פרשת כי תצא על מה נענש בן סורר ומורה ? מהו החידוש בבן סורר ומורה ? מה המשמעות שבן סורר ומורה נהרג על שום סופו ? מה נגזר מכך להבנה מהי קדושת החיים ? למה לבן סורר ומורה לא מועיל הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים ? איך מונעת התורה מבני האדם להרוג אנשים על שם סופם ? למה בן סורר ומורה זה רק ב 3 חודשים שבו הוא עובר מפטור לחיוב ולא יותר מכך ? מה הקשר לאומות העולם שהקב"ה ויתר להם על המצוות ? מה קורה לאדם שלא מקבל עליו עול מצוות בזמן המעבר מפטור לחיוב בגיל 13 ומה הקשר לבן סורר ומורה ? למה אין בת סוררת ? מה הקשר לפטור של הנשים ממצוות שהזמן גרמן ? ‏ח'/אלול/תש"פ

בס"ד

פרשת כי תצא על מה נענש בן סורר ומורה ? מהו החידוש בבן סורר ומורה ? מה המשמעות שבן סורר ומורה נהרג על שום סופו ? מה נגזר מכך להבנה מהי קדושת החיים ? למה לבן סורר ומורה לא מועיל הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים ? איך מונעת התורה מבני האדם להרוג אנשים על שם סופם ? למה בן סורר ומורה זה רק ב 3 חודשים שבו הוא עובר מפטור לחיוב ולא יותר מכך ? מה הקשר לאומות העולם שהקב"ה ויתר להם על המצוות ? מה קורה לאדם שלא מקבל עליו עול מצוות בזמן המעבר מפטור לחיוב בגיל 13 ומה הקשר לבן סורר ומורה ? למה אין בת סוררת ? מה הקשר לפטור של הנשים ממצוות שהזמן גרמן ? ‏ח'/אלול/תש"פ

דברים פרשת כי תצא פרק כא פסוק יח - כא

(יח) כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם:

(יט) וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ:

(כ) וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא:

(כא) וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ: ס

והמשפט הבא מיד לאחריו

דברים פרשת כי תצא פרק כא פסוק כב

(כב) וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ:

חברותא מסכת סנהדרין דף מו עמוד א

ומתרצת הגמרא: דאמר קרא "וכי יהיה באיש חטא" משמע דוקא "איש" ולא בן שבן סורר ומורה אינו נתלה.וממה שנאמר "חטא" אנו למדין גם כן שאינו נתלה רק מי שעל חטאו נהרג, יצא בן סורר ומורה שעל שום סופו נהרג שאינו נהרג על כך שזלל וסבא, אלא משום שהגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה שלאחר שיבזבז את ממון אביו ולא יהיו לו אמצעים כדי שיוכל להמשיך לזלול ולסבוא כהרגלו, הוא יהפוך ללסטים, ולכן אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב.הוי מיעוט אחר מיעוט.

ומדה היא בתורה ש"ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות"⁽¹¹¹⁾ונתרבה בן סורר ומורה לתליה.

אומרת הגמרא שיש בבן סורר ומורה חידוש עצום בן סורר ומורה לא נהרג כי הוא עבר חטא שדינו מוות הוא נהרג כי מעשיו היום מלמדים את סופו שהוא ילסטם את הבריות ועדיף שייהרג היום ולא ימשיך את חייו . בכל התורה כולה אדם נענש על חטא שהוא עשה וכאן לכאורה אין כאן עונש כי אם הבנה מה עדיף לאותו בן סורר ומורה האם להיהרג עכשיו על ידי בית דין או להמשיך את חייו וסופו ידוע לכאורה מראש אומרת הגמרא  חברותא מסכת סנהדרין דף עב עמוד א

תניא: רבי יוסי הגלילי אומר: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי, אמרה תורה יצא לבית דין ליסקל?!אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה.שסוף מגמר מכלה נכסי אביו, ומבקש למודו מה שהורגל בבשר ויין, ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות.אמרה תורה: ימות זכאי! ואל ימות חייב!שמיתתן של רשעים - הנאה להם והנאה לעולם. ולצדיקים - רע להם ורע לעולם.שינה ויין לרשעים - הנאה להם והנאה לעולם, לצדיקים - רע להם ורע לעולם.שקט לרשעים - רע להם ורע לעולם, ולצדיקים - הנאה להם והנאה לעולם.פיזור לרשעים - הנאה להם והנאה לעולם, ולצדיקים - רע להם ורע לעולם.

כלומר הגמרא מגדירה את המשמעות וערך החיים של  האדם . אין משמעות לחיים של האדם בפני עצמם  . כל המשמעות חייו של האדם הוא בקיום המצוות . קדושת החיים לא עומדת בפני עצמה כערך בפני עצמו , חשיבות ומשמעות החיים הוא רק בהתאם להבנה מהו תפקידו את האדם בבריאה . כאשר נוצר מצב שבו מתברר שהאדם מוביל את עצמו להיות חייב ולא  זכאי עדיף שהאדם ימות זכאי ולא ימות חייב . וכאשר ברור לתורה שהאדם מוביל את עצמו למצב כזה כמו בן סורר ומורה אומרת התורה וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ: 

ונשאלת השאלה האם מתוך ההבנה הזאת ירחיב האדם את המשמעות של הדין הזה ויגיע למצב שהאדם בעצמו יחליט להרוג אדם על שום סופו ?

אומר הספר החינוך פרשת קדושים מצוה רמח

וענין (יא) כיצד דנין אותו, וכיצד מתרין בו, וכיצד מכריזין עליו, ומה שאמרו [שם ע"א ע"א] שאין נעשה דין סורר ומורה אלא כשהאב והאם (יב) שניהם רוצים בכך, שנאמר [שם, שם י"ט] ותפשו בו אביו ואמו. (יג) ואם היה אחד מהם גידם או אלם או סומא או חרש, אינו נעשה בן סורר ומורה, שנאמר [שם] ותפשו בו ולא גדמין, והוציאו אותו ולא חגרין, ואמרו ולא אלמין, בננו זה ולא סומין, איננו שומע בקולנו ולא חרשין. ומפני כל ענינים אלה הצריכים בו, היו מן החכמים שאמרו בגמרא [שם] כי מעולם לא נעשה דין סורר ומורה, ויש מהם מי שהעיד שראה אותו וגם ישב על קברו. ומה שאמרו [שם] (יד) כי בתחילה מלקין אותו, שנאמר [שם, שם י"ח] ויסרו אתו, ופירשו זכרונם לברכה [שם ע"ב] ויסרו אותו, זה מלקות. ויתר פרטיה, בפרק ח' מסנהדרין.

אנחנו רואים שדיני המצוה הם כל כך מצומצמים שהסיכוי שיהיה מי שיעמוד לדין אדם על ידי סנהדרין בתור בן סורר ומורה שואפים לאפס וזאת לדעתי כדי להרחיק את האדם מלדון אנשים על שם סופם ולא על חטא שעברו בפועל שגם שם הסיכוי להעמיד אדם לדין אדם עם  כל תנאי ההתראה על חטא שעבר שואפים לאפס .

גם משך הזמן שבו ניתן להעמיד בן סורר ומורה הוא מצומצם מאוד אומר הרמב"ם הלכות ממרים פרק ז הלכה ו

כל ימיו של בן ג סורר ומורה אינן אלא שלשה חדשים מאחר שיביא שתי שערות, לפי שאפשר שתתעבר אשתו ויהיה עוברה ניכר בשלשה חדשים ונאמר כי יהיה לאיש בן סורר ומורה ולא אב סורר ומורה הא למדת שאם הקיף השיער את כל הגיד קודם שישלים שלשה חדשים הרי זה פטור.

כלומר טווח הזמן של בן סורר ומורה הוא רק 3 חודשים מרגע קבלת המצוות .

וצריך להבין הרי כתוב בגמרא תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג עמוד ב

ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים, שנאמר : ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה.

אז אם יראת שמים הוא בידי האדם למה התורה לא נותנת לבן סורר ומורה להתמודד אולי הוא יצליח במלחמה ביצר שלו ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת סנהדרין דף עא עמוד א

רבי יהודה אומר: אם לא היתה אמו שווה לאביו בקול ובמראה ובקומה - אינו נעשה בן סורר ומורה.

מאי טעמא?דאמר קרא: "איננו שומע בקולנו", ודריש רבי יהודה "בקולנו" בקול אחד [כיון שלא כתוב "בקולותינו" או "בקולינו" ביו"ד, שמשמעותם שני קולות].מכך דקול בעינן אנו צריכין שיהיו שוין - מראה וקומה נמי בעינן שיהיו שווין⁽⁸⁾.כמאן כדברי מי, אזלא מתפרשת הא דתניא ברייתא ששנינו: בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב בתורה, דרוש! וקבל שכר⁽⁹⁾!כמאן כדברי מי? כרבי יהודה, כי הוא דבר שאינו מצוי, שאביו ואמו יהיו שווים בקול מראה וקומה⁽¹⁰⁾.איבעית אימא ואם תרצה אומר: רבי שמעון היא.דתניא: אמר רבי שמעון: וכי מפני שאכל זה הבן תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי - אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו?! האם אביו ואמו יסכימו להוציאו להורג עבור כך⁽¹¹⁾?אלא, לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב? דרוש! וקבל שכר⁽¹²⁾!אמר רבי יונתן: בן סורר ומורה היה, ואני ראיתיו וישבתי על קברו!

כלומר לשיטת רבי שמעון כל העניין של בן סורר ומורה זה לדרוש ולקבל שכר ולפי רבי יונתן צריך לדרוש ולקבל שכר אבל בן סורר ומורה זה מציאות קיימת ונשאלת השאלה לשני הדעות  מדוע בן סורר ומורה זה דווקא ב 3 חודשים הראשונים של קבלת עול מצוות ועל זה כתבתי בעבר

כתוב בעבודה זרה דף ב עמוד ב  :

"א"ר יוחנן מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה אלא הכי אמרי כלום קיבלנוה ולא קיימנוה ועל דא תברתהון אמאי לא קבלתוה אלא כך אומרים לפניו רבש"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה כמו שעשית לישראל דכתיב (שמות יט) ויתיצבו בתחתית ההר ואמר רב דימי בר חמא מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל ואמר להם אם אתם מקבלין את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם מיד אומר להם הקב"ה הראשונות ישמיעונו שנא' (ישעיהו מג) וראשונות ישמיענו שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם ומנלן דלא קיימום דתני רב יוסף (חבקוק ג) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים מאי ראה ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום כיון שלא קיימום עמד והתירן להן"

פרוש : אומות העולם באים בטענה אל הקב"ה למה הוא לא כפה עליהם  הר כגגית כמו שעשה לעם ישראל והקב"ה אומר להם אתם קבלת 7 מצוות ולא קימתם אותם ולכן "ויתרתי" לכם על המצוות לעומת זאת עם ישראל קיבל ועשה את המצוות ולכן לעם ישראל לא ויתרתי על המצוות .

שואלים אומות העולם את הקב"ה בעבודה זרה דף ג' עמוד א' :

"רבש"ע ישראל שקיבלוה היכן קיימוה אמר להם הקב"ה אני מעיד בהם שקיימו את התורה [כולה] אומרים לפניו רבש"ע כלום יש אב שמעיד על בנו דכתיב (שמות ד) בני בכורי ישראל " 

אומר הקב"ה :

"יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד (עבודת כוכבים) יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני (ואליהו בן ברכאל הבוזי) ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה"

פירוש : עם ישראל בשונה מאומות העולם קיבלו עליהם את המצוות כשהקב"ה נתן להם ולכן היה להם את הזכות שהקב"ה כפה עליהם הר כגיגית  והם מקבלים היום  שכר כעושה ומצווה ולא כמו אומות העולם שמקבלים על המצוות שכר שעושה ולא מצווה ,ועוד שלא מספיק העדות של הקב"ה על שעם ישראל קיים את המצוות וצריך עדים שלא נוגעים בדבר שאכן קיימו את המצוות בזמן שהקב"ה נתן להם

אנו רואים שכאשר עוברים מפטור של מצוות לחיוב של מצוות צריך לעשות  2 פעולות חשובות

1.      קבלת המצוות   2. עדים על קיום המצוות

ללא 2 הפעולות הנ"ל הקב"ה "מותר" על המצוות לבעל החיוב ואז העונש על אי קיום המצוות נשאר והשכר יורד למעלת לא מצווה ועושה  (כמו שהיה עם אומות העולם )

אם כך הזמן הזה של 3 חודשים זה הזמן שבו אם לא קיבל עליו אדם את המצוות הקב"ה "מוותר" לו על המצוות והוא נכנס למסלול של לא מצווה ועושה  שהשכר שלו קטן יותר . ולכן אני רוצה להגיד שלכן רק בזמן הקריטי הזה כאשר מצפים מהאדם לקבל עליו מצות והוא עושה ההיפך לא שומע בקול אביו ואימו ובנוסף לזה זולל וסובא לאדם כזה הקב"ה מוותר על המצוות ואז אין לו את הסיכוי להיות זכאי רק חייב

בעירובין דף י"ג עמוד ב' כתוב :

"   תנו רבנן שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הילל הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא והללו אומרים נוח  לו לאדם שנברא יותר משלא נברא נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא  עכשיו שנברא יפשפש במעשיו "

ורש"י כותב על המקום :

 " אם בא מצוה לידיו יחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ולא יניח לעשותה בשביל ההפסד שהרי שכרה עתיד לבא ואם באת לידו עבירה יחשב שכרו שמשתכר בה (בעבירה ) עכשיו כנגד הפסדה העתיד להיפרע ממנו" .

יוצא לנו שרק אדם שמקבל שכר כמצווה ועושה ומפשפש במעשיו יכול להיות זכאי ולא חייב אבל אדם שמקבל שכר כלא מצווה ועושה ולא מפשפש במעשיו והוא עוד לא שומע בקול אביו ואימו וזולל ושבע אין לו שום סיכוי להיות זכאי ולכן התורה מעדיפה שימות זכאי ולא חייב במקרה הזה 

ומה הכוונה דרוש וקבל שכר  ? לשיטתי זה פשוט . יש לאדם להבין את החשיבות של המעבר מפטור לחיוב שבו על האדם לקבל עליו  את החיוב ואז יקבל שכר איזה שכר ? שכר כמצווה ועושה ולא כלא מצווה ועושה .

ונשאלת השאלה למה דווקא איש ולא אישה ?

כמו שאומר הספר החינוך פרשת קדושים מצוה רמח

ומה שאמרו [שם] שאם אכל אכילה זו המכוערת (ט) מבשר אסור, או ביום שאסור באכילה ואפילו בתענית דרבנן שאינו חייב, שנאמר [דברים כ"א, כ'] איננו שומע בקולנו, מי שאינו עובר באותה אכילה אלא על קולם, יצא זה שעובר בה אף על דברי תורה.

ואומר ספר מצוות גדול לאוין סימן רכ

מסקנות ההלכות שם (ע - עא) שאין בן סורר ומורה חייב סקילה עד שיגנוב משל אביו ויקנה בשר בזול ויין ויאכל אותם חוץ לרשות אביו בחבורה שכולם סריקים, פירוש ריקים תרגומו (שופטים יא, ג) סריקים,

האישה פטורה ממצות עשה שהזמן גרמא ולכן הויתור על המצוות משפיע בעיקר על מצוות עשה ולא על מצוות לא תעשה בדיוק כמו שהגמרא אומרת

חברותא מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

ותמהינן: וכי התירן להם הקדוש ברוך הוא?! איגורי איתגר! האם ירוויחו מכך שלא קיימום? אם כן, מצינו חוטא נשכר?⁽²⁷⁾ומתרצינן: אמר מר, בריה דרבינא התרה זו אינה לטובתם, אלא לרעתם,

ואומרת הגמרא בהמשך חברותא מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

ומבארת הגמרא: מה שתירצנו שאינם מקבלין שכר, אין פירושו שאינם מקבלין שכר מכל וכל. אלא לומר לך, שאין מקבלים עליהם שכר כמי שהוא מצווה ועושה ששכרו מרובה, אלא כמי שאינו מצווה ועושה, היות שהקב"ה התיר את הציווי.

כלומר עיקר ההפסד שלהם זה במצוות עשה כי הקב"ה לא מוותר על מצוות לא תעשה כדי שרשע לא ירוויח בויתור הזה ולכן האיש שמצווה על מצוות שהזמן גרמן מפסיד הרבה והנשים שלא מצוה  על מצוות עשה שהזמן גרמן ולא מקבלות על זה שכר לא מפסידות הרבה . הם מפסידות רק על מצוות שהזמן לא גרמן ולכן ההבדל המהותי בן האיש והאישה , ולכן אישה שכבר מראש לא מקבלת שכר על מצוות עשה שהזמן גרמן מסוגלת לשרוד גם בלי קבלת עול מצוות כי סה"כ "ההפסד" שלה קטן בהרבה מאיש , ולכן  בזמן של מעבר מפטור לחיוב כלומר בגיל 12 הוא פחות משמעותי מאיש . ואולי זה מסביר למה עושים עניין מבר מצווה של בן ולא בת מצווה של בת .

פרשת שופטים מי פטור מיציאה למלחמת רשות ? למה דווקא אישה בית ושדה ? מה סדר הדברים שאדם צריך ללכת בו ? מה הקשר לקללת משה בספר דברים ? למה עם ישראל קרואים אדם ? מה המשקל בן טובת הפרט לטובת הכלל ביציאה למלחמה ? מה מכריזה בת קול 40 יום לפני יצירת הוולד חוץ מבת פלוני לפלוני ? ומה הקשר לאי יציאה למלחמה ? למה פרנסה וזיווג קשים כמו קריעת ים סוף ? מה הקשר לאי יציאה למלחמה ב 3 המקרים בפרשה למה שכתוב בספר שמות יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן? ‏א'/אלול/תש"פ

בס"ד

פרשת שופטים מי פטור מיציאה למלחמת רשות ? למה דווקא אישה בית ושדה ? מה סדר הדברים שאדם צריך ללכת בו ? מה הקשר לקללת  משה בספר דברים ? למה עם ישראל קרואים אדם   ? מה המשקל בן טובת הפרט לטובת הכלל ביציאה למלחמה ? מה מכריזה בת קול 40 יום לפני יצירת הוולד חוץ מבת פלוני לפלוני  ? ומה הקשר לאי יציאה למלחמה ? למה פרנסה וזיווג קשים כמו קריעת ים סוף ? מה הקשר לאי יציאה למלחמה ב 3 המקרים בפרשה למה שכתוב בספר שמות יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן? ‏א'/אלול/תש"פ

כתוב בדברים פרשת שופטים פרק כ פסוק ה - ח

(ה) וְדִבְּר֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֘ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ מִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכ֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ:

(ו) וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֙רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּל֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ:

(ז) וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה:

(ח) וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֘ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ:

ונשאלת השאלה למה דווקא בית חדש נטיעת כרם ואירוסין לאישה פוטרים את האדם לצאת למלחמה ?  ועוד יותר יש כאלו שאומרים שלא רק שהוא פטור לצאת למלחמה הוא לא יכול לצאת למלחמה גם אם מבקש לצאת וכך כותב הדף על הדף מסכת סוטה דף מד עמוד א

אבל אי אמרינן שהני שמחזירין מן המלחמה הוי רק רשות שלא להלחם, אבל אי רצו להיות בהצבא ובהמלחמה יש להם רשות להלחם, א"כ מה משמיענו המשנה שכה"ג שנשא אלמנה וכהן הדיוט שנשא גרושה או חלוצה אינן בכלל חתן שמחזיר מהמלחמה וילפינן זה מקראי, הא בלא"ה הרי הם פטורים ממלחמה משום שהם מבני שבט לוי, וע"כ שדין חתן וכל הני שמחזירין מהמלחמה, חייבים לחזור ואסורים להיות במלחמה.

יש כמה תשובות לדבר אומר המדרש אגדה (בובר) דברים פרשת שופטים פרק כ פסוק ה

[ה] מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו. שהוא ירא ומתיירא לאחרים והוא ירא אם ימות במלחמה: ואיש אחר יחנכנו. וינוס במלחמה וימס את לבב אחיו כלבבו וינוסו שתחלת נפילה ניסה.

כלומר שדה בית ואישה זה דבר חשוב לאדם והחשיבות שלו תגרום לאדם להיזהר על עצמו יותר מאשר אדם אחר והזהירות הזאת שלו תגרום לו לנוס במקרה של סכנה בזמן המלחמה ואז יש סיכוי שהוא ינוס וזה יהיה תחילת הנפילה . כלומר תחילת נפילה בקרב היא תוצאה של יחידים שמתחילים לנוס .

ויש עוד סיבה של החזקוני דברים פרשת שופטים פרק כ פסוק ה

(ה) אשר בנה, אשר נטע אשר ארס, תנו רבנן למדה תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואחר כך יארש אשה וכן אמרו רבותינו במקום אחר הכן בחוץ מלאכתך זו בית ועתדה בשדה לך זו כרם אחר ובנית ביתך זו אשה וכדי ליראם במלחמה הזכיר משה שלשה אלו ולפי שמשלשה אלו הוכיחם בפרשת תבא אשה תארש בית תבנה כרם תטע ויהרהרו בלבם אם יארע להם תקלה במלחמה בשביל קללת משה הוא ולתת בלב החוטאים לשוב. ילך וישב לביתו פן ימות שהרי כל לבו ותאותו לגמור את מה שהתחיל ואין לבו למלחמה לכן ינוס ויניס אחרים. יחנכנו החי"ת בשו"א.

החזקוני מביא את דברי הקללה של משה בדברים פרשת כי תבוא פרק כח פסוק ל

(ל) אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ <<ישגלנה>> יִשְׁכָּבֶ֔נָּה בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ:

כלומר החזקוני מביא את אותו סברא של המדרש אבל בחיזוק עניין הקללה של משה במיקרים הנ"ל שיגרמו לאותם אנשים חולשה  בזמן סכנה כי יעמוד במחשבתם אותו קללה של משה והם יחשבו על החטאים שלהם בנוסף לרצון שלהם לגמור מה שהתחילו והצירוף הזה יביא אותם למנוסה שהיא תחילת נפילה של כל הצבא . וסברא דומה אומר הריב"א דברים פרשת שופטים פרק כ פסוק ה

(ה) מי האיש אשר בנה וגו'. תימ' למה הקפיד הכתוב על אלו יותר ממי שנולד בכור ולא פדאו או קנה לו טלית ולא תלה בו ציצית וכן הרבה. וי"ל ראה משה רבי' שהיה עתיד להוכיח ישראל בתוכחות בג' דברים הללו כדכת' אשה תארש ואיש אחר ישגלה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו. לפי' היה מזהיר ישרא' ואומר מי שיש לו אחת משלש' דברים הללו אל ילך במלחמה שאם ח"ו ינגף יאמרו ישראל כבר התחיל בנו קללת משה ומעתה אין לנו תקומה לפניהם. כ"פ ר"מ מקוצי:

והריב"א שם את הדגש על עם ישראל שכאשר יראה את אותו איש שלא גמר מה שהתחיל והוא ניגף במלחמה יעמדו לפניו הקללה של משה בספר דברים והוא ישליך את המשמעות של אותו אדם שניגף על המצב של כל עם ישראל . ואותו מחשבה תגרום לצבא חולשת הדעת והיעדר נחישות במלחמה וזה מה שנאמר תחילת נפילה ניסה . כלומר עצם הקללה של משה מונעת מאותם אנשים להשתתף במלחמה . ואותם 3 דברים נקבעו על ידי חז"ל כדרך שאדם יבחר לעצמו

חברותא מסכת סוטה דף מד עמוד א

תנו רבנן בברייתא:סדר הכתובים הוא: קודם "אשר בנה" ו"אשר נטע" ואחר כך "אשר ארש".

לימדה תורה דרך ארץ לאדם: שקודם יבנה אדם בית ויטע כרם, ורק אחר כך ישא אשה⁽¹⁾.ואף שלמה אמר בחכמתו⁽²⁾: "הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה לך (ונצבה בשדה מלאכתך) אחר ובנית ביתך" (משלי כד, כז)"הכן בחוץ מלאכתך"⁽³⁾ - זה בית,"ועתדה בשדה לך" - זה כרם,"אחר ובנית ביתך" - זו אשה⁽⁴⁾.דבר אחר: נדרש הכתוב לענין לימוד התורה:"הכן בחוץ מלאכתך" - זה מקרא,"ועתדה בשדה לך" - זה משנה,"אחר ובנית ביתך" - זה גמרא⁽⁵⁾, כלומר לתת סברא ולהבין בטעמי המשנה, ולפסוק הלכה כמי.דבר אחר:"הכן בחוץ מלאכתך" - זה מקרא ומשנה,"ועתדה בשדה לך" - זה גמרא"אחר ובנית ביתך" - אלו מעשים טובים רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר:

"הכן בחוץ מלאכתך" - זה מקרא ומשנה וגמרא,"ועתדה בשדה לך" - אלו מעשים טובים⁽⁶⁾ כלומר מעלות ומידות⁽⁷⁾,"אחר ובנית ביתך" - דרוש וקבל שכר, שאז יכול לדרוש וללמד תורה לאחרים⁽⁸⁾:

כלומר אותם דברים הם סדר הדברים שאדם צריך ללכת בהם אשר בנה, אשר נטע ,ואשר ארש   .

והעקידת יצחק לוקח את הדברים הלאה ואומר שאותם אנשים שלא הגיעו ל 3 הדברים הללו הם מבחינת אנשים שלא הוחזקו בהצלחות ולכן אין להם הרבה זכויות כדי שימחלו להם בשמים ולכן בגלל המעט זכויות שיש להם אין הם יכולים לצאת למלחמה וכך כותב העקידת יצחק דברים שער צז (פרשת כי תצא)

וחכמינו ז"ל קיימו וקבלו זה מאד באמרם (ברכות נ"ה א) ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם עיון תפלה וקיר נטוי והמוסר דין על חברו וכלן מזה הטעם כי בבקש אדם בתפלתו אשר ייטב לו או בעברו במקום סכנה או במסרו דין על חברו גורם שיבוקש פנקסו ויזכרו מעשיו. ומזה עצמו אמרו (ירושלמי סוף ביכורי') שלשה מוחלין להם על עונותיהם העולה לגדולה והנושא אשה ומי שנתרפא מחליו כי אלו כלם כבר העלום לגרדום ועיינו מן השמים בדיניהם ואם לא שנמצאו זכאין לא היו מטיבין עמהם. ולפי זה כל עוד שתתיקר נפש האדם בעיניו ויראה עצמו מוכן לקבל שלמיות אנושיות עוד חל עליו חובת ההזהר וההשמר מהמקרים והפגעים המפסיקים את הדרך ולזה היתה עצה נכונה לבונה בית חדש ולא חנכו ולנוטע כרם ולא חללו ולמארס אשה ולא לקחה שלא יכנסו בזמן זה בסכנת המלחמה אחרי שלא הוחזקו עדין בהצלחות הקודמות.

וכדאי לקרוא את דברי הרדב"ז שנותן עוד נקודת ראיה על אותם אנשים שלא הספיקו לעשות את אותם דברים בסיסים שנותנים לאדם את התואר אדם וכך כותב בשו"ת הרב"ז חלק ג (חושן משפט) סימן לז

נעתרתי לבקשת רבים, אשר בקשוני, לכתוב עלי גליון, זכרון-דברים, אשר הרו והגו עשתנותי, להבין ולהשכיל, מאמרו של ר' שמעון בן יוחאי, שאמר: "אתם קרויין אדם ולא אומות העולם קרויין אדם" (יבמות ס"א ע"א). בשכבר הימים, עניתי ואמרתי, כדברים האלה: - הלא תדעו, כי ההבדל שבין ישראל לבין אומות העולם הוא גם בזה, שאצלם אין שום ערך לחיי האדם הפרטי, במקום שנוגע לקיום המדינה והצלחת העם, ובשעה שצריך לצאת למלחמה לקראת האויב ולהגן על ארץ המולדת, הנה שום איש לא יוכל לפטור את עצמו מן המלחמה, באיזו אמתלא שתהיה. היתכן שיבא איזה איש בשעה שמתריעין על המלחמה, ויאמר נשאתי אשה חדשה, ולא אוכל לצאת ולבא. או כי בנה בית חדש ולא חנכו, כרם ולא חללו. לא כן בעם ישראל. לכל אדם פרטי יש חשיבות וערך, גם בשעה שנוגע לעניני המדינה. כמו שמצינו מפורש בתורה: "ודברו השוטרים אל העם לאמר, מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו וגו' אשר נטע כרם וגו' אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישוב לביתו" (דברים כ', ה' - ז'). וזאת היתה כוונת התנא האלהי רשב"י: "אתם קרוים אדם" - רק אצלכם נחשב האדם הפרטי, וחייו יקרים, אפילו במקום שנוגע לעניני המדינה "ואין אומות העולם קרוים אדם", כי אצלם אין לפעמים שום ערך לאדם פרטי, כשנוגע לקיום המדינה וטובת האומהא).

הרדב"ז מדגיש את ערך האדם בתורת ישראל שיש לה ערך בפני עצמו גם כאשר מדובר על הכלל כולו . כי הפרט הוא חלק מהותי מהכלל ולהספיק את 3 הדברים הללו יש ערך לא פחות מהותי מאשר טובת הכלל

ואני רוצה לנסות להבהיר למה דווקא 3 הדברים הללו ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף ב עמוד א

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן -וקשין אותן הזיווגין שנקבעים על פי מעשיו של האדם, לפני הקדוש ברוך הוא לזווגן, כקריעת ים סוף, שהקב"ה היה צריך לבקוע להם את הים ולשנות סדרי בראשית.שנאמר בתחילת הפסוק: "אלהים מושיב יחידים, הקדוש ברוך הוא מזווג איש יחיד ואשה יחידה ביתה". מיישב מהם בית.ובסוף הפסוק נאמר: "מוציא אסירים שהקב"ה הוציא את בני ישראל ממצרים בכושרות". בחודש ניסן, שהוא זמן מוכשר ליציאה, שהוא חודש לא קר ולא חם.הרי שהפסוק מקיש את זיווגו של אדם לקריעת ים סוף:ושואלת הגמרא:איני, איך אפשר לומר שהזיווג נקבע לפי מעשיו של האדם.והא אמר רב יהודה אמר רב -ארבעים יום קודם יצירת הולד, קודם יצירת הזכר, ואפילו אם הנקיבה עדיין לא נולדה⁽⁷⁾.בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני! בית פלוני לפלוני! שדה פלוני לפלוני!⁽⁸⁾ הרי שהזיווג נקבע כבר קודם שנולד האדם, ואיך אפשר לומר שהזיווג נקבע לפי מעשיו של האדם.ומשנינן: לא קשיא:הא בזוג ראשון, הא בזוג שני.הזווג הראשון נקבע ארבעים יום קודם יצירת הולד לפי המזל, אבל הזיווג השני, [היינו אלמן לאלמנה⁽⁹⁾], כיון שהיא אינה בת זוגו שנקבעה ארבעים יום קודם יצירת הולד, אלא צריך להתאים אותה אליו, דבר זה נקבע לפי מעשיו של האדם, והוא קשה כקריעת ים סוף.

כלומר לכל אישה יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה לפלוני לפלוני . כלומר מהותו של האדם כלומר זיווגו והפרנסה שלו נקבעים יחד עם הזיווג שלו . וכאשר מדובר בזיווג שני הכול כמעשיו . ומי זה שמזווג זיווגים וקובע את הפרנסה זה אך ורק הקב"ה וזה קשה בדיוק כמו קריעת ים סוף . וכך כותבת הגמרא בחברותא מסכת פסחים דף קיח עמוד א

אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף.כלומר, שנס גדול עושה הקדוש ברוך הוא למי שהוא נותן לו מזונות כאשר עשה לישראל שקרע להם ים סוף [והנפקא מינה מזה כדי שיבקש אדם רחמים על מזונותיו, רשב"ם].דכתיב "נותן לחם לכל בשר", וסמיך ליה "לגוזר ים סוף לגזרים".

כלומר הקב"ה מזווג זיווגים וזה קשה כמו קריעת ים סוף וזה מדובר כאשר האדם לא מקבל את הזיווג שלו שהוכרז  על ידי הבת קול ו3 הדברים הללו זה דבר אחד אישה בית ושדה . וכל 3 הדברים הללו להתאים אותם לאדם קשה כמו קריעת ים סוף ולכן מלחמת רשות לא שייכת במצב כזה  כי בקריעת ים סוף הקב"ה אומר למשה  שמות פרשת בשלח פרק יד פסוק יג - טז

(יג) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֘ אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְּב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛פוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־עוֹלָֽם:

(יד) יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן: פ

(טו) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מַה־תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ:

(טז) וְאַתָּ֞ה הָרֵ֣ם אֶֽת־מַטְּךָ֗ וּנְטֵ֧ה אֶת־יָדְךָ֛ עַל־הַיָּ֖ם וּבְקָעֵ֑הוּ וְיָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָֽׁה:

ולכן לא שייך שאותם אנשים אשר נמצאים במצב של אירוסין לאישה או בית חדש או נטיעת כרם להשתתף במלחמת רשות . כי כאשר אתה נמצא במצב כזה מי שנלחם לך זה  הקב"ה . כלומר אדם שהתארס או התחיל לבנות בית או לנטוע שדה הוא במצב לאחר שהקב"ה זיווג לו זיווג וכאשר אתה באמצע תהליך כזה היחידי שנלחם לך זה הקב"ה . לפני ואחרי זה תלוי במעשיך אבל כאשר אתה בתוך התהליך כמו בקריעת ים סוף אתה נמצא במצב של יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן.

 

פרשת ראה למה התורה משייכת את הברכה להר מסוים ואת הקללה להר אחר ? אין ניתן לדעת מהי ברכה ומהי קללה ? האם ניתן להבין מהי קללה ומהי ברכה על ידי השכל האנושי ? מהו הכלי היחידי של האדם להבין את המציאות של העולם ? מה ההבדל בן שכלות לסכלות ? מהו זבוב המוות ? איך ניתן לבחור בחיים ? למה בחירה של השכל האנושי מביאה לבחירה במוות ? למה יותם בן גדעון עמד על הר גרזים שהוא לכאורה הר הברכה וקילל? למה הכותים בחרו בטעות את הר גרזים ? מה הקשר בן הבחירה שלהם לקבלת התורה ? למה אנשי שכם לא הבינו נכונה את דברי אבימלך ? איך מיצג יותם שנשאר יחידי מתוך 70 אחים את עם ישראל ? למה כל אידיאולוגיה שנובעת מהשכל האנושי סופה לקרוס לתוך עצמה ? ‏כ"ד/אב/תש"פ

בס"ד

פרשת ראה למה התורה משייכת את הברכה להר מסוים ואת הקללה להר אחר ? אין ניתן לדעת מהי ברכה ומהי קללה ? האם ניתן להבין מהי קללה ומהי ברכה על ידי השכל האנושי ? מהו הכלי היחידי של האדם להבין את המציאות של העולם ? מה ההבדל בן שכלות לסכלות ? מהו זבוב המוות ? איך ניתן לבחור בחיים ? למה בחירה של השכל האנושי מביאה לבחירה במוות ? למה יותם בן גדעון עמד על הר גרזים שהוא לכאורה הר הברכה וקילל? למה הכותים בחרו בטעות את הר גרזים ? מה הקשר בן הבחירה שלהם לקבלת התורה ? למה אנשי שכם לא הבינו נכונה את דברי אבימלך ? איך מיצג יותם שנשאר יחידי מתוך 70 אחים את עם ישראל ? למה כל אידיאולוגיה שנובעת מהשכל האנושי סופה לקרוס לתוך עצמה ? ‏כ"ד/אב/תש"פ

כתוב בפרשה שלנו דברים פרשת ראה פרק יא פסוק כו - כט

(כו) רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה:

(כז) אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם:

(כח) וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם: ס

(כט) וְהָיָ֗ה כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה אֶת־ הַבְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים וְאֶת־הַקְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל:

ונשאלת  השאלה למה היה צריך לשים את הקללה על הר מסוים ואת הברכה על הר אחר .מה העניין של קביעת מיקום לברכה ולקללה?  הרי הברכה והקללה שייכים לכל מקום אין מיקום לקללה וברכה . התורה תולה את הברכה במעשי האדם אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק  וגם את הקללה וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אז מה יש כאן שייכות למיקום של הברכה והקללה על הר מסוים ?

אומר רבינו בחיי דברים פרשת ראה פרק יא פסוק כו

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. אמר "ראה" בלשון יחיד "ולפניכם" בלשון רבים, כי משה ידבר עם הכל, עם היחידים ועם ההמון, ולפי שהברכה והקללה נאצלין משתי מדות שבהן נברא העולם והן מדת הדין ומדת רחמים שאין ענינם נגלה רק ליחידים המשכילים, לכך אמר "ראה" בלשון יחיד, והוא ראיה בעין השכל, כענין: (קהלת א, טז) "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת", ולפי שהברכה והקללה הם זרוז להמון בקיום המצות והפחדם בעברם עליהן, לכך דבר עם ההמון ואמר "לפניכם"

כלומר הקב"ה נתן לאדם את כלי להבין את העולם להבין מהי הברכה ומהי הקללה וזה מה שאומר רבנו בחיי "ראה" בלשון יחיד, והוא ראיה בעין השכל  כלומר הקב"ה ברא את העולם ונתן כלי לאדם להבין את העולם "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת", כלומר צריך שילוב של שכל וחוכמה

והפסוק

קהלת פרק א פסוק טז - יז

(טז) דִּבַּ֨רְתִּי אֲנִ֤י עִם־לִבִּי֙ לֵאמֹ֔ר אֲנִ֗י הִנֵּ֨ה הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה עַ֛ל כָּל־אֲשֶׁר־הָיָ֥ה לְפָנַ֖י עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם וְלִבִּ֛י רָאָ֥ה הַרְבֵּ֖ה חָכְמָ֥ה וָדָֽעַת:

(יז) וָאֶתְּנָ֤ה לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְדַ֥עַת הוֹלֵל֖וֹת וְשִׂכְל֑וּת יָדַ֕עְתִּי שֶׁגַּם־זֶ֥ה ה֖וּא רַעְי֥וֹן רֽוּחַ:

ואומר האלשיך על קהלת פרק א פסוק טז

(טז) ולהיות כי אין ראוי לבא אליה, אם לא למלא כרסו מחכמת התורה ועושה עיקר ממנה וגם מתנהג בחסידות עושה משמרת למשמרת התורה, פן החצונית יחטיאנו, וכולי האי ואולי, על כן אמר הנה אני תחלה דברתי אל לבי לאמר הנה מלאתי כרסי מהתורה, כי הנה הגדלתי והוספתי חכמה וגו' כי מלאתי כרסי ממנה. ולא בלבד מה שלמדוני, כי אם והוספתי חכמה, כי על שהייתי מלא חכמת התורה גם הוספתי בה כמה גדרים וסייגים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (עירובין כא ב) על איזן וחיקר וכו' (לקמן יב ט) שעשה את התורה ככפיפה שיש לה אזנים שעשה משמרת למשמרת התורה לבלתי יחטאו, באופן שאיני ירא פן תוציאני החכמה הזרה מדבקות התורה. על כן אחרי ההכנות האלה, וגם לבי אשר נתיעצתי עמו גם הוא מעצמו ראה הרבה חכמה ודעת, ועל ידי כן (יז) ואתנה לבי לדעת חכמה היא חכמת התורה לעשות עיקר תחלת ממנה פנה ממנה יתד, ואגבה אשתתף גם דעת הוללות ושכלות היא חכמה חצונית שהיא הוללות הם דעותיה הכוזבות, וגם היא שכלית שענינה דברים שכליים כפי שכל אנושי, על כן נקראת הוללות ושכלות בשי"ן. ולמה שאינו כחכמה אלהית שהיא השכל האמתי למעלה משכל אנושי עד אין קץ, על כן אמר לשון שכלות שבהתחלף השי"ן לסמ"ך הוא סכלות בערך חכמת תורתו יתברך:

כלומר רק שילוב של שכל וחוכמת התורה יכול להביא את האדם להבין מהי ברכה ומהי הקללה . שכל אנושי המנותק מהתורה יביא את האדם להבין את העולם בצורה לא נכונה והפוכה ואז הברכה תראה לאדם כקללה והפוך זה המשמעות של סכלות . הסכלות  גורמת לאדם לבחור במוות ולא בחיים

אומר קהלת פרק י פסוק א - ב

(א) זְב֣וּבֵי מָ֔וֶת יַבְאִ֥ישׁ יַבִּ֖יעַ שֶׁ֣מֶן רוֹקֵ֑חַ יָקָ֛ר מֵחָכְמָ֥ה מִכָּב֖וֹד סִכְל֥וּת מְעָֽט:

(ב) לֵ֤ב חָכָם֙ לִֽימִינ֔וֹ וְלֵ֥ב כְּסִ֖יל לִשְׂמֹאלֽוֹ:

ועל זה אומרת הגמרא חברותא מסכת ברכות דף סא עמוד א

אמר רב: יצר הרע דומה לזבוב, שהוא בריה קטנה וחלשה, ואף על פי כן בכוחו להבאיש דבר חשוב, והוא יושב בין שני מפתחי הלב, שנאמר "זבובי מות יבאיש, יביע שמן רוקח! "ו"יביע" היינו "מבעבע", שהוא מקלקל את השמן הטוב, עד שהשמן מעלה אבעבועות.

וכדי להבין את זה נראה מה כותב  התורה תמימה קהלת פרק י פסוק א

זבובי מות וגו' - דרש בן עזאי, זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח [וסמיך ליה וחוטא אחד יאבד טובה הרבה לומר לך] אלו זבוב אחד שמת שמא אינו מבאיש ומביע שמן רוקח, וזה על ידי חטא אחד שחטא איבד כל זכיות שבידו^ב) [ירושלמי קדושין פ"א ה"ט]:

כלומר השכל האנושי המנותק מהתורה הוא כמו זבוב קטן היושב במרכז העצבים של האדם בן שני הלבבות של האדם כלומר לב חכם מימין ולב כסיל משמאל והזבוב הקטן מכריע לטובת לב בכסיל וגורם לאדם חטא אחד קטן אבל החטא הקטן איבד את כל זכויותיו של האדם כלומר הביא אותו למוות ולא לחיים . כל בחירה שלך היא בחירה בחיים או במוות . ואם אין לך את הכלי להבין מהי ברכה ומהי קללה אין לך הרבה סיכויים לבחור בחיים והמשמעות של זה היא בחירה במוות

וכך כתוב דברים פרשת נצבים פרק ל פסוק יט

(יט) הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֘ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ:

ומה הקשר להר עיבל וגרזים ?

אומר הילקוט שמעוני שופטים רמז סה

ויגידו ליותם וילך ויעמוד בראש הר גרזים, ולמה עמד על הר גרזים וקלל, ולא נתנו הקללות אלא על הר עיבל? אלא כך אמר אתם הכותים עתידים לומר הר גרזים שלנו הוא ששם נתנו הברכות ואינם יודעים ששם נתנו הקללות שהרי עומדים על הר עיבל ומקללים, למי היו מקללים לא לאלו שהיו כנגדן?! נמצאו הקללות באו על הר גרזים, והברכות על הר עיבל, לפיכך אמר יותם איני מקללם אלא על הר גרזים,

יותם בן גדעון (ירובעל ) מעמיד את הר גרזים כהר שכלפיו מקללים ואת הר עיבל כהר שכלפיו  מברכים . הפוך לגמרי מההבנה השכלית . כלומר הכותים שלא קבלו על עצמם את התורה יפרשו פרוש הפוך מיהו הר הקללה ומיהו הר הברכה . הם בחרו את הר גרזים כהר שיעשו שם את העבודה הזרה שלהם כי שם תמונה הברכה אבל באמת זה הר הקללה . ולמה יותם  בוחר בהר עיבל כי על הר עיבל כתבו את התורה בשבעים שפות ונתנו הזדמנות לאומות העולם לקבל את התורה

וכך כותב החזקוני דברים פרשת כי תבוא פרק כז פסוק ב

(ב) והקמת לך אבנים פרש"י נמצאת אתה אומר שלשה מיני אבנים היו, י"ב בירדן וכנגדן בגלגל וכנגדם בהר עיבל כדאיתא במסכת סוטה. חז"ק שהרי במסכת סוטה משמע באידך גיסא נמצאת אומר שלשה מיני אבנים היו אחד שהקים משה בערבות מואב שנאמר הואיל משה באר אתיא באר באר ואחד שהקים יהושע בגלגל הם אותם עצמם שבנו מהם מזבח בהר עיבל וסדוהו בסיד וכתבו עליו התורה והעלו עליו עולות ושלמים ואכלו ושמחו וברכו וקללו, וקפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל שנאמר והעברת אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה וכתיב את שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל.

כלומר התורה נכתבה על הר עיבל ולא על הר גרזים . יותם  הבין את זה והכותים לא הבינו את זה . וההסבר להבדל בניהם הוא שיותם הבין שהשכל צריך להיות בשילוב התורה כי ניתוק מהתורה מביאה למה שאומר קהלת זְב֣וּבֵי מָ֔וֶת יַבְאִ֥ישׁ יַבִּ֖יעַ שֶׁ֣מֶן רוֹקֵ֑חַ יָקָ֛ר מֵחָכְמָ֥ה מִכָּב֖וֹד סִכְל֥וּת מְעָֽט: כלומר הבנה לא נכונה של המציאות שמביאה למוות . אבימלך משכנע את אנשי שכם בטיעוני קש

שופטים פרק ט פסוק א - ב

(א) וַיֵּ֨לֶךְ אֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּן־יְרֻבַּ֙עַל֙ שְׁכֶ֔מָה אֶל־אֲחֵ֖י אִמּ֑וֹ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם וְאֶל־כָּל־מִשְׁפַּ֛חַת בֵּית־אֲבִ֥י אִמּ֖וֹ לֵאמֹֽר:

(ב) דַּבְּרוּ־נָ֞א בְּאָזְנֵ֨י כָל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶם֘ מַה־טּ֣וֹב לָכֶם֒ הַמְשֹׁ֨ל בָּכֶ֜ם שִׁבְעִ֣ים אִ֗ישׁ כֹּ֚ל בְּנֵ֣י יְרֻבַּ֔עַל אִם־מְשֹׁ֥ל בָּכֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וּזְכַרְתֶּ֕ם כִּֽי־עַצְמְכֶ֥ם וּבְשַׂרְכֶ֖ם אָנִֽי:

הרי מה עשה אבימלך למי שנחשבו אחיו והם היו באמת בשר מבשרו ?

שופטים פרק ט פסוק ה

(ה) וַיָּבֹ֤א בֵית־אָבִיו֙ עָפְרָ֔תָה וַֽיַּהֲרֹ֞ג אֶת־אֶחָ֧יו בְּנֵֽי־יְרֻבַּ֛עַל שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל־אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַיִּוָּתֵ֞ר יוֹתָ֧ם בֶּן־יְרֻבַּ֛עַל הַקָּטֹ֖ן כִּ֥י נֶחְבָּֽא: ס

כלומר אבימלך הרג  70 מאחיו והוא אומר לאנשי שכם תראו גם אתם בשר מבשרי כלומר לא נראה שיש איזה יתרון להיות בשר מבשרו של אבימלך אולי בדיוק הפוך .ויותם מבין את זה וממשיל את משל האטד ואומר להם גורלכם יהיה כמו גורל האחים של אבימלך .

שופטים פרק ט פסוק יח - כ

(יח) וְאַתֶּ֞ם קַמְתֶּ֨ם עַל־בֵּ֤ית אָבִי֙ הַיּ֔וֹם וַתַּהַרְג֧וּ אֶת־בָּנָ֛יו שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל־אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַתַּמְלִ֜יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּן־אֲמָתוֹ֙ עַל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם כִּ֥י אֲחִיכֶ֖ם הֽוּא:

(יט) וְאִם־בֶּאֱמֶ֨ת וּבְתָמִ֧ים עֲשִׂיתֶ֛ם עִם־יְרֻבַּ֥עַל וְעִם־בֵּית֖וֹ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה שִׂמְחוּ֙ בַּאֲבִימֶ֔לֶךְ וְיִשְׂמַ֥ח גַּם־ה֖וּא בָּכֶֽם:

(כ) וְאִם־אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מֵאֲבִימֶ֔לֶךְ וְתֹאכַ֛ל אֶת־בַּעֲלֵ֥י שְׁכֶ֖ם וְאֶת־בֵּ֣ית מִלּ֑וֹא וְתֵצֵ֨א אֵ֜שׁ מִבַּעֲלֵ֤י שְׁכֶם֙ וּמִבֵּ֣ית מִלּ֔וֹא וְתֹאכַ֖ל אֶת־אֲבִימֶֽלֶךְ:

כלומר יותם  מנווט את מעשיו ומביט על המציאות במשקפים של התורה ואנשי שכם הולכים הפוך מהתורה . למה אין לאנשי שכם משקפים של תורה ? כי הם דחו את התורה והפכו את השכל האנושי שלהם לעיקר .  העולם נברא לפי התורה ולכן המציאות בסופו של דבר פועלת לפי התורה ולכן הקללה של יותם שבאה מתוך הבנת המציאות פועלת את פעולתה .

שופטים פרק ט פסוק נז

(נז) וְאֵ֗ת כָּל־רָעַת֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁכֶ֔ם הֵשִׁ֥יב אֱלֹהִ֖ים בְּרֹאשָׁ֑ם וַתָּבֹ֣א אֲלֵיהֶ֔ם קִֽלֲלַ֖ת יוֹתָ֥ם בֶּן־יְרֻבָּֽעַל:

ולמה אין לאומות העולם את כוח התורה ? כי הם דחו אותה גם כאשר נתנו להם את האפשרות ללמוד אותה

וכך כותבת הגמרא  חברותא סוטה דף לה עמוד ב

תנו רבנן:⁽¹⁰⁾כתיב [דברים כז ד]: "והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד"; וכתיב [שם]: "וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת".⁽¹¹⁾וכיצד כתבו ישראל את התורה על האבנים שהיו מסויידות בסיד, האם קודם שסיידו כתבוה, או לאחר שסיידו כתבוה?רבי יהודה אומר: על גבי האבנים עצמם כתבוה, שנאמר: "וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת", ואחר כך סדו אותן בסיד.⁽¹²⁾אמר לו רבי שמעון: לדבריך, היאך למדו אומות העולם של אותו הזמן - תורה!? והרי לשם כך נצטוו לכתוב את התורה בשבעים לשון, כדי שיוכל כל אחד מאומות העולם ללמוד את התורה, כדי שלא יהא להם פתחון פה לומר: לא היה לנו מהיכן ללומדה; ואם סדו אותם בסיד לאחר הכתיבה, האיך ילמדוה!?אמר לו רבי יהודה לרבי שמעון:בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא באומות העולם, ושיגרו נוטירין [סופרים] שלהם, וקילפו את הסיד כדי לקרוא מה שכתוב על האבנים, והשיאוה [העתיקוה], כלומר: נטלוה משם על ידי העתקה.ועל דבר זה נתחתם גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת [גיהינום], שהיה להן ללמוד אחר שהעתיקו ולא למדו.     

ומתוך זה אנחנו לומדים שכדי להבין היכן נמצאת הברכה והיכן נמצאת הקללה חייבים את התורה בלי זה האדם יבחר בקללה ויחשוב שזה ברכה בדיוק כמו אנשי שכם שבחרו באבימלך . ומי שהבחירה שלו נובעת מתוך התורה בוחר בברכה באמת ומצד שני מבין מהי הקללה . בלבול המושגים והשתמשות בשכל האנושי כמדד בלעדי להבנת המציאות מביא את האדם לאסון שבו הבחירה שלו מביאה בסופו של דבר לבחירה במוות ולא בחיים על אף שזה נראה הפוך . ואם נסתכל על ההיסטוריה האנושית נראה  שמי שבחר בשכל האנושי בלבד גרם לאסונות ולהרג של מליונים כמו למשל הקומוניזם או הנאציזם . ועם ישראל שבחר בתורה חי וקיים כעם אלפי שנים ואין בהיסטוריה האנושית עם ששמר על מהותו לאורך שנים כמו העם היהודי על אף כל הרדיפות שלו בדיוק כמו יותם  שנשאר בודד מתוך 70 האחים .