בס"ד
ויאמרו מי יאכילנו בשר ? מה היה החטא ומה העונש של בעלי התאוה ? כיצד
זה קשור לברית בשר וברית מילה ? ח'/סיון/תשע"ד
במדבר פרק יא
(ד) וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ
הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ
מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר:
הביטוי של התאוה היה הבכי כלומר החטא נעשה ע"י הפה . ולאחר מכן מי יאכילנו
בשר נעשה בפה
ומיד אחרי כן נאמר במדבר פרק יא
וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה
לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּחַר אַף יְקֹוָק מְאֹד וּבְעֵינֵי
מֹשֶׁה רָע:
משה שמע , ומשה ראה והיה רע בעיניו. אבל
הקדוש ברוך הוא ויחר אף יְקֹוָק
אנחנו רואים שחרון אף זה רק ע"י
הקדוש ברוך הוא , אצל האדם השפיטה נעשית
ע"י אוזן , עינים . אף הוא לא חלק של השפיטה . אבל אצל הקדוש ברוך הוא מידת
הדין זה האף = ויחר אפו ,חרון אף .
והתוצאה של חרון האף במדבר פרק יא
(יט) לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן
וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים
יוֹם:
(כ) עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר
יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת יְקֹוָק אֲשֶׁר
בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם:
הקדוש ברוך הוא גזר עליהם לקבל את מה
שהתאו אליו עד שיצא להם מהאף .
ובו ננסה להבין את הענין של יום אחד ,2
ימים , 5 ימים ,10 ,ימים ,20 יום , 30 יום .
אומר [רבינו] בחיי במדבר פרק יא
(יט) לא יום אחד תאכלון ולא יומים.
כפל. "ולא חמשה ימים", כנגד אצבעות היד האוכלין. "ולא עשרה
ימים", כפל בשתי ידיו. "ולא עשרים יום", כמשל האמור יאכל כל מה
שיאכל באצבעות ידיו ורגליו. "עד חדש ימים", עד שוב הקף הלבנה למקומו
כשהיה. "עד אשר יצא מאפכם", פירושו עד אשר יצא הריח כי הריח באף.
1 ו 2 זה תחילת ספירה , 5 10 20 זה קשור
לאצבעות הידיים והרגלים , ואז לסיום מדובר
לא בספירה של ימים אלה בחודש וחודש יכול להיות 29 ויכול להיות 30 אבל זה תקופה .
יחידת זמן שהקדוש ברוך הוא ברא לעם ישראל .
בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית
פרשה ו
א (יד) [ויאמר אלהים יהי מאורות] ר'
יוחנן פתח עשה ירח למועדים (תהלים קד יט) אמר ר' יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה
בלבד, אם כן למה נבראת לבנה, למועדים כדי לקדש בה ראשי חדשים ושנים
ואומר תורת המנחה פרשת לך לך / דרשה
ח עמוד 47
ואילמלא שקבלו ישראל ברית בשר, מעולם
לא היו יכולים לזכות לקבלת התורה שהיא ברית הלשון. וזהו שאמר בספר יצירה כשבא
אברהם אבינו צפה והביט וראה וחקק והבין וחקר וחשב ועלתה בידו נגלה אליו אדון העולם
וקראו אוהבו וכרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו, וזהו ברית המילה, ובין עשר אצבעות
ידיו וזהו ברית הלשון.
ואנחנו רואים שאותם אלו שבכו על הבשר
ושאלו מי יאכילנו בשר בעצם פגמו בברית הלשון
פגימה בדיבור ופגימה שבאה מהרצון לטעום בשר וגם זה חלק מתפקידו של הלשון
חוש הטעם . ועוד שאנו רואים את הקשר הישיר לאצבעות הידיים והרגלים שמסמלים את
העשייה כפי שמופיע במדרש של על אברהם
.אצבעות ידיים את הפה – ברית הלשון
ואצבעות רגלים את ברית המילה ברית הבשר וזה רמוז בהתאוו תאוה .
ואומר רש"י מסכת יומא דף פה עמוד ב
ומיפר ברית בשר - מילה, ובמסכת
שבועות יליף לה מקראי.
וזה קשור ל 5 10 ו 20 כפי שמופיע בפסוק .
ומיד שהפרו ברית בשר וברית לשון יש חרון
אף של הקדוש ברוך הוא, וכאן יש עונש ייחודי מאוד
"עד אשר יצא מאפכם " כאן חרון האף מתחבר ישירות לפה והבשר יוצא דרך
האף . כלומר העונש נעשה דרך המעניש. לא חרון אף המוציא אש ושורף את החוטא אלה הפה
מתאחד אם האף ליחידה אחת וזה יוצר זרא אצל החוטא .
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת
בהעלותך דף קב עמוד א
אמר לו הקדוש ברוך הוא ולכך תהא
פורענותם ממני שנאמר והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם. אמר לפניו
רבש"ע אם סדר פורענות עתידה לבוא עליהם מה הנאה יש להם מן הבשר שתתן להם
תאותם ותהרגם.
ומלמד אותנו הקדוש ברוך הוא כלל חשוב
בהנהגת העולם . כל תאוה או רצון של אדם שהוא מנוגד לתורה בסופו של דבר זה אותו
הדבר שיגרום לו למות ,לחידלון ,לזרא.
ונאמר במשלי פרק כא
(ל) אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה
וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד יְקֹוָק: פ
ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שכב
רבי יהודה דורשו כלפי ישראל איבדו
ישראל עצה טובה שנתנה להם, ואין עצה אלא תורה שנאמר +משלי ח יד+ לי עצה ותושיה,
ואנחנו רואים את הקדושה לעומת הטומאה אצבעות
הידיים של הכוהנים בברכת כוהנים
ספר שולחן של ארבע שער א
ותדע האמת כי אל הכונה הזאת נעשה תבנית הגוף
י' אצבעות ידיו להגביה אותם למעלה וכן י' אצבעות רגליו למטה ונשאר הגוף באמצע בין
י' לי', ומטעם זה תמצא בתורה בקדוש ידים ורגלים של כהנים שאמר הכתוב (שמות ל)
ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו, ורחיצה זו בלשון קדושה . וזהו חומר העונש בהיות נטילת ידים רמז לדבר שכל
העולם תלוי עליו, וכן המזלזל בנטילה גורם הרציחה שהוא חרבן העולם
ומצד שני את שמואל ב פרק כא פסוק כ ושם מדובר בבנה של ערפה (הגיסה של רות )
שהולידה 4 גיבורים פלשתים
וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה בְּגַת
וַיְהִי אִישׁ מדין מָדוֹן וְאֶצְבְּעֹת יָדָיו וְאֶצְבְּעֹת רַגְלָיו שֵׁשׁ
וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִסְפָּר וְגַם הוּא יֻלַּד לְהָרָפָה:
ושם אנחנו רואים אצבעות של טומאה והיה
לו לא 20 אצבעות אלה 24 אצבעות ורק כאשר הורגים את כל 4 הפלישתים רק אז ויהי שלום
לישראל
ואומר המלבי"ם שמואל ב פרק כא פסוק
כ
(כ) והמלחמה הרביעית היתה בגת. ונהרג
ג"כ ענק מבני הרפאים, שהיה לו כ"ד אצבעות, ע"י יהונתן, עד שכל
ארבעה הענקים שהיו לפלשתים נפלו ע"י דוד ואנשיו חוץ מגלית שנהרג בזמן קדום:
ובזה תמו המלחמות, ויהי שלום לישראל כל ימי שלמה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה