פרשת האזינו מה התפקיד של השמים והארץ בברית שעשה משה עם עם ישראל ביום האחרון שלו ? איך הגמרא בעבודה זרה מגדירה את השמים והארץ ? למה השמים והארץ הם עדים נוגעים בדבר ? מה היה קורה אם השמים והארץ היו מעידים שעם ישראל לא קיבל על עצמו את המצוות ? איך משה לוקח כעדים את השמים והארץ כאשר הם עדים הנוגעים בדבר ? מה ההבדל בן קבלת המצוות לבן קיום המצוות לאחר מתן תורה ? האם העולם תלוי בכלל ישראל או גם ביחידים ? האם לאחר מתן תורה התקבע נצחיותו של עם ישראל ? מדוע השמים והארץ כעדים על קיום המצוות אינם עדים הנוגעים בדבר? ‏י"א/תשרי/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת האזינו מה התפקיד של השמים והארץ בברית שעשה משה עם עם ישראל ביום האחרון שלו ? איך הגמרא בעבודה זרה מגדירה את השמים והארץ ? למה השמים והארץ הם עדים נוגעים בדבר ? מה היה קורה אם השמים והארץ היו מעידים שעם ישראל לא קיבל על עצמו את המצוות ? איך משה לוקח כעדים את השמים והארץ כאשר הם עדים הנוגעים בדבר ? מה ההבדל בן קבלת המצוות לבן קיום המצוות לאחר מתן תורה ? האם העולם תלוי בכלל ישראל או גם ביחידים ? האם לאחר מתן תורה התקבע נצחיותו של עם ישראל ? מדוע השמים והארץ כעדים על קיום המצוות אינם עדים הנוגעים בדבר?  ‏י"א/תשרי/תשפ"ב

דברים (פרשת האזינו) פרק לב פסוק א

(א) הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי:

ואומר רש"י דברים (פרשת האזינו) פרק לב פסוק א

(א) האזינו השמים - שאני מתרה בהם בישראל ותהיו אתם עדים בדבר (לעיל ל, יט) שכך אמרתי להםב שאתם תהיו עדים, וכן ותשמע הארץ. ולמה העיד בהם שמים וארץ,ג אמר משה אני בשר ודם למחר אני מת,ד אם יאמרו ישראל לא קבלנו עלינו הברית מי בא ומכחישם, לפיכך העיד בהם שמים וארץ, עדים שהן קיימים לעולם. ועוד, שאם יזכו, יבואו העדים ויתנו שכרם, הגפן תתן פריה, והארץ תתן יבולה, והשמים יתנו טלם. ואם יתחייבו, תהיה בהם יד העדים תחלה (לעיל יא, יז), ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה, ואחר כך ואבדתם מהרה על ידי האומות:

כלומר הקב"ה העיד את השמים והארץ על עם ישראל . הם יהיו עדים על קיום מצוות התורה . ובמידה ועם ישראל לא יעשה כמצוות התורה הם יהיו בגדר של "יד העדים תחלה"

אבל יש קושי גדול מול דברי הגמרא  חברותא מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

ו[כך] אומרים [העובדי כוכבים] לפני הקדוש ברוך הוא:רבונו של עולם! ישראל, שקיבלוה את התורה המונחת בחיקו של הקדוש ברוך הוא - היכן קיימוה? הרי גם הם לא קיימוה!אמר להם הקדוש ברוך הוא: אני מעיד בהם שקיימו את התורה [כולה]!אומרים לפניו: רבונו של עולם! כלום האם יש אב שמעיד על בנו?!⁽⁵⁾ דכתיב [שמות ד] שאמר הקדוש ברוך הוא למשה "בני בכורי ישראל".אמר להם הקדוש ברוך הוא: שמים וארץ יעידו בהם - בבני ישראל, שקיימו את התורה כולה!אומרים לפניו: רבונו של עולם! שמים וארץ פסולין להעיד כי הן נוגעין בעדותן מפחדם שמא יתמוטטו.והגמרא מביאה את הדרשה שכל קיום שמים וארץ הוא בזכות התורה שישראל מקיימין אותה -שנאמר [ירמיה לג] שהקב"ה אומר: "אם לא בריתי יומם ולילה [תורתי שנאמר בה: "והגית בו יומם ולילה"] - חוקות שמים וארץ לא שמתי".וכן אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי, מה הוא הביאור בהאי דכתיב [בראשית א]: "ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי", בה"א הידיעה, ואילו בשאר ימי בראשית נאמר "יום חמישי" "יום רביעי" -מלמד, שהתנה הקדוש ברוך הוא תנאי עם מעשה בראשית, וכך אמר: אם ישראל מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - אני אחזיר אתכם לתהו ובהו. לכן נרמז בסיום מעשה בראשית "הששי", שמעשה בראשית תלוי ועומד עד יום "הששי" הידוע, ששי בסיון, והוא יום קבלת התורה בסיני⁽⁶⁾.הגמרא מביאה דרשה דומה, והיינו דאמר [גירסא אחרת ואמר] חזקיה:מאי, מה הוא הביאור בהאי דכתיב תהלים עו]: "משמים השמעתה דין - ארץ יראה ושקטה", "השמעת דין" היינו מתן תורה.וקשה, אם יראה - למה שקטה, ואם שקטה - למה יראה?אלא, בתחילה טרם שקיבלו ישראל את התורה - יראה הארץ, מפחדה שמא לא יקבלו את התורה, ותחזור לתהו ובהו, ולבסוף כשקבלוה, ואמרו "נעשה ונשמע" - שקטה.אם כן, טוענים אומות העולם, איך מעידין שמים וארץ, הרי הם "נוגעין בעדותן"⁽⁷⁾?אמר להם הקדוש ברוך הוא: אין אנו צריכים לעדות אחרת, אלא מכם מבני אומותיכם, יבואו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה!

יש כאן קושיה גדולה הגמרא אומרת שהשמים והארץ הם עדים נוגעים בעדותן כי אם עם ישראל לא קיבלו על עצמם את התורה העולם לא יהיה קיים כולל השמים והארץ ולכן השמים והארץ לא יכולים להעיד האם עם ישראל קבלו את התורה או לא קבלו אותה ולכן נשאלת השאלה כיצד מעיד משה את השמים ואת הארץ כעדים על עם ישראל בברית שכרת איתם ביום מותו בפרשת האזינו כאשר הגמרא קובעת בנחרצות שהם עדים נוגעים בעדותן ?

אומרת התורה דברים (פרשת נצבים) פרק כט פסוק ט

(ט) אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל:

רש"י דברים (פרשת נצבים) פרק כט פסוק ט

(ט) אתם נצבים - מלמד שכנסם משה לפני הקדוש ברוך הוא ביום מותו להכניסם בברית:

ראשיכם שבטיכם -ג ראשיכם לשבטיכם:

וכך כותב רמב"ן דברים (פרשת נצבים) פרק כט פסוק ט

(ט) טעם אתם נצבים היום לפני ה' אלהיכם - שאתם עומדים ומזומנים לפני השם כדי לעמוד בבריתו, כי לקבל התורה בבאורה נאספו אליו. או שהיו עומדים לפני הארון. והברית, הוא השבועה והאלה אשר יזכיר לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו - ויתכן שכרת עוד עמם ברית כברית הראשונה אשר כרת אתם בהר סיני (שמות כד ה - ח), שהקריב עליהם עולה ולקח חצי הדם לזרוק על המזבח וחצי הדם זרק על העם, אבל לא הוצרך להזכיר זה. ועל דרך האמת, כבר הודעתיך הברית הזאת:

התוספות במקום מקשה קושיה  הנוגעת בעקיפין לקושיה שלנו וכך כותב התוספות מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

נוגעים בעדותן הן - וא"ת והרי ראיה גדולה שקיימו שהרי שמים וארץ קיימים הם וי"ל דאין חוששין בזו הראיה דאין אב מעיד על בנו ועוד י"ל שהם קיימים ממה שקבלו כדאמר אם ישראל מקבלים.

מקשה התוספות קושיה נוספת אם העולם קיים אז ברור שעם ישראל קבל את התורה כי אחרת העולם לא היה קיים והתירוץ שלהם  שהיה כאן משפט לפני הקב"ה ויש סדרי דין כמו שאבא לא יכול להעיד בבנו על אף שהוא אומר את האמת כך השמים והארץ לא יכולים להיות עדים במשפט כזה כי הם נוגעים בדבר

ואומר המהרש"א [חדושי אגדות] מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

בד"ה נוגעים בעדותן וכו' ועוד י"ל שהם קיימים ממה שקבלו וכו' עכ"ל. ואעפ"כ מקרו נוגעים בעדותם מצד הנאתם שהגיע להם כבר על ידי קבלתם של ישראל ודו"ק:

ועדיין קשה שאם לא קבלו עם ישראל את התורה איך בפועל השמים והארץ קיימים ? וצריך להגיד לפי הבנתי את התוספות שיש כאן משפט ואכן אם היה נפסק במשפט שעם ישראל חס וחלילה לא קבלו את התורה העולם היה נחרב אבל עכשיו אנחנו נמצאים לפני גמר הדין של המשפט ולכן עדיין הם קיימים . ואכן הקב"ה מביא עדים אחרים שעם ישראל קבל את התורה ולכן אין צורך חס וחלילה להחריב את העולם . אבל עדיין חייבים אנחנו תרוץ איך משה לקח את השמים והארץ לעדים כאשר הם עדים נוגעים בדבר כמו שכתב המהרש"א?

וצריך להגיד שיש הבדל בין קבלת התורה לבין קיום הברית . אם עם ישראל לא היה מקבל את התורה באמת העולם היה נחרב כולל שמים וארץ אבל בנושא קיום המצוות לאחר מתן תורה השמים והארץ הם לא עדים נוגעים בדבר כי העדות שלהם בקיום המצוות בניגוד לקבלת התורה לא יכולה לגרום להחרבת העולם כי קיום העולם לאחר מתן תורה לא תלוי בכלל עם ישראל הוא תלוי ביחידים וגם יחיד יכול להחזיק את העולם

וכך כותב רבינו בחיי דברים (פרשת נצבים) פרק כט פסוק ט

אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל. נתקבצו עתה בכאן כל ישראל בברית השני כשם שנתקבצו בברית הראשון במעמד הר סיני, ומפני שבטלו הברית הראשון שבסיני באמרם: (שמות לב, ד) "אלה אלהיך ישראל", לפיכך חזר כאן בארץ מואב לכרות עמהם ברית אחר וקבלוהו עליהם באלה ובשבועה, ומזה יאמר להם משה: אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם, כלומר המעמד הזה שאתם בברית הזאת נצבים כלכם לפני השי"ת כמו שהיו אבותיכם בהר סיני בברית הראשון, הוא שתכנסו בברית הש"י ושתקבלו אותו עליכם באלה ובשבועה מה שלא נעשה בראשון. ויתכן לומר כי נכללו בפסוק זה שתי הבטחות: האחת, שיהיו ישראל קיימין ולא יתבטלו לעולם אבל יהיו דור אחרון ולעולם יעמדו, והשני, שיהיו זוכין לחיי העוה"ב בקיום התורה. והוצרך להבטיח כן מפני שישראל היו ראוין להאבד לכובד התוכחות שהזכיר למעלה שעברו עליהם, ועל כן אמר שיהיו נצבים היום בעולם הזה, כלשון: (תהלים קיט, פט) "לעולם ה' דברך נצב בשמים", ולא יאבדו מפני התוכחות הקשות אבל תהיינה להם מרוק עונות שבהן יזכו לחיי העוה"ב, והוא שאמר: לפני ה' אלהיכם, כלשון: (דברים ו, כה) "וצדקה תהיה לנו לפני ה' אלהינו", שהיא הבטחה בשכר העוה"ב, וזהו לשון "כלכם", כלשון רז"ל שאמרו: (סנהדרין צ א) כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב.

ובמדרש: (תנחומא א) אתם נצבים היום, מה היום הזה תחלתו מאפיל ואחר כך מאיר, כך אפלה שלכם עתידה להאיר, שנאמר: (ישעיה ס, יט) "והיה לך ה' לאור עולם ואלהיך לתפארתך":

רבינו החיי אומר שנכללו בפסוק אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם, שני הבטחות שעם ישראל לא יתבטל לעולם ולעם ישראל יהיה חלק בעולם הבא ולכן בנושא קיום המצוות השמים והארץ הם לא עדים נוגעים בדבר בנושא הזה לא כמו שהם נוגעים בדבר בנושא קבלת התורה .

והוכחה לכך דברי רבי שמעון בר יוחאי שאומר שהוא ובנו בצרוף יותם בן עוזיהו יכולים לפטור את העולם כולו מיום שנברא עד סופו .

חברותא מסכת סוכה דף מה עמוד ב

ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין בזכות סבלי,⁽²⁾ מיום שנבראתי עד עתה.ואילמלי ואם יהיה אליעזר בני עמי בחישוב הסבל - יכולים שנינו ביחד לפטור את העולם מן הדין מכח סבלנו, מיום שנברא העולם ועד עכשיו.ואילמלי ואם יותם בן עוזיהו יהיה עמנו - יכולים שלשתנו יחד לפטור את העולם מן הדין, מיום שנברא העולם עד סופו.

ומשה רבנו קבל מהקב"ה מה שיגיד תלמיד ותיק לרבו כל שכן את דבריו של רבי שמעון בר יוחאי

ואומר המדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תשא

 [יז] ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה (שמות לד כז). זש"ה אכתוב לו רובי תורתי (הושע ח יב), כשבא הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה, אמרה למשה על סדר, המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד, שנאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה (שם /שמות/ כ א), אפילו מה שישאל תלמיד ותיק לרבו,

ולכן כאשר העולם הוא יציב ולא יחרב בגלל אי קיום המצוות של עם ישראל יכול היה משה להעיד את השמים ואת הארץ . ואת התלות של קיום העולם בקבלת התורה אומר במפורש המדרש בזמן המלחמה של המלאכים במשה כדי שהקב"ה לא יתן  תורה לישראל

אומר המדרש הגדול שמות (פרשת משפטים) פרק כד פסוק יח

ואמר לו הדדניאל דעו מימיכם אנשי מריבה אתם כשבקשתי לברות אדם הראשון עשיתם קטיגור לפני ואמרתם מה אנוש כי תזכרנו (תהלים ח, ה) ולא עזבתם אותי עד ששרפתי מכם כתות כתות באש, עכשו אתם עומדים לקטרג ואי אתם מניחים לי ליתן תורה לישראל שאלמלא אין ישראל מקבלין תורה אין לי דירה לא לי ולא לכם ברקיע שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיה לג, כה). כיון ששמע הדדניאל עמד בתחנונים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבונו שלעולם גלוי וידוע לפניך שלא ידעתי בקשתך, עכשו שידעתי בוא משה אני אהיה לו שליח והולך לפניו כתלמיד לפני רבו.

לסיכום מתן תורה על ידי משה קבע את עם ישראל כעם הנצח שאפילו 3 אנשים בודדים מספיקים כדי למנוע מהקב"ה להחריב את העולם (בזמנו כתבתי מאמר על עם מרדכי = רבנן ) ולכן משה יכול להעמיד את השמים והארץ כעדים . כאשר היה משפט לפני הקב"ה האם עם ישראל קבל את התורה השמים והארץ היו עדים נוגעים בדבר ולכן הקב"ה היה צריך להביא עדים אחרים .

 

 

 

 

 

יום הכיפורים למה בתפילה של יום הכיפורים מביאים את 10 הרוגי המלכות ? למה רבי עקיבא היה צריך כפרה ? על איזה מעשים ? מה הקשר לזמרי בן סלוא ? כיצד ניסה רבי עקיבא לתקן עם 24000 תלמידיו ? למה התיקון לא צלח ? למה אמר רבי עקיבא "מתי יבא החיוב האמור בפסוק זה לידי, ואקיימנו ? מה הקשר לחילול השם של זמרי בן סלוא ? למה דווקא מיתה בקידוש השם בפרהסיה ? ‏ט'/תשרי/תשפ"ב

 בס"ד

יום הכיפורים למה בתפילה של יום הכיפורים מביאים את 10 הרוגי המלכות ? למה רבי עקיבא היה צריך כפרה ? על איזה מעשים ? מה הקשר לזמרי בן סלוא ? כיצד ניסה רבי עקיבא לתקן עם 24000 תלמידיו ? למה התיקון לא צלח ? למה אמר רבי עקיבא "מתי יבא החיוב האמור בפסוק זה לידי, ואקיימנו ? מה הקשר לחילול השם של זמרי בן סלוא ? למה דווקא מיתה בקידוש השם בפרהסיה ?  ‏ט'/תשרי/תשפ"ב

מה הקשר של רבי עקיבא מעשרה הרוגי מלכות ליום הכיפורים ?

כתוב בגמרא חברותא מסכת סנהדרין דף מז עמוד ב

הרוגי מלכות שנהרגו על ידי הגויים להרוגי בית דין כגון עיר הנדחת!?

הרוגי מלכות, כיון דשלא בדין קא מיקטלי לכן הויא להו כפרה.

אבל הרוגי בית דין, כיון דבדין קא מיקטלי לא הוי להו כפרה.

כלומר להרוגי המלכות יש כפרה בעצם המיתה שלהם . מתוך כך אנחנו מבינים שרבי עקיבא היה צריך כפרה . כלומר צורת המוות שלו היה כפרה . וצריך להבין מדוע רבי עקיבא היה צריך כפרה ועל איזה מעשים

אומרת הגמרא חברותא מסכת ברכות דף סא עמוד ב

בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה, זמן קריאת שמע היה.והיו סורקין את בשרו במסרקות של ברזל,⁽⁵⁵⁾ והיה רבי עקיבא קורא קריאת שמע בשעת מעשה, ומקבל עליו עול מלכות שמים.אמרו לו תלמידיו: האם עד כאן חייב אדם בקבלת עול מלכות שמים, ואסור לו להניחה אפילו מחמת יסורים קשים כל כך?!אמר להם: כל ימי⁽⁵⁶⁾ הייתי מצטער על פסוק זה - "בכל נפשך", שדרשו בו ש"אפילו נוטל את נשמתך", אתה מצווה לאהבו, ולמסור את נפשך על אהבתו.⁽⁵⁷⁾ואמרתי בצפיה: מתי יבא החיוב האמור בפסוק זה לידי, ואקיימנו!?⁽⁵⁸⁾ועכשיו, שבא לידי קיום ההזדמנות הזאת למות על קידוש ה', וכי לא אקיימנו?!ומה שציפה רבי עקיבא כל ימיו שימות על קידוש ה' ולא שימות מיתה רגילה, משום שהמצוה הגדולה ביותר שיכול האדם לקיים היא למות על קידוש ה'. ובכל משך ימי חייו לא מזדמנת לו לאדם מצוה גדולה שכזאת, אלא רק בשעת מותו.היה רבי עקיבא מאריך ב"אחד", עד שיצתה נשמתו ב"אחד".⁽⁵⁹⁾

כלומר רבי עקיבא עצמו יחל לרגע שהוא יכול למות על קידוש השם . וזה קצת קשה שכתוב בתורה

ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק יח פסוק ד - ה

(ד) אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶֽם:

(ה) וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָֽק: ס

וגם כתוב דברים (פרשת נצבים) פרק ל פסוק יט

(יט) הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֘ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ:

אז איך רבי עקיבא ביקש מתי יבוא לידי ואקיימנו ?

אומר השו"ת משנה הלכות חלק ח סימן רכד

ובס' חסד לאברהם (אזולאי) מעין ה' נהר כ"ה בשם רח"ו זמרי נתגלגל ברבי עקיבא והכ"ד אלף שמתו במגפה היו כ"ד אלף תלמידי ר"ע שמתו בין פסח לעצרת ואשת טורנוסופוס היתה גלגול כזבי עצמה ונתגיירה וזכתה להעמיד ישיבתו של ר"ע שהיא היתה אחד משלשה שהעשירה את ר"ע כמבואר בחז"ל שם ועיין מי השילוח פ' פנחס ודו"ק.

כלמור עקיבא היה הגלגול של זמרי בן סלוא

כתוב במדבר (פרשת בלק) פרק כה פסוק ז - ח

(ז) וַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֙קָם֙ מִתּ֣וֹךְ הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֽוֹ:

(ח) וַ֠יָּבֹא אַחַ֨ר אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶל־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

כלומר זמרי בן סלוא מת ונשמתו יצאה ברגע ביצוע עברה בכזבי בת צור . כלומר יציאת הנשמה שלו היה תוך חילול השם . על אף שזמרי בן סלוא מת לפי הדין לא היה לו כפרה כמו שאומרת הגמרא "אבל הרוגי בית דין, כיון דבדין קא מיקטלי לא הוי להו כפרה."

רבי עקיבא מבין שהוא צריך לתקן את מעשה זמרי בן סלוא הוא ניסה לתקן את זה בלימוד תורה של 24000 תלמידי חכמים כנגד 24000 אנשים שהביא זמרי בן סלוא נגד משה רבנו כמו שאומר הספרי

במדבר פרשת בלק פיסקא קלא

ויאמר משה אל שופטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור בא לו שבטו של שמעון אצל זמרי אמר לו הרי אתה יושב שליוה ואנו נדונים בהריגה עמד וכינס עשרים וארבעה אלף משבטו ובא לו אצל כזבי אמר לה השמיעי לי אמרה לו איני נשמעת אלא לגדול שבכם שהוא כיוצא במשה רבך אמר לה אף אני רב השבט ולא עוד אלא ששבטי גדול משבטו שאני לשני והוא לשלישי. אחזה בידו והעבירה באמצע כל ישראל שנאמר והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל

אבל זה לא צלח לו כי אותם תלמידי חכמים חטאו באותו דבר שחטא זמרי בן סלוא . זמרי לא נהג כבוד במשה רבנו כאשר בא בפרהסיה על כזבי בת צור כי רצה להראות למשה שההלכה לא כמותו . וכך נאמר על 24000 תלמידי רבי עקיבא חברותא מסכת יבמות דף סב עמוד ב

שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס [שמות מקומות הן, וכולם היו בין זה לזה].וכולן מתו בפרק אחד [בזמן אחד, בין פסח לעצרת כדמפרש ואזיל], מפני שלא נהגו כבוד זה לזה.

והיות והניסיון לתקן את המעשה של זמרי בן סלוא לא צלח הבין רבי עקיבא שהדרך היחידה לתקן את המעשה של זמרי בן סלוא ולכפר על מעשיו הוא לקדש את השם בזמן יציאת הנשמה . וזה בדיוק מה שאומר רבי עקיבא " ואמרתי בצפיה: מתי יבא החיוב האמור בפסוק זה לידי, ואקיימנו!?⁽⁵⁸⁾ועכשיו, שבא לידי קיום ההזדמנות הזאת למות על קידוש ה', וכי לא אקיימנו?!"

כלומר המיתה של רבי עקיבא הוא הכפרה על מעשה זמרי בן סלוא . קידוש השם תוך כדי יסורים בפרהסיא ויציאת הנשמה הוא התיקון של חילול השם של זמרי בן סלוא בפרהסיה תוך כדי יציאת הנשמה . ולכן ביום הכיפורים מתפללים על 10 הרוגי מלכות שאחד מהם הוא רבי עקיבא כדי להבין את העומק של הכפרה שאדם צריך לעשות . הקב"ה אומר למלאכי השרת שמידת הדין הזאת והכפרה הזאת מובילה את עקיבא לחיים כלומר רבי עקיבא שתיקן במיתה שלו את מעשיו של זמרי בן סלוא וכיפר על מעשיו הביא את עצמו ואת זמרי בן סלוא לחיים כלומר לעולם הבא

חברותא מסכת ברכות דף סא עמוד ב

יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא, שיצאה נשמתך ב"אחד".אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: וכי זו תורה וזו שכרה!? וטענתם נרמזת בפסוק [תהלים יז יד] "ממתים ידך ה', ממתים מחלד", שפירושו: מידך היה לו למות, ולא מידי בשר ודם, והיכולת בידך להמיתו בדרך כל העולם ["חלד" - עולם], ולא במיתה משונה.אמר להם הקדוש ברוך הוא: שכרם של הצדיקים לא יהיה בעולם הזה, אלא בעולם הבא, כמו שנאמר בסוף הפסוק "חלקם בחיים! ", כלומר, ב"ארץ החיים" שהיא העולם הבא.⁽⁶⁰⁾יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא, שאתה מזומן לחיי העולם הבא!⁽⁶¹⁾

מתוך זה צריך להבין שכל אחד מהרוגי המלכות תיקן במותו את הטעון תיקון כדי לכפר על מעשיו או על מעשי הגלגול שלו ואולי צריך להכנס לכל אחד מהרודי המלכות להבין על מה היה צריך כפרה  .

 

 

 

 

 

 

פרשת וילך למה הקב"ה אומר ליהושע חזק ואמץ 3 פעמים ? האם כניסה לארץ ישראל והנחלת הארץ הם שני דברים שונים או דבר אחד ? למה אומר הקב"ה ליהושע חזק ואמץ מאד בעניין דברי תורה ? האם בכל דבר שומעים למלך ? מאיפה לומדים שלא שומעים למלך בביטול תורה ? על מה נענש יהושע בערירות ? האם יהושע היה נענש בערירות אם לא היה מבטל תורה ? האם לימוד תורה חשובה מפרו ורבו ומה הקשר לעונש של יהושע על שביטל פרו ורבו מעם ישראל ? מה דעתו של בן עזאי לחשיבות של לימוד תורה לעומת מצוות פרו ורבו ? מהי הדרך הנכונה לחזור בתשובה? מהו העניין המרכזי בהעברת המנהיגות ממשה ליהושע ? ‏ד'/תשרי/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת וילך למה הקב"ה אומר ליהושע חזק ואמץ 3 פעמים ? האם כניסה לארץ ישראל והנחלת הארץ הם שני דברים שונים או דבר אחד ? למה אומר הקב"ה ליהושע חזק ואמץ מאד בעניין דברי תורה ? האם בכל דבר שומעים למלך ? מאיפה לומדים שלא שומעים למלך בביטול תורה ? על מה נענש יהושע בערירות ? האם יהושע היה נענש בערירות אם לא היה מבטל תורה ? האם לימוד תורה חשובה מפרו ורבו ומה הקשר לעונש של יהושע על שביטל פרו ורבו מעם ישראל ? מה דעתו של בן עזאי לחשיבות של לימוד תורה לעומת מצוות פרו ורבו ? מהי הדרך הנכונה לחזור בתשובה? מהו העניין המרכזי בהעברת המנהיגות ממשה ליהושע ?  ‏ד'/תשרי/תשפ"ב

דברים (פרשת וילך) פרק לא פסוק ז

(ז) וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל־יִשְׂרָאֵ֘ל חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְקֹוָ֛ק לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם:

דברים (פרשת וילך) פרק לא פסוק כג

(כג) וַיְצַ֞ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וַיֹּאמֶר֘ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לָהֶ֑ם וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ:

כתוב בתורה פעמים חזק ואמץ אחד משה אמר ליהושע והשני הקב"ה אמר ליהושע .

בספר יהושע נאמר 3 פעמים חזק ואמץ פעמים על ידי הקב"ה ליהושע

יהושע פרק א פסוק ו

(ו) חֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם:

יהושע פרק א פסוק ז

(ז) רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ:

ופעם שלישית על ידי העם ליהושע

יהושע פרק א פסוק טז - יח

(טז) וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁר־צִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ:

(יז) כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־ מֹשֶֽׁה:

(יח) כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ: פ

וצריך להבין למה צריך הקב"ה להגיד ליהושע 3 פעמים חזק ואמץ ?

כאשר אומר משה ליהושע חזק ואמץ הוא מדבר על 2 דברים שיהושע יעשה האחד כניסה לארץ ישראל והשני מעשה הנחלה של ארץ ישראל לעם ישראל .

כאשר הקב"ה אומר חזק ואמץ ליהושע בספר דברים הוא מדבר רק על הכניסה לארץ ישראל "כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל"  ובספר יהושע הקב"ה אומר לו "כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם" כלומר כאשר משה היה בחיים יהושע קיבל את הציווי להכניס את עם ישראל לארץ ישראל אבל לא להנחיל אותה . כאשר משה לא היה בחיים הקב"ה אמר לו חזק ואמץ על הנחלת ארץ ישראל לעם ישראל . ובזה מתורץ למה הקב"ה אומר לו פעמים חזק ואמץ פעם על הכניסה ופעם על הנחלת הארץ וזה מרמז שהכניסה לארץ והנחלה של הארץ היא שני דברים שונים ולכן צריך פעמיים שהקב"ה יגיד ליהושע חזק ואמץ.

הפעם השלישית שהקב"ה אומר ליהושע חזק ואמץ זה בהקשר של התורה "רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה" כלומר החזק ואמץ השלישי הוא לא בעניין כניסה לארץ ישראל או הנחלת ארץ ישראל לעם ישראל הוא אך ורק בעניין שמירת התורה . ונשאלת השאלה למה צריך את החזק ואמץ על התורה ?

לדעתי העניין הוא שחזק ואמץ השלישי בה להסביר את ההבנה שארץ ישראל היא המקום של הקב"ה ורק מי שהתורה היא הכול בשבילו יכול לנחול את ארץ ישראל . רק בזכות קיום המצוות והתורה עם ישראל קיבל את ארץ ישראל בלי התורה ארץ ישראל לא שייכת לעם ישראל ולכן זה חזק ואמץ רגיל זה חזק ואמץ מאד . התורה ולימוד התורה הוא המרכז של המהות היהודית . אבל את זה למדנו מפסוקים אחרים

ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק יח פסוק כו - כח

(כו) וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם:

(כז) כִּ֚י אֶת־כָּל־הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ:

מפטיר

(כח) וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם:

וצריך להבין למה בספר יהושע הקב"ה היה צריך להגיד ליהושע 3 פעמים בהקשר של כניסה לארץ ישראל והנחלת הארץ .

חברותא מסכת סנהדרין דף מט עמוד א

אמר ליה שלמה: ניזיל אבנר ילך אבנר, כלומר בענינו של אבנר אכן אתה צודק שאתה פטור על הריגתו. אך מאי טעמא קטלתיה לעמשא? מדוע הרגת את עמשא?אמר ליה יואב: עמשא מורד במלכות הוה!

דכתיב [שם כ ד] "ויאמר המלך [דוד] לעמשא הזעק לי את איש יהודה [אסוף לי את כל אנשי יהודה עד] שלשת ימים. וילך עמשא להזעיק את יהודה ויוחר [איחר] מן המועד אשר יעדו".ובכך שאיחר למלאות ציווי המלך היה מורד במלכות.אמר ליה שלמה: לא מרד עמשא במלכות, ומה שאיחר לאסוף את אנשי יהודה היה כדין, משום שעמשא "אכין" ו"רקין" דרש היה דורש כל "אך" ו"רק" שבמקרא.

אשכחינהו דפתיח להו במסכתא. עמשא מצא את אנשי יהודה כשהם עסוקים בלימוד מסכת, ולא רצה לבטלן מתורה.אמר: כתיב אצל יהושע [א יח] "כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו, יומת".יכול אפילו לדברי תורה, ששומעים למלך אפילו כשזה כרוך בביטול דברי תורה?

תלמוד לומר בסוף הפסוק "רק חזק ואמץ". "רק" בא למעט, שבמקום ביטול תורה אין שומעין למלך.

צריך לשים לב שלימוד הגמרא הוא לא ממה שהקב"ה אמר ליהושע זה מדברי העם ליהושע . כלומר הקב"ה אמר ליהושע " רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י"

כלומר הקב"ה אומר ליהושע חזק ואמץ מאד לגבי דברי התורה . אתה מקבל את המשימה להכניס את עם ישראל לארץ ישראל ולהנחיל לעם ישראל את ארץ ישראל אבל התנאי הוא חזק ואמץ מאד בדברי תורה . והעם מקבל על עצמו את המנהיגות של יהושע בתנאי שיהושע  יהיה במצב של חזק ואמץ מאד של התורה . ומתוך זה לומדים חז"ל שבמקום ביטול תורה אין שומעין למלך . כלומר הציווי של לימוד התורה הוא  מוחלט עד כדי כך שלא שומעים למלך במקום של ביטול תורה . החידוש הוא שלא שומעים למלך במקום שהציווי של המלך מתנגש באחת המצוות של התורה אפילו בביטול דברי תורה שבמקום ביטול תורה אין שומעין למלך  .

ועל ביטול תורה אפילו בזמן מלחמה כאשר יהושע צר על יריחו בלילה וצריך להתכונן למלחמה בבוקר נענש יהושע בערירות על ביטול תורה עד כדי כך

חברותא עירובין דף סג עמוד ב

ופליגא - הא דאמר רב לוי, שנענש יהושע על שהורה הלכה בפני רבו - דרבי אבא בר פפא.

דאמר רבי אבא בר פפא: לא נענש יהושע - להיות ערירי - אלא בשביל שביטל את ישראל לילה אחת מפריה ורביה, ועל כן נענש מדה כנגד מדה [ריטב"א ור"ן].שנאמר: ויהי בהיות יהושע ביריחו [סמוך ליריחו, כשהיה צר על העיר], וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו. וילך יהושע אליו, ויאמר לו: הלנו אתה, אם לצרינו? ויאמר: לא, כי אני שר צבא ה', עתה באתי!ומדכתיב "וחרבו שלופה בידו" מכלל דלפורענות בא. ומדקאמר "עתה באתי", דהיינו על עבירה של עכשיו. מכלל, דהיתה עוד עבירה. ועל כרחך, הכי אמר לו ליהושע: אמש, כלומר: לפנות ערב זה, ביטלתם תמיד של בין הערבים [שהיו הכהנים טרודים בנשיאת הארון שיוצא עמהם למלחמה - ריטב"א מגילה ג א]. ועכשיו משחשיכה, שהוא זמנם ללמוד, שאינם עסוקים במלחמה שהיא ביום, ביטלתם [אתם מבטלים] תלמוד תורה. אמר שאל לו יהושע: על איזה מהן מהעבירות באת? אמר לו על של "עתה" באתי, דהיינו על ביטול תלמוד תורה. וראיה לכך שעל תלמוד תורה הוכיחו, שהרי מיד, כלומר: במלחמת העי שהיתה אחר מלחמה זו, נזהר יהושע מלבטל תלמוד תורה.שנאמר שם: וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם. וכתיב בתריה: וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק.ואמר רבי יוחנן: מלמד שלן בעומקה של הלכה [גירסת הב"ח] בתוך העם.⁽⁸⁾והשתא ילפינן מהכא שביטל את העם מפריה ורביה, שהרי הטעם שביטלם מתלמוד תורה, מפני שהיו אורבין על העיר בלילה. וממילא לא החזירו את הארון - שהיו נושאים עמם במלחמה - למקומו. וגמירי: דכל זמן שארון ושכינה שרויין שלא במקומן - אסורין בתשמיש המטה.

ויש בגמרא הזאת קושי מסוים מצד אחד המלאך אומר שבא על ביטול תורה וחרב בידו ומצד שני נענש יהושע בערירות על נושא של פרו ורבו שהיה תוצאה של המלחמה וגם ביטול התורה היה תוצאה של המלחמה ועדיין אם יהושע לא היה מבטל תורה עדיין היה ביטול של פרו ורבו כי הארון היה איתם במלחמה והעם היה אסור בתשמיש במיטה כל עוד הארון לא היה במקומו .  ומובן מכאן שאם יהושע לא היה מבטל תורה המלאך לא היה מגיע עם חרב בידו . וצריך לומר שבאמת עיקר העניין זה ביטול התורה ובגלל עוון ביטול התורה הוא נענש גם על הפרו ורבו שביטל . מתוך זה אנחנו מבינים שלימוד תורה עצמו יכול היה לפתור את ביטול פרו ורבו כי לימוד התורה עצמו הוא חלק מבריאה והתחדשות של העולם ואולי זה מתחבר להחלטה של בן עזאי ללמוד תורה ולא לעסוק בפרו ורבו .

חברותא יבמות דף סג עמוד ב

תניא: רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה, הרי זה כאילו שופך דמים [שמחסר הנפשות מן העולם וכאילו שופך דמן, עץ יוסף].שנאמר: "שופך דם האדם" - באדם דמו ישפך, כי בצלם אלהים עשה את האדם.וכתיב בתריה: ואתם פרו ורבו.רבי עקיבא אומר: כאילו ממעט הדמות.⁽²⁶⁾שנאמר: כי בצלם אלהים עשה את האדם.וכתיב בתריה⁽²⁷⁾: ואתם פרו ורבו.

בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וגם ממעט הדמות.. שנאמר: שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם. ואתם פרו ורבו. שהואיל ונאמר פסוק זה אחר שני ענינים האלו, הוא הולך על שניהם.⁽²⁸⁾אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, ויש נאה מקיים ואין נאה דורש.ואילו אתה נאה דורש ואין נאה מקיים, שגירש את אשתו קודם שקיים מצות פריה ורביה [תוספות].אמר להם בן עזאי: ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה. אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.⁽²⁹⁾

ואנחנו רואים שבן עזאי מחשב את לימוד התורה יותר ממצוות פרו ורבו וזה מלמד אותנו את החשיבות העליונה של לימוד התורה .

וזה הלימוד שלנו מהחלפת המנהיגות ממשה ליהושע שהעניין המרכזי בו הוא ההבנה שלימוד התורה נמצא מעל כולם . עד כדי כך שיהושע שביטל תורה בזמן מלחמה נענש בערירות .

והדרך הטובה לחזור בתשובה ולהכין את עצמך ליום הדין הוא לימוד התורה

חברותא מסכת קידושין דף ל עמוד ב

כך, כיוצא בזה, הקדוש ברוך הוא אמר להם לישראל: בני, בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה שתהיה לו תבלין, סם מרפא.ואם אתם עוסקים בתורה, אין אתם נמסרים בידו, שנאמר [בראשית ד ז]: "הלא אם תטיב שאת", אם תעסוק בתורה, שהיא לקח טוב,⁽³²⁰⁾ אזי 'שאת', תתנשא על יצרך.ואם אין אתם עוסקין בתורה, אתם נמסרים בידו, שנאמר בהמשך הכתוב דלעיל: "ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רובץ" [היצר הרע רובץ בפתח ואורב לך להחטיאך].ולא עוד, אלא שכל משאו ומתנו של יצר הרע הוא בך, להחטיאך, שנאמר בהמשך הכתוב "ואליך תשוקתו", כל תשוקתו מכוונת אליך להחטיאך.ואם אתה רוצה, אתה עוסק בתורה ועל ידי כך הנך מושל בו, שנאמר בהמשך הכתוב: "ואתה תמשול בו".⁽³²¹⁾

 

ראש השנה שנהיה לראש ולא לזנב מה רע בזנב ?

בס"ד 

ראש השנה שנהיה לראש ולא לזנב מה רע בזנב ?

בסעודת הלילה הראשון של ראש השנה נוהגים לאכול מסימני החג מאכלים המרמזים על  ברכות שונות לקראת השנה החדשה. אחד הסימנים הוא ראש של דג  שנהיה לראש ולא לזנב

וצריך להבין מה רע בזנב ? הזנב הוא חלק שהקב"ה ברא ויש לו תפקיד בעולם אז למה אנחנו רוצים להיות ראש ולא זנב ?

הביטוי הנ"ל כתוב בדברים (פרשת כי תבוא) פרק כח פסוק יג

(יג) וּנְתָֽנְךָ֨ יְקֹוָ֤ק לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֙יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֹ֣ת׀ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לִשְׁמֹ֥ר וְלַעֲשֽׂוֹת:

כלומר התורה מיחסת חשיבות לראש ולא לזנב ואומרת לנו שעדיף להיות ראש ולא זנב . והסיבה שהתורה מביאה בפסוק לרצון להיות ראש הוא " כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֹ֣ת׀ יְקֹוָ֣ק" .

מה הקשר בן ראש לזנב לקיום מצוות ? מה הקשר בן ראש וזנב ללשמוע את המצוות ? 

אומר הפנים יפות דברים (פרשת כי תבוא) פרק כח פסוק יג

(יג) ונתנך ה' לראש ולא לזנב וגו'. יש לפרש על פי מה שאמרו [שבת קיט ב] בגנות אותו הדור שהיה ראשו של זה בצד זנבו של זה וראשו של זה בצד זנבו של זה, ענינו כי הנשמה נקראת ראש שהיא חלק אלהי ממעל, והגוף שהוא בעולם השפל נקרא זנב,

כלומר ראש הוא אותו חלק אלוקי ממעל שנותן לאדם את יכולת הבחירה ומי שיש לו יכולת בחירה יכול לשמוע את המצוות ולקיים אותם . ומי שהוא זנב הוא רק נפעל . אין לו את היכולת הבחירה כי הוא נמצא תחת הנסיבות של הגוף לעולם ואין לו את היכולת לבחור .

מי שיכול לבחור ולקנות את העולם שלו זה הראש . הזנב נגרר אחרי הראש וסופו לא תלוי בו . ולכן אנחנו מבקשים להיות ראש שנוכל לבחור ולקנות את עולמנו בזכות בחירה בטוב ולא להיות זנב טפל שסופו תלוי בראש שמוביל אותו .

וזה מתקשר למה שכתוב ב דברים (פרשת נצבים) פרק ל פסוק יט

(יט) הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֘ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ:

אנחנו רוצים להיות ראש שבוחר בחיים בוחר במצוות כי מי שנהיה זנב סופו יהיה מוות , והכוונה מוות בעולם הבא . וכך כותב תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יח עמוד ב

והמתים אינם יודעים מאומה - אלו רשעים שבחייהן קרויין מתים, שנאמר: ואתה חלל רשע נשיא ישראל.

למה הם לא יודעים מאומה ? כי הם זנב שהוא נפעל ולא פועל . אין לו באמת בחירה והוא משועבד לחוקי העולם בבחינת זנב .