פרשת נשא חוכמה בגויים תאמין 26 מה הקשר בן השאלה האחת עשרה לשאלה העשירית ? מה הקשר בן האפרוח לעמלק ? מה הבעיה של הישארות הנשמה של עמלק בעולם ? האם האדם יכול למחוק את הזיכרון של עמלק ? מה הקשר של דברי הזוהר לפיזיקה קוונטית ? מה המשמעות של עולם בו האדם נראה ולא נראה ? מה קשר לבריאת חלקיקים בריק ? ולמה הפיזיקה הקוונטית קשורה להתערבות הקב"ה בעולם בצורה שקטה ?‏ד'/סיון/תשע"ט

בס"ד
פרשת נשא חוכמה בגויים תאמין 26  מה הקשר בן השאלה האחת עשרה לשאלה  העשירית ? מה הקשר בן האפרוח לעמלק ? מה הבעיה של הישארות הנשמה של עמלק בעולם ? האם האדם יכול למחוק את הזיכרון של עמלק ?  מה הקשר של דברי הזוהר לפיזיקה קוונטית ? מה המשמעות של עולם בו האדם נראה ולא נראה ? מה קשר לבריאת חלקיקים בריק ? ולמה הפיזיקה הקוונטית קשורה להתערבות הקב"ה בעולם בצורה שקטה ? ‏ד'/סיון/תשע"ט
השאלה האחת עשרה של חכמי אתונא את רבי יהושע
חברותא בכורות דף ח עמוד ב
עוד שאלוהו: ורצוצא דמית בגו ביעתא, מהיכא נפק רוחיה!? אמר להו: מהיכא דעל משם נפק!
שאלוהו על אפרוח שמת בתוך ביצתו והיא שלימה, אם כן מהיכן יצאה רוחו!? ענה להם: ממקום שנכנס משם יצא, כלומר, כדרך שנכנס לביצה שלימה כך יצא ממנה
וצריך להבין את השאלה של חכמי אתונא את רבי יהושע . ההבנה שלי שזה ההמשך של השאלות האחרות . חכמי אתונא הלכו מהכבד לקל . ניסו לראות האם יש להם שייכות לעולם על אף שהם דחו את קבלת התורה . רבי יהושע הסביר להם שאין בכוחו לעזור להם אחרי שדחו את התורה כי הם לא מסוגלים להתרומם מעל המזל מעל השמש והכוכבים . היחידים שיכולים  לעשות את זה מי שקיבל על עצמו את התורה . גם אחד שקיבל על עצמו את התורה לא יכול להרים מי שנמצא מתחת לשמש ולכוכבים . לאחר מכן שאלו אותו חכמי אתונא איך עם ישראל יוכלו להתמודד עם החרב של עשו והסביר להם רבי יהושוע שזה התפקיד של המשיח שהחמור והקרן מסמלים אותו שיתמודד מול עשו מכוח אמת התורה שתגרום לרשע להעלם כעשן . דבר שאין בו ממשות . השאלה הבאה היית איך יתמודדו מול אלו שיכנסו לתוך עם  ישראל והתשובה של רבי יהושע היא שרק מה שהוא טהור כלומר אמת יכול להעשות לגבינה כמו למשהו ממשי ואלו שהם לא טהורים וטמאים ל יהיה להם קיום ולכן ברגע האמת הגרים הגרורים יזרקו את התפילין והציצית שלבשו רק מתוך אינטרס ולא מתוך קבלת התורה וזה יהיה צורת הבירור בזמן מלחמת גוג ומגוג . ואז מגיע רבי יהושע לשאלה האחד עשרה שההבנה שלי היא כזו אומרים חכמי אתונא לרבי יהושע לשיטתך הצלחתם להוציא אותנו מן העולם עלי ידי המשיח  " ולקצור את ערוגת הסכינים " ולהוציא את הגרים הגרורים על ידי הברור מי יכול ל"הפוך לגבינה" (כי רק חלב  טהור הופך לגבינה וחלב טמא לא הופך לגבינה )  אבל סוף סוף יש לנו נשמה ואיך היא תעלם מהעולם הפיזי . וצריך להגיד כי תפיסת העולם שלהם את העולם כעולם פיזי סגור בדיוק כמו ביצה שבתוכו מת אפרוח ואז לכאורה הרוח שלו נשארת בתוך הביצה הסגורה ולא יכולה לצאת מתוך הביצה הסגורה . ומה הבעיה של הרוח שנשארת בתוך הביצה ? שמות פרק יז

(יג) וַיַּחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־עַמּ֖וֹ לְפִי־חָֽרֶב: פ

(יד) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־ זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:

(טו) וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְקֹוָ֥ק׀ נִסִּֽי:

(טז) וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיקֹוָ֖ק בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר:

מפסוקי התורה מבינים שצריך למחות את עמלק לא רק פיזית אלה גם את החלק הרוחני של עשו. ומה שאומרים חכמי אתונא לרבי יהושע אנחנו מבינים  שלפי שיטתך אנחנו נאבד מן העולם אבל איך תוכל למחוק את החלק הרוחני שלנו איך הוא יצא מן העולם כך שאפילו לא יהיה זכר עמלק בעולם כאשר אנחנו מבינים שהעולם שלנו הוא עולם סגור והזיכרון של עמלק ודאי יישאר בעולם ?

ואומר הזוהר הקדוש  

כְּתֹב זאת זִכָּרוֹן, זאת דַּוְקָא. וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהֲרֵי הוּא עָתִיד לַהֲרֹג מְלָכִים אֲחֵרִים. כִּי מָחֹה אֶמְחֶה, מָחֹה - לְמַעְלָה, אֶמְחֶה - לְמַטָּה. זֵכֶר - זִכָּרוֹן שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּתִיב כִּי מָחֹה אֶמְחֶה, וּכְתִיב (דברים כה) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. אֶלָּא, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַתּוּן מָחוּן דּוּכְרָנֵיהּ לְתַתָּא, וַאֲנָא אֶמְחֶה דּוּכְרָנֵיהּ לְעֵילָּא.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּתוּב כִּי מָחֹה אֶמְחֶה, וְכָתוּב (דבריםכה) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. אֶלָּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם מְחוּ אֶת זִכְרוֹנוֹ לְמַטָּה, וַאֲנִי אֶמְחֶה אֶת זִכְרוֹנוֹ לְמַעְלָה

ואנחנו מבינים שאת זכר עמלק רק הקב"ה יוכל למחוק ולא האדם . האדם לא יכול למחוק זיכרון של מה שהתרחש במציאות וזה אמור להיות התפקיד של הקב"ה . האדם יוכל לפעול בהשתדלות שלו במסגרת היכולות שלו אבל יש דברים שהם מעבר להשתדלות של האדם ורק מי שברא את העולם מי שהוא יחידו של העולם שאין עליו שום מגבלה רק הוא יכול לפעול ללא מגבלות . וכאן יש שילוב של המאמצים . מאמץ של האדם עד גבול היכולת שלו וברגע שהאדם עושה את זה משם ממשיך הקב"ה .

וזה בדיוק מה שאמור רבי יהושע  לחכמי אתונא  אמר להו: מהיכא דעל משם נפק! 

ענה להם: ממקום שנכנס משם יצא, כלומר, כדרך שנכנס לביצה שלימה כך יצא ממנה.

זה התפקיד של הקב"ה למחוק את הזכרון של עמלק מן העולם .

ואת הקשר בן בורא עולם לעולם שלנו מגדיר הזוהר הקדוש

אֲבָל בּא וּרְאֵה, כָּתוּב (בראשית א) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ. (בכל הוא כעין דגמה שלמעלה. בא ראה) סוֹד הַדָּבָר - שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁהוּא נִסְתָּר בְּתוֹכָם. עוֹלָם רִאשׁוֹן, אוֹתוֹ עֶלְיוֹן נִסְתַּר הַכֹּל, שֶׁלֹּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ וְלֹא נוֹדָע בּוֹ, פְּרָט לוֹ שֶׁהוּא גָנוּז בְּתוֹכוֹ.

עוֹלָם שֵׁנִי, שֶׁהוּא קָשׁוּר בְּאוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וְזֶהוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹדָע מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיח) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, זֶה הַשַּׁעַר לַה'. וְזֶהוּ עוֹלָם שֵׁנִי.

