28.8.2020

פרשת כי תצא על מה נענש בן סורר ומורה ? מהו החידוש בבן סורר ומורה ? מה המשמעות שבן סורר ומורה נהרג על שום סופו ? מה נגזר מכך להבנה מהי קדושת החיים ? למה לבן סורר ומורה לא מועיל הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים ? איך מונעת התורה מבני האדם להרוג אנשים על שם סופם ? למה בן סורר ומורה זה רק ב 3 חודשים שבו הוא עובר מפטור לחיוב ולא יותר מכך ? מה הקשר לאומות העולם שהקב"ה ויתר להם על המצוות ? מה קורה לאדם שלא מקבל עליו עול מצוות בזמן המעבר מפטור לחיוב בגיל 13 ומה הקשר לבן סורר ומורה ? למה אין בת סוררת ? מה הקשר לפטור של הנשים ממצוות שהזמן גרמן ? ‏ח'/אלול/תש"פ

בס"ד

פרשת כי תצא על מה נענש בן סורר ומורה ? מהו החידוש בבן סורר ומורה ? מה המשמעות שבן סורר ומורה נהרג על שום סופו ? מה נגזר מכך להבנה מהי קדושת החיים ? למה לבן סורר ומורה לא מועיל הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים ? איך מונעת התורה מבני האדם להרוג אנשים על שם סופם ? למה בן סורר ומורה זה רק ב 3 חודשים שבו הוא עובר מפטור לחיוב ולא יותר מכך ? מה הקשר לאומות העולם שהקב"ה ויתר להם על המצוות ? מה קורה לאדם שלא מקבל עליו עול מצוות בזמן המעבר מפטור לחיוב בגיל 13 ומה הקשר לבן סורר ומורה ? למה אין בת סוררת ? מה הקשר לפטור של הנשים ממצוות שהזמן גרמן ? ‏ח'/אלול/תש"פ

דברים פרשת כי תצא פרק כא פסוק יח - כא

(יח) כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם:

(יט) וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ:

(כ) וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא:

(כא) וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ: ס

והמשפט הבא מיד לאחריו

דברים פרשת כי תצא פרק כא פסוק כב

(כב) וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ:

חברותא מסכת סנהדרין דף מו עמוד א

ומתרצת הגמרא: דאמר קרא "וכי יהיה באיש חטא" משמע דוקא "איש" ולא בן שבן סורר ומורה אינו נתלה.וממה שנאמר "חטא" אנו למדין גם כן שאינו נתלה רק מי שעל חטאו נהרג, יצא בן סורר ומורה שעל שום סופו נהרג שאינו נהרג על כך שזלל וסבא, אלא משום שהגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה שלאחר שיבזבז את ממון אביו ולא יהיו לו אמצעים כדי שיוכל להמשיך לזלול ולסבוא כהרגלו, הוא יהפוך ללסטים, ולכן אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב.הוי מיעוט אחר מיעוט.

ומדה היא בתורה ש"ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות"(111)ונתרבה בן סורר ומורה לתליה.

אומרת הגמרא שיש בבן סורר ומורה חידוש עצום בן סורר ומורה לא נהרג כי הוא עבר חטא שדינו מוות הוא נהרג כי מעשיו היום מלמדים את סופו שהוא ילסטם את הבריות ועדיף שייהרג היום ולא ימשיך את חייו . בכל התורה כולה אדם נענש על חטא שהוא עשה וכאן לכאורה אין כאן עונש כי אם הבנה מה עדיף לאותו בן סורר ומורה האם להיהרג עכשיו על ידי בית דין או להמשיך את חייו וסופו ידוע לכאורה מראש אומרת הגמרא  חברותא מסכת סנהדרין דף עב עמוד א

תניא: רבי יוסי הגלילי אומר: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי, אמרה תורה יצא לבית דין ליסקל?!אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה.שסוף מגמר מכלה נכסי אביו, ומבקש למודו מה שהורגל בבשר ויין, ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות.אמרה תורה: ימות זכאי! ואל ימות חייב!שמיתתן של רשעים - הנאה להם והנאה לעולם. ולצדיקים - רע להם ורע לעולם.שינה ויין לרשעים - הנאה להם והנאה לעולם, לצדיקים - רע להם ורע לעולם.שקט לרשעים - רע להם ורע לעולם, ולצדיקים - הנאה להם והנאה לעולם.פיזור לרשעים - הנאה להם והנאה לעולם, ולצדיקים - רע להם ורע לעולם.

כלומר הגמרא מגדירה את המשמעות וערך החיים של  האדם . אין משמעות לחיים של האדם בפני עצמם  . כל המשמעות חייו של האדם הוא בקיום המצוות . קדושת החיים לא עומדת בפני עצמה כערך בפני עצמו , חשיבות ומשמעות החיים הוא רק בהתאם להבנה מהו תפקידו את האדם בבריאה . כאשר נוצר מצב שבו מתברר שהאדם מוביל את עצמו להיות חייב ולא  זכאי עדיף שהאדם ימות זכאי ולא ימות חייב . וכאשר ברור לתורה שהאדם מוביל את עצמו למצב כזה כמו בן סורר ומורה אומרת התורה וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ: 

ונשאלת השאלה האם מתוך ההבנה הזאת ירחיב האדם את המשמעות של הדין הזה ויגיע למצב שהאדם בעצמו יחליט להרוג אדם על שום סופו ?

אומר הספר החינוך פרשת קדושים מצוה רמח

וענין (יא) כיצד דנין אותו, וכיצד מתרין בו, וכיצד מכריזין עליו, ומה שאמרו [שם ע"א ע"א] שאין נעשה דין סורר ומורה אלא כשהאב והאם (יב) שניהם רוצים בכך, שנאמר [שם, שם י"ט] ותפשו בו אביו ואמו. (יג) ואם היה אחד מהם גידם או אלם או סומא או חרש, אינו נעשה בן סורר ומורה, שנאמר [שם] ותפשו בו ולא גדמין, והוציאו אותו ולא חגרין, ואמרו ולא אלמין, בננו זה ולא סומין, איננו שומע בקולנו ולא חרשין. ומפני כל ענינים אלה הצריכים בו, היו מן החכמים שאמרו בגמרא [שם] כי מעולם לא נעשה דין סורר ומורה, ויש מהם מי שהעיד שראה אותו וגם ישב על קברו. ומה שאמרו [שם] (יד) כי בתחילה מלקין אותו, שנאמר [שם, שם י"ח] ויסרו אתו, ופירשו זכרונם לברכה [שם ע"ב] ויסרו אותו, זה מלקות. ויתר פרטיה, בפרק ח' מסנהדרין.

אנחנו רואים שדיני המצוה הם כל כך מצומצמים שהסיכוי שיהיה מי שיעמוד לדין אדם על ידי סנהדרין בתור בן סורר ומורה שואפים לאפס וזאת לדעתי כדי להרחיק את האדם מלדון אנשים על שם סופם ולא על חטא שעברו בפועל שגם שם הסיכוי להעמיד אדם לדין אדם עם  כל תנאי ההתראה על חטא שעבר שואפים לאפס .

גם משך הזמן שבו ניתן להעמיד בן סורר ומורה הוא מצומצם מאוד אומר הרמב"ם הלכות ממרים פרק ז הלכה ו

כל ימיו של בן ג סורר ומורה אינן אלא שלשה חדשים מאחר שיביא שתי שערות, לפי שאפשר שתתעבר אשתו ויהיה עוברה ניכר בשלשה חדשים ונאמר כי יהיה לאיש בן סורר ומורה ולא אב סורר ומורה הא למדת שאם הקיף השיער את כל הגיד קודם שישלים שלשה חדשים הרי זה פטור.

כלומר טווח הזמן של בן סורר ומורה הוא רק 3 חודשים מרגע קבלת המצוות .

וצריך להבין הרי כתוב בגמרא תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג עמוד ב

ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים, שנאמר : ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה.

אז אם יראת שמים הוא בידי האדם למה התורה לא נותנת לבן סורר ומורה להתמודד אולי הוא יצליח במלחמה ביצר שלו ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת סנהדרין דף עא עמוד א

רבי יהודה אומר: אם לא היתה אמו שווה לאביו בקול ובמראה ובקומה - אינו נעשה בן סורר ומורה.

מאי טעמא?דאמר קרא: "איננו שומע בקולנו", ודריש רבי יהודה "בקולנו" בקול אחד [כיון שלא כתוב "בקולותינו" או "בקולינו" ביו"ד, שמשמעותם שני קולות].מכך דקול בעינן אנו צריכין שיהיו שוין - מראה וקומה נמי בעינן שיהיו שווין(8).כמאן כדברי מי, אזלא מתפרשת הא דתניא ברייתא ששנינו: בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב בתורה, דרוש! וקבל שכר(9)!כמאן כדברי מי? כרבי יהודה, כי הוא דבר שאינו מצוי, שאביו ואמו יהיו שווים בקול מראה וקומה(10).איבעית אימא ואם תרצה אומר: רבי שמעון היא.דתניא: אמר רבי שמעון: וכי מפני שאכל זה הבן תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי - אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו?! האם אביו ואמו יסכימו להוציאו להורג עבור כך(11)?אלא, לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב? דרוש! וקבל שכר(12)!אמר רבי יונתן: בן סורר ומורה היה, ואני ראיתיו וישבתי על קברו!

כלומר לשיטת רבי שמעון כל העניין של בן סורר ומורה זה לדרוש ולקבל שכר ולפי רבי יונתן צריך לדרוש ולקבל שכר אבל בן סורר ומורה זה מציאות קיימת ונשאלת השאלה לשני הדעות  מדוע בן סורר ומורה זה דווקא ב 3 חודשים הראשונים של קבלת עול מצוות ועל זה כתבתי בעבר

כתוב בעבודה זרה דף ב עמוד ב  :

"א"ר יוחנן מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה אלא הכי אמרי כלום קיבלנוה ולא קיימנוה ועל דא תברתהון אמאי לא קבלתוה אלא כך אומרים לפניו רבש"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה כמו שעשית לישראל דכתיב (שמות יט) ויתיצבו בתחתית ההר ואמר רב דימי בר חמא מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל ואמר להם אם אתם מקבלין את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם מיד אומר להם הקב"ה הראשונות ישמיעונו שנא' (ישעיהו מג) וראשונות ישמיענו שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם ומנלן דלא קיימום דתני רב יוסף (חבקוק ג) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים מאי ראה ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום כיון שלא קיימום עמד והתירן להן"

פרוש : אומות העולם באים בטענה אל הקב"ה למה הוא לא כפה עליהם  הר כגגית כמו שעשה לעם ישראל והקב"ה אומר להם אתם קבלת 7 מצוות ולא קימתם אותם ולכן "ויתרתי" לכם על המצוות לעומת זאת עם ישראל קיבל ועשה את המצוות ולכן לעם ישראל לא ויתרתי על המצוות .

שואלים אומות העולם את הקב"ה בעבודה זרה דף ג' עמוד א' :

"רבש"ע ישראל שקיבלוה היכן קיימוה אמר להם הקב"ה אני מעיד בהם שקיימו את התורה [כולה] אומרים לפניו רבש"ע כלום יש אב שמעיד על בנו דכתיב (שמות ד) בני בכורי ישראל " 

אומר הקב"ה :

"יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד (עבודת כוכבים) יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני (ואליהו בן ברכאל הבוזי) ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה"

פירוש : עם ישראל בשונה מאומות העולם קיבלו עליהם את המצוות כשהקב"ה נתן להם ולכן היה להם את הזכות שהקב"ה כפה עליהם הר כגיגית  והם מקבלים היום  שכר כעושה ומצווה ולא כמו אומות העולם שמקבלים על המצוות שכר שעושה ולא מצווה ,ועוד שלא מספיק העדות של הקב"ה על שעם ישראל קיים את המצוות וצריך עדים שלא נוגעים בדבר שאכן קיימו את המצוות בזמן שהקב"ה נתן להם

אנו רואים שכאשר עוברים מפטור של מצוות לחיוב של מצוות צריך לעשות  2 פעולות חשובות

1.      קבלת המצוות   2. עדים על קיום המצוות

ללא 2 הפעולות הנ"ל הקב"ה "מותר" על המצוות לבעל החיוב ואז העונש על אי קיום המצוות נשאר והשכר יורד למעלת לא מצווה ועושה  (כמו שהיה עם אומות העולם )

אם כך הזמן הזה של 3 חודשים זה הזמן שבו אם לא קיבל עליו אדם את המצוות הקב"ה "מוותר" לו על המצוות והוא נכנס למסלול של לא מצווה ועושה  שהשכר שלו קטן יותר . ולכן אני רוצה להגיד שלכן רק בזמן הקריטי הזה כאשר מצפים מהאדם לקבל עליו מצות והוא עושה ההיפך לא שומע בקול אביו ואימו ובנוסף לזה זולל וסובא לאדם כזה הקב"ה מוותר על המצוות ואז אין לו את הסיכוי להיות זכאי רק חייב

בעירובין דף י"ג עמוד ב' כתוב :

"   תנו רבנן שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הילל הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא והללו אומרים נוח  לו לאדם שנברא יותר משלא נברא נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא  עכשיו שנברא יפשפש במעשיו "

ורש"י כותב על המקום :

 " אם בא מצוה לידיו יחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ולא יניח לעשותה בשביל ההפסד שהרי שכרה עתיד לבא ואם באת לידו עבירה יחשב שכרו שמשתכר בה (בעבירה ) עכשיו כנגד הפסדה העתיד להיפרע ממנו" .

יוצא לנו שרק אדם שמקבל שכר כמצווה ועושה ומפשפש במעשיו יכול להיות זכאי ולא חייב אבל אדם שמקבל שכר כלא מצווה ועושה ולא מפשפש במעשיו והוא עוד לא שומע בקול אביו ואימו וזולל ושבע אין לו שום סיכוי להיות זכאי ולכן התורה מעדיפה שימות זכאי ולא חייב במקרה הזה 

ומה הכוונה דרוש וקבל שכר  ? לשיטתי זה פשוט . יש לאדם להבין את החשיבות של המעבר מפטור לחיוב שבו על האדם לקבל עליו  את החיוב ואז יקבל שכר איזה שכר ? שכר כמצווה ועושה ולא כלא מצווה ועושה .

ונשאלת השאלה למה דווקא איש ולא אישה ?

כמו שאומר הספר החינוך פרשת קדושים מצוה רמח

ומה שאמרו [שם] שאם אכל אכילה זו המכוערת (ט) מבשר אסור, או ביום שאסור באכילה ואפילו בתענית דרבנן שאינו חייב, שנאמר [דברים כ"א, כ'] איננו שומע בקולנו, מי שאינו עובר באותה אכילה אלא על קולם, יצא זה שעובר בה אף על דברי תורה.

ואומר ספר מצוות גדול לאוין סימן רכ

מסקנות ההלכות שם (ע - עא) שאין בן סורר ומורה חייב סקילה עד שיגנוב משל אביו ויקנה בשר בזול ויין ויאכל אותם חוץ לרשות אביו בחבורה שכולם סריקים, פירוש ריקים תרגומו (שופטים יא, ג) סריקים,

האישה פטורה ממצות עשה שהזמן גרמא ולכן הויתור על המצוות משפיע בעיקר על מצוות עשה ולא על מצוות לא תעשה בדיוק כמו שהגמרא אומרת

חברותא מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב

ותמהינן: וכי התירן להם הקדוש ברוך הוא?! איגורי איתגר! האם ירוויחו מכך שלא קיימום? אם כן, מצינו חוטא נשכר?(27)ומתרצינן: אמר מר, בריה דרבינא התרה זו אינה לטובתם, אלא לרעתם,

ואומרת הגמרא בהמשך חברותא מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

ומבארת הגמרא: מה שתירצנו שאינם מקבלין שכר, אין פירושו שאינם מקבלין שכר מכל וכל. אלא לומר לך, שאין מקבלים עליהם שכר כמי שהוא מצווה ועושה ששכרו מרובה, אלא כמי שאינו מצווה ועושה, היות שהקב"ה התיר את הציווי.

כלומר עיקר ההפסד שלהם זה במצוות עשה כי הקב"ה לא מוותר על מצוות לא תעשה כדי שרשע לא ירוויח בויתור הזה ולכן האיש שמצווה על מצוות שהזמן גרמן מפסיד הרבה והנשים שלא מצוה  על מצוות עשה שהזמן גרמן ולא מקבלות על זה שכר לא מפסידות הרבה . הם מפסידות רק על מצוות שהזמן לא גרמן ולכן ההבדל המהותי בן האיש והאישה , ולכן אישה שכבר מראש לא מקבלת שכר על מצוות עשה שהזמן גרמן מסוגלת לשרוד גם בלי קבלת עול מצוות כי סה"כ "ההפסד" שלה קטן בהרבה מאיש , ולכן  בזמן של מעבר מפטור לחיוב כלומר בגיל 12 הוא פחות משמעותי מאיש . ואולי זה מסביר למה עושים עניין מבר מצווה של בן ולא בת מצווה של בת .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה