בס"ד
פרשת
פקודי מאה ברכות מאה אדני הקדש ויראת
שמים נכתב ע"י עוזי אלמגור כ"ו/אדר
א/תשע"ד
שמות פרק לח
(כז) וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף
לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת
הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן:
(כח) וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע
הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה
רָאשֵׁיהֶם וְחִשַּׁק אֹתָם:
הכסף הזה היה סך כל מחצית השקל שנתנו כל
עם ישראל 603550 ששוה 301775 שקל ו 300000 שקלים שוים מאת ככר כסף . כלומר מחצית
השקל של 600000 איש נתנו לאדני הקדש ומחצית השקל של 3550 איש נתנו לווים של העמודים
.
ואומר בעל הטורים שמות פרק לח
(כז) מאת האדנים. כנגד מיוסדים על
אדני פז (שה"ש ה טו) וכנגדם תקנו מאה ברכות בכל יום (עיין
מנחות מג ב):
כלומר בעל הטורים משוה את מאה הברכות
למאה אדני הקדש שהוא בעצם השלד של המשכן שהם העמודים שהיו מסביב למשכן . סה"כ
היה 48 עמודים .
וממשיך הריקאנטי בראשית פרק כו ומפרש את
ההשואה בן אדני הקדש למאה ברכות
והוא סוד מאה ברכות בכל יום, כי
המקיים זה יזכה בזה, כי כל ברכה וברכה יש לה מקום ומעיין ממה שהיא נשפע ונאצלת,
ואם ח"ו יחסר מהם הרי הוא מקלקל הצנורות ומקצץ נטיעות נפשו, ואוי לו על
חסרונו שאינו נכנס בשערי צדק, לפי שהאדנים לעמודים אינם מסודרים, ואין שכינה שורה
על דבר פגום, כי אין האהל פרוסה כסדר, זהו סוד [ישעיה לג, כ] אהל בל יצען וגו',
נמצא כל הגומר בכל יום מאה ברכות כאילו פורש אהל מועד. ותקעו על מאה אדנים, ומתברך
במאה מיני ברכות:
אומר הבבלי מסכת מנחות דף מג עמוד ב
תניא, היה רבי מאיר אומר: חייב אדם
לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר: +דברים י'+ ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך. ואומר רשי במקום :
כי אם ליראה וגו' - רבותינו דרשו מכאן הכל
בידי שמים חוץ מיראת שמים:
פרוש : אומר רבי מאיר שלברך מאה
ברכות נובע מיראת שמים של האדם שמחייב
אותו להגיד את מאה הברכות כל יום ובעצם ניתן להגיד שזה חלק מבנית המקדש בתוך האדם
כפי שנאמר בשמות פרק כה
(ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:
(ט) כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה
אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן
תַּעֲשׂוּ: ס
בנית המקדש בתוך האדם נעשה ע"י מאה
ברכות כל יום וזה בונה את המשכן ובניה זו נותנת אפשרות לקדוש ברוך הוא לשכון
בתוכנו .
ושואל התלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג
עמוד ב
אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא?
והאמר רבי חנינא משום רבי שמעון בן יוחי: אין לו להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו אלא
אוצר של יראת שמים, שנאמר: +ישעיהו ל"ג+ יראת ה' היא אוצרו! - אין, לגבי משה
מילתא זוטרתא היא.
כלומר יראת שמים היא דבר קטן למשה ונשאלת
השאלה למה למשה היה זה דבר קטן ?
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן ז
אמר משה יודע אני שישראל רוגנים הם
הריני עושה להם חשבון מכל מלאכת המשכן, התחיל לעשות חשבון עמהם אלה פקודי המשכן
והוא נותן להם חשבון על כל דבר ודבר לזהב ולכסף ולנחשת וכסף פקודי העדה מאת ככר
ואלף ושבע מאות ויהי מאת ככר הכסף לצקת ונחשת התנופה שבעים ככר, עם שהוא עושה
חשבון והולך על כל דבר ודבר שעשויין כסדר בתוך המשכן שכח אלף ושבע מאות וחמשה
ושבעים שקל שעשה מהן ווין לעמודין ולא היו נראין, התחיל עומד תמה ואומר עכשיו ימצאו
ידיהם של ישראל עלי לומר שאני נטלתי אותם והוא חוזר לבוא על כל מלאכה ומלאכה, מיד
האיר הקדוש ברוך הוא את עיניו ותלה עיניו וראה שהיו עשוין ווין לעמודים, התחיל
להשיב להם בקול רם ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים באותה שעה
נתפייסו ישראל
כלומר משה נתן דין וחשבון לעם ישראל
והחשבון הגדול של מאה ככר שממנו נבנו אדני הקדש היה פשוט למשה . מה שהיה קשה לו זה
מה שמעבר לזה . היה קשה לו להיזכר ב
1775 שקלים שממנו נבנו הווים . המאה ברכות
שזה מאה אדני הקדש היה ברור וקל אבל השאר היה קשה ומשמים הזכירו לו את ה 1775 שקל . כלומר הכל בידי שמים שזה 1775 שקל חוץ
מיראת שמים שזה מאה ברכות ומאה אדני קדש שהם מאה ככר כסף . וזה מה שנאמר בתלמוד
בבלי מסכת מגילה דף כה עמוד א
מכלל דיראה מילתא זוטרתי היא? - אין,
לגבי משה רבינו מילתא זוטרתי היא, משל לאדם שמבקשין הימנו כלי גדול ויש לו - דומה
עליו ככלי קטן, קטן ואין לו - דומה עליו ככלי גדול.
פרוש אם יש לך אז זה דבר קטן ואם אין לך
זה דבר גדול ולמשה ראינו שהיה לו ולכן זה דבר קטן בשבילו
יהי רצון שיהיה בנו יראת שמים ועל יד
מאה הברכות שנברך כל יום נבנה את בית המקדש בתוכנו
,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה