24.10.2014

פרשת נח כיצד יהיה תהליך התיקון לקלקול את האדם הראשון ? כיצד זה קשור לסוכה מעור של לוויתן ? כיצד זה קשור לסעודה של לוויתן ? סעודה של שור הבר ? ולשתיית יין המשומר מששת ימי בראשית ? ‏ל'/תשרי/תשע"ה


 פרשת נח

כיצד יהיה תהליך התיקון לקלקול את האדם הראשון ? כיצד זה קשור לסוכה מעור של לוויתן ? כיצד זה קשור לסעודה של לוויתן ? סעודה של שור הבר ? ולשתיית יין המשומר מששת ימי בראשית ? ‏ל'/תשרי/תשע"ה

בהמשך לשני המאמרים בנושא תהליך ההיתר לאדם לאכול מעשב השדה ,להשתמש בחיות ובדגים ,ולאכול בשר לאכול דגים 

קישור למאמר פרשת בראשית    מה התיר הקב"ה לאדם לאכול ולמה

קישור למאמר פרשת נח             ההיתר לאכול דגים

מסקנת הדברים :

האדם הראשון לפני החטא יכול לאכול רק מפרי העץ

מיד לאחר החטא הותר לו לאכול מעשב השדה , להשתמש בחיות ולא לאכול מהם ,וכן קיבל ברכה לפרו ורבו .

לאחר המבול קיבל האדם היתר לאכול בשר ודגים .

ההיתר לאכול את עשב השדה להשתמש בחיות לאכול בשר ודגים זה לשם תיקון הקלקול שנעשה בהם

בסיכום דברי בפרשת נח כתבתי שבאחרית הימים יחזור האדם לאחר תיקון מעשיו לאכול רק מפרי העץ אבל היה זה מסקנה הגיונית ללא הוכחות . חקרתי בדבר ורציתי להבין כיצד התהליך של התיקון יעבוד ובחיפושים שלי בנושא  גילית כמה רמזים לצורת התהליך של התיקון.

אביא כאן כמה מרכיבים של תהליך הסופי של התיקון

דבר ראשון   : סעודה של לויתן

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א

אמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, שנאמר: +איוב מ'+ יכרו עליו חברים, ואין כרה אלא סעודה, שנאמר: +מלכים ב' ו'+ ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו, ואין חברים אלא תלמידי חכמים, שנאמר: +שיר השירים ח'+ היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני;

דבר שני  : סעודה של שור הבר

קדושת לוי במדבר פרשת בהעלותך

וזהו שהקב"ה יעשה סעודה לעתיד לבא מלויתן, ושור הבר, ובר אווזות, ויין המשומר, כי באמת יאכלו בני ישראל מן כאשר היה בימי יציאת מצרים, לכך יעשה הקדוש ברוך הוא סעודת הצדיקים לעתיד לבא מהדברים אלו, כדי שאחר זה כשיאכלו המן יטעמו המאכלים שאכלו בסעודה, ובמי באר יטעמו כל המשקים, כאשר היה ביציאת מצרים:

דבר שלישי: סוכה מעורו של לויתן

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א

ואמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, שנא': +איוב מ'+ התמלא בסוכות עורו;

דבר רביעי  : יין המשומר

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד א

מאי עין לא ראתה? אמר רבי יהושע בן לוי: זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ריש לקיש אמר: זה עדן, לא ראתה עין מעולם. ואם תאמר: אדם היכן דר - בגן, ואם תאמר: גן הוא עדן - תלמוד לומר +בראשית ב'+ ונהר יצא מעדן להשקות את הגן.

לפי ההבנה שלי לעתיד לבא תהליך התיקון יהיה הפוך לתהליך הקלקל כמו שאנו לובשים תפילין של יד ואחר כך תפילין של ראש ובהסרת התפילין זה נעשה קודם ראש ואחר כך יד גם כאן יהיה תהליך הפוך .

לאדם הותר לאחר המבול לאכול בשר ודגים ולכן לאחר התקון של האדם ייאסר עליו לאכול בשר ודגים וזה לפי ההבנה שלי סעודה של לוויתן ושל שור הבר . זה יהיה הסעודה האחרונה של לוויתן – דגים  ושל שור הבר – בשר ,כלומר הסעודה הזאת מסמלת את גמר התיקון של חטא האדם הראשון בקלקל שעשה בחיות והזוהמה שנכנסה בדגים כתוצאה מכך  . אומר מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמיני סימן ז

א"ל רבי מה אכפת להקדוש ברוך הוא שיאכלו ישראל בלא שחיטה שיהא ישראל נוחר ואוכל ושוחט מן הצואר מן הירך תדע שלא נצטוה השחיטה הזו אלא כדי לצרף את ישראל כי לעתיד לבא עושה סעודה לצדיקים מן הבהמה ולויתן ואין שם שחיטה,

אומר המדרש שבסעודה של לוויתן ושור הבר לא יהיה שחיטה לא של לוויתן ולא של שור הבר ,מובן לגבי לוויתן אבל לא מובל לגבי שור הבר הרי הוא יהיה נבלה ,ותירוץ המדרש שהשחיטה זה צרוף של עם ישראל כלומר תיקון ולאחר שעם ישראל יהיה מתוקן לא צריך לשחוט את הבהמה כי הבהמה תוקנה ע"י בני האדם.  בסעודה האחרונה שבו צדיקים יאכלו את שור הבר לא צריך שחיטה . ואכילה אחרונה מסמלת את סיום התיקון בחיות וכמו שאמרתי  יש תיקון ע"י אכילה וע"י שחיטה . בסעודה האחרונה כנראה לא צריך את השחיטה אבל צריך את האכילה .

ועכשיו לאחר שנגמר התיקון בדגים ובחיות ע"י סעודה של לוויתן ושל שור הבר אנחנו עוברים לשלב הבא וזה השתמשות בחיות ואכילת העשב .

סוכה של לוויתן זה השתמשות בעורו של לוויתן כלומר השתמשות בחיות וזה מסמל את גמר התיקון של הקלקול שהתיר לאדם לאכול את עשב השדה וההשתמשות בחיות כדי לתקן את הקלקול .

יש ויכוח גדול על סוכה מעורו של לוויתן איך ניתן לסכך את הסוכה עם עור של  לוויתן הרי זה מגידולי הקרקע ודג הוא לא מגידולי הקרקע

דף על הדף בבא בתרא דף עה עמוד א

ולכאורה היה אפשר לתרץ, דהכוונה "שאזכה לישב בסוכת עורו של לויתן" מיירי בדפנות הסוכה, שהם כשרים גם בדברים שאין גידולי קרקע. אולם אי אפשר לומר כן, דבגמ' כאן נאמר: "אמר ר' יוחנן עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן... זכה עושין לו סוכה, לא זכה עושין לו צל". ומבאר רש"י שם, זכה עושין לו סוכה - היינו מלמעלה גג וארבע דפנות מארבע רוחות. לא זכה עושין לו צל - היינו סכך בלא מחיצות הרי מבואר מהגמ', שהסכך ודאי עשוי מעורו של לויתן, אלא מי שזכה אז גם הדפנות מעורו של לויתן. וא"כ הדרא קושיא לדוכתא.

ואני רוצה לתרץ  שההבדל בן גידולי הקרקע לבן הדגים נוצר רק לאחר שהאדם הראשון חטא בחיות ולא חטא בדגים  ואז נוצר ההבדל בן האדמה לבין הים .כלומר נהיה הבדל בין האדמה לבין הים בגלל מעשי האדם הראשון . עובדה שהמבול פגע שכל מה שעל הקרקע אבל לא פגע בדגים בים . כלומר לאחר תיקון של האדם ולאחר סעודת לוויתן ושור הבר המסמלים גמר התיקון של הקלקול שנעשה בחיות אנחנו עולים שלב שבו גם דגים נחשבים כמו גידולי הרקע ולכן ניתן לסכך עם עור של לויתן כמו שבסעודה של שור הבר לא צריך שחיטה כי זה גמר התיקון כך הסוכה מעורו של לוויתן מסמלת את סוף ההשתמשות של האדם בחיות וגם התיקון של הקלקול שנעשה באדמה .

וכאן אנחנו מגיעים לשלב שבו היה האדם לפני החטא . כלומר יהיה מותר לו לאכול מפרי האדמה . אבל השלב הבא זה לעלות לדרגה גבוהה יותר מאשר היה האדם הראשון וזה שתיית יין המשומר כלומר מעבר מגן   למצב של עדן כמו שנאמר בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד א

מאי עין לא ראתה? אמר רבי יהושע בן לוי: זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ריש לקיש אמר: זה עדן, לא ראתה עין מעולם. ואם תאמר: אדם היכן דר - בגן, ואם תאמר: גן הוא עדן - תלמוד לומר +בראשית ב'+ ונהר יצא מעדן להשקות את הגן.

למסקנה יש לנו תהליך הפוך לקלקול

תיקון הקלקול שנעשה בחיות ואז הותר לאדם הראשון לאכול בשר ודגים וסעודה של לוויתן זה סיום התיקון

תיקון הקלקול שנעשה באדמה ואז הותר לאדם לאכול את עשב השדה ולהשתמש בחיות וסוכה של לוויתן מסמלת את סיום התיקון .

יין משומר זה מעבר של האדם ממצב שלפני החטא לדרגה הגבוהה ביותר האפשרית וזה יין המשומר שכמובן עשוי מפרי העץ משובח ממנו ולכן יש לו ברכה נפרדת אבל הזמן שעבר מאז האדם הראשון עד לתיקון השביח אותו והביא את האדם לדרגה גבוהה יותר מדרגת האדם שנברא ביום השישי  .

השבת נחשבת למעין העולם הבא ומסמלת את השאיפה שלנו להגיע לעולם הבא, ולכן אנחנו אוכלים בשר ודגים שותים יין וזה מסמל את השאיפה שלנו לקיים סעודה של לוויתן ,שור הבר ולשתות מיין המשומר .

 

 

 

 

 

 

פרשת נח האדם הראשון לא פגם בדגים אז למה יש לנו היתר לאכול דגים ? מה התיקון באכילת דג ? למה לא צריך לשחוט את הדגים ? והאם שיבוא אליהו יהיה אסור לנו לאכול דגים ? ‏ל'/תשרי/תשע"ה


בס"ד

פרשת נח

האדם הראשון לא פגם בדגים אז למה יש לנו היתר לאכול דגים ?  מה התיקון באכילת דג ? למה לא צריך לשחוט את הדגים ? והאם  שיבוא אליהו יהיה אסור לנו לאכול דגים ? ‏ל'/תשרי/תשע"ה

במאמר שכתבתי בפרשת בראשית הבאתי מהלך על התהליך של ההיתר לאכול עשב,להשתמש בבעלי החיים ,בשר,דגים ובסופו של המהלך  כתבתי

"למסקנה כל ההיתר של האדם להשתמש בעולם גם בצומח בעשב  השדה או בחי זה בגלל היכולת שלו לתקן מה שקלקל . לתקן את עצמו ,את האדמה, ואת חית השדה ויש לו את הידע הזה לפני שקלקל. והאדם צריך לחזור ולעשות את רצון השם את המצוות שנתן לו הקב"ה לתקן חזרה את מה שקלקל  ואז השפע ירד לעולם ,והעולם יחזור לעולם של גן עדן ואז יחזור האדם לאכול רק מפרי העץ  ".
http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/10/blog-post_89.html

יש לי קושיה על המהלך : למה התיר הקב"ה לאכול את הדגים הרי האדם לא קלקל את הדגים ואז לכאורה אין באכילה שלהם כל תיקון וזה לא מתאים למהלך שההיתר של האכילה של כל מאכל חוץ מפרי העץ זה לעשות תיקון במה שקלקל האדם והתירוץ שלי לדבר  שאומנם האדם הראשון לא קלקל בדגים ואכן הדגים לא הושמדו במבול כמו בחיות ובעשב אבל צריך להגיד שהיה השפעה חיצונית על הדגים של מעשה האדם הראשון והשפעה זו שהיא השפעה חיצונית צריכה תיקון

וכתוב בתלמוד בבלי מסכת שבת דף קח עמוד א

בעא מיניה מר בריה דרבינא מרב נחמן בר יצחק: מהו לכתוב תפילין על גבי עור של דג טהור? - אמר לו: אם יבא אליהו ויאמר. מאי אם יבא אליהו ויאמר? אילימא אי דאית ליה עור אי דלית ליה עור - הא חזינן דאית ליה עור! ועוד, התנן: עצמות הדג ועורו מצילין באהל המת! - אלא: אם יבא אליהו ויאמר אי פסקא זוהמא מיניה, אי לא פסקא זוהמא מיניה.

כלומר יש זוהמה בעור של הדג שזה זוהמה חיצונית בלבד  ואני רוצה להגיד שזה הזוהמה שנגרמה ע"י חטא האדם הראשון ואפשר להגיד שסימן הטהרה של דג הוא חיצוני בלבד וזה קשקשת שהוא לא דבר פנימי זה דבר חיצוני וזה דבר שמולבש על הדג וניתן להוריד אותו .לכן לשיטתי חטא הדם הראשון לא פגם בדגים הוא גרם לזוהמה חיצונית ולכן באופן עקרוני לא היה צריך לאכול את הדגים כי אין בהם תיקון אבל באופן מעשי יש להם זוהמה חיצונית וע"י מאכל של הדגים מתקנים זוהמה חיצונית זו

תלמוד בבלי מסכת נדה דף נא עמוד ב

גמ'. כל שיש לו קשקשת - דג טהור, יש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת - דג טמא. מכדי, אנן אקשקשת סמכינן, סנפיר דכתב רחמנא למה לי? אי לא כתב רחמנא סנפיר, הוה אמינא: מאי קשקשת דכתיב - סנפיר, ואפילו דג טמא - כתב רחמנא סנפיר וקשקשת. והשתא דכתב רחמנא סנפיר וקשקשת מנלן דקשקשת לבושא הוא - דכתיב +שמואל א' י"ז+ ושריון קשקשים הוא לבוש, ולכתוב רחמנא קשקשת ולא בעי סנפיר! א"ר אבהו, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: +ישעיהו מ"ב+ יגדיל תורה ויאדיר.

וכמו כן צריך להגיד שלא צריך שחיטה בדגים כי שחיטה זה חלק מתיקון פנימי בבהמה או בעוף אבל בדג שזה רק זוהמה חיצונית לא צריך שחיטה . ואכן בשחיטה של בהמה או עוף צריך לבדוק את החלקים הפנמיים כדי לדעת האם הבהמה או העוף הם כשרים  כלומר הפגם שנעשה בחיות זה פגם פנימי ולכן מצריך תיקון ע"י שחיטה ולכן צריך להגיד שיש שני תיקונים בחיות ובעוף אחד זה השחיטה והשני זה האכילה .

ראיה נוספת שמאכל בשר או עוף זה תיקון מופיע בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף מט עמוד ב

עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר +ויקרא יא+ זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה - מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה - אסור לאכול בשר בהמה ועוף.

כלומר מי שעוסק בתורה ועושה את המצוות יכול לתקן מה שקלקל אבל מי שלא עושה את המצוות לא יכול לתקן.   תיקון לא יכול להיעשות ע"י דבר מקולקל . ואולי במאמר מוסגר צריך להגיד שמה שאנו רואים שעולם שיש התגברות של צמחונות זה דבר מבורך כי מי שהוא לא בכלל עושי המצוות עדיף שלא יקלקל יותר ויוכל צמחים בלבד .

ולכן גם סימני הטהרה של בהמה הם גם חיצוניים וגם פנימיים ושל הדג רק חיצוני

ויקרא פרק יא

(ג) כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ:

מפרסת פרסה זה חיצוני שסעת שסע זה חיצוני מעלה גרה זה פנימי

וכותב בדף על הדף קידושין דף יג עמוד א

בספר ישמח משה (פרשת נח) כתוב - כי לפעמים צדיקים שפגמו בעוונות קלים מתגלגלים בדגים. לא כן צדיקים גמורים כגון חנוך ומשותלח שחיו באותו זמן שלא באו לידי גלגול כלל. והדגים שבאותו זמן לא היה בהם שום נשמה הצריכה תיקון, ולא היה עליהם שום גזירה. מה שאין כן עכשיו, כשצדיקים חוטאים מתקלקלין בדגים, כי בעידנא דריתחא מענישים גם על עבירות קלות "וגם דגי הים יאספו".

ומובן מזה שצדיקים מתגלגלים בדגים כי הדג הוא טהור אומנם יש לו חיסרון של זוהמה אבל זה דבר חיצוני ולא פנימי ולכן החי הטב ביותר להתגלגל בו .

למסקנה האדם הראשון לא פגם בדגים ע"י החטא ולכן אין תיקון באכילת דגים אבל ההשפעה החיצונית של החטא על הדגים גרמה לזוהמה בדגים ולכן יש תיקון באכילת דגים , בנוסף בגלל שאין פגם פנימי בדגים לא צריך לשחוט את הדג ונשמתם של צדיקים מתגלגלים בדגים בגלל המעלה שלהם ולכן יש סיבה נוספת לאכול דגים . ושיגיע אליהו ויגיד לנו שנפסקה הזוהמה מהדגים אולי יהיה אסור לאכול את הדגים

 

17.10.2014

פרשת בראשית מה אכל האדם הראשון ? מתי הותר לו לאכול מעשב השדה ? מתי הותר לו להשתמש בחיות ? מתי הותר לו לאכול את חית השדה ? ומה הסיבה שאנחנו יכולים לאכול מעשב השדה או מחיות השדה ? ‏כ"ג/תשרי/תשע"ה


בס"ד פרשת בראשית

מה אכל האדם הראשון ? מתי הותר לו לאכול מעשב השדה ? מתי הותר לו להשתמש בחיות ? מתי הותר לו לאכול את חית השדה ?  ומה הסיבה שאנחנו יכולים לאכול מעשב השדה או מחיות השדה ? ‏כ"ג/תשרי/תשע"ה

הקב"ה ברא את האדם ואת העולם . העולם שייך לקב"ה  ומותר לנו להשתמש בעולם רק לפי ציווי של הקב"ה בראשית פרק ב

(טז) וַיְצַו יְקֹוָק אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל:

(יז) וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת:

הקב"ה מצווה את האדם הראשון לאכול מכל  פרי עץ הגן חוץ מעץ הדעת לכאורה ניתן להבין שלפני החטא של האדם הראשון היה מותר לאדם הראשון לאכול רק מפרי העץ האדם הראשון לא אכל לא עשב ולא מחית השדה . לפני חטא האדם הראשון  יצר הקב"ה את כל חית השדה ונתן לאדם הראשון לקרא שמות לכל חיות השדה . בבראשית פרק ב

(יט) וַיִּצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:

(כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:

פנים יפות שמות פרק א

ובזוהר [שמות ב ב] פ' ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה אינון רתיכין ומשריין עילאין דנחתי עם יעקב וכו' ע"ש, והוא מכוון בלשון שמות בני ישראל כי השמות שלהם הוא שורש נשמתם בכ"י, וכן שמות כל הנבראים הוא שורשם כענין שנאמר [בראשית ב, יט] ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו, והיינו כשראה כל מיני הנבראים הבין שורשם למעלה ויקרא לכל אחד שם כפי שורשו כמ"ש [שם] וכל אשר יקרא לו האדם וגו' הוא שמו, היינו שמו המיוחד לו כפי שורשו ובהם היו נכללים כל נשמות ישראל עד סוף כל הדורות, כמו שאמרו [הגש"פ] ולא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא אלא אף אותנו גאל עמהם, וז"ש איש וביתו באו, כי תולדות האדם נקרא ביתו כמו שאמר [תהלים קלה, יט - כ] בית אהרן ובית הלוי:

ונראה לי שלפני חטא האדם הראשון  יכול לאכול רק מפרי העץ חוץ מעץ הדעת ולא  אכל לא מעשב השדה ולא מהעוף או מהחיה .

האדם הראשון הבין את התפקיד של כל אחד מהחיות ולכן נתן לכל אחד שם שתיאר את מהותו של כל אחד מהחיות וזה היה לפני החטא כי כתוב בפירוש שלא מצא עזר כנגדו לאחר קריאת השמות כלומר לפני בריאת חוה כלומר לפני החטא . ולגבי עשב השדה האדם הראשון לא  יכל לאכול אוכל  של בהמות וכך כתוב בפירוש בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה כ

ואכלת את עשב השדה ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה א' אילו זכיתה היתה מעלה לך מכל אילני גן עדן, עכשיו שלא זכיתה וקוץ ודרדר תצמיח לך וגו',

וגם צריך להגיד שגם המצוה או הברכה של פרו ורבו היה לאחר חטא האדם הראשון .

חזקוני בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק כח

(כח) פרו ורבו י"מ לאחר שסרחו ונקנסה עליהם מיתה נאמר להם פרו ורבו לפי שהוצרכה לפריה ורביה מדקאמר ומלאו את הארץ, דאם קודם שסרחו נאמר עליהם היה לו לכתוב ומלאו את הגן שהרי דירתם היתה שם קודם שסרחו אלא ע"י שפריה ורביה דוגמת יצירה היא נכתבה כאן עם היצירה.

ואכן לאחר חטא האדם הראשון יש שינוי מהותי ושינוי כיוון . האדם הראשון מקבל את האפשרות לאכול את עשב השדה גם לאדם וגם לבהמה וגם את האפשרות לרדות גם בדגים וגם בחית השדה והכוונה להשתמש בהם ולא לאכול מהם כי למדנו  שהבל היה רועה צאן  וצריך להגיד שמדובר בהשתמשות ולא באכילה כלומר שלאחר חטא האדם הראשון יכלו להשתמש ולרדות בחיות אבל לא לאכול אותם

בראשית פרק א

(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:

(כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:

(ל) וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן:

השלב השלישי היה לאחר המבול ולאחר שהקב"ה גלגל את העולם למצב של תוהו ובוהו ולאחר מכן ברא אותו מחדש ניתן לאדם לאכול מן החיה

 

 

בראשית פרק ט

(ג) כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל:

רש"י בראשית פרק ט פסוק ג

(ג) לכם יהיה לאכלה - שלא הרשיתי לאדם הראשון לאכול בשר אלא ירק עשב, ולכם כירק עשב שהפקרתי לאדם הראשון, נתתי לכם את כל:

ואנחנו צריכים להבין את כל המהלך הזה של השינוי בציווי של הקב"ה לאדם הראשון .

הקב"ה ברא את העולם בשלמות ונתן כוח בחירה לאדם . שלמות העולם זה בעצם מצב גן עדן בו יש לאדם  ציווי לאכול מפרי העץ אבל לא לאכול מעץ הדעת  זו היית הבחירה של האדם הראשון במידה והיה עומד בבחירה הזו היה העולם מגיע לשלמותו . האדם חי מפירות האילן המותרים לו ,וכל אחד מהיצורים  כמו   הדגים החיות העופות כל אחד היה עושה את תפקידו  בשלמות . האדם הראשון הבין את התפקיד של כל בריה בעולם ולכן היה מסגול לתת לא את השם המיוחד שלה . לאחר חטא האדם הראשון הקלקול לא היה רק באדם אלה בכל הבריאה כי כל הבריאה נפגמה ממעשה האדם הראשון  וזה המשמעות של בראשית פרק ב

(טו) וַיִּקַּח יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:

אלשיך על בראשית פרשת בראשית פרק ב פסוק טו

לעבדה ולשמרה, והוא כי האדם מוריד שפע במצותיו ושומר הגן ומצמיחו, מה שאין כן למלאכיו שעל ידי היותם משוללי יצר הרע, אין הקדוש ברוך הוא קובע להם שכר על שירותם להשפיע בעצי עדן. והוא הכתוב אצלנו על מאמרם ז"ל (ברכות יז א) צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם:

וכאשר האדם הראשון עשה את החטא העולם כולו נפגם כי השפע שהיה צריך לרדת לעולם לכל היצורים נפסק    ופגם בכל העולם כולו . ותפקידו אל האדם שקלקל לתקן את החטא שעשה ולתקן מה שפגם ולכן בתחילה יכול לתקן רק ע"י השתמשות בחיות ואכילה של עשב כי בתחילה נתקלקלה האדמה והתיקון היה צריך להיות באדמה ולכן הורשה לאכול עשב

רש"י בראשית פרק ד פסוק ב

(ב) רועה צאן - לפי שנתקללה האדמה, פירש לו מעבודתה:

אבל האדם  המשיך לקלקל גם את חיות השדה נאמר בבראשית פרק ו

(יב) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ: ס

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קח עמוד א

אמר רבי יוחנן: מלמד שהרביעו בהמה על חיה, וחיה על בהמה, והכל על אדם, ואדם על הכל.

והקב"ה היה צריך לבנות ולהרוס את העולם  מחדש והאדם צריך לתקן עכשיו גם את  מה שקלקל בחיות השדה . והאדם יודע בדיוק מה צריך לתקן כי לפני החטא ידע האדם תפקידו של כל חיה ולכן מסוגל לתקן גם אחרי החטא .

למסקנה כל ההיתר של האדם להשתמש בעולם גם בצומח בעשב  השדה או בחי זה בגלל היכולת שלו לתקן מה שקלקל . לתקן את עצמו ,את האדמה, ואת חית השדה ויש לו את הידע הזה לפני שקלקל. והאדם צריך לחזור ולעשות את רצון השם את המצוות שנתן לו הקב"ה לתקן חזרה את מה שקלקל  ואז השפע ירד לעולם ,והעולם יחזור לעולם של גן עדן ואז יחזור האדם לאכול רק מפרי העץ  .

פרשת בראשית :גם בראש השנה היום שבו נברא העולם אנחנו אומרים זכר ליציאת מצרים . האם זכר ליציאת מצרים זה הכרת העבר ? או אולי זה הכרת המציאות עכשיו ? מציאות הקיימת כל רגע ורגע ? מציאות של יציאת מצרים הקיימת כל יום וכל שעה ? ‏כ"ג/תשרי/תשע"ה


 

בס"ד פרשת בראשית

גם בראש השנה היום שבו נברא העולם אנחנו אומרים זכר ליציאת מצרים . האם זכר ליציאת מצרים זה הכרת העבר ? או אולי זה הכרת המציאות עכשיו ? מציאות הקיימת  כל רגע ורגע ? מציאות של יציאת מצרים הקיימת כל יום וכל שעה ?  ‏כ"ג/תשרי/תשע"ה

בריאת העולם זה ראש השנה  ובראש השנה אנחנו אומרים

"ותיתן לנו ..    את יום הזכרון הזה יום תרועה מקרא קודש זכר ליציאת מצריים "

מה הקשר של בריאת העולם ליציאת מיצרים ? הרי העולם נברא הרבה לפני יציאת מצרים ? נתרץ את הקושיה ולפי המהלך שדיברנו עליו שהקב"ה ברא את העולם מחדש ביציאת מצרים ובריאת העולם מחדש ביציאת מצרים היא בסימן 50 49 ימי ספירת העומר ועוד אחד ששיך רק לקדוש ברוך הוא וזה מתן תורה . ולכן גם ראש השנה לאחר יצירת מצרים הוא בסימן 50 כמו שכתבתי שהמדרש אומר ששמיני עצרת היה צריך להיות ביום החמישים כמו מתן תורה אבל בגלל שהקב"ה ריחם על ישראל הצמיד את זה לחג הסוכות . והשאלה שאני רוצה לחקור האם יציאת מצרים זה אירוע מהעבר  שאומרים זכר ליציאת מצרים הכוונה למשהו שהיה בעבר שצריך זכירה או זה מציאות  הקיימת  בהווה ?

אנציקלופדיה תלמודית כרך ח, [הגדה (של פסח)] טור קפט

ואף על פי שכבר אמרנו בתחילת ההגדה - בפסקא עבדים היינו - ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו וכו', מכל מקום חוזרים כאן לעיכוב, כלומר שחייבים אנו לראות עצמנו כאילו יצאנו ממצרים ארחות חיים; כלבו סי' נא.

כלומר אומר הכלבו שאנחנו צריכים לראות עצמנו כאילו יצאנו ממצרים אבל זה קצת קשה האם אנחנו צריכים "לעשות בכאילו"  ללא קשר למציאות או שיש מציאות תמידית של יציאת מצרים ואנחנו צריכים להבין זאת ולהתבונן במציאות האמיתית של העולם  ?

