17.7.2015

פרשת מטות מסעי האם שבט גד וראובן היו מחויבים להצטרף לכיבוש הארץ ? האם היו עוברים על מצות לא תעשה של לא תעמוד על דם רעך? מה הטענה של משה על בני גד וראובן ? האם ניתן ללמוד מהפרשה שלנו על החיוב להתגייס לצבא ? ‏א'/אב/תשע"ה


בס"ד

פרשת מטות מסעי האם שבט גד וראובן היו מחויבים להצטרף לכיבוש הארץ ? האם היו עוברים על מצות לא תעשה של לא תעמוד על דם רעך? מה הטענה של משה על בני גד וראובן ? האם ניתן ללמוד מהפרשה שלנו על החיוב להתגייס לצבא ? ‏א'/אב/תשע"ה

כתוב במדבר פרק לב

 (ו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה:

(ז) וְלָמָּה תנואון תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְקֹוָק:

יש רבים הרוצים להוכיח מכאן שיש חיוב על כל אחד ואחד להתגייס לצבא ויש המוסיפים ואומרים ומחדשים שמי שלא הולך לצבא עובר על מצות  לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ

אבל בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף עג עמוד א  מביאה שלא תעמוד על דם רעך שייך לדבר אחר

גמרא. תנו רבנן: מניין לרודף אחר חבירו להרגו שניתן להצילו בנפשו - תלמוד לומר +ויקרא י"ט+ לא תעמד על דם רעך. והא להכי הוא דאתא? האי מיבעי ליה לכדתניא: מניין לרואה את חבירו שהוא טובע בנהר, או חיה גוררתו, או לסטין באין עליו, שהוא חייב להצילו - תלמוד לומר לא תעמד על דם רעך. - אין הכי נמי.

ואם באמת היה שייך פה לימוד שלא תעמוד על דם רעך היית הגמרא מביאה את הפסוק הזה כי כאן בפרשה שלנו יש  חידוש יותר גדול מדברי הגמרא . כי אדם הרואה אדם טובע והוא יכול להצילו ולא מצילו שונה לגמרי מאדם שיכול ללכת עם כל השבטים למלחמה עתידית ששם לא ברור בכלל  שהוא באמת יציל אדם אחר וגם ניתן להלחם ע"י אחרים ואם הגמרא לא הביאה את הפסוק הזה כלומר שלא רצתה הגמרא לחדש שגם במקרה כזה יש על תעמוד על דם רעך  . וכך מפרש רש"י ויקרא פרשת קדושים פרק יט פסוק טז שמדובר בסכנה מידית שתלויה רק באתו אדם שרואה אותו

לא תעמד על דם רעך - לראות במיתתו ואתה יכול להצילו, כגון טובע בנהר, וחיה או לסטים באים עליו:

רש"י במדבר פרשת מטות פרק לב פסוק ז מסביר את הענין

(ז) ולמה תניאון - תסירו ותמניעו לבם מעבור שיהיו סבורים שאתם יראים לעבור מפני המלחמה וחוזק הערים והעם:

לרש"י אין כאן בעיה הלכתית  יש כאן בעיה של מורל של עם ישראל . הקב"ה נתן לעם ישראל את ארץ ישראל ובני גד וראובן לא רוצים להיכנס לארץ ישראל ורוצים לנחול את עבר הירדן וזה יצור מצב שלדעתי דומה לחטא המרגלים שבו  המרגלים לא חשבו שניתן לכבוש את הארץ ולכן יש כאן סיכוי שיגרמו לשאר השבטים לא להיכנס לארץ ישראל . כלומר ללא הסיבה הזאת באמת היה מותר לבני גד וראובן להישאר בעבר הירדן ולא להצטרף למלחמה

וכך אומר מלבי"ם במדבר פרשת מטות פרק לב פסוק יד

(יד) והנה קמתם, ר"ל ואם היה החרון גדול כ"כ על אבותיכם כ"ש שיגדל עליכם שאתם אוחזים מעשה אבותיכם בידיכם ובפרט שהחרון אף עדיין קיים ואתם תוסיפו עליו אש ועצים ועז"א לספות עוד על חרון אף ה':

וניתן להביא הוכחה לעניין מספר יהושע

יהושע פרק יח

(ב) וַיִּוָּתְרוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים:

(ג) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אָנָה אַתֶּם מִתְרַפִּים לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם:

ואומר המלבי"ם יהושע פרק יח

(ג) עד אנה אתם מתרפים לבא לרשת. כי ה' אמר אליו (למעלה יג, א - ו) אתה זקנת וכו' אנכי אורישם רק הפילה בנחלה, וא"כ תלה ה' הורשתם במה שיפילוה בנחלה שידע כל שבט חלקו, א"כ במה שלא יחלקו גורל השבטים הם מתרפים לבא לרשת. ומהרי"א פי' לפי שלא רצו לחלק עד הנה מיראתם שאז לא יעזור כ"א לחברו להוריש חלקו, ורצו שכולם יכבשו ביחד ואח"כ יחלקו, רק יהודה ויוסף שאלו חלקם ראשונה כי אמיץ לבם בגבורים, לכן אמר עד אנה אתם מתרפים:

לפי דברי יהושע יהודה ויוסף קיבלו את חלקם כי היו אמיצים כלומר הם לקחו את החלק שלהם ולקחו בחשבון שהם ילחמו לבדם מול מי שנמצא בנחלה שלהם מכאן אנחנו רואים שאין חיוב על כל השבטים להילחם ביחד עד הכיבוש הסופי של ארץ ישראל וכל שבט בפני עצמו יכול להמשיך ולהלחם על חלקו . ושאר השבטים בגלל שפחדו לא רצו לחלק את הארץ עד שיכבשו את כל הארץ ביחד אבל יהושע לא מקבל את הדרך הזאת ואומר ומוכיח אותם על ההתרשלות שלהם כלומר כל שבט לא מחויב  להלחם עם כל השבטים עד  נחלה מלאה של הארץ . לכל שבט יש את החיוב להלחם על נחלתו אבל לא על הנחלה של שבט אחר .

וגם  ניתן להוכיח את זה מדברי שבט גד וראובן

במדבר פרק לב

(יח) לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ:

ונאמר במדבר פרק לב

(כג) וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם לַיקֹוָק וּדְעוּ חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם:

והרש"ר הירש במדבר פרשת מטות פרק לב פסוק כג

(כג) חטאתכם אשר תמצא. החטא ועונשו פוגעים בחוטא. לא די שלא יזכו בעבר הירדן אם לא יקיימו את התנאי (פסוק ל), אלא ייענשו על הפרת הבטחתם.

אנחנו רואים שרק לאחר שהם הבטיחו להישאר עד גמר חלוקת הארץ כלומר 14 שנה 7 של כיבוש ו 7 של חלוקה רק אז משה מדבר אליהם בלשון של חטא ולפני כן רק בלשון הוכחה ומכאן ברור שאם לא היו מצטרפים למלחמת הכיבוש היה עליהם רק טענה מוסרית ולא טענה של ביטול מצווה עשה או מצות לא תעשה  מהתורה או על ציווי של הקב"ה ולכן להוכיח מכאן שמי שלא מתגייס לצבא בגלל מעשה שבט גד וראובן זה מהלך שגוי לחלוטין .

לסיכום יש על שבט גד ודן ביקורת שהמעשה שלהם יכול לגרום לשאר השבטים לא לנחול את ארץ ישראל וזה לאחר שעם ישראל חטא בחטא המרגלים  שבו נכשלו המרגלים בחוסר אמונתם  לכבוש  את הארץ . אבל ללא חטא המרגלים לא היה חיוב על שבט גד וראובן להצטרף למלחמת כיבוש הארץ . ואנחנו רואים בספר יהושע שכל שבט בסופו של דבר היה מחויב לעמוד בפני עצמו מול מי שהיה בנחלתו ולא היה חיוב על כל שבט להצטרף לשבט אחר למלחמה מול אויביו . ולכן אין ללמוד מכאן על החיוב להתגייס לצבא מהפרשה שלנו ובטח לא להעמיד את מי שלא מתגייס על עברת לא תעשה של לא תעמוד על דם רעך .   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה