8.8.2014

פרשת ואתחנן למה יש הבדל בין פרשת יתרו שהשבת בגלל בריאת העולם ב 7 ימים ובפרשה שלנו בגלל יציאת מצרים ? למה גוי חייב מיתה בידי שמיים אם שומר שבת ? ולמה אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב ששמרו את כל התורה כולה והיו בני נח יכלו לשמור את השבת ? ‏י"ב/אב/תשע"ד


בס"ד

פרשת ואתחנן  למה יש הבדל בין פרשת יתרו שהשבת בגלל בריאת העולם ב 7 ימים ובפרשה שלנו בגלל יציאת מצרים ? למה גוי חייב מיתה בידי שמיים אם שומר שבת ? ולמה אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב ששמרו את כל התורה כולה והיו בני נח יכלו לשמור את השבת ? ‏י"ב/אב/תשע"ד

כתוב בדברים פרק ה

(טו) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת: ס

בספר דברים ההסבר של שמירת שבת בגלל שעם ישראל היה עבד בארץ מצרים  ובשמות פרק כ  ההסבר כי הקדוש ברוך הוא נח ביום השביעי של בריאת העולם

 (יא) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְקֹוָק אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְקֹוָק אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ: ס

וצריך לנסות להבין מדוע יש את ההבדל בין פרשת יתרו לפרשת ואתחנן ?

לכאורה אם הסיבה שהקדוש ברוך הוא  יצר את העולם בשבעה ימים וביום השביעי נח מן הבריאה והיום השביעי הוא  חלק של הבריאה אז הסברא ההגיונית היא  שמצוות השבת שייכת  בכל  העולם וגם גוי יהיה מחויב לשמור על השבת הרי הוא חלק של הבריאה . אבל אנחנו רואים שהמצב בדיוק הפוך גוי ששומר שבת דינו מות בידי שמיים . וזה נראה לכאורה קשה מאוד גם אם הקב"ה לא ציווה את הגוי לשמור שבת מדוע גוי שרוצה להדר וכן לשמור על השבת דינו מיתה בידי שמים ?

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נח עמוד ב

ואמר ריש לקיש: נכרי ששבת - חייב מיתה, שנאמר +בראשית ח'+ ויום ולילה לא ישבתו. ואמר מר: אזהרה שלהן זו היא מיתתן. אמר רבינא: אפילו שני בשבת. - וליחשבה גבי שבע מצות! - כי קא חשיב - שב ואל תעשה, קום עשה - לא קא חשיב.

ואומר הרמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה ט

עכו"ם שעסק בתורה חייב מיתה, לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד, וכן עכו"ם ששבת אפילו ביום מימות החול, אם עשאהו לעצמו כמו שבת חייב מיתה, ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו, כללו של דבר אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע, ואם עסק בתורה, או שבת, או חדש דבר, מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה אבל אינו נהרג.

מה שמובן מהגמרא והרמב"ם שהבעיה של גוי לשמור שבת זה לא בגלל השבת דווקא אלה יש לו דין שהוא חייב לעבוד 7 ימים בשבוע ואם הוא מחליט לא לעבוד באחד הימים ולא משנה אם זה יום ראשון או שני או שלישי וכד' הוא עובר על מצוות השם מצות עשה לעבוד וחייב מיתה בידי שמים  וזה נלמד מהפסוק ויום ולילה לא ישבתו . ואומר רש"י בראשית פרשת נח פרק ח פסוק כב

ויום ולילה לא ישבתו - מכלל ששבתו כל ימות המבול, שלא שמשו המזלות ולא ניכר בין יום ובין לילה:

ומה הקשר של המבול לשמירת שבת של גוי ? והקשר שבכל ימי  המבול לא שימשו המזלות השמש והכוכבים לזה שגוי חייב לעבוד כל 7 ימים בשבוע ללא מנוחה ?

וכאן צריך להבין מה היה במבול שגרם לכך שגוי יהיה חייב לעבוד 7 ימים בשבוע

אומר צרור המור בראשית פרק ב

ולכן רצה השם להביא מבול ממים לחזור העולם תהו ובהו כמו שהיה מתחילה שהיה העולם מכוסה ממים עד שאמר יקוו המים.

לאחר חטא האדם הראשון  הקב"ה הביא מבול לעולם ויש לא מעט הוכחות שהבאתי במאמרים קודמים שהקב"ה החליט  להחזיר את העולם למצב של תוהו ובהו כלומר לגלגל את העולם חזרה למצב שהיה ברגע בריאת העולם כלומר מצב של תוהו ובוהו . יש מחלוקת מתי ציוה הקב"ה את 7 מצוות בני נח האם הציווי היה לאדם הראשון לאחר החטא, או לאחר המבול.  בכל מקרה הגויים לא קיבלו על עצמם את 7 מצוות בני נוח שהקב"ה ציוה את אותם ומי שלא מקבל את ציווי הקב"ה מוציא את עצמו מכלל הבריאה השלמה של 7 ימים . ולכן ברור שגוי  לא שיך  לבריאת  העולם של היום השביעי שהוא שלמות הבריאה .  והם לא שיכים ליום השביעי שמסמל את השלמת בריאת העולם שבו נתן הקב"ה את  יום המנוחה לעולם , ולכן לא שייך בהם מנוחה גם לא ביתר ימי השבוע ולכן גוי ששבת באחד ימי השבוע חייב מיתה בידי שמיים .

ולכן ריש לקיש לדעתי מפרש את הפסוק "שנאמר +בראשית ח'+ ויום ולילה לא ישבתו" כעונש על מעשה המבול והוא החזרת העולם למצב של תוהו ובהו .   בני נח לא קיבלו עליהם את 7 מצוות בני נח ולכן הם שגרמו לעולם לחזור למצב תוהו ולכן הוציאו את עצמם מכלל הבריאה של 7 ימים .  וגם אם נגיד שהקב"ה ציוה את בני נח ב 7 מצוות לאחר המבול הם הבינו שלא לקיים את מצוות השם זה לחזור למצב של תוהו ובהו . ואמר ה תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

רבש"ע, כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה, כמו שעשית לישראל? דכתיב: +שמות יט+ ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם! מיד אומר להם הקדוש ברוך הוא: הראשונות ישמיעונו, שנא': +ישעיהו מג+ וראשונות ישמיענו, שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם! ומנלן דלא קיימום? דתני רב יוסף: +חבקוק ג+ עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, מאי ראה? ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן.

מבואר כאן שהגויים לא קבלו עליהם 7 מצוות בני נח ולכן הקב"ה הפקיע את זכותם לקבל את המצוות שנית .  ויש כאן קושיה  הרי ידוע שהאבות קיימו את התורה כולה ואיך קיימו הרי הם היו בני נח ואמרנו שבני נח חייבים מיתה אם שובתים באחד מימי השבוע ?

וצריך להגיד שבן נח שקיבל עליו את התורה כולה יכול לשמר שבת תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אמר להם הקדוש ברוך הוא: מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה, יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה,.

כלומר בן נח שקיבל עליו את התורה כולה יכול לשמור שבת  כי לאחר שבני נח לא קבלו את 7 מצוות לא נתן להם הקב"ה אפשרות לקבל עליהם את המצוות הללו עוד פעם .  לבני נח יש אפשרות אחת בלבד כדי לשמור שבת וזה לקבל על עצמך את כל התורה כולה לא ניתן לקבל על עצמך 7 מצוות בני נח זה כבר לא מועיל לאחר שלא קיבלו על עצמם מהתחלה את 7 המצוות . ובן נח שלא קיבל את התורה כולה ושומר שבת או לא עובד באחד מימי השבוע חייב מיתה בידי שמים . כלומר שמירת שבת מותרת לבן נח שקיבל על עצמו את התורה כולה רק אז יוכל לשמור שבת . אבל צריך להגיד שלאחר קבלת התורה רק יהודי יכול לשמור תורה ובן נח גם אם קיבל על עצמו את כל התורה כולה לא יכול לשמור שבת הוא חייב להתגייר ולהיות יהודי .

תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט עמוד א

אמר ליה ההוא מרבנן לרב כהנא: מי שמיע לך מאי הר סיני? - אמר ליה: הר שנעשו בו נסים לישראל. - הר ניסאי מיבעי ליה! - אלא: הר שנעשה סימן טוב לישראל. - הר סימנאי מיבעי ליה! - אמר ליה: מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, דמעייני באגדתא דרב חסדא ורבה בריה דרב הונא דאמרי תרווייהו: מאי הר סיני - הר שירדה שנאה לאמות העולם עליו

כלומר גוי אם קבל על עצמו את כל התורה כולה עדיין לאחר מתן תורה יש לו שנאה שירדה עם קבלת התורה ובן נח כזה לא יכול לקיים את כל המצוות כי כתוב ואהבת לרעך כמוך והוא לא יכול לאהוב הוא יכול רק לשנוא .

וכך ניתן להבין בתלמוד בבלי מסכת שבת דף קמו עמוד א

 ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו,

ישראל שקבלו על עצמם את התורה כולה פסקה הזוהמה שלהם ולכן יכלו לקבל את התורה . יש כאלו שלעתיד לבא יתגיירו והגמרא אומרת שהמזל שלהם עמד במעמד הר סיני ורק הם יוכלו להתגייר אבל השאר צריך להגיד שלא יוכלו להתגייר ולא יוכלו לקבל עליהם לא את 7 מצוות בני נח ולא לקבל עליהם את כל התורה כולה כמו שהיה לפני מעמד הר סיני  .

ולעתיד לבא אומר הר"ן בדרוש השביעי  יקבלו עליהם האומות את אמונת השם רק אז השנאה תיפסק

ולפיכך אמרו לכשאשוה לך אנחמך, כלומר לכשאשוה לך שאר האומות, שכולן יהיו באמונה אחת עמך, אנחמך. כי אז תהיה הנחמה שלמה, שאין אחריה דאגת מלחמה ושנאת האומות הנ"ל עלינו. והוא שסיים המדרש (רבה איכה שם) לכשיגיע היום ונשגב ה' לבדו ביום ההוא (ישעיה ב יז), וזהו בזמן משיחנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה