בס"ד
שביעי של פסח האם קריעת ים סוף זה הבאת העולם למצב של תהו
ובהו ? האם נעשה במצרים ארבע מיתות בית דין ? לאן גלגל הקב"ה את העולם לעם
ישראל בקריעת ים סוף ? כ'/ניסן/תשע"ה
נכתב לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה
כתבתי במאמר קודם של שביעי של פסח את
היסוד של הזהר שהקב"ה שינה לאחר המבול את הצורה בה הוא מגלגל את העולם לתהו
ובהו
ופתרון לקושיה הזאת נמצא בזוהר - הקדמה
דף יא עמוד ב
ובגין כך כתיב בראשית דאיהי יראה ברא
אלהים את השמים ואת הארץ דמאן דעבר על דא עבר על פקודי דאורייתא ועונשא דמאן דעבר
על דא האי רצועה רעה אלהי ליה והיינו והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח
אלהים הא אלין ארבע עונשין לאענשא בהון חייביא, תהו דא חנק דכתיב (ישעיה ל"ד)
קו תהו חבל מדה, בהו דא סקילה אבנין דמשוקעין גו תהומא רבא לעונשא דחייביא, וחשך
דא שריפה דכתיב (דברים ה') ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך (שם ד') וההר בוער באש
עד לב השמים חשך כו' ודא אשא תקיפא דעל רישיהון דחייביא שרי לאוקדא לון, ורוח דא
הרג בסייף רוח סערה חרבא משננא היא מלהטא ביה, כמה דאת אמר (בראשית ג') ואת להט
החרב המתהפכת ואקרי רוח, האי עונשא למאן דיעבר על פקודי אורייתא', וכתיב לבתר יראה
ראשית דאיהי כללא דכלא, מכאן והלאה שאר פקודין דאורייתא:
פירוש הזהר שלאחר המבול שינה הקב"ה
את צורת הגלגול של העולם למצב של תהו ובהו וזה ע"י ארבע מיתות בית דין :
תהו
= חנק בהו = סקילה ע"י אבנים חשך = שריפה
ורוח = סיף .
כלומר לאחר המבול שינה הקב"ה את האופי של העולם וכתוצאה מכך
את האופי של היכולת שלו לגלגל את העולם קדימה ואחורה בבריאה ממצב של תוהו ובהו
למצב של יום שביעי יום השבת מצב של גן עדן .
ובו נבחן לפי יסוד זה את קריעת ים סוף
חשך
= שריפה
שמות פרק יד
(כ) וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה
מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת
הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה:
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בשלח פרק יד
סימן כ
כ) ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה
ישראל ויהי הענן והחשך. הענן לישראל, והחשך למצריים:
ורוח
= סיף
שמות פרק יד
(כא) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל
הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְקֹוָק אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה
וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם:
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יד פסוק
כא
ויולך ייי את הים ברוח קדים עזה כל
הלילה בעזה שברוחות ואי זו זו זו רוח הקדים וכן אתה מוצא באנשי מבול ובאנשי סדום
שלא נפרע מהן אלא ברוח קדים שנא' מנשמת אלוה יאבדו (איוב ד ט) זה דור המבול. ומרוח
אפו יכלו (שם) אלו אנשי סדם וכן את מוצא באנשי מגדל שלא נפרע מהן אלא ברוח קדים
שנא' ויפץ ייי אתם (ברוח) וגומ' (בר' יא ח) אין הפצה אלא ברוח הקדים שנא ברוח קדים
אפיצים וגומ' (ירמ' יח יז) וכן אתה מוצא במצ' שלא נפרע מהן אלא ברוח קדים שנא'
וייי נהג רוח קדים
בהו
= סקילה ע"י אבנים
שמות פרק טו
(ה) תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת
כְּמוֹ אָבֶן:
ואומר מלבי"ם שמות פרשת בשלח פרק
טו פסוק ה
(ה) תהומות. כבר בארנו שהתהום שהוגבה
למעלה נפל למטה ונתפוצץ לאבנים והם נפלו על ראשי המצרים ושברו ראשי תנינים
וע"כ לא יכלו להמלט ע"י שישוטו ע"פ המים הגם שהסוסים קלי המשוט כי
נפלו תחת האבנים, וז"ש תהומות שהוא קרקע הים שנפלו עליהם יכסיומו, ועי"כ
ירדו במצולות כמו אבן שאינו יכול לשוט על פני המים. וגם יל"פ שמוסב על
התהומות שהתהומות ירדו במצולות כאבנים ושברו את ראשיהם:
תהו
= חנק
אומר התלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד
א
בהו - אלו אבנים המפולמות המשוקעות
בתהום, שמהן יוצאין מים, שנאמר +ישעיהו ל"ד+ ונטה עליה קו תהו ואבני בהו.
