פרשת ויקהל למה מוזכר בצלאל משבט יהודה ואהליאב משבט דן ? מה המשמעות של מחציק השקל ? מה המשמעות של נידבת ליבו ? למה יש מצד אחד שוויון בבית ומקדש ומצד שני אי שוויון ? ‏כ"ד/אדר א/תשע"ו

בס"ד
פרשת ויקהל למה מוזכר בצלאל משבט יהודה ואהליאב משבט דן ? מה המשמעות של מחציק השקל ? מה המשמעות של נידבת ליבו ?  למה יש מצד אחד שוויון בבית ומקדש ומצד שני אי שוויון ? ‏כ"ד/אדר א/תשע"ו

שמות פרק לח

(כא) אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־ אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן:

(כב) וּבְצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק אֶת־מֹשֶֽׁה:

(כג) וְאִתּ֗וֹ אָהֳלִיאָ֞ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֛ךְ לְמַטֵּה־דָ֖ן חָרָ֣שׁ וְחֹשֵׁ֑ב וְרֹקֵ֗ם בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְתוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבַשֵּֽׁשׁ: ס

אנחנו רואים שהתורה מזכירה שני אנשים בבניית המשכן את בצלאל ואת אהליאב , בצלאל משבט יהודה ואהליאב משבט דן   ואומר רש"י שמות פרשת ויקהל פרק לה פסוק לד

(לד) ואהליאב - משבט דן, מן הירודין שבשבטים מבני השפחות, והשוהו המקום לבצלאל למלאכת המשכן, והוא מגדולי השבטים, לקיים מה שנאמר (איוב לד יט) ולא נכר שוע לפני דל:

אומר רש"י שיש לנו כאן בבניית המשכן שני שבטים האחד המובחר שבשבטים הוא שבט יהודה והשני הוא שבט דן הפחות שבשבטים כמו שאומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא סימן יג

ורבי אדא בר חייא אמר להד שהדל שבשבטים מדבק לו במשכן ואיזה ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן, א"ר חנינא בן פזי אין לך גדול מכל השבטים משבט יהודה ואין לך ירוד מן שבט דן שהיה מן השפחות מה כתיב בו ובני דן חושים (בראשית מו), אמר הקדוש ברוך הוא יבוא ויזדווג לו שלא תהא רוחו גסה שגדול וקטן שוין לפני הקדוש ברוך הוא,

כלומר אומר המדרש שהקב"ה בכוונה לקח  את המובחר שבשבטים ואת הפחות שבשבטים כדי שנבין שהמשכן הוא  לכל כלל ישראל ולכל אחד ואחד יש לכאורה חלק שווה במשכן וכך כתוב בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף כט עמוד ב

מאי פרשת שקלים? רב אמר: צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי, ושמואל אמר: כי תשא. בשלמא למאן דאמר כי תשא - היינו דקרי לה פרשת שקלים, דכתיב בה שקלים. אלא למאן דאמר את קרבני לחמי, הכא מידי שקלים כתיבי התם? - אין, טעמא מאי - כדרבי טבי. בשלמא למאן דאמר צו את בני ישראל - משום דכתיבי קרבנות התם, כדרבי טבי. אלא למאן דאמר כי תשא, קרבנות מי כתיבי? שקלים לאדנים כתיבי! - כדתני רב יוסף: שלש תרומות הן, של מזבח למזבח, ושל אדנים לאדנים, ושל בדק הבית לבדק הבית.

פרוש : מה המשמעות של פרשת שקלים האם מדובר בשקלים או בקורבנות ?  והתירוץ של הגמרא שמדובר גם בשקלים וגם בקורבנות כי יש 3 סוגי תרומות והיינו: תרומה של מזבח - למזבח, לקנות קרבנות ציבור לכל השנה, והיינו מדכתיב התם: "לכפר על נפשתיכם". ושל אדנים - לעשות מהן אדנים. ושל בדק הבית - לצרכי בדק הבית.

ולגבי שקלים מדובר במחצית השקל ששווה לכולם כמו ששמות פרק ל

(טו) הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא־יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט מִֽמַּחֲצִ֖ית הַשָּׁ֑קֶל לָתֵת֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת יְקֹוָ֔ק לְכַפֵּ֖ר עַל־ נַפְשֹׁתֵיכֶֽם:

ולכן צריך שגם בעבודת המשכן צריך שיהיה לכאורה שוויון  בבניית המשכן וגם בתרומה לקנית הקורבנות וגם לאדני המשכן שזה הבסיס עליו יושב המשכן אבל לבדק הבית אומר רש"י כל אחד נותן כפי יכולתו ונדבת ליבו רש"י מסכת מגילה דף כט עמוד ב

לבדק הבית - היא לא היתה שוה בכולן, אלא איש כפי נדבתו, שנאמר ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב וגו' (שמות לה).

וכך אומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא סימן יג

א"ר חנינא לעולם אל יגיס אדם בכבודו המשכן נעשה בשני שבטים אלו ואף בהמ"ק =בית המקדש= כן עשוהו שלמה מיהודה וחירם מדן שנאמר בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי (מלכים א ז), ובדברי הימים כתיב (ד"ה =דברי הימים= ב ב) בן אשה מן בנות דן שהיה אביו מנפתלי ואמו מדן,

כלומר בנית המשכן והבסיס למשכן הוא שוויוני כל אחד מישראל יש לו חלק שווה אבל יש חלק שהוא לא שוויוני והוא קשור לכל אחד ואחד ותלוי בנדבת הלב . ומה המשמעות של נדבת הלב ? אומה הזוהר הקדוש

פָּתַח וְאָמַר (שמות לה) קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיְיָ' כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ שַׁוֵּי רְעוּתֵיהּ, לְגַבֵּי פּוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ, הַהוּא רְעוּתָא סָלִיק בְּקַדְמִיתָא עַל לִבָּא, דְּאִיהוּ קִיוּמָא וִיסוֹדָא דְּכָל גּוּפָא. לְבָתַר סָלִיק הַהוּא רְעוּתָא טָבָא, עַל כָּל שַׁיְיפֵי גּוּפָא. וּרְעוּתָא דְּכָל שַׁיְיפֵי גּוּפָא, וּרְעוּתָא דְּלִבָּא, מִתְחַבְּרָאן כַּחֲדָא, וְאִינּוּן מַשְׁכִין עָלַיְיהוּ זִיהֲרָא דִּשְׁכִינְתָּא לְדַיְּירָא עִמְּהוֹן, וְהַהוּא בַּר נָשׁ אִיהוּ חוּלָקָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֱוֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה. מֵאִתְּכֶם הֲוָה אַמְשְׁכוּתָא, לְקַבְּלָא עָלַיְיכוּ הַהִיא תְּרוּמָה, לְמֶהֱוֵי חוּלָקָא לַיְיָ'.

פָּתַח וְאָמַר, קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה' כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ וְגוֹ'. בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם שָׂם רְצוֹנוֹ לַעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ, אוֹתוֹ רָצוֹן עוֹלֶה בָּרִאשׁוֹנָה עַל הַלֵּב, שֶׁהוּא קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַגּוּף. אַחַר כָּךְ עוֹלֶה אוֹתוֹ רָצוֹן טוֹב עַל כָּל אֶבְרֵי הַגּוּף, וּרְצוֹנָם שֶׁל כָּל אֶבְרֵי הַגּוּף וּרְצוֹן הַלֵּב מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וְהֵם מוֹשְׁכִים עֲלֵיהֶם אֶת זֹהַר הַשְּׁכִינָה לָדוּר עִמָּהֶם, וְאוֹתוֹ אָדָם הִנּוֹ חֶלְקוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה. מֵאִתְּכֶם הָיְתָה הַמְשָׁכָה לְקַבֵּל עֲלֵיכֶם אוֹתָהּ תְּרוּמָה לִהְיוֹת חֵלֶק לַה'.

ומה המשמעות של הרצון לעשות את עבודת השם ? כותב האלשיך איוב פרק כח

על כן כל נשמות עם בני ישראל אשר הן חלק אלוק ממעל, הן אחוזות בתורה כל אחד בבחינה המתייחסת אל ערכה, ועל כן לכולם יש חלק בה והוא יתב' כל מה שבתורה שבע"פ הצריך להתחדש בכל דור ודור, וכן כל העתיד להתחדש בכל חלקי התורה בסוד בדרש בפשט, הכל ניתן לנשמות העתידות

התורה מורכבת מכלל הנשמות של עם ישראל כל אחד ואחד יש לו את החלק שמיוחד שלו בתורה וכלל עם ישראל מרכיב את התורה והתורה נמצאת בתוך המשכן כדי לקיים את התורה ולכן המשכן מורכב מכל עם ישראל כל אחד ואחד עם  החלק שלו . וזה הבסיס והמשמעות של עם ישראל אבל כל אחד בנדבת ליבו צריך להפוך את מה שטמון בו ולהפוך את זה למציאות וזה הכוונה לנדיבת ליבו שהוא יממש את מה שטמון בו את החלק המיוחד שלו שנתן לו הקב"ה וכאשר האדם מממש את מה שטמון בו הוא מושך  את זוהר השכינה לדור עימו  ואם כל עם ישראל יעשה את זה אז השכינה תהיה על המשכן וזו העבודה של כל אחד ואחד כלפי  עצמו אבל גם כלפי הקב"ה וכלפי עם ישראל וכך אומר הזוהר הקדוש

וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת הָאָדָם עוֹמֵד הַדָּבָר - בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה'. כֹּל נְדִיב לִבּוֹ וַדַּאי. מִי שֶׁיִּתְרַצֶּה לִבּוֹ, יַמְשִׁיךְ אֶת הַשְּׁכִינָה אֵלָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יְבִיאֶהָ, אַף עַל גַּב שֶׁהִיא בַּעֲלִיָּה לְמַעְלָה, יְבִיאֶהָ מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן לִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ לָדוּר עִמּוֹ.

לסיכום כל אחד מישראל יש לו את החלק שלו בתורה ובמשכן וזה המשמעות של מחצית השקל לעשיר ולעני וזה המשמעות שבנו את המשכן בצלאל משבט יהודה ואהליאב משבט דן אבל יש חלק שהוא לא שוויוני שתלוי בכל אחד ואחד לממש את החלק שלו כלפי  הקב"ה וכלפי עם ישראל וזה מה שכתוב נדבת ליבו וזה המשימה של כל עם ישראל כל אחת בתפקידו להתאמץ ולעבוד את השם לפי חלקו ותפקידו המיוחד ושכולם יעשו את זה יגיע אחרית הימים והשלמות של העולם מה שמכונה העולם הבא

פרשת ויקהל מה המשמעות של ויקהל ? מה הקשר בן ויקהל של משה לויקהל של העם את אהרון בחטא העגל ? מה הקשר לויקהל של קרח ? ‏כ"ד/אדר א/תשע"ו

בס"ד
פרשת ויקהל  מה המשמעות של ויקהל ? מה הקשר בן ויקהל של משה לויקהל של העם את אהרון בחטא העגל ? מה הקשר לויקהל של קרח ? ‏כ"ד/אדר א/תשע"ו
שמות פרק לה

(א) וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם:

וכתוב בשמות פרק לב

(א) וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם׀ עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־זֶ֣ה׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ:

ונשאלת השאלה מה הקשר בן הויקהל של משה לויקהל של העם את אהרון אומר רש"י שמות פרשת ויקהל פרק לה פסוק א

(א) ויקהל משה - למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר, והוא לשון הפעיל, שאינו אוסף אנשים בידים, אלא הן נאספים על פי דבורו, ותרגומו ואכנש:

כלומר ההקהל נעשה למחרת יום הכיפורים שמשה ירד מן ההר עם הלוחות השניים . עם ישראל חטא בחטא העגל ומשה שבר את הלוחות הראשונים לאחר שראה את עם ישראל במעשה העגל ומשה עלה להר וקיבל מהקב"ה לוחות השניים ויום הירידה מן ההר הוא יום הכיפורים כי הורדת הלוחות השלים את הכפרה והסליחה של הקב"ה לעם ישראל על חטא העגל ואומר הזוהר הקדוש

 לְבָתַר סָטָא זִינָא לְזִינֵיהּ, וְאָתוּ אִינּוּן עֵרֶב רַב וְעָבָדוּ יַת עֶגְלָא, וְסָטוּ אֲבַתְרַיְיהוּ אִינּוּן דְּמִיתוּ, וְגָרְמוּ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל מוֹתָא וְקָטוֹלָא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה עוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא לָא יְהֵא, אֶלָּא (קצ''ז ע''א) מִסִּטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ. מִיַּד וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנִי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיְיָ'. מֵאִתְּכֶם וַדַּאי, וְלָא כְּקַדְמִיתָא דִּכְתִּיב, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ. וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְגוֹ', מֵאָן אֲתָר כָּנִישׁ לוֹן. אֶלָּא בְּגִין דַּהֲווֹ אִינּוּן עֵרֶב רַב בֵּינַיְיהוּ, אִצְטְרִיךְ מֹשֶׁה לְאַכְנָשָׁא לוֹן, וּלְיַחֲדָא לוֹן מִבֵּינַיְיהוּ. (שמות לה) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה. רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (דברים לא) הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף. מָה לְּהַלָּן כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, אוּף הָכָא כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, וּמַאן אִינּוּן. שִׁתִּין רִבּוֹא. והתרגום של הזוהר

אַחַר כָּךְ סָטָה כָּל מִין לְמִינוֹ, וּבָאוּ אוֹתָם עֵרֶב רַב וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, וְסָטוּ אַחֲרֵיהֶם אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ וְגָרְמוּ לְיִשְׂרָאֵל מָוֶת וְהֶרֶג. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִכָּאן וָהָלְאָה מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן לֹא יִהְיֶה אֶלָּא רַק מִצִּדָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם. מִיָּד - וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וְכָתוּב אַחֲרָיו, קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה'. מֵאִתְּכֶם וַדַּאי, וְלֹא כָּרִאשׁוֹנָה שֶׁכָּתוּב מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ. וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְגוֹ', מֵאֵיזֶה מָקוֹם הִקְהִיל אוֹתָם? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ אוֹתָם עֵרֶב רַב בֵּינֵיהֶם, הִצְטָרֵךְ מֹשֶׁה לְכַנְּסָם וּלְיַחֲדָם מִבֵּינֵיהֶם. וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה. רַבִּי אַבָּא פָּתַח, (דברים לא) הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף. מַה לְּהַלָּן כְּלָל שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, אַף כָּאן כְּלָל שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל. וּמִי הֵם? שִׁשִּׁים רִבּוֹא.

 

כלומר הזוהר הקדוש בה להסביר את פעולת ההקהל כבידול של עם ישראל והפרדה מן הערב רב שהיה בתוכו אותו ערב רב שגרם לעם ישראל לחטוא בחטא העגל ופעולת ההקהל של משה באה להפריד את עם ישראל מאותו ערב רב . ולכן הוא הקהיל את עם ישראל וציוה אותם בשני מצוות שיהיו מיוחדים רק לעם ישראל ולא לערב רב מצות השבת ומצות בנית המשכן ואנחנו רואים שבאמת היקהל של משה היה פעולה נגדית לויקהל של העם על אהרון וכנראה הכוונה לערב רב .אצל אהרון מי שמקהיל כנגדו זה היה "העם "  וכאן מקהיל משה את "כל עדת  בני ישראל" 

והילקוט שמעוני תורה פרשת ויקרא רמז תסט   מפרש על עדת ישראל

 ואם הרי זה מוסיף על ענין ראשון כשתמצא לומר פר משיח ופר העדה עומדין פר משיח קודם לפר העדה בכל מעשיו, עדת ישראל [ד, יג] יכול בכל העדה הכתוב מדבר נאמר כאן עדה ונאמר להלן עדה מה עדה האמורה להלן בית דין אף עדה האמורה כאן בית דין, אי מה עדה האמורה להלן כ"ג אף עדה האמורה כאן כ"ג ת"ל ואם כל עדת ישראל עדה המיוחדת לכל ישראל ואיזו זו סנהדרי גדולה היושבת בלשכת הגזית.

כלומר עדת זה סנהדרין קטנה של 23  ועדת ישראל זה סנהדרין גדולה של עם ישראל אבל כאן בפרשת ויקהל כתוב בני ישראל וצריך לפרש כל עם ישראל והמיוחדים שבהם ולא ערב רב

 

 

וככה כתוב בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת כי תשא פרק לד את הקשר בן ויקהל של משה ולויקהל של העם על אהרון

ויאמר אהרן אל יחר אף אדוני אתה ידעת את העם כי ברע הוא (שמות לב כב) מהו ברע, אמר לו יודע אתה כי ערב רב שעלו עם ישראל הדיחום וגרמו להם לעשות אלהי זהב, אבל ישראל היו ישרים בלבותם, והטיב להם הקדוש ברוך הוא והקדים צרי למכתם, וצוה את משה להזהירם על עשיית המשכן וכל כליו, לכפר על מעשה העגל, תבוא ועשו לי מקדש (שם כה ח), ויכפר על קום עשה לנו אלהים (שם לב א), תבוא קהלת משה רבינו, דכתיב ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויכפר על קהלת אהרן, שנאמר ויקהל העם על אהרן (שם), תבוא אמירת משה רבינו, שנאמר ויאמר אליהם משה, ויכפר על אמירת אהרן, דכתיב ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים (שם) תבוא אלה הדברים, ויכפר על אלה אלהיך ישראל (שם שם ד), תבוא נתינת זהב התנופה, ותהיה כפרה על נתינת זהב העגל, לכך נאמר הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם, אלו נדיבי לב

כלומר יש כאן תהליך של כפרה על עם ישראל שנעשה תוך הבדלות מן הערב רב שהיה בתוך עם ישראל ולכן מובן שההבדלה שעשה משה בין עם ישראל ולערב רב בגלל שגרמו לחטא העגל וכתוצאה מכך לחזרת המיתה לעם ישראל , לאחר שבמתן תורה עם ישראל התנקה מהזוהמה של נחש ולא היה שייך בו מיתה את הדין שגוי ששומר שבת חייב מיתה ואומר הרמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה ט

עכו"ם שעסק בתורה חייב מיתה, לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד, וכן עכו"ם ששבת אפילו ביום מימות החול, אם עשאהו לעצמו כמו שבת חייב מיתה, ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו, כללו של דבר אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע, ואם עסק בתורה, או שבת, או חדש דבר, מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה אבל אינו נהרג.

מי שגרם למיתה לחזור לעם ישראל לא יכול להיות שייך לעם ישראל ולכן לא יכול להיות שייך למצות השבת ולכן אם הוא שומר על השבת הוא חייב מיתה כי יש הבדלה מוחלטת בן הערב רב ובין עם ישראל לאחר חטא העגל

וכתוב במדבר פרק טז

(יט) וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֙רַח֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְקֹוָ֖ק אֶל־כָּל־הָעֵדָֽה: פ

וקרח רצה להקהיל את העדה כלומר היה כאן פעולה דומה אבל הפעם לא על ידי ערב רב אלה פעולה בתוך העדה כלומר מתוך הסנהדרין עצמו  כי אמרנו שהעדה זה סנהדרין של 23 במדבר פרק טז

(ב) וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם:

ואומר החזקוני במדבר פרשת קורח פרק טז פסוק ב

ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים לקח לו מכל שבט כ"ג חוץ משבטו של לוי שמהם התרעומת כדי שיהא מכל שבט סנהדרין קטנה בין כולם עם און דתן ואבירם מאתיים וחמשים ושלש

אבל כאן אצל קרח לא היה כוח בידי משה להבדיל בן קרח לעם ישראל ואת עבודת ההבדלה עשה הקב"ה במדבר פרק טז

(כ) וַיְדַבֵּ֣ר יְקֹוָ֔ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:

(כא) הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע:

לסיכום הערב רב ניסה להקהיל את העם ומשה הבדיל אותם בהקהל שעשה לעם ישראל קרח ניסה להקהיל את העדה כלומר את הסנהדרין ומי שהבדיל אותו ואת עדתו היה הקב"ה

פרשת כי תשא למה אסור לספור ? מדוע שולט עין הרע בספירה ? באיזה סוג של ספירה לא שולט עין הרע ? מה גרם הספירה של דויד את עם ישראל ? ‏י"ז/אדר א/תשע"ו

בס"ד

פרשת כי תשא  למה אסור לספור ? מדוע שולט עין הרע בספירה ? באיזה סוג של ספירה לא שולט עין הרע ? מה גרם הספירה של דויד את עם ישראל ? ‏י"ז/אדר א/תשע"ו

שמות פרק ל

(יא) וַיְדַבֵּ֥ר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:

(יב) כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיקֹוָ֖ק בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־ יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם:

ואומר רש"י שמות פרק ל פסוק יב

ולא יהיה בהם נגף - שהמנין שולט בו עין הרע והדבר בא עליהם, כמו שמצינו בימי דוד:

ונשאלת השאלה למה נגף בפקוד אותם למה ספירה של עם ישראל יכולה לגרום לנגף ? מה יש בספירה שגורמת לשליטה של עין הרע ?  ‏במאמר בט"ז/אדר ב/תשע"ד  דיברתי על עין הרע וכיצד זה עובד והמסקנה שלי היית שעין הרע זה לגרום למידת הדין לפעול ברגע זה ומידת הדין  שפועלת ולא מידת ארך אפים היא שגורמת  לנזק למי ששולט בו עין הרע כלומר אין כאן אי צדק אלה יש כאן צדק שפועל עכשיו ולא מידת ארך אפים שנותנת לאדם את הזמן להתמודד מול מידת הדין .

אבל עדין צריך להבין מה גורם לכך  שיש סיכון בספירה שגורם  לכך שמידת הדין תעבוד לרעת מי שסופר ולהבין מדוע דווקא ספירה מסוכנת לגרום לכך שהעין הרע ישלוט וכתוב בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף כ עמוד א

ואי בעית אימא: עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו - אין עין הרע שולטת בו.

כלומר יוסף לא שולט בו עין הרע זה מידה כנגד מידה כלומר אם עין לא רוצה משהו שאינו שלה לא ישלוט בו עין הרע כלומר מידת הדין שבאה בעין הרע לא יכולה לשלוט במי שהוא עצמו לא רוצה משהו שאינו שלו . עצם עין הרע לא פוגעת באדם היא פוגעת במי שעין הרע שולט בו אבל אדם שלא רוצה משהו שאינו שלו גם אם מידת הדין תבוא אין עין הרע שולט בו . ואם לסכם את הכלל על עין הרע זה שיש עין הרע לא אומר שהיא יכולה לשלוט בו כי עין הרע שולטת רק כמידה כנגד מידה מי שרוצה משהו שאינו שלו עין הרע תשלוט בו אבל מי שאינו רוצה משהו שאינו שלו עין הרע לא תשלוט בו . ואחרי ההבנה הזאת ננסה להבין מה הבעיה בספירה ורש"י מזכיר את המאורע בזמן דויד ובו נראה מה קרה שם כתוב בשמואל ב פרק כד

(ב) וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־יוֹאָ֣ב׀ שַׂר־הַחַ֣יִל אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ שֽׁוּט־נָ֞א בְּכָל־שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וּפִקְד֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וְיָ֣דַעְתִּ֔י אֵ֖ת מִסְפַּ֥ר הָעָֽם: ס

(ג) וַיֹּ֨אמֶר יוֹאָ֜ב אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ וְיוֹסֵ֣ף יְקֹוָק֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֶל־הָעָ֜ם כָּהֵ֤ם׀ וְכָהֵם֙ מֵאָ֣ה פְעָמִ֔ים וְעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי־ הַמֶּ֖לֶךְ רֹא֑וֹת וַאדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ לָ֥מָּה חָפֵ֖ץ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה:

ומיד אחרי הספירה כתוב בשמואל ב פרק כד

(טו) וַיִּתֵּ֨ן יְקֹוָ֥ק דֶּ֙בֶר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מֵהַבֹּ֖קֶר וְעַד־עֵ֣ת מוֹעֵ֑ד וַיָּ֣מָת מִן־הָעָ֗ם מִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ:

ואומר המלבי"ם שמואל ב פרק כד

(ג) ויאמר יואב. השיב לו, שאין זה ראוי, א] מצד הנזק, שעז"א ויוסף ה' אלהיך אל העם כהם וכהם וכו', ר"ל וזה יזיק להברכה והריבוי, אם מצד שאינה שורה בדבר המנוי, ואם מצד עין הרע

כלומר אומר יואב לדויד יהיה כאן נזק אם נספור אותם והכונה פה שהיות והספירה אינה לצורך כלומר יש כאן מידה מסוימת של כוחי ועוצם ידי לכאורה אני רוצה לדעת כמה אנשים יש פה כדי לדעת את כוחי ולכן אם האדם הולך לפי כוחי ועוצם ידי העוצמה של עם ישראל תהיה הרבה יותר נמוכה מהרצוי כי בדברים פרק א פסוק יא

יְקֹוָ֞ק אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם:

כלומר אומר הקב"ה אני יוסיף לכם ככם 1000 פעמים כלומר ככם זה 80  כלומר העוצמה שלכם תהיה פי 80000

ובו נראה מה קורה כאשר אנחנו הולכים לפי כוחי ועוצם ידי אומר יואב

כהם וכהם מאה פעמים כלומר 65 X 71 X 100  = 461500

ובו נראה מה התוצאה של הספירות של יואב כתוב שמואל ב פרק כד

(ט) וַיִּתֵּ֥ן יוֹאָ֛ב אֶת־מִסְפַּ֥ר מִפְקַד־הָעָ֖ם אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַתְּהִ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שְׁמֹנֶה֩ מֵא֨וֹת אֶ֤לֶף אִֽישׁ־חַ֙יִל֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִֽישׁ:

סה"כ   1300000

 ובדברי הימים א פרק כא
(ה) וַיִּתֵּ֥ן יוֹאָ֛ב אֶת־מִסְפַּ֥ר מִפְקַד־הָעָ֖ם אֶל־דָּוִ֑יד וַיְהִ֣י כָֽל־יִשְׂרָאֵ֡ל אֶ֣לֶף אֲלָפִים֩ וּמֵאָ֨ה אֶ֤לֶף אִישׁ֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וִֽיהוּדָ֕ה אַרְבַּע֩ מֵא֨וֹת וְשִׁבְעִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב:

(ו) וְלֵוִי֙ וּבִנְיָמִ֔ן לֹ֥א פָקַ֖ד בְּתוֹכָ֑ם כִּֽי־נִתְעַ֥ב דְּבַר־הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־יוֹאָֽב:

כלומר ללא לוי ובנימין ישראל ויהודה  הם 1570000 

אם נחשבן  את מה שאמר יואב

וההפרש בן 1570000  ל  1300000    ואם נוריד 70000 שמתו במגפה  ההפרש בן שני הספירות 340000     נשאר לנו עוד הפרש שבין  

461000   ל 340000  שזה שווה ל  121000  שחסר לירידה שאמר יואב ואולי זה הספירה של לוי ובנימין שלא נספרו בתוך 1570000

כלומר סה"כ עם ישראל כולל לוי ובנימין בספירה בדברי הימים  1691000   והערך שלהם זה הספירה השנייה   פחות 70000 שנהרגו 1230000  סה"כ הפרש   461000  שזה בדיוק

כהם וכהם מאה פעמים

לסיכום כוחי ועוצם ידי גורמות מידה כנגד מידה לעין הרע לשלוט ולכן ספירה  ללא צורך מתוך כוחי ועוצם ידי יכול לגרום לעין הרע לשלוט וראינו את החשבון למה זה גורם במקום לקבל את העוצמה מהקב"ה שהיא פי 80000   קיבלנו ירידה בעוצמה בגלל כוחי ועוצם ידי של כמעט 27 אחוז מהמספר המקורי שזה 461000   מתוך  1691000

 

 

פרשת כי תשא מה לבש משה רבנו במעמד הסנה ? מה לבש במתן תורה ? מה לבש לדעה ששימש כהן גדול ארבעים שנה ? מה היה מיוחד במשה שלא היה בכהן גדול ? ‏י"ז/אדר א/תשע"ו

בס"ד

פרשת כי תשא   מה לבש משה רבנו  במעמד הסנה ? מה לבש במתן תורה ? מה לבש לדעה ששימש כהן גדול ארבעים שנה ? מה היה מיוחד במשה שלא היה בכהן גדול ? ‏י"ז/אדר א/תשע"ו

בפרשת תצוה ‏י'/אדר א/תשע"ו דיברתי על בגדי כהונה ועל התפקיד של בגדי הכהונה שנותנים לכהן גדול את האפשרות להיכנס לקודש ובלי בגדי כהן גדול לא היה ניתן להיכנס לקודש כי הבגדים מגנים על כהן גדול כי הבגדים מגשרים על ההפרש בן הדרגה של הכהן לדרגה של הקודש וכך כתוב בשמות רבה (וילנא) פרשת תצוה פרשה לח

כך אהרן היה נכנס בכל שעה לבית קדשי הקדשים ואלולי זכיות הרבה שהיו נכנסות עמו ומסייעות אותו לא היה יכול להכנס למה שהיו מלאכי השרת שם, מה עשה לו הקדוש ברוך הוא נתן לו מדמות לבושי הקודש שנאמר (שם /שמות/ כח) ולבני אהרן תעשה כתנות כשם שכתוב (ישעיה נט) וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם.

ונשאלת השאלה מה עם משה רבנו הם משה רבנו היה צריך בגדי כהונה כדי להיכנס לקודש ? עם מה נכנס משה רבנו לקודש עם איזה בגדים עלה משה לקבל את התורה ?

אומר התלמוד בבלי מסכת תענית דף יא עמוד ב

במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים - בחלוק לבן. רב כהנא מתני: בחלוק לבן שאין לו אימרא

וצריך להבין את התשובה של הגמרא האם אלו בגדים מיוחדים למשה ואלו הבגדים שבו משה היה תמיד נכנס לקודש ? וצריך להגיד שלכאורה עם בגדים אלו הוא עלה משה להר סיני או זה בגדים מיוחדים  רק לשמונת ימי המילואים   . אומר התוספות הרא"ש מסכת עבודה זרה דף לד עמוד א

במה שימש משה כל ימי המילואים. פרש"י ז"ל דבגדי הכהונה דאהרן לא היה יכול להשתמש בהן דכתיב בהן לאהרן אחיך והוא היה איש זר אצלם, ותימה אמאי לא איבעי ליה כל ארבעים שנה במה שימש למאן דאמר בזבחים דכל ארבעים שנה שימש משה במדבר, וגם הוא דוחק לומר דכל ארבעים שימש בחלוק דאין בו אימרא, מיהו איכא למימר דהאי תנא לא סבירא ליה הכי דתנאי פליגי בה התם, ונראה לפרש דכיון דמשה כהן היה לא היה זר אצל בגדי כהונה אלא שבשבעת ימי המילואין לא נתקדשו עדיין דכתיב והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו, וה"ר יעקב מאורלינש פירש שכל שבעת ימי המלואים שהיה משה מעמיד המשכן ומפרקו היה כמו במה ואין בגדי כהונה בבמה.

לפי התוספות זה דחוק להגיד שמשה שימש ארבעים שנה בחלוק לבן ולכן מפרש תוספות שהתנא שאמר שמשה שימש בשמונת ימי המילואים בחלוק לבן לא חושב שמשה היה זר לבגדי כהונה גדולים ולכן לדעת התוספות משה שימש ארבעים שנה בבגדי כהן גדול ולא בחלוק לבן וזה שהשתמש משה בחלוק לבן בימי המילואים כי בגדי כהן גדול לא התקדשו בימי המילואים .    

אבל אני רוצה להביא מפרשים אחרים ולהראות שאולי באמת משה היה שונה מאהרון ובגלל דרגתו של משה לא היה צריך משה בגדי כהן גדול ולכן משה היה משמש בחלוק לבן

 אומר הזוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף לו עמוד ב   

ַבִּי יְהוּדָה אָמַר כְּדֵין תְּלַת עָאלוּ בְּדִינָא וְאִתְדָּנוּ. וְעָלְמָא תַּתָּאָה אִתְלַטְיָיא. וְלָא קַיְימָא בְּקִיּוּמֵיהּ בְּגִין זוּהֲמָא דְנָחָשׁ עַד דְּקַיְימוּ יִשְׂרָאֵל בְּטוּרָא דְסִינַי. לְבָתַר אַלְבִּישׁ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְבוּשִׁין דְּמִשְׁכָא אִתְהַנִּי מִנַּיְיהוּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב כָּתְנוֹת עוֹר. בְּקַדְמִיתָא הֲווּ כָּתְנוֹת אוֹר דְּהֲווּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּהוּ בְּעִלָּאִין דִּלְעֵילָא. בְּגִין דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאִין הֲווּ אַתְיָין לְאִתְהֲנָא מֵהַהוּא נְהוֹרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים ח) וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ. וְהַשְׁתָּא דְּחָבוּ כָּתְנוֹת עוֹר. דְּעוֹר אִתְהַנֵּי מִנַּיְיהוּ וְלָא נַפְשָׁא.   והתרגום של הזוהר :

רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, אָז נִכְנְסוּ שְׁלֹשָׁה בַּדִּין וְנִדּוֹנוּ, וְהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הִתְקַלֵּל וְלֹא עָמַד בְּקִיּוּמוֹ בִּגְלַל זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי. אַחַר כָּךְ הִלְבִּישׁ אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְבוּשִׁים שֶׁהָעוֹר נֶהֱנֶה מֵהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כָּתְנוֹת עוֹר. בַּתְּחִלָּה הָיוּ כָּתְנוֹת אוֹר שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם בָּעֶלְיוֹנִים שֶׁלְּמַעְלָה, מִשּׁוּם שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הָיוּ בָּאִים לֵהָנוֹת מֵאוֹתוֹ הָאוֹר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם ח) וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ. וְכָעֵת שֶׁחָטְאוּ - כָּתְנוֹת עוֹר, שֶׁהָעוֹר נֶהֱנֶה מֵהֶם וְלֹא הַנֶּפֶשׁ.

לפי הזוהר האדם הראשון לפני החטא היה לבוש לכאורה בכותנות אור כי זה היה הלבוש שבו משתמשים העליונים אבל כאשר חטא האדם הראשון כתוב בבראשית פרק ג

(כא) וַיַּעַשׂ֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם: פ

 

כלומר לאחר שחטא האדם הראשון כותנות האור התחלפו לכותנות עור כי זוהמת הנחש  לא נתנה את האפשרות להתלבש בכותנות אור . ומשה רבנו כשנולד כבר אז דרגתו היה גבוהה שיכל להיכנס לקודש כי היה בדרגה של כותנות אור ואומר של"ה פרשת תצוה תורה אור   

ב) 'ואל יבא בכל עת אל הקדש'. ורבותינו ז"ל (ספרא אחרי א, ו) אמרו, אהרן בבל יבא בכל עת אבל משה נכנס. והענין, כי משה רבינו ע"ה לא היה זר, כי החומר שלו זך קדוש וטהור כמו כתנות אור באל"ף, על כן כשנולד נתמלא הבית אורה (סוטה יב א), אבל אהרן היה בו זרות והוצרך לתיקון שמן משחת קודש, מכל מקום לא הגיע למעלת משה רבינו ע"ה שלא היה בו זרות.

כלומר משה היה שונה מכל האחרים והיה בו כבר מלידתו דרגה שהוא יכול להיות בקודש ללא בגדים מיוחדים כמו בגדי כהן גדול ולכן היה משה יכול לעמוד במעמד  הסנה  ואומר הזוהר

כַּד אֲחִידָן בֵּיהּ תַּרְוַויְהוּ, יִתְקְיָּים (שמות ג) וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אוּכָּל. וְסָמָאֵל וְנָחָשׁ וְכָל מְמָנָן דִּילֵיהּ, דְּאִינּוּן קוֹצִין, אִתּוֹקָדוּ. וַעֲנְפִין דִּסְנֶה, וְאִיבָּא דִּילֵיהּ, וְעָלִין דִּילֵיהּ, לָא אִתּוֹקָדוּ. דָּא אַחְזֵי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. והתרגום :

כַּאֲשֶׁר אֲחוּזִים בּוֹ שְׁנֵיהֶם, יִתְקַיֵּם (שמות ג) וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. וְסָמָאֵ''ל וְהַנָּחָשׁ וְכָל הַמְמֻנִּים שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם קוֹצִים, נִשְׂרְפוּ. וְהָעֲנָפִים שֶׁל הַסְּנֶה, וְהַפְּרִי שֶׁלּוֹ, וְהֶעָלִים שֶׁלּוֹ, לֹא נִשְׂרְפוּ. זֶה הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

כלומר משה היה בדרגה שהבין וראה שמי שבדרגה של קודש יכול לעמוד מול אש של קודש ודרגתו של האדם היא שקובעת את היכולת שלו להיכנס לקודש ואומר על זה השל"ה שער האותיות אות עי"ן - ענוה על כן מדת הענוה תיקון לכל העבירות שבעולם, כי מאחר שנתקן חטא אדם הכולל, נתקנו כולם. זהו מה שרמז כאן, משה רבינו ע"ה היה עניו מכל האדם, הוא אדם קדמאה, על כן זכה משה רבינו ע"ה לקירון אור (שמות לד, כט), שהוא סוד כתנות אור, שהופשט מאדם וניתן למשה.

ןהחתם סופר אומר במסכת עבודה זרה דף לד עמוד א

חלוק לבן שאין לו אימרא פירש"י במס' תענית שלא נתפר בו בתי ידים ע"ש או בית הצואר וכדומה כי הי' אריג א' כמקשה א' בלי תפירה וי"ל כי הכהן בבגדי לבן הוא דומה למלאך ה' צבאות איש לבוש הבדים כ"כ הרמב"ן פ' אחרי ובפסוק ונשמע קולו בבואו אל הקדש בפ' תצוה, והנה המלאך לבוש הבדים שלו מתחלת בריתו כי כך נברא ונוצר לא נשתנה ולא ישתנה משא"כ הכהן מתקדש והולך מילדותו עד שיגיע למדריגת לבוש הבדים ע"כ חלוק לבן שלו עשוי תפירות תפירו' מחתיכות בגד כי לא נגמר בפ"א משא"כ מרע"ה בתחלת יציאתו מבטן ולידה והריון נתמלא כל הבית אורה וטרם יוצר בבטן כתי' עליו בשג"ם הוא בשר ע"כ חלוק לבן שלו אין לו אימרא כי הוא אריג א':

כלומר ניתן להבין מהחתם סופר וגם השל"ה שניתן לפרש שמשה היה בדרגה מיוחדת של כותנת אור ולכן היה יכול לשמש בקודש גם ללא בגדי כהן גדול . ומשה לא היה צריך את התיווך של בגדי כהן גדול כדי לשמש בקודש כי הגיע לדרגה של האדם הראשון לפני החטא כלומר לדרגה של כותנות אור ולא כותנות עור ולכן יכול לשמש בחלוק לבן שמסמל את צבע האור כי האור הלבן מכיל בתוכו את כל ספקטרום הצבעים ולסיכום נראה  את דברי [רבינו] בחיי בראשית פרק ג וע"ד המדרש: (ב"ר כ, כט)

כתנות עור, בתורתו של רבי מאיר היה כתוב כתנות אור. והכוונה שהלבישם הקדוש ברוך הוא מיני מעלות ומאורות מן האור העליון שהיו בגן עדן כעין משה שזכה להן בהר, וממעלת המלביש תוכל ללמוד מעלת הלבוש, כי הכוונה בהם לחיות לעולמים ולהיותם כמלאכי השרת

 

פרשת תצוה מה המקור של בגדי כהונה ? מה הקשר לאדם הראשון ? למה צריך בגדי כהונה ? מה הקשר למגילת אסתר ? למה רצה המן ללבוש את בגדי כהן גדול ? נכתב ע"י עוזי אלמגור ‏י'/אדר א/תשע"ו

בס"ד

פרשת תצוה  מה המקור של בגדי כהונה ? מה הקשר לאדם הראשון ? למה צריך בגדי כהונה ? מה הקשר למגילת אסתר ? למה רצה המן ללבוש את בגדי כהן גדול ? נכתב ע"י עוזי אלמגור ‏י'/אדר א/תשע"ו

שמות פרק כח

(מ) וְלִבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ תַּעֲשֶׂ֣ה כֻתֳּנֹ֔ת וְעָשִׂ֥יתָ לָהֶ֖ם אַבְנֵטִ֑ים וּמִגְבָּעוֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת:

(מא) וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶת־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶת־בָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָשַׁחְתָּ֨ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶת־יָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִהֲנ֥וּ לִֽי:

ואנחנו רואים את המושג כתנת וצריך להבין את המהות של הכתנת ומדוע חשוב שהכוהנים ילבשו את הכותנת . קודם כל נבין מה השורש של הכותנת וזה מופיע הספר בראשית בבראשית פרק ג

(כא) וַיַּעַשׂ֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם: פ

ואומר רבינו בחיי בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק כא

וע"ד המדרש: וילבישם, בגדי כהונה גדולה הלבישם, כתיב הכא: וילבישם, וכתיב התם: (ויקרא ח, יג) וילבישם כתנות. וידוע כי בגדי כהונה גדולה היו שמונה, וכן בכתוב של: ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, שמונה תיבות הן, והבן זה.

כלומר יש קשר ישיר בן הכותונת של האדם הראשון לבן בגדי כהונה וכדי שנבין מה האדם הראשון צריך בגדי כהונה נראה את אגדת בראשית (בובר) פרק מג

[א] ויתן לך האלהים מטל השמים (בראשית כז כח). זש"ה כטל חרמון וגו' (תהלים קלג ג). וירח את ריח בגדיו וגו', מה אלו הן בגדיו, אלא כך שנו רבותינו, עד שלא הוקם המשכן היו הבהמות כשרות, והעבודה תלויה בבכורות, אדם הראשון שהיה בכור לעולם, לבש תחילה בגדי כהונה, שנא' ויעש [ה'] אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם (שם /בראשית/ ג כא), וכתיב כתנת בד קדש ילבש (ויקרא טז ד), אדם הראשון מסר את הבגדים [לשת, ושת למתושלח ומתושלח לנח ונח] לשם, שהיה בכורו של נח, שנאמר ומלכי צדק וגו' (בראשית יד יח), שם מסרן לאברהם, ואברהם ליצחק, ויצחק לעשו, שהיה בכור, כיון שראה יצחק שנשיו עובדות ע"א, נטלן מן עשו והפקידן אצל רבקה, כיון שעמד יעקב ונטל את הבכורה מן עשו

כלומר מי שמתעסק בקודש מי שמקריב קורבנות כמו האדם הראשון שהקריב כבכור או הכוהנים שנכנסו לקודש הקודשים צריכים ללבוש בגדי כהן או בגדי כהן גדול וצריך להבין למה צריך ללבוש בגדי כהן גדול אומר  פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת שמיני דף כז עמוד ב

ואיסי בן עקיבא אומר לא מתו נדב ואביהוא אלא שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לאמר לא שרתה שכינה באהל מועד וכיון שנכנסו נדב ואביהוא לפני ולפנים באהל מועד אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מאריך אפי עם אלו יהא כל אחד ואחד מישראל עושה כך מוטב ימותו נדב ואביהוא ואל יתמעט כבודי אפילו שעה אחת מיד אמר למלאך ונגפם. אם על הקרובים כך על הרחוקים על אחת כמה וכמה.

כלומר כאשר מקריבים קורבן על מזבח או נכנסים לבית המקדש או לקודש הקודשים או כאשר קרובים לדבר שבקדושה באותו המקום חל מידת הדין ובמקום כזה אין ארך אפים שזה מידת הרחמים שהוא הדרך בו הקב"ה פועל בדרך כלל בעולם ולכן מי שנמצא בתוך הקודש חייב להתנהג לפי הדין כי כל סטייה מן הדין גורמת למידת הדין לפעול באופן מידי אבל בגדי הכהונה יש להם איזה יכולת להמתיק טיפה את מידת הדין   וכך כתוב בשמות רבה (וילנא) פרשת תצוה פרשה לח

ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר משל לבן מלכים שהיה פדגוגו נכנס אצלו ללמד סניגוריא על בנו והיה מתיירא מן העומדים עליו שמא יפגע בו, מה עשה המלך הלבישו פורפירא שלו שיהיו רואין אותו ומתייראין ממנו, כך אהרן היה נכנס בכל שעה לבית קדשי הקדשים ואלולי זכיות הרבה שהיו נכנסות עמו ומסייעות אותו לא היה יכול להכנס למה שהיו מלאכי השרת שם, מה עשה לו הקדוש ברוך הוא נתן לו מדמות לבושי הקודש שנאמר (שם /שמות/ כח) ולבני אהרן תעשה כתנות כשם שכתוב (ישעיה נט) וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם.

כלומר כמו שיש בגדי אש שניתן להיכנס בהם לתוך אש כי הם מגנים עליך כמו שיש בגדים מיוחדים למקומות עם חומרים מסוכנים כך נתן הקב"ה לאלה שמשרתים בקודש בגדים שיתנו להם את היכולת להיכנס לקודש  פנימה ואלו הם כותנות שעשה הקב"ה לאדם ולחוה ועל אותו משקל בגדי כהונה שנתן לכוהנים ולכהן הגדול להיכנס לקודש פנימה ועכשיו יהיה יותר מובן מדוע כהן שעושה את העבודה עם בגדים שיש בהם פגם חייב מיתה כי זה כמו להיכנס למקום שיש בו אש עם בגדי אש עם חור שהאש יכולה לשרוף את מי שלובש אותו.

וראינו במדרש אגדת בראשית שהבגדים הללו עברו מהאדם הראשון  דרך שת מתושלח נח שם אברהם יצחק ולעשיו וכאן נכנס קנית הבכורה על ידי יעקב . אבל עשיו לא ויתר לחלוטין על הבכורה ומכאן אני רוצה להגיד שהמאבק בן יעקוב לעשיו דרך עמלק הבן של עשיו בא לידי ביטוי במגילת אסתר

אסתר פרק א

(ג) בִּשְׁנַ֤ת שָׁלוֹשׁ֙ לְמָלְכ֔וֹ עָשָׂ֣ה מִשְׁתֶּ֔ה לְכָל־שָׂרָ֖יו וַעֲבָדָ֑יו חֵ֣יל׀ פָּרַ֣ס וּמָדַ֗י הַֽפַּרְתְּמִ֛ים וְשָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת לְפָנָֽיו:

(ד) בְּהַרְאֹת֗וֹ אֶת־עֹ֙שֶׁר֙ כְּב֣וֹד מַלְכוּת֔וֹ וְאֶ֨ת־יְקָ֔ר תִּפְאֶ֖רֶת גְּדוּלָּת֑וֹ יָמִ֣ים רַבִּ֔ים שְׁמוֹנִ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם:

כתוב בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד א

בהראתו את עשר כבוד מלכותו אמר רבי יוסי בר חנינא: מלמד שלבש בגדי כהונה: כתיב הכא יקר תפארת גדולתו וכתיב התם לכבוד ולתפארת.

כלומר יש כאן מאבק על השליטה בעולם והבין אחשורוש שמי שמחזיק את בגדי כהן גדול הוא ששולט בעולם וזה הבין המן ולכן המן כאשר שאל אותו המלך באסתר פרק ו

(ו) וַיָּבוֹא֘ הָמָן֒ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לַעֲשׂ֕וֹת בָּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּיקָר֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ בְּלִבּ֔וֹ לְמִ֞י יַחְפֹּ֥ץ הַמֶּ֛לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת יְקָ֖ר יוֹתֵ֥ר מִמֶּֽנִּי:

(ז) וַיֹּ֥אמֶר הָמָ֖ן אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ:

(ח) יָבִ֙יאוּ֙ לְב֣וּשׁ מַלְכ֔וּת אֲשֶׁ֥ר לָֽבַשׁ־בּ֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וְס֗וּס אֲשֶׁ֨ר רָכַ֤ב עָלָיו֙ הַמֶּ֔לֶךְ וַאֲשֶׁ֥ר נִתַּ֛ן כֶּ֥תֶר מַלְכ֖וּת בְּרֹאשֽׁוֹ:

השיב לו המן אני רוצה את הלבוש אשר לבש המלך ומה הלבוש אשר לבש המלך ? היה זה בגדי כהן גדול כי המן שהיה מזרע עמלק נלחם על הכותונת שניתנו לעשיו אביו אבל נלקחו ממנו בקנית הבכורה וזה המאבק בן המן ומרדכי מאבק בן שני קצוות זה בעצם המאבק בן עשיו ליעקב כי עמלק מכחיש את הקב"ה לחלוטין כמו שכתוב פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יב - זכור

ד"א על כס יה ה' אינו אומר כן אלא יה א"ר לוי בשם ר' חמא בי רבי חנינא כביכול כל זמן שזרעו של עמלק בעולם לא השם שלם ולא הכסא שלם נעקר זרעו של עמלק הכסא שלם והשם שלם,

ולכן לא מקבלים גר מזרע עמלק כמו שכתוב בפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יב - זכור

ויאמר כי יד על כס יה א"ר אליעזר בן יעקב נשבע הקדוש ברוך הוא בכסאו שאינו מקבל גר מזרעו של עמלק לפיכך כשבא מבשר אצל דוד והוא שואל ואמר מי אתה (שמואל ב' א' י"ג) ואמר בן איש גר עמלקי אנכי (שם /שמואל ב' א'/) ולא קיבלו דוד,

ולכאורה אפשר להגיד  שלא היה עמלק שהמזל שלו היה במעמד הר סיני ולכן לא מקבלים ממנו גרים כי כך  אומר התלמוד בבלי מסכת שבת דף קמו עמוד א על הגרים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני

עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'.

וכבר דיברתי על זה שהכוח של עמלק להגיע לכסא הכבוד ולפגום בו בא מזה שהוא הצליח "להסתנן " לתוך היהדות כמו שאומר החתם סופר שהמן שהיה מזרע עמלק היה עבד כנעני ששוחרר כלומר יהודי אבל הוא נהיה יהודי ללא קבלת עול מצוות  ולא מרצונו ועל זה כתבתי  בעבר שאומר הנביא ישעיהו פרק מט

 (יז) מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ:

(ראה פרשת שקלים ‏כ"ח/אדר א/תשע"ד  )

לסיכום הכותונת שעשה הקב"ה לאדם וחוה לאחר החטא ובגדי כהן וכהן גדול תפקידה להגן על מי שמשרת בקודש ולתת לו את האפשרות להיות ולהתקרב לקודש הקודשים . ולמעשה מי שיש ברשותו את הכותנות  יכול להיות בקודש הקודשים אבל עמלק שמכחיש את הקב"ה לחלוטין אז מה לו ולבגדי כהן גדול ? וצריך להגיד שהייחוד של עמלק שהוא רוצה לקחת את בגדי כהן גדול מהעם היהודי לא בגלל שהוא רוצה להתקרב לקב"ה כי הוא רוצה שהוא לא יהיה לעם היהודי לגרום לו נזק ללא קשר לתועלת שיש לו כמו שאומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תצא סימן ט

אמר רבי חוניא מלה"ד לאמבטי רותחת שלא היתה בריה יכולה לירד בתוכה בא בן בליעל אחד וקפץ לתוכה אף על פי שנכוה הקירה לפני אחרים, אף כאן כיון שיצאו ישראל ממצרים הקדוש ברוך הוא קרע הים לפניהם ונשתקעו המצרים לתוכו נפל פחדן על כל האומות שנא' (שמות טו) אז נבהלו אלופי אדום וגו', כיון שבא עמלק ונזדווג להם אף על פי שנטל את שלו מתחת ידן הקירו לפני או"ה.

פרשת תצוה מה הקשר בן יציאת מצרים להקמת המשכן ? מה המשמעות של הקמת המשכן ? למה רק משה היה יכול להקים את המשכן ? מה ההבדל בן השכינה בזמן האדם הראשון לשכינה במשכן ? ‏י'/אדר א/תשע"ו

בס"ד

פרשת תצוה מה הקשר בן יציאת מצרים להקמת המשכן ? מה המשמעות של הקמת המשכן ?  למה רק משה היה יכול להקים את  המשכן  ?  מה ההבדל בן השכינה בזמן האדם הראשון לשכינה במשכן ? ‏י'/אדר א/תשע"ו

שמות פרק כט

(מד) וְקִדַּשְׁתִּ֛י אֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־אַהֲרֹ֧ן וְאֶת־בָּנָ֛יו אֲקַדֵּ֖שׁ לְכַהֵ֥ן לִֽי:

(מה) וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים:

(מו) וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְקֹוָק֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֧אתִי אֹתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְשָׁכְנִ֣י בְתוֹכָ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיהֶֽם: פ

מהפסוקים מובן שני דברים האחד שהמשכן זה המקום בו יש את הקשר בן הקב"ה לעם ישראל כמו שכתוב בשמות פרק כה

(כב) וְנוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֘ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ

וכל יציאת מצרים נועדה כדי שהקב"ה יוכל לשכון בתוך עם ישראל  כלומר כל התכלית של יציאת מצרים זה כדי שהקב"ה יוכל לשכון בתוך עם ישראל וכדי להבין את המשמעות של זה כתוב במדרש במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יב

ויהי א"ר יהושע תנאים עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל עד שהם במצרים שאינו מוציאם משם אלא ע"מ שיעשו לו משכן וישרה שכינתו ביניהם כמ"ש (שם /שמות/ כט) וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם ע"מ לשכני בתוכם וכיון שהוקם המשכן וירדה השכינה ושרתה בתוכם, ויהי רב אמר דבר שלא היה משנברא העולם עד עכשיו נעשה באותו היום שמשנברא העולם ועד אותה שעה לא שרתה שכינה בתחתונים אלא משהוקם המשכן ואילך לכך נאמר ויהי, דבר חדוש הוא, רשב"י אמר דבר שהיה ופסק וחוזר לכמות שהיה שכן אתה מוצא מתחלת ברייתו של עולם שרתה השכינה בתחתונים כמ"ש (בראשית ג) וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן וגו' וכיון שנסתלקה השכינה בעת שחטא אדם שוב לא ירדה עד שהוקם המשכן לפיכך כתיב ויהי דבר שהיה ופסק ימים הרבה וחזר לכמות שהיה.

יש כאן לכאורה ויכוח בן רב לבין רבי שמעון בר יוחאי האם הירידה של הקב"ה לארץ כאשר הוקם המשכן הוא חידוש או דבר שהיה כבר בתחילת הבריאה וחזר לקדמותו   ואני רוצה להגיד שניתן להבין שרבי ורבי שמעון בר יוחאי לא חולקים וכל אחד מתאר שני מצבים שונים וכדי להבין את מה שמתאר רבי שמעון בר יוחאי נראה  את מה שכתוב בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יט

עיקר שכינה בתחתונים הייתה, כיון שחטא אדם הראשון ניסתלקה לרקיע הראשון, חטא קין עלה לרקיע השיני, חטא דור אנוש עלה לשלישי, חטא דור המבול לרביעי, דור הפלגה לחמישי, סדומיים לששי, מצריים בימי אברהם לשביעי, וכנגדן עמדו ז' צדיקין אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה והורידו אותה לארץ, אברהם משביעי לשישי, יצחק הוריד משישי לחמישי, יעקב הוריד מחמישי לרביעי, לוי הוריד מרביעי לשלישי, קהת הוריד משלישי לשיני, עמרם הוריד משיני לראשון, משה הורידה למטה, אמר ר' יצחק כת' וצדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט) ורשעים מה יעשו, פורחין באויר אתמהא, אלא שהרשעים לא השכינו שכינה לארץ.

כלומר המדרש מתאר  את תחילת הבריאה מהאדם הראשון עד משה כאשר בחטא האדם הראשון השכינה עלתה לרקיע הראשון והסתלקה מן הארץ עד שבמצריים בימי אברהם העלו אותה לרקיע השביעי ואברהם התחיל את המהפך כלומר את הדרך חזרה עד שמשה הוריד אותה למטה ולכאורה כמו שהיה בזמן האדם הראשון לפני החטא . יוצא לנו שכל המהלך הזה הוא לפי מה שמתאר רבי שמעון בר יוחאי וזה גם מתאים לפסוק בפרשה שלנו אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֧אתִי אֹתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְשָׁכְנִ֣י בְתוֹכָ֑ם  כלומר ההוצאה של עם ישראל מארץ מצרים היא התהליך של הורדת השכינה מהרקיע השביעי כמו שכתוב במדרש שהגיע לשם בזמן מצרים של אברהם עד הורדת השכינה למטה וזה היה במתן תורה ונעשה על ידי משה כלומר עכשיו ברור לחלוטין הקשר בן יציאת מצרים "לשכנתי בתוכם" היות ומצרים גרמה לכך שהשכינה הגיע לרקיע השביעי כלומר התרחקה מהארץ שבע רקיעים נדרש מעם ישראל להגיע למצרים כדי להוריד את השכינה מהרקיע השביעי לארץ כמו שהיה אצל האדם הראשון לפי החטא וסוף התהליך היה ברגע בו הוקם המשכן והקב"ה לכאורה שכן בתוכו כמו שכתוב בשמות פרק מ

(לג) וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־ הַמְּלָאכָֽה: פ

(לד) וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְקֹוָ֔ק מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן:

וזה מה שאומר מלבי"ם שמות פרשת פקודי פרק מ פסוק לג

(לג) ויכל משה את המלאכה. מבאר שעקר כלוי המלאכה היתה ההקמה האחרונה שנשאר ולא נפרק כי עקר המלאכה מה שהעמד האהל והוכן לעבודה, וזה עשה משה שהקימו בעצמו באופן שגמר המלאכה מיוחס לו לבדו:

כלומר משה בעצמו גמר את המלאכה של המשכן וזה מיוחס רק למשה כי רק בזכותו השכינה ירדה למטה כמו שאומר המדרש. וצריך להבין למה רק משה יכול להוריד את השכינה למטה . במעמד מתן תורה עם ישראל תיקן את חטא האדם הראשון כמו שאומר האלשיך ויקרא פרק כא

וימי העמדת הר סיני לגמור מירוק וליבון הזוהמא עד תומה. ויהי כן, וכמאמרם ז"ל (שבת קמו א) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. ועל כן היה להם חירות ממלאך המות, כי בבטול הזוהמא אין עוד מיתה. אך אחרי כן על ידי העגל חזרה הזוהמא למקומה. ועל ידי כן חזרה המיתה הכרוכה באדם על ידי הזוהמא, כי היא מבחינת המיתה והיא דבקה בחומר ובנפש ומה גם בחלק הנשאר עם הגוף.

אבל היחיד שלא היה בחטא העגל לא בצורה ישירה ולא בצורה עקיפה היה משה ולכן משה היחידי שנשאר בדרגה של האדם הראשון לפני החטא  ולכן הוא היה היחידי שיכל להוריד את השכינה למטה .

ולאחר שהבנו את מה שאמר רבי שמעון בר יוחאי נשאר לנו להבין את רב האם הוא חולק על רשב"י או מוסיף עליו ולי נראה להגיד שרבי מוסיף עליו ולא חולק שעדין יש חידוש בירידת השכינה למטה על ידי משה לעומת השכינה שהייתה למטה בזמן האדם הראשון . האדם הראשון נברא  בעל כורחו הוא הגיע לעולם שהקב"ה ברא אבל משה ועם ישראל בכל התהליך של יציאת מצרים וקבלת התורה קיבלו על עצמם את התורה כתנאי לקיום העולם וזה ההבדל בן הזמן של  האדם הראשון לזמן קבלת התורה והקמת המשכן וזה החידוש שעליו מדבר רבי שלא היה מאז שנברא העולם הפעם הזאת השכינה ירדה למטה לעולם שקיבל על עצמו את התנאי של קיום העולם בקבלת התורה וזה מה שאמר רבי יהושע על "ויהי "  שעשה הקב"ה תנאים לעם ישראל ולכן אומר רבי ש ה "ויהי "  הוא חידוש שלא היה מבריאת העולם כי החידוש של יציאת מיצרים ומתן תורה זה בריאת העולם מחדש  עם קבלת התנאי של הנבראים יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . וסיום התהליך הזה היה הקמת השכן על ידי משה וירידת השכינה למטה כלומר לארץ . והיחידי שיכל לגרום להשלמת התהליך זה משה שלא היה בחטא העגל . וכאשר עם ישראל יתקן את חטא העגל יגיע העולם כולו לדרגתו של משה ואז יגיע העולם לשלמותו .

 

פרשת תרומה מה היו פני הכרובים ? פני תינוק ? זכר ונקבה ? פני אריה או נשר או שור ? מה הקשר שלהם לכרובים שנמצאים בגבול של גן עדן ? ‏ג'/אדר א/תשע"ו

בס"ד

פרשת תרומה מה היו פני הכרובים ?  פני תינוק ? זכר ונקבה ?  פני אריה או נשר או שור ? מה הקשר שלהם לכרובים שנמצאים בגבול של גן עדן ? ‏ג'/אדר א/תשע"ו

שמות פרק כה

(יט) וַ֠עֲשֵׂה כְּר֨וּב אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת תַּעֲשׂ֥וּ אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים עַל־ שְׁנֵ֥י קְצוֹתָֽיו:

(כ) וְהָי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶל־ הַכַּפֹּ֔רֶת יִהְי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים:

וצריך להבין מה המהות של הכרובים ?

אומר רש"י שמות פרק כה

(יח) כרבים - דמות פרצוף תינוק להם:

רשי אומר שהכרובים היו עם פני תינוק

[רבינו] בחיי שמות פרק כה

וע"ד הפשט: "שנים כרובים", זכר ונקבה היו, להודיע כמה ישראל חביבין לפני הקדוש ברוך הוא כחבת זכר ונקבה, וכן דרשו רז"ל במסכת יומא פרק אמר להם הממונה: (יומא נד א) אמר רב קטינא בשעה שישראל עולים לרגל היו מגלים להם את הפרוכת ומראים להם הכרובים שהם מעורים זה בזה ואומרים: ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר עם נקבה. וכן כתיב: (מלכים - א ז, לו) "כמער איש ולויות", אמר רבה בר שילא כאיש המעורה בלויה שלו.

ורבנו בחיי אומר זכר ונקבה היו וזה קשה הרי רש"י אומר שהיה להם פני תינוק

ואומר התלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יג עמוד ב

מאי כרוב? אמר רבי אבהו: כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא רביא. אמר ליה רב פפא לאביי: אלא מעתה, דכתיב פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר - היינו פני כרוב היינו פני אדם! - אפי רברבי ואפי זוטרי.

כלומר אומרת הגמרא שהיה להם גם פני חיות פני נשר פני אריה פני שור . וצריך לברר מה המשמעות של אותם כרובים וכיצד זה יכול שיש להם פני תינוק זכר ונקבה ופני חיות ?

כדי שנבין מה המקור של הכרובים כתוב בבראשית פרק ג

(כד) וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־עֵ֜דֶן אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֙רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת־דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים: ס

וכתוב בכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק כד

(כד) ויגרש את האדם מִן שהשכין כבוד שכינתו, מי לפנים בין שני הכרובים, לפני עד לא ברא עולם, ברא תורה, והתקין גן של עדן לצדיקים שיאכלו ויתפנקו מפירות עציה על אשר עבדו בחיהם בתלמוד תורה בעולם הזה וקיימו מצוות,

כלומר הכרובים הם הגבול בן גן עדן לבין העולם הזה . הקב"ה ברא  את  התורה לפני ברא את העולם ולאחר חטא האדם הראשון עשה הפרדה בן העולם הזה לבן העולם הבא הוא גן עדן . והכרובים נמצאים על ארון הקודש שבו נמצא התורה שהקב"ה נתן לעם ישראל . זה המקום בו יש את הקשר בן הקב"ה למשה כמו שכתוב בשמות פרק כה

(כב) וְנוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֘ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ

ואומר הכלי יקר שמות פרשת תרומה פרק כה פסוק כב

ומשם היה הקול נכנס אל אוהל מועד כמו שפירש רש"י (במדבר ז פט) לפי שהארון נושא לכל הכלים המקודשים ועל ידו יחול השפע האלהי על כולם.

כלומר ארון הקודש הוא בחלק של העולם הזה גובהו 10 טפחים והשכינה כידוע מגיעה עד 10 טפחים ומעל הארון יש את הכרובים שהם מעל 10 טפחים עד 20

ובתלמוד בבלי מסכת סוכה דף ה עמוד א

ותניא, רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה, ולא עלו משה ואליהו למרום, שנאמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם.

אומרת הגמרא שהשכינה לא ירדה מעשר טפחים שזה גובה הארון עם הכפורת ומשה ואליהו לא עלו למרום הכוונה שהם הגיעו עד 10 טפחים מהשמים כלומר יש הפרדה מוחלטת בן השמים לארץ והכרובים הם התווך בן הארץ והשמים ומתוך זה שהם נמצאים לכאורה גם פה וגם שם יש להם את היכולת להשתנות בהתאם למציאות בארץ ובשמים  וכך כתוב בזוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קנב עמוד ב

אימתי איהי ברחמי, אמר ליה בשעתא דכרובים מהדרן אנפייהו דא עם דא ומסתכלן אנפין באנפין, כיון דאינון כרובים מסתכלן אנפין באנפין כדין כל גוונין מתתקנן ואתהפך גוון תכלא לגוון אחרא, מתהפך גוון ירוק לגוון זהב (נ"א חוור), על דא בהפוכא דגוונין אתהפך מדינא לרחמי וכן מרחמי לדינא וכלא בהפוכא דגוונין, כמה דמסדרין ישראל תקונייהו לגבי קודשא בריך הוא הכי קיימא כלא והכי אתסדר ועל דא כתיב (ישעיה מט) ישראל אשר בך אתפאר באינון גוונין דכלילן דא בדא שפירו דכלהו (חסר כאן):

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, זֶה שֶׁאָמַר מוֹרֵנוּ שֶׁתְּכֵלֶת הִיא כִּסֵּא דִין, וּכְשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בַּגָּוֶן הַזֶּה, אֲזַי הִיא כִּסֵּא לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. מָתַי הִיא בְּרַחֲמִים? אָמַר לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהַכְּרוּבִים מַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם זֶה עִם זֶה וּמִסְתַכְּלִים פָּנִים בְּפָנִים. כֵּיוָן שֶׁאוֹתָם כְּרוּבִים מִסְתַּכְּלִים פָּנִים בְּפָנִים, אָז כָּל הַגְּוָנִים מִתְתַּקְּנִים, וּמִתְהַפֵּךְ גָּוֶן תְּכֵלֶת לְגָוֶן אַחֵר. מִתְהַפֵּךְ גָּוֶן יָרֹק לְגָוֶן זָהָב (לבן). וְלָכֵן בְּהִפּוּךְ הַגְּוָנִים מִתְהַפֵּךְ מִדִּין לְרַחֲמִים, וְכֵן מֵרַחֲמִים לְדִין, וְהַכֹּל בְּהִפּוּךְ הַגְּוָנִים. כְּמוֹ שֶׁמְּסַדְּרִים יִשְׂרָאֵל תִּקּוּנֵיהֶם לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כָּךְ הַכֹּל עוֹמֵד וְכָךְ מִסְתַּדֵּר.

כלומר הכרובים משנים את מצבם בהתאם למצב של עם ישראל וגם אנחנו רואים את הקשר בן הכרובים לכיסא הדין וכמו כן כתוב פרשת עקב דף רעד עמוד א

כי יי' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדול וגו', תנינן (יחזקאל א') ודמות פניהם פני אדם אלין לאו אינון כאינון כרובים אינון אנפי רברבין כרובים אנפי זוטרי כרביא פני אדם כל דיוקנא כלילן בהו בגין דאינון אנפי רברבין ומתציירין בהו ציורין גליפין בגלופי שמא דמפרש בד' סטרין מזר"ח מער"ב צפו"ן דרו"ם, מיכא"ל רשים ברשימו לסטר דרום וכל אנפין מסתכלין לגבי פני אד"ם פני ארי"ה פני נש"ר פני שו"ר, אדם איהו דכר ונוקבא

והתרגום של הזוהר

כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדנֵי הָאֲדנִים הָאֵל הַגָּדל וְגוֹ' (דברים י). שָׁנִינוּ, (יחזקאל א) וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם, אֵלּוּ אֵינָם כְּאוֹתָם כְּרוּבִים. אֵלּוּ פָּנִים גְּדוֹלוֹת. הַכְּרוּבִים פָּנִים קְטַנּוֹת, כְּמוֹ תִּינוֹק. פְּנֵי אָדָם, כָּל דְּמוּת כְּלוּלִים בָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם פָּנִים גְּדוֹלוֹת, וּמִצְטַיְּרִים בָּהֶם צִיּוּרִים חֲקוּקִים בַּחֲקִיקוֹת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ בְּאַרְבָּעָה צְדָדִים, מִזְרָ''ח מַעֲרָ''ב צָפוֹ''ן דָּרוֹ''ם.

כלמור יש חלוקה בן הפנים שראה יחזקאל לבן הכרובים שנמצאים על ארון הקודש וכמו שאומרת  הגמרא במסכת חגיגה אפי רברבי ואפי זוטרי ואולי יש לפרש שהכרובים על ארון הקודש הם לכאורה כמו מראה למה שנעשה למעלה בשמים ומה שאמרו שהם פני תינוק או זכר ונקבה זה השתקפות של הקשר בן מה שנמצא בעולם הבא לעולם הזה ויש קשר בן אפי רברבי לאפי זוטרי ולכן הכרובים על ארון הקודש הם זוטרי כי הם רק השתקפות של אפי רברבי וזה מתרץ את הגמרות החולקות

פרשת תרומה מה המשמעות של "ונהפוך הוא" של פורים ? מה הקשר להפיכת הר כגיגית ? מה הקשר לקבלת התורה בפורים לעומת קבלת התורה במתן תורה ? ‏ג'/אדר א/תשע"ו

בס"ד

פרשת תרומה מה המשמעות של "ונהפוך הוא"  של פורים ?  מה הקשר להפיכת הר כגיגית ? מה הקשר לקבלת התורה בפורים לעומת קבלת התורה במתן תורה ? ‏ג'/אדר א/תשע"ו

במאמר בפרשת משפטים כ"ו/שבט/תשע"ו  כתבתי כשנכנס אדר מרבים בשמחה  שכתוב בתלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד א כתוב

אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר.

כלומר המהות של פורים זה קבלת התורה מתוך אהבה ולא מתוך יראה מתוך דרגה פנימית של עם ישראל ולא מתוך זה שהקב"ה הרים את עם ישראל לדרגה שיוכלו לקבל את התורה לדרגת "נעשה ונשמע" שזה דרגה של מלאכי השרת וזה המשמעות של כפה עליהם הר כגיגית שכתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

דכתיב: ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם!

ואני רוצה להרחיב את הנושא ולהראות ולהוכיח שזה באמת המהות של פורים

כתוב באסתר פרק ט

(א) וּבִשְׁנֵים֩ עָשָׂ֨ר חֹ֜דֶשׁ הוּא־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֗ר בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בּ֔וֹ אֲשֶׁ֨ר הִגִּ֧יעַ דְּבַר־הַמֶּ֛לֶךְ וְדָת֖וֹ לְהֵעָשׂ֑וֹת בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר שִׂבְּר֜וּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם וְנַהֲפ֣וֹךְ ה֔וּא אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלְט֧וּ הַיְּהוּדִ֛ים הֵ֖מָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶֽם:

וכאן יש את הביטוי שמסמל את פורים "וְנַהֲפ֣וֹךְ ה֔וּא"  כלומר פורים זה הזמן שבו מתהפכים דברים ואם במתן תורה הקב"ה הפך עליהם הר כגיגית כלומר רומם את עם ישראל לדרגה בו יוכלו לקבל את התורה בפורים עם ישראל "הופך" את הדברים  חזרה כלומר הקב"ה הפך עליהם את ההר כגיגית ועכשיו בפורים עם ישראל הפך חזרה את ההר למצבו הרגיל כלומר קיבל את התורה מתוך דרגתו הפנימית ללא כל נוכחות של הקב"ה שהתוספות במסכת שבת כותב "אומר רבנו תם  דע"פ הדיבור היה והרי כבעל כרחם" כלומר עצם הנוכחות של הקב"ה מעלה את דרגתם של עם ישראל לדרגה של נעשה ונשמע ובפורים לא היה שום נוכחות של הקב"ה ולכן לא היה זה בעל כורחם והיה זה לפי דרגתם האמיתית

וכדי להראות את ההבדל בן מתן תורה לפורים וכך סדר הדברים במתן תורה בשמות פרק יט

(יז) וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר:

כלומר העם למטה

(כג) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ:

ובאמצע אהרון והכוהנים

(כד) וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְקֹוָק֙ לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־יֶֽהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת אֶל־יְקֹוָ֖ק פֶּן־יִפְרָץ־בָּֽם:

ולמעלה משה כמו שכתוב שמות פרק כ

(יח) וַיַּעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל־הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הָאֱלֹהִֽים: פ

רואים את סדר קבלת התורה לפי דרגתם של העם . משה ראשון אהרון והכוהנים שניים והעם אחרון . אבל בפורים זה ונהפוך הוא קודם כול רוב העם כתוב באסתר פרק ט

(א) וּבִשְׁנֵים֩ עָשָׂ֨ר חֹ֜דֶשׁ הוּא־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֗ר בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בּ֔וֹ אֲשֶׁ֨ר הִגִּ֧יעַ דְּבַר־הַמֶּ֛לֶךְ וְדָת֖וֹ לְהֵעָשׂ֑וֹת בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר שִׂבְּר֜וּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם וְנַהֲפ֣וֹךְ ה֔וּא אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלְט֧וּ הַיְּהוּדִ֛ים הֵ֖מָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶֽם:

ורק אחר כך אותם מנהיגים שהיו בשושן הבירה שם היה מרכז השלטון של אחשורוש  אסתר פרק ט

(טו) וַיִּֽקָּהֲל֞וּ היהודיים הַיְּהוּדִ֣ים אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁ֗ן גַּ֠ם בְּי֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וַיַּֽהַרְג֣וּ בְשׁוּשָׁ֔ן שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם

ואז כתוב לאחר המלחמה בעמלק כתוב באסתר פרק ט

(כז) קִיְּמ֣וּ וקבל וְקִבְּל֣וּ הַיְּהוּדִים׀ עֲלֵיהֶ֨ם׀ וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כָּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:

כלומר אנחנו רואים את הנהפוך הוא במגילת אסתר בשונה ממתן תורה שסדר קבלת התורה הפוך וזה מוכיח את ההבנה שבפורים הפכו עם ישראל חזרה את מה שהפך עליהם הקב"ה הר כגיגית ולכן נמחק מה שאמר רב אחא בר יעקב  בתלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד א כתוב

אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר.

במתן תורה היה זה קבלת התורה מלמעלה ללמטה  מהשמים לארץ אבל בפורים היה קבלת התורה מלמטה ללמעלה ולכן כל מה שקורה במגילת אסתר זה ונהפוך הוא

 

אסתר פרק ט

(כט) וַ֠תִּכְתֹּב אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמָרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כָּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפּוּרִ֛ים הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית:

אסתר המלכה כותבת לפני מרדכי וגם זה נהפוך הוא וכתוב אסתר פרק ט

(כד) כִּי֩ הָמָ֨ן בֶּֽן־הַמְּדָ֜תָא הָֽאֲגָגִ֗י צֹרֵר֙ כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים לְאַבְּדָ֑ם וְהִפִּ֥יל פּוּר֙ ה֣וּא הַגּוֹרָ֔ל לְהֻמָּ֖ם וּֽלְאַבְּדָֽם:

(כה) וּבְבֹאָהּ֘ לִפְנֵ֣י הַמֶּלֶךְ֒ אָמַ֣ר עִם־הַסֵּ֔פֶר יָשׁ֞וּב מַחֲשַׁבְתּ֧וֹ הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים עַל־ רֹאשׁ֑וֹ וְתָל֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־בָּנָ֖יו עַל־הָעֵֽץ:

ומה שהמן רצה להרוג את כל היהודים ובסופו תלו אותו ואת בניו על העץ שהכין למרדכי כלומר ונהפוך הוא . ומה שרצו להרוג את אחשורוש ונהרגו

כתוב באסתר פרק ב

(כב) וַיִּוָּדַ֤ע הַדָּבָר֙ לְמָרְדֳּכַ֔י וַיַּגֵּ֖ד לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וַתֹּ֧אמֶר אֶסְתֵּ֛ר לַמֶּ֖לֶךְ בְּשֵׁ֥ם מָרְדֳּכָֽי:

(כג) וַיְבֻקַּ֤שׁ הַדָּבָר֙ וַיִּמָּצֵ֔א וַיִּתָּל֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֑ץ וַיִּכָּתֵ֗ב בְּסֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ

ועוד מאורעות היו במגילה של "ונהפוך הוא"  כי המהות של פורים היה הפיכת חזרה של הר כגיגית שהיה במתן תורה  .

לסיכום המהות של פורים זה ונהפוך הוא הפיכה חזרה של ההר שהקב"ה הפך עליהם לפני מתן תורה . פורים זה קבלת התורה מלמטה למעלה ולא כמו במתן תורה מלמעלה למטה

 

 

 

 

פרשת משפטים למה מרבים שמחה כשנכנס אדר ? למה יש מודעא רבה לאורייתא ממתן תורה עד פורים ? למה נמחק המודעא רבה לאורייתא בפורים ? למה פורים יישאר המועד היחידי לעתיד לבא ? ‏כ"ו/שבט/תשע"ו

בס"ד

פרשת משפטים למה מרבים שמחה כשנכנס אדר ? למה יש מודעא רבה לאורייתא ממתן תורה עד פורים ? למה נמחק המודעא רבה לאורייתא בפורים ? למה פורים יישאר המועד היחידי לעתיד לבא ? ‏כ"ו/שבט/תשע"ו

כתוב בתלמוד בבלי מסכת תענית דף כט עמוד א

משנכנס אב ממעטין בשמחה וכו' אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה,

וצריך להבין למה שמחה באדר ?

במאמר הקודם פרשת משפטים ‏כ"ו/שבט/תשע"ו דיברתי על מה שכתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

רבש"ע, כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה, כמו שעשית לישראל? דכתיב: ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם!

אומרת הגמרא שהקב"ה כפה אותם הר כגיגית והסברתי שלא היה זה איום היה זה שהקב"ה הביא אותם לדרגה של נעשה ונשמע שזה דרגתם של מלאכי השרת  אבל עם ישראל לא הגיע לדרגה זו כתוצאה מדרגתו האמיתית אלה שהקב"ה גרם לכך שעם ישראל הבין שהעולם וקיום התורה זה דבר אחד אבל הדרגה הזאת הגיעה  רק בגלל מעמד הר סיני כלומר בגלל "נוכחותו" של הקב"ה ברמת גילוי של נעשה ונשמע . ה"נעשה"  היה לפני מעמד הר סיני  אבל ה"נשמע"  לא כמו שכתוב בשמות פרק יט

(ט) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶיךָ֘ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־ בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְקֹוָֽק:

כלומר הקב"ה הגיע בענן כלומר מעמד הר סיני רק כדי להוסיף לעם ישראל את דרגת ה"נשמע"

ולכן בתלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד א כתוב

אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר.

ואומר רש"י מסכת שבת דף פח עמוד א

מודעא רבה - שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם - יש להם תשובה, שקבלוה באונס.

כלומר אומר רש"י אם באים לעם ישראל בטענה למה אתם לא מקימים את כל המצוות הרי אמרתם  נעשה ונשמע משיבים בני ישראל אנחנו אמרנו נעשה ונשמע כאשר הקדוש ברוך הוא הביא אותנו לדרגה של מלאכי השרת שדרגתם נעשה ונשמע ובדרגה זו אכן אמרנו נעשה ונשמע ויכולנו לקיים את כל התורה כולה אבל דרגתנו האמיתית היא לא של נעשה ונשמע לכן יש לנו מודעה רבה לאורייתא כלומר תרוץ למה אנחנו לא יכולים לקיים את כל המצוות , אבל ממשיך ואומר רבא שעם ישראל קיבל את התורה בפורים ולכן אין לעם ישראל מודעא  רבה לאורייתא וצריך להבין איזה סוג קבלה הייתה בפורים  כדי שתמחק את המודעה רבה לאורייתא .

אומר התוספות מסכת שבת דף פח עמוד א

מודעא רבה לאורייתא - והא דאמר בנדרים (דף כה.) שכרת משה ברית עם ישראל על התורה והמצות והשביעם על כך ובפ' אלו נאמרין (סוטה לז:) שקבלו את כל התורה בהר גרזים ובהר עיבל אור"ת דע"פ הדיבור היה והרי כבעל כרחם אבל בימי אחשורוש קבלו מדעתם מאהבת הנס ומה שכרת עמהן ברית יהושע לעבוד את ה' התם לא קבלו אלא שלא לעבוד ע"ז כדכתיב (יהושע כד) חלילה לנו מעזוב את ה' וכן משמע כוליה עניינא.

וצריך להבין את דברי התוספות לפי המהלך שלנו . אומר התוספות אם באמת רק במעמד הר סיני היה המצב של כפית הר כגיגית הרי מצאנו שהיו עוד מקומות שבו קבלו עליהם עם ישראל את התורה וזה לא מתקבל על הדעת והתירוץ של התוספות מדהים " אומר רבנו תם  דע"פ הדיבור היה והרי כבעל כרחם "  כלומר כל מקום שזה על פי הדיבור זה על פי כורחם כלומר כל מקום שבו יש את "הנוכחות " של הקב"ה זה בעל כורחם כלומר לפי ההבנה שלי עצם "הנוכחות " של הקב"ה מעלה את הדרגה של עם ישראל לדרגה של נעשה ונשמע כלומר לדרגה של מלאכי השרת וזה מה שנחשב בעל כורחם . ואם כן ממשיך תוספות לשאול הרי בימי יהושע גם קיבלו עליהם את התורה ואז לא היה "נוכחות " של הקב"ה מתרץ תוספות שבימי יהושע לא קיבלו את כל התורה כולה רק קבלו שלא לעבוד עבודה זרה .

כלומר עד נס פורים לא קיבלו עליהם עם ישראל את התורה ללא "נוכחות " של הקב"ה

וממשיך תוספות ואומר עוד יסוד מדהים : בימי אחשורוש קיבלו עליהם היהודים בגלל אהבת הנס המיוחד של פורים את התורה כולה וקבלה זו היית מרצון עצמי וללא "נוכחות"  של הקב"ה . כלומר יש להגיד שבפורים עם ישראל הגיעו לדרגת נעשה ונשמע מתוך דרגתם העצמית וקבלו עליהם את התורה כולה וברגע זה נמחק המודעא רבה  לאורייתא כי לא ניתן להגיד לאחר פורים שעם ישראל לא קבלו עליהם את התורה בדרגה שהיא לא דרגתם האמיתית וזה בדיוק הנס של פורים שהצליח להביא את עם ישראל להבנה שקיום העולם מותנה בקבלת התורה . וניתן להגיד שהיה זה ההתמודדות של עם ישראל מול המן שהמן שהיה יהודי (לדברי החתם סופר שהיה עבד של מרדכי ושוחרר )  אחז בדעה שקיום העולם לא מותנה בקבלת התורה וסופו של דבר עם ישראל קיבל על עצמו את התורה וניצל מהשמדה טוטאלית והמן שרצה להשמיד את עם ישראל בסופו גילה שאכן אי קיום התורה משמעותו איבוד העולם שלך כי המן גמר את חייו על העץ . ולכן כל נס פורים לכתחילה היה בהסתר פנים מלא ללא שום "נוכחות " של הקב"ה ולכן שמו של הקב"ה לא מופיע במגילה כי עצם "הנוכחות" של הקב"ה היה גורם שלא היה נמחק המודעא רבה לאורייתא כי זה כאילו בעל כורחם . אומנם קיבלנו את התורה במעמד הר סיני אבל רק בפורים הסתיים קבלת התורה במלואה על ידי עם ישראל ברצון .

ואומר השו"ת כתב סופר אורח חיים סימן קמא

והנה אמרו חז"ל מכאן מודעה רבה לאורייתא והדר קבלוהו בימי אחשורוש ומני אז אין שום מודעה לאורייתא כי קבלוה בשמחה וכדי להראות שבשמחה הדר קבלוהו תקן מרדכי שיהיו ימים אלו ימי משתה ושמחה כעין אצילי בני ישראל שהראו שמחת קבלת התורה ע"י שאכלו ושתו ולכן מצוה להרבות בימים אלו במשתה ושמחה יותר מכל יום טוב כעין דאמרו ז"ל בעצרת כ"ע מודים דבעי נמי לכם וכהנ"ל:

כלומר השמחה של אדם זה השמחה של קבלת התורה בשלמותה ולכן אני רוצה להגיד כשנכנס אדם מרבים בשמחה שאין שימחה גדולה יותר מקבלת התורה

ואומר האלשיך דברים פרק כח

אך לעתיד זכים וספיריים יהיו דבקים בו יתברך שומעים מפיו תורה וישישו בשמחה מתעלסים באהבים שהוא אושר עצום מאוד, ועל זאת יתפלל כל חסיד להשיגו. וזה מאמרו יתברך פה, לומר אני טרם אגלה טובות העולם הזה שאטיבה עמך על כשרונך, הנני שם לפניך כי העיקר הוא שיתך שומך כל מעיינך על דבקותו יתברך, שהוא, כי אם תטה אזנך לשמוע תורתו ומצותיו בעולם הזה, שתזכה לשמוע מפיו פנים בפנים לעתיד לבא.

 

ואומר הספר תפארת ישראל פרק נג

"אף ערכה שלחנה" בעולם הזה ובעולם הבא. איזה, [זה] שם טוב שקנתה. שכל המועדים עתידים ליבטל, וימי הפורים לא בטלים לעולם, שנאמר (אסתר ט, כז) "ולא יעבור וגו'". רבי אלעזר אומר, אף יום הכפורים לא יבטל לעולם, שנאמר (ויקרא טז, לד) "והיתה זאת לכם לחקת עולם", עד כאן.

כלומר יש דעה שרק פורים לעתיד לבא יישאר וכל המועדים עתידים ליבטל והדעה השנייה מוסיפה את יום הכיפורים ומה מיוחד ביום  הפורים ? ברור לי שהכוונה שיום פורים היא היום בו יש השלמת קבלת התורה על ידי עם ישראל בשלמות ומחיקת המודעא רבה לאורייתא כי זה בעצם מה שרצה הקב"ה לשנות בעולם  בכל יציאת מצרים ומתן תורה זה שעם ישראל יקבל עליו בהבנה מוחלטת את קבלת התנאי של קיום העולם בקבלת התורה  . במעמד הר סיני עם ישראל קיבל את התנאי אבל לא באמת בדרגתו האמיתית ורק בפורים בהסתר פנים מלא של הקב"ה קיבל עליו עם ישראל בהבנה מוחלת את התנאי ובכך גרם לעולם להבטיח את ההישרדות שלו עד בו משיח צדקנו כי אם חס וחלילה לא היינו  מקבלים על עצמנו  את התורה והמן היה מצליח לא היה קיום לעולם .

ולכן לא נותר לנו להבין את זה ולהבין למה מרבים בשמחה כשנכנס אדר ולהבין את המשמעות של קבלת התנאי של יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם  .