פרשת לך לך נתקלתי בשבוע שעבר בסוגיה של מוסר והלכה האם מוסר והלכה זה דבר אחד או שני מושגים שונים . והשאלה המהותית האם יכול להיות דבר שאני עושה שהוא בתוך ההלכה והוא לא מוסרי ? האם המוסר מתקיים בנפרד להלכה או חלק ממנה ? ‏ז'/חשון/תשע"ח

בס"ד
פרשת לך לך   נתקלתי בשבוע שעבר בסוגיה של מוסר והלכה האם מוסר והלכה זה דבר אחד או שני מושגים שונים . והשאלה המהותית האם יכול להיות דבר שאני עושה שהוא בתוך ההלכה והוא לא מוסרי ? האם המוסר מתקיים בנפרד להלכה או חלק ממנה ?  ‏ז'/חשון/תשע"ח

צריך להגדיר מה זה מוסר ומה המשמעות שלו ?

הפסוק היחידי בתורה שבו מופיע מוסר הוא ב דברים פרק יא

(ב) וִֽידַעְתֶּם֘ הַיּוֹם֒ כִּ֣י׀ לֹ֣א אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ וַאֲשֶׁ֣ר לֹא־רָא֔וּ אֶת־מוּסַ֖ר יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיכֶ֑ם אֶת־גָּדְל֕וֹ אֶת־יָדוֹ֙ הַחֲזָקָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ הַנְּטוּיָֽה:

הכתר יונתן דברים פרשת עקב פרק יא פסוק ב

(ב) ותדעו היום הזה כי לא עִם בניכם שלא ידעו ולא ראו את תלמוד התורה של יי אלהיכם את גודלו ואת ידו החזקה וזרעו המרוממת:

אומר הכתר יונתן שמוסר זה תלמוד תורה כלומר לא יכול להיות מוסר מחוץ לתורה .

ואומר הרש"ר הירש דברים פרשת עקב פרק יא פסוק ב

את - מוסר ה' אלהיכם הוא כל ההנהגה ממצרים דרך המדבר; כל מה שה' פעל בישראל על מנת ללמדו ולחנכו (ראה פי' לעיל ח, ה):

כלומר מוסר זה הנהגת הקב"ה כדי ללמד אותנו כיצד לנהוג בעולם .

ואדם לפי הפסוק בדברים יכול לראות ולהבין את מוסר של הקב"ה אבל הוא יכול גם לא לראות ולהבין

ונאמר במשלי פרק א

(א) מִ֭שְׁלֵי שְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֑ד מֶ֝֗לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל:

(ב) לָדַ֣עַת חָכְמָ֣ה וּמוּסָ֑ר לְ֝הָבִ֗ין אִמְרֵ֥י בִינָֽה:

ואומר המדרש משלי (בובר) פרשה א סימן ב

[ב] לדעת חכמה ומוסר. אם חכמה למה מוסר, ואם מוסר למה חכמה, אלא אם יש באדם חכמה הרי הוא למד מוסר, ואם אין באדם חכמה אינו יכול ללמוד מוסר.

ד"א לדעת חכמה ומוסר. אם יש באדם חכמה דברי תורה נמסרין בידו, ואם אין בידו חכמה אין דברי תורה מסורין בידו. להבין אמרי בינה. שצריך אדם שיהיה בידו בינה להבין דבר מתוך דבר.

כלומר מוסר זה תהליך של הבנת העולם באמצעות  החוכמה שנותנת לאדם  לראות את המוסר של הקב"ה שנמצא בעולם וזה אחד הדרכים להבין את העולם ואת התורה    .

וכדי להבין את זה יותר אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א

תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על - ידי יסורין. אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא. תורה מנין - שנאמר: אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ארץ ישראל - דכתיב כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך, וכתיב בתריה: כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. העולם הבא - דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. תני תנא קמיה דרבי יוחנן: כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים

כלומר ההתבוננות בעולם ובהנהגה של הקב"ה צריך להביא את האדם לחזור ולהבין שכל העולם כולו זה התורה ואין דבר מבלעדי התורה . כלומר המוסר הוא ההתבוננות בדרכי הדין והרחמים של הקב"ה בעולם וההתבוננות הזאת צריכה לתת באדם את ההבנה מהו מהותו של העולם . הבנת מהותו של העולם תביא את האדם למסקנה היחידה שאין בעולם שום דבר חוץ מתורה וזה המהות של העולם . ולכן המוסר הוא תלמוד תורה כי התורה והעולם זה דבר אחד .

וההיגיון מאחרי ההבנה הזאת הוא פשוט הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם וכך אומר הזוהר הקדוש פרשת תרומה  תרגום

כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, לֹא הִתְקַיֵּם עַד שֶׁעָלָה בְרָצוֹן לִבְרֹא אָדָם שֶׁיִּהְיֶה מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, וּבִגְלָלָהּ הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. כָּעֵת, כָּל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּמִשְׁתַּדֵּל בָּהּ, כִּבְיָכוֹל הוּא מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם. אָדָם מִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה וּמְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה וְקִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם הִיא הַתּוֹרָה. מִשּׁוּם כָּךְ אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם.   

אבל ההגדרה  של מוסר בעולם הוא קצת שונה וכך כתוב בויקיפדיה

מוסר הוא הבחנה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות". לפיכך, זהו סוג של חשיבה אנושית. אחת ממטרות המוסר היא לתת כללים מנחים וערכים (רע/טוב) להתנהגות בכל תחומי החיים, אשר לא בהכרח עולים עם רצונותיו של האדם. בכלל זה, התנהגותו עם משפחתו חבריו ועמיתיו, עם זרים, בפוליטיקה, במדע, במקומות ציבוריים, כלפי עצמו ואף כלפי בעלי חיים

כלומר מוסר לפי ההגדרה של העולם זה מעשיו של האדם ואם במעשה מסוים הוא עושה טוב או עושה רע לפי סולם ערכים מסוים . אם כך ההגדרה של מוסר בעולם החילוני מתאים יותר למושג הלכה וההלכה משמעותה כיצד על האדם לפעול בעולם ואנחנו יודעים שאדם יכול לפעול בעולם רק לפי ההלכה ובתוך כללי ההלכה . בזמנו של משה רבנו התורה הייתה מסורה בשלמותה למשה ולכן המוסר בעולם בזמן משה היה טוטאלי וכתוב במדבר פרק טז

(לב) וַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לְקֹ֔רַח וְאֵ֖ת כָּל־הָרֲכֽוּשׁ:

אבל אחרי מותו של משה שנשכחו 3000 הלכות התחיל להיות  חיסרון בתורה ואומר תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"גופא, אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו ליהושע שאל! א"ל: +דברים ל'+ לא בשמים היא.

התלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו עמוד ב אומר

"משמת משה, אם רבו מטמאין - טמאו, אם רבו טהורין - טיהרו!"  

כלומר הכרעת ההלכה לא הייתה על ידי המוסר של הקב"ה כמו שהיה עם קרח פינחס המרגלים וכד' אלה על ידי הכרעת הרוב וכמו שאנחנו לומדים מהסיפור על רבי אלעזר ורבי יהושע בתנורו של עכנאי

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב

תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו. אמר להם: אם הלכה כמותי - חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה: ארבע מאות אמה: אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. - מאי +דברים ל'+ לא בשמים היא? - אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה +שמות כ"ג+ אחרי רבים להטת. - אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? - אמר ליה: קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני.     

כלומר יש אמת אמיתית ויש אמת הלכתית שמוכרעת על ידי הרוב כלומר ההלכה מימי מותו של משה היא אמת הלכתית ולא אמת אמיתית אבל זה מה שטבע הקב"ה בעולם במצב של הסתר וגם עם ההלכה מוכרעת על ידי רוב והיא יכולה להיות שונה מהאמת האמיתית זה האמת עד בואו של המשיח ולפני כן אליהו הנביא שיכריע בכל המחלוקות ויגלה לנו את האמת האמיתית וזה המשמעות של מה שאמר הקב"ה נצחוני בני, נצחוני בני  .

ולכן המסקנה מתוך כל העיון בנושא שההלכה היא היא המוסר לפי ההגדרה של העולם ואין ולא יכול להיות מעשה "רע"  אם הוא נובע מתוך ההלכה כי העולם נברא מתוך התורה ולכן לא יכול מעשה "רע" הנובע מתוך התורה . גם לא יכול להיות מעשה "טוב"  אם הוא נוגד את התורה למעט מעשה שהוא בתוך הגדר ההלכתי לפי מה שכתוב בתהלים פרק קיט

(קכו) עֵ֭ת לַעֲשׂ֣וֹת לַיקֹוָ֑ק הֵ֝פֵ֗רוּ תּוֹרָתֶֽךָ:

ואני יודע שכולם יעמדו על רגליהם ויגידו הרי כתוב בתלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ל עמוד ב

דאמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה. - אלא דיני דמגיזתא לדיינו? - אלא אימא: שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין.

וכך כותב ברשימות שיעורים (רי"ד סולובייצ'יק) מסכת בבא קמא דף ק עמוד א

גמ'. לפנים משורת הדין. פשטות הגמרא מורה שלפנים משורת הדין אינו מעשה חסידות דעלמא אלא שמהווה חובה. וכן מוכרח ממה שסיים ר' יוחנן (במס' ב"מ דף ל ב) "דלא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין", אלמא דחיוב גמור הוא וביטולו גרם את חורבן ירושלים. אמנם לפי"ז עלינו להבין מהי הנ"מ בין חובת "דין" לבין חובת "לפנים משורת הדין", הרי כל א' וא' חייב לנהוג את עצמו לפנים משורת הדין ואלא"ה כלל ישראל נענש בעונשים חמורים, וא"כ מהי הנ"מ בין חיוב "לפנים משורת הדין" לבין חיוב של "דין". ואף הפוסקים (בחו"מ סי' רנ"ט בש"ך סק"ג ובקצוה"ח) תפסו שכופין על "לפנים משורת הדין" כמו שכופין על "דין", וצ"ע לפי"ז מהי הנ"מ ביניהם.

וההבנה שלי שבמקום שאין ודאות מה האמת האמיתית ובמקום שיש רק אמת הלכתית הדרך הנכונה להתנהל היא "לפנים משורת הדין" וזה ההבדל בן הדין בזמנו של משה שהיה טוטלי לבן זמננו שבו האמת נעדרת ואנו מתנהלים לפי אמת הלכתית ולכן יש לפעול לפנים משורת הדין ולא רק לפי הדין . דבר נוסף שכל אדם קרוב אצל עצמו ולכן תמיד יש אפשרות שהוא מנסה לנצל את הדין לטובתו ולא בגלל שהדין הוא מה שהקב"ה טבע בעולם ולכן כדי להינצל מזה על האדם לנהוג לפנים משורת הדין וזו הכוונה העמידו דיניהם הכוונה שהם  העמידו את האינטרס שלהם על דין תורה ולא מתוך ההבנה שדין תורה הוא מה שטוב ולא מה שרע .

לסיכום  אין ולא יכול להיות מוסר חוץ מהמוסר של הקב"ה . ההלכה מדריכה אותנו כיצד לפעול בעולם לפי התורה וזה ה"טוב"  בעולם ואין "טוב " אחר בעולם . ה"רע" בעולם זה מה שמנוגד לתורה .

ההלכה היום בעולם של הסתר פועלת לפי האמת ההלכתית ולא האמיתית אבל זה ה"טוב" בעולם של הסתר כי ככה ברא הקב"ה את העולם שיפעל בעולם של הסתר .

ועדיין איך כל זה קשור לפרשה שלו פרשת לך לך ?

בלי נדר אני יכתוב במאמר הבא

פרשת נח השד של מקסוול והמדע . האם השד של מקסוול יכול להיות קיים בעולם של חוקיות בלבד? האם המדע יכול להיות קיים בעולם כזה ? כיצד ההגדרה של המדע סותרת את מהותו ? מי היחיד שיכול לתת את הכוח להתבונן באמת בעולם ? וכיצד זה קשור לבריאת האור ביום הראשון ‏ל'/תשרי/תשע"ח

בס"ד
פרשת נח  השד של מקסוול  והמדע . האם השד של מקסוול יכול להיות קיים בעולם של חוקיות בלבד? האם המדע יכול להיות קיים בעולם כזה ? כיצד ההגדרה של המדע סותרת את מהותו ? מי היחיד שיכול לתת את הכוח להתבונן באמת בעולם ? וכיצד זה קשור לבריאת האור ביום הראשון ‏ל'/תשרי/תשע"ח

תמיד בפרשת בראשית עולה הויכוח על בריאת העולם על ההתנגשות של המדע עם ההבנה שיש בורא לעולם . וכדי לחדד את הויכוח הזה אני רוצה לבחון אותו בהקשר של דילמה בעולם המדע שהעסיקה

הרבה חוקרים בפיזיקה ומתמטיקה וזה הפרדוקס של השד של מקסוול וכך כתוב בויקיפדיה :

החוק השני של התרמודינמיקה גורר, בין היתר, שלא ניתן לבצע עבודה (כלומר להפיק אנרגיה שימושית) ממערכת פיזיקלית המכילה רק גז בטמפרטורה ולחץ אחידים. מקסוול הציב את הניסוי המחשבתי הבא, הסותר לכאורה חוק זה:

נניח גז בכלי, ונחצה את הכלי לשני תאים על ידי מחיצה שלא מאפשרת מעבר חום וחלקיקים ובה חור קטן חסום על ידי מגופה ניידת. בתוך הכלי נניח "שד", דהיינו יצור בעל יכולת התבוננות ופעולה, אשר יבחן את המולקולות הקרבות לחור. בהתקרב מולקולה מהירה מן התא הימני, ירים השד את המגופה והמולקולה תעבור לתא השמאלי; ובהתקרב מולקולה איטית מן התא השמאלי, ירים השד את המגופה והמולקולה תעבור לתא הימני. ואולם, את שאר המולקולות יחסום. בדרך זו, יצטברו בתא הימני המולקולות האיטיות ובשמאלי המולקולות המהירות. מהירות ממוצעת של חלקיקים בגז מתורגמת לטמפרטורה, כלומר הפרש המהירויות משמעו הפרש טמפרטורה בין התאים, אותו ניתן לנצל לביצוע עבודה (זהו, לדוגמה, עקרון הפעולה של מנוע קיטור). מכאן שסתרנו, לכאורה, את החוק השני של התרמודינמיקה.

במשך השנים הוצעו פתרונות תאורטיים לפרדוקס ואף נבנו מערכות פיסיקליות אמיתיות שונות ומשונות (בהן את תפקיד השד החליפו רכיבים פיזיקליים מתוחכמים), שהיו אמורות להדגים אפקט מופלא זה, אך כולן התגלו כשגויות לאחר בחינה מספקת – לרוב, הסתבר כי נדרש מקור אנרגיה נוסף, שההוגים לא הביאו בחשבון. עם זאת, פתרון עקרוני ומלא לקושייה חמק מהפיזיקאים זמן רב.

התעלומה העקרונית נפתרה בהדרגה בסדרת עבודות מדעיות, שמהחשובות שבהן הן אלו של לאו סילארד (אשר הציע ב-1929 מודל חלופי אשר חידד וכימת את הבעיה), של רולף לנדאור (אשר גילה ב-1961 את הקשר בין אי-הפיכות חישובית ליצור חום), של אוליבר פנרוז (אשר הציע ב-1970 הסבר במונחי תורת המידע) ושל צ`ארלס בנט (אשר ב-1982 מיקד את הבעיה במחיקת מידע במקום במדידתו).

וכך מסביר את זה קרל שוורצשילד את הפתרון המוצע לבעיה

איפה הטוויסט?

נדמה לי שברור לכולנו (גם אם אנחנו לא יודעים את הסיבה המדויקת) שתרחיש כזה הוא לא הגיוני. גם בהינתן מצב היפותטי שבו קיים שד זעיר שמסוגל לבצע את הפעולות הללו, לא יתכן שתהליך מסוג זה מפר את החוק השני של התרמודינמיקה (ויש לכך עדויות בניסויים). אז מה בכל זאת קרה פה?

אל תחשבו שהתשובה לפרדוקס הזה היא פשוטה. למעשה, זו תעלומה שהתחבטו בה במשך שנים, והפתרון המלא התגלה רק במאה ה-20. כשנתקלים בפרדוקסים מהסוג הזה (ויצא לי כבר לכתוב פה בעבר על פרדוקסים), מומלץ לרוב להתחיל בצעד אחד חשוב - בחינת כל פרטי הבעיה בדקדוק, כדי לנסות להבין אם קיימות הנחות סמויות כלשהן שבטעות טאטאנו מתחת לשטיח. ובאופן ספציפי - אנחנו צריכים להסתכל על השד ולהבין מה בדיוק הוא עושה (שוב, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהשד קיים עקרונית, אבל אנחנו בודקים כיצד הוא פועל).

הנחה אחת שלא ניתן לוותר עליה היא שכאשר השד נמצא בתוך הכלי ומודד את המהירות של כל חלקיק (לא משנה אם זה בעין, באמצעות מד מהירות או בכל אמצעי אחר) הוא צריך לתעד את המידע במקום כלשהו על מנת להשתמש בו - הרי אם הוא לא יכול לאחסן את המידע על מהירות החלקיקים, אין לו אפשרות להשתמש במידע כדי להמשיך בביצוע התחבולה שלו. לצורך הדוגמה אנחנו נניח שהוא מתעד את המהירויות של כל חלקיק במחשב קטנטן, אבל זה באמת לא משנה - הוא יכול גם לרשום את זה בפנקס, לזכור את זה בראש, או כל דרך אחרת שמתחשקת לכם. בדיוק כאן טמון סוד הקסם. ככל שעובר זמן, השד מקליד יותר ויותר מידע לתוך המחשב שלו (והמחשב נהיה יותר ויותר עמוס במידע) וכתוצאה מכך גדל מספר המצבים השונים שבהם המחשב יכול להיות לאורך זמן.

אם קראתם את הפוסטים הקודמים בנושא בעיון, זה השלב שצריכה להידלק לכם נורה אדומה. הרי כבר ראינו שיש קשר הדוק בין האנטרופיה של מערכת לבין מספר המצבים השונים שבהם היא יכולה להיות. אם כן, ככל שהשד מאחסן יותר ויותר מידע במחשב שלו, האנטרופיה של המחשב גדלה. היות שהמערכת סגורה, האנטרופיה פשוט עוברת מהגז שבכלי למידע שמאוחסן במחשב (וממשיכה לגדול ככל שהזמן עובר). וכמו שכבר אמרנו, זה בכלל לא משנה באיזה מדיום השד מאחסן את המידע - האנטרופיה גדלה באותו אופן. מעבר לכך, ניתן אפילו להוכיח שאם השד יחליט למחוק חלק מהמידע הזה (הרי שום כלי קיבול לא מסוגל להכיל כמות אינסופית של מידע, ובשלב כלשהו ייגמר לו המקום), האנטרופיה תגדל אפילו יותר.

בשורה התחתונה - האנטרופיה לא נעלמת מהמערכת, היא פשוט משנה מקום - היא מתחבאת בתוך האינפורמציה שהשד צובר.

כלומר פתרון הבעיה שהאנטרופיה עוברת על ידי השד מתנועה פיזיקאלית לצבירת מידע על החלקיקים זה פתרון אחד פתרון שני אומר כשהשד ירצה למחוק את כל המידע הוא יצטרך להשקיע אנרגיה במחיקת המידע והאנרגיה הזו מקבילה לאנרגיה שניתן להפיק מהמצב שהשד עשה על ידי סינון חלקיקי גז .

כל הדילמה הזאת של השד של מקסוול משליכה על כל התהליך המדעי שאחד מהנחת היסוד שלו שכל העולם הוא תהליך הכפוף לחוקים הנמצאים בעולם ורק אותם חוקים משפיעם כל כל חלקי היקום .

כלומר כל העולם ניתן לתיאור של מצב > חוקים > תוצאה מצב > חוקים > תוצאה .

מה שלא עלה על דעתם של המדענים מאיפה נמצא ביקום שד שעומד מעל המציאות מתבונן במציאות ומחליט מה לעשות . כלומר השד הוא ישות שלכאורה היא מעל המציאות הפיסיקלית מתבוננת בעולם ומחליטה מה לעשות לחלקיק גז אחד נותנת לעבור ולחלקיק גז אחר עוצרת . כלומר כל הסיטואציה של השד הוא סתירה מוחלטת להבנה שהעולם הוא עולם פיזי שפועל על העיקרון של מצב > חוקים > תוצאה ולכן לא יכול להיות שד כזה שהוצאנו אותו מתוך החוקיות של העולם ולכן הפרדוקס של השד של מקסוול לא יכול להיות קיים כי השד עצמו נמצא בתוך החוקיות ולא מעל החוקיות .

הפרדוקס הזה מראה באופן ברור את כל הפרדוקס שהמדע המודרני נמצא בו .   כיצד יכול להיות מדען שמתבונן בעולם בוחן ראיות ותוצאות ומנסה למצוא חוקיות . האם מדען כזה יכול להיות קיים ? הרי גם המדען נמצא בתוך העולם וכפוף לחוקיות של העולם גם הוא נמצא בתוך מצב> חוקים > תוצאה  מצב >חוקים >תוצאה   אז האם מדען או מדע יכולים  לגלות מהי החוקיות של העולם ? ברור לי שזה לא יתכן כי אם הוא יכול לגלות את החוקיות של העולם הוא חייב להיות מחוץ לחוקיות להתבונן בעולם מלמעלה ולהבין מה החוקיות אבל עם הוא עצמו תחת החוקיות הוא רק זרם של אירועים ללא יכולת הבנה חשיבה או הרגשה הוא נמצא תמיד בזרם מתמיד של מצב> חוקיות > תוצאה ואין מקום בעולם כזה לשום גילוי או הבנה או התבוננות . כלומר בעולם של חוקיות בלבד לא יכול להיות בכלל מדע כי ההבנה שלי מה זה מדע מנוגד לתפיסת עולם של חוקיות בלבד.

וכך נכתב על הגדרת המדע בויקיפדיה

מדע - במובנו הרחב - הוא כל מכלול קוהרנטי של ידע מוסק, הניתן לבחינה לפי אקסיומות בסיס

בהגדרה של המדע עצמו יש שלוש  סתירות מהותיות להבנה שהעולם הוא רק חוקיות .

קוהרנטי- עקביות  . בעולם של חוקיות בלבד אין מצב שהוא לא קוהרנטי כי כל מצב נובע ממצב של

מצב > חוקיות > תוצאה כלומר לא יכול להוצר מצב של חוסר עקביות ולפי ההגדרה של המדע הוא מנסה לברר מה הוא עקבי ומה לא .

ידע מוסק- להסיק מסקנה במובן הרחב של המילה זה להתבונן במציאות ומתוך ההתבוננות להסיק מסקנה כלומר יש מצב שאתה מסיק א ויש מצב שאתה מסיק ב וזה לא יתכן בעולם של חוקיות בלבד .

אקסיומות בסיס- אסיומת בסיס המשמעות של הביטוי הוא התבוננות על העולם מבחוץ וגזירת אקסיומות בסיס אבל בעולם של חוקיות אין לשום גורם להתבונן על העולם מבחוץ כי כל דבר שקיים בעולם הוא בתוך החוקיות .

יש כאלו שרוצים להגיד אמירה מתוחכמת שאנחנו נמצאים בעולם של "אשליה " של בחירה חופשית אבל גם שנבין שאנחנו נמצאים בתוך אשליה אנחנו צריכים יכולת התבוננות על העולם מחוץ לחוקים כי בעולם של חוקים לא יכול להיות אשליה יש רק מצב שהוא תוצאה של מצב > חוקים >תוצאה שום מצב אחר לא יכול להיות ולכן גם תאור של אשליה זה הנחת יסוד שיש משהו בעולם חוץ לחוקיות .

אולי יותר מובן עכשיו למה קראו לפרדוקס של מקסוול שד כי בתת מודע של המדענים היה ברור שזה דבר שלא יכול להיות קיים ולכן הוא שד . כי האפשרות היחידה של קיום שד כזה זה בעולם שנמצא בו הקב"ה שהוא מעל החוקיות של העולם ורק הקב"ה יכול לתת גם לשד את היכולת להתבונן בעולם מעל החוקיות ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק א

ויהי אור. לא אמר ויהי כן, כמו שאמר בשאר הימים ויהי כן, אלא ויהי אור, לפי שהאור ברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון, שיהא אדם מצפה בו מסוף העולם ועד סופו כיון שצפה הקדוש ברוך הוא ברשעים שהיו עתידין לבא לעולם, גנזו לצדיקים, שנא' וימנע מרשעים אורם (איוב לח טו), ואומר אור זרוע לצדיק (תהלים צז יא): ד"א ויהי אור. בנוי ומשוכלל לעתיד לבא, שנאמר אור זרוע לצדיק:

כלומר רק בעולם שנברא על ידי הקב"ה והקב"ה נתן לו את היכולת להתבוננות על העולם יכול לראות את מעל החוקים  הקיימים בעולם וזה המשמעות של האור שברא הקב"ה ביום הראשון וגנז אותו לעתיד לבא   . וכתוב באסתר רבה (וילנא) פתיחתות

ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור, אמר לון אף היא אינה שמחה שלא זכה העולם להשתמש לאותה אורה, א"ר יודא בר' סימון אורה שנבראת ביום הראשון היה אדם צופה ומביט בה מסוף העולם ועד סופו וכיון שצפה הקדוש ברוך הוא בדור אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה שהן עתידין לחטוא לפניו עמד וגנזה מהם הה"ד (איוב ל"ח) וימנע מרשעים אורם, והיכן גנזה בג"ע =בגן עדן= הה"ד (תהלים צ"ז) אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה

אז כיצד יש לנו יכולת התבוננות בעולם ?

תלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד ב

ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך.ובהמשך כתוב    :  ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה, ואומר בסוד אלוה עלי אהלי. מאי ואומר? וכי תימא נביא הוא דקאמר - ת"ש: בסוד אלוה עלי אהלי. וכיון שבא לאויר העולם - בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר לפתח חטאת רובץ.

הקב"ה נתן בתוכנו מזמן מתן תורה את היכולת לראות מסוף העולם עד סוף העולם אבל היכולת הזאת היא במצב של שכחה ותפקידו של האדם לעמול את עמל התורה כדי לקבל את היכולת הזאת חזרה וזה מה שכתוב  באיוב פרק ה

(ז) כִּֽי־אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד וּבְנֵי־רֶ֝֗שֶׁף יַגְבִּ֥יהוּ עֽוּף:

 

 

סוכות שבת חול המועד האם הנביא זכריה והנביא יחזקאל התנבאו על גוג ומגוג ? איך ניתן להסביר את הסתירה בן נבואת זכריה לנבואת יחזקאל ? איך ניתן להסביר את הסתירה בן נבואת זכריה לגמרא בעבודה זרה? האם יהיו שני מלחמות גוג ומגוג ? כיצד ניתן להבין את הנבואה של דניאל ? מי יישאר לאחר המלחמה השנייה ? מה המשמעות של הַֽעֲמֻסִים֙ מִנִּי־בֶ֔טֶן הַנְּשֻׂאִ֖ים מִנִּי־רָֽחַם וכיצד זה קשור למלחמת גוג ומגוג השנייה ? ‏ט"ז/תשרי/תשע"ח

בס"ד
סוכות שבת חול המועד האם  הנביא זכריה והנביא יחזקאל התנבאו על גוג ומגוג ? איך ניתן להסביר את הסתירה בן נבואת זכריה לנבואת יחזקאל ? איך ניתן להסביר את הסתירה בן נבואת זכריה לגמרא בעבודה זרה? האם יהיו שני מלחמות גוג ומגוג ? כיצד ניתן להבין את הנבואה של דניאל ? מי יישאר לאחר המלחמה השנייה ? מה המשמעות של הַֽעֲמֻסִים֙ מִנִּי־בֶ֔טֶן הַנְּשֻׂאִ֖ים מִנִּי־רָֽחַם וכיצד זה קשור למלחמת גוג ומגוג השנייה ? ‏ט"ז/תשרי/תשע"ח

כתוב בהפטרה זכריה פרק יד על אחרית הימים ומלחמת גוג ומגוג

(ו) וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא־יִהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת יקפאון וְקִפָּאֽוֹן:

(ז) וְהָיָ֣ה יוֹם־אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַיקֹוָ֖ק לֹא־י֣וֹם וְלֹא־לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת־עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה־אֽוֹר:

(ח) וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵצְא֤וּ מַֽיִם־חַיִּים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם חֶצְיָ֗ם אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל־הַיָּ֣ם הָאַחֲר֑וֹן בַּקַּ֥יִץ וּבָחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה:

(ט) וְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְקֹוָ֛ק אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד:

וממשיך והנביא וכותב זכריה פרק יד

(טז) וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְקֹוָ֣ק צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

ונאמר בהפטרה שבת חול המועד סוכות יחזקאל פרק לח

(יח) וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא בְּי֨וֹם בּ֥וֹא גוֹג֙ עַל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֑ק תַּעֲלֶ֥ה חֲמָתִ֖י בְּאַפִּֽי:

וממשיך הנביא יחזקאל פרק לט

(יא) וְהָיָ֣ה בַיּ֣וֹם הַה֡וּא אֶתֵּ֣ן לְגוֹג֩׀ מְקֽוֹם־שָׁ֨ם קֶ֜בֶר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל גֵּ֤י הָעֹֽבְרִים֙ קִדְמַ֣ת הַיָּ֔ם וְחֹסֶ֥מֶת הִ֖יא אֶת־הָעֹֽבְרִ֑ים וְקָ֣בְרוּ שָׁ֗ם אֶת־גּוֹג֙ וְאֶת־כָּל־המונה הֲמוֹנ֔וֹ וְקָ֣רְא֔וּ גֵּ֖יא הֲמ֥וֹן גּֽוֹג:

(יב) וּקְבָרוּם֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לְמַ֖עַן טַהֵ֣ר אֶת־הָאָ֑רֶץ שִׁבְעָ֖ה חֳדָשִֽׁים:

(יג) וְקָֽבְרוּ֙ כָּל־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה לָהֶ֖ם לְשֵׁ֑ם י֚וֹם הִכָּ֣בְדִ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְקֹוִֽק:

וממשיך הנביא יחזקאל פרק לט

(כב) וְיָֽדְעוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֛י אֲנִ֥י יְקֹוָ֖ק אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם מִן־הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה:

(כג) וְיָדְע֣וּ הַ֠גּוֹיִם כִּ֣י בַעֲוֹנָ֞ם גָּל֣וּ בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֔י וָאַסְתִּ֥ר פָּנַ֖י מֵהֶ֑ם וָֽאֶתְּנֵם֙ בְּיַ֣ד צָרֵיהֶ֔ם וַיִּפְּל֥וּ בַחֶ֖רֶב כֻּלָּֽם:

אנחנו רואים הבדל בן הנבואה של זכריה לזה של יחזקאל אצל זכריה אומות העולם שמקבלים על עצמם את הקב"ה באים לירושלים לבית המקדש להשתחוות לקב"ה בסוכות ואצל יחזקאל אנחנו רואים שכל הגויים נהרגים בחרב וְקָֽבְרוּ֙ כָּל־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ  ו וַיִּפְּל֥וּ בַחֶ֖רֶב כֻּלָּֽם: 

גם זכריה וגם יחזקאל מדברים על מלחמת גוג ומגוג ויש כאן לכאורה סתירה בן הנבואות כי יש התייחסות שונה לאומות העולם . וגם יש לכאורה סתירה בן נבואת זכריה לתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב

דתניא, רבי יוסי אומר: לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין. ומי מקבלינן מינייהו? והתניא: אין מקבלין גרים לימות המשיח, כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה! אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג, אומר להן: על מה באתם? אומרים לו: על ה' ועל משיחו, שנאמר: למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו'], וכל אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו [וגו'], והקב"ה יושב ומשחק, שנאמר: יושב בשמים ישחק [וגו']. א"ר יצחק: אין לו להקב"ה שחוק אלא אותו היום בלבד.

כלומר אומות העולם לפי הגמרא מתגיירים ולאחר מכן מנתקים את עצמם מעם ישראל במלחמת גוג ומגוג וגם בועטים בסוכה שהקב"ה נתן להם כמו שכתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו.

ובזכריה כתוב שהם באים לבית המקדש בסוכות להשתחוות לקב"ה . ואומר הרד"ק ישעיהו פרק כה שזכריה ויחזקאל התנבאו על גוג ומגוג

כי עשית - עמנו פלא דבר נפלא בעינינו כי לקחתנו מבין הגוים שהיינו נפזרים ביניהם ועובדים להם, ועוד אחרי קבוץ גליות שיתקבצו עלינו גוג ומגוג ועמים רבים אשר אתו יפילם על הרי ישראל כולם, כמו שכתוב בנבואת יחזקאל ובנבואת זכריה פלא גדול יהיה זה:

וצריך לנסות לתרץ את הסתירה בן שני הנביאים ולדעתי ניתן להבין זאת מתוך הנבואה של דניאל

כתוב בדניאל פרק יב

(ח) וַאֲנִ֥י שָׁמַ֖עְתִּי וְלֹ֣א אָבִ֑ין וָאֹ֣מְרָ֔ה אֲדֹנִ֕י מָ֥ה אַחֲרִ֖ית אֵֽלֶּה: פ

(ט) וַיֹּ֖אמֶר לֵ֣ךְ דָּנִיֵּ֑אל כִּֽי־סְתֻמִ֧ים וַחֲתֻמִ֛ים הַדְּבָרִ֖ים עַד־עֵ֥ת קֵֽץ:

(י) יִ֠תְבָּֽרֲרוּ וְיִֽתְלַבְּנ֤וּ וְיִצָּֽרְפוּ֙ רַבִּ֔ים וְהִרְשִׁ֣יעוּ רְשָׁעִ֔ים וְלֹ֥א יָבִ֖ינוּ כָּל־רְשָׁעִ֑ים וְהַמַּשְׂכִּלִ֖ים יָבִֽינוּ:

(יא) וּמֵעֵת֙ הוּסַ֣ר הַתָּמִ֔יד וְלָתֵ֖ת שִׁקּ֣וּץ שֹׁמֵ֑ם יָמִ֕ים אֶ֖לֶף מָאתַ֥יִם וְתִשְׁעִֽים:

(יב) אַשְׁרֵ֥י הַֽמְחַכֶּ֖ה וְיַגִּ֑יעַ לְיָמִ֕ים אֶ֕לֶף שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה:

(יג) וְאַתָּ֖ה לֵ֣ךְ לַקֵּ֑ץ וְתָנ֛וּחַ וְתַעֲמֹ֥ד לְגֹרָלְךָ֖ לְקֵ֥ץ הַיָּמִֽין:

ואומר רש"י דניאל פרק יב

(יב) אשרי המחכה וגו' - ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה וכן מצינו במדרש רות וכן יסד ר' אליעזר הקליר (בסילוק יוצר פרשת החדש) ויתכסה מהם שבועים ששה:

ואומר הפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא טו - החודש

ר' ברכיה בשם ר' לוי אומר כגואל הראשון כך גואל האחרון (נגלה להם וחוזר ונכסה) מה ראשון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם כך גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם, וכמה הוא נכסה מהם, רבי תנחומא בשם רבי חמא בשם רבי יהושע ר' מנחמא בשם ר' חמא בר חנינא ארבעים וחמשה יום הה"ד מעת הוסר התמיד [וגו'] ימים אלף ומאתים ותשעים (דניאל י"ב י"א) ואומר אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ושלש מאות ושלשים וחמשה (שם שם /דניאל י"ב/ יב), אילין מותרייא דהכא מה אינון, אילו ארבעים וחמשה יום שהמשיח נגלה להם וחזר ונכסה מהם, להיכן הוא מוליכם, אית דאמרין למדבר יהודה, ואית דאמרי למדבר סיחון ועוג, הדא הוא דכתב לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר (הושע ב' ט"ז), מי שהוא מאמין בו אוכל מלוחין ושרשי רתומים הדא הוא דכתיב הקוטפים מלוח עלי שיח ושורש רתמים לחמם (איוב ל' ד'), ומי שאינו מאמין בו הולך אצל אומות עכו"ם והורגים אותו, אמר רבי יצחק ברבי מוריון לסוף ארבעים וחמשה הקדוש ברוך הוא נגלה להם ומוריד להם את המן,

כלומר לפי הנביא דניאל יתגלה המשיח יתכסה ויתגלה שוב כלומר התגלות המשיח יהיה בשני פעמים אחד ב 1290 והשני 1335  כלומר הפרש של 45 ולכן צריך להגיד שהמלחמה שמדבר עליה זכריה היא המלחמה ראשונה והמלחמה שמדבר עליה יחזקאל היה המלחמה השנייה . במלחמה הראשונה אומות העולם יקבלו הזדמנות להיכלל בקץ הימין כלומר בעולם הבא לאחר תחיית המתים אבל כמו שאנחנו רואים הם יבעטו בסוכה ויצאו לאחר שהקב"ה יוציא חמה מנרתיקה  ורמז לכך מופיע  ביחזקאל פרק לח

(יט) וּבְקִנְאָתִ֥י בְאֵשׁ־עֶבְרָתִ֖י דִּבַּ֑רְתִּי אִם־לֹ֣א׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ רַ֣עַשׁ גָּד֔וֹל עַ֖ל אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל:

ואומר הרד"ק יחזקאל פרק כא על אש עברתי בפרק אחר

באש עברתי ר"ל אבעיר אש עברתי עליך כמו שנופחים באש להבעירו וכן תירגם יונתן באשתא פורענותי אתקיף עלך:

כלומר ניתן להבין שיחזקאל מדבר על השלב השני שבו הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ואז אומות העולם מבעטים ויוצאים מהסוכה .

ועוד רמז לדבר נאמר ביחזקאל פרק לט

(ז) וְאֶת־שֵׁ֨ם קָדְשִׁ֜י אוֹדִ֗יעַ בְּתוֹךְ֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹֽא־אַחֵ֥ל אֶת־שֵׁם־קָדְשִׁ֖י ע֑וֹד וְיָדְע֤וּ הַגּוֹיִם֙ כִּי־ אֲנִ֣י יְקֹוָ֔ק קָד֖וֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵֽל:

ואומר בעל הטורים דברים פרק ב

ולא אחל את שם קדשי עוד (יחזקאל לט ז). זהו שדרשו (ע"ז כה א) שעמדה חמה למשה כמו שעמדה ליהושע. ומנלן דאיירי בעמידת חמה, דכתיב ואת שם קדשי אודיע ולא אחל את שם קדשי עוד, ובעמידת חמה נודע שם קדשו בכל הארץ (שם):

עמידת החמה היא הסימן לשם קודשו של הקב"ה והעמדת החמה  עשתה  את הברור מי הוא הקשור לשם קודשו של הקב"ה ומי לא .כלומר אותם אומות העולם שקבלו הזדמנות נוספת לקיים מצווה קלה ללא חסרון כיס בעטו בסוכה ברגע שהקב"ה הוציא  חמה מנרתיקה שהוא הסמל של מלכותו של הקב"ה בעולם . ורמז נוסף בנבואת יחזקאל לברור שיעשה בתוך עם ישראל כמו שאומרת הגמרא בעבודה זרה

וכל אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו [וגו'], והקב"ה יושב ומשחק, שנאמר: יושב בשמים ישחק [וגו']. א"ר יצחק: אין לו להקב"ה שחוק אלא אותו היום בלבד.

אומר הנביא יחזקאל פרק לט

(כב) וְיָֽדְעוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֛י אֲנִ֥י יְקֹוָ֖ק אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם מִן־הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָהָֽלְאָה:

וכדי להבין את המשמעות של בית ישראל אומר הנביא ישעיהו פרק מו

(ג) שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְכָל־שְׁאֵרִ֖ית בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַֽעֲמֻסִים֙ מִנִּי־בֶ֔טֶן הַנְּשֻׂאִ֖ים מִנִּי־רָֽחַם:

ולמה כל כך מדגיש הנביא את נושא בית ישראל העמסים מני בטן כי מי ששיך לעם ישראל הם אלו שלאחר מתן תורה מי שנולד לעם ישראל ושייך לעם ישראל למד בבטן אימו את התורה כולה כמו שאומר התלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד ב

ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך. ואל תתמה, שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא. ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים, שנאמר מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני, ואיזהו ימים שיש בהם ירחים ואין בהם שנים - הוי אומר אלו ירחי לידה. ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה, ואומר בסוד אלוה עלי אהלי. מאי ואומר? וכי תימא נביא הוא דקאמר - ת"ש: בסוד אלוה עלי אהלי. וכיון שבא לאויר העולם - בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר לפתח חטאת רובץ.

ומה עם הגרים שהנשמה שלהם היית במעמד הר סיני והם חלק בלתי נפרד מעם ישראל ? כמו ששואלת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת שבת דף קמו עמוד א

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'.

וצריך להגיד שגם מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני בא מלאך ומלמד אותו את כל התורה כולה והוא יהיה בעתיד חלק מעם ישראל אבל אותם גרים גרורים שלא שייכים לעם ישראל והצטרפו אליה מתוך אינטרס ולא באמת רוצים להיות חלק מעם ישראל בזמן של המלחמה השנייה כמו שכתוב ביחזקאל ינתקנו מרצונם ואז מי שיישאר יהיה רק מבית ישראל כלומר שלמד בבטן אימו את כל התורה כולה .

לסיכום ניתן להבין מנבואת זכריה יחזקאל ודניאל שיהיו שני מלחמות גוג ומגוג כאשר ההבדל בניהם יהיה 45 יום או 45 שנה שבו יתכסה המשיח מלחמה אחת שבו אומות העולם יקבלו עליהם מצוות סוכה ובמלחמה השנייה לאחר שהקב"ה יוציא חמה מנרתיקה יבעטו אומות העולם בסוכה והגרים הגרורים יצאו מתוך עם ישראל ומי שיישאר יהיה רק מבית ישראל  העמסים מני בטן מני רחם .

סוכות מה הקשר בן תפילות ראש השנה ויום הכיפורים להפטרה של סוכות ? מה ההבנה "בתן פחדך" "ואימתך" ? מתי הקב"ה מכבה את המאורות ? למה היה מכת חושך ביציאת מצרים וכיצד זה קשור להפטרה של סוכות ? למה אומות העולם ישתחוו לקב"ה ? האם העולם יתגלגל לתהו ובהו לפני יום הדין הגדול? ‏י"ד/תשרי/תשע"ח

בס"ד
סוכות מה הקשר בן תפילות ראש השנה ויום הכיפורים להפטרה של סוכות ? מה ההבנה "בתן פחדך" "ואימתך" ? מתי הקב"ה מכבה את המאורות ? למה היה מכת חושך ביציאת מצרים וכיצד זה קשור להפטרה של סוכות ? למה אומות העולם ישתחוו לקב"ה ?  האם העולם יתגלגל לתהו ובהו לפני יום הדין הגדול? ‏י"ד/תשרי/תשע"ח

האם יש קשר בן סוכות לתפילות של ראש השנה ויום הכיפורים  ? בזמנו כתבתי על זה ועכשיו אני רוצה לבחון את זה בזוית חדשה מול ההפטרה של סוכות .

תמיד היה לי קצת קשה נושא התוספת של התפילה בראש השנה של תן פחדך מה הכוונה שהקב"ה ייתן פחד על כל מעשיו ואימה על כל מה שבראת

וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת, לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. שֶׁיָּדַעְנוּ ה' אֱלהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן לְפָנֶיךָ. עז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ. וְשִׁמְךָ נורָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ:
וּבְכֵן תֵּן כָּבוד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ. וְתִקְוָה טובָה לְדורְשֶׁיךָ. וּפִתְחון פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ. שָׂשׂון לְעִירָךְ. וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ. וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ:
וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלזוּ. וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ. וְעולָתָה תִקְפּץ פִּיהָ. וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדון מִן הָאָרֶץ: 

והשנה נתבהר לי העניין יותר ומתוך ההבנה הזאת הקשר להפטרה של סוכות הרבה יותר מובנת .

וכך כתוב בהפטרה בזכריה פרק יד

(ו) וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא־יִהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת יקפאון וְקִפָּאֽוֹן:

(ז) וְהָיָ֣ה יוֹם־אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַיקֹוָ֖ק לֹא־י֣וֹם וְלֹא־לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת־עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה־אֽוֹר:

(ח) וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵצְא֤וּ מַֽיִם־חַיִּים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם חֶצְיָ֗ם אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל־הַיָּ֣ם הָאַחֲר֑וֹן בַּקַּ֥יִץ וּבָחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה:

(ט) וְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְקֹוָ֛ק אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד:

התוספת הזאת בראש השנה ויום הכיפורים מדבר על הרגע בו כל העולם יכיר את הקב"ה בדיוק כמו שכתוב בזכריה

(ט) וְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְקֹוָ֛ק אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד:

ומה שהיה לי קשה האם הקב"ה ייתן בליבנו כזה פחד והכוונה לעם ישראל שנקראים מעשיו או אימה על כל אומות העולם שנקראים ברואיו שיהיו מוכרחים להבין כי הקב"ה הוא יחיד בעולם הוא ברא את העולם ואין אלוקים אחרים חוץ ממנו לכאורה זה אותו תהליך שקרה במעמד הר סיני בו כפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית והכריח את עם ישראל לקבל את התורה . ההבנה הזאת תמיד היית קשה לי כי אם התהליך של ההבנה שהקב"ה יחיד בעולמו באה בכפיה ע"י הקב"ה הרי יכול הקב"ה מראש לברוא אותנו מלאכים והמלאכים שמכירים את הקב"ה ללא פקפוק למה צריך את כל התהליך של בריאת העולם נתינת בחירה חופשית כדי שבסוף הקב"ה יכפה עלינו הר כגיגית? עד שהבנתי השנה לאחר מחשבה נוספת כי הבקשה שלנו תן פחדך ואימתך זה הבקשה שלנו שלאחר כל הזמן של ההתמודדות שלנו בעולם הזה מתוך בחירה חופשית ומתוך הסתר פנים יגיע הרגע בו הקב"ה יגלה את העולם כפי שהוא . כלומר יגיע רגע שבו הקב"ה ייתן אור בעולם שבו נראה את העולם כפי שהוא כפי שכתוב בזכריה

וְהָיָ֣ה יוֹם־אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַיקֹוָ֖ק לֹא־י֣וֹם וְלֹא־לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת־עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה־אֽוֹר

כלומר יהיה רגע מסוים שבו אחרי אלפי שנים של התמודדות שלנו מול העולם מתוך בחירה חופשית מתוך לחימה ביצר הרע על ידי היצר הטוב  יגיע רגע של הסיכום של התחלת התהליך לקראת יום הדין הגדול שבו אנחנו מבקשים שהקב"ה יגלה את עצמו ויפסיק את ההסתר פנים בו אנחנו חיים ואז כל אחד ואחד יבין מתוך הראיה שלו מה הוא הצליח להשיג עד עכשיו . כלומר הבקשה של תן פחדך ואימתך איננו בקשה לכפות עלינו הר כגיגית אלה להגיע לרגע שבו יתחיל התהליך לקראת  יום הדין הגדול וכל אחד ואחד יבין היכן הוא נמצא לאחר כל המאמצים של אלפי השנים של ההתמודדות בעולם עם בחירה חופשית .

ובאותו הרגע יהיה לנו ברור שהקב"ה הוא היחיד בעולם אבל כל אחד ואחד יראה אותו לפי דרגתו שהגיע . וכאשר יגיע הרגע הזה אנחנו רואים הבדלה עצומה בן עם ישראל לאומות העולם . עם ישראל יגיע לדרגה בו הדרגה שיגיע אליו הוא פחד אבל המשמעות של הפחד  זה  וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים  כלומר עם ישראל יגיע לדרגה בו הוא "יראה "  את הקב"ה אבל אומות העולם שיגיעו לדרגה נמוכה יותר דרגה של "אימה"  הם לא יוכלו לראות את הקב"ה ולכן הדבר היחיד שהם יוכלו לעשות זה וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים כלומר מתוך חוסר היכולת שלהם לראות את הקב"ה הדבר היחידי שהם יוכלו זה להשתחוות לקב"ה כלומר לדעת שהוא קיים לא לראות אותו אבל להבין את הנוכחות שלו ולהשתחוות לו . ואז כל העולם יהיה אגודה אחת כל אחד לפי דרגתו  וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת, לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם  .

 

וגם בתוך עם ישראל יהיו דרגה של ראית הקב"ה

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלזוּ. וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ 

כלומר כל אחד לפי דרגתו יראה את הקב"ה ולפי דרגתו יהיו המעשים שלו

צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ  כלומר התוצאה של הראיה של הצדיקים יהיה שמחה וִישָׁרִים יַעֲלזוּ ישרים שהם דרגה יותר גבוהה יעלוזו שזה פעולה בדרגה גבוהה יותר מאשר שימחה וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ  וכך חסידים שהם בדרגת ראיה יותר גבוהה של המציאות ברינה יגילו שזה דרגה יותר גבוהה מיעלוזו .

כלומר מה שאנחנו מבקשים מהקב"ה שיגיע הרגע שבו יתחיל התהליך לקראת  יום הדין הגדול שבו כבודו של הקב"ה יתגלה ואז המציאות האמיתית תתגלה בעולם וכל אחד ואחד יוכל לראות את מה שהצליח להשיג עד אותו הרגע  הזה מתוך בחירה אישית . ובאותו הרגע שבו המציאות האמיתית תתגלה עולם השקר לא יוכל יותר להתקיים מול האמת ולכן כתוב וְעולָתָה תִקְפּץ פִּיהָ. כלומר היצר הרע לא יוכל לדבר מול האמת ולכן הדבר היחידי שיוכל לעשות זה לקפוץ את פיהו כלומר לשתוק ובאותו הרגע שבו עולם השקר לא יוכל לדבר הוא לא יכול יותר להתקיים וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה  כי הרשעה בעולם האמיתי לא יכולה להתקיים רק בעולם של הסתר פנים היא יכולה להתקיים כדבר לא ממשי כמו עשן וברגע שהאמת תתגלה היא תתפזר כעשן שהוא רק היסח הדעת דבר לא מציאותי דבר זמני ולכן תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדון מִן הָאָרֶץ:  

ובו נראה את התהליך הזה שיתרחש לקראת יום  הדין הגדול וננסה לראות האם יש דמיון לתהליך שקרה בזמן יציאת מיצרים שבו התרחש תהליך דומה של מעבר ממציאות  של הסתר פנים למציאות של התגלות של הקב"ה בעולם וקבלת התורה . כתוב בהפטרה

(ו) וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא־יִהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת יקפאון וְקִפָּאֽוֹן:

(ז) וְהָיָ֣ה יוֹם־אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַיקֹוָ֖ק לֹא־י֣וֹם וְלֹא־לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת־עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה־אֽוֹר:

ואומר המלבי"ם זכריה פרק יד פסוק ו

(ו) והיה ביום ההוא לא יהיה אור. ר"ל שאז יחדל אור השמש והירח מלהאיר בעולם, כמ"ש (ישעי' ס') לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם וכו' והיה לך ה' לאור עולם, ולא יהיה במציאות אור גשמי, לא אור יקרות ולא אור קפאון, ר"ל לא אור השמש שהוא אור עצמי אור יקר, ולא אור הירח וכוכבים שהם רק מקבלים האור שצף על כדורם המקשי ע"י השמש שמכה עליהם והאור חוזר, כי לא ימצא אור גשמי כלל:

כלומר תחילת תהליך השינוי יתחיל ממצב של חושך כלומר ממצב של אור יום וחושך למצב של חושך

ומתוך החושך יגיע האור לעולם אבל לא אותו אור של השמש כי אור לא גשמי אור רוחני אותו אור שנברא ביום הראשון ונגנז לעתיד לבוא

מלבי"ם זכריה פרק יד פסוק ז

(ז) והיה יום אחד. לא יהיה היום חלוק ליום ולילה לבקר וצהרים ועת ערב, שזה רק בעת שישמשו המאורות הגשמיים, אבל אז יהיה יום אחד מדובק כולו יום, והוא יודע שהוא לה' שאורו מיוחס לה' לא לשמש וריח ומאורות רק באורו נראה אור, וע"כ יהיה לא יום ולא לילה ששמות יום ולילה יקראו מצד הארת האור הגשמי שזורח ושוקע, אבל האור שיהיה אז יהיה אור תמידי בלתי משתנה כלל לא זורח ושוקע ולא יצדקו עליו שמות יום ולילה, והיה לעת ערב יהיה אור, שהשמש הגשמי תערב ותשקע ואז יתחיל האור העיקרי להאיר שהוא אור ה', והיא מליצה נפלאה שיתבטל ההארה והשפע היוצא מאת המאורות וה' בעצמו ובכבודו יאיר וינהיג וימשול בשפע תמידית בלתי משתנה, עד שלא יהיה חשך וצרה כלל וסילוק השפע והמעטתה כמו שמוכרח בהנהגה הטבעיית הבא בסבת המערכת שהם עולים ויורדים ומחייבים שנוים טובים ורעים, כי אז יהיה רק אור וטוב ושלום והצלחה:

כלומר תהליך השינוי מעולם של הסתר לעולם של גילוי הוא קודם כל על ידי חושך שבו יפסיקו האור והחושך של עולם ההסתר ואז  ויהיה חושך ואז יגיע אור אחר אור קבוע שייתן לנו לראות את המציאות כפי שהיא אור רוחני שבו נוכל לראות את העולם האמיתי . ואת הקשר למכת החושך במצרים עושה האלשיך על זכריה פרק יד פסוק ו

(ו) והיה ביום ההוא. לא יהיה אור כולל כי אם יקרות וקפאון, שיקרם כ"י כאשר עשה ה' בצאת ישראל ממצרים שויהי הענן והחשך ויאר את הלילה, וכענין מכת החשך שלכל בני ישראל לבדם היה אור במושבותם של מצרים, אבל למצריים היה קפאון שהיה חשך נקפה עב ממש, שהיושב לא היה יכול לעמוד כו', כך בזמן ההוא יהיו יקרות ויהיה קפאון יקרות אור לישראל, וקפאון לרודפים אחריהם לבל יצאו מתוך הגיא, עד תדבקם הרעה ומתו בו כמדובר:

וכבר כתבתי בעבר שיציאת מצרים זה גלגול העולם למצב של תוהו ובהו ובריאת העולם מחדש עם קבלת התנאי של יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם וגם כאן באחרית הימים שוב יהיה מצב של גלגול העולם לתוהו ובהו שזה מצב החושך ובריאת עולם חדש עם אור שייתן לברואים לראות ולהבין את העולם כפי שהוא . וכך כתוב במדרש תנחומא (בובר) פרשת חקת

[כד] ויקחו אליך (במדבר יט ב). אמר ר' יוסי בר חנינא א"ל הקדוש ברוך הוא למשה, לך אני מגלה טעמו של פרה, אבל לאחרים חקה, אמר רב הונא כתיב כי אקח מועד אני מישרים אשפוט (תהלים עה ג), וכתיב והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון (זכריה יד ו), דברים המכוסים מכם בעולם הזה, עתידים להיות צפים לכם לעולם הבא, כהדין סמיא דצפי, דכתיב והולכתי עורים בדרך לא ידעו [וגו'] אשים מחשך לפניהם לאור

וברור שכאשר צריך לברוא עולם חדש צריך להגיע למצב הבסיס של תוהו ובהו ואז לברוא עולם חדש ולכן גם ביציאת מצרים המכה לפני מכת הבכורות היה חושך כלומר מצב זהה למצב של תוהו ובהו ומתוך התוהו ובהו נברא העולם חדש וכך כתוב על מכת החושך

הכתב והקבלה שמות פרשת בא פרק י פסוק כג

לכן אמר רנ"ו באמת התורה סתמה דברי', אבל בקבלה הדבר מפורש, כי המשורר אמר (תהלים ע"ח) ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים, ענין משלחת מלאכי רעים שאמר המשורר הוא בעצמו מה שאמר בספר חכמת שלמה (פ' י"ז), וישמו ויבהלו מאד ויחרדו מתמונות זרות קולות שונות המו סביבותיהם להפחידם ומלאכי רעים זועפי פנים נראו למו, הנה נחרדו מחזיונות זרות שראו והם מראות משונות שנראו למו להבעיתם, ומזה יצא לבם מרוב פחד אפס כחם עד שלא יכלו להתנועע ממקומם, כמו שיקרה לאדם נבהל משואת פתאום כי תבואנו, שלא ימוש ממקומו מרוב חרדת לב, ולכן לא קמו איש מתחתיו כל זמן החשך כי לא קם באיש רוח, עכ"ד.

וכך נראה ממש דומה מה שכתוב בזכריה פרק יד

(יב) וְזֹ֣את׀ תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְקֹוָק֙ אֶת־כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר צָבְא֖וּ עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם הָמֵ֣ק׀ בְּשָׂר֗וֹ וְהוּא֙ עֹמֵ֣ד עַל־רַגְלָ֔יו וְעֵינָיו֙ תִּמַּ֣קְנָה בְחֹֽרֵיהֶ֔ן וּלְשׁוֹנ֖וֹ תִּמַּ֥ק בְּפִיהֶֽם:

(יג) וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תִּֽהְיֶ֧ה מְהֽוּמַת־יְקֹוָ֛ק רַבָּ֖ה בָּהֶ֑ם וְהֶחֱזִ֗יקוּ אִ֚ישׁ יַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וְעָלְתָ֥ה יָד֖וֹ עַל־ יַ֥ד רֵעֵֽהוּ:

וגם בהפטרה יש רמז למצב של תוהו ובהו מְהֽוּמַת־יְקֹוָ֛ק רַבָּ֖ה 

וכך כתוב במכת החושך בשמות פרק י

(כג) לֹֽא־רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־אָחִ֗יו וְלֹא־קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכָל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר בְּמוֹשְׁבֹתָֽם:

כלומר לאחר כיבוי המאורות מגיע רגע של גילוי על ידי אור רוחני שמאיר את עולם האמת וכאשר הקב"ה מתגלה בעולם וכל אחד ואחד לפי דרגתו רואה את העולם על ידי פחד או אימה כלומר מתוך החיסרון שלו ומי שהגיע לדרגה גבוהה רואה אור לפי דרגתו .

וגם כשהיה מבול "( כתבתי על זה בעבר ) יש את  גלגול העולם לתוהו ובהו ובריאה מחדש של העולם וגם שם היה מצב של חושך כמו שכתוב בבראשית פרק ח

(כב) עֹ֖ד כָּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ:

ואומר רש"י בראשית פרשת נח פרק ח פסוק כב

ויום ולילה לא ישבתו - מכלל ששבתו כל ימות המבול, שלא שמשוט המזלותי ולא ניכר בין יום ובין לילה:

לא ישבתו - לא יפסקו כל אלהכ מלהתנהג כסדרן:

וגם מצב של תוהו ובהו כמו שכתוב בראשית פרק ז

(יא) בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־מֵא֤וֹת שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־נֹ֔חַ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וַאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ:

כלומר כל בריאה מחדש של העולם מצריכה כיבוי המאורות וגלגול העולם לתהו ובהו כמו שהיה במבול כמו שהיה ביציאת מצרים וכמו שיהיה לעתיד לבא כמו שכתוב בהפטרה  .ואז נברא עולם חדש שבו מתגלה הקב"ה בעולם ובהפטרה כתוב על אומות העולם כמו שאנחנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים שיגיעו וישתחוו לקב"ה כלומר  הכרה והבנה נמוכה יותר של הקב"ה

כמו שכתוב  בזכריה פרק יד

(טז) וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְקֹוָ֣ק צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת: