פרשת ויצא איך נדר יעקב ועשה תנאי על מה שכתוב בתורה ? האם יעקב לא האמין להבטחה של הקב"ה ? מה ההבדל בין מעשר לחומש ? למה התנאי של יעקב היה מותר ? ‏ח'/כסלו/תשע"ו

בס"ד

פרשת ויצא  איך נדר יעקב ועשה תנאי על מה שכתוב בתורה ? האם יעקב לא האמין להבטחה של הקב"ה ? מה ההבדל בין מעשר לחומש ? למה התנאי של יעקב היה מותר ? ‏ח'/כסלו/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

 בראשית פרק כח

(כ) וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ:

(כא) וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לִ֖י לֵאלֹהִֽים:

(כב) וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ:

והלשון הזו קשה כפי שכותב המשיבת נפש בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק כ

(כ) וידר יעקב נדר וכו'. רבים מתמיהים תמהונות איך שייך להיות נודר על תנאי בפרט לגבי מעשר מה חידוש שיתן לו הקדוש ברוך הוא עשרה והוא יפריש אחד ממנו, או יאמר שאם לא יעשה לו הקדוש ברוך הוא כל הטובות אשר התנה משום הא לא יפריש מעשר,

כי המשמעות הפשוטה של הנדר זה לשון תנאי וכיצד יעקב מתנה עם הקב"ה נתינת מעשר אם ישמור אותו או לא ישמור אותו ?  ועוד יש להקשות מפירוש הרא"ש על התורה בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק כ

כ) אם יהיה אלהים עמדי ושמרני. יש תמיהה איך היה אומר יעקב לשון אם משמע שהיה מסופק ממה שנדר לו הקדוש ברוך הוא

ועוד יש קושיה של ר' חיים פלטיאל בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק כ

(כ) וידר יעקב נדר לאמור. ק' היאך נדר יעקב והלא אמ' טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר מנודר ומשלם מנודר ואינו משלם שאם ירגיל בנדרים יבא לידי לא יחל

ועוד קושיה הכתב והקבלה בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק כ

ועוד איך נעשה יעקב בנדר זה עובד ע"מ לקבל פרס, אם יעשה לו כל אלה אז והיה לי ה' לאלהים ומכלל ההן ישמע הלאו ח"ו,

ויש על קושיה זו  הרבה תרוצים

השכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק כח סימן כ

לאמר. לאמר לדורות שיהיו נודרים בעת צרתם, וסתמו של נדר הוא על דבר שצריך לו לאדם ואמר אם אזכה לכך וכך, אעשה כך וכך, שכך אמר יעקב אם יהיה אלהים עמדי, שיתקיימו התנאים שהבטיחני על הפרנסה, שנאמר כי לא אעזבך (שם), ודומה לו ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם (תהלים לז כה):

ומתרץ השכל טוב שרצה ללמד אותנו יעקב שכן נודרים בעת צרה

והרד"ק מתרץ בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק כ

(כ) וידר נדר - נדר הנדר על תנאי, ולא היה התנאי לפי שהיה לבו נוקפו בהבטחה שהבטיחו האל, כי ידע שהאל יקיים לו הבטחתו, אלא לא היה התנאי אלא מפחדו שמא יגרום החטא, ולא יהיה ההבטחה קיימת, ולא ישוב אל בית אביו ולא יוכל לעשות מה שנדר:

מתרץ הרד"ק שיעקב פחד מן החטא שיגרום לו שההבטחה של הקב"ה לא תעמוד ולכן זרז את עצמו שיעמוד ולא יחטא

פירוש הרא"ש על התורה בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק כ

וי"ל דהיה אומר בלשון שבועה וה"פ אם יהיה אלהים עמדי כלומר כה יהיה עמדי וכה ישמרני בדרך ונתן לי לחם לאכול וכן ישיבני בשלום שהאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים:

והרא"ש מתרץ שזה לשון שבועה ולא לשון של נדר כלומר תנאי וזה  לשון של שבועה .

אבל כל הפרושים מוציאים את ההבנה הפשוטה שהיה כאן נדר ואני רוצה להעמיד מהלך שייתן הסבר לפשטות הלשון של התורה שבאמת היה כאן נדר . וצריך להבין שנדר פועל על חפץ ודבר ממשי ופועל על חפץ שקיים ולא חפץ שיהיה בעתיד ועוד אם נגיד שבאמת כל האבות שמרו את כל התורה כולה ואם נגיד שהם היו מחויבים על כל המצות כמצווה ועושה ולא  כעושה ולא מצווה כיצד יעקב נודר נדר ועושה תנאי על דבר שהוא מחויב בו וזה לתת מעשר ?

 

 

 

כתוב בבראשית פרק יד

(יח) וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֖ל עֶלְיֽוֹן:

(יט) וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:

(כ) וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל:

וכתבתי על זה ‏ב י"ד/חשון/תשע"ה 

"כלומר מלכי צדק הקדים את הברכה של אברהם לברכה של הקב"ה ובכך איבד את הכהונה שלו לאברהם כלומר אנו רואים שיש כאן מעבר של כהונה מבן נח לאברהם ולא רק הכהונה עברה לאברהם  גם הממון עבר לאברהם " וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל" .  רב המפרשים מפרשים שאברהם נתן למלכי צדק את המעשר אבל הרד"ק מפרש שהמעשר ניתן לאברהם"

כלומר לפי דעתי יש כאן מהלך שבו אברהם מגיע לדרגת  של קונה שמים וארץ והכוונה פה לא על הקב"ה אלה לדרגתו של אברהם ואז דרגה כזו באדם מחייבת אותו בדברים מסוימים ואחד הדברים זה לתת מעשר מכל מה שיש לו לגבוה .כלומר מצות מעשר קשורה באופן מהותי לדרגתו של האדם ואדם שמגיע לדרגה זו מתחייב במעשר וזה מה שקרה עם מלכי צדק שהבין שאברהם שהגיע לדרגת קונה שמים וארץ  ולכן אברהם צריך  להחליף אותו גם  בכהונה וגם בחיוב שלו לתת לו מעשר ובאמת מלכי צדק עושה ונותן לאברהם מעשר מכל . וצריך להגיד שדרגה זו קשורה למקום מסוים וזה ירושלים כי מלכי צדק הוא מלך שלם והיה מולך על ירושלים ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יד סימן יח

ומלכי צדק, אדני צדק, ירושלים נקרא צדק, שנאמר צדק ילין בה (ישעיה א כא): מלך שלם. ר' יצחק הבבלי אומר שנולד מהול, לכך נאמר שלם: הוציא לחם ויין. גילה לו תורה שנקראת לחם ויין:

אם כך צריך להבין שדרגתו של האדם קשורה קשר ישיר לירושלים כי ירושלים  זה מקום השכינה כלומר הקשר הישיר של האדם לקב"ה ודרגת הקשר של האדם לקב"ה באה לידי ביטוי בדרגה של ירושלים ואברהם הגיע לדרגה שבו הקשר שלו לקב"ה הוא קשר של קונה שמים וארץ והתוצאה היא נתינת מעשר שניתן בירושלים ולכן מלכי צדק שהבין שדרגתו של אברהם הגיעה לדרגה של קונה שמים וארץ וזה בעצם גם הדרגה של ירושלים מבין שצריך להעביר את הכהונה לאברהם וזה היה הזמן בדיוק שהקב"ה "ויתר"  לגויים על 7 מצוות בני נוח  (כמו שכתבתי במאמר ב י"ד/חשון/תשע"ה  )

וכך אומר הבן איש חי שנה שניה פרשת ויגש

ולכן נתברך אבינו הזקן הקדוש ע"י מלכי צדק ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, כי אברהם אע"ה הוא קונה ולא מוכר, הן נ"ק דבחינת שמים, והן נ"ק דבחינת ארץ. ולז"א אמת קנה ואל תמכור, כלומר נ"ק שהם דרגא דאמת, קנה דוקא ואל תמכור, וכמ"ש קנה חכמה קנה בינה, וכפל הלשון להורות על הרבוי וההתמדה עד בלי די:

ועכשיו בו נתבונן  ביעקב 

(כא) וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לִ֖י לֵאלֹהִֽים:

(כב) וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ:

יעקב אומר לקב"ה אם אומנם אני יעמוד במסע לבני קדם ואני לא ייפול ברמה הרוחנית שלי ואני יצליח לחזור באותה הדרגה שאני נמצא עכשיו שהיא דרגת  "ְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לִ֖י לֵאלֹהִֽים"  כלומר הגעתי לדרגה זו  עכשיו אבל כדי לראות שזה הדרגה קבועה שלי ולא הזמנית הנסיעה שלי לבני קדם תוכיח אם זה דרגתי האמיתית ולמה יעקב כל כך חשש מנסיעה לבני קדם אומר צרור המור בראשית פרשת ויצא

אחר כך אמר וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם. הרצון בזה לפי שיעקב קודם המראה היה ירא מעשו ומלבן. לפי ששמע שהיה לבן רמאי גדול ומכשף גדול ולבן היה מושבו בארץ קדם שהיא ארץ טמאה מלאה גלולים וכישופים. ולכן אמרו רז"ל ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות. שמות הטומאה מסר להם וישלחם קדמה אל ארץ קדם מקום ראוי להם. כי שם נמצאו כל ואם באמת לאחר הניסיון של נסיעה לבני קדם אני יחזור בדרגה "ְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לִ֖י לֵאלֹהִֽים" אז גם ירושלים תוכל עלות לדרגת בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים  ואם אני וירושלים יגיעו לדרגה הזאת אז זה יחייב אותי לתת  חומש וזה המשמעות של עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ .

וכאן צריך לתרץ שני דברים על מה חל הנדר של יעקב על איזה חפץ ?  כי נדר חל על חפץ שקיים עכשיו וגם מדוע אין כאן תנאי על מה שצוותה התורה ?

לגבי החפץ צריך להגיד שזה חל על  הארץ שקב"ה נתן לו

בראשית פרק כח

(יג) וְהִנֵּ֨ה יְקֹוָ֜ק נִצָּ֣ב עָלָיו֘ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְקֹוָ֗ק אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ:

 

 

ואומר רש"י בראשית פרק כח פסוק יג

שכב עליה - קיפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו, רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו:

ואומר הרד"ק בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק יג

אשר אתה שוכב עליה - שאתה שוכב במקום ממנה, וכן כי כל הארץ אשר אתה רואה. ומה שאמרו רז"ל (חולין צ"א) שקפלה כל הארץ ישראל תחתיו ר"ל כאלו קפלה כלה תחתיו, כן יחדה לו שתהיה ברשותו כולה, שתהיה למתנה מעתה ובניו ירשוה וישכנו בה:

כלומר יעקב קיבל את ארץ ישראל לרשותו ולכן הוא יכול להחיל את הנדר על ארץ ישראל ולכן הוא יכול להקדיש את כל מה שיצא ממנה כלומר להקדיש את מה שיצא בעתיד מן הארץ בדיוק כמו מי שנודר שמקדיש את ידיו שכל מה שיצא מיגיע כפיו יהיה קדוש גם כאן יעקב נודר נדר ומחיל אותו על כל ארץ ישראל שהקב"ה מקנה לו אותה שכל חומש שיצא ממנו יהיה מוקדש לקב"ה .

וכדי לתרץ כיצד יעקב לא מתנה על מה שכתוב בתורה הרי לגבי מי ששיטתו  שמעשר זה החיוב מהתורה  זה לא קשה כי יעקב מקדיש חומש אבל לשיטה של הגאון מוילנה שהדין הוא חומש קשה כי יעקב מתנה על מה שכתוב בתורה ?  וכאן צריך לתרץ שלכאורה מן התורה צריך היה להיות  מעשר מין המעשר כלומר אם יש לנו 100  נותנים מעשר נשאר 90  ואז לוקחים מעשר נוסף שזה יוצא 9 כלומר נשאר 81   והתנאי של   יעקב זה להוסיף את  ה 1 אחוז ולעשות את זה חומש בדיוק כך שזה יצא בדיוק 20 אחוז . ולכאורה ניתן להבין את זה מהגמרא בתלמוד בבלי מסכת כתובות דף נ עמוד א

אמר רב נחמן, ואיתימא רב אחא בר יעקב: מאי קרא? וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. והא לא דמי עישורא בתרא לעישורא קמא! אמר רב אשי: אעשרנו לבתרא כי קמא

כלומר היה צריך להיות כמו שאומרת הגמרא  19 אחוז אבל החידוש של יעקב שצריך להפריש  בדיוק חומש שהמעשר השני יהיה כמו המעשר הראשון . ומדוע יעקב מתעקש על אותו האחוז הנוסף כדי שיהיה בדיוק חומש ?

כתוב בבראשית פרק מז

(כג) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא־לָכֶ֣ם זֶ֔רַע וּזְרַעְתֶּ֖ם אֶת־הָאֲדָמָֽה:

(כד) וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאָכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם:

כאשר אדם אין לו רכוש והוא עצמו קנוי כעבד למלך הוא צריך לתת חומש למלך כאשר הוא מקבל מהמלך את כל אמצעי היצור ואין לו שום דבר מעצמו . כלומר מבין יעקב שכאשר הוא הגיע לדרגה של וְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לִ֖י לֵאלֹהִֽים כאשר הוא מבין שאין לו שום דבר משל עצמו הוא חייב לתת  חומש לקב"ה מכל מה שיש לו , וזה החידוש של הנדר של יעקב שצריך  לתת חומש שזה 20 אחוז לעומת מה שהיה צריך להיות 19 אחוז .

לסיכום ניתן להגיד שיעקב נדר נדר ולא נשבע כי הנדר חל על הארץ שהקב"ה נתן לו ששכב בזמן חלום יעקב והנדר שחל על הארץ מקדיש את החומש שיעקב נדר גם לעתיד לבא ובזה חייב את כל עם ישראל לתת חומש . ההבדל בן מעשר לחומש זה דרגתו של האדם , וההבדל בן דרגת קונה שמים וארץ לדרגת וְהָיָ֧ה יְקֹוָ֛ק לִ֖י לֵאלֹהִֽים ודרגה זו של האדם קשורה לדרגה של ירושלים וכאשר  ירושלים נמצאת  בדרגת בית האלוקים האדם צריך לתת חומש ולא מעשר

פרשת תולדות מה המקור שהידור במצווה זה שליש במצוה ? למה הגמרא הסתפקה האם זה שליש מלבר או שליש מלגו ‏א'/כסלו/תשע"ו

בס"ד

פרשת תולדות מה המקור שהידור במצווה זה שליש במצוה ? למה הגמרא הסתפקה האם זה שליש מלבר או שליש מלגו  ‏א'/כסלו/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

 

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ט עמוד ב

אמר ר' זירא: בהידור מצוה - עד שליש במצוה. בעי רב אשי: שליש מלגיו או שליש מלבר? תיקו. במערבא אמרי משמיה דרבי זירא: עד שליש משלו, מכאן ואילך משל הקדוש ברוך הוא.

 

הגמרא מסתפקת שליש מלגו או שליש מלבר  אבל מה המקור של  השיעור של שליש במצווה ?

 

עין רעה  1/60    עין בינונית    1/50      עין טובה      1/40

 

 

הידור מיצוה שליש במצווה    בו נבין את המושגים של מלבר ומלגו

שליש מלבר (מבחוץ )   כיצד מחשבים  את זה ? הכלל הוא   מחלקים לשנים ומכפילים בשלוש

דוגמא : אם יש לנו 6  חלקים שליש מלבר של 6 שווה  9  החשבון הוא :     6/2  *  3   = 9

כלומר אנחנו מוסיפים חלק נוסף מבחוץ כך שיש סה"כ 3 חלים שווים של 3

 

שליש מלגו (מבפנים ) כיצד מחשבים  את זה ? הכלל הוא : מחלקים ל 3 ומכפילים ב4      שליש מלגו של 6 שווה   8  החשבון הוא        6/3  *  4  = 8

כלומר אנחנו מוסיפים חלק ששוה לשליש מהחלק המקורי סה"כ 4 חלקים של 2

הכלל הוא  שליש מלבר  זה סכום חלקי 2 כפול 3     =  1.5 

שליש מלגו     זה סכום  חלקי 3  כפול 4       =   1.33

כלומר אם אנחנו לוקחים X  יחידות ורוצים לדעת כמה זה שליש מלבר הנוסחה הכללית זה להכפיל  X ב 1.5   שזה 1.5X ושליש מלגו זה X  כפול 1.33  שזה 1.33X

עד כאן הסבר כיצד ניתן לחשב את שליש מלבר ושליש מלגו ועכשיו נעבור לחשבון מה המקור של הספק של הגמרא

ההפרש בין עין רעה לעין טובה זה שלישי מלבר     1/60    חלקי 2 * 3 =    1/40

אם נעשה חשבון עשרוני   1//60   זה 0.166      1/40  זה  0.025   או נעשה לפי הנוסחה שדלנו

1.666    כפול    1.5    = 0.025

כלומר למסקנה הידור  מצווה מלבר  זה ההפרש בין עין רעה לעין טובה .

ההסתפקות של הגמרא בשליש מלגו  שאולי הידור מצווה נחשב שיעור קטן יותר וזה ההפרש  בין עין רעה לממוצע  בין עין בינונית לעין טובה  

עין בינונית זה  1/50   עין טובה זה  1/40  הממוצע הוא    1/45

 

ההפרש בין עין רעה לממוצע בין עין בינונית לעין טובה  זה בדיוק שליש מלגו  

 

1/60    חלקי  3  * 4   =   1/45   או בשבר עשרוני

0.166   כפול   1.33  =    0.22  

כלומר הגמרא מסתפקת האם ההפרש של הידור מצוה הוא יותר קטן והוא ההפרש בין עין רעה לממוצע בין עין בינונית לעין טובה . והחשבון יוצא בדיוק לפי ספק של הגמרא

ובכמה מקומות בגמרא מצינו הכרעת ההלכה ע"י ממוצע האפשרויות   

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף לז עמוד ב

והחטאת - שתי מתנות. אמר רב הונא: מ"ט דב"ש? +ויקרא ד+ קרנות קרנות קרנות - הרי כאן שש, ארבעה למצוה ושתים לעכב. ובית הלל? קרנת קרנת קרנות - הרי כאן ארבע, שלש למצוה אחת לעכב. ואימא: כולהו למצוה! כפרה בכדי לא אשכחן. ואיבעית אימא: היינו טעמא דבית הלל, אהני מקרא ואהני מסורת, אהני מקרא לטפויי חדא, ואהני מסורת לבצורי חדא.

ואומר רש"י מסכת זבחים דף לז עמוד ב

אהני קרא - דמשמע שש.

ואהני מסורת - דמשמע ארבע הלכך טפי חדא אמסורת ובציר חדא ממקרא והוו להו חמש נמצא ששנה באחת.

פרוש : לפי המסורת המשמעות זה ארבע לפי המקרא המשמעות זה שש והממוצע זה חמש וכך צריך להיות כלומר ממוצע זה סברא שניתן במקרים מסוימים לקבוע באמצעותה  את ההלכה

לסיכום :

המקור על פי המהלך שלי שהידור מצווה זה שליש במצוה באה מההפרש שבין עין רעה לעין טובה שזה בדיוק  שליש מלבר והגמרה הסתפקה האם השיעור נמוך יותר שהוא ההפרש בין עין רעה לממוצע בין עין בינונית לעין טובה שזה שליש מלגו

פרשת תולדות למה למכירת הבכורה של עשיו לא היה שטר ולמכירת החלק הפשוט של הירושה היה שטר ? למה לא יכול עשיו להגיד ליעקב רימית אותי ונתת לי מחיר לא ריאלי על הבכורה ? למה יש הבדלי מחיר בין בכורה למחיר ירושה רגילה ? ‏א'/כסלו/תשע"ו

בס"ד

פרשת תולדות למה למכירת הבכורה של עשיו לא היה שטר ולמכירת החלק הפשוט של הירושה היה שטר ?  למה לא יכול עשיו להגיד ליעקב רימית אותי ונתת לי מחיר לא ריאלי על הבכורה ? למה יש הבדלי מחיר בין בכורה למחיר ירושה רגילה ?  ‏א'/כסלו/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק כה

(לד) וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה: ס

מפשטות הדברים יעקב קנה את הבכורה בנזיד עדשים ועל זה בא עשיו וטען כנגד יעקב

רד"ק בראשית פרק כז

את בכורתי לקח – בנזיד עדשים, כשמצאוני רעב, ואין לך מרמה גדולה מזו, והנה עתה גם כן לקח ברכתי במרמה:

והטענה של עשיו חזקה יעקב תפס אותי במצב של רעב ומכרתי לו את בכורתי לא כי הייתי מוכן כי הייתי אנוס ויעקב רימה אותי וקנה את הבכורה ששווה הרבה הכסף כי ליצחק היה הרבה נכסים עד כדי כך שבבראשית פרק כו

(יג) וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖ל מְאֹֽד:

ועל קושיה זו מביא הדר זקנים תירוץ בבראשית פרק כה

(לד) ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים. וכי סלקא דעתך שעשו כל כך שוטה שמכר בכורתו ששוה דבר גדול בשביל דבר מועט. דנהי נמי שהעבודה שהיתה בבכורות היא קלה מ"מ יודע הוא שהוא בכור לירש ממון רב והוא מכר הכל כדאמרי' נהי נמי דבכירותיה זבין פשיטותיה מי זבין. וי"ל דיעקב נתן לו ממון הרבה בעבור הבכורה אך הלחם והנזיד לא היה אלא לקיים המכירה כדרך שעושין המוכרים ולוקחים זה מזה ונותנים פשוט או שנים ליין.

כלומר באמת יעקב נתן כסף רב  לעשיו  אבל נזיד העדשים לא היה התשלום אלה הסימן שבא להראות את קיום ההסכם .

הגמרא בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף יג עמוד א אומרת

אמר להו: נהי דזביני בכירותא, פשיטותא מי זביני? אמרו ליה: אין, דכתיב: בקברי אשר כריתי לי, וא"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק: אין כירה אלא לשון מכירה, שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה. אמר להו: הבו לי איגרתא, אמרו ליה: איגרתא בארעא דמצרים היא.

כלומר על קנית מערת המכפלה יש ויכוח על המכירה אבל זה ויכוח האם יש שטר מכירה או אין שטר מכירה אבל הגמרא רק מרמזת על הויכוח של מכירת הבכורה כי כאן אין שטר ועשיו אומר נניח שבאמת מכרתי את הבכורה כלומר  הוא לא מאשר לחלוטין את מכירת הבכורה ומעמיד אותה בספק כי אם הייתה מכירה בכסף היה איגרת  כמו האיגרת  של הירושה הרגילה שלו ולכן קצת קשה על ההדר זקנים שטוען שהיה מכירה בכסף גם של הבכורה וגם של הירושה הרגילה שלו

ואני רוצה לתת תירוץ להבין את ההבדל בין מכירת הבכורה למכירת החלק הרגיל של הירושה וכאן צריך להבין את המהות של העדשים שלכאורה ניתנו כנגד הבכורה

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז עמוד ב

ויבא עשו מן השדה והוא עיף, ותנא: אותו היום נפטר אברהם אבינו, ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אביו. [ומ"ש של עדשים]? אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי: מה עדשה זו אין לה פה, אף אבל אין לו פה. דבר אחר: מה עדשה זו מגולגלת, אף אבילות מגלגלת ומחזרת על באי העולם. מאי בינייהו? איכא בינייהו לנחומי בביעי.

עדשים זה מאכל אבלים אין לה פה והיא עגולה זה מה שמאפיין אותה ומה המשמעות של אין לה פה

אומר רבינו גרשום מסכת בבא בתרא דף טז עמוד ב

מה עדשה שאין לה פה. שאין לה שום ביקוע: 

הכוונה שזה יחידה בסיסית שלא ניתנת לחלוקה  ועגולה שאין לה התחלה וסוף כלומר יש גלגל בעולם וכל סוף הוא התחלה של דבר אין כזה דבר סוף  . ויש עוד שני תכונות בעדשים

רד"ק בראשית פרק כה

ומעלת יעקב שלא היה אוהב תענוג העולם שבשל לעצמו עדשים שאין תבשיל פחות ממנו.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק ב

אלא של עדשים מאכל אדם ושל שעורין מאכל בהמה של עדשים אינה חייבת בחלה ושל שעורין חייבת בחלה עדשים אין עומר בא ממנה שעורין עומר בא ממנה.

יוצא לנו שלעדשים יש עוד מספר תכונות

היא יחידה בסיסית שלא מתבקעת ,היא עגולה ללא התחלה וללא סוף , היא לא יכולה להגיע לדרגה גבוהה יותר כמו שעורים שאחר ניפוי ניתן לעשות ממנה חלה , היא האוכל הבסיסי ביותר של האדם

ולכן אוכלים אותה באבל כדי שכולם יבינו מה המהות של מות שזה עצירת החיים ,היכולת להשתנות ויכולת לשנות את מצבך ע"י פעולות של האדם .

ועשיו שהגיע ליעקב וראה אותו אוכל את העדשים בא לאחר שהגיע לדרגה הנמוכה שיכולה להיות לאדם

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז עמוד ב

אמר רבי יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום: בא על נערה מאורסה, והרג את הנפש, וכפר בעיקר, וכפר בתחיית המתים, ושט את הבכורה.

ואנחנו רואים שעשיו יורד לדרגה כמעט של בהמה ולא של אדם או לדרגה של אדם הקרובה ביותר לדרגה של בהמה . ונאמר בבראשית פרק כה

(ל) וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם:

ואומר הדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן ל

] הלעיטני נא מן האדם האדם הזה. אמר ליעקב אני פותח את פי ואתה זורק בתוכה כקדרה, כמו ששנינו מלעיטין את הגמל, בשעה שרוצה ללכת בדרך רחוקה:

כלומר עשיו ירד לדרגת של כמעט בהמה ואוכל כמו גמל ולכן  הבכורה של עשיו כמעט ולא שווה כי לכאורה לבהמה אין את היכולת לרשת ממון ולכן יעקב יכול לקנות את הבכורה של יעקב בנזיד עדשים כי זה בדיוק מה שזה שווה  בראשית פרק כה

(לא) וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי:היא שוה ולכן נאמר

ולפי המהלך שלי שיעקב אומר כַיּ֛וֹם הכוונה תמכור לי את הבכורה שלך כפי שהיא שווה היום והיום היא לא  שווה יותר מנזיד עדשים שזה המינימום של מאכל אדם

לסיכום ניתן לתרץ את הקושיה כיצד מכר עשיו את הבכורה בנזיד עדשים ולהגיד כי מעשיו של עשיו שגרמו לו להביא את עצמו כמעט לדרגה של בהמה גרמו לשווי הבכורה להגיע למחיר של נזיד עדשים אבל שווי הירושה הרגילה שלא תלוי בדרגתו של עשיו נמכרה במחי מלא כולל שטר מכירה שנשמר במצרים

 

 

פרשת חיי שרה מה גרם לנתק בין חברון לירושלים ? למה הומלך דויד בחברון ? כיצד ניסה המלך דויד לחבר בין קריית ארבע לירושלים ? למה קנה המלך דויד את גורן אורנן מהיבוסי ? מתי יהיה תיקון להסכם בין אברהם לאבימלך ? ‏כ"ד/חשון/תשע"ו

בס"ד

פרשת חיי שרה  מה גרם לנתק בין חברון לירושלים ? למה הומלך דויד בחברון ? כיצד ניסה המלך דויד לחבר בין קריית ארבע לירושלים ? למה קנה המלך דויד את גורן אורנן מהיבוסי ? מתי יהיה תיקון להסכם בין אברהם לאבימלך ?   ‏כ"ד/חשון/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

במאמר הקודם הבאנו את הזוהר שכותב

בזוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קכה עמוד א

בקרית ארבע היא חברון דאתחבר דוד מלכא באבהן

וכתוב על הקשר בין האדם הראשון למלך דויד בזוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רמח עמוד ב

בגין דאיהו מלך קדמאה הוה ואתעבר מניה מלכו ואתיהב לדוד מלכא ומיומוי דאדם אתקיים דוד מלכא דאדם אלף שנין אתגזר עלוי ואתעברו מניה שבעין שנין יומוי דדוד מלכא והוא יהיב לון ואבהן היך יקומון עד דייתי דוד מלכא

ואני רוצה לעמוד על ההבנה איזה חיבור היה בין דויד לאבות והקשר שלו לחברון .

כתבתי ב‏כ"ג/אייר/תשע"ד על מצודת דויד ראה שם ואביא בקצרה את הנידון כתוב בבראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה נד

ד ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויאמר אבימלך לאברהם מה הנה שבע כבשות, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך ז' דורות, אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני חייך כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים ואלו הן, חפני, ופנחס, ושמשון, ושאול וג' בניו, אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך ז' משכנות ואלו הן, אוהל מועד וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין,

כלומר אברהם נותן לאבימלך נקודת אחיזה בארץ ישראל ללא הסכמה של הקב"ה בבאר שבע וכמו כן נותן להם נקודת אחיזה בירושלים

ילקוט שמעוני תורה פרשת וירא רמז פב

חמד מערת המכפלה אמר לבני יבוס (והלא חתיים היו אלא על שם העיר יבוס נקראו יבוסים) לקנות מהם בממכר זהב ובכתב עולם לאחוזת קבר ולא קבלו עליהם התחיל כורע ומשתחוה להם שנא' וישתחו אברהם לפני עם הארץ [כ"ג, י"ב] אמרו לו כרות עמנו ברית ושבועה שאין זרעך יורש את עיר יבוסי ואנו מוכרין לך כרת עמהם ברית ושבועה מה עשו אנשי יבוס עשו להם צלמי נחשת והעמידו אותן ברחוב העיר וכתבו עליהם ברית שבועת אברהם וכשבאו ישראל לארץ כתיב ואת היבוסי יושב ירושלים וגו'

כלומר אברהם כדי לקנות את מערכת המכפלה נותן ליבוסי שהם צאצאי אבימלך נקודת אחיזה נוספת בירושלים ועל שני נקודות לדעתי הם הנקודות שעליו עומד סולם יעקב שעליו עלו אומות העולם לשעבד את עם ישראל ויקרא רבה (וילנא) פרשת אמור פרשה כט

ב ר' נחמן פתח (ירמיה ל) ואתה אל תירא עבדי יעקב מדבר ביעקב דכתיב (בראשית כח) ויחלום והנה סולם מוצב ארצה אמר ר' שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העולם דאמר ר' שמואל בר נחמן מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו שרה של בבל עולה שבעים עווקים ושל מדי נ"ב ושל יון ק"פ ושל אדום עולה ולא יודע כמה באותה שעה נתיירא יעקב אבינו אמר אפשר שאין לזה ירידה אמר לו הקדוש ברוך הוא ואתה אל תירא עבדי יעקב אפילו הוא עולה ויושב אצלי משם אני מורידו 

ואני רוצה להסביר שיש לכאורה איזה נתק בין חברון שבו יש את האבות ובין ירושלים ששם יש את בית המקדש והנתק הזה הוא בגלל החיבור שיש ליורשי אבימלך בין באר שבע ובין ירושלים בגלל ההסכם בן אבימלך לאברהם וכאן נכנס לפעולה  החיבור שנעשה על ידי דויד

דברי הימים א פרק יא

(ג) וַ֠יָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חֶבְר֔וֹנָה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם דָּוִ֥יד בְּרִ֛ית בְּחֶבְר֖וֹן לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק וַיִּמְשְׁח֨וּ אֶת־דָּוִ֤יד לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּדְבַ֥ר יְקֹוָ֖ק בְּיַד־שְׁמוּאֵֽל: ס

דויד הומלך בחברון שזה תחילת החיבור ומיד לאחר שדויד נהיה מלך כתוב בדברי הימים א פרק יא מיד הוא

(ד) וַיֵּ֨לֶךְ דָּוִ֧יד וְכָל־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרוּשָׁלִַ֖ם הִ֣יא יְב֑וּס וְשָׁם֙ הַיְבוּסִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ:

(ה) וַיֹּ֨אמְר֜וּ יֹשְׁבֵ֤י יְבוּס֙ לְדָוִ֔יד לֹ֥א תָב֖וֹא הֵ֑נָּה וַיִּלְכֹּ֤ד דָּוִיד֙ אֶת־מְצֻדַ֣ת צִיּ֔וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽיד:

כלומר הדבר הראשון שדויד עושה זה לנתק את החיבור בין באר שבע לבין ירושלים של צאצאי אבימל והוא לוכד את מצודת דויד שניתנה ליבוסי וכך מסביר הרד"ק יהושע פרק טו

 

(סג) לא יכלו בני יהודה להורישם - כתיב יוכלו כי אף בזמן העתיד לא יוכלו עד שיבא דוד וקרי יכלו כי לא יכלו אז להורישם בעת כבוש הארץ ואמרו רז"ל יכולין היו אלא שלא היו רשאים מפני השבוע' שנשבע אברהם לאבימלך והיבוסי הזה לא היה היבוסי משבעה גוים אלא אדם אחד שהיה שמו יבוס והיה מפלשתים מזרע אבימלך ונקרא המקום על שמו יבוס ואנשי המשפחה ההיא יושבי ירושלם היה שמם יבוסי מתיחסים אל יבוס וכן ארונה היבוסי שהיה מלך המקו' ההוא ומבצר המקום הזה הוא ציון שהיא בירושלם ועד דוד לא היה נכבש המקום הזה ולדעת רז"ל לא כבשוהו מפני השבועה ודוד הסיר העורים והפסחים שהיו צלמי נחשת והיה כתוב בהם דבר השבועה ואחר כך כבש המגדל ההוא ואחר כך קנה דוד את עיר היבוסי לישראל בממכר זהב בכתב לאחוזת עולם שנאמר ויתן דוד לארונה במקום וגו', ועוד אמרו כי השבועה היתה לי ולניני ולנכדי וכשכבשו בני יהודה את ירושלם היה נכד אבימלך חי עדיין ולא יכלו לכבוש המצודה עדיין מפני השבועה ובימי דוד לא היה עוד הנכד חי

אבל פעולה זו לכידה עדיין לא הספיקה,   אומנם דויד הרס את העבודה הזרה אבל עדיין היה ליבוסי קשר למקום ודויד המלך הבין אחרי 70000  הרוגים שזה לא מספיק כמו שכתוב בדברי הימים א פרק כא

(יד) וַיִּתֵּ֧ן יְקֹוָ֛ק דֶּ֖בֶר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ:

 ולכן מיד קנה בכסף מלא את המקום  דברי הימים א פרק כא

(כה) וַיִּתֵּ֥ן דָּוִ֛יד לְאָרְנָ֖ן בַּמָּק֑וֹם שִׁקְלֵ֣י זָהָ֔ב מִשְׁקָ֖ל שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת:

(כו) וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤יד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיקֹוָ֔ק וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיִּקְרָא֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק וַיַּֽעֲנֵ֤הוּ בָאֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה: פ

ומיד לאחר שקנה את המקום עלה אש מן השמים על מזבח העולה וזה היה סימן שזה מקום בית המקדש ועל פי המיקום הזה בנה שלמה המלך את בית המקדש הראשון בירושלים ולדעתי זה הרגע בו היה חיבור של חברון במערת המכפלה מקום קבורת האבות לירושלים וזה נתן למלך דויד את היכולת להיות רגל רביעית במרכבה של הקב"ה וכדי להבין את החיבור זה יש את הזוהר חדש כרך א (תורה) פרשת נח דף לה עמוד ב

א"ר יהודה עשה הקדוש ברוך הוא ירושלים למעלה כנגד ירושלים של מטה ונשבע שלא יבא שם עד שיבואו ישראל בירושלים של מטה שנאמר [הושע יא] בקרבך קדוש ולא אבא בעיר. ושבע כתות של מלאכי השרת שומרים אותה סביב ועל כל פתח ופתח כתות של מלאכי השרת והם הפתחים הנקראים שערי צדק ואלו הם הפתחים המכוונים להכנס שם נפשות הצדיקים. .....הפתח ראשון נכנסת הנשמה במערת המכפלה שהיא סמוכה לג"ע ואדה"ר שומר עליו זכתה הוא מכריז ואומר פנו מקום שלום בואך ויצאה מפתח הראשון. הפתח השני בשערי ג"ע ומוצאה את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת זכתה נכנסת בשלום ואם לאו שם תקבל עונשה (ותשפט) [ותשרף] בלהב הכרובים. וכנגדם היו הכרובים במקדש בשעה שהכהן נכנס ביום הכפורים זכה נכנס בשלום לא זכה מבין שני הכרובים יוצא להב ונשרף מבפנים ומת. והיו מכוונים כנגד אלו אשר בשער ג"ע לצרף הנשמות. ...... זכתה לעלות עולה באותו עמוד עד שמגעת עד הפתח השלישי והוא נגד הרקיע הנקרא זבול ומגעת עד ירושלים אשר שם ושם השומרים.

יוצא לנו שאכן יש דרך לנשמות שמתחילה במערכת הכפלה ומגיעה עד ירושלים אבל לפני שדויד קנה את גורן ארנן לא היה חיבור בן חברון וירושלים ודויד המלך במעשיו הצליח לחבר את האבות לירושלים וכך נהפך לרגל הרביעית של המרכבה וזה היה התיקון להסכם עם היבוסי בירושלים אבל התיקון של האחיזה שנתן אברהם לאבימלך ניתן יהיה לתיקון רק בבניית בית המקדש השלישי כמו שניתן להבין מהמדרש

 

פרשת חיי שרה למה כתוב וְלִבְכֹּתָֽהּ בכף זעירא ? האם בגלל חסרון של שרה ? או אולי בגלל המעלה של שרה ? בגלל מה המתה שרה? מי היה הרגל הרביעית של המרכבה ? ‏כ"ד/חשון/תשע"ו

בס"ד

פרשת חיי שרה למה כתוב וְלִבְכֹּתָֽהּ בכף זעירא ?  האם בגלל חסרון של שרה ? או אולי בגלל המעלה של שרה ? בגלל מה המתה שרה? מי היה הרגל הרביעית של המרכבה ? ‏כ"ד/חשון/תשע"ו

בראשית פרק כג

(א) וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵי֖ חַיֵּ֥י שָׂרָֽה:

(ב) וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ:

וכתוב כף זעירא ונשאלת השאלה למה כף זעירא ויש מספר פרושים

החזקוני בראשית פרשת חיי שרה פרק כג פסוק ב

לספד לשרה ולבכתה לפי שלא היה לו מקום מוכן לקבורה.

ההדר זקנים על התורה כותב בבראשית פרשת חיי שרה פרק כג פסוק ב

ועשה אברהם הספד עמהם ואח"כ בכה עליה ולכך כ"פ דלבכתה קטנה לומר לך דאינו חייב לבכות אשתו אלא מעט מעט: פי' אחר. לפי' כ"ף דלבכתה קטנה לפי שחסרו מימיה כ' שנה ממה שחי בן בנה שהוא חיה קמ"ז והיא חיתה קכ"ז חסרו כ' מימיה לפי שמסרה דין על אברהם נענשה:

פירוש הרא"ש על התורה בראשית פרשת חיי שרה פרק כג פסוק ב

(ב) ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. כא"ף קטנה לפי הפשט זקנה היתה ולא בכו אותה כל כך:

תולדות יצחק בראשית פרשת חיי שרה פרק כג פסוק ב

בזה הותר הספק שהיה ראוי שיאמר ויבא אברהם לבכות לשרה ולסופדה, ששמחת אברהם היתה כל כך גדולה בבואו מארץ המוריה עם בנו עם יצחק חי, ושלא העלהו לעולה ועבד את השם בהביאו אותו חי כאלו העלהו לעולה, שאף על פי שמתה שרה, לא היתה בידו יכולת לבכות לשרה עד שהספיד אותה וספר שבחיה, ומצד השבחים בכה אותה. ולזה כ"ף של ולבכותה קטנה, לומר שעם כל זה לא בכה אותה אלא מעט, לסבת שמחתו בהביאו ליצחק חי.

והכלי יקר בראשית פרשת חיי שרה פרק כג פסוק ב

כל מי שמתה אשתו ראשונה כאילו חרב בית המקדש בימיו וכו'.

 ועל כן הפסיק במלת לשרה לפי שהבכי היה על שנדמה לו כאילו נחרב המקדש בימיו אשר היה גבהו מאה אמה, על כן בא הרמז בכ"ף קטנה כי כ"ף עולה מאה, ורצה לומר כאילו נתמעטו אותן מאה אמה ונעשו קטנים. וזה רמז יקר:

אבל אני רוצה לתת בסבר שונה לכף הזעירא  

בזוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קכה עמוד א

תא חזי ותמת שרה בקרית ארבע, רזא איהו בגין דלא הוה מיתתה על ידא דההוא נחש עקימאה ולא שלט בה כשאר בני עלמא דאיהו שליט בהו, ועל ידיה מתו בני עלמא מיומא דגרים לון אדם בר מש"ה ואהר"ן ומרי"ם דכתיב בהו ע"פ יי', ובגין יקרא דשכינתא לא כתיב במרים על פי יי', אבל בשרה כתיב בקרית ארבע רזא דקרית ארבע ברזא עלאה ולא על ידא אחרא, בקרית ארבע ולא בנחש, בקרית ארבע היא חברון דאתחבר דוד מלכא באבהן ועל דא לא הוה מיתתה בידא אחרא אלא בקרית ארבע

מפורש בזוהר ששרה לא מתה בגלל זוהמת נחש והנחש לא שלט בה כמו ששלט בכל בני האדם חוץ ממשה אהרון ומרים . ושרה מתה בגלל קרית ארבע ולא בגלל דבר אחר . ומפרש הזהר שקרית ארבע היא חברון וחברון משמעותו שדויד המלך התחבר לאבות . ומה המשמעות של התחברות של דויד לאבות

זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רמח עמוד ב

ת"ח ההוא אתר אקרי קרית ארבע מ"ט בגין דתמן אתקברו ארבע זוגות, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, הא קושיא הכא דתנינן, אבהן אינון רתיכא קדישא ורתיכא לאו פחות מארבע ותנינן קודשא בריך הוא אחבר למלכא דוד בהדייהו ואתעבידו רתיכא שלימתא, הדא הוא דכתיב (תהלים קי"ח) אבן מאסו הבונים וגו', דדוד מלכא אתחבר למהוי רתיכא שלימתא בהדייהו, אי הכי דוד בעיא (נ"א לאתקשרא) לאתקברא בגו אבהן ויהוי קרית ארבע בהדיה, מ"ט לא אתקבר בהדייהו, אלא דוד מלכא אתר מתתקן הוה ליה

כתוב כאן בזוהר הקדוש שדויד המלך השלים את המרכבה של הקב"ה מרכבה שעשויה מארבע רגלים . אבל לכאורה יש כאן ארבע רגלים אדם אברהם יצחק ויעקב אבל ראיתי מפרשים שהאדם הראשון הוא לא חלק מהמרכבה ולכן יש כאן 3 רגלים אברהם יצחק ויעקב ודויד המלך השלים את הרגל הרביעית

וצריך להגיד שדויד הוא שמשלים את האדם הראשון והרגל הרביעית זה הצרוף של אדם ראשון ודויד

 

 

 

 

זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רמח עמוד ב

בגין דאיהו מלך קדמאה הוה ואתעבר מניה מלכו ואתיהב לדוד מלכא ומיומוי דאדם אתקיים דוד מלכא דאדם אלף שנין אתגזר עלוי ואתעברו מניה שבעין שנין יומוי דדוד מלכא והוא יהיב לון ואבהן היך יקומון עד דייתי דוד מלכא

האדם הראשון היה צריך לחיות 1000 שנה אבל הוא חי 970 שנה ואת ה 70 שנה נתן לדויד כלומר דויד הוא השלמות של האדם הראשון והוא הרגל הרביעית של המרכבה או ההשלמה של הרגל בצירוף האדם הראשון

אם כך עכשיו ניתן לתרץ מדוע ולבכתה הוא בכף זעירא  כי שרה הגיעה לשלמות עד כדי כך שהיא לא מתה בגלל נחש קדמוני אלה בגלל קרית ארבע שזה מסמל את המרכבה של הקב"ה כלומר יש לה חלק בשלמות של המרכבה ששלושה  האבות ודויד המלך מרכיבים את המרכבה ועל אחת כזאת לא ניתן לבכות בכי רגיל כי אם בכי קטן כלומר לא בגלל חטא או חסרון של שרה אלה בגלל הדרגה הגבוהה ששרה הגיע במותה . וכדי להבין את דרגתה של שרה

כתוב באסתר רבה (וילנא) פרשה א

ר' עקיבא היה יושב ודורש ונתנמנמו התלמידים בעא לערערה יתהון אמר מה זכתה אסתר למלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה, אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא תבא אסתר בתה של שרה שחיתה שבע ועשרים ומאה שנה ותמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה

כלומר יש קשר ישיר בין שרה לבין אסתר שמלכה על 127 מדינות כשנות חייה של שרה וכאן  אולי רואים את הקשר בן "אסתהר" שאסתר באה ממנה שהקב"ה שם אותה בן 7 כוכבים בשמים של כימה כי לא התפתתה לעוזא ועזאל המלאכים לאסתר והקשר של אסתר לשרה שעמדה בשני ניסיונות מול פרעה ומול אבימלך וכן את סגירת המעגל בין תחילת הקמת העם היהודי עד קבלת התורה מרצון בזמן מגילת אסתר והתפקיד הגדול של שרה ואסתר במאורעות הללו .

ונשאר לנו להבין מה התפקיד של המלך דויד בהשלמה של הרגל הרביעית של המרכבה וזה נכתוב בעזרת השם בלי נדר בשיעור הבא

פרשת וירא מה מקור השדים ? מה האומנות של נעמה ? האם אסתר היא ההיפך של נעמה ? ‏י"ז/חשון/תשע"ו

בס"ד

פרשת וירא מה מקור השדים ? מה האומנות של נעמה ? האם אסתר היא ההיפך של נעמה ? ‏י"ז/חשון/תשע"ו

כותב הזוהר כרך ב (שמות) פרשת פקודי דף רלא עמוד ב

ועל דא כיון דחזא אדם דאתקטיל הבל ואתתריך קין אמר מה אנא אוליד מכאן ולהלאה, אתפרש מאתתיה מאה ותלתין שנין, ורוחין נוקבי מסאבי הוו אתיין ומתחממן מניה והוה אוליד רוחין ושדין ואקרון נגעי בני אדם ואוקימנא, לבתר קני ואתלבש בקנאה ואתחבר באתתיה ואוליד לשת

יוצא לנו שהזוהר הקדוש מלמד אותנו שמקור השדין והרוחין הוא תוצאה של הזוהמה של נחש שבא על חוה והולידה את קין ואז האדם הראשון פרש מאשתו חוה 130 שנה ובזמן הזה באו רוחין ממין נקבה ואז נולדו רוחין ושדין  שנקראים נגעי בני אדם .

כתוב בזוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף עו עמוד ב

בתר דאתא חוויא על חוה ואטיל בה זוהמא לבתר אולידת קין (בראשית קעח א) מתמן (ס"א נתייחסו) נתחייבו כל דרין חייבין דעלמא ומדורא דשדין ורוחין מתמן אשתכחו ומסטרוי, ובגיני כך כל רוחין ושדין פלגותא אית בהו מבני נשא דלתתא, ופלגותא ממלאכי עלאי דלעילא, וכן כד אתילידו מאדם אינון אחרנין, כלהו אשתכחו כהאי גוונא פלגו מתתאי ופלגו מעלאי, בתר דאתילידו מאדם

וממשיך הזוהר הקדוש ומלמד אותנו שאותם רוחין ושדין יש בהם חצי מלמעלה וחצי מלמטה כי הם שילוב בן הנחש שבא מלמעלה וחלק מהאדם שנוצר למטה . 

וממשיך הזוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף יט עמוד ב

אדם מאה ותלתין שנין שמש ברוחין נוקבין עד דאתת נעמה ומגו שפירו דילה טעו בני האלהים בתרה עז"א ועז"אל ואולידת מנייהו ומנה אתפשטו רוחין בישין ושדין בעלמא דאיהי אזלת ומשוטטת דליליא

כלומר נעמה שהיא אחות תובל היא התוצאה של עיבור בין האדם הראשון לבין רוחות נקבה

ואומר רבינו בחיי בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק כב

ואחות תובל קין נעמה. דרשו רבותינו ז"ל: (ב"ר כג, ד) אשתו של נח היתה, ונקראת כן על שם שהיו מעשיה נאים ונעימים. ויש אומרים, שהיא היתה אשת אשמדון אם אשמדאי והשדים נולדו ממנה

ואותה נעמה היא זו שעזא ועזאל המלאכים הולידו ממנה את הנפילים

וכתוב בראשית פרק ד

(כב) וְצִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כָּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת תּֽוּבַל־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה:

ואומר רש"י בראשית פרשת בראשית פרק ד פסוק כב

(כב) תובל קין – תובל אומנתו של קין. תובל לשון תבלין, תיבל והתקין אומנתו של קין לעשות כלי זיין לרוצחים:

וממשיך הזוהר הקדוש חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף לג עמוד ב

ר' אבהו אמר פשוטו של מקרא מורה על שהיתה חכמה במלאכת הברזל כמו אחיה תובל קין משמע דכתיב הוא היה אבי כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה הוא הוציא אומנות זו ואחותו עמו הה"ד ואחות תובל קין נעמה שהיתה בקיאה כמותו

כלומר נעמה שיצאה מזיווג הרוחין והאדם הראשון היית בקיאה באומנות הנחושת והברזל שרש"י מפרש כאומנות הרצח והלחימה וידוע שעוג מלך הבשן וסיחון היו מצאצאי הנפילים . וכבר הבאתי בעבר שהצבא של סיחון ועוג מלך הבשן היו גדולים יותר מצבא פרעה (ראה מאמר פרשת דברים ‏ח'/אב/תשע"ה).

וכנגד נעמה היה אחת ששמה אסתהר או  איסטהר שהיא ההיפך של  נעמה

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז מד

א"ל רדו ותדורו עמהן מיד קלקלו עם בנות האדם שהיו יפות ולא יכלו לכבוש את יצרן מיד ראה שמחזאי ריבה אחת ושמה איסטהר נתן עיניו בה אמר השמעי לי א"ל איני שומעת לך עד שתלמדני שם המפורש שאתה עולה בו לרקיע בשעה שאתה זוכרהו למדה אותו שם הזכירה אותו ועלתה לרקיע ולא קלקלה אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ופרשה עצמה מן העבירה לכו וקבעוה בין שבעה כוכבים הללו כדי שתזכו בהן לעולם ונקבעה בכימה

ואומר התלמוד בבלי מסכת מגילה דף יג עמוד א

רבי נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר - שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר. בן עזאי אומר: אסתר לא ארוכה ולא קצרה היתה אלא בינונית, כהדסה. רבי יהושע בן קרחה אמר: אסתר ירקרוקת היתה, וחוט של חסד משוך עליה. כי אין לה אב ואם - ובמות אביה ואמה, למה לי? אמר רב אחא: עיברתה - מת אביה, ילדתה - מתה אמה. ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת,

וצריך להבין את הקשר בין אסתר שלכאורה היא ההיפך של נעמה כי אסתהר עשתה את ההיפך ממה שעשתה נעמה ובעזרת השם ובלי נדר נעיין הנושא בעתיד

פרשת וירא למה יש לנו את סיפור פרעה עם שרה ולאחר מכן שרה עם אבימלך ? מה המשמעות של עצירת הרחם אצל האדם הראשון ולמה זה קשור לעצירת הרחם אצל אבימלך ושרה ? ‏י"ז/חשון/תשע"ו

בס"ד

פרשת וירא למה יש לנו את סיפור פרעה עם שרה ולאחר מכן שרה עם אבימלך ? מה המשמעות של עצירת הרחם אצל האדם הראשון ולמה זה קשור לעצירת הרחם אצל  אבימלך ושרה ? ‏י"ז/חשון/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק כ

(ב) וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה:

ואחותי היא כתוב גם בפרשה הקודמת במעשה של שרה ופרעה

בראשית פרק יב

(יט) לָמָ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ:

וכתבתי על זה בפרשת לך לך שאברהם הכניס את שרה לבית פרעה לכאורה לכתחילה ולא בדיעבד וזאת כי הבין ששרה צריכה לתקן את החטא של חוה (ראה פרשת לך לך י'/חשון/תשע"ו )

ואולי אפשר להגיד אחותי היא כי אדם וחוה יש להם יחס של אח ואחות כי הם  נבראו ישירות ע"י הקב"ה ואם אברהם ושרה הם התיקון של אדם וחוה גם להם יש יחס של אח ואחות  

וצריך בירור מדוע הסיפור של שרה כופל את עצמו פעם עם פרעה ופעם עם אבימלך כמעט באותו אופן

קודם כל נראה את ההבדלים בן ששני המצבים

בלך לך וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ  בפרשת וירא וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ

כלומר בלך לך אברהם הוא אברם ושרה שרי ופרשת וירא אברהם הוא אברהם ושרי שרה .

בפרשת לך לך וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה בפרשת וירא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה

בפרשת לך לך    וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ      בפרשת וירא וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ:

אנחנו רואים שאצל פרעה ההתייחסות היא רק לאשתו של אברהם ללא הזכרת השם אבל בפרשת וירא אבימלך מתייחס לשרה כשרה ולא רק כאשתו של אברהם .

ובפרשת לך לך פירשתי שכל המהלך בבית פרעה זה תיקון חטא האדם הראשון שהתחיל בפיתוי של חוה שגרם לאדם הראשון לאכול מעץ פרי הדעת ואכילה זו הביאה עליו מות וכאן שרי בבית פרעה התחילה את התיקון שעמדה מול פרעה ולא נתפתתה וגרמה לכך שאברהם חי בגללה כלומר תיקנה את המות שחוה גרמה לאדם הראשון . ועכשיו צריך להבין לאור זאת את המהלך אצל אבימלך

כתוב תיקוני זוהר תקונא שתין ותשע דף צט עמוד ב

ועוד האדם ידע ידע חובא דיליה במאי בקין כמה דאת אתמר ותהר ותלד את קין בגין דעליה אתמר כי משרש נחש יצא צפע דאיהו זוהמא דאטיל נחש בחוה

אבל בהבל היה שני צדדים כמו שאומר התיקוני זוהר תקונא שתין ותשע דף קיח עמוד א

ותוסף ללדת את אחיו את הבל תא חזי הבל איהו הלב ואית תרין בתים בלבא לב חכם לימינו הבל לב כסיל לשמאלו דא הבל קין איהו יניק מתרוייהו ואיהו עץ טוב ורע וקין איהו זוהמא דנחש דאטיל בחוה ועליה אתמר כי משרש נחש יצא

אבל לאדם וחוה היה עוד בן והוא שת וכך כותב הזוהר כרך ב (שמות) פרשת פקודי דף רלא עמוד ב

ועל דא כיון דחזא אדם דאתקטיל הבל ואתתריך קין אמר מה אנא אוליד מכאן ולהלאה, אתפרש מאתתיה מאה ותלתין שנין, ורוחין נוקבי מסאבי הוו אתיין ומתחממן מניה והוה אוליד רוחין ושדין ואקרון נגעי בני אדם ואוקימנא, לבתר קני ואתלבש בקנאה ואתחבר באתתיה ואוליד לשת דכתיב (בראשית ה) ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת, דא איהו בדמותו כצלמו מה דלא הוה הכי בקדמיתא

כלומר יש לנו באדם הראשון שני שלבים שלב ראשון זה ההולדה של קין והבל וההשפעה של החטא גם על קין וגם על הבל אבל האדם הראשון מנסה לתקן את מצבו על ידי פרישה מחוה ולאחר 130 שנה של פרישה מחוה וניסיון של האדם הראשון לנקות את עצמו מן הזוהמה של נחש הוא מוליד את שת אבל הפעם ללא השפעת הזוהמה

בראשית פרק ה

(ג) וַֽיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד בִּדְמוּת֖וֹ כְּצַלְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵֽׁת:

וזה מה שאומר הזוהר - השמטות כרך א (בראשית) דף רנג עמוד ב

ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת אוליפנא מהכא דאחרנין לא הוו בדיוקנא דיליה ודא בדמותו כצלמו אתעביד בתקונא דגופא בתקונא דנפשא בארח מישר כדקא יאות,

אם כן מאוד מובן שכמו שאצל האדם הראשון היו שני הולדות בהתחלה של קין והבל אבל עם הזוהמה של נחש שפיתה את חוה ולאחר מכן אחרי שהאדם הראשון נמנע מלהוליד 130 שנה וניקה את עצמו מן הזוהמה והוליד עם חוה את שת אבל הפעם הוא היה בדמותו ובצלמו כלומר ללא השפעת הזוהמה אם כן אצל שרה הדבר דומה אברם ושרי תקנו את החטא הראשון במעשה עם פרעה אבל היה זה תיקון בדרגה של שרי ואברם ואז שרי מולידה את ישמעאל עם הגר שהיא ביתו של פרעה שנתן את ביתו כפילגש לאברם  כמו שאומר הבראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מה

אמר ר"ש בן יוחאי הגר בתו של פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (בראשית טז) ולה שפחה מצרית ושמה הגר, הא אגריך, אף אבימלך כיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחרת, הה"ד (תהלים מה) בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר.

כלומר הסיפור עם פרעה הוא התחלת תהליך התיקון ובהמשכו ההולדת של ישמעאל כנגד ההולדה של קין והבל ובהמשך תיקון של האדם הראשון וחוה שמולידים את שת לאחר 130 שנה של עצירת פרו ורבו ללא זוהמה וכנגד זה אברם ושרי שמתקנים את עצמם והופכים לאברהם ושרה וגם כאן יש עצירת רחם כלומר אברהם ושרה לא יכולים להוליד ובהמשך התיקון עם אבימלך ואז ההולדה של יצחק כמו שאנחנו רואים בסמיכות בין סיום עצירת הרחם של בית אבימלך ומיד סיום עצירת הרחם של שרה

בראשית פרק כ

(יח) כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְקֹוָ֔ק בְּעַ֥ד כָּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם: ס

(א) וַֽיקֹוָ֛ק פָּקַ֥ד אֶת־שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְקֹוָ֛ק לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר:

ולכן יש את השינוי שהראנו בין  הפרשות שבפרשת לך לך עם פרעה שרה מוזכרת אצל פרעה רק כאשתו של אברהם ובפרשה שלנו היא מוזכרת כשרה כי יש הבדל בן שרי בפרשת לך לך שבו היא רק בדרגת אישתו של אברם לשרה של הפרשה שלנו כי שרה עברה תהליך גדול של תיקון

לסיכום אנחנו רואים שתהליך התיקון של שרה ואברהם של אדם וחוה מקבילים אחד לשני ולכן יש תהליך מול פרעה ותהליך דומה מול אבימלך אבל כל אחד זה תיקון בפני עצמו והולדת יצחק מקבילה להולדת שת . ועצירת הרחם אבל האדם הראשון 130 שנה דומה לעצירת הרחם אצל שרה ואברהם .

 

 

 

 

פרשת לך לך מה התפלל אברהם על ישמעאל ? מה הזכות של ישמעאל על ארץ ישראל ? עד מתי יהיה לישמעאל זכות על ארץ ישראל ? מה סופם של ישמעאל ועשיו ? ‏י'/חשון/תשע"ו

בס"ד

פרשת לך לך  מה התפלל אברהם על ישמעאל ? מה הזכות של ישמעאל על ארץ ישראל ? עד מתי יהיה לישמעאל זכות על ארץ ישראל ? מה סופם של ישמעאל ועשיו ?  ‏י'/חשון/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק יז

(יח) וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ:

(יט) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו:

(כ) וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֘ שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל:

ואומר האור החיים בראשית פרשת לך לך פרק יז פסוק יח

לפניך על דרך אומרו ואתם הדבקים בה' וגו' והוצרך לתפלה לפי שראה בו סימנים לא טובים שעל כל פנים לא תהיה רשעת הרשע נעלמת מעיני הצדיק ומה גם בנו, לזה התפלל עליו שיהיה צדיק, וגילה דעתו כי הוא זה מבוקשו וכמו שפירשתי בפסוק (ט"ו ג') הן לי. והבטיחו ה' שיהיה זרעו ככוכבים ושואל שתתקיים הבטחה זו בישמעאל:

אברהם רואה את ישמעאל חלק בלתי נפרד מהזרע שלו ורוצה שיחיה ויהיה חלק מההבטחה של הקב"ה על זרעו של אברהם ובמאמר הקודם דיברנו שהמעשה של שרה בבית פרעה היה תחילת התיקון של החטא של חוה והתוצאה של המעשה הזה שפרעה נתן את ביתו הגר לאברהם

בראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מה

אמר ר"ש בן יוחאי הגר בתו של פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (בראשית טז) ולה שפחה מצרית ושמה הגר, הא אגריך, אף אבימלך כיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחרת, הה"ד (תהלים מה) בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר.

כלומר יש כאן מהלך של תיקון שבו פרעה נותן לאברהם את ביתו לאחר שראה את הניסים שקרו עם שרה ולכאורה התיקון של העולם צריך להיות לכל באי העולם כמו שכותב  הכתר יונתן בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק טו

(טו) ואיבה אשית בינך ובין האשה, בין זרע בניך ובין זרע בניה, ויהי כשיהיו בניה של האשה שומרים מצוות התורה יהיו מכוונים ומכים אותך על ראשך, וכשיעזבו את מצוות התורה תהיה מכוון ותשך אותם בעקביהם, אך להם יהיה רפואה, ולך לא יהיה רפואה, ועתידים הם לעשות שלום ופיוס בימי מלך המשיח:

כלומר לעתיד לבא יהיה תיקון גם לזרע של הנחש שיכירו במלכות של הקב"ה על העולם ולכן ישמעאל שהוא מצד אחד קשור לצד הנחש מצד פרעה ומצד שני לאברם לפני שהפך לאברהם מתפלל עליו אברהם שהוא יגיע לתיקונו בסופו של דבר .

אבל יש הבדל מהותי בן ישמעאל לבן בני ישראל כמו שכותב הזוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף לב עמוד א

מה עבד קודשא בריך הוא ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא בגין ההוא גזירו דבהון, וזמינין בני ישמעאל למשלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנא סגי כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו, ואינון יעכבון להון לבנ"י לאתבא לדוכתייהו עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל

הזכות של ישמעאל שאברהם התפלל עליו וכמו כן מל אותו שיש לו חלק בארץ ישראל עד שתיגמר זכותו של ישמעאל ואז ישראל יוכלו לשלוט לבדם בארץ ישראל כי ארץ ישראל זה המקום המיוחד לעם ישראל . וזה כל כך אקטואלי היום שאנחנו רואים את הצאצאים של בני ישמעאל דבקים בארץ ישראל ולא נותנים לנו לשבת בארץ ישראל במנוחה . ולכן אין לנו ולהמתין להגדיל את זכותנו על ידי קיום המצוות ולימוד התורה עד שתיגמר הזכות של ישמעאל בארץ ישראל .

אבל בכל מקרה לישמעאל יהיה חלק בימות המשיח כמו שכתבנו כמה פעמים וכמו שכותב הכתר יונתן ואומר הנביא ישעיהו פרק יט

(כד) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלִ֣ישִׁיָּ֔ה לְמִצְרַ֖יִם וּלְאַשּׁ֑וּר בְּרָכָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ:

והמפרשים אומרים מצרים זה ישמעאל ואשור זה עשיו ואז  יתקיים הברכה של הקב"ה לאברהם שיהיה תיקון לכל זרעו גם לישמעאל וגם לעשיו כמו שכתוב בראשית פרק יז

 

(ו) וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ:

(ז) וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ:

ואומר הגור אריה בראשית פרק יז

"והקמותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך" וזה נאמר על ישראל, אבל "ונתתיך לגוים" יש לפרש על כל גוים שיצאו ממנו:

לסיכום לישמעאל ולעשיו יהיה חלק בזמן ביאת המשיח , באופן זמני ועד שתגמר זכותו לישמעאל יש זכות בארץ ישראל והוא גורם לנו שאנחנו לא יכולים לזכות בשלמות בארץ ישראל עד שתגמר זכותו

פרשת לך לך האם אברהם חטא ששלח את שרה לבית פרעה ? מה הייתה הכוונה של אברהם ששלח את שרה לבית פרעה ? מתי היה תחילת השינוי מסילוק השכינה להקרבת השכינה ? ‏י'/חשון/תשע"ו

בס"ד

פרשת לך לך האם אברהם חטא ששלח את שרה לבית פרעה ? מה הייתה הכוונה של אברהם ששלח את שרה לבית פרעה ? מתי היה תחילת השינוי מסילוק השכינה להקרבת השכינה ? ‏י'/חשון/תשע"ו

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

בראשית פרק יב

(יא) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ:

(יב) וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ:

(יג) אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ:

ואומר רבינו בחיי בראשית פרשת לך לך פרק יב פסוק יג

אמרי נא אחותי את. הנה זה החטא שחטא אברהם בשוגג, הוא שעליו היה גלות מצרים, ובודאי היה חטא גדול שהביא אשתו הצדיקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בהש"י שיציל אותו ואת אשתו, ועוד שחטא בצאתו מן הארץ שנצטוה עליה מתחלה ויצא משם על אודות הרעב, והיה לו לבטוח בהש"י כי יפדנו ברעב ממות, ועל החטא הזה נגזר על זרעו גלות מצרים, כי במקום החטא שמה העונש, זה לשון הרמב"ן ז"ל.

אבל הגמרא בתלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד א

אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? מפני שעשה אנגרייא בת"ח, שנאמר: וירק את חניכיו ילידי ביתו, ושמואל אמר: מפני שהפריז על מדותיו של הקדוש ברוך הוא, שנא': במה אדע כי אירשנה; ורבי יוחנן אמר: שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר: תן לי הנפש והרכוש קח לך. וירק את חניכיו ילידי ביתו - רב אמר: שהוריקן בתורה, ושמואל אמר: שהוריקן בזהב.

ובאף אחד מן הסיבות הגמרא לא מזכירה את החטא של שליחת שרה לבית פרעה וקשה על הרמב"ן ועוד קשה שאומר המסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק לו

עשר נסיונות נתנסה אברהם אבינו [ועמד בכולם] להודיע כמה היא גדולתו של אברהם אבינו ואלו הן [באור כשדים] לך לך מארצך וממולדתך. ביציאת חרן ויהי רעב בארץ. ושנים בשרה [אחד בפרעה ואחד באבימלך]

אם כן שני הניסיונות של שרה אצל פרעה ואבימלך היו חלק מעשר ניסיונות של אברהם  ואם כך הרי ידוע שאברהם עמד בכל הניסיונות כלומר לא חטא במעשה של שרה עם פרעה ועם אבימלך ואם כן קשה על הרמב"ן שאמר שאברהם חטא

ואני רוצה לתת הסבר אחר על מעשיו של אברהם שלפי ההיגיון הפשוט קשה להבין את ההחלטה שלו לשלוח את שרה לבית פרעה

כתוב  בראשית פרק ג

(יד) וַיֹּאמֶר֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֥ים׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֘ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ:

(טו) וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב: ס

ואומר רבינו בחיי בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק טו

(טו) ואיבה אשית. אין לנו איבה עם הנחש יותר מבשאר שרצים, אבל הכתוב ירמוז בנסתר כי גוף הנחש הערום היה כלי מוכן לפורענות לקבל כח הנקשר בו, והוא שהחטיא את חוה, וע"י כן נקנסה מיתה על כל זרעה, והוא האיבה בין הנחש ובין זרעה של חוה.

האדם הראשון חטא וכך גם חוה . החטא של האדם הראשון גרם לסילוק השכינה מהארץ עד לרקיע השביעי כמו שכתבתי שבוע שעבר בפרשת נח וכתוב בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יט

עיקר שכינה בתחתונים הייתה, כיון שחטא אדם הראשון ניסתלקה לרקיע הראשון, חטא קין עלה לרקיע השיני, חטא דור אנוש עלה לשלישי, חטא דור המבול לרביעי, דור הפלגה לחמישי, סדומיים לששי, מצריים בימי אברהם לשביעי, וכנגדן עמדו ז' צדיקין אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה והורידו אותה לארץ, אברהם משביעי לשישי, יצחק הוריד משישי לחמישי, יעקב הוריד מחמישי לרביעי, לוי הוריד מרביעי לשלישי, קהת הוריד משלישי לשיני, עמרם הוריד משיני לראשון, משה הורידה למטה, אמר ר' יצחק כת' וצדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט) ורשעים מה יעשו, פורחין באויר אתמהא, אלא שהרשעים לא השכינו שכינה לארץ.

כלומר במצרים  של אברהם השכינה הגיע לרקיע השביעי ואז אברהם מתחיל את התיקון והחזרת השכינה לארץ ואני רוצה להגיד שתחילת התיקון היה במצרים במעשה של שרה .

תחילת החטא של האדם הראשון היה שהנחש פיתה  את חוה ותחילת התיקון של החטא הזה הוא ששרה נכנסת למצב של פיתוי אצל פרעה אבל עומדת בניסיון כלומר זה תחילת התיקון של הקלקול של חוה . 

ולכאורה חוה הביאה  בחטא שלה מיתה לאדם הראשון וכאן שרה ע"י כניסתה לבית פרעה מצילה את אברהם כלומר בדיוק היפוך הקלקול של חוה ולכן אברהם אומר לשרה וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ  כלומר את מתקנת את הקלקול של חוה ובזכותך אני אחיה בדיוק הפוך למה שגרמה חוה . וכך כותב בדיוק השם משמואל בראשית פרשת חיי שרה

ויש לומר שמה"ט הכניס אברהם את שרה לנסיון זה ולא הלך לארץ אחרת שלא יסתכן עבור שרה, שבמכוון עשה ככה לתקן חטא אדה"ר, ולעומת שחוה אתפתת ואתדבקת בחויא, בטח בשרה שלא תתפתה ולא יטיל בה זוהמא כלל, וממילא לא יהי' להנחש שום מקום להתקרב אליו, ויהי' לגמרי היפוך ענין אדה"ר וחוה ובזה יתוקן החטא.

והזוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קכב עמוד ב

ת"ח אתת חוה לעלמא אתדבקת בהאי חויא ואטיל בה זוהמא וגרמא מותא לעלמא ולבעלה, אתת שרה ונחתת וסלקת ולא אתדבקת ביה כמה דאת אמר (בראשית י"ג) ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו, אתא נח לעלמא מה כתיב (שם ט') וישת מן היין וישכר ויתגל וגו' ובגין דאברהם ושרה לא אתדבקו ביה בג"כ שרה זכתה לחיין עלאין לה ולבעלה ולבנהא בתראה הדא הוא דכתיב (ישעיה נ"א) הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, ועל דא ויהיו חיי שרה דזכתה בהו בכלהו ולא כתיב בכלהו נשי ויהיו חיי חוה וכן בכלא היא אתדבקת בחיין ועל דא דילה הוו חיין:

כלומר כמעט במפורש הזוהר כותב ששרה היא ההיפך של חוה ולכן כתוב רק בה חיי שרה .

וצריך להגיד  שכתוב ויעל אברם ממצרים זה תחילת התיקון של אברהם ושינוי הכיוון מסילוק השכינה לכיוון הבאת השכינה לארץ וגם כך ניתן להבין מהאלשיך בראשית פרק יב

ונבא אל הענין, והוא, כי למען הקל ותת תקוה לישראל לצאת מהגלות ההוא בל יאבדו שמה, הכין מעתה מעין צערם, לאברם ושרה. וגם זכות שרה שגדרה עצמה מן הערוה שעל ידי כן נגאלו ישראל כמדובר.

ובשמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ג

א"ר אליעזר לכך נהפך המטה לנחש כנגד פרעה שנקרא נחש שנאמר (יחזקאל כט) התנים הגדול

וזה הקשר בן נחש לפרעה שיש בו שורש  נחש ושרה שיש בה שורש חוה

ועדיין צריך בירור והבנה על מקרים דומים למקרה שבפרשה שלנו על שרה עם אבימלך , על רבקה עם אבימלך ,על  יעל עם סיסרא , אסתר עם מרדכי ואחשורוש שהם סיפורים דומים עם מהלך  דומה ובעזרת השם בלי נדר נראה עם נוכל לתת ביאור וקשר בן הדברים