים גמורים .

לסיכום ההבנה שלי בתפילות של ראש השנה ויום הכיפורים שהעבודה שלנו זה לשנות במה שאנחנו בינוניים כי מה שאנחנו צדיקים גמורים או חס וחלילה רשעים גמורים זה נחתם בראש השנה ללא יכולת שינוי או נכון להגיד שכמעט בלתי ניתן לשינוי  .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה