פרשת שמיני מה הקשר של הפרשה שלנו להפטרה ? למה נדב ואביהוא מתו ? למה עוזא מת ? האם הם רצו להגדיל כבוד שמיים או להמעיט כבוד שמיים ? אם הכוונה שלהם היה להגדיל כבוד שמים למה הם מתו ? מה הבסיס לטעות שלהם ? מה הקשר לדויד המלך ? מה הקשר למה שכתוב בתהילים זְ֭מִרוֹת הָֽיוּ־לִ֥י חֻקֶּ֗יךָ בְּבֵ֣ית מְגוּרָֽי? מדוע רפיון בדברי תורה בשילוב רצון להגדיל כבוד שמיים הוא מסוכן ? מה הקשר לדברי החתם סופר שחדש אסור מהתורה ? כיצד עלינו להתנהג בדבר שהוא חדש ? מה הקשר לעגלה חדשה שהנהיגה את ארון הקודש ? ‏כ"ג/ניסן/תש"פ

בס"ד
פרשת שמיני מה הקשר של הפרשה שלנו להפטרה ? למה נדב ואביהוא מתו ? למה עוזא מת ? האם הם רצו להגדיל כבוד שמיים או להמעיט כבוד שמיים ? אם הכוונה שלהם היה להגדיל כבוד שמים למה הם מתו ? מה הבסיס לטעות שלהם ? מה הקשר לדויד המלך ? מה הקשר למה שכתוב בתהילים זְ֭מִרוֹת הָֽיוּ־לִ֥י חֻקֶּ֗יךָ בְּבֵ֣ית מְגוּרָֽי?  מדוע רפיון בדברי תורה בשילוב רצון להגדיל כבוד שמיים הוא מסוכן ? מה הקשר לדברי החתם סופר שחדש אסור מהתורה ? כיצד עלינו להתנהג בדבר שהוא חדש ? מה הקשר לעגלה חדשה שהנהיגה את ארון הקודש ? ‏כ"ג/ניסן/תש"פ

כתוב בויקרא פרשת שמיני פרק י פסוק א - ב

(א) וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת וַיַּקְרִ֨יבוּ לִפְנֵ֤י יְקֹוָק֙ אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם:

(ב) וַתֵּ֥צֵא אֵ֛שׁ מִלִּפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ק וַתֹּ֣אכַל אוֹתָ֑ם וַיָּמֻ֖תוּ לִפְנֵ֥י יְקֹוָֽק:

ובהפטרת שמיני כתוב שמואל ב פרק ו פסוק ג

(ג) וַיַּרְכִּ֜בוּ אֶת־אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וַיִּשָּׂאֻ֔הוּ מִבֵּ֥ית אֲבִינָדָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בַּגִּבְעָ֑ה וְעֻזָּ֣א וְאַחְי֗וֹ בְּנֵי֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב נֹהֲגִ֖ים אֶת־הָעֲגָלָ֥ה חֲדָשָֽׁה:

ומיד בפסוק י שמואל ב פרק ו פסוק ו - ז

(ו) וַיָּבֹ֖אוּ עַד־גֹּ֣רֶן נָכ֑וֹן וַיִּשְׁלַ֨ח עֻזָּ֜א אֶל־אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ וַיֹּ֣אחֶז בּ֔וֹ כִּ֥י שָׁמְט֖וּ הַבָּקָֽר:

(ז) וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְקֹוָק֙ בְּעֻזָּ֔ה וַיַּכֵּ֥הוּ שָׁ֛ם הָאֱלֹהִ֖ים עַל־הַשַּׁ֑ל וַיָּ֣מָת שָׁ֔ם עִ֖ם אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים:

ומה הקשר בין שני הדברים ?

אומר הכתר יונתן ויקרא פרשת שמיני פרק י פסוק א

(א) ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישׂימו עליה קטורת סמים ויקריבו לפני יי אש זרה מִן כיריים מה שלא צִווה אותם:

ואומר החזקוני ויקרא פרשת שמיני פרק י פסוק ב

וי"א טעו בהוראתו להקריב באותו יום אש זרה ומה שכתוב ונתנו בני אהרן הכהנים אש שאעפ"י שהיא יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט, היינו מאותו יום ואילך שכבר ירדה מן השמים אבל באותו יום שעדיין לא ירדה מן השמים ורצה הקדוש ברוך הוא להתכבד בה לעיני כל העם לא צוה אותם והיינו דכתיב אשר לא צוה אותם שלא למעט כבוד שכינה כמו שמצינו באליהו ואש לא תשימו. ותאכל אותם וימתו מדה כנגד מדה נענשו כאן באש לפי שמצינו במראה כבוד שכינה שהוא כאש אוכלת והוזהרו בה בסיני כמו שפרש"י בפרשת משפטים גבי ויחזו את האלהים, ולזקני ישראל באש תבערה בפרשת בהעלותך. ד"א מדה כנגד מדה חטאו כאן באש ולקו באש.

כלומר נדב ואביהו מיעטו כבוד שמים ולכן נענשו .

ולגבי עוזא   אומר מלבי"ם שמואל ב פרק ו פסוק ו

(ו) ויבואו. אחר ששגו בכל אלה הוסיף עוזא לפשוע במה ששלח ידו לאחוז בארון, בחשבו שצריך סמך בל יתמוטט, והיה לו לדעת כי ה' השוכן בו נושא לא נישא, ואמרו חז"ל (סוטה לה א) נושאיו נשא את עצמו לא כל שכן, והסבה לזה היתה כי שמטו הבקר מתחת העגלה, והיה לו להבין שזה היה משאתם ופחדם:

גם עוזא הקטין כבוד שמים שחשב שהוא זה שצריך לסמוך את הארון . כלומר 2 העניינים גם בפרשה שלנו וגם בהפטרה של הפרשה זה עניין של כבוד שמיים .

אצל משה ואהרון היה זה אש משמים שיצאה וכולם ראו  את כבוד השם ויקרא פרשת שמיני פרק ט פסוק כג - כד

(כג) וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ וַֽיְבָרֲכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְקֹוָ֖ק אֶל־כָּל־הָעָֽם:

(כד) וַתֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְקֹוָ֔ק וַתֹּ֙אכַל֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ אֶת־הָעֹלָ֖ה וְאֶת־הַחֲלָבִ֑ים וַיַּ֤רְא כָּל־הָעָם֙ וַיָּרֹ֔נּוּ וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם:

ואצל נדב ואביהוא היה כאן ביטול כבוד שמים כי האש הראשונה היית אש זרה ולא משמים .

ונשאלת השאלה האם נדב ואביהו רצו בכונה להקטין כבוד שמיים ?

ואומר האמרי אמת ויקרא פרשת שמיני שנה תרצג

במדרש ויקהל (מח א) טוב שם משמן טוב (קהלת ז א) טוב היה שמותן של חנניה מישאל ועזריה משמן המשחה שנמשחו נדב ואביהוא למה שאלו נכנסו להקריב ויצאו שרופין ואלו נכנסו וכו' נדב ואביהוא היו אנשים גדולים ביותר ונכנסו למסור נפשם וזה הדמיון לחנניה מישאל ועזריה, הם ידעו זאת, הם דחקו את השעה ונדחו מפני השעה, איתא (ויק"ר כ ו) שעל נדב ואביהוא נאמר להכות נדיבים על יושר (משלי יז כו), נדב ואביהוא נדבו עצמם כליל על קידוש השם אלא שענין זה יהיה לעתיד כשיהא תקון השלם ויתגלה היושר שרמוז בר"ת של יתגדל ויתקדש שמיה רבה

בדיוק הפוך נדב ואביהו רצו לפי דעתם להגדיל כבוד שמים על ידי מסירות נפש אבל התוצאה היית הפוכה אותו הדבר עם עוזא .

ואומר השו"ת טוב טעם ודעת מהדורא תליתאי ב סימן רלה

והנה עגלה זו הוי יותר כבוד מהכתף דנהי ששאר עגלות היו בכתף יותר כבוד מעגלה מ"מ עגלה זו הוי יותר כבוד מן הכתף דהרי שגרוהו בו פלשתים ונעשה בו נסים כמשחז"ל בפסוק וישרנה הפרות בדרך. וא"כ הוי עגלה זו יותר כבוד מן הכתף ואעפ"כ נענש עוזא בשבילו בע"כ הוי העונש על שהיה חדשה דהוי ענין חדש מה שלא היה וזה אסור לשנות אפילו יהי' דרך כבוד יותר מן הראשון. לכך העולה מזה דאסור לשנות שום דבר כל דהו ממה שכבר היה אף שיהי' השינוי לעילוי

גם עוזא פעל מתוך רצון להגדיל כבוד שמים מתוך סברא שלו ומעבר לכך גם דויד המלך שראה אותו עושה את כל זה לא אמר לו דבר כלומר גם דויד המלך חשב שיש כאן הגדלת כבוד שמים . אבל הסברא הזאת להגדיל כבוד שמים תוך שינוי מהציווי של הקב"ה הוא אחד הסכנות הגדולות שאנחנו עומדים בפניהם כאשר מדובר בעולם משתנה כאשר צריך להכריע בדברים מתוך סברא ולפעמים נוטה הדעת האנושית בסברא בניגוד לדברים שהתורה  בכתב והתורה שבעל פה הורתה לנו.

וממה נובע אותם טעויות של גדולי עולם ?

תהלים פרק קיט פסוק נד

זְ֭מִרוֹת הָֽיוּ־לִ֥י חֻקֶּ֗יךָ בְּבֵ֣ית מְגוּרָֽי:

ואומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף לה עמוד א

דרש רבא: מפני מה נענש דוד שמת עוזא על ידו?⁽²²⁾מפני שקרא לדברי תורה "זמירות", שנאמר [תהלים קיט]: "זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי", כשהייתי בורח מפני אויבי ואגור [לשון פחד] מפניהם, הייתי משתעשע בחוקיך, והיו לי לזמירות לשעשעני.⁽²³⁾אמר לו הקדוש ברוך הוא לדוד: וכי על דברי תורה שכתוב בהן [משלי כג]: "התעיף עיניך בו ואיננו", [אם תכפול⁽²⁴⁾ עיניך לסתום עין בהיסח הדעת מהסתכל בהן, מיד ואיננו]", אתה קורא אותן זמירות!?לכן הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו!דכתיב בפרשת משא המשכן וכליו, כשחילק משה רבינו ללויים עגלות ובקר לשאת עליהם: "ולבני קהת לא נתן [משה עגלות] כי עבודת הקודש [הארון והשולחן והמנורה ומזבח הזהב] עליהם [מוטל לשאת אותם, ולכן] בכתף ישאו [ולא בעגלות]".ובפסוק זה נכשל דוד, שהרי: ואילו איהו דוד אתייה לארון הקודש בעגלתא [בעגלה], וכמו שנאמר: "וירכיבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה, וישאוהו מבית אבינדב אשר בגבעה".⁽²⁵⁾

מדברי הגמרא נלמד  שאותם טעויות של גדולי עולם באים מתוך איזה רפיון אפילו קל בלימוד התורה . דויד המלך אומר על לימוד התורה   שהם כמו זמירות מתוך כך הוא נכשל בטעות שלא מצפים מגדולי עולם . כלומר האופי האנושי נותן לאדם מצד אחד לחשוב שהוא מרבה כבוד שמיים אבל אם היה מעיין בתורה בכל כובד הראש היה מבין שהוא טועה .

וכך כותב השו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן קפא

וא"כ לענינינו ראוי לומר כי הכל לפי הזמן, אם נשתנו הביצים גם האתרוגים נשתנו, ולפי תכלית גמר גידולי האתרוגים שבזמנינו ככה יהי' שליש או חצי גמרם שראוי להקרא פרי לענין הכמות כשיהיה כביצה שבזמנינו, וכך יפה לנו שלא להבעית את ישראל בחדשות שלא שערו אבותינו, ומלתי כבר אמורה החדש אסור מן התורה בכל מקום:

כלומר האמרה חדש אסור מהתורה אמורה להזהיר כל אדם כאשר הוא בא לחדש דברים או לשנות סדרי עולם הוא צריך להיזהר מאוד גם אם הוא חושב לעצמו שעל ידי זה אני יגדיל כבוד שמיים . מכאן שהרצון להגדיל כבוד שמיים לפעמים הוא חלק מהיצר הרע של האדם שגורם לו לטעות בדברי תורה . והמשמעות של חדש אסור מהתורה שכל דבר שהאדם רוצה לחדש הוא צריך לקחת בחשבון שכל חידוש משנה דבר תורה והוא צריך להחמיר עם עצמו כי כל שינוי מדברי תורה זה הרס לעצמו והרס לעולם . וזה אולי מה שהפרשה הזאת רוצה להבהיר לנו שגם גדולי עולם כמו נדב ואביהוא ודויד המלך התכוונו לכבוד שמיים וטעו בזה קל וחומר בנו של קל וחומר אנחנו .

אומרת הגמרא חברותא מסכת שבת דף קיב עמוד ב

אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא:אם הראשונים נחשבים כאילו הם בני מלאכים - אנו נחשבים בני אנשים.ואם ראשונים נחשבים בני אנשים - אנו נחשבים כחמורים.ואפילו לא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא - כשאר חמורים.

ויש לנו רמז לנידון על חדש אסור מהתורה דברי הימים א פרק יג פסוק ז

(ז) וַיַּרְכִּ֜יבוּ אֶת־אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ עַל־עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה מִבֵּ֖ית אֲבִינָדָ֑ב וְעֻזָּ֣א וְאַחְי֔וֹ נֹהֲגִ֖ים בָּעֲגָלָֽה:

כלומר המעשה של עוזא היה  מעשה של דבר חדש של עגלה חדשה והתוצאה של המעשה הזה נמצא לפננו שעוזא מת .  

וזה דומה למה שאומר הנזר הקודש בראשית פרשת תולדות פרשה סה סימן י

ובכן הטיבו אשר דברו כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקוליס, כי הזורק אבן למרקוליס מכוון למרגמיה ולבטלו, ומ"מ באמת אדרבה בזה הוא נותן לו תוקף כח של כבוד וגדולה, כי זו היא עבודתו. אף כך השונה לתלמיד שאינו הגון אף על פי שכוונתו רצויה לשם שמים לבטל אצלו ע"י אבן התורה אבן של יצר הרע, מ"מ לפי האמת אדרבה בזה נותן תוקף כח ביותר ליצר הרע, לפי שע"י חכמת התורה בא יותר לידי ערמומיות של חטא, וממילא הרי הוא כאילו הוא הוסיף עוד אבן מכשול על לב האבן של יצר הרע, והוא ממש כדוגמת המוסיף אבן על אבני מרקוליס וכאמור, ונכון הוא. ושוב מצאתי מעין זה קצת בחידושי אגדות למהרש"א ע"ש ונהניתי:

כלומר לפעמים פעולה שלנו שמצד הסברא שלנו היא כבוד שמים במציאות זה פעולה הפוכה של היצר הרע בתוכנו שמסית אותנו לחשוב שיש בפעולה שלנו כבוד שמים אבל המציאות הפוכה לגמרי . והפתרון היחידי זה יראת שמים בשילוב של לימוד תורה מתוך הבנה שלימוד תורה מתעסק ברומו של עולם בדיוק אבל בדיוק כמו חבלן  שמנסה לפרק פצצה מסוכנת הוא מתקרב בזהירות האפשרית עם כל אמצעי המיגון כי הוא יודע שכל פעולה לא זהירה שלו תפוצץ את הפצצה עליו ועל כל הסובבים אותו . זה בדיוק הגישה שאנחנו צריכים לקחת על עצמנו כאשר אנחנו מתעסקים בתורה ולא כמו שכתוב בתהלים פרק קיט פסוק נד

זְ֭מִרוֹת הָֽיוּ־לִ֥י חֻקֶּ֗יךָ בְּבֵ֣ית מְגוּרָֽי: