פרשת נח למה הקב"ה לא העניש את אומות העולם לבאר שחת ? האם כפה הקב"ה הר כגיגית על אומות העולם ? האם יש לאומות העולם מודעא לאורייתא ? מה תיקן את המודעא לאורייתא של אומות העולם ? מה הקשר של ספר יונה למגילת אסתר? ‏ג'/חשון/תשע"ט

בס"ד
פרשת נח למה הקב"ה לא העניש את אומות העולם לבאר שחת ? האם  כפה הקב"ה הר כגיגית על אומות העולם ? האם יש לאומות העולם מודעא לאורייתא ? מה תיקן את המודעא לאורייתא של אומות העולם ? מה הקשר של ספר יונה למגילת אסתר?  ‏ג'/חשון/תשע"ט

בשבת סוכות חול המועד ‏י"ט/תשרי/תשע"ט  דיברתי  על הנביא יונה והסיבה שהוא לא רצה לעשות את שליחותו ולנבא על נינווה

וכתבתי שהבסיס להתנגדות שלו לנבא על נינווה הוא התוספות על גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת

אומר התוספות מסכת סוטה דף לה עמוד ב

ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת - ואם תאמר תיפוק ליה דבשעת מתן תורה החזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה וי"ל דעונש זה גדול הוא שלאחר שהיתה כתובה בידם ולא רצו ללמוד ומיהו תימה והאמר בפ"ק דמסכת ע"ז (דף ב:) דעדיין יש להן פתחון פה שיאמרו כלום כפית עלינו הר כגיגית כישראל וכל זמן שיש להן פתחון פה איך נתחתם גזר דינם.

והנביא יונה הבין שיש כאן סכנה שבו אומות העולם יקבלו את שכרם על חשבון עם ישראל. הסיבה  שהקב"ה לא ביצע את העונש שלהם לבאר שחת (אומות העולם  לא  היו מוכנים לקבל את התורה לאחר שנכתבה בשבעים לשון ונתן להם בינה יתרה להבין את מה שכתוב אבל הם דחו את התורה ) כי יש להם פתחון פה  שהקב"ה לא כפה עליהם הר כגיגית כמו שכפה על עם ישראל .

פרעה היה היחיד מאומות העולם שהקב"ה כפה עליו הר כגיגית ולכן הבין הנביא יונה שאם נינווה  שפרעה היה המושל שלה תחזור בתשובה לאחר נבואת יונה ומצד שני עם ישראל שהוא קשה עורף ולא יחזור בתשובה יש סיכוי שאומות העולם יהיו איזה חלופה לעם ישראל .

עד כאן מה שכתבתי בשיעור הקודם

ואני רוצה להמשיך ולהבהיר את העניין של נינווה . הנביא יונה הבין שאם הקב"ה נותן לאומות העולם הזדמנות לכפר על עצמם הוא נותן להם את ההזדמנות להיות כמו עם ישראל כדי שלא יהיה להם פתחון פה .כי לאומות העולם אין כפרה והכפרה שלהם הוא רק על ידי עם ישראל בחג הסוכות על ידי 70 הפרים שהוקרבו בבית במקדש  וכך כותב ספר הלכות גדולות סימן עה - הלכות סופרים עמוד תרפה

דבר אחר למה שבעים כנגד היותנטין של ישראל שנאמר (דברים י, כב) בשבעים נפש. שבעים פרים היו ישראל מקריבין בשבעת ימי החג כנגד שבעים אומות כדי שיהו יושבין בשלוה. אמר רבי יוחנן (סוכה נה ב) אוי להם לאומות העולם שאיבדו ואינן יודעין מה איבדו בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר עליהם עכשיו מי מכפר עליהם.  

ועכשיו הקב"ה חידש בספר יונה שהוא נותן אפשרות כפרה גם לנינווה בדיוק כמו שהוא נותן לעם ישראל את האפשרות לכפרה ביום הכיפורים ומהחידוש הזה מבין הנביא יונה שיש כאן את האפשרות שפרעה שהקב"ה כפה עליו הר כגיגית ועכשיו נותן לו את האפשרות להמליך עליו את  הקב"ה כמלך ומצד שני עם ישראל קשה העורף והוא קשה בתשובה יוביל למצב שעם ישראל יוחלף על ידי  אומות העולם .

לכאורה יש כאן מצב דומה מאוד למצב של עם ישראל לפני נס פורים במגילת אסתר

חברותא שבת דף פח עמוד א

אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, חבית של שיכר, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם.⁽²⁾

אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא! שאם יזמינם הקדוש ברוך הוא לדין על שלא קיימו את התורה שקיבלו עליהם, יש להם תשובה, שקיבלוה מאונס.⁽³⁾

אמר רבא: אעפי"כ הדור, שוב קבלוה מרצון בימי אחשורוש מאהבת הנס שנעשה להם. דכתיב במגלת אסתר "קימו וקבלו היהודים" - קימו עתה, שקיבלו על עצמם מרצון את מה שקבלו כבר במתן תורה, באונס.

הקב"ה לא יכול להעניש את עם ישראל כי היה לו טענה כלפי הקב"ה : אם כפית עלי הר כגיגית איך אתה יכול להעניש אותי ? לכאורה זה מצב טוב לעם ישראל כי לא ניתן להעניש אותו אבל  מצד שני השכר במקרה כזה הוא נמוך יותר זה ,הוא מקבל שכר שלא מצווה ועושה.

לאומות העולם היה טענה כלפי הקב"ה אתה לא רצית לכפות עלינו הר כגיגית כמו שעשית לעם ישראל אז מדוע אתה לא נותן לנו שכר ? ולכן הקב"ה לא יכול היה לבצע את העונש שנתן להם לבאר שחת כי היה להם פתחון פה . ולכן הקב"ה היה צריך לכפות עליהם הר כגיגית ואת זה הוא עשה לפרעה . אבל לאחר שכפה עליו הר כגיגית יש בעיה להעניש אותם כי כמו עם ישראל שהיה לו מודעא לאורייתא אותו טענה  יש לפרעה לקב"ה אם כפית עלי הר כגיגית איך אתה מעניש אותי הרי לא קיבלתי את התורה מרצון ?  ולכן כדי להעניש את אומות העולם צריך שיהיה לאומות העולם קבלה מרצון של הקב"ה על עצמם ולא על ידי כפיה בדיוק כמו שהיה בנס פורים על ידי עם ישראל .

ועכשיו ננסה לראות את ההקבלה בן נס פורים לספר יונה :

גם בפורים וגם כאן בסיפור של נינווה יש לנו גזירה של השמדה ומתוך הגזרה הזאת עם ישראל שראה את הנס הגדול חזר בתשובה בדיוק כך זה סיפור נינווה .

עדיין יש קושיה בפורים היה הסתר פנים ובכל האגדה של פסח  הקב"ה לא מופיע וכותב התוספות ואומר במסכת בשבת דף פח עמוד א

מודעא רבה לאורייתא - והא דאמר בנדרים (דף כה.) שכרת משה ברית עם ישראל על התורה והמצות והשביעם על כך ובפ' אלו נאמרין (סוטה לז:) שקבלו את כל התורה בהר גרזים ובהר עיבל אור"ת דע"פ הדיבור היה והרי כבעל כרחם אבל בימי אחשורוש קבלו מדעתם מאהבת הנס ומה שכרת עמהן ברית יהושע לעבוד את ה' התם לא קבלו אלא שלא לעבוד ע"ז כדכתיב (יהושע כד) חלילה לנו מעזוב את ה' וכן משמע כוליה עניינא.

כלומר כדי לקבל את התורה מרצון חייב להיות מציאות שהקב"ה לא נוכח . ואילו במקרה של נינווה מגיע נביא שהוא השליח של הקב"ה .כלומר יש כאן איזה  הסתר פנים "חלש " יותר מאשר היה במגילת אסתר ואולי צריך לתרץ שאצל אומות העולם שהתורה ששייכת  להם היא לא כל התורה כולה מספיק הסתר פנים יותר "חלש" מאשר עם ישראל כדי לקבל את התורה מרצון .

ואכן אם אתה בוחן את מגילת אסתר ואת ספר יונה יש מרכיבים דומים מאוד  אסתר פרק ד

(א) וּמָרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מָרְדֳּכַי֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּמָרָֽה:

יונה פרק ג

(ו) וַיִּגַּ֤ע הַדָּבָר֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֙קָם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּעֲבֵ֥ר אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הָאֵֽפֶר:

(ז) וַיַּזְעֵ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַֽל־ יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־יִרְע֔וּ וּמַ֖יִם אַל־יִשְׁתּֽוּ:

וגם יש במגילת אסתר את הצום אסתר פרק ד

(טז) לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי:

וגם במגילת אסתר וגם בספר יונה יש את השלשה ימים

אסתר פרק ד

(טז) לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי:

יונה פרק ג

(ג) וַיָּ֣קָם יוֹנָ֗ה וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה כִּדְבַ֣ר יְקֹוָ֑ק וְנִֽינְוֵ֗ה הָיְתָ֤ה עִיר־גְּדוֹלָה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים מַהֲלַ֖ךְ שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים:

גם במגילת אסתר יש את הניסיון להתחמק מהמשימה במגילת אסתר זה אסתר ובספר יונה זה הנביא יונה

יונה פרק א

(ג) וַיָּ֤קָם יוֹנָה֙ לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְקֹוָ֑ק וַיֵּ֨רֶד יָפ֜וֹ וַיִּמְצָ֥א אֳנִיָּ֣ה׀ בָּאָ֣ה תַרְשִׁ֗ישׁ וַיִּתֵּ֨ן שְׂכָרָ֜הּ וַיֵּ֤רֶד בָּהּ֙ לָב֤וֹא עִמָּהֶם֙ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְקֹוָֽק:

ובמגילת אסתר פרק ד

(י) וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ לַהֲתָ֔ךְ וַתְּצַוֵּ֖הוּ אֶֽל־מָרְדֳּכָֽי:

(יא) כָּל־עַבְדֵ֣י הַמֶּ֡לֶךְ וְעַם־מְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ יֽוֹדְעִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֡ה אֲשֶׁ֣ר יָבֽוֹא־אֶל־הַמֶּלֶךְ֩ אֶל־הֶחָצֵ֨ר הַפְּנִימִ֜ית אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יִקָּרֵ֗א אַחַ֤ת דָּתוֹ֙ לְהָמִ֔ית לְ֠בַד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־ שַׁרְבִ֥יט הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה וַאֲנִ֗י לֹ֤א נִקְרֵ֙אתִי֙ לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ זֶ֖ה שְׁלוֹשִׁ֥ים יֽוֹם:

ואומנם אנשי נינווה חזרו בתשובה והקב"ה ריחם עליהם וביטל את הגזירה וכאן כתוב  יונה פרק ד

(א) וַיֵּ֥רַע אֶל־יוֹנָ֖ה רָעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיִּ֖חַר לֽוֹ:

(ב) וַיִּתְפַּ֨לֵּל אֶל־יְקֹוָ֜ק וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְקֹוָק֙ הֲלוֹא־זֶ֣ה דְבָרִ֗י עַד־הֱיוֹתִי֙ עַל־אַדְמָתִ֔י עַל־כֵּ֥ן קִדַּ֖מְתִּי לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֑ישָׁה כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י אַתָּה֙ אֵֽל־חַנּ֣וּן וְרַח֔וּם אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־הָרָעָֽה:

(ג) וְעַתָּ֣ה יְקֹוָ֔ק קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי: ס

עכשיו מבין הנביא יונה שהגיע רגע מסוכן מאוד לעם ישראל בו יש את האפשרות שאומות העולם יחליפו את עם ישראל כי עכשיו לאחר שאנשי נינווה קיבלו על עצמם את הקב"ה כמלך וחזרו בתשובה הם נמצאים במעמד שהקב"ה נתן להם את ההזדמנות לקבל עליהם את התורה מרצון ,שמצד אחד ניתן להעניש אותם אבל מצד שני השכר שלהם יותר גבוה כמצווה ועושה ולא כמצווה ולא עושה .

ולכאורה כדי למנוע פתחון פה מאומות העולם נתן להם את הזדמנות לקבל עליהם את התורה בדיוק כמו שנתן לעם ישראל . את הדבר הזה הבין הנביא יונה ולכן הוא ניסה להתחמק מזה בדיוק כמו שמשה רבנו לא היה מוכן שהקב"ה ימחה את עם ישראל

שמות פרק לב

(לב) וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ:

וכתוב ביונה  פרק ד

(ג) וְעַתָּ֣ה יְקֹוָ֔ק קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי: ס

וזה בדיוק כמו אליהו הנביא  מלכים א פרק יט

(ד) וְהֽוּא־הָלַ֤ךְ בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֣רֶךְ י֔וֹם וַיָּבֹ֕א וַיֵּ֕שֶׁב תַּ֖חַת רֹ֣תֶם <אחת> אֶחָ֑ד וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֣אמֶר׀ רַ֗ב עַתָּ֤ה יְקֹוָק֙ קַ֣ח נַפְשִׁ֔י כִּֽי־לֹא־ט֥וֹב אָנֹכִ֖י מֵאֲבֹתָֽי:

וצריך להגיד שאליהו הנביא אומר אני לא טוב יותר מאבותיי , כלומר משה היה מוכן להפסיד את עולמו כדי שעם ישראל לא יושמד ע"י הקב"ה גם אני אליהו הנביא מוכן להפסיד את עולמי תמורת המשך קיומו של עם ישראל . וכך גם יונה הנביא שהיה מוכן שהקב"ה ייקח את נפשו כאשר הוא רואה את המציאות שתפגע בעם ישראל .

כלומר יש כאן  תהליך קבלת התורה (רק מה שמתאים לבני נח ) בנינווה  על ידי אומות העולם שבראשם עומד פרעה שהקב"ה כפה עליו הר כגיגית . והנביא יונה מנסה בכל כוחו למנוע את זה . כי הוא רואה בזה סכנה לעם ישראל שהוא קשה עורף וקשה בתשובה

וצריך להבין את ההמשך והסיום של ספר יונה  ומה הקשר לקקיון  וזה נעשה בשיעור הבא בלי נדר

פרשת בראשית למה לא נאמר ביום השני כי טוב למה לא נאמר על האדם כי טוב ? מי נברא ביום השני ? האם למלאכים יש בחירה חופשית ? מה הקשר בן בחירה חופשית לאמירת כי טוב ? מה המשמעות של טוב מאוד ? מה התכלית של העולם ? האם אנחנו מהנים את הקב"ה ? ‏כ"ו/תשרי/תשע"ט

בס"ד
פרשת בראשית למה לא נאמר ביום השני כי טוב למה לא נאמר על האדם כי טוב ? מי נברא ביום השני ? האם למלאכים יש בחירה חופשית ? מה הקשר בן בחירה חופשית לאמירת כי טוב ? מה המשמעות של טוב מאוד ? מה התכלית של העולם ? האם אנחנו מהנים את הקב"ה ? ‏כ"ו/תשרי/תשע"ט

יום ראשון נברא האור ונאמר עליו כי טוב

בראשית פרק א

(ד) וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ:

יום שני לא נאמר כי טוב

יום שלישי פעמים כי טוב ונברא יבשה ומקוה מים עשב עץ פרי

בראשית פרק א

(י) וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

בראשית פרק א

(יב) וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹ֥שֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

יום רביעי שמש וירח

בראשית פרק א

(טז) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־ הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים:

(יז) וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ:

(יח) וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

יום חמישי שרצים דגים ועוף

בראשית פרק א

(כא) וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

יום שישי חיות ובהמות

ראשית פרק א

(כה) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

ועל כל המעשה אמר טוב מאוד

בראשית פרק א

(לא) וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי: פ

יוצא לנו שלא נאמר כי טוב ביום השני ולא נאמר כי טוב על האדם . על כל בריאת הארץ הים והיבשה על כל מיני עשב ועץ שרצים דגים חיות ובהמות נאמר כי טוב .

ונשאלת השאלה למה לא נאמר ביום השני ועל האדם כי טוב ?

ביום השני נבראו השמים

בראשית פרק א

(ח) וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי:  

ונכתב בשמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה טו

משברא רקיע ברא מלאכים ביום השני ובו ביום ברא גיהנם שאין כתוב בו כי טוב כגון ב"ו שהוא קונה עבדים ואומר עשו אספתין אמרו לו למה כך אמר להם שאם ימרדו ישמעו אספיקולא, כך אמר הקדוש ברוך הוא בורא אני גיהנם שאין כתוב בו כי טוב שאם יחטאו בני אדם יורדין לתוכו, ומנין שנבראת גיהנם ביום השני שכן הנביא מפרש (ישעיה ל) כי ערוך מאתמול תפתה, מן היום שאדם יכול לומר אתמול ואימתי אדם יכול לומר אתמול ביום השני שיום אחד בשבת לפניו,

כלומר ביום השני הקב"ה ברא את המלאכים וברא את הגיהינום . ולמה ברא אותם ביום השני

אומר הרמב"ן בראשית פרק א

והנה שיעור הכתובים, בתחלה ברא אלהים מאין את השמים, וברא מאין את הארץ, והארץ בהבראה היתה תהו והיתה בהו, ובהם חשך ומים ועפר ורוח נושבת על המים. והנה הכל נברא ונעשה. וסמך "הרוח" "לאלהים", בעבור שהיא דקה מכלם, ולמעלה מהם, רק שהיא מרחפת על פני המים במאמרו של הקדוש ברוך הוא. ואם תבקש בריאה למלאכים שאינם גוף, לא נתפרש זה בתורה. ודרשו בהם (ב"ר א ג ועוד) שנבראו ביום שני, שלא תאמר שסייעו בבריאת העולם:

וכבר כתבתי בעבר שיש למלאכים בחירה חופשית מוגבלת כמו שכתוב במסכת סנהדרין

בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

 בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם +תהלים ח'+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.

כלומר מלאכי השרת  מתנגדים לבריאת האדם אבל הכת השלישית נותנת "אישור "  לקב"ה לברוא את האדם לא ממש מתוך רצון כי אם מתוך כורח כי הקב"ה שרף את הכתות שלא הסכימו איתו .  

ואומר הבראשית רבתי פרשת בראשית עמוד ו, ב

בני האלהים. ר' יוסף אמר ראו המלאכים שהיה הב"ה מתעצב על שברא בני אדם. מיד עמדו שני מלאכים לפני הב"ה ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם, כענין שנאמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח' ה'). א"ל הב"ה ועולם מה תהא עליו, א"ל אנו מסתפקים בו, א"ל גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך.

כלומר המלאכים הוא גופים רוחניים שיש להם דעה משל עצמם ולכן יש להם סוג של בחירה חופשית .

ולא רק זאת הם יכולים לעשות טעות ולהיענש על זה בדיוק כמו האדם

ואומר ה חברותא חגיגה דף טו עמוד א

למדנו בברייתא לעיל: אחר קיצץ בנטיעות:עליו, על אחר, הכתוב אומר: אל תתן את פיך לחטיא את בשרך! שאחר, בפיו חטא, כדמפרש ואזיל.⁽⁶⁾ומפרשינן: מאי היא כיצד היה מעשה?  דחזא [ראה] אחר כשעלה לרקיע למלאך ששמו מיטטרון, דאיתיהבא ליה רשותא חדא שעתא ביומא למיתב ולמיכתב זכוותא דישראל [ניתנה לו רשות לשבת שעה אחת ביום, כדי לכתוב את זכויותיהם של ישראל]. נכנסה בו באחר רוח של כפירה, ואמר: הרי גמירא [קבלה בידינו] היא דלמעלה בשמים לא הוי: לא ישיבה, שאין מי שיושב שם מלבד הקדוש ברוך הוא, ולא תחרות, ולא "עורף" [שבכל צדדיהם של המלאכים יש להם פנים], ולא עיפוי [עיפות]. ואם כן, האיך מיטטרון יושב?! שמא, חס ושלום, שתי רשויות יש בשמים, ואין מיטטרון מלאך, אלא הוא אדנות אחרת, חס ושלום.  מיד אפקוהו למיטטרון, ומחיוהו שיתין פולסי [מכת מקל, רש"י] דנורא [הוציאוהו והיכוהו בששים מכות של אש].⁽⁷⁾  כי אמרו ליה למיטטרון: מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה [כשראית את אחר לא קמת מפניו], וגרמת לכך שיטעה לומר: שתי רשויות יש ח"ו. ואיתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר [ניתנה רשות למיטטרון למחוק את זכויותיו של אחר], על שקיצץ בנטיעות.  יצתה בת קול ואמרה: שובו בנים שובבים, חוץ מאחר! שהרי ידע כבודי [שנכנס לפרדס] ובכל זאת מרד בי.⁽⁸⁾

כלומר המלאך מיטטרון מקבל 60 מכות אש על שישב לפני אחר . כלומר יש למלאך יכולת בחירה חופשית מסוימת ולכן הוא יכול להיענש על הבחירה שלו ולא רק זאת יש דין בן הקב"ה לבין אותם מלאכים הממונים על אומות העולם

אומר ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רמא

ויושע ה' ביום ההוא וגו' [י"ד, ל], וירא ישראל את היד הגדולה [י"ד, ל] בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא להטביע את מצרים עמד עוזא שר של מצרים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבש"ע נקראת צדיק וישר ואין לפניך לא עולה ולא משוא פנים ולא מקח שחד למה אתה רוצה להטביע מצרים כלום הטביעו בני מבניך או הרגו מהם בשביל ששעבדו בהן אתה רוצה לטבען כבר נטלו שכרן כל כסף וכל זהב שלהן באותה שעה כנס הקדוש ברוך הוא כל פמליא של מעלה ואמר להם הוו דנין ביני ובין עוזא שר של מצרים

כלומר הקב"ה ברא עולם עם שני ישויות שיש להם בחירה חופשית (למלאכים אין בחירה חופשית כמו האדם ) האחד זה המלאכים והשני זה האדם . והיות שהקב"ה נתן להם בחירה חופשית ברור לי למה הקב"ה לא אמר כי טוב ביום השני שהוא יום בריאת המלאכים ועל האדם ביום השישי כי מי שיש לו בחירה חופשית יכול לבחור בן הטוב לרע ולכן לא ניתן להגיד עליו כי טוב

דברים פרק ל

(טו) רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע:

דברים פרק ל

(יט) הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֘ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ:

ואומר ההעמק דבר דברים פרק ל פסוק יט

ובחרת בחיים למען תחיה. תני' בספרי פ' ראה שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן לפנינו הקדוש ברוך הוא שני דרכים דרך החיים ודרך המות נלך באיזה מהם שנרצה

כלומר הבחירה בחיים זה לא דבר פשוט ויש אנשים שבוחרים במוות כי הקב"ה נתן לאדם את יכולת הבחירה החופשית כמו שנתן למלאכים את יכולת הבחירה החופשית המצומצמת יותר ובגלל שיש גם לאדם ולגם למלאכים את היכולת לבחור במוות וברע לא ניתן להגיד עליהם כי טוב .

אז איך הקב"ה יכול להגיד על הבריאה כולה טוב מאוד ?

(לא) וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי: פ

והתירוץ שלי שהקב"ה שהוא אין סופי בכל מימדיו לא צריך את העולם ולא ברא את העולם מתוך איזה חוסר או תכלית שתשרת אותו כי אין ולא יכול להיות חסרון בבורא עולם ולכן מה שאמר טוב מאוד להסביר לנו שהעולם נברא רק מתוך אהבה ומתוך רצון להטיב וכאשר האדם והמלאכים יבחרו בטוב העולם כולו יגיע בסופו של דבר לדרגה של  טוב מאוד  .

אומנם יש מדרש ממנו  ניתן ללמוד כי העולם מהנה את הקב"ה וסותר את מה שאמרתי

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה ט

ר' תנחומא פתח את הכל עשה יפה בעתו (קהלת ג יא) אמר ר' תנחומא בעונתו נברא העולם, לא היה העולם ראוי לבראות קודם לכן, אמר ר' אבהו מיכן שהקב"ה בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו אמר דן הניין לי יתהון לא הניין לי, אמר ר' פנחס טעמיה דר' אבהו וירא אלהים את כל אשר עשה וגו'.

אבל הפרוש הנכון של אמר דן הניין לי יתהון לא הניין לי  . כלומר אם אתם מהנים אותי אני משאיר אותכם ואם לא אני מחריב אותכם זה לא להנות את הקב"ה הכוונה שתכלית הבריאה היא לתכלית המטרה של העולם להגיע למצב של טוב מאוד .

שמחת תורה מאמץ אחרון : ‏כ"א/תשרי/תשע"ט

בס"ד

שמחת תורה מאמץ אחרון : ‏כ"א/תשרי/תשע"ט

 

תפילת מוסף ראש השנה :

אַתָּה זוכֵר מַעֲשֵׂה עולָם וּפוקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם, לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמות וַהֲמון נִסְתָּרות שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית, כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבודֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ: 
אַתָּה זוכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לא נִכְחַד מִמֶּךָ: 
הַכּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ צופֶה וּמַבִּיט עַד סוף כָּל הַדּורות, כִּי תָבִיא חק זִכָּרון לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים וַהֲמון בְּרִיּות לְאֵין תַּכְלִית: 
מֵרֵאשִׁית כָּזאת הודָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אותָהּ גִּלִיתָ, זֶה הַיּום תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרון לְיום רִאשׁון, כִּי חק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלהֵי יַעֲקב: 
וְעַל הַמְּדִינות בּו יֵאָמֵר, אֵיזו לַחֶרֶב וְאֵיזו לַשָּׁלום, אֵיזו לָרָעָב וְאֵיזו לָשּׂבַע, וּבְרִיּות בּו יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לְחַיִּים וְלַמָּוֶת, מִי לא נִפְקַד כְּהַיּום הַזֶּה, כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתו וַעֲלִילות מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבות אָדָם וְתַחְבּוּלותָיו וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ: 
אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלּא יִשְׁכָּחֶךָ וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ, כִּי דורְשֶׁיךָ לְעולָם לא יִכָּשֵׁלוּ וְלא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוסִים בָּךְ, כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא וְאַתָּה דורֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם: 
וְגַם אֶת נחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם, עַל כֵּן זִכְרונו בָּא לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ לְהַרְבּות זַרְעו כְּעַפְרות תֵּבֵל וְצֶאֱצָאָיו כְּחול הַיָּם. 

 

והיום בשמחת תורה הקב"ה מסתכל ורואה האם הפנמנו את מה שכתוב במוסף ראש השנה

אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלּא יִשְׁכָּחֶךָ וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ, כִּי דורְשֶׁיךָ לְעולָם לא יִכָּשֵׁלוּ וְלא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוסִים בָּךְ, כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא וְאַתָּה דורֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם: 

זה הזמן לעשות את המאמץ האחרון בסיום של  מעגל השנה בריאת העולם מחדש בפסח, קבלת התורה בשבועות ,יום הדין הגדול בראש השנה ,עשרת ימי תשובה ,יום הכיפורים לכפר על העונות שלנו ,יציאה לסוכות בשמחה כדי לממש ולהגיע  לשלמות שלנו אחרי העבודה של כל השנה  ובסוף להגיע לשיא של השנה והוא שמחת תורה הזמן היחידי בו אנחנו עם ישראל נמצאים לבד וביחידות עם הקב" ה וכאשר אנחנו ביחידות עם הקב"ה לבד הוא רואה רק אותנו כל אחד ואחד  מעם ישראל ורואה את המאמץ האחרון של כל אחד שמסכם את התוצאה של כל עבודת השנה ואת השאיפות של כל אדם ואדם לאן הוא רוצה להגיע גם אם הוא עדיין לא שם , ולפי המאמץ הזה הוא נותן לכל אחד ואחד את השפע האין סופי שמגיע לו "כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא וְאַתָּה דורֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם"

ועל  זה נאמר אם לא עכשיו אמתי ?

שבת חול המועד סוכות מדוע הנביא יונה לא רצה להתנבא על נינוה? מה הקשר של פרעה לנינוה ? איך יצא פרעה משער החמישים של טומאה ? למה לא ניתן לצאת מי שנכנס לשער החמישים של טומאה ? למה אומות העולם עדיין חיים לאחר שנגזר דינם למיתה ? מה הוא פתחון הפה שיש להם ? מה הקשר של פתחון הפה לפרעה ? מה הקשר בן פתחון הפה של אומות העולם לחרון האף על עם ישראל ? ‏י"ט/תשרי/תשע"ט

בס"ד
שבת  חול המועד סוכות מדוע הנביא יונה לא רצה להתנבא על נינוה? מה הקשר של פרעה לנינוה ? איך יצא פרעה משער החמישים של טומאה ? למה לא ניתן לצאת מי שנכנס לשער החמישים של טומאה ? למה אומות העולם עדיין חיים לאחר שנגזר דינם למיתה ? מה הוא פתחון הפה שיש להם ? מה הקשר של פתחון הפה לפרעה ? מה הקשר בן פתחון הפה של אומות העולם לחרון האף על עם ישראל ? ‏י"ט/תשרי/תשע"ט

כתוב ביונה פרק א

(א) וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְקֹוָ֔ק אֶל־יוֹנָ֥ה בֶן־אֲמִתַּ֖י לֵאמֹֽר:

(ב) ק֠וּם לֵ֧ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֛ה הָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה וּקְרָ֣א עָלֶ֑יהָ כִּֽי־עָלְתָ֥ה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי:

וצריך להבין את הקושיה שיש על המעשה של הנביא יונה  וכך כותב את הקושיות  המלבי"ם יונה פרק א פסוק ב

(ב) השאלות (ב) לא מצאנו בשום מקום שישלח ה' נביא מבני ישראל בפרטות שילך אל מדינה מן האומות להחזיר אותם בתשובה, כי זה רק מיוחד לישראל שחלה בם השגחה האלהית כמ"ש חז"ל. ומקרא מפורש כי העמים אשר אתה יורש אותם אל מעוננים וכו' ישמעו, ואתה לא כן וכו' נביא וכו' ומה נשתנה ענין נינוה ששלח אליהם את יונה?, ומדוע לא שמע יונה בקול ה' והיה לו לרוץ בשמחה להשיב בני אדם מדרכם הרעה, ומה בכך שאינם מבני ישראל?, ואיך עבר יונה על דברי ה' לכבוש נבואתו ונביא הכובש נבואתו חייב מיתה?, מדוע אמר וקרא עליה ולא פירש לו מה יקרא, ובפעם השני אמר וקרא עליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך?

וכדי להבין את הדבר צריך להבין את המהות של נינוה וכך כותב הפרקי דרבי אליעזר פרק מג

בֹּא וּרְאֵה מִפַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, שֶׁמָּרַד בְּצוּר עֶלְיוֹן הַרְבֵּה מְאֹד, שֶׁנֶּאֱמַר [שמות ה, ב] מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ. וּבְאוֹתוֹ לָשׁוֹן שֶׁחָטָא, בּוֹ בַּלָּשׁוֹן עָשָׂה תְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם טו, יא] מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'. וְהִצִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִבֵּין הַמֵּתִים. וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ט, טו] כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ אוֹתְךָ. וְהֶעֱמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִבֵּין הַמֵּתִים לְסַפֵּר כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁהֶעֱמִידוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם טז] וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ. וְהָלַךְ וּמָלַךְ בְּנִינְוֵה.

וכך אומר האוצר המדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 154

מי כמוך, אמרו חז"ל בשעה שאמרו ישראל זאת השירה לפני הקדוש ברוך הוא שמע אותה פרעה כשהיה מטורף בים ונשא אצבעו לשמים ואמר מאמין אני בך שאתה הצדיק ואני ועמי הרשעים ואין אלוה בעולם אלא אתה. באותה שעה ירד גבריאל והטיל על צוארו שלשלת של ברזל ואמר לו רשע! אתמול אמרת מי ה' אשר אשמע בקולו ועכשיו אתה אומר ה' הצדיק. מיד הורידו למצולות ים ועכבו שם חמשים יום וציער אותו כדי שיכיר נפלאותיו של הקדוש ברוך הוא, ולאחר כן העלו מן הים והמליכו על נינוה, וכשבא יונה לנינוה ואמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת מיד אחזו אימה ורעדה וקם מכסאו ויכס שק וישב על האפר והוא בעצמו זעק ואמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו, כי יודע אני שאין אלוה אחר בכל העולם כמוהו, וכל דבריו אמת וכל משפטיו באמת ובאמונה. ועדיין פרעה חי ועומד בפתחו של גיהנם, וכשנכנסין מלכי או"ה מיד הוא מודיע להם גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, ואומר להם שוטים שבעולם מפני מה לא למדתם ממני דעת, שהרי אני כפרתי בהקב"ה לכן שלח בי עשר מכות, ואף טבעני בים ועכבני שם חמשים יום, ולאחר כן העלני מן הים, ולבסוף האמנתי בו בעל כרחי, לכך שררו ישראל זאת השירה ואמרו כולם יחד מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהלות עושה פל

כומר פרעה שהיה בשער החמישים של הטומאה בעל כורחו לקח אותו המלאך גבריאל והעלה אותו חמישים דרגות עד שראה את האמת בעל כורחו ונאלץ להגיד "כי יודע אני שאין אלוה אחר בכל העולם כמוהו, וכל דבריו אמת וכל משפטיו באמת ובאמונה"

וכבר כתבתי 50 הדרגות של הטומאה אינם נמצאים מול 50 שערי בינה . יש הפרש של מדרגה אחד ביניהם . כתוב בתלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א

רב ושמואל דאמרי תרוייהו: חמשים שערי בינה נבראו בעולם, וכולם נתנו למשה חסר אחת, שנאמר: +תהלים ח+ ותחסרהו מעט מאלהים

וכתוב בפסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כא - י' הדברות פ' קמייתא

אמר ר' ינאי תורה שנתן הקדוש ברוך הוא למשה ניתנה לו ארבעים ותשע פנים טהור וארבעים ותשע פנים טמא

וכך כתבתי פרשת מצורע ‏ד'/ניסן/תשע"ד :

"כלומר התורה ניתנה למשה עם ארבעים ותשע פנים של טומאה וארבעים ותשע פנים (דרגות ) של טהרה וזה ניתן בארבעים ותשע ימי ספירת העומר .

היום החמישים זה מתן תורה זה סוף בריאת העולם מחדש אבל דרגה זו לא ניתנה למשה כמו שאומר התלמוד הבבלי .

 

ארבעים ותשע דרגות או סולמות או פנים ניתן לנו לעבוד בו לקבל את התורה ולכן אנחנו סופרים ארבעים ותשע ימים בספירת העומר ספירה לכל יום אבל ביום מתן תורה אנחנו לא סופרים את היום החמישים כי זה לא ניתן למשה וקל וחומר לנו .

ומצד שני יש יום נוסף שאנחנו לא סופרים וזה היום הראשון של פסח שהוא מחוץ לספירה .

ויש כאן סימטריה יום ראשון מחוץ לספירה 49 יום ספירה ויום חמישים (מתן תורה ) מחוץ לספירה . כלומר יום ראשון ואחרון מחוץ לספירה ובאמצע 49 ימי ספירה .

מובן שהיום החמישים שזה יום מתן תורה זה השלמות הגדולה ביותר וזה לא ניתן למשה . 49 ימים של ספירה זה 49 פנים של טומאה וטהרה וזה בידי אדם לעשותו יום החמישים זה רק בידי הקב"ה להכניס את האדם אבל זה לא  קנין של האדם ולא בתחום השתדלותו  .

ואומר  האור החיים שמות פרק ג

ואלו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים עדיין וגו' כי אם היו מתעכבים שם עוד היו נכנסים בנ' שערי טומאה ולא היתה תקומה לזה  .

ולמה מהשער החמישים לטומאה לא ניתן להינצל ?  כי אין כנגדו שום שער של טהרה ואם אין כנגדו שער של טהרה או בינה לא ניתן לצאת ממנו . ושער החמישים זה השער של ההכחשה לחלוטין של הקב"ה כמו פרעה שאמר שהוא ברא את עצמו כלומר הוא האלוקים . "

עד כאן ההבנה שלי על יציאת מצרים . ואם כן פרעה שהיה בשער בחמישים של טומאה שממנו לא ניתן לצאת אבל אנחנו רואים שפרעה יצא על ידי המלאך גבריאל בעל כורחו מהשער החמישים של הטומאה ומלך על נינוה . וכל העניין הזה צריך באור . ביציאת מצרים הקב"ה הביא את עולם על ידי 10 המכות למצב של תוהו ובהו והעולם בשיתוף של עם ישראל נברא מחדש החל מיום הבאת קורבן העומר הוא יום תחילת  ספירת העומר שהוא ביטוי לשיתוף של עם ישראל בבריאת העולם מחדש תוך קבלת התנאי על ידי עם ישראל יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . אבל לכאורה יום קבלת התורה על ידי עם ישראל הוא היום שבו הוכרעה המלחמה של עם ישראל בפרעה שמיצג את השער החמישים של הטומאה כי בשער החמישים של הטומאה נמצא פרעה שאמר אני בראתי את עצמי ואת העולם . והסמל לניצחון הזה של יציאת מצרים הוא פרעה שאומר "כי יודע אני שאין אלוה אחר בכל העולם כמוהו, וכל דבריו אמת וכל משפטיו באמת ובאמונה" .

ולכן הבקשה של הקב"ה את הנביא יונה נותנת את הדעת שיש אפשרות שהמלחמה הזאת לא נגמרה ועדיין יש פתח שחס וחלילה הגלגל יחזור אחורה וזה בדיוק מה שהבין  הנביא יונה ולכן הוא החליט לחמוק מהתפקיד שלו . הוא הבין שהוא מחזק את פתחון הפה של אומות העולם שנחתם גזר דינם למיתה בידי שמים וכך כותבת הגמרא חברותא סוטה דף לה עמוד ב

אמר לו רבי יהודה לרבי שמעון:בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא באומות העולם, ושיגרו נוטירין [סופרים] שלהם, וקילפו את הסיד כדי לקרוא מה שכתוב על האבנים, והשיאוה [העתיקוה], כלומר: נטלוה משם על ידי העתקה.ועל דבר זה נתחתם גזר דינם של אומות העולם לבאר שחת [גיהינום], שהיה להן ללמוד אחר שהעתיקו ולא למדו.⁽¹³⁾

ואומר התוספות מסכת סוטה דף לה עמוד ב

ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת - ואם תאמר תיפוק ליה דבשעת מתן תורה החזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה וי"ל דעונש זה גדול הוא שלאחר שהיתה כתובה בידם ולא רצו ללמוד ומיהו תימה והאמר בפ"ק דמסכת ע"ז (דף ב:) דעדיין יש להן פתחון פה שיאמרו כלום כפית עלינו הר כגיגית כישראל וכל זמן שיש להן פתחון פה איך נתחתם גזר דינם.

אומר התוספות למה לא נחתם דינם באמת ? הרי אנחנו רואים את אומות העולם קיימים בעולם . מתרץ התוספות שעדיין יש לאומות העולם פתחון פה כי יש להם טענה נגד הקב"ה למה לא כפית עלינו הר

כגיגית כמו שאומרת הגמרא חברותא עבודה זרה דף ב עמוד ב

לכן מעמידה הגמרא את טענתם באופן אחר:אלא, כך אומרים לפניו: רבונו של עולם! כלום האם כפית עלינו הר כגיגית של שכר - ולא קבלנוה?! כמו שעשית לישראל! ואם היית כופה עלינו את התורה, היינו מקבלים אותה! ומנין אנו דורשים שכפה הקדוש ברוך הוא על בני ישראל את התורה? דכתיב [שמות יט] במעמד הר סיני "ויתיצבו [בני ישראל] בתחתית ההר", ודרשינן "בתחתית" ממש, כפשוטו -אמר רב דימי בר חמא: מלמד שעקר הקדוש ברוך הוא את ההר, וכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את הר סיני כגיגית, ואמר להם לבני ישראל: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם, מתחת להר תהא קבורתכם!⁽²⁴⁾

ולכאורה פרעה כפו עליו הר כגיגית והמלאך גבריאל הכריח אותו לראות את האמת עובדה שהיה עומד בפתחו של גיהינום ואומר להם גבורותיו של הקדוש ברוך הוא . ומה שחסר לכאורה כדי שהקב"ה ייתן להם את שכרם זה תשובה וקבלת עול מלכות שמים .

וכך כותבת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד א

דרש ר' חנינא בר פפא, ואיתימא ר' שמלאי: לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ס"ת [ומניחו] בחיקו, ואומר: למי שעסק בה יבא ויטול שכרו.

והבין הנביא יונה שאולי יש כאן פתח לאומות העולם לקבל את שכרן והבין הנביא יונה שיהיה זה על חשבון עם ישראל וכך אומר רש"י יונה פרק א פסוק ג

ומה ראה יונה שלא רצה לילך אל נינוה אמר העכו"ם קרובי תשובה הם אם אומר להם ויעשו תשובה נמצאתי מחייב את ישראל שאין שומעים לדברי הנביאים:

וכך כתוב בשמות פרק לג

(ה) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אַתֶּ֣ם עַם־קְשֵׁה־עֹ֔רֶף רֶ֧גַע אֶחָ֛ד אֶֽעֱלֶ֥ה בְקִרְבְּךָ֖ וְכִלִּיתִ֑יךָ וְעַתָּ֗ה הוֹרֵ֤ד עֶדְיְךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְאֵדְעָ֖ה מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ:

רש"י שמות פרשת כי תשא פרק לג פסוק ה

(ה) רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך - אם אעלה בקרבך, ואתם ממרים בי בקשיות ערפכם, אזעום עליכם רגע אחד, שהוא שיעור זעמו, שנאמר (ישעיה כו כ) חבי כמעט רגע עד יעבור זעם, ואכלה אתכם, לפיכך טוב לכם שאשלח מלאך:

כלומר יש מצב של חרון אף של הקב"ה שיכול לכלות את עם ישראל ומצד שני תשובה של אומות העולם תביא למצב שיחריף את חרון האף ולמצב כזה הנביא יונה לא רצה להיכנס ולכן הוא ניסה לברוח מהתפקיד שלו .

ובלי נדר נמשיך את ההבנה שלי בספר יונה בשיעור הבא