ונשמע שמים קשורים לתהו בהו אלו אבנים
וכתוב בשמות פרק טו
(ד) מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ
יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף:
שהמצרים טבעו בים יסוף כלומר במים ובחנק
ואומר הפנים יפות שמות פרשת בשלח פרק טו
פסוק ד
ועל דרך הרמז כבר נתבאר לעיל, בשש
מאות רכב ושלישים על כולו היה בחינת הטומאה שיתפרדו בב"י שפרעה היה במלכות
שלהן, וכבר כתבנו שנגאלו גאולה עולמית ממצרים גאולת הראש לעולמים וגם בא' גאולת
הגוף בביא"ס, וזהו שאמר שלא נתבטלו לגמרי, אלא מבחר שלישיו נטבעו בתהומא רבה,
והיינו דאמר מבחר שלישיו של פרעה טבעו בים סוף שנטבעו לעולמים וכתיב בתריה תהומות
יכסיומו שנטבעו בתהומא רבה:
לסיכום ניתן לפרש שקריעת ים סוף היה
הסיום של מכות מצרים וגלגול העולם למצב של תהו ובהו ע"י ארבע מיתות בית דין שנעשה במצרים וזה העונש
לרשעים ומצד שני גלגול העולם למצב של גן עדן וזה מה שנעשה בעם ישראל שהגיע לדרגה
של בית המקדש השלישי
שמות פרק טו
(יז) תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר
נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְקֹוָק מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ
יָדֶיךָ:
(יח) יְקֹוָק יִמְלֹךְ לְעֹלָם
וָעֶד:
אלשיך על שמות פרשת בשלח פרק טו פסוק יז
מקדש ה' אשר כוננו ידיך שהוא הבית
השלישי המקווה, שעל ידו נזכה לבלתי הטלטל עולמית. והנה נתקבל צלותהון ויתעתדו
להיות להם חירות ממלכיות ומלאך המות. כי אין ספק שאם היה הדבר נמשך כן, שהבית
השלישי היה מאז. לולא מעשה העגל שהחזיר זוהמת נחש למקומה:
(יח) ונחזור אל הענין, אמרו לא לנו
ה', לא לנו אנו מבקשים זה, כי אם על דבר כבוד שמך, כי אם כה תעשה לנטוע אותנו
בארצך ובבית המקדש העתיד מעתה, הנה יהיה שה' ימלוך לעולם ועד כאשר בזמן הבית
השלישי. שלא יחלק מכבודו למלכיות בשר ודם, ולא יתחלל כבוד מלכותו בחורבנות בית
המקדש, כי אם שה' ימלוך לעולם ועד שהוא העתיד, שתהיה מלכותו גלוי וניכר לכל העמים
בלי הפסק, כאשר סידרו קדמונינו באומרם: עד לא עשה ארץ וחוצות, ה' מלך. ובהכינו
יצורים כו', ה' מלך. ועת יקבץ נפוצים כו', ה' ימלוך לעולם ועד. הנה כי פסוק ה'
ימלוך פירשוהו על העתיד לבא, בימות המשיח. ותהי בקשת ישראל שיתקיים מאז יצאו ישראל
ממצרים:
ובמכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ג
זה אלי, ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה
שלא ראו ישעיה ויחזקאל שנ' וביד הנביאים אדמה (הושע יב יא) וכתיב נפתחו השמים
ואראה מראות אלהים (יחזקאל א א). משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה ועליו צפירה
מקיפתו וגבורים מימינו ומשמאלו וחיילות מלפניו ומלאחריו והיו הכל שואלין אי זהו
המלך מפני שהוא בשר ודם כמותם אבל כשנגלה הקדוש ברוך הוא על הים לא הוצרך אחד מהם
לשאול אי זהו המלך אלא כיון שראוהו הכירוהו פתחו כולן פיהן ואמרו זה אלי ואנוהו
וגו'.
ראה מאמר באותו
הנושא
http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/04/49.html
לסיכום קריעת ים סוף הוא מצד אחד גלגול
העולם לתהו ובהו ומצד שני גלגול העולם למצב של ימות המשיח והבאת עם ישראל לדרגה של
מקדש שלישי ולפי הבנתי זה נעשה ביום השישי
לבריאת העולם מחדש ביום השישי לספרית העומר
ובעצם יום לפני סיום היום הראשון לבריאה החדשה
שזה יום ארוך של שבעה ימים וכמו שהיום השישי של הבריאה הוא
השיא של פעולת הבריאה בפועל כך היום השישי לספירה זה
השיא של סוף היום הראשון הארוך (שבעה ימים )
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה