1.10.2014

מדוע קרבן ראיון זה מעה כסף וקרבן חגיגה זה שתי מעות כסף ? האם זה הידור מצווה ? ואם כן למה השיעור הוא לא שליש במצווה ? וכיצד זה קשור לכל פעל ה' ? ואיך זה קשור לדרישה של בית גרמו ובית אבטינס למשכורת כפולה ? ‏ז'/תשרי/תשע"ה


בס"ד

מדוע קרבן ראיון זה מעה כסף וקרבן חגיגה זה שתי מעות כסף ? האם זה הידור מצווה ? ואם כן למה השיעור הוא לא שליש במצווה ? וכיצד זה קשור לכל פעל ה' ? ואיך זה קשור לדרישה של בית גרמו ובית אבטינס למשכורת כפולה ?  ‏ז'/תשרי/תשע"ה

משנה מסכת חגיגה פרק א

בית שמאי אומרים הראייה שתי כסף וחגיגה מעה כסף ובית הלל אומרים הראייה מעה כסף וחגיגה שתי כסף:

כלומר יש הבדל בין קרבן ראיה לקרבן חגיגה . הרמב"ם בהלכות חגיגה פרק א הלכה א  אומר :

שלש מצות עשה נצטוו ישראל בכל רגל משלש רגלים ואלו הן: הראייה שנאמר יראה כל זכורך, והחגיגה שנאמר תחוג לה' אלהיך

הלימוד של קרבן ראיה נלמד בשמות פרק לד

(כג) שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

הלימוד של קרבן חגיגה נלמד מדברים פרק טז

(טו) שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק כִּי יְבָרֶכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ:

אנחנו רואים שיש כאן שני קרבנות מאוד דומים . קרבים במועדים אבל בכל זאת יש הפרש גדול בין הקרבנות .ההפרש במחיר המינימאלי הוא כפול ונשאלת השאלה מדוע ההפרש הזה . מדוע קבעו את ההפרש בין הקרבנות ? 

יש מחלוקת אם השיעור הזה מהתורה או הלכה למשה מסיני או שיעור שקבעו חכמים

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק א

והראיון מתני' בראיית פנים אבל בראיית קרבן יש לה שיעור ואתיא כיי דמר ר' יוחנן מעה כסף שתי כסף דבר תורה תנא רבי יוסי קומי רבי יוחנן ראיה כל שהוא חכמים הן שאמרו מעה כסף שתי כסף א"ל ויש כעין זו א"ר יונה וכל השיעורים לא חכמים הן שנתנו כזית מן המת כזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ לא אתא מישאול אלא כהדא דתני רבי הושעיא [שמות כג טו] לא יראו פני ריקם אפילו כל שהוא חכמים הם שאמרו מעה כסף שתי כסף וקשיא מן דו סמך לדבר תורה הוא אמר חכמים אמרו מעה כסף שתי כסף אמר רבי יוסי בר בון רבי יוחנן כדעתיה דרבי יוחנן אמר כל השיעורים הלכה למשה מסיני.

בכל מקרה אם השיעור מהתורה או הלכה משה לסיני או מדרבנן מדוע יש את ההפרש הזה בין הקרבנות ?

בין בית הילל ובית שמאי יש משא ומתן ארוך בגמרא מי קרבן יותר חשוב האם קרבן חגיגה או קרבן ראיה ? וצריך להגיד שבעצם ההפרש בין הקרבנות נקבע בגלל חשיבות הקרבן כלומר יש קרבן אחד רגיל וקרבן אחד יותר מהודר . וצריך לשאול שאלה אם מדובר בהידור מצווה אז ידוע שהידור מצווה זה שליש במצווה אבל כאן זה שיעור יותר גדול ולא מתאים לשיעור של הידור מצווה .

אני רוצה לתרץ שבספר דברים מיד אחרי הלימוד של קרבן חגיגה כתוב  בפרק טז

(יז) אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:

התורה אמרה איש כמתנת ידו ,כלומר זה תלוי בברכת השם ולפי מה שהקב"ה נתן לכל אחד  כך אדם  צריך להדר ולהביא לקב"ה מידה כנגד מידה .

וכאן יש מחלוקת על מה נאמר המשפט איש כמתנת ידו האם על קרבן ראיה או על קרבן ראיה וחגיגה

מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת ראה פרק טז סימן יז

[יז] איש כמתנת ידו. בבעל עושר הכתוב מדבר אם יש לו אוכלים רבים יביא שלמים:

כלומר על קרבן חגיגה שזה קרבן שלמים

ורש"י בדברים פרשת ראה פרק טז פסוק יז  מפרש שהפסוק הולך על שני הקרבנות

(יז) איש כמתנת ידו - מי שיש לו אוכלין הרבה ונכסים מרובין יביא עולות מרובות ושלמים מרובים:

וזה לדעתי הבסיס למחלוקת של בית הילל ובית שמאי . שהתורה כתבה איש כמתנת ידו לא ברור על איזה קרבן מדובר כלומר מי הקרבן היותר מהודר קרבן חגיגה או קרבן ראיה אבל מובן מהפסוק שחייב להיות הפרש בין הקרבנות כי הקרבנות שמביא תלוי בראיה של האדם מה שנתן לו הקב"ה . כמו שהידור מצווה תלוי בשיעורים של עין טובה ועין רעה כי ההפרש בין עין רעה 1/60 לעין טובה 1/40  זה בדיוק שליש מלבר .

וכמו שכותב התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק א

עני וידו רחבה קורא אני עליו איש כמתנת ידו עשיר וידו מעוטה קורא אני עליו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך עני וידו מעוטה על זה נאמר אין פחות משתי כסף.

כלומר מדובר בקרבן שתלוי בחשיבות בעיני האדם

ולכן בית הילל ובית שמאי כל אחד לדעתו מחפש להבין מי הקרבן המהודר יותר .

אבל מדוע ההפרש בין הקרבנות הוא שונה מהידור מצווה ? וכאן אני רוצה לחדש שכאן מדובר במצוות הידור של גבוה ומצווה זו שונה מהידור מצווה רגיל . מצוות הידור בגבוה נלמדת מהפסוק

משלי פרק טז

(ד) כֹּל פָּעַל יְקֹוָק לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה:

 

ראה מאמר שלי בגדרי המצווה כל פעל ה'


 

ושם רציתי לחדש שהגדר של מצוות כל פעל ה'  בצרכי גבוה זה אחד לשנים כמו שנאמר במשנה מעה כסף ושני מעות כסף . כמו בית גרמו ובית אבטינס  שרצו פי שנים כסף על הידור מצווה לצרכי גבוה ולא היו מוכנים להתפשר כי זה הגדר של מצוות כל פעל ה'  . ושם למסקנת הגמרא גם בית גרמו ובית אבטינס כשרים היו ולכן מה שרצו יותר כסף לא היה בגלל בצע כסף אלה בגלל שהבינו שזה הגדר של הידור מצווה בצרכי גבוה .

ולמסקנה  השיעור של מעה כסף ושני מעות כסף נובע להבנתי ממצוות כל פעל ה'.

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה