15.8.2014

פרשת עקב מה ההבדל בין הדין של הקב"ה בארץ ישראל לעומת הדין של שאר הארצות ? אם הקב"ה קובע את הדין בראש השנה איך מעשי עם ישראל יכולים להשפיע על ביצוע גזר הדין במשך השנה ? האם מידת הדין עובדת בשאר המדינות כמו בארץ ישראל ? ‏י"ט/אב/תשע"ד


בס"ד

פרשת עקב מה ההבדל בין הדין של הקב"ה בארץ ישראל לעומת הדין של שאר הארצות ? אם הקב"ה קובע את הדין בראש השנה איך מעשי  עם ישראל יכולים להשפיע על ביצוע גזר הדין במשך השנה ? האם מידת הדין עובדת בשאר המדינות כמו בארץ ישראל ? ‏י"ט/אב/תשע"ד

דברים פרק יא

 (י) כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק:

(יא) וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם:

(יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה: ס

ואומר רש"י דברים פרק יא פסוק יב

מרשית השנה - מראש השנה נידון מה יהא בסופה:

רש"י מפרש שארץ ישראל נידונה בראש השנה מה יהיה סופה . וזה קשה הרי ידוע שהקב"ה דן את כל העולם כולו בראש השנה כלומר את כל הארצות את כל האנשים כולל גויים אז מה המיוחד בארץ ישראל ?  לכאורה לפי רש"י אין הבדל 

כדי להבין את התשובה צריך לבדוק את הפסוקים הקודמים

ארץ ישראל זה צד אחד וארץ מצרים זה צד שני  ארץ מצרים כתוב וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק  ובארץ ישראל כתוב אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם

ובו ננסה להבין את ההבדל . אומר רש"י דברים פרשת עקב פרק יא פסוק י

והשקית ברגלך - ארץ מצרים היתה צריכה להביא מים מנילוס ברגלך ולהשקותה וצריך אתה לנדד משנתך ולעמול, והנמוך שותה ולא הגבוה, ואתה מעלה המים מן הנמוך לגבוה. אבל זו (פסוק יא) למטר השמים תשתה מים אתה ישן על מטתך, והקב"ה משקה נמוך וגבוה, גלוי ושאינו גלוי, כאחת:כגן הירק - שאין די לו בגשמים ומשקין אותו ברגל ובכתף:

כלומר ארץ מצרים היא ארץ שהאדם חייב לעשות השתדלות בלי ההשתדלות שלא לא יהיה לו ,לא אוכל ולא שתייה . כלומר בארץ מצרים בראש השנה הקב"ה דן את האדם אבל בכל מקרה האדם יהיה חייב לעמול כדי לחיות . לא יכול להיות מצב שהאדם יוכל לשבת ולחיות ללא עמל . ובארץ ישראל המצב שונה וכתוב בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת עקב דף טו עמוד ב

ארץ מצרים תזרע את זרעך והשקית ברגל כגן הירק. מה גן ירק בכל עת אתה מתעסק בו להשקותו. ואם לאו אין בו הועלה. אף ארץ מצרים אם אין אתה מנדד שינה מעיניך אין לה בה כלום. אבל ארץ ישראל אתה ישן על מטתך והקב"ה משקה אותה. מנהגו של עולם אדם לוקח עבדים לעבדו והקב"ה לוקה את ישראל לעבדים והוא מוריד גשמים ומצמיח פירות להשביעם.

כלומר בארץ ישראל יכול להיות מצב שאדם יכול לחיות ולהתפרנס ללא השתדלות . ומצד שני יכול להיות מצב שגם ע"י השתדלות לא יכול האדם לחיות בארץ ישראל כי ארץ ישראל היה ארץ מיוחדת לעם ישראל ולקב"ה . ואומר [רבינו] בחיי דברים פרק יא

לא כארץ מצרים היא. שהיא תלויה בהשקאה, כמו שאמר: והשקית ברגליך כגן הירק, אין הארץ בענין זה תלויה בעמל האדם אלא: למטר השמים תשתה מים, ועל כן תצטרכו לקיום התורה, שאם אתם מקיימין התורה והמצות השמים יתנו טלם והארץ תתן יבולה, ואם לאו: ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה,

כלומר  ארץ ישראל שהיא ארץ של עם ישראל וארץ המיוחדת לקב"ה . ארץ ישראל הוא מקום שבו עמל  תורה יכול לגרום להוריד מהאדם את עול דרך ארץ . בשאר הארצות דבר זה לא קיים אבל כן קיים בארץ ישראל .

ואמר הזוהר הקדוש כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רסח עמוד ב

ת"ח כתיב (דברים יא) כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ולא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם וגו', דהא נהרא סליק מניה משתקייא ארעא אבל הכא למטר השמים תשתה מים דהא ארעא קדישא מן שמייא אתשקייא תדיר, וכד ישראל הוו עסקין באורייתא הוה אתשקייא כדקא יאות, ומאן דמנע אורייתא מנה כאילו מנע טב מן כל עלמא,

אומר הזהר הקדוש שיש נהר מהשמים שמשקה את ארץ ישראל ונהר זה תלוי רק בקיום התורה ואי קיום התורה מונע את הטוב . ומוסיף הזהר הקדוש ואמר לא רק שהוא מונע טוב  מארץ ישראל אלה מכל העולם . ולפי הזהר הקדוש סוף הפסוק מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה מדבר אומנם על ארץ ישראל אבל בעצם על כל העולם כולו . וכך גם כותב הרמב"ן דברים פרשת עקב פרק יא פסוק י

ומפני שאמר (פסוק יב) ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה - וראוי שיאמר ולמטר השמים תשתה מים כאשר ה' אלהיך ידרוש אותה, יהיה מדרש רבותינו (ספרי עקב יב) נרמז בכתוב, והלא כל הארצות הוא דורש שנאמר (איוב לח כו) להמטיר על ארץ לא איש, כביכול אינו דורש אלא אותה ועל ידי אותה דרישה שדורש אותה דורש כל הארצות. תמיד עיני ה' אלהיך בה - לראות מה היא צריכה, ולחדש בה גזרות עתים לטובה ועתים לרעה כו', כדאיתא במסכת ר"ה (יז ב). ויש בו סוד עמוק, כי הארץ הזאת נדרשת בכל והיא הכל, וכל הארצות מתפרנסות ממנה באמת:

ולפי מהלך זה באמת כל הארצות נידונות אבל עיקר הדין שלהם נקבע ע"י הדין של ארץ ישראל ועם ישראל . ודין זה קשור לקיום התורה ועמל התורה ולפי הדין שנקבע על ארץ ישראל כך משתלשל הדין לארצות אחרות . וזה מתרץ את הקושיה על הרש"י

וכיצד מידת הדין הזאת עובדת?  מצד אחד יש את הדין בראש השנה אבל מצד שני הקב"ה דורש אותה תמיד כל יום ויום נכתב בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז עמוד ב

מתיבי: +דברים יא+ עיני ה' אלהיך בה - עתים לטובה עתים לרעה. עתים לטובה כיצד? הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה, ופסקו להם גשמים מועטים, לסוף חזרו בהן. להוסיף עליהן - אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה. אלא הקדוש ברוך הוא מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן, הכל לפי הארץ. עתים לרעה כיצד? הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בראש השנה, ופסקו עליהן גשמים מרובין. לסוף חזרו בהן, לפחות מהן - אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה. אלא הקדוש ברוך הוא מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן. לטובה מיהא ליקרעיה לגזר דנייהו ולוסיף להו! - שאני התם דאפשר בהכי.

כלומר בראש השנה נקבע המאזן השנתי הכללי של ארץ ישראל אבל חלוקת התקציב היא יום יומית בהתאם להתנהגות של עם ישראל וביצוע התקציב היומי יומי בארץ ישראל תמיד מאוזן עם התקציב השנתי אבל צורת הביצוע שלו והתוצאה שלו תלוי במעשים במשך השנה של עם ישראל וכל זאת בגלל האופי המיוחד של ארץ ישראל "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם"  וניתן לשנות את הדין מבלי שזה יפגע בדין הכללי שנעשה בראש השנה . אבל בשאר הארצות וזה הכוונה ארץ מצרים לא ניתן לשנות את ביצוע גזר הדין של ראש השנה כי לשאר הארצות אין את התכונה "אֶרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד"  וביצוע התקציב הוא קשיח ללא שינוי במשך השנה .

ועדיין תהיה הקושיה אם שינוי במשך השנה בארץ ישראל יכולה להשפיע על שאר הארצות שנידונו בראש השנה על כל השנה כי לפי הזהר זה משפיע על כל העולם ? .

 

 

 

 

 

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה