בס"ד
פרשת תולדות מה המקור שהידור במצווה זה
שליש במצוה ? למה הגמרא הסתפקה האם זה שליש מלבר או שליש מלגו א'/כסלו/תשע"ו
נכתב לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ט עמוד ב
אמר ר' זירא: בהידור מצוה - עד שליש
במצוה. בעי רב אשי: שליש מלגיו או שליש מלבר? תיקו. במערבא אמרי משמיה דרבי זירא:
עד שליש משלו, מכאן ואילך משל הקדוש ברוך הוא.
הגמרא מסתפקת שליש מלגו או שליש מלבר אבל מה המקור של השיעור של שליש במצווה ?
עין רעה 1/60
עין בינונית 1/50 עין טובה 1/40
הידור מיצוה שליש במצווה בו נבין את המושגים של מלבר ומלגו
שליש מלבר (מבחוץ ) כיצד מחשבים את זה ? הכלל הוא מחלקים לשנים ומכפילים בשלוש
דוגמא : אם יש לנו 6 חלקים שליש מלבר של 6 שווה 9 החשבון
הוא : 6/2 * 3 = 9
כלומר אנחנו מוסיפים חלק נוסף מבחוץ כך
שיש סה"כ 3 חלים שווים של 3
שליש מלגו (מבפנים ) כיצד מחשבים את זה ? הכלל הוא : מחלקים ל 3 ומכפילים
ב4 שליש מלגו של 6 שווה 8
החשבון הוא 6/3
* 4 = 8
כלומר אנחנו מוסיפים חלק ששוה לשליש
מהחלק המקורי סה"כ 4 חלקים של 2
הכלל הוא שליש מלבר זה סכום חלקי 2 כפול 3 =
1.5
שליש מלגו זה סכום
חלקי 3 כפול 4 =
1.33
כלומר אם אנחנו לוקחים X יחידות ורוצים לדעת כמה זה שליש מלבר הנוסחה
הכללית זה להכפיל X ב 1.5 שזה 1.5X ושליש מלגו זה X כפול 1.33 שזה 1.33X
עד כאן הסבר כיצד ניתן לחשב את שליש
מלבר ושליש מלגו ועכשיו נעבור לחשבון מה המקור של הספק של הגמרא
ההפרש בין עין רעה לעין טובה זה שלישי מלבר
1/60 חלקי 2 * 3 = 1/40
אם נעשה חשבון עשרוני 1//60 זה 0.166 1/40
זה 0.025 או נעשה לפי הנוסחה שדלנו
1.666 כפול
1.5 = 0.025
כלומר למסקנה הידור מצווה מלבר זה ההפרש בין עין רעה לעין טובה .
ההסתפקות של הגמרא בשליש מלגו שאולי הידור מצווה נחשב שיעור קטן יותר וזה
ההפרש בין עין רעה לממוצע בין עין בינונית לעין טובה
עין בינונית זה 1/50
עין טובה זה 1/40 הממוצע הוא
1/45
ההפרש בין עין רעה לממוצע בין עין
בינונית לעין טובה זה בדיוק שליש מלגו
1/60
חלקי 3 * 4
= 1/45 או בשבר עשרוני
0.166
כפול 1.33 =
0.22
כלומר הגמרא מסתפקת האם ההפרש של הידור
מצוה הוא יותר קטן והוא ההפרש בין עין רעה לממוצע בין עין בינונית לעין טובה .
והחשבון יוצא בדיוק לפי ספק של הגמרא
ובכמה מקומות בגמרא מצינו הכרעת ההלכה
ע"י ממוצע האפשרויות
תלמוד בבלי מסכת זבחים דף לז עמוד ב
והחטאת - שתי מתנות. אמר רב הונא:
מ"ט דב"ש? +ויקרא ד+ קרנות קרנות קרנות - הרי כאן שש, ארבעה למצוה ושתים
לעכב. ובית הלל? קרנת קרנת קרנות - הרי כאן ארבע, שלש למצוה אחת לעכב. ואימא:
כולהו למצוה! כפרה בכדי לא אשכחן. ואיבעית אימא: היינו טעמא דבית הלל, אהני מקרא
ואהני מסורת, אהני מקרא לטפויי חדא, ואהני מסורת לבצורי חדא.
ואומר רש"י מסכת זבחים דף לז עמוד
ב
אהני קרא - דמשמע שש.
ואהני מסורת - דמשמע ארבע הלכך טפי
חדא אמסורת ובציר חדא ממקרא והוו להו חמש נמצא ששנה באחת.
פרוש : לפי המסורת המשמעות זה ארבע לפי
המקרא המשמעות זה שש והממוצע זה חמש וכך צריך להיות כלומר ממוצע זה סברא שניתן
במקרים מסוימים לקבוע באמצעותה את ההלכה
לסיכום :
המקור על פי המהלך שלי שהידור מצווה זה
שליש במצוה באה מההפרש שבין עין רעה לעין טובה שזה בדיוק שליש מלבר והגמרה הסתפקה האם השיעור נמוך יותר
שהוא ההפרש בין עין רעה לממוצע בין עין בינונית לעין טובה שזה שליש מלגו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה