5.10.2018

פרשת בראשית למה לא נאמר ביום השני כי טוב למה לא נאמר על האדם כי טוב ? מי נברא ביום השני ? האם למלאכים יש בחירה חופשית ? מה הקשר בן בחירה חופשית לאמירת כי טוב ? מה המשמעות של טוב מאוד ? מה התכלית של העולם ? האם אנחנו מהנים את הקב"ה ? ‏כ"ו/תשרי/תשע"ט

בס"ד
פרשת בראשית למה לא נאמר ביום השני כי טוב למה לא נאמר על האדם כי טוב ? מי נברא ביום השני ? האם למלאכים יש בחירה חופשית ? מה הקשר בן בחירה חופשית לאמירת כי טוב ? מה המשמעות של טוב מאוד ? מה התכלית של העולם ? האם אנחנו מהנים את הקב"ה ? ‏כ"ו/תשרי/תשע"ט

יום ראשון נברא האור ונאמר עליו כי טוב

בראשית פרק א

(ד) וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ:

יום שני לא נאמר כי טוב

יום שלישי פעמים כי טוב ונברא יבשה ומקוה מים עשב עץ פרי

בראשית פרק א

(י) וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

בראשית פרק א

(יב) וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹ֥שֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

יום רביעי שמש וירח

בראשית פרק א

(טז) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־ הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים:

(יז) וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ:

(יח) וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

יום חמישי שרצים דגים ועוף

בראשית פרק א

(כא) וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

יום שישי חיות ובהמות

ראשית פרק א

(כה) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:

ועל כל המעשה אמר טוב מאוד

בראשית פרק א

(לא) וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי: פ

יוצא לנו שלא נאמר כי טוב ביום השני ולא נאמר כי טוב על האדם . על כל בריאת הארץ הים והיבשה על כל מיני עשב ועץ שרצים דגים חיות ובהמות נאמר כי טוב .

ונשאלת השאלה למה לא נאמר ביום השני ועל האדם כי טוב ?

ביום השני נבראו השמים

בראשית פרק א

(ח) וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי:  

ונכתב בשמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה טו

משברא רקיע ברא מלאכים ביום השני ובו ביום ברא גיהנם שאין כתוב בו כי טוב כגון ב"ו שהוא קונה עבדים ואומר עשו אספתין אמרו לו למה כך אמר להם שאם ימרדו ישמעו אספיקולא, כך אמר הקדוש ברוך הוא בורא אני גיהנם שאין כתוב בו כי טוב שאם יחטאו בני אדם יורדין לתוכו, ומנין שנבראת גיהנם ביום השני שכן הנביא מפרש (ישעיה ל) כי ערוך מאתמול תפתה, מן היום שאדם יכול לומר אתמול ואימתי אדם יכול לומר