נאמר בדברים פרק לב

(מט) עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה:

משה נקבר ע"י הקב"ה מצד אחד מול יריחו ומצד שני מול בעל פעור ואומר הילקוט שמעוני תורה פרשת וזאת הברכה רמז תתקסה

ומפני מה נקבר משה רבינו מול בית פעור כדי לכפר על מעשה פעור, מה עשה משה חפר בארץ כבית דירה גדולה בנחלת בני גד וטמן חמה בארץ כאדם שהוא חבוש בבית האסורין, וכל פעם ופעם שהיו ישראל חוטאין היה עולה ופוער את פיו לנשוף ברוחו ולהשחית, לפיכך נקרא שמו פעור, והיה משה מזכיר עליו את השם ומורידו למטה, וכשמת משה מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן את קברו כנגדו [וכל זמן שישראל חוטאין והוא פוער את פיו לנשוף ברוחו ולהשמיד את ישראל] והוא רואה את קברו כנגדו חוזר לאחוריו שנאמר ויקבר אותו בגי מול בית פעור:

המהות של יצירת מצרים היה ההתמודדות של משה מול פרעה ההתמודדות של 50 שערי טהרה מול 50 שערי טומאה . פרעה היה 50 שערי טומאה הוא הכחיש את הקב"ה ואמר אני בראתי את העולם כלומר כפירה מוחלטת בקב"ה מול משה שהכיר את הקב"ה "פנים אל פנים"  והקב"ה כפי שכתבתי בעבר החזיר את העולם בעשר המכות למצב של תוהו ובהו ויצר עולם חדש במהלך של חמישים יום .

קבלת התורה היית ע"י משה בלבד כי רק הוא קיבל את התורה מהקב"ה כי עם ישראל לא היה ביכולת לקבל את התורה כפי שהיא ולכן שבר משה את לוחות הברית ונתן להם תורה שעם ישראל יכלו  לקבל באותו הזמן  . עם ישראל בכניסה לארץ ישראל נמצא במסע ארוך כדי להגיע בסופו של דבר לקבל את התורה כפי שמשה קיבל אותו כלומר עם ישראל נמצא בהתמודדות בין עבודה זרה לבין הכרת הקב"ה פנים אל פנים ולהגיע בסופו של דבר לקבלת התורה שקיבל משה בפעם הראשונה . הנצחון של משה היה מוחלט וגם פרעה בסופו של דבר הכיר את האלוקים לא כמו משה אבל כמו שבן נח יכול להכיר את האלוקים אוצר המדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 154

 ועדיין פרעה חי ועומד בפתחו של גיהנם, וכשנכנסין מלכי או"ה מיד הוא מודיע להם גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, ואומר להם שוטים שבעולם מפני מה לא למדתם ממני דעת, שהרי אני כפרתי בהקב"ה לכן שלח בי עשר מכות, ואף טבעני בים ועכבני שם חמשים יום, ולאחר כן העלני מן הים, ולבסוף האמנתי בו בעל כרחי, לכך שררו ישראל זאת השירה ואמרו כולם יחד מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא.

משה עלה לדרגת החמישים של שערי טהרה  בעזרת הקב"ה  אבל פרעה עלה לדרגת החמישים של שערי טומאה  והשער הראשון של שערי טומאה עומד מול השער הארבעים ותשע של שערי טהרה . בן נח לא יכול להגיע לחמישים שערי טהרה רק לארבעים ותשע שערי טהרה .

עכשיו נסתכל על המציאות הקיימת כיום

משה נמצא בהר נבו מול יריחו . יריחו נמצאת מול ירושלים  . גיהינום נמצא מול הר הבית . פרעה נמצא בפתח גיהינום . עשן הגהנום מתמר מול עשן הקטרת של בית המקדש . כלומר יש כאן מציאות של זה כנגד זה . ציר הר נבו – יריחו- גיהינום הר הבית .

משה מול בעל פעור כלומר מול עבודה זרה.  משה נמצא מול יריחו שיריחו זה מקום ההתמודדות של עם ישראל מול אומות העולם ,יריחו כנגד ירושלים הר הבית ומול גיהינום

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת וזאת הברכה דף סז עמוד ב

זה שלמה בן דוד שעשה כלי בית המקדש בככר הירדן שנאמר (מלכים א' ז) בככר הירדן יצקם המלך בקעת יריחו. אלו המון גוג ומגוג שעתידין המוניה ליפול בבקעת יריחו.

דף על הדף סוכה דף לב עמוד ב

בביאור הטעם שהגיהנם נמצא במקום זה הקרוב לירושלים, יש לומר על פי מה דמבואר בקרא (עיין מלכים ב' כ"ג י', ויהושע ט"ו ח', וברד"ק) שבמקום הזה שהי' חוץ לירושלים, הי' מקום המרכזי לעבודה זרה מולך, ששם היו מקריבים לו את בניהם בתופים ובכלי זמר. ולכן במקום שבו נעשה חטא כזה, מקום הפשע, נעשה מקל חובלים לדון בו את הרשעים.

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף לב עמוד ב

תני רבה בר מרי משום רבן יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגיא בן הנם ועולה עשן מביניהם, וזהו ששנינו ציני הר הברזל כשרות, וזו היא פתחה של גיהנם

פירושי סידור התפילה לרוקח [כד] מזמור שיר ליום השבת עמוד קכו

צדיק כתמר יפרח היינו קרח, והיינו דכת' מוריד שאול ויעל, כמו שאמרו רבותינו שעתיד הק' להוציא קרח מגיהנם לימות המשיח, ויושיב אותו בהיכלות, להכי כת' בסמוך בחצרות אלהינו.

כלומר אם מסתכלים על הציר הר נבו בית המקדש יש לנו את הציר משה  כנגד פרעה התמודדות של הכרה בקב"ה פנים אל פנים מול אלו שמכחישים לחלוטין את קיום של הקב"ה .

הניצחון ההכרה של משה בקב"ה בשלמות כמו שהיה ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני מול עבודה הזרה  של פרעה הוכרעה ונמצאת לפנינו יום יום במציאות , משה נמצא ורואה אומר רש"י דברים פרק לד פסוק "לא כהתה עינו - אף משמת:"ופועל כנגד עבודה זרה של ישראל ומולו בגיהינום נמצא פרעה שחזר בתשובה ומכיר בקב"ה ופועל מול המגיעים לגיהינום ,עשן הגיהינום נמצא מול עשן הקטרת משה ופרעה נמצאים מול יריחו כל אחד בצד אחר שם יהיה מלחמת גוג ומגוג ושם יתברר סופית שהקב"ה מלך על כל העולם "וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ" . אנחנו צריכים להכיר בכך ולפעול להשתדל להכיר  בעצמנו את המציאות הזאת שנמצאת מולנו יום יום שעה שעה . אנחנו רק צריכים להתגבר על המניעות שמונעות  מאיתנו את ההכרה הזאת אפילו קרח שמרד בקב"ה ונמצא בגיהינום יבוא למסקנה שמשה אמת ותורתו אמת  ולכן למסקנה זכר ליציאת מצרים זה לא הבנה של המציאות בעבר זה הבנה של המציאות העכשווית הנמצאת בין הר נבו למקום בית המקדש .

 

 

14.10.2014

סוכות "הבל הבלים הכל הבל " מאמר המשך : המשמעות האמיתית של הביטוי שבאמת הכול כלומר כל העולם זה הבל לא הבל של שטות אלה שהכול זה "הבל" הבן של האדם הראשון שנלחם על קידוש השם מול קין ‏כ'/תשרי/תשע"ה


בס"ד

סוכות "הבל הבלים הכל הבל " המשמעות האמיתית של הביטוי שבאמת הכול כלומר כל העולם זה הבל לא הבל של שטות אלה  שהכול זה "הבל"  הבן של האדם הראשון שנלחם על קידוש השם מול קין ‏כ'/תשרי/תשע"ה

מאמר זה הוא בהמשך למאמר הקודם על הבל הבלים הכל הבל  לעיון במאמר


כתוב בתחילת קהלת פרק א

(א) דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם:

(ב) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל:

כתוב פעמיים הבל הבלים בתחילת קהלת ואילו בסוף קהלת כתוב בקהלת פרק יב

(ח) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת הַכֹּל הָבֶל:

רק פעם אחת הבל הבלים והשאלה למה השינוי הזה ?

לפי ההבנה שלי במאמר הקודם מי שהסתכל בזוית מצומצמת על מעשה הבל וקין הגיע למסקנה שבאמת אין דין ואין דיין כי קין הצליח להרוג את הבל שהיה צדיק ולכאורה קין הצליח שהמשך העולם יהיה ממנו ולא מהבל . קין שמרד בקב"ה לכאורה הצליח להתגבר על מידת הדין של הקב"ה . אבל הראנו שבסופו של דבר מי  שקיבל את התורה היה משה גלגול של הבל ואילו קין נשטף ע"י המבול ללא קבורה . כלומר סופו של דבר הבל קיבל את שכרו וקין קיבל את עונשו ולכן המסקנת של המלך שלמה  בקהלת

הבל הבלים בהתחלה היה עם שני אפשרויות  שיש דין ויש דין ובאמת כל העולם הוא הבל  כלמור צדיק מקבל את שכרו ורשע את עונשו אבל היה אפשרות נוספת שקין ייצג אותה שאין דין ואין דין בעולם ולכן יש פעמיים הבל הבלים . אבל המסקנה הסופית שיש רק משמעות אחת שבאמת כל העולם זה הבל הבלים הכל הבל כלומר כמו שנאמר בקהלת פרק יב

(יג) סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם:

(יד) כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע:

כלומר כל העולם זה הבל כי בסופו של דבר יש קיום בעולם רק לצדיקים רק להבל ואין קיום לקין כלומר כל העולם באמת זה הבל . וזה ההבדל בין תחילת קהלת לסוף קהלת .

הושענא רבה מה המשמעות של הושענא רבה ? כיצד זה קשור לבריאת העולם ? האם הושענא רבה קשורה לבריאת היום השלישי ? למה לומדים תורה בהושענא רבה ? ‏כ'/תשרי/תשע"ה


בס"ד

הושענא רבה

מה המשמעות של הושענא רבה ? כיצד זה קשור לבריאת העולם ? האם הושענא רבה קשורה לבריאת היום השלישי ? למה לומדים תורה בהושענא רבה ? ‏כ'/תשרי/תשע"ה

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א

הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו; בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים

פרוש שחג הסוכות נידונין על המים וגמר גזר הדין הוא ביום השביעי כלומר הושענא רבה

ואמור [רבינו] בחיי במדבר פרק כט

והנה כל שבעת ימי החג היו מנסכין המים על גבי המזבח, וזה הלכה למשה מסיני, ועם נסוך היין של תמיד של שחר היה מנסך המים לבד.

ואומר   המהרש"א חידושי אגדות מסכת בכורות דף ח עמוד ב

ולפי שיש עוד כ"א ימי סליחה ושמחה מי"ט ראשון של ר"ה עד כ"א תשרי שהוא הושענא רבה יום גמר החתימה כדאיתא במדרשות והוא שרמז לו בזוגתא חיורתא ג"כ ע"ש ליבון עונות

כלומר הושענא רבה  זה ביום ה כ"א מראש השנה וזה 21 יום   שזה 7  כפול 3

ולפי מה שהבאתי במאמרי הקודמים  ולפי ההבנה שלי שהעולם נברא מחדש ביציאת מצרים אבל בשיתוף של עם ישראל וזו בא לידי ביטוי בספירת העומר  ספירה של  49 יום שזה בריאה מחדש של העולם בשבע ימים ארוכים של שבע ימים כל יום  סה"כ 49 יום  .


אם כך 21 יום שזה יום הושענא רבה זה סוף היום השלישי לבריאת בעולם  ובו נראה מה כתוב ביום השלישי בבריאת העולם בראשית פרק א

(ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן:

 (יב) וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: (יג) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי: פ

וכאן אנו רואים שזה בדיוק יום הושענא רבה סוף היום השלישי . אתרוג   ולולב עץ עושה פרי . הדס וערבה – דשא עשב מזריע . ויום השלישי זה היום בו יקוו המים מתחת השמים וזה הסיבה שנידונין על המים ביום השלישי לבריאת העולם . אבל לאחר בריאת העולם מחדש בפסח היום השלישי זה השבוע שמתחיל ביום החמש עשרה עד היום העשרים ואחד כלומר סוכות . ויוצא לנו שלאחר בריאת העולם מחדש בפסח בריאת העולם מראש השנה גם נחשבת לבריאה של 49 יום .

אבל יש לנו בעיה חמורה עם ההבנה שלנו לעומת המציאות ששמיני עצרת היה צריך להיות כמו שבועות ביום החמישים לאחר ראש השנה  כמו ששבועות הוא היום החמישים מתחילת ספירת העומר . אבל מראש השנה עד שמיני עצרת יש 22 יום ואין חמישים יום אז נופל לנו כל ההשוואה של בריאת העולם מחדש ב 49 יום . אבל גם לקושיה זו יש פתרון בפסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כח - ביום השמיני עצרת

א"ר יהוש' /יהושע/ בן לוי ראויה היתה עצרת של חג להיות רחוקה חמשים יום. מושלו משל למה הדבר דומה, למלך שהיו לו בנות נשואו' במקום קרוב ובנות נשואות במקו' רחוק, אילו שנשואות במקום קרוב אית ביומיא דייזלון וייתון, ואלו שהן במקום רחוק לית ביומא דייזלון וייתון, א' המלך אני ואתם נשמח יום אחד. כך בפסח על ידי שישר' יוצאין מן החורף לקייץ ואינה טרחות דרכים קשה לפיכך היא רחוקה ממנו חמשים יום, דאית ביומיא דייזלון וייתון, אבל בחג על ידי שישר' נכנסין מן הקייץ לחורף וטרחות דרכים קשה לפיכך אינה רחוקה ממנו חמשים, דלית ביומיא דאזלון וייתון. א' הקדוש ברוך הוא אני ואתם נשמח יום אחד. לפיכך צריך לומר ביום השמיני עצרת תהיה לכם (במדבר כט: לה).

פרוש העניין שבאמת שמיני עצרת היה צריך להיות ביום החמישים מראש השנה והמהלך שלנו באמת מתקיים אבל הקב"ה בגלל מידת הרחמים לעם ישראל קבע את שמיני עצרת בסמוך לחג הסוכות .

יוצא לנו שהושענא רבה הוא  סופו של היום השלישי לבריאה החדשה של העולם לאחר מעמד הר סיני שבו ברא הקב"ה את העולם מחדש עם קבלת התנאי של עם ישראל שתורה הוא תנאי בקיום העולם והקב"ה שיתף את עם ישראל בבריאת העולם מחדש  שבאה לידי ביטוי בספירת העומר .

וצריך להגיד ששמיני עצרת זה  שלמות של כל העולם לאחר שבסוכות עם ישראל כיפר על אומות העולם והעולם הגיע לשלמות נשאר לנו לסיים את התהליך שיבדיל אותנו מאומות העולם וחס וחלילה יעלה בדעתו של אדם ששלמות של אומות העולם זה שלמות העולם ,כי השלמות של העולם זה שלמות התורה והייחוד של עם ישראל עם תורתו של הקב"ה וזה המהות של שמיני עצרת שבו נחתם כל התהליך מפסח . כפרה על אומות העולם רק מכשיר את עם ישראל לקבל את התורה בשלמות ולכן יש לנו בשמיני עצרת את שמחת התורה . ולימוד התורה בהושענא רבה קשור לשמיני עצרת  . ורק בגלל שהקב"ה הקדים את שמיני עצרת אנחנו נשארים ולומדים כל הלילה . למסקנה יש שני עניינים בהושענא  רבה  גמר גזר דין על המים ועניין שני שקשור לשמיני עצרת וזו שלמות קבלת התורה לאחר שהעולם הגיע לשלמות אחרי שעם ישראל כיפר על אומות העולם .

10.10.2014

סוכות קהלת : "הבל הבלים הכל הבל" האם זה ביטוי חיובי או ביטוי שלילי ? הבל היה עובד השם אז למה הבל נהפך לביטוי שלילי ? מה הסיבה שהבל נהפך לביטוי שלילי ? ומה כל זה קשור לסוכות ? ‏ט"ז/תשרי/תשע"ה


 

בס"ד

סוכות קהלת : "הבל הבלים  הכל הבל"    האם זה ביטוי חיובי או ביטוי שלילי ? הבל היה עובד השם אז למה הבל  נהפך לביטוי שלילי ? ומה כל זה קשור לסוכות ? ‏ט"ז/תשרי/תשע"ה

כתוב בקהלת פרק א

(ב) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל:

(ג) מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:

הפעם הראשונה שנכתב בתורה את המילה הבל בבראשית פרק ד

(ב) וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה:

ורש"י בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ב  מפרש שהבל היה עובד השם

 (ב) רועה צאן - לפי שנתקללה האדמה, פירש לו מעבודתה:

וכמו כן כתוב בהמשך במפורש שהבל היה עובד השם   בראשית פרק ד

 (ד) וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְקֹוָק אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ:

ואומר רש"י בראשית פרק ד פסוק ד

וישע - ירדה אש וליחכה מנחתו:     היה רצוי לקב"ה

אם כך אנו רואים שהבל היה עובד השם ונשאלת השאלה מדוע אנחנו מפרשים את השם הבל בצורה שלילית הרי הבל היה מקובל לפני הקב"ה והוא קיבל את קורבנו ומנחתו ?

ואומר הכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ד

(ד) והבל הביא גם הוא מבכירי הצאן ומפוטמיהם ויהי רצון לפני יי וסבר פנים בהבל ובקרבנו:

וזה פלא עצום שאפילו הנביא מתייחס אל השם הבל בצורה שלילית 

כתוה ירמיהו פרק ב

(ה) כֹּה אָמַר יְקֹוָק מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ:

וכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ח  מביא את המשא ומתן בין הבל לקין :

(ח) ויאמר קין אל הבל אחיו בא ונצא שנינו לשדה ויהי כאשר יצאו שניהם לשדה ענה קין ואמר להבל מסתכל אני שברחמים נברא עולם אבל לא בפירות מעשים טובים הוא מונהג ומשוא פנים יש בדין מן בגלל מה התקבל קרבנך וקרבני ממני לא התקבל ברצון. ענה הבל ואמר לקין ברחמים נברא עולם ובפירות מעשים טובים הוא מונהג ומשוא פנים אין בדין ועל שהיו פרי מעשי טובים משלך וקודמים לשלך התקבל ברצון קרבני ענה קין ואמר להבל אין דין ואין דיין ואין עולם אחר ואין מתת שכר טוב לצדיקים ואין נפרעים מהרשעים, ענה הבל ואמר יש דין ויש דיין ויש עולם אחר ויש מתת שכר טוב לצדיקים ויש שנפרעים מהרשעים ועל ענין דברים האלו היו נִצים על פני השדה ויקם קין על הבל אחיו והטביע אבן במצחו והרגו:

וממשיך הכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ז

(ז) הלא אם תיטיב מעשיך יסלח לך חטאך ואם לא תיטיב מעשיך בעולם הזה ליום הדין הגדול חטאך נשמר ועל שערי לבך חטא רובץ ובידך מסרתי רשותו של יצר הרע ואליך יהיה מתאוה ואתה תהיה שלוט בו בין לזכות ובין לחטוא:

אנחנו רואים ויכוח על מהותו של העולם בין הבל לקין הבל רואה את העולם מונהג ע"י הקב"ה בדין אמת וברחמים וקין מסתכל על העולם שמונהג בחוסר צדק ומשוא פנים .

קין לכאורה לא רואה את העולם מונהג ע"י הקב"ה באופן מוחלט ולא מוכן לקבל את הנהגתו של הקב"ה ולכן הוא חושב שע"י ההשתדלות שלו ללא קשר להנהגת הקב"ה יוכל לקבל יתרון על פני אחיו . ולכן הוא הורג אותו כדי שהעולם יהיה שלו ללא מתחרים . ולא רק זאת הוא חושב שהוא יכול להתמודד מול הקב"ה . קין חושב  שבכוחו שלו הוא יכול לגלגל את העולם למצב הראשוני שלו כלומר להיות לפחות כמו הקב"ה בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ב

ובהו זה קין שבקש להחזיר את העולם לתוהו ובוהו,

וקין הגיע למצב שהוא חושב שהוא יכול להסתיר את הרצח של אחיו הבל בראשית פרק ד

(ט) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי

פרוש שקין בטוח בכוחו מול הקב"ה להתמודד מולו ולהסתיר ממנו את מעשיו כי הוא בעצם לא מאמין בכוחו של הקב"ה .

ובתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קא עמוד ב  הגמרא אומרת שקין בא בעלילה לקב"ה שהדין שהוא עשה עימו אינו צודק

תנו רבנן: שלשה באו בעלילה, אלו הן: קין, עשו, ומנשה. קין - דכתיב +בראשית ד'+ גדול עוני מנשוא. אמר לפניו: רבונו של עולם! כלום גדול עוני מששים ריבוא שעתידין לחטוא לפניך, ואתה סולח להם?

כלומר יש כאן התמודדות בין הבל שהוא צדיק לבין קין שהוא רשע . והתוצאה קין הורג את הבל .

וכל מי שמתבונן על המעשה מבין שבעצם יש כאן את הנידון צדיק ורע לו רשע וטוב לו . עובד השם הבל נרצח  ולכאורה מפסיד מול אותו רשע שלא מקבל את  הקב"ה כמלך על  העולם ,למנהיג העולם ובעצם מתריס כלפי שמיא,  ומאמין בכוחי ועוצם ידי .

אם כך ברור לנו שהביטוי הבל הוא על אותם אנשים המסתכלים בצורה שטחית על המציאות ללא הבנה וחושבים שבאמת אדם יכול להיות לו יתרון בכוחי ועוצם ידי נגד ההנהגה של הקב"ה . ראיה כזו שהבל הפסיד וקין ניצח זה מחשבה של הבל מחשבה של אדם שלא מבין את המציאות

כי סופו של קין כתוב בקהלת רבה (וילנא) פרשה ו

א [ג] אם יוליד איש מאה, זה קין שהוליד מאה בנים, ושנים רבות יחיה, שחיה שנים הרבה, ורב שיהיו ימי שניו, שלא שבע נפשו מממונו ולא שבע מטובו של עולם, וגם קבורה לא היתה לו, שהיה תלוי ברפיון ובא המבול ושטפו

וסופו של הבל היה בגלגול במשה כמו שכותב של"ה מסכת פסחים מצה עשירה - דרוש שלישי (א)

הנה, בריאת העולם - אדם, קין, הבל. ישראל נקראים 'אדם' (יבמות סא א), ונודע מה שכתבו המקובלים (עץ חיים שער קרית ארבע פק"ו; שער הגלגולים הקדמה לו) הבל - משה גלגולו באמצעית 'שת', קין נתגלגל לזכך ביתרו.

ומשה קיבל התורה מידי הקב"ה . אותו תורה שבגללה נברא העולם כלומר אותם אלו שמסתכלים במבט שטחי על מה שקרה להבל אומרים אין דין ואין דין אבל מי שמסתכל בעיון ובהבנה על העולם יודע שיש דין ויש דין . הסתכלות שטחית כזו על הבל נקרא הבל מלשון ריק

והמלבי"ם תהלים פרק סב פסוק י

 (י) אך בני אדם הם הבל, שאין בם ממש, וגם בני איש הגדולים שיש בהם איזה ממש, הם כזב, שהוא דבר הפוסק ואינו מתקיים,

וזה הכונה של קהלת בסיום קהלת פרק יב

(יג) סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם:

אם תוציא מההבנה שלך את הקב"ה אתה תהיה בגדר "ויהבלו " אבל עם הקב"ה יהיה העיקר בהבנה שלך תהיה "אדם"  

וכיצד כל זה קשור לסוכות ?

הגויים פנו לקב"ה בטענה למה עם ישראל קיבל את התורה ולא הגויים לאחר משא ומתן וטענות שונות הסכים הקב"ה לעשות ניסיון עם אומות העולם ולתת להם מצווה קלה כמו סוכה

כתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה. ומי מצית אמרת הכי? והא אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב: +דברים ז+ אשר אנכי מצוך היום? היום לעשותם – ולא למחר לעשותם, היום לעשותם – ולא היום ליטול שכר! אלא, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו. ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה חסרון כיס. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא

כלומר אומות העולם הם בבחינת קין הם רואים את הקב"ה רק למקור של שכר ולא עונש הם לא מוכנים לקבל שהקב"ה הוא כל הבריאה והוא שולט בבריאה   בבחינת יש דין ויש דין , ולכן שקשה להם הם בועטים במצוות שהקב"ה נותן להם כי הם לא מבינים את המציאות של העולם . ולכן יש לנו עם ישראל בסוכות  עבודה של כפרה על אומות העולם בחינת 70 פרים שאנו מקריבים בסוכות כנגד 70 אומות העולם שצריכים כפרה על מעשיהם וכדי להביא לתיקון העולם כמו שהרחבתי במאמרים קודמים .


 

8.10.2014

הקשר בן ראש השנה יום הכיפורים לחג הסוכות . מדוע בכל התהליך הזה של חגי תשרי יש קשר חזק לאומות העולם ? ‏י"ד/תשרי/תשע"ה


בס"ד

הקשר בן ראש השנה יום הכיפורים לחג הסוכות . מדוע בכל התהליך הזה של חגי תשרי יש קשר  חזק לאומות העולם ? ‏י"ד/תשרי/תשע"ה

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק א

ובראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר [תהילים לג טו] היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:

בראש השנה כל העולם עם ישראל וכל אומות העולם נידונין לפני הקב"ה ואכן בתפילות של ראש השנה וים הכיפורים אנחנו מתפללים גם על הגויים :

"ואימתך על כל מה שבראת "

אנו מבקשים מהקב"ה שייתן אימתו על כל אומות העולם כדי שידעו שהקב"ה הוא מלך על כל העולם כלומר יקבלו עליהם עול מלכות שמיים .

ואנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים

"ויעשו כלם אגודה אחת "  פרוש תיקון העולם זה שכל העולם עם ישראל כולל הגויים יהיו אגודה אחת

בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פח

שיהיו כל העולם אגודה אחת שנאמר (צפניה ג) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.

מצודת דוד צפניה פרק ג פסוק ט

לקרוא כולם - ר"ל אחדות הלשון יהיה סבה שיתייחדו באמונה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד ובדעה אחת:

ואז ממשיכה התפילה ואומרת שיגיע הרגע שכל העולם יהיה אגודה אחת

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ראש השנה

ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה יגילו,

ושלוש סוגי השימחה שבתפילה מתממשות בחג הסוכות פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ב - פרשה אחרת

ושמחת בחגיך (דברים טז: יד). את מוצא שלש שמחות כת' בחג, ואילו ושמחת בחגיך (שם שם /דברים ט"ז/), והיית אך שמח (שם שם /דברים ט"ז/ טו), ושמחתם לפני י"י אלהיכם שבעת ימים (ויקרא כג: מ).

כלומר התוצאה של התפילה בראש השנה וביום הכיפורים מתממשת בחג הסוכות .

בחג הסוכות מקריבים שבעים פרים ובתלמוד בבלי מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה - כנגד אומה יחידה  

ואומר רש"י במקום מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

שבעים פרים - פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני, כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג על המים.

כלומר אחת המטרות של חג סוכות הוא כפרה על אומות העולם כי שלמות העולם קשורה לאגודה אחת . עם ישראל התכפר ביום הכיפורים ואומות העולם מתי יתכפרו ? ולכן הכפרה של אומות העולם באה דרך עבודה של עם ישראל בבית המקדש . ויוצא לנו שבחג הסוכות עם ישראל נמצא לאחר כפרה  והעבודה של עם ישראל בסוכות מכפרת על אומות העולם ולכן בסוכות לכאורה מגיעים למצב של אגודה אחת . והשלמות הזאת נותנת לנו את השמחה כמו שאנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים .

עוד ראיה שסוכות זה כפרה על אומות העולם זה מנחה של יום כיפור . תמיד מנחה של שבת מקשרת אותנו לשבת הבאה אנחנו קוראים במנחה את הפרשה הבאה כדי לקשר את השבת הנוכחית לשבת הבאה ואנחנו במנחה של יום כיפור קוראים ביונה את פרשת נינווה . ומהותה של פרשת נינווה היא הכפרה של הגויים ולא של עם ישראל וזה מקשר אותנו לסוכות  וכתוב ביונה

יונה פרק ד

(ה) וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה יִּהְיֶה בָּעִיר:

וכתוב יונה פרק ד

(יא) וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה:

כלומר מפורש כתוב כאן שהקב"ה חס על נינווה מקל וחומר על יונה הנביא . ובעצם דרך ההשתדלות של יונה הנביא באה כפרה על נינווה. וזה קשר ישיר בין יום הכיפורים לסוכות . וכמו כן אנו רואים את התוצאה של ההשתדלות של יונה והוא השמחה  יונה פרק ד

(ו) וַיְמַן יְקֹוָק אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה:

כמו שראינו בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים שהתוצאה של אגודה אחת זה שמחה . ושמחה זה חג הסוכות

וכך מפורש כתוב ב פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) נספחים ב - פרשה אחרת

ד"א למה אין כת' שם שמחה, בשביל שמתו בו המצריים. וכן את מוצא כל שבעת ימי החג אנו קורין בהן את ההלל, אבל בפסח אין אנו קורין בהן את ההלל אלא ביום טוב הראשון ולילו, למה, כדאמר שמואל בנפול אויביך אל תשמח .

וכן מפורש שהתהליך מתחיל בפסח ונגמר בסוכות כמו שכתבתי במאמר הקודם

מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת ראה - שופטים פרק טז

כי זמן פסח הוא חסרון ועדיין יש לעשות, לכך אין כתיב שמחה, אבל בעצרת עבר דין אחד, לכך נאמר בו שמחה אחת, בחג שכבר עברו שלשה דינים פסח ועצרת וראש השנה, לכך נאמר בו שלשה שמחות:

וכן אנו קוראים בהפטרה בסוכות

זכריה פרק יד

(טז) וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְקֹוָק צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת:

כלומר חג הסוכות זה חג שבו יהיו מחויבים הגויים להגיע לבית המקדש .כלומר חג הסוכות זה מצד אחד כפרה על הגויים ומצד שני שלמות של העולם הבא לידי ביטוי באגודה אחת

התהליך מתחיל בפסח ומסתיים בסוכות . אבל השלמות של הכול זה שמיני עצרת שבו עם ישראל מתייחד עם הקב"ה לבד דרך שמחת התורה   .

 

7.10.2014

בריאת העולם בתשרי או בניסן ? יש אומרים שאלו ואלו דברי אלוהים חיים . מה הקשר של בריאת העולם לסוכות ? וסוכות כתיקון לאומות העולם נכתב ע"י עוזי אלמגור ‏י"ג/תשרי/תשע"ה


בס"ד

בריאת העולם בתשרי או בניסן ? יש אומרים שאלו ואלו  דברי אלוהים חיים . מה הקשר של בריאת העולם לסוכות ?  וסוכות כתיקון  לאומות העולם נכתב ע"י עוזי אלמגור ‏י"ג/תשרי/תשע"ה

 

בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף י עמוד ב  יש מחלוקת מתי נברא העולם

תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל. רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.

אנו רואים שהלשון של רבי אליעזר שבתשרי עתידין ליגאל כלומר לא בראש השנה אלה בתשרי . ורבי יהושוע אומר בניסן עתידין להגאל

אומר השל"ה מסכת פסחים פרק תורה אור

ובמסכת ראש השנה (י ב) פליגי, רבי אליעזר סבירא ליה בתשרי נברא העולם, ורבי יהושע* סבירא ליה בניסן נברא העולם. ודברי שניהם אמת, כי בתשרי נברא העולם, ונתחדש יש מאין, אבל זה לא נודע ונתפרסם לרבים, והאומות מכחישים בו, ואומרים שהעולם כמנהגו נוהג מעולם ועד עולם. אמנם בניסן נתגלה חידושו, דהיינו לכל האותות והמופתים אשר עשה משה במצרים בשידוד המערכת והירוסו בשעה שהיתה המערכת בתכליתו המובחר, שהוא מזל טלה, שהוא ראשון לכל המזלות והוא הכבוד, והשר שלו הוא הכבוד משרים של מעלה. וראו כל העולם כי אלהי האלהים ואדון האדונים אשר חדשם יש מאין, על כן בידו היכולת להרסם ולשדדם, ועת לבנות, הכל כפי רצונו ברוך הוא. הרי שחידוש העולם שהיה בתשרי, נודע ונתפרסם ביניהן.

וגם אומר אור החיים בראשית פרק א

טז) עוד ירמוז על פי מה שנחלקו רז"ל (ר"ה י ב) אחד אמר בתשרי נברא העולם ואחד אמר בניסן נברא העולם, ונראה לי כי אלו ואלו דברי אלהים חיים

וגם נאמר בדף על הדף ראש השנה דף יא עמוד א

והוסיף ע"ז הרה"ג ר' יצחק ארי' ארליך שליט"א, דהנה ידוע מה שכתבו המקובלים ששתי השיטות הם אמת, וע"כ יש לומר דמסדר ההגדה לא נסתפק ועל כן קאמר בשתי השיטות, אלא גם הוא ידע ששתי השיטות אמת, ועל כן נקט בדבריו כשניהם.

ומתוך המחלוקות הזאת וההבנה שאלו ואלו דברי אלהים חיים ננסה להבין את המשמעות של חג הסוכות  כחלק ממהלך  של בריאת העולם ונשתמש ביסודות שכבר שהבאתי במאמרים אחרים

לפי ההבנה שלי בריאת העולם במעשה בראשית היית בחודש תשרי. האדם הראשון נברא בראש השנה

דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים

א"ר אלעזר בכ"ה באלול נברא העולם, נמצא אדם הראשון נברא בר"ה שבא ביום הששי. א"ר יהודה בשעה ראשונה עלה במחשבה, בשניה נמלך, בג' כנס עפרו, בד' עשאו גולם, בה' רקמו, בו' נפח בו נשמה, בז' העמידו על רגליו, בח' הכניסו לג"ע, בט' צוהו, בי' חטא, בי"א נדון, בי"ב נתגרש, בא ליתן לו איפוסין, שא"ל כי ביום אכלך ממנו מות תמות +בראשית ב' י"ז+, וראה שהיה בראש השנה וריחם עליו ונתן עליו דימוס. א"ל הקדוש ברוך הוא, חייך, כשם שמחלתי לך דימוס, כך אני מוחל לבניך ביום הזה, בר"ה, שנא' ביום הז', הוי לעולם ה' דברך נצב בשמים וגו'.

ראש השנה זה היום שבו היה את הדין של האדם הראשון ולכן זה היה הדין הראשון שקיים הקב"ה בבני האדם . האדם הראשון היה בן נח . יש מחלוקת מתי נתן הקב"ה  את שבע מצוות בני נח האם לאדם הראשון לאחר החטא שלו או לאחר המבול . בכל מקרה גם אם נגיד ששבע מצוות בני נח ניתנו לאחר המבול שבע מצוות בני נח לפני המבול היו מצוות טבעיות שבני נח היו מחויבים לעשות על פי השכל הישר. לפני המבול כל עבירה של אדם היית משנה את המציאות כלומר כל אדם ראה במוחש את התוצאה של העבירה שלו וגם אם לא היה מחייב בדין היה מחויב מבחינת השכל לעשות את אותם מצוות

כתוב בבראשית פרק ו

(יא) וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס:

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת נח פרק ו סימן יב

כי השחית כל בשר, מלמד שאפילו החיות והבהמות והעופות קלקלו, שהיו באין מין על שאינו מינו,

ואז החליט הקב"ה לגלגל את העולם חזרה לתוהו ובוהו והביא את המבול כלומר גילגול העולם למצב של תוהו ובוהו כלומר למצב שהיה לפני תחילת העולם ובריאת העולם מחדש

אומר צרור המור בראשית פרק ב

בענין שבזה כפרו בבריאת העולם וכחשו בה' ויאמרו לא הוא. ולכן רצה השם להשחית הארץ בענין שידעו כי יוצר הכל הוא. והוא בראה והוא יכול להפכה תהו ובהו. וזהו וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ שנסתכל ה' בחטאם ורעתם שהיתה בארץ והיו מכחישים בבריאתה וחושבין על ה' תועה וזהו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. ולכן אמר ותשחת הארץ וכן והנה נשחתה. וכן והנני משחיתם את הארץ שהיא גרמה להם לחטוא כמאמרם ז"ל ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה כי טובתם גרמה לכם לחטוא כאומרו וישמן ישורון ויבעט. ולכן רצה השם להביא מבול ממים לחזור העולם תהו ובהו כמו שהיה מתחילה שהיה העולם מכוסה ממים עד שאמר יקוו המים.

לאחר המבול נתן הקב"ה לכל הדעות את שבע מצוות בני נח  אבל בני נח לא קבלו את המצוות

כתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

מיד אומר להם הקדוש ברוך הוא: הראשונות ישמיעונו, שנא': +ישעיהו מג+ וראשונות ישמיענו, שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם! ומנלן דלא קיימום? דתני רב יוסף: +חבקוק ג+ עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, מאי ראה? ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן.

כלומר יש להגיד שגם הבריאה החדשה של העולם לא הועילה  ובני נח  לא קבלו עליהם את שבע מצוות בני נח והקב"ה ויתר לבני נח על המצוות  .אבל התורה נבראה אלפים שנה לפני בריאת העולם והעולם נברא על פי התורה שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ה

א [יא] ראשו כתם פז, ראשו זו התורה, שנא' (משלי ח') ה' קנני ראשית דרכו, ר' חוניא בשם ריש לקיש שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם מה טעם (שם /משלי ח'/) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום, ויומו של הקדוש ב"ה אלף שנים

וכדי שיתקיים העולם בני האדם או חלק מהם צריכים לקבל את התורה כי היא תנאי בבריאה

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת יתרו סימן יד

את מוצא כשבקש הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל החזירה על כל האומות ולא קבלוה בקש להחזיר העולם למדידת מימיו שנאמר (חבקוק ג) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים כיון שקבלוה ישראל נתיישב העולם לפיכך וידבר אלהים.

אי קבלת שבע מצוות בני נח גרם לכך שהקב"ה ויתר לאומות העולם על שבע מצוות בני נח לא לגבי עונש אלה לגבי שכר אבל בכל מקרה העולם לא יכול להתקיים ללא קבלת תורה ולכן חיזר הקב"ה אחרי כל אומות העולם אבל רק עם ישראל  היה מוכן לקבל את התורה . ולכן לדעתי החליט הקב"ה לברא את העולם מחדש אבל עם תנאי של קבלת התורה כתנאי לקיום העולם התנאי בבריאה היה קיים אבל לא ניתן לקבל את התורה ללא התנאי הזה כלומר מי שמקבל עליו את התורה חייב לקבל על עצמו שהוא מקבל את התנאי הזה  . כלומר לא היה מספיק שעם ישראל יקבל עליו את התורה אלה יקבל ויבין שקבלת התורה הוא תנאי בקיום העולם . כלומר התנאי שהיה קיים לפני בריאת העולם התקבל ע"י  עם ישראל בקבלת התורה . ולכן כתוב שכפה הקב"ה על עם ישראל הר כגיגית . ובבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

דכתיב: +שמות יט+ ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם!

ואומר צרור המור שמות פרשת בא

עד שלזה אנו אומרים אלו עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים. וכן הן שקולות כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. וכן על אלו עשר מכות נתקיים העולם ונתחדש כמבראשית.

ואמר שם משמואל ויקרא פסח

והנה ידוע במדרשים שעשר מכות למצרים הי' להם ביטול עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, היינו רוחניות המאמרים, ולעומתם נפתח לישראל רוחניות העשרה מאמרות, והי' נחשב להם כבריאה חדשה כמו בריאת העולם,

כלומר החידוש של יציאת מצרים שזה בריאה חדשה של העולם . לאחר הבריאה במעשה בראשית והחרבת העולם במבול ובריתו מחדש ולאחר שלא קבלו בני נח את המצוות בורא הקדוש ברוך הוא את העולם מחדש אבל הבריאה הזאת נעשית עם התנית קבלת התורה על ידי עם ישראל .

החרבת העולם זה נעשית ע"י עשר המכות שמגלגל את העולם חזרה למצב של בראשית

ובריאת העולם מחדש זה יציאת מצרים . כלומר העולם בבראשית נברא בתשרי . במבול הקב"ה החריב את העולם וברא אותו מחדש אבל אומות העולם לא קבלו עליהם את שבע מצוות בני נח ולכן צריך היה הקב"ה להחריב את העולם מחדש ולברא אותו אבל הפעם עם תנאי של קבלת התורה כתנאי לקיום העולם וזה מעמד הר סיני שהתחיל בספירת העומר .  סה"כ 7 ימים ארוכים שכל יום מתחלק לשבע . כלומר בריאת העולם מחדש בשבע ימים ארוכים שבסיומו ביום החמישים קיבלו את התורה .

גם לאחר שעם ישראל קבל את התורה העולם לא הגיע לתיקונו עדיין יש את אומות העולם שנמצאים במצב של קלקול. כי הם נמצאים במצב שהקב"ה ויתר על המצוות שלהם .  תיקון העולם מחדש כולל את כל העולם כולו גם את אומות העולם וזה הסוד של חודש תשרי .

חודש ניסן זה תיקון של עם ישראל בלבד ללא אומות העולם אבל חודש תשרי לאחר בריאת העולם מחדש בניסן הוא תיקון של כל העולם כולו כולל אומות העולם .

בראש  השנה נידון כל העולם כולו . ביום הכיפורים זה גמר התיקון של עם ישראל ורק לאחר שנגמר התיקון של עם ישראל מגיע  סוכות שהוא  גמר התיקון של אומות העולם בהושענה רבה . ושמיני עצרת  חוזר לתיקון של  עם ישראל לאחר שגם ישראל מתוקן וגם אומות העולם מתוקנות

ובעזרת השם בלי נדר ארחיב על התהליך של ראש השנה יום הכיפורים וסוכות  ושמינית עצרת כתהליך אחד  ארוך של תיקון העולם על זה נאמר "בתשרי עתידין ליגאל"

 

 

 

 

 

,

 

 

3.10.2014

יום כיפור "אדני שפתי תפתח" . ניסיון להבין את אדני שנאמר בתחילת כל תפילת עמידה . למה אנו מתחילים כל תפילת עמידה ב"אדני" ? והאם "אדני" זה תמצית כל תפילת העמידה ? ‏ט'/תשרי/תשע"ה


בס"ד

"אדני שפתי תפתח" . ניסיון להבין את אדני שנאמר בתחילת כל תפילת עמידה . למה אנו מתחילים כל תפילת עמידה ב"אדני" ?  והאם "אדני" זה תמצית כל תפילת העמידה  ? ‏ט'/תשרי/תשע"ה

כל תפילת עמידה מתחילה  ב"אדני"    וכתוב בתהלים פרק נא

(יז) אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ:

(יח) כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה:

וצריך לברר למה מתחילים ב"אדני"  מה מיוחד במלה ?    אדני מופיעה בפעם הראשונה בתורה בפסוק בבראשית פרק טו

(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱקֹוִק מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר:

כלומר אדני מופיעה בפעם הראשונה כאשר אברהם מבקש מהקב"ה בקשה ואומר החזקוני בראשית פרשת לך לך פרק טו פסוק ב

(ב) ויאמר אברם אדני באל"ף דל"ת. מה תתן לי ואנכי הולך ערירי יחידי בלא יורש, ואעפ"י שכבר נאמר לו ולזרעך אתן את הארץ הזאת בתחלה סבור היה על ידי תפלה יזכה לבנים וכשראה ששהה להוליד עלה בדעתו שמא גרם החטא לפיכך אמר ואנכי הולך ערירי. הוא דמשק אליעזר בן בנו של נמרוד הרשע היה.

יש לפרש שאברהם מבקש את המשך הזרע שלו ובעצם מבקש מהקב"ה על קיום עם ישראל שיצא מזרעו .אדני מופיע בפעם הראשונה בפסוק  וגם זה הפעם הראשונה שבו יש פניה אל הקב"ה בבקשה

אבל זה קשה להגיד הרי גם קין פנה אל הקב"ה בבקשה בבראשית פרק ד

(יג) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְקֹוָק גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא:

(יד) הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי:

אבל הגמרא בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קא עמוד ב  פותרת את הקושיה

תנו רבנן: שלשה באו בעלילה, אלו הן: קין, עשו, ומנשה. קין - דכתיב +בראשית ד'+ גדול עוני מנשוא. אמר לפניו: רבונו של עולם! כלום גדול עוני מששים ריבוא שעתידין לחטוא לפניך, ואתה סולח להם?

כלומר קין שפנה אל הקב"ה לא פנה בבקשה אלה בא בעלילה ולכן צריך להגיד שאדני  בפסוק זה הפעם הראשונה שמופיע בתורה והפעם הראשונה בתורה שמדברים לקב"ה בלשון בקשה בלשון תפילה ולכן ראוי שכל תפילה תתחיל באדני .

ראיתי שני פרושים לאדני  אדון הכול  (שו"ע או"ח ה )  וכן האדון שלי    (אבודרהם )

ואם מבינים את המשמעות של שני הפרושים הרי זה שני פרושים סותרים לחלוטין . אדון הכל זה אומר שהקב"ה הוא הכול הוא כל העולם הוא כל הבריאה . אין שום דבר בבריאה שזה לא הקב"ה  כי הוא אדון הכל . אין אפילו סנטימטר אחד או דבר אחד שהוא לא חלק מהקב"ה זה הפרוש של אדון הכל . פירוש המלה אדון שלי שיש כאן שני דברים שונים אחד זה הקב"ה והשני זה אני . המלה שלי קובעת את העובדה שאני קיים ויש לי או קבלתי על עצמי את הקב"ה כלומר שני דברים נפרדים לגמרי שיש קשר בניהם ,יש שייכות או קשר בין הדברים אני קיים ויש קב"ה  והקב"ה הוא אלוקים שלי ,וזה סותר את הפרוש אדון הכול   .

וצריך להגיד שאדני מכילה בתוכה את  סוד קיום העולם . אין לנו יכולת להבין כיצד הקב"ה שהוא הכול הוא האין סוף . אין לו לא התחלה ולא סוף ,אין לו מקום כי הוא הכול אין אצלו לא עבר ולא עתיד כי הכול העבר הוה ועתיד  זה אחד , הקב"ה ברא עולם שיש לו התחלה וסוף שיש לו עבר הוה עתיד . וכיצד יש קשר בין האין סוף כלומר הקב"ה לבין הבריאה הסופית .

ושאברהם פונה אל הקב"ה ואומר אדני הוא מבין שהוא לא מבין כיצד ההבטחה של הקב"ה לאברהם תתקיים ללא זרע משרה אבל הוא מבין שהקב"ה יודע את התשובה ומבקש בתפילה שלו שגם הוא יבין . וזה בניגוד לקין שבה בעלילה ובעצם אומר לקב"ה גם אתה לא מבין את כל הדברים עובדה שהעונש שלי גדול יותר ממה שצריך הייתי לקבל ולכן הגמרא אומרת שזה עלילה .
ולכן שאנחנו פותחים את התפילה באדני אנחנו לא באים בעלילה אל הקב"ה אנחנו מבקשים להבין את דרכי השם להבין בשכלנו את מהלך החיים את הדרך שבו הקב"ה מוביל אותנו ולא חס וחלילה לקנטר כלפי שמים  . ואם אנחנו מבינים את זה בעצם אדני זה התמצית של כל תפילת  העמידה. אדני זה התמצית של התפילה .

נבקש מהקב"ה שיענה לתפילתנו וייתן לנו שכל והבנה בדרכי השם

גמר חתימה טובה לכל עם ישראל