עוֹלָם שְׁלִישִׁי, אוֹתוֹ עוֹלָם תַּחְתּוֹן מֵהֶם שֶׁנִּמְצָא בּוֹ פֵּרוּד, וְזֶהוּ עוֹלָם שֶׁמַּלְאָכִים עֶלְיוֹנִים שׁוֹרִים בְּתוֹכוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא בּוֹ וְלֹא נִמְצָא. נִמְצָא בּוֹ כָּעֵת. כְּשֶׁרוֹצִים לְהִסְתַּכֵּל וְלָדַעַת אוֹתוֹ, מִסְתַּלֵּק מֵהֶם, וְלֹא נִרְאֶה, עַד שֶׁכֻּלָּם שׁוֹאֲלִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. (יחזקאל ג) בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ. וְזֶהוּ עוֹלָם שֶׁלֹּא נִמְצָא בוֹ תָּמִיד.

 דף קנ''ט ע''ב

כְּמוֹ זֶה, (בראשית ט) בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. אָז יֵשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת. עוֹלָם רִאשׁוֹן - הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא עוֹלַם הַפֵּרוּד, וְהָאָדָם נִמְצָא בּוֹ וְלֹא נִמְצָא. כְּשֶׁרוֹצִים לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, מִסְתַּלֵּק מֵהֶם וְלֹא נִרְאֶה.

עוֹלָם שֵׁנִי - עוֹלָם שֶׁהוּא קָשׁוּר בְּאוֹתוֹ עוֹלָם עֶלְיוֹן, וְזֶהוּ גַּן עֵדֶן שֶׁבָּאָרֶץ, שֶׁזֶּהוּ קָשׁוּר בְּעוֹלָם עֶלְיוֹן אַחֵר, וּמִזֶּה נוֹדָע וּמִתְיַדֵּעַ עוֹלָם אַחֵר.

עוֹלָם שְׁלִישִׁי - עוֹלָם עֶלְיוֹן טָמִיר, גָּנוּז וְנִסְתָּר, שֶׁאֵין מִי שֶׁיֵּדַע אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סד) עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךְ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ. וְהַכֹּל כְּדֻגְמָה עֶלְיוֹנָה, (ראשון שאמרתי ובאמת) שֶׁכָּתוּב (בראשית ט) בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. (בא ראה, ודאי) עֵל זֶה כָּתוּב, (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ', כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהָ. וְאֵלּוּ הֵם בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, וְאֵלּוּ יוֹרְשִׁים יְרֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה כְּמוֹ שֶׁלּוֹ. וְעַל זֶה מֻזְהָרִים בַּתּוֹרָה (דברים יד) לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה. שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱבָד, וַהֲרֵי מָצוּי בְּעוֹלָמוֹת טוֹבִים עֶלְיוֹנִים וּמְכֻבָּדִים, לִהְיוֹת שְׂמֵחִים כְּשֶׁמִּסְתַּלֵּק (צדיק) מֵהָעוֹלָם הַזֶּה.

העולם שלנו שבו אנחנו נמצאים נקרא עולם הפרוד וזה הגדרה של הזוהר הקדוש לעולם הזה

עוֹלָם רִאשׁוֹן - הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא עוֹלַם הַפֵּרוּד, וְהָאָדָם נִמְצָא בּוֹ וְלֹא נִמְצָא. כְּשֶׁרוֹצִים לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, מִסְתַּלֵּק מֵהֶם וְלֹא נִרְאֶה

כלומר זה עולם שמסתכלים בו הוא לא נראה .כמו עולם שנמצא ולא נמצא . וכך כתוב בויקיפדיה על עולם הפיזיקה קוונטית כמו שהוא בא לידי ביטוי בריק :

מכניקת הקוונטים מגלה כי גם ריק אידיאלי, עם לחץ מדוד של 0 torr הוא לא ממש ריק. סיבה אחת היא שקירות מכל הריק קורנים אור בצורה של קרינת גוף שחור: אור נראה אם הם בטמפרטורות של אלפי מעלות צלזיוס, אור תת אדום אם הם קרים יותר. המרק הזה של פוטונים יהיו בשיווי משקל תרמודינמי עם הקירות, והריק יכול להיות בעל טמפרטורה מסוימת.

בתורת השדות הקוונטית, מצב היסוד (המצב בעל האנרגיה הנמוכה ביותר) מכונה מצב הוואקום כיוון שבמצב זה אין חלקיקים.

גם ריק תאורטי איננו באמת ריק, הוא רוחש פעילות של זוגות חלקיקים ואנטי חלקיקים שנוצרים יש מאין ומיד מאיינים זה את זה תוך פליטת אנרגיה. החלקיקים כביכול "לווים" אנרגיה מתוך הריק ומחזירים אותה בפרק זמן שמותר לפי עקרון האי-ודאות, וממוצע האנרגיה של הוואקום נשאר אפס. בגלל משך חייהם הקצר חלקיקים אלה נקראים חלקיקים וירטואליים. התופעה נקראת "תנודות קוונטיות", והיא באה לידי ביטוי באפקט קזימיר.

על פי התאוריה חלקיקים וירטואליים שנוצרו בריק היו הזרעים שמהם צמח היקום, וייתכן שאנרגיית הריק אחראית להתפשטות היקום והיא הסיבה לערך הנמדד של הקבוע הקוסמולוגי.

זה בדיוק התיאור של העולם שלנו נראה ולא נראה וכך יכול הקב"ה להתערב בעולם בצורה שקטה ללא יכולת של האדם להבין את זה ליצור כל רגע ורגע חלקיקים ולהעלים אותם וכך לגרום לשינוי בעולם שלנו . ולאן נעלם עמלק ? המקור של עמלק הוא בבריאה של העולם ולשם הוא יחזור לתוך העולם שהוא נסתר מכולם ואין לאף יצור יכולת להגיע אליו או להבין אותו 

עוֹלָם רִאשׁוֹן, אוֹתוֹ עֶלְיוֹן נִסְתַּר הַכֹּל, שֶׁלֹּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ וְלֹא נוֹדָע בּוֹ, פְּרָט לוֹ שֶׁהוּא גָנוּז בְּתוֹכוֹ.

זה העולם האין סופי של הקב"ה שממנו הוא ברא את העולמות ולכן זה המקום שהרוח של עמלק תחזור את תוך האין סוף  אמר להו: מהיכא דעל משם נפק! 

ענה להם: ממקום שנכנס משם יצא, כלומר, כדרך שנכנס לביצה שלימה כך יצא ממנה.

ואז הוא יעלם מהעולם  שבו נמצא האדם וגם מהעולם שבו יגיע האדם עוֹלָם שְׁלִישִׁי - עוֹלָם עֶלְיוֹן טָמִיר, גָּנוּז וְנִסְתָּר, שֶׁאֵין מִי שֶׁיֵּדַע אוֹתוֹ

פרשת במדבר חוכמה בגויים תאמין 25 כיצד השאלה העשירית קשורה לשאלה התשיעית ?מי הם הערב רב שנכנסו לתוך עם ישראל ? מה הקשר של עם ישראל לצאצאי עשו ? מהו תהליך הברור שנעשה בעולם כדי שמשיח צדקנו יגיע ? מה ההבדל בן יהודי לגר ? איך מעשי הצדיקים באים לידי ביטוי בגרים ? האם עז לבנה זה ישראל ועד שחורה זה הגרים ? כמה זמן לוקח לגר תהליך ההזדכות ? מה קשר בן ישראל וגרים לגבינה ? מה הקשר של גבינה קפואה לתחיית המתים ? למה הקב"ה יצחק בסוף מלחמת גוג ומגוג וביציאת מצרים מנע מהמלאכים להגיד שירה על חיל פרעה ? ‏כו'/אייר/תשע"ט

בס"ד
פרשת במדבר חוכמה בגויים תאמין 25 כיצד השאלה העשירית קשורה לשאלה התשיעית  ?מי הם הערב רב שנכנסו לתוך עם ישראל ? מה הקשר של עם ישראל לצאצאי עשו ? מהו תהליך הברור שנעשה בעולם כדי שמשיח צדקנו יגיע ? מה ההבדל בן יהודי לגר ? איך מעשי הצדיקים באים לידי ביטוי בגרים ? האם עז לבנה זה ישראל ועד שחורה זה הגרים ? כמה זמן לוקח לגר תהליך ההזדכות ? מה קשר בן ישראל וגרים לגבינה ? מה הקשר של גבינה קפואה לתחיית המתים   ? למה הקב"ה יצחק בסוף מלחמת גוג ומגוג וביציאת מצרים מנע מהמלאכים להגיד שירה על חיל פרעה ? ‏כו'/אייר/תשע"ט

השאלה העשירית של חכמי אתונא לרבי יהושע  חברותא בכורות דף ח עמוד ב

תו אייתו ליה תרי ביעי, אמרו ליה: הי דזגתא אוכמתי, והי דזגתא חיוורתי? אייתי להו איהו תרי גביני, ואמר להו: הי דעיזא אוכמתי, והי דעיזא חיוורתי.[עוד הביאו לו שני ביצים, ושאלוהו: איזו של תרנגולת שחורה, ואיזו של תרנגולת לבנה? בתגובה הביא להם הוא שתי גבינות, ושאלם: איזו של עז שחורה ואיזו של עז לבנה?].

כיצד השאלה העשירית קשורה לשאלה העשירית ? השאלה התשיעית עסקה כיצד עם ישראל יוכל ל"לקצור " את ערוגת הסכינים . כלומר איך עם ישראל שכוחו בפה ובעמל התורה יוכל להתמודד עם החרב והסכין של עשו . התשובה של רבי יהושע היית שהמשיח הוא זה שיתמודד מול החרב של עשו . שני הסמלים של משיח שזה חמור וקרן הם שיוכלו להתמודד מול עשו וכוחו . ובסופו של דבר יתברר שכל הכוח של עשו הוא רק אשליה . הוא עשן בלבד וזה בדיוק המשמעות של התפילה בראש השנה ויום הכיפורים . כתוב בתפילה בראש השנה ויום הכיפורים סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ראש השנה

ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה יגילו, ועולתה תקפץ פיה. וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.

כמו ששאל יהושע את חכמי אתונא ומי איכא מישרא דסכיני!? החרב שלכם  זה רק אשליה . והאשליה תתפזר כעשן .

אם כך מה השאלה של חכמי אתונא על שני הביצים ?

ההבנה שלי שאומרים חכמי אתונא לרבי יהושע הבנו את התשובה שמשיח יבוא וילחם מול החרב של עשו ויוכל "לקצור", את ערוגת הסכינים של עשו . אבל מה תעשו מול אלו שלא ילחמו איתכם והם יכנסו לתוך עם ישראל ויהיו יהודים ויקימו מצות אבל בתוכם הם יהיו חלק מעשו כיצד תוכלו למצוא אותם ? כיצד תוכלו להבחין מי שייך למי . מי שייך לעם ישראל ומי נכנס לתוך עם ישראל כדי להתחבא בתוך עם ישראל ? הרי אם אתה רואה 2 ביצים זהים אין לך מושג מי יצא תרנגול לבן ומי יצא תרנגול שחור . ולכן אין לך סיכוי לעשות הפרדה ובתוך העולם ישאר חלק מאדום ולא תוכלו להיות בעולם ללא חלק בתוככם שיהיו מזרע אדום.

ואלו שיכנסו לתוך עם ישראל הם הערב רב כמו שאומר הזוהר הקדוש

וַהֲרֵי כַּמָּה הֵם עֵרֶב רַב רָעִים בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת, אֲבָל יֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל הַנָּחָשׁ, וְיֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל אֻמּוֹת עַכּוּ''ם שֶׁדּוֹמִים לְחַיּוֹת וּבַהֲמוֹת הַשָּׂדֶה, וְיֵשׁ עֵרֶב רַב מִצַּד שֶׁל מַזִּיקִים, שֶׁנִּשְׁמָתָם שֶׁל רְשָׁעִים הֵם מַזִּיקִים שֶׁל הָעוֹלָם מַמָּשׁ, וְיֵשׁ עֵרֶב רַב שֶׁל שֵׁדִים וְרוּחוֹת וְלִילִין, וְהַכֹּל מְעֻרְבָּבִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְאֵין בְּכֻלָּם מְקֻלָּל כַּעֲמָלֵק, שֶׁהוּא נָחָשׁ רַע אֵל אַחֵר. הוּא גִלּוּי לְכָל הָעֲרָיוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, רוֹצֵחַ הוּא, וּבַת זוּגוֹ סַם מָוֶת עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַכֹּל סמא''ל. וְיֵשׁ סמא''ל וְיֵשׁ סמא''ל, וְלֹא הַכֹּל שָׁוִים. אֲבָל אוֹתוֹ צַד שֶׁל הַנָּחָשׁ הוּא מְקֵלָּל עַל הַכֹּל.

ובדיוק על זה שואלים חכמי אתונא איך תוכלו לברור אותנו מתוך עם ישראל כאשר אנחנו נכנס לתוך עם ישראל כערב רב . התשובה של רבי יהושוע היא פשוטה

אייתי להו איהו תרי גביני, ואמר להו: הי דעיזא אוכמתי, והי דעיזא חיוורתי. בתגובה הביא להם הוא שתי גבינות, ושאלם: איזו של עז שחורה ואיזו של עז לבנה?

וצריך להבין את התשובה . אומר להם רבי יהושע אם יש גבינה כלומר ידוע שזה בא ממקום טהור כי יש לנו את הכלל שאומר  הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות פרק ג

חלב בהמה טמאה אינו נקפה ועומד כחלב הטהורה, ואם נתערב חלב טמאה בחלב בהמה טהורה כשתעמיד אותו יעמוד חלב הטהורה ויצא חלב הטמאה עם הקום של גבינה.

חלב בהמה טהורה לא נקפה כלומר לעולם הוא לא יוכל להיות גבינה . חלב בהמה טהורה נקפה ויכול להיות גבינה . ואם אתה מערבב חלב בהמה טהורה עם חלב בהמה טמאה אומר הרמב"ם הגבינה נעשית מהחלב של הטהורה וחלב הטמאה יוצא עם הקום של הגבינה .

כלומר בסופו של דבר הברור הסופי של מי ששיך לעם ישראל למי שהוא לא שייך לעם ישראל זה מי שיישאר לעתיד לבא בו יהיה הברור הסופי . כי מי שלא שייך לעם ישראל לא יכול להיעשות "גבינה "  והכוונה להעשות דבר ממשי  ולעמוד כדבר בפני עצמו . וכך כותב הזוהר על הברור הסופי

וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה. כָּאן רָמַז לוֹ שֶׁעָתִיד לְהַחֲרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלִבְכּוֹת בּוֹ אֵיכָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד. אֵ''י כָ''ה. וְלֶעָתִיד לָבא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַעֵר כָּל הַמִּינִים הָרָעִים מֵהָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. וְאָז שָׁב הַכֹּל לִמְקוֹמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

וכמו שכתבתי יש בעולם 3 סוגים של אנשים כאלו שהם נשמות של עם ישראל שהיו במעמד הר סיני כאלו שיהיו גרים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ואומות העולם שלא היו במעמד הר סיני .

ואת ההבדל של מי שהנשמה שלו היית במעמד הר סיני לבן מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני אומר הזוהר הקדוש

אִי רַבִּי, אִי רַבִּי, אִלְמָלֵא בַּר יוֹחַאי י אַתָּה, לֹא נִמְסַר לְגַלּוֹת. זִוּוּג אוֹתוֹ עוֹלָם נַעֲשֶׂה פְרִי יוֹתֵר מִפְּרִי שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה. בַּזִּוּוּג שֶׁלָּהֶם, בְּזִוּוּג אוֹתוֹ עוֹלָם, בָּעֶרְגָּה שֶׁלָּהֶם כְּאֶחָד, כְּשֶׁהַנְּשָׁמוֹת נִדְבָּקוֹת זוֹ בָּזוֹ, עוֹשׂוֹת פֵּרוֹת, וְיוֹצְאִים אוֹרוֹת מֵהֶם וְנַעֲשִׂים נֵרוֹת. וְהֵם הַנְּשָׁמוֹת לַגֵּרִים הַמִּתְגַּיְּרִים, וְכָל אֵלֶּה עוֹלִים לְהֵיכָל אֶחָד.

וּכְשֶׁמִּתְגַּיֵּר גֵּר אֶחָד, פּוֹרַחַת מֵאוֹתוֹ הֵיכָל נְשָׁמָה, וְנִכְנֶסֶת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְנוֹשֶׁקֶת אוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא פְּרִי הַצַּדִּיקִים, וְשׁוֹלַחַת אוֹתָהּ לְתוֹךְ אוֹתוֹ גֵּר וְשׁוֹרָה בּוֹ, וּמֵאוֹתוֹ זְמַן נִקְרָא גֵר צֶדֶק. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב, (משלי יא) פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים. מָה עֵץ הַחַיִּים מוֹצִיא נְשָׁמוֹת, גַּם צַדִּיק פִּרְיוֹ עוֹשֶׂה נְשָׁמוֹת.

אותם גרים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני נכנסים לתוך עם ישראל והם  הפרות של הצדיקים שנקראים נרות שהם הנשמות שנכנסות לתוך מי שנעשה גר .

ואולי זה מסביר טוב יותר מאין החוכמה של הגויים ששייכת לעם ישראל מגיעה . היא מגיעה מתוך הפרות של הצדיקים . כלומר אותו השבר שנעשה בחטא העגל גרם לשבר של התורה . העבודה של הצדיקים תוך עמל התורה להחזיר לעם ישראל את מה שנאבד ממנה בא לידי ביטוי באותם גרים שאותם הנרות שהם הפרות של עבודת הצדיקים נכנסים לתוכם והופכים אותם לגר צדק . וצריך לומר שאותו גר צריך להיות ראוי לקבל את הנר הזה ומי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני יש לו סוג של חוכמה שהיא לא התורה שהיא הבסיס לקבלת הנר שהיא הפרי של עבודת הצדיקים .

ורק יהודי עם נשמה שהיית במעמד הר סיני וגר שהמזל שלו היה במעמד הר סיני וראוי לקבל את הנר של הצדיקים הם מה שרבי יהושע אומר עז לבנה ועז שחורה . עז לבנה זה מי שהנשמה שלו היית במעמד הר סיני וקבלת התורה הפכה אותה ללבנה ואלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני עדיין חלק  מהזוהמה לא עברה מהם וזה נקרא עז שחורה . והנר של הצדיקים הופך אותם לטהורים

וכך אומר הזוהר הקדוש

וּמִשּׁוּם כָּךְ, יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים זֶרַע שֶׁל אֱמֶת, גֶּזַע שֶׁהִתְבַּשְּׂמוּ בְּהַר סִינַי וּפָסְקָה מֵהֶם כָּל הַזֻּהֲמָה, כֻּלָּם מִתְבַּשְּׂמִים, וְכֻלָּם נִכְנָסִים בַּבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יוֹמָם וָלָיְלָה לִהְיוֹת שְׁלֵמִים בַּכֹּל. אֲבָל בְּאֻמּוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה קָשֶׁה לְהַעֲבִיר מֵהֶם אֶת הַזֻּהֲמָה, וַאֲפִלּוּ עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁנִינוּ, טוֹב שֶׁבְּעוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכוּ', וּמִשּׁוּם כָּךְ גֵּר צֶדֶק וַדַּאי.

אבל שני הסוגים הם סוגים שעושים גבינה . ולכן הם היחידים שיוכלו להישאר לעתיד לבו והשאר לא יהיו מסוגלים לעשות גבינה

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בָּזֶה הִתְקַשּׁוּ הָאַחֲרוֹנִים, אֲבָל עֲצָמוֹת אֵלֶּה שֶׁהֶחֱיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִסִּים וְאוֹתוֹת מְשֻׁנִּים עָשָׂה בָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, (איוב י) זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנִי. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי. עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּשּכְכֵנִי. עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְאַחַר שֶׁיִּבְלֶה הָאָדָם בֶּעָפָר וְיַגִּיעַ זְמַן שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁאוֹתָהּ עֶצֶם שֶׁתִּשָּׁאֵר, לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ כְּמוֹ עִסָּה זוֹ, וּכְמוֹ גְּבִינָה שֶׁל חָלָב וּנְבִיעַת הֶחָלָב, שֶׁאוֹתָהּ נְבִיעָה נְקִיָּה וּמְצֻחְצַחַת בְּצַחוּת אוֹתָהּ עֶצֶם. תִּתְעָרֵב אוֹתָהּ הָעֶצֶם וְתִמָּחֶה כְּמוֹ חָלָב, וְאַחַר כָּךְ יַקְפִּיא אוֹתָהּ, וְתִצְטַיֵּר בְּצִיּוּר כְּמוֹ גְּבִינָה בְּקִפָּאוֹן, וְאַחַר כָּךְ יִמָּשֵׁךְ עָלֶיהָ עוֹר וּבָשָׂר וַעֲצָמוֹת וְגִידִים.

מי שיכול להיעשות גבינה הוא זה שיקום בתחיית המתים . ומי שלא יכול להיעשות גבינה לא יכול לקום בתחיית המתים . וזה בדיוק מה שאומר להם רבי יהושע מי שהוא טהור הוא יישאר ומי שאינו טהור לא יוכל לקום בתחיית המתים . ולכן לא יעזור לאומות העולם להתחבא בתוך עם ישראל . כי הברור הסופי והנכון יעשה לעתיד לבא על ידי המהות הפנימית של כל אדם .

וזה המקור של הזוהר באיוב פרק י

(י) הֲלֹ֣א כֶ֭חָלָב תַּתִּיכֵ֑נִי וְ֝כַגְּבִנָּ֗ה תַּקְפִּיאֵֽנִי:

 

וכך נראה התהליך הזה בגמרא בחברותא עבודה זרה דף ג עמוד ב

והא תניא הרי שנינו: אין מקבלים גרים לימות המשיח [ונדרש ממה שאמר הנביא ישעיה [נד]: "מי גר אתך עליך יפול". כלומר, רק מי שגר עם בני ישראל בעת גלותם, הוא זה שיפול ויצטרף אליהם בעת גאולתם ופדות נפשם. כי שאר הגרים, אינם מתגיירים מתוך הכרת דעת האמת, אלא מפני רצונם לקבל שכר בתוך בני ישראל].כיוצא בו מצאנו, שלא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה, בעת שבית ישראל היו שלווים על אדמתם, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו.ומתרצינן: אכן, אנו אין מקבלים אותם - אלא שנעשו גרים גרורים, שהם מתגיירים מאליהן, ובאים להתגייר בראותם גדלותם של ישראל⁽¹⁴⁾.וממשיך רבי יוסי מאמרו: לעתיד לבוא באין עובדי כוכבים ומתגיירין, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם.כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג שניבא עליה הנביא יחזקאל [פרק לח] שיבואו לארץ ישראל לכבשה לעתיד לבוא אחרי שיתיישבו ישראל על אדמתם⁽¹⁵⁾ -אומר [גירסת הרש"ש: אומרים, כלומר הגרים הגרורים] להם, לגוג ומגוג: על מה באתם?אומרים לו [גירסת הרש"ש: להם] גוג ומגוג: על ה' ועל משיחו, ללחום נגדם! שנאמר [שם]: "למה רגשו גוים, ולאומים יהגו ריק, יתיצבו מלכי ארץ, ורוזנים נוסדו יחד, על ה' ועל משיחו".וכשהגרים הגרורים רואים זאת, חושבים שגוג ומגוג ינצחו את בני ישראל, עוזבים את עם ישראל, ומתחרטים על גירותם, וכל אחד מנתק מצוותו, והולך.שנאמר [שם]: "ננתקה את מוסרותימו, ונשליכה ממנו עבותימו" - והם המצוות, שרק זה עתה התחילו לקיים.⁽¹⁶⁾והקדוש ברוך הוא יושב ומשחק על שטותם, שנאמר [שם] "יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו".ועל מאמר זה של רבי יוסי, אמר רבי יצחק: אין לו להקדוש ברוך הוא שחוק, אלא אותו היום בלבד.

ונשאלת השאלה למה כאן צחק הקב"ה על אלו שאבדו וביציאת מצרים אמר למלאכים בילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רלג

אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה [י"ד, כ] בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא אמר להם הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני:

וצריך לומר שיש הבדל בן לפני מתן תורה שעדיין היה ביכולת אומות העולם לקבל את התורה ונתן להם הקב"ה הזדמנות עד כניסת עם ישראל לארץ ישראל אבל כאן לאחר שדחו את קבלת התורה במעמד הר סיני ולאחר מכן כאשר יהושע כתב את התורה בשבעים לשון ודחו את קבלת התורה הם כבר לא שיכים לעולם והיום שבו הברואים שנמצאים בעולם הם הברואים שקיבלו את התורה זה היום שבו הבריאה הגיע לאחדותה כמו שכותב הזוהר הקדוש

וְלֶעָתִיד לָבא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַעֵר כָּל הַמִּינִים הָרָעִים מֵהָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. וְאָז שָׁב הַכֹּל לִמְקוֹמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת בחקותי חכמה בגויים תאמין 24 מה המשמעות של ערוגה של סכינים ? מי הוא יורש החרב ? איך עם ישראל יתמודד מול החרב של עשו ? מה כוחו של עם ישראל ? מה הסימנים של משיח ? איך זה קשור לחמור ? מה עניין הקרן ? מאיפה מגיע כוחו של המשיח ? למה ברזל הוא מחוץ לתחום בבית המקדש ? מה האשליה של חכמי אתונא ? למה לוי שיחק בסכינים מול רבי? מה הקשר של הסכינים של לוי לחכמי אתונא ? מה קשר בן בתשובה של רבי יהושע לתפילה בראש השנה וביום הכיפורים ? ‏י"ט/אייר/תשע"ט

בס"ד
פרשת בחקותי חכמה בגויים תאמין 24 מה המשמעות של ערוגה של סכינים ? מי הוא יורש החרב ? איך עם ישראל יתמודד מול החרב של עשו ? מה כוחו של עם ישראל ? מה הסימנים של משיח ? איך זה קשור לחמור ? מה עניין הקרן ? מאיפה מגיע כוחו של המשיח ? למה ברזל הוא מחוץ לתחום בבית המקדש ? מה האשליה של חכמי אתונא ? למה לוי שיחק בסכינים מול רבי? מה הקשר של הסכינים של לוי לחכמי אתונא ? מה קשר בן בתשובה של רבי יהושע לתפילה בראש השנה וביום הכיפורים ? ‏י"ט/אייר/תשע"ט

השאלה התשיעית של חכמי אתונה את רבי יהושע

חברותא בכורות דף ח עמוד ב

עוד שאלוהו: מישרא דסכיני במאי קטלי ליה? אמר להו: בקרנא דחמרא; אמרו לו: ומי איכא קרנא לחמרא!? אמר להם: ומי איכא מישרא דסכיני!?

[שאלוהו: ערוגת סכינים, במה קוצרים אותה? אמר להם: בקרן החמור; תמהו עליו: וכי יש קרן לחמור!? ענה להם: וכי יש ערוגת סכינים!?].

וצריך להבין את ההקשר לשאלה השמינית וכדי שנבין את זה נבין מה המשמעות של סכין וכך כותב הרמב"ן שמות פרק כ

וטעם המצוה בדברי רבותינו (במכילתא כאן) להדור מצוה שלא יונף המקצר על המאריך. ור"א אמר שלא ישאר הנפסל מן האבן באשפתות והמקצת בנוי במזבח השם. או שלא ילקח ממנה לעשות מזבח לע"ז כי עובדיה יעשו כן אולי יצליחו. והרב אמר במורה הנבוכים (ג מה) שהיא הרחקה, שלא יבאו לעשות בהן צורה ותהיה אבן משכית, כי היה כן מנהג עובדי ע"ז. ואני אומר כי טעם המצוה, בעבור היות הברזל חרב והוא המחריב העולם, ולכן נקרא כך. והנה עשו אשר שנאו השם (מלאכי א ג) הוא היורש החרב, שאמר לו ועל חרבך תחיה (בראשית כז מ), והחרב הוא כחו בשמים ובארץ, כי במאדים ובמזלות הדם החרב יצליח, ובהם תראה גבורתו, ולכן לא יובא בית ה':

וזהו הטעם שהזכירו הכתוב בפירוש אשר לא תבנה אתהן גזית, כי בהניפך עליהם שום ברזל לעשותם כן הנפת עליה חרבך המרצח ומרבה חללים וחללת אותה. ומפני זה לא היה במשכן ברזל, כי גם יתידותיו שהיו טובות יותר מברזל, עשה נחשת. וכן בבית עולמים לא נעשה בו כלי ברזל מלבד הסכינים, כי השחיטה אינה עבודה. והכתוב לא אסר לבנות גזית רק בהניף עליהן ברזל, כי פירש כאשר חרבך הנפת עליה, ומפורש בזה לא תניף עליהן ברזל (דברים כז ה), ואם בא לסתת אותן בכלי כסף או בשמיר שהזכירו רבותינו (סוטה מח ב) הרי זה מותר, אף על פי שאינן שלמות. וזה ישבר טעמו של ר"א. גם טעם הרב בעבור זה איננו נכון:

אומר הרמב"ן שעשו הוא  היורש החרב   זה כוחו בשמים . ומכאן נבין את שאלתם של חכמי אתונא שהיו מזרע עשו . לפי שיטתך הקב"ה דן אותנו למיתה אנחנו לא חלק מהעולם כי לא קיבלנו על עצמנו את התורה אבל אנחנו פה ערוגה של סכינים . אנחנו למודי מלחמה אתם עם ישראל לא עם של לוחמים איך אתה חושב שתוכל לקצור אותנו להעלים אותנו מן העולם ? אומר להם רבי יהושע  יבוא חמור עם קרן וכדי להבין את עניין החמור נביא את הגמרא  בבלי חברותא סנהדרין דף צח עמוד א

אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי: כתיב לגבי ביאת הגאולה "אני ה' בעתה אחישנה. ולכאורה סתירה היא מיניה וביה! שהרי "בעתה" משמע בזמנה, וכתיב: "אחישנה", שמשמע שימהר ויחיש הקדוש ברוך הוא את הגאולה, ויביאנה עוד קודם זמנה! אלא, כך הוא פירש הפסוק:

אם זכו ישראל - אזי אחישנה ואביאנה קודם זמנה. אבל אם לא זכו - אזי תבוא הגאולה בעתה [בזמן הקבוע לה]⁽⁴⁰⁵⁾.אמר רבי אלכסנדרי, רבי יהושע בן לוי רמי: כתיב גבי ביאת המשיח: "וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה", משמע שיבוא במהירות, כענני שמים. מצד שני כתיב: "עני ורכב על חמור", משמע שיבוא באיטיות, כעני הרוכב בעצלות על חמורו! אלא, אם זכו ישראל - אזי יבוא המשיח עם ענני שמיא. ואם לא זכו - יבוא כעני ורוכב על חמור⁽⁴⁰⁶⁾.

אם כך מובן מה שאמר להם רבי יהושע שהמשיח הוא זה שיקצור את אדום כאשר יגיע עם חמור במצב של הגעת משיח בעיתו . אבל מה עניין הקרן ?

ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה לא

יא [כד, ג] מחוץ לפרוכת העדות, א"ר אלעזר בן שמוע בזכות יערך תנצלו מן (ישעיה ל) כי ערוך מאתמול אמר ר' חנין בזכות להעלות נר תמיד אתם זוכים להקביל פני נרו של מלך המשיח מה טעם (תהלים קלב) שם אצמיח קרן לדוד וגו' ואומר (שם /תהלים/ קכב) שמחתי באומרים לי בית ה' נלך.

ואומר הרד"ק תהלים פרק קלב פסוק יז

(יז) שם אצמיח קרן לדוד. קרן - חוזק ומלכות, וכן (יחזקאל כט, כא): אצמיח קרן לבית ישראל, וכן (ש"א ב, י): וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ. ואמר זה הפסוק על משיח העתיד, לפיכך אמר אצמיח. כלומר, אף על פי שייבש זה כמה, עוד אצמיחנו. וכן נאמר עליו (ירמיה כג, ה): והקמותי לדוד צמח צדיק, ואמר עליו (שם לג, טו): בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה.

כלומר קרן היא חלק מהתכונות של המשיח שמסמל את החוזק של המשיח לשנות את העולם לעולם שבמרכזו הקב"ה

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור עה

קרן דוד באור יום הבא, שנאמר שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי (תהלים קלב יז), כיון שחטאו ישראל ניטלו מהם וניתנו לאומות העולם, שנאמר וקרנין עשר לה (דניאל ז ז), מלמד שנמשלו אומות העולם בחיות הללו, שכל זמן שקרני רשעים קיימים, קרני ישראל גדועה, שנאמר גדע בחרי אף כל קרן ישראל (איכה ב ג), ובזמן שירים קרני הצדיקים, יגדע קרנות הרשעים, שנאמר וכל קרני רשעים אגדע, מיד תרוממנה קרנות צדיק, קרנו שגידעו צדיקו של עולם.

כלומר חמור וקרן הם שני מאפיינים של משיח שיבוא אם כן אומר להם רבי יהושע משיח צדקנו הוא זה שידאג לכך שהקרן שלכם תגדע תקצור את הערוגה של הסכינים . אין כאן מלחמה של כוח בכוח חרב בחרב יש כאן חמורו של משיח וקרן של משיח שתדאג לכך שאדום יגדע מן העולם . עם ישראל אין כוחו בחרב כוחו בפה . חברותא סנהדרין דף צט עמוד ב

אמר רבי אלעזר: כל אדם - לעמל נברא⁽⁴⁷⁴⁾. שנאמר: "כי אדם לעמל יולד".

אבל, ממקרא זה עדיין איני יודע האם לעמל התלוי בפה נברא, אם [או שמא] לעמל מלאכה נברא⁽⁴⁷⁵⁾.

כשהוא אומר "כי אכף עליו פיהו", דהיינו, שהוא שם בפיו דברים תמיד, כאוכף, שנמצא תמיד על החמור, הוי אומר: לעמל פה נברא.

ועדיין איני יודע אם לעמל פה שבעיסוק בתורה נברא, אם לעמל שיחה בעלמא⁽⁴⁷⁶⁾.

כשהוא אומר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", הוי אומר: לעמל פה שבעיסוק בתורה נברא.

ואם כן מה הקשר של חמור לישראל וכיצד תורה יכולה לנצח את עשו?

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויחי פרק מט

יששכר חמור גרם. כמו עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל (איוב מ יח), כשם שהחמור שובר את העצם, כך שבטו של יששכר שובר כל ישראל בהלכה, שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשו ישראל אחיהם מאתים (דה"א יב לג), אלו מאתים ראשי סנהדראות של שבטו של יששכר: רובץ בין המשפתים. שהרביצו תורה בישראל, שנאמר בהם אם תשכבון בין שפתים וגו' (תהלים סח יד):

כלומר כוח התורה הוא כוח שיכול לברזל כלומר לעשו שכוחו בברזל וכך רואים מהפסוק מאיוב פרק מ פסוק יח

עֲ֭צָמָיו אֲפִיקֵ֣י נְחוּשָׁ֑ה גְּ֝רָמָ֗יו כִּמְטִ֥יל בַּרְזֶֽל:

כלומר כוחו של משיח שיש בו גם חמור וגם קרן  הכוח שלו מגיע  מכוח התורה ולימוד התורה והוא זה שיוכל לשבור את הברזל של עשיו . ומה התשובה של חכמי אתונא לרבי יהושע ומי איכא מישרא דסכיני!? וכי יש קרן לחמור ? אומרים חכמי אתונא לרבי יהושע האם בכלל יש דבר כזה חמורו של משיח ? האם יש דבר כזה קרן של משיח ? כלומר אנחנו לא מאמינים שיש דבר כזה משיח  . לשיטתנו אין בורא לעולם והעולם מתנהל בחוקיות ולכן אין לפי תפישתנו את העולם משיח שיגיע ויגלה את מציאותו של בורא עולם בעולם הזה או לחילופין בורא עולם ברא את העולם והסתלק למרומים . אומר רבי יהושע לחכמי אתונא אם באמת אין בורא לעולם גם אתם שרואים את עצמכם כערוגה של סכינים אתם בעצם אשליה או כמו שאומרת הגמרא ומי איכא מישרא דסכיני!?  וכי יש ערוגת סכינים!?. כלומר אומר להם רבי יהושע אם אין בורא לעולם כל העולם הוא אשליה של קיום ואין משמעות לעולם ואתם שמסמלים את החרב בעולם אתם נמצאים באשליה של קיום ובאשליה כאילו אתם זה הקב"ה ששולטים בעולם או לפחות שבורא עולם שברא את העולם והסתלק לו למרומים השאיר אותכם ללא תכלית בעולם הזה . עם ישראל  שקיבל את התורה מבורא עולם שהתורה היא הכלי היחידי להבין את העולם והתורה זה הכלי היחידי שלנו להתמודד מול כל העולם ששולל את קיומו של בורא עולם  . החרב הוא אשליה של שליטה בעולם כי היא זמנית  ולא בר קימה אבל התורה היא נצחית והיא בעלת המשמעות היחידה בעולם שנברא על ידי הקב"ה . ולכן אם אין משמעות למשיח שבא מכוחו של הקב"ה שברא את העולם אין משמעות לערוגה של סכינים . ועל בדיוק הנושא הזה דנה הגמרא בסיפור  על לוי חברותא תענית דף כה עמוד א

לוי גזר תעניתא, ולא אתא מיטרא.אמר לפניו [לפני הקדוש ברוך הוא]: רבונו של עולם! עלית וישבת במרום, ואין אתה מרחם על בניך!⁽¹⁴⁸⁵⁾על ידי אותם דברים שאמר לוי כלפי הקדוש ברוך הוא - אירעו שני דברים:אתא מיטרא [בא מטר],וגם איטלע [נעשה לוי צולע], שנענש על הדברים שהטיח כלפי מעלה.אמר רבי אלעזר: לעולם אל יטיח⁽¹⁴⁸⁶⁾ אדם דברים כלפי מעלה. שהרי אדם גדול⁽¹⁴⁸⁷⁾ הטיח דברים כלפי מעלה - ואיטלע [ונעשה צולע].ומנו [ומיהו אותו אדם] - לוי, כפי שסופר לעיל.ותמהה הגמרא: והא גרמא ליה [וכי דבר זה גרם לו] לכך שנעשה צולע?והא לוי אחוי קידה קמיה דרבי [החוה קידה לפני רבי⁽¹⁴⁸⁸⁾. קידה היינו שנועץ גודליו בקרקע, ושוחֶה עד שפניו מגיעות אל הרצפה] - ואיטלע [ועל ידי כך נעשה צולע⁽¹⁴⁸⁹⁾]!הרי לנו, שנעשה צולע משום שהחוה קידה!ואמרינן: הא והא, שני הדברים, גם המעשה שהחווה קידה, וגם המעשה שהטיח דברים כלפי מעלה, גרמא ליה [גרמו לו] שנעשה צולע.והיינו, שהחטא שחטא, שהטיח דברים כלפי מעלה, גרם לו שנעשה צולע על ידי הקידה. שלולא החטא, לא היה ניזוק על ידי הקידה⁽¹⁴⁹⁰⁾.

ואיך לוי כיפר על מעשיו ?

חברותא סוכה דף נג עמוד א

לוי אחוי קידה קמיה דרבי, ואיטלע, נהיה צולע, כיון שזקף את גופו בלי להשען על ידיו, והתרכזה זקיפת כובד משקלו על מתניו. ותמהינן: וכי הא קידה גרמא ליה שיצלע?והאמר רבי אלעזר: לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה, שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה [שאמר "עלית וישבת במרום ואי אתה משגיח על בניך"], ואיטלע, ומנו - לוי!ומשנינן: הא והא גרמא ליה. סיבת העונש היתה הטחת דבריו, ומאורע העונש היה כאשר קד קידה לפני רבי.לוי הוה מטייל קמיה דרבי, ומשמחו בזריקת תמני סכיני.

ומה הקשר בן מה שעשה לוי שהטיח דברים כלפי מעלה לבין זה שזרק סכינים באוויר בשמחת בית השואבה מול בית המקדש החרב ?

הסכינים מסמלים את מלכות אדום צאצאי עשו ואומר לוי אני מבין את המציאות יותר טוב לאחר העונש של הצליעה כתוצאה מהטחת דברים כלפי מעלה התברר לי שהקב"ה לא הסתלק מן העולם עובדה שקיבלתי עונש. ועכשיו אני מבין שרק  שיבוא משיח צדקנו הוא זה שיאבד מהעולם את הסכין והחרב של אדום עד אז אין לנו אלה לנסות ולזרוק באוויר ולהתחמק מהחרב כי כוח עם ישראל בפה ולא בחרב . והכוונה בפה זה כוח התורה ורק בכוח התורה נוכל להתמודד מול מלכות אדום . ברזל וחרב היא מחוץ למקום שבו הקב"ה משרה את שכינתו בעולם דברים פרק כז

(ה) וּבָנִ֤יתָ שָּׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיקֹוָ֖ק אֱלֹהֶ֑יךָ מִזְבַּ֣ח אֲבָנִ֔ים לֹא־תָנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ם בַּרְזֶֽל:

ומה שלוי בשמחת בית השואבה שיחק בסכינים להראות שהוא הבין את העונש שקיבל כאשר הטיח כלפי מעלה כאילו הקב"ה שכח את עם ישראל שזה בדמיון רחוק  לטענה של חכמי אתונא ואותו משחק עם הסכינים הראה לעולם שלוי הפנים את הרעיון שחלק מהעבודה של עם ישראל זה לשחק עם הסכינים כדי להגיע לרגע שמשיח שמשול לחמור וקרן יבואו מכוח התורה ויעבירו מהעולם את הסכינים של עשו הקב"ה לא שכח אותנו בדיוק להיפך הקב"ה הביא אותנו למצב שבו נוכל בעבודה שלנו להביא את המשיח . לא החרב היא שתגדע את עשו מן העולם ואת עמלק אבל קרן וחמור הם שיגרמו לכך שזה כוחה של התורה לעשות את זה וזה העמל של עם ישראל עמל התורה עד שיגיע הרגע של בעיתו או של אחישנה .

וזה בדיוק המשמעות של התפילה בראש השנה ויום הכיפורים

וכתוב בתפילה בראש השנה ויום הכיפורים סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ראש השנה

ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה יגילו, ועולתה תקפץ פיה. וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.

כמו ששאל יהושע את חכמי אתונא ומי איכא מישרא דסכיני!? החרב שלכם  זה רק אשליה . והאשליה תתפזר כעשן .

 

פרשת בהר חוכמה בגויים תאמין 23 מה הקשר של השאלה השביעית לשאלה השמינית ? למה צריך רחיים כדי להפריד בן עם ישראל לאומות העולם ולא ניתן להשתמש בלתיתה ? למה חכמי אתונא חייבים לתקן את הרחיים עם חומר של הרחיים ? למה עם ישראל לא צריך לתקן את הרחיים עם החומר של הרחיים ?היכן נמצא ה"גיבוי בענן" של הרחיים ? למה אומות העולם לא יכולים להשתמש בגיבוי בענן ? איך נעשה הבירור כאשר הרחיים שבורות ? כיצד השאלה הזאת קשורה ליובל בפרשה שלנו? ‏י"ב/אייר/תשע"ט

בס"ד
פרשת בהר חוכמה בגויים תאמין 23 מה הקשר של השאלה השביעית לשאלה השמינית ? למה צריך רחיים כדי להפריד בן עם ישראל לאומות העולם ולא ניתן להשתמש בלתיתה ? למה חכמי אתונא חייבים לתקן את הרחיים עם חומר של הרחיים ? למה עם ישראל לא צריך לתקן את הרחיים עם החומר של הרחיים ?היכן נמצא  ה"גיבוי בענן" של הרחיים ? למה אומות העולם לא יכולים להשתמש בגיבוי בענן ? איך נעשה הבירור כאשר הרחיים שבורות ? כיצד השאלה הזאת קשורה ליובל בפרשה שלנו? ‏י"ב/אייר/תשע"ט

השאלה השמינית ששאלו חכמי אתונא את רבי יהושע

חברותא בכורות דף ח עמוד ב

עוד אמרו לו: אית לן ריחייא דתבירא - חייטיה! שקל רבי יהושע פיסקא מינה ושדא להו, אמר להו: כרוכו לי מיניה גרדי ואיחייטיה.

[אמרו לו: יש לנו ריחיים שבורות, תפרהו נא! נטל רבי יהושע חתיכה מן הריחיים וזרק להם, ואמר: עשו לי מן הריחיים חוטים - כדרך שהנשים נוטלות חוטים מן הבגד לתופרו - ואתפור בהם את הריחיים].

וצריך להבין את השאלה של חכמי אתונא . להבנתי יש בשאלה הזאת המשך של השאלה הקודמת על בורות המים שיש להם במדבר בבלי חברותא בכורות דף ח עמוד ב

עוד אמרו לו: אית לן בירא בדברא, עיילא למתא! אמר להו: אפשילו לי חבלי מפארי [שהוא דבר שאי אפשר] ואעייליה.

[יש לנו בור במדבר, העלהו נא לעיר; אמר להם: עשו לי חבלים מסובין - שהוא דבר שאי אפשר - ואעלהו].

אומרים חכמי אתונא לרבי יהושע אתה אמרת לנו שאנחנו הסובין שמוציאים אותו כדי להכין סולת למנחה וללחם הפנים שמקריבים בבית המקדש . ובגלל שאנחנו סובין אנחנו לא שיכים לבית המקדש כי אנחנו ויתרנו על התורה ולכן אין לנו חלק בבית המקדש ומשמעות התוצאה של האי שייכות זה שאנחנו לא שיכים לכאורה לעולם . ומקשים חכמי אתונא על רבי יהושע ואומרים לו היום אין בית המקדש כלומר הרחיים שלכם הם רחיים שבורים ואיך אתם תוכלו לעשות הפרדה בין החיטה לסובין אם הריחיין

שבורות ? אומנם יש עוד דרך להפריד את הסובין מהחיטה וזה על ידי פעולת הלתיתה  . פעולת הלתיתה היא השראת החיטים במים למשך זמן מסוים ואז הסובין נפרדים מהחיטין

אומר הבבלי חברותא פסחים דף לו עמוד א

שנינו בברייתא: ושוין, שאין לשין את העיסה בפושרין!

והוינן בה: ומאי שנא ממנחות, שאף הן אינן באות חמץ אלא מצה. ותנן: כל המנחות נילושות בפושרין, ומשמרן שלא יחמצו! ואמאי לענין פסח אמרינן, שאי אפשר לשומרן מחימוץ⁽¹²⁾? ומשנינן: מלאכת המנחות נעשית על ידי הכהנים, שהם זריזין ויודעים לשמור היטב מחימוץ. ואם אמרו בזריזין שהם משמרים מחימוץ אף בלישה בפושרין, וכי יאמרו כן אף בלישת המצה לפסח, שהיא מסורה לכל, ואף למי שאין זריזין?!ושוב מקשינן: אי הכי, נימא במנחות, דמילתת נמי לתית! שנתיר אף ללתות [לשרות את החיטין במים] ולכותשן כדי להסיר את מורסנן, בשביל שתהא סולתן נקיה. ולא ניחוש שיחמיצו החיטין מחמת כן, שהרי כהנים זריזין הם.אלמה, אמר רב זירא, אמר רבה בר ירמיה, אמר שמואל: חיטין של מנחות אין לותתין אותה, לפי שהם באים בכך לידי חימוץ. אלמא, אף בזריזין חיישינן לחימוץ.

כלומר לא ניתן לעשות פעולת לתיתה במנחות וחייבים לעשות אותו על ידי רחיים ועכשיו הרחיים שלכם שבורים ולא ניתן לעשות הפרדה בן אומות העולם לעם ישראל שלפי טענתך אנחנו סובין ועם ישראל שהוא החיטין  . כיצד תוכלו בימים הללו שבית המקדש נחרב לעשות את ההפרדה הזאת ?

התשובה של רבי יהושע לחכמי אתונא היא מדהימה . אומר להם רבי יהושע אני יכול לעשות הפרדה ביני ובניכם על פי המבחן האם אתם יכולים לתקן את הרחיים .  אתם לא מאמינים בבורא עולם אתם מאמינים בכוח שלכם רק לעצמכם . כדי לתקן את העולם השבור הדרך היחידה שלכם לתקן את הרחיים השבורות זה מתוך אותו חומר של הרחיים . ולכן קחו חתיכה של רחיים תעשו ממנו חוט תנו לי ואני יתקן  את הרחיים . זה הדרך היחידה שלכם לעשות את זה לשיטתכם . אם אתם יכולים לעשות את זה אז יש לכם חלק בעולם כי משמעות ההצלחה לעשות את זה שיש לכם מעט מהיכולת של בורא עולם ואז  יהיה לכם שותפות זוטרה  בריחים ולכן שותפות בסולת שנוכל לעשות ברחיים הללו ולהביא לבית המקדש . אבל אם אתם לא יכולים לעשות את זה אין לכם שום חלק בבית המקדש ולא חלק בעולם .

ונשאלת השאלה הרי לגבי רבי יהושע שהוא חלק מעם ישראל עומדת מולו  רחיים שבורות וכיצד הוא יתקן אותו לשיטתו ?  למה רבי יהושע לא צריך לתקן את הרחיים מתוך החומר של הרחיים ? מה ההבדל בינו לבן חכמי אתונא ? איזה יתרון יש לרבי יהושע ולעם ישראל על חכמי אתונא ? אומר הבבלי חברותא חגיגה דף יב עמוד ב

ריש לקיש אמר: שבעה רקיעים הן, ואלו הן:

א. וילון; ב. רקיע; ג. שחקים; ד. זבול; ה. מעון; ו. מכון; ז. ערבות.⁽¹⁵⁾

ומפרשת הגמרא כל רקיע למה הוא משמש: א. וילון: אינו משמש כלום, אלא נכנס שחרית לתוך תיקו והאור נראה [מן השמש שברקיע השני, טורי אבן], ויוצא ערבית מתיקו, ומתפשט למטה מן האור והרי העולם חשוך [רש"י]. ועל ידו מחדש הקדוש ברוך הוא בכל יום מעשה בראשית, שהכניסה והיציאה הן חידושו של מעשה בראשית.⁽¹⁶⁾שנאמר: "הנוטה כדוק [כיריעה] שמים, וימתחם כאהל לשבת". הרי למדת: יש שמים שאין משמשין אלא יריעה פרוסה. ב. רקיע: שבו חמה ולבנה, כוכבים ומזלות - קבועין. שנאמר: "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים, ויתן אותם אלהים ברקיע השמים".

ג. שחקים: שבו ריחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים לעתיד לבוא [ב"ח].⁽¹⁷⁾שנאמר על דור המדבר: ויצו "שחקים" ממעל, ודלתי שמים פתח, וימטר עליהם מן לאכול. וגו'.ד. זבול: שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח של מעלה בנוי, ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן בכל יום [ב"ח].שנאמר: "בנה בניתי בית זבול לך, מכון לשבתך עולמים.⁽¹⁸⁾ומפרשינן: מאי מקריב מיכאל השר הגדול על המזבח? וכי תעלה על דעתך שיש לשם [שם, בשמים] כבשים?!אלא מקריב נשמתן של צדיקים [ב"ח].⁽¹⁹⁾

השחקים זה השלב  מעל הרקיע שבו נמצאים חמה לבנה וכוכבים ומזלות . אומות העולם נמצאים בשלב של הרקיע ועם ישראל נמצא מעל המזל הוא נמצא מעל הרקיע . השלב הראשון מעל הרקיע הוא השחקים ,ובשלב הזה נמצאים הרחיים שטוחנות מן לצדיקים . וצריך להבין את משמעות המן

חברותא יומא דף עה עמוד א

תניא, רבי יוסי אומר: כשם שהנביא היה מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין, כך המן מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין. כיצד? שנים שבאו לפני משה לדין. זה אומר: עבדי גנבת, וזה אומר: אתה מכרתו לי. אמר להם משה: למחר בבוקר יהיה המשפט. למחר, אם נמצא עומרו בבית רבו ראשון - בידוע שזה, השני, גנבו. אם נמצא עומרו בבית רבו שני - בידוע שזה מכרו לו. וכן איש ואשה שבאו לפני משה לדין. זה אומר: היא סרחה עלי, והריני מוציאה בלא כתובה, והיא אומרת: הוא סרח עלי, ועליו לגרשני וליתן לי כתובתי. אמר להם משה: לבקר משפט. למחר, אם נמצא עומרה בבית בעלה - בידוע שהיא סרחה עליו. נמצא עומרה בבית אביה - בידוע שהוא סרח עליה.

מהות המן חוץ מאשר הוא מזון מהשמים הוא זה שיכל לתת את יכולת הברור מי שייך לעם ישראל ולעשות הבחנה מי  הוא חלק מעם ישראל מה דרגתו ומי לא שייך לעם ישראל . וזה בדיוק ההבדל בן עם ישראל לחכמי אתונא . עם ישראל שקיבל עליו את התורה התרומם לדרגה מעל המזל והוא שייך לכל השלבים מעל הרקיע . אם נשבר הרחיים כאן בארץ הרחיים שנמצאים בשחקים נמצאים תמיד והם יתנו לנו את היכולת לתקן את הרחיים . אבל אומות העולם שנמצאים ברקיע ומתחת לשחקים אין להם את הקשר לרחיים שנמצאים בשחקים ולכן הדרך היחידה שלהם להיות קשור לרחיים זה לתקן אותם באמצעים שנמצאים מתחת לרקיע . וזה בדיוק מה שאומר להם רבי יהושע אתם דחיתם את התורה ולא רציתם לקבל אותו ולכן אין לכם חלק בשמים מעל לרקיע ולכן  שבירת הרחיים שזה דחיית התורה גרמה לכם להתנתק מהעולם ללא יכולת ממשית לתקן את זה . עם ישראל שקיבל את התורה יש לו מערך "גיבוי בשמים " מה שנקרא גיבוי בענן (זה הרעיון שאמר לי האברך החשוב משה הרשלר ) והוא נותן לנו את היכולת לברור מי שייך לעם ישראל ומי לא שייך לעם ישראל גם אם אנחנו נמצאים במצב של "שבירת הכלים " של רחיים שבורים . לאומות העולם אין "גיבוי בענן" ולכן הם צריכים לעשות משהו שהוא לא אפשרי לתקן את הרחיים עם חוט שבא מהרחיים .

מה שאמר להם רבי יהושע מסתדר עם המשמעות של מה שכותבת הגמרא חברותא סוטה דף לה עמוד ב

אמר לו רבי יהודה לרבי שמעון:בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא באומות העולם, ושיגרו נוטירין [סופרים] שלהם, וקילפו את הסיד כדי לקרוא מה שכתוב על האבנים, והשיאוה [העתיקוה], כלומר: נטלוה משם על ידי העתקה.ועל דבר זה נתחתם גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת [גיהינום], שהיה להן ללמוד אחר שהעתיקו ולא למדו.⁽¹³⁾

זה המשמעות של קהלת פרק א פסוק טו

מְעֻוָּ֖ת לֹא־יוּכַ֣ל לִתְקֹ֑ן וְחֶסְר֖וֹן לֹא־יוּכַ֥ל לְהִמָּנֽוֹת:

וכיצד זה קשור לפרשת השבוע שלנו ?

ישעיהו פרק מז

(א) רְדִ֣י׀ וּשְׁבִ֣י עַל־עָפָ֗ר בְּתוּלַת֙ בַּת־בָּבֶ֔ל שְׁבִי־לָאָ֥רֶץ אֵין־כִּסֵּ֖א בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֙יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ רַכָּ֖ה וַעֲנֻגָּֽה:

(ב) קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שׁ֖וֹק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת:

(ג) תִּגָּל֙ עֶרְוָתֵ֔ךְ גַּ֥ם תֵּרָאֶ֖ה חֶרְפָּתֵ֑ךְ נָקָ֣ם אֶקָּ֔ח וְלֹ֥א אֶפְגַּ֖ע אָדָֽם: ס

(ד) גֹּאֲלֵ֕נוּ יְקֹוָ֥ק צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל:

אומר הרד"ק ישעיהו פרק מז פסוק ב

(ב) קחי רחים - כדרך השבוים שישימו אותם בבית הסהר ויטחנו שם, כמו שאמר עד בכור כהשלמתם, כלומר רעות שלמות השבי אשר אחר הרחים, וכן אמר בשמשון ויהי טוחן בבית האסורים, אמר לה שתלך בשביה:

זה המצב שבו הרחיים שבורים . עבודה ברחיים שבורים הוא מעשה של עבד מעשה של גלות מעשה של רחיים בשחקים זה מן לצדיקים . וזה מרמז לכך שחלק מהברור בעולם הזה מי שייך לעם ישראל ומי לא הוא הגלות שזה הרחיים השבורות . ואומר בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

והפתרון לעבדות למצב של רחיים שבורות זה היובל שבוא העולם מתחדש וחוזר חזרה לתחילתו כי יש בשמים את אותו "גיבוי בענן" של הרחיים האמיתיות שיתנו לנו בסופו של דבר לחזור להיות בני חורין זה המעלה של עם ישראל שבחר בתורה ורומם אותו מעל המזל . אומות העולם שדחו את התורה נמצאים מתחת למזל בעולם של חוקיות בלבד. והפתרון הוא חידוש העולם למצד שנחזור למצב של דרור

ויקרא פרק כה

(י) וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ:

וכך ניתן להבין מדברי [רבינו] בחיי ויקרא פרק כה פסוק י

וע"ד הקבלה: "יובל היא", מלשון: (ירמיה יז, ח) "ועל יובל ישלח שרשיו", וירמוז כי כל הדורות יובלו אל הסבה הראשונה, ולכך נקרא היובל בשם "דרור" כי הוא היובל אשר שם שרשי הדורות והנבראים כולן, כי משם נאצלו בבריאת עולם שנאמר: (בראשית א, א) "בראשית ברא אלהים", ושמה תשובתם, והבן זה, כי כל אחת מן השבע פועלת שבע אלפים, והנה הם מ"ט, וכשישלמו לעולם ארבעים ותשעה יהיה תהו ובהו וישוב הכלל ליובל כמו שנאצל משם, והבן זה, וזהו לשון הכתוב: (ויקרא כה, יג) "בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחזתו", (ויקרא כז, כד) "בשנת היובל ישוב". וחכמי המחקר הזכירו בלשונם: הכל היה מהסבה הראשונה והכל שב אל הסבה הראשונה.

הבחירה בתורה הפכה את העם היהודי לעם הנצח כי התורה מחברת אותו אל מי שהוא היה הוה ויהיה .