18.4.2014

פסח מדוע לא נזכר שמו של משה רבנו בהגדה ? ‏י"ח/ניסן/תשע"ד


פסח מדוע לא נזכר שמו של משה רבנו בהגדה ?  ‏י"ח/ניסן/תשע"ד

בפרשת מצורע כתבתי את היסוד שכל מהלך יציאת מצרים זה בריאת העולם מחדש ע"י הקב"ה אבל עם תנאי של קבלת התורה ע"י עם ישראל . ולכן יש שיתוף של עם ישראל בקבלת התורה .

שיתוף זה בא לידי ביטוי בספירת העומר ספירה של 49 ימים כלומר בריאה של העולם בשבע ימים שכל יום מתחלק לשבע .

כמו כן הבאתי את היסוד שהתורה נבראה בחמישים שערי בינה וארבעים ותשע פנים של טהור וטמא

בתלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א

רב ושמואל דאמרי תרוייהו: חמשים שערי בינה נבראו בעולם, וכולם נתנו למשה חסר אחת, שנאמר: +תהלים ח+ ותחסרהו מעט מאלהים

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כא - י' הדברות פ' קמייתא

אמר ר' ינאי תורה שנתן הקדוש ברוך הוא למשה ניתנה לו ארבעים ותשע פנים טהור וארבעים ותשע פנים טמא

שער חמישים לא ניתן למשה כמו שמופיע בגמרא ואומר אור החיים דברים פרשת האזינו פרק לב פסוק נב

ושמה לא תבוא אל הארץ וגו'. קשה אחר שאמר ושמה לא תבוא מה מקום לחזור ולומר אל הארץ וגו', ויתבאר על דרך אומרם ז"ל (דב"ר פ"ב) שעתיד משה ליכנס לארץ עם האבות לעתיד לבא, ואמרו בזוהר (ח"ב קכ א) כי הוא יביא את ישראל אל הארץ בבא גאולתם, ולזה כשאמר ה' ושמה לא תבוא חש שיהיו הדברים נשמעים שמחליט לו ביאת הארץ לעולם ועד, לזה אמר אל הארץ אשר אני נותן וגו' פירוש עתה ולא אל אשר יתן לעתיד, ועיין מה שפירשתי בפסוק (לעיל ג' כ"ה) אעברה נא:

פרוש:  ולעתיד לבא יתן הקב"ה את השער החמישים למשה ולעם ישראל וזה יהיה לימות המשיח ואז יוכלו גם משה וגם ישראל לקבל את התורה בשלמותה וגם את ארץ ישראל בשלמותה .

ואומר הספורנו דברים פרשת וזאת הברכה פרק לד פסוק ד

(ד) הראיתיך בעיניך. למען תברכנה:

ושמה לא תעבור. כדי שלא תגיענה ברכתך באופן שלא תחרב בסוף כמו שכבר נגזר עליהם לכשתתמלא סאתם:

בעצם משה לא נכנס לארץ ישראל בגלל עם ישראל כי עם ישראל לה היה מוכן לקבל את התורה ואת ארץ ישראל בשלמותה , יש עוד תהליך שעם ישראל צריך לעבור כדי לקבל את הארץ ואת התורה בשלמותה וכן לא יכל משה להכנס לארץ ישראל .

אכן משה שייך בסופו של דבר לשער החמישים של מתן תורה ולעתיד לבא יוכל לקבל עם עם ישראל את שער החמישים של הבינה .

ואומר הערבי נחל ויקרא פסח - דרוש ב ד"ה אולם אמרו

אולם אמרו רז"ל (במ"ר יט, ו) מה שלא נגלה למשה רבינו ע"ה נגלה לרבי עקיבא, שנגלה לו שער החמשים, ולמשה רבינו ע"ה לא נגלה רק מ"ט שערים שנאמר (תהלים ח, ו) ותחסרהו מעט מאלהים (ע' ר"ה כא ב), ולא נגלה לו שער הנ' עד לעת זקנותו קודם מותו. וידוע כי שער הנ' הוא עיקר וכולל כל המ"ט השערים.

 

אבל מצד שני שער חמישים של טומאה שזה בעצם היום הראשון של פסח זה היום שלא סופרים בו את ספירת העומר זה היום שבו הקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים שזה השער החמישים של טומאה .שער זה אינו בתחום של עם ישראל וידוע שאם עם ישראל היה יורד לשער החמישים של טומאה לא היה לו יכולת לצאת משם כי שער החמישים של טומאה זה כנגד התוהו ובהו שם זה מחוץ לתחום של משה או עם ישראל זה העולם שבו הכל חומריות ללא כל נשמה ולכן זה שער החמישים של טומאה  .

שמות פרק יב פסוק יב

וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְקֹוָק:  

זוהר - מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קיז עמוד א

כ"ש המצרים שהם מזוהמים יותר מכל אומה ואמר אני ולא מלאך, אלא אמר רבי יהודה מכאן למדנו כח גבורתו של הקדוש ברוך הוא ומעלתו שהוא גבוה על הכל, אמר הקדוש ברוך הוא אומה זו של מצרים מזוהמת ומטונפת ואין ראוי לשגר מלאך ולא שרף דבר קדוש בין רשעים ארורים מטונפים אלא אני

ולכן צריך לפרש שרבנו משה לא שייך ליום הראשון של יציאת מצרים הוא שייך בימים האחרים החל מספירת העומר עד מתן תורה וכדי להדגיש זאת אנשי הכנסת הגדולה כמעט לגמרי הוציאו את משה מן ההגדה .

כי ההגדה של פסח היא בעיקר  על היום הראשון של פסח כאשר מצות ומרורים נמצאים לפניך בזמן אכילת קרבן הפסח  "ויהי החצי הלילה "  וקשורה לקורבן הפסח שזה שלילת ארץ מצרים והכאת כל אלוקי מצרים שהיא שער החמישים של טומאה .

 

 

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה