בס"ד
פרשת תזריע מצורע מה הקשר של 24000 אלף שנהרגו במגפה ל 24000 תלמידי רבי עקיבא ? מה הקשר של בלעם לל"ג
בעומר ? ולמה נהרגו תלמידי רבי עקיבא כי לא נהגו כבוד זה בזה ? כ"ח/ניסן/תשע"ה
נכתב לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה
במאמר הקודם בפרשת תזריע מצורע כתבתי על
ההבנה שלי של שלושים ושלוש שמופיע בפרשה והמשמעות של הזמן הזה זה סוף תהליך התיישבות של הנשמה בעובר . ומדובר גם
בעובר בתוך הרחם וגם בנולד זכר . וראינו שזה שייך גם בנשמה או בשכינה על עם ישראל
ביום השלושים ושלוש לספירת העומר . ואנחנו יודעים שזה לעומת זה ברא הקב"ה את
העולם ונראה מה הצד הנגדי של התיישבות הנשמה .
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סט עמוד ב
וכתיב +תהלים נ"ה+ אנשי דמים
ומרמה לא יחצו ימיהם, ותניא: כל שנותיו של דואג אינן אלא שלשים וארבע, ושל אחיתפל
אינן אלא שלשים ושלש.
כלומר הזמן של אדם כשר הוא שבעים שנה
ואותם אנשי דמים לא יחצו ימיהם כלומר לא
יעברו את גיל שלושים וחמש שנה כלומר מקסימום 34 שנים אבל כנראה הגרועים שבהם לא
יעברו את 33 שנה
וכך כתוב בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף
קו עמוד ב
+יהושע י"ג+ הרגו בני ישראל
[בחרב] אל חלליהם אמר רב: שקיימו בו ארבע מיתות, סקילה ושריפה הרג וחנק. אמר ליה
ההוא מינא לרבי חנינא: מי שמיע לך, בלעם בר כמה הוה? אמר ליה: מיכתב לא כתיב, אלא
מדכתיב, +תהלים נ"ה+ אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם - בר תלתין ותלת שנין או
בר תלתין וארבע. אמר ליה: שפיר קאמרת, לדידי חזי לי פנקסיה דבלעם, והוה כתיב ביה:
בר תלתין ותלת שנין בלעם חגירא כד קטיל יתיה פנחס ליסטאה. אמר ליה מר בריה דרבינא
לבריה: בכולהו לא תפיש למדרש, לבר מבלעם הרשע, דכמה דמשכחת ביה - דרוש ביה.
כלומר גם בלעם וגם אחיתופל מתו בגיל 33
שנה כלומר זה מצד אחד התיישבות הנשמה על הנולד אבל מהצד
השני זה הסתלקות הנשמה על אותם אלו שהם מצד הטומאה . כלומר 33 יכול להיות לטובה ויכול להיות לרעה . ואומר הפסיקתא
זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת שמיני דף כו עמוד ב
גם את זה לעמת זה. כל מה שברא הקדוש
ברוך הוא בעולמו ברא זה כנגד זה. תחתונים כנגד עליונים. דלים כנגד עשירים. אנחה
כנגד שמחה. רעה כנגד טובה. ברא גן עדן לצדיקים ברא גיהנם לרשעים.
וגם ישו כשמת היה בן 33
ר' חיים פלטיאל בראשית פרק ה
ורע"ו מצליבתו ומלידתו אלף
וש"ט שהוא לא חי רק ל"ג שנים, ונתקיים בו אנשי דמים ומרמה לא יחצו
דמיהם. והנוצרים טועים ואינם מונים מלידתו עד סוף אלף חמישי רק אלף ומאתים וארבעים
וטועים (ש"ט) [ס"ט] שנה שהיה ישו אחר רשע ונהרג והם מונים מן השני.
ו 33 זה מצד אחד חידוש נשמה מהצד
הטוב ומהצד השני הסתלקות נשמה מצד הרע
וכאן נוצר הקשר בן ל"ג בעומר
והמאבק של עם ישראל עם בלעם . בלעם גרם לעם ישראל 24000 הרוגים ועם ישראל היה לפני השמדה וכבר כתבתי
בעבר
http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/07/blog-post_11.html
שהחיסרון שגרם לכך שעם ישראל עמד בסכנה
זה השכחה של משה את ההלכה לרגע מועט וקם פינחס נזכר בהלכה שנשכחה באופן רגעי ממשה והציל
את עם ישראל אבל אותו רגע מועט גרם למותם של 24000 אנשים (ט)
וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף: פ
ואצל רבי עקיבא גם מתו 24000
תלמידי חכמים כלומר ניתן להבין שיש קשר בן מות 24000 מבני ישראל למות
תלמידי רבי עקיבא . הסיבה למותם של תלמידי רבי עקיבא היה שלא נהגו כבוד זה בזה
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב
שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו
לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה
העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור'
יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה.
וכתוב במסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן
נוסחא ב פרק כו
אוהב (שלום ורודף שלום) [את הבריות]
חייב אדם להיות אוהב את חבירו ולחלוק לו כבוד. והלא דברים ק"ו ומה אם מלאכי
השרת שאין ביניהם יצר הרע [חולקין כבוד זה לזה בני אדם שיש ביניהם יצר הרע] דין
הוא שיהו חולקים כבוד זה לזה.
ואני טוען שחוסר הכבוד של תלמידי החכמים
גרם להם חסרון בתורה כלומר הם הגיעו כבר לדרגה שיכלו לתקן את הקלקול שנגרם
ע"י השכחה של משה ע"י לימוד התורה שלהם אבל החיסרון הקטן הזה של חוסר
כבוד אחד לשני גרם לחוסר שלמות של התורה ולכן למותם . היה להם הזדמנות לתקן את
הקלקול אבל חסרון דק שבדקים החזיר את המצב למצב של סכנה לתורת ישראל . ואז בא רבי
עקיבא והתחיל ללמד את חמשת תלמידיו וזה לכאורה היה ההצלה לעם ישראל במסירות נפש
כמו שפינחס הציל את עם ישראל במסירות נפש
וניתן לפרש שהגורם לשכחה של משה היה
עזות הפנים של זמרי בן שלו
מדרש תנחומא (בובר) פרשת בלק סימן כט
[כט] והנה איש מבני ישראל בא ויקרב
אל אחיו את המדינית (שם שם /במדבר כ"ה/ ו). מה ראה לעשות כן, ללמדך שלא חלק
כבוד לא לשמים ולא לבריות, ועליו נאמר זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון (משלי כא
כד), אמרה לו איני נשמעת אלא למשה, או לאלעזר, שהיא בת מלך, אמר לה אף אני גדול
כמותן שלעיניהם אני מביאך, תפשה בבלוריתה והביאה אצל משה, אמר לו בן עמרם זו מותרת
או אסורה, ואם תאמר שהיא אסורה, זו היא מדינית אותה שתחתיך מדינית, ומי התירה לך,
נתעלמה ממנו הלכה, געו כולם בבכיה, היינו דכתיב והמה בוכים פתח אהל מועד
כלומר החוסר כבוד של זמרי כלפי משה
ועזות המצח שלו גרמו לרפיון של משה וכך לסיכון ההשמדה של עם ישראל דבר שניתן היה לתיקון ע"י תלמידיו
של רבי עקיבא אבל חוסר הכבוד שנהגו זה בזה
גרם שוב לחסרון התורה ולמותם של 24000 התלמידים
שם משמואל ויקרא פרשת אמור
וביארנו שם שהחטא נצמח ממה שהיו
נחשבים ליש בעיני עצמם, עי"ש בטעמא דמילתא, וע"כ הם שלא נהגו כבוד זה
בזה הוא מפאת חוסר ביטול עצמי ושכל אחד נחשב ליש ומציאות בעיני עצמו, ע"כ
נענשו אז על החטא הקדום, עי"ש.
וההצלה אצל רבי עקיבא היית בל"ג בעומר בו התחיל ללמד את חמשת תלמידיו
וזה סוד ה 33 לעומת מותו של בלעם בגיל 33 כמו אחיתופל וכמו ישו שזה הסתלקות הרע .
ולא נותר לנו להסיק את המסקנה שגם
התנהגות שלפעמים נראית כמותרת או נסבלת יכולה להביא חורבן על עם ישראל כי העולם
כולו תלוי בלימוד תורה ועם ישראל קיבל על עצמו תנאי זה וכל חסרון בתורה יכול להביא
במצבים מסוימים להשמדה של העולם וחס וחלילה של עם ישראל . וזה בעצם המשמעות והיא שעמדה לאבותינו ולנו. שלא אחד בלבד עמד
עלינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם. כי
עומדים עלינו לכלותנו אך ורק בגלל חסרון התורה שבנו ולימוד התורה ודקדוק במצוות זה
ההצלה שלנו וזה הסיבה היחידה שהקב"ה מצילנו מידם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה