סוכות קהלת : "הבל הבלים הכל הבל" האם זה ביטוי חיובי או ביטוי שלילי ? הבל היה עובד השם אז למה הבל נהפך לביטוי שלילי ? מה הסיבה שהבל נהפך לביטוי שלילי ? ומה כל זה קשור לסוכות ? ‏ט"ז/תשרי/תשע"ה

 

בס"ד

סוכות קהלת : "הבל הבלים  הכל הבל"    האם זה ביטוי חיובי או ביטוי שלילי ? הבל היה עובד השם אז למה הבל  נהפך לביטוי שלילי ? ומה כל זה קשור לסוכות ? ‏ט"ז/תשרי/תשע"ה

כתוב בקהלת פרק א

(ב) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל:

(ג) מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:

הפעם הראשונה שנכתב בתורה את המילה הבל בבראשית פרק ד

(ב) וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה:

ורש"י בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ב  מפרש שהבל היה עובד השם

 (ב) רועה צאן - לפי שנתקללה האדמה, פירש לו מעבודתה:

וכמו כן כתוב בהמשך במפורש שהבל היה עובד השם   בראשית פרק ד

 (ד) וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְקֹוָק אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ:

ואומר רש"י בראשית פרק ד פסוק ד

וישע - ירדה אש וליחכה מנחתו:     היה רצוי לקב"ה

אם כך אנו רואים שהבל היה עובד השם ונשאלת השאלה מדוע אנחנו מפרשים את השם הבל בצורה שלילית הרי הבל היה מקובל לפני הקב"ה והוא קיבל את קורבנו ומנחתו ?

ואומר הכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ד

(ד) והבל הביא גם הוא מבכירי הצאן ומפוטמיהם ויהי רצון לפני יי וסבר פנים בהבל ובקרבנו:

וזה פלא עצום שאפילו הנביא מתייחס אל השם הבל בצורה שלילית 

כתוה ירמיהו פרק ב

(ה) כֹּה אָמַר יְקֹוָק מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ:

וכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ח  מביא את המשא ומתן בין הבל לקין :

(ח) ויאמר קין אל הבל אחיו בא ונצא שנינו לשדה ויהי כאשר יצאו שניהם לשדה ענה קין ואמר להבל מסתכל אני שברחמים נברא עולם אבל לא בפירות מעשים טובים הוא מונהג ומשוא פנים יש בדין מן בגלל מה התקבל קרבנך וקרבני ממני לא התקבל ברצון. ענה הבל ואמר לקין ברחמים נברא עולם ובפירות מעשים טובים הוא מונהג ומשוא פנים אין בדין ועל שהיו פרי מעשי טובים משלך וקודמים לשלך התקבל ברצון קרבני ענה קין ואמר להבל אין דין ואין דיין ואין עולם אחר ואין מתת שכר טוב לצדיקים ואין נפרעים מהרשעים, ענה הבל ואמר יש דין ויש דיין ויש עולם אחר ויש מתת שכר טוב לצדיקים ויש שנפרעים מהרשעים ועל ענין דברים האלו היו נִצים על פני השדה ויקם קין על הבל אחיו והטביע אבן במצחו והרגו:

וממשיך הכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק ז

(ז) הלא אם תיטיב מעשיך יסלח לך חטאך ואם לא תיטיב מעשיך בעולם הזה ליום הדין הגדול חטאך נשמר ועל שערי לבך חטא רובץ ובידך מסרתי רשותו של יצר הרע ואליך יהיה מתאוה ואתה תהיה שלוט בו בין לזכות ובין לחטוא:

אנחנו רואים ויכוח על מהותו של העולם בין הבל לקין הבל רואה את העולם מונהג ע"י הקב"ה בדין אמת וברחמים וקין מסתכל על העולם שמונהג בחוסר צדק ומשוא פנים .

קין לכאורה לא רואה את העולם מונהג ע"י הקב"ה באופן מוחלט ולא מוכן לקבל את הנהגתו של הקב"ה ולכן הוא חושב שע"י ההשתדלות שלו ללא קשר להנהגת הקב"ה יוכל לקבל יתרון על פני אחיו . ולכן הוא הורג אותו כדי שהעולם יהיה שלו ללא מתחרים . ולא רק זאת הוא חושב שהוא יכול להתמודד מול הקב"ה . קין חושב  שבכוחו שלו הוא יכול לגלגל את העולם למצב הראשוני שלו כלומר להיות לפחות כמו הקב"ה בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ב

ובהו זה קין שבקש להחזיר את העולם לתוהו ובוהו,

וקין הגיע למצב שהוא חושב שהוא יכול להסתיר את הרצח של אחיו הבל בראשית פרק ד

(ט) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי

פרוש שקין בטוח בכוחו מול הקב"ה להתמודד מולו ולהסתיר ממנו את מעשיו כי הוא בעצם לא מאמין בכוחו של הקב"ה .

ובתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קא עמוד ב  הגמרא אומרת שקין בא בעלילה לקב"ה שהדין שהוא עשה עימו אינו צודק

תנו רבנן: שלשה באו בעלילה, אלו הן: קין, עשו, ומנשה. קין - דכתיב +בראשית ד'+ גדול עוני מנשוא. אמר לפניו: רבונו של עולם! כלום גדול עוני מששים ריבוא שעתידין לחטוא לפניך, ואתה סולח להם?

כלומר יש כאן התמודדות בין הבל שהוא צדיק לבין קין שהוא רשע . והתוצאה קין הורג את הבל .

וכל מי שמתבונן על המעשה מבין שבעצם יש כאן את הנידון צדיק ורע לו רשע וטוב לו . עובד השם הבל נרצח  ולכאורה מפסיד מול אותו רשע שלא מקבל את  הקב"ה כמלך על  העולם ,למנהיג העולם ובעצם מתריס כלפי שמיא,  ומאמין בכוחי ועוצם ידי .

אם כך ברור לנו שהביטוי הבל הוא על אותם אנשים המסתכלים בצורה שטחית על המציאות ללא הבנה וחושבים שבאמת אדם יכול להיות לו יתרון בכוחי ועוצם ידי נגד ההנהגה של הקב"ה . ראיה כזו שהבל הפסיד וקין ניצח זה מחשבה של הבל מחשבה של אדם שלא מבין את המציאות

כי סופו של קין כתוב בקהלת רבה (וילנא) פרשה ו

א [ג] אם יוליד איש מאה, זה קין שהוליד מאה בנים, ושנים רבות יחיה, שחיה שנים הרבה, ורב שיהיו ימי שניו, שלא שבע נפשו מממונו ולא שבע מטובו של עולם, וגם קבורה לא היתה לו, שהיה תלוי ברפיון ובא המבול ושטפו

וסופו של הבל היה בגלגול במשה כמו שכותב של"ה מסכת פסחים מצה עשירה - דרוש שלישי (א)

הנה, בריאת העולם - אדם, קין, הבל. ישראל נקראים 'אדם' (יבמות סא א), ונודע מה שכתבו המקובלים (עץ חיים שער קרית ארבע פק"ו; שער הגלגולים הקדמה לו) הבל - משה גלגולו באמצעית 'שת', קין נתגלגל לזכך ביתרו.

ומשה קיבל התורה מידי הקב"ה . אותו תורה שבגללה נברא העולם כלומר אותם אלו שמסתכלים במבט שטחי על מה שקרה להבל אומרים אין דין ואין דין אבל מי שמסתכל בעיון ובהבנה על העולם יודע שיש דין ויש דין . הסתכלות שטחית כזו על הבל נקרא הבל מלשון ריק

והמלבי"ם תהלים פרק סב פסוק י

 (י) אך בני אדם הם הבל, שאין בם ממש, וגם בני איש הגדולים שיש בהם איזה ממש, הם כזב, שהוא דבר הפוסק ואינו מתקיים,

וזה הכונה של קהלת בסיום קהלת פרק יב

(יג) סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם:

אם תוציא מההבנה שלך את הקב"ה אתה תהיה בגדר "ויהבלו " אבל עם הקב"ה יהיה העיקר בהבנה שלך תהיה "אדם"  

וכיצד כל זה קשור לסוכות ?

הגויים פנו לקב"ה בטענה למה עם ישראל קיבל את התורה ולא הגויים לאחר משא ומתן וטענות שונות הסכים הקב"ה לעשות ניסיון עם אומות העולם ולתת להם מצווה קלה כמו סוכה

כתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה. ומי מצית אמרת הכי? והא אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב: +דברים ז+ אשר אנכי מצוך היום? היום לעשותם – ולא למחר לעשותם, היום לעשותם – ולא היום ליטול שכר! אלא, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו. ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה חסרון כיס. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא

כלומר אומות העולם הם בבחינת קין הם רואים את הקב"ה רק למקור של שכר ולא עונש הם לא מוכנים לקבל שהקב"ה הוא כל הבריאה והוא שולט בבריאה   בבחינת יש דין ויש דין , ולכן שקשה להם הם בועטים במצוות שהקב"ה נותן להם כי הם לא מבינים את המציאות של העולם . ולכן יש לנו עם ישראל בסוכות  עבודה של כפרה על אומות העולם בחינת 70 פרים שאנו מקריבים בסוכות כנגד 70 אומות העולם שצריכים כפרה על מעשיהם וכדי להביא לתיקון העולם כמו שהרחבתי במאמרים קודמים .

 http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/10/blog-post_8.html