24.5.2019

פרשת בחקותי חכמה בגויים תאמין 24 מה המשמעות של ערוגה של סכינים ? מי הוא יורש החרב ? איך עם ישראל יתמודד מול החרב של עשו ? מה כוחו של עם ישראל ? מה הסימנים של משיח ? איך זה קשור לחמור ? מה עניין הקרן ? מאיפה מגיע כוחו של המשיח ? למה ברזל הוא מחוץ לתחום בבית המקדש ? מה האשליה של חכמי אתונא ? למה לוי שיחק בסכינים מול רבי? מה הקשר של הסכינים של לוי לחכמי אתונא ? מה קשר בן בתשובה של רבי יהושע לתפילה בראש השנה וביום הכיפורים ? ‏י"ט/אייר/תשע"ט

בס"ד
פרשת בחקותי חכמה בגויים תאמין 24 מה המשמעות של ערוגה של סכינים ? מי הוא יורש החרב ? איך עם ישראל יתמודד מול החרב של עשו ? מה כוחו של עם ישראל ? מה הסימנים של משיח ? איך זה קשור לחמור ? מה עניין הקרן ? מאיפה מגיע כוחו של המשיח ? למה ברזל הוא מחוץ לתחום בבית המקדש ? מה האשליה של חכמי אתונא ? למה לוי שיחק בסכינים מול רבי? מה הקשר של הסכינים של לוי לחכמי אתונא ? מה קשר בן בתשובה של רבי יהושע לתפילה בראש השנה וביום הכיפורים ? ‏י"ט/אייר/תשע"ט

השאלה התשיעית של חכמי אתונה את רבי יהושע

חברותא בכורות דף ח עמוד ב

עוד שאלוהו: מישרא דסכיני במאי קטלי ליה? אמר להו: בקרנא דחמרא; אמרו לו: ומי איכא קרנא לחמרא!? אמר להם: ומי איכא מישרא דסכיני!?

[שאלוהו: ערוגת סכינים, במה קוצרים אותה? אמר להם: בקרן החמור; תמהו עליו: וכי יש קרן לחמור!? ענה להם: וכי יש ערוגת סכינים!?].

וצריך להבין את ההקשר לשאלה השמינית וכדי שנבין את זה נבין מה המשמעות של סכין וכך כותב הרמב"ן שמות פרק כ

וטעם המצוה בדברי רבותינו (במכילתא כאן) להדור מצוה שלא יונף המקצר על המאריך. ור"א אמר שלא ישאר הנפסל מן האבן באשפתות והמקצת בנוי במזבח השם. או שלא ילקח ממנה לעשות מזבח לע"ז כי עובדיה יעשו כן אולי יצליחו. והרב אמר במורה הנבוכים (ג מה) שהיא הרחקה, שלא יבאו לעשות בהן צורה ותהיה אבן משכית, כי היה כן מנהג עובדי ע"ז. ואני אומר כי טעם המצוה, בעבור היות הברזל חרב והוא המחריב העולם, ולכן נקרא כך. והנה עשו אשר שנאו השם (מלאכי א ג) הוא היורש החרב, שאמר לו ועל חרבך תחיה (בראשית כז מ), והחרב הוא כחו בשמים ובארץ, כי במאדים ובמזלות הדם החרב יצליח, ובהם תראה גבורתו, ולכן לא יובא בית ה':

וזהו הטעם שהזכירו הכתוב בפירוש אשר לא תבנה אתהן גזית, כי בהניפך עליהם שום ברזל לעשותם כן הנפת עליה חרבך המרצח ומרבה חללים וחללת אותה. ומפני זה לא היה במשכן ברזל, כי גם יתידותיו שהיו טובות יותר מברזל, עשה נחשת. וכן בבית עולמים לא נעשה בו כלי ברזל מלבד הסכינים, כי השחיטה אינה עבודה. והכתוב לא אסר לבנות גזית רק בהניף עליהן ברזל, כי פירש כאשר חרבך הנפת עליה, ומפורש בזה לא תניף עליהן ברזל (דברים כז ה), ואם בא לסתת אותן בכלי כסף או בשמיר שהזכירו רבותינו (סוטה מח ב) הרי זה מותר, אף על פי שאינן שלמות. וזה ישבר טעמו של ר"א. גם טעם הרב בעבור זה איננו נכון:

אומר הרמב"ן שעשו הוא  היורש החרב   זה כוחו בשמים . ומכאן נבין את שאלתם של חכמי אתונא שהיו מזרע עשו . לפי שיטתך הקב"ה דן אותנו למיתה אנחנו לא חלק מהעולם כי לא קיבלנו על עצמנו את התורה אבל אנחנו פה ערוגה של סכינים . אנחנו למודי מלחמה אתם עם ישראל לא עם של לוחמים איך אתה חושב שתוכל לקצור אותנו להעלים אותנו מן העולם ? אומר להם רבי יהושע  יבוא חמור עם קרן וכדי להבין את עניין החמור נביא את הגמרא  בבלי חברותא סנהדרין דף צח עמוד א

אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי: כתיב לגבי ביאת הגאולה "אני ה' בעתה אחישנה. ולכאורה סתירה היא מיניה וביה! שהרי "בעתה" משמע בזמנה, וכתיב: "אחישנה", שמשמע שימהר ויחיש הקדוש ברוך הוא את הגאולה, ויביאנה עוד קודם זמנה! אלא, כך הוא פירש הפסוק:

אם זכו ישראל - אזי אחישנה ואביאנה קודם זמנה. אבל אם לא זכו - אזי תבוא הגאולה בעתה [בזמן הקבוע לה](405).אמר רבי אלכסנדרי, רבי יהושע בן לוי רמי: כתיב גבי ביאת המשיח: "וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה", משמע שיבוא במהירות, כענני שמים. מצד שני כתיב: "עני ורכב על חמור", משמע שיבוא באיטיות, כעני הרוכב בעצלות על חמורו! אלא, אם זכו ישראל - אזי יבוא המשיח עם ענני שמיא. ואם לא זכו - יבוא כעני ורוכב על חמור(406).

אם כך מובן מה שאמר להם רבי יהושע שהמשיח הוא זה שיקצור את אדום כאשר יגיע עם חמור במצב של הגעת משיח בעיתו . אבל מה עניין הקרן ?

ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה לא

יא [כד, ג] מחוץ לפרוכת העדות, א"ר אלעזר בן שמוע בזכות יערך תנצלו מן (ישעיה ל) כי ערוך מאתמול אמר ר' חנין בזכות להעלות נר תמיד אתם זוכים להקביל פני נרו של מלך המשיח מה טעם (תהלים קלב) שם אצמיח קרן לדוד וגו' ואומר (שם /תהלים/ קכב) שמחתי באומרים לי בית ה' נלך.

ואומר הרד"ק תהלים פרק קלב פסוק יז

(יז) שם אצמיח קרן לדוד. קרן - חוזק ומלכות, וכן (יחזקאל כט, כא): אצמיח קרן לבית ישראל, וכן (ש"א ב, י): וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ. ואמר זה הפסוק על משיח העתיד, לפיכך אמר אצמיח. כלומר, אף על פי שייבש זה כמה, עוד אצמיחנו. וכן נאמר עליו (ירמיה כג, ה): והקמותי לדוד צמח צדיק, ואמר עליו (שם לג, טו): בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה.

כלומר קרן היא חלק מהתכונות של המשיח שמסמל את החוזק של המשיח לשנות את העולם לעולם שבמרכזו הקב"ה

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור עה

קרן דוד באור יום הבא, שנאמר שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי (תהלים קלב יז), כיון שחטאו ישראל ניטלו מהם וניתנו לאומות העולם, שנאמר וקרנין עשר לה (דניאל ז ז), מלמד שנמשלו אומות העולם בחיות הללו, שכל זמן שקרני רשעים קיימים, קרני ישראל גדועה, שנאמר גדע בחרי אף כל קרן ישראל (איכה ב ג), ובזמן שירים קרני הצדיקים, יגדע קרנות הרשעים, שנאמר וכל קרני רשעים אגדע, מיד תרוממנה קרנות צדיק, קרנו שגידעו צדיקו של עולם.

כלומר חמור וקרן הם שני מאפיינים של משיח שיבוא אם כן אומר להם רבי יהושע משיח צדקנו הוא זה שידאג לכך שהקרן שלכם תגדע תקצור את הערוגה של הסכינים . אין כאן מלחמה של כוח בכוח חרב בחרב יש כאן חמורו של משיח וקרן של משיח שתדאג לכך שאדום יגדע מן העולם . עם ישראל אין כוחו בחרב כוחו בפה . חברותא סנהדרין דף צט עמוד ב

אמר רבי אלעזר: כל אדם - לעמל נברא(474). שנאמר: "כי אדם לעמל יולד".

אבל, ממקרא זה עדיין איני יודע האם לעמל התלוי בפה נברא, אם [או שמא] לעמל מלאכה נברא(475).

כשהוא אומר "כי אכף עליו פיהו", דהיינו, שהוא שם בפיו דברים תמיד, כאוכף, שנמצא תמיד על החמור, הוי אומר: לעמל פה נברא.

ועדיין איני יודע אם לעמל פה שבעיסוק בתורה נברא, אם לעמל שיחה בעלמא(476).

כשהוא אומר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", הוי אומר: לעמל פה שבעיסוק בתורה נברא.

ואם כן מה הקשר של חמור לישראל וכיצד תורה יכולה לנצח את עשו?

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויחי פרק מט

יששכר חמור גרם. כמו עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל (איוב מ יח), כשם שהחמור שובר את העצם, כך שבטו של יששכר שובר כל ישראל בהלכה, שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשו ישראל אחיהם מאתים (דה"א יב לג), אלו מאתים ראשי סנהדראות של שבטו של יששכר: רובץ בין המשפתים. שהרביצו תורה בישראל, שנאמר בהם אם תשכבון בין שפתים וגו' (תהלים סח יד):

כלומר כוח התורה הוא כוח שיכול לברזל כלומר לעשו שכוחו בברזל וכך רואים מהפסוק מאיוב פרק מ פסוק יח

עֲ֭צָמָיו אֲפִיקֵ֣י נְחוּשָׁ֑ה גְּ֝רָמָ֗יו כִּמְטִ֥יל בַּרְזֶֽל:

כלומר כוחו של משיח שיש בו גם חמור וגם קרן  הכוח שלו מגיע  מכוח התורה ולימוד התורה והוא זה שיוכל לשבור את הברזל של עשיו . ומה התשובה של חכמי אתונא לרבי יהושע ומי איכא מישרא דסכיני!? וכי יש קרן לחמור ? אומרים חכמי אתונא לרבי יהושע האם בכלל יש דבר כזה חמורו של משיח ? האם יש דבר כזה קרן של משיח ? כלומר אנחנו לא מאמינים שיש דבר כזה משיח  . לשיטתנו אין בורא לעולם והעולם מתנהל בחוקיות ולכן אין לפי תפישתנו את העולם משיח שיגיע ויגלה את מציאותו של בורא עולם בעולם הזה או לחילופין בורא עולם ברא את העולם והסתלק למרומים . אומר רבי יהושע לחכמי אתונא אם באמת אין בורא לעולם גם אתם שרואים את עצמכם כערוגה של סכינים אתם בעצם אשליה או כמו שאומרת הגמרא ומי איכא מישרא דסכיני!?  וכי יש ערוגת סכינים!?. כלומר אומר להם רבי יהושע אם אין בורא לעולם כל העולם הוא אשליה של קיום ואין משמעות לעולם ואתם שמסמלים את החרב בעולם אתם נמצאים באשליה של קיום ובאשליה כאילו אתם זה הקב"ה ששולטים בעולם או לפחות שבורא עולם שברא את העולם והסתלק לו למרומים השאיר אותכם ללא תכלית בעולם הזה . עם ישראל  שקיבל את התורה מבורא עולם שהתורה היא הכלי היחידי להבין את העולם והתורה זה הכלי היחידי שלנו להתמודד מול כל העולם ששולל את קיומו של בורא עולם  . החרב הוא אשליה של שליטה בעולם כי היא זמנית  ולא בר קימה אבל התורה היא נצחית והיא בעלת המשמעות היחידה בעולם שנברא על ידי הקב"ה . ולכן אם אין משמעות למשיח שבא מכוחו של הקב"ה שברא את העולם אין משמעות לערוגה של סכינים . ועל בדיוק הנושא הזה דנה הגמרא בסיפור  על לוי חברותא תענית דף כה עמוד א

לוי גזר תעניתא, ולא אתא מיטרא.אמר לפניו [לפני הקדוש ברוך הוא]: רבונו של עולם! עלית וישבת במרום, ואין אתה מרחם על בניך!(1485)על ידי אותם דברים שאמר לוי כלפי הקדוש ברוך הוא - אירעו שני דברים:אתא מיטרא [בא מטר],וגם איטלע [נעשה לוי צולע], שנענש על הדברים שהטיח כלפי מעלה.אמר רבי אלעזר: לעולם אל יטיח(1486) אדם דברים כלפי מעלה. שהרי אדם גדול(1487) הטיח דברים כלפי מעלה - ואיטלע [ונעשה צולע].ומנו [ומיהו אותו אדם] - לוי, כפי שסופר לעיל.ותמהה הגמרא: והא גרמא ליה [וכי דבר זה גרם לו] לכך שנעשה צולע?והא לוי אחוי קידה קמיה דרבי [החוה קידה לפני רבי(1488). קידה היינו שנועץ גודליו בקרקע, ושוחֶה עד שפניו מגיעות אל הרצפה] - ואיטלע [ועל ידי כך נעשה צולע(1489)]!הרי לנו, שנעשה צולע משום שהחוה קידה!ואמרינן: הא והא, שני הדברים, גם המעשה שהחווה קידה, וגם המעשה שהטיח דברים כלפי מעלה, גרמא ליה [גרמו לו] שנעשה צולע.והיינו, שהחטא שחטא, שהטיח דברים כלפי מעלה, גרם לו שנעשה צולע על ידי הקידה. שלולא החטא, לא היה ניזוק על ידי הקידה(1490).

ואיך לוי כיפר על מעשיו ?

חברותא סוכה דף נג עמוד א

לוי אחוי קידה קמיה דרבי, ואיטלע, נהיה צולע, כיון שזקף את גופו בלי להשען על ידיו, והתרכזה זקיפת כובד משקלו על מתניו. ותמהינן: וכי הא קידה גרמא ליה שיצלע?והאמר רבי אלעזר: לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה, שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה [שאמר "עלית וישבת במרום ואי אתה משגיח על בניך"], ואיטלע, ומנו - לוי!ומשנינן: הא והא גרמא ליה. סיבת העונש היתה הטחת דבריו, ומאורע העונש היה כאשר קד קידה לפני רבי.לוי הוה מטייל קמיה דרבי, ומשמחו בזריקת תמני סכיני.

ומה הקשר בן מה שעשה לוי שהטיח דברים כלפי מעלה לבין זה שזרק סכינים באוויר בשמחת בית השואבה מול בית המקדש החרב ?

הסכינים מסמלים את מלכות אדום צאצאי עשו ואומר לוי אני מבין את המציאות יותר טוב לאחר העונש של הצליעה כתוצאה מהטחת דברים כלפי מעלה התברר לי שהקב"ה לא הסתלק מן העולם עובדה שקיבלתי עונש. ועכשיו אני מבין שרק  שיבוא משיח צדקנו הוא זה שיאבד מהעולם את הסכין והחרב של אדום עד אז אין לנו אלה לנסות ולזרוק באוויר ולהתחמק מהחרב כי כוח עם ישראל בפה ולא בחרב . והכוונה בפה זה כוח התורה ורק בכוח התורה נוכל להתמודד מול מלכות אדום . ברזל וחרב היא מחוץ למקום שבו הקב"ה משרה את שכינתו בעולם דברים פרק כז

(ה) וּבָנִ֤יתָ שָּׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיקֹוָ֖ק אֱלֹהֶ֑יךָ מִזְבַּ֣ח אֲבָנִ֔ים לֹא־תָנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ם בַּרְזֶֽל:

ומה שלוי בשמחת בית השואבה שיחק בסכינים להראות שהוא הבין את העונש שקיבל כאשר הטיח כלפי מעלה כאילו הקב"ה שכח את עם ישראל שזה בדמיון רחוק  לטענה של חכמי אתונא ואותו משחק עם הסכינים הראה לעולם שלוי הפנים את הרעיון שחלק מהעבודה של עם ישראל זה לשחק עם הסכינים כדי להגיע לרגע שמשיח שמשול לחמור וקרן יבואו מכוח התורה ויעבירו מהעולם את הסכינים של עשו הקב"ה לא שכח אותנו בדיוק להיפך הקב"ה הביא אותנו למצב שבו נוכל בעבודה שלנו להביא את המשיח . לא החרב היא שתגדע את עשו מן העולם ואת עמלק אבל קרן וחמור הם שיגרמו לכך שזה כוחה של התורה לעשות את זה וזה העמל של עם ישראל עמל התורה עד שיגיע הרגע של בעיתו או של אחישנה .

וזה בדיוק המשמעות של התפילה בראש השנה ויום הכיפורים

וכתוב בתפילה בראש השנה ויום הכיפורים סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר ראש השנה

ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה יגילו, ועולתה תקפץ פיה. וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.

כמו ששאל יהושע את חכמי אתונא ומי איכא מישרא דסכיני!? החרב שלכם  זה רק אשליה . והאשליה תתפזר כעשן .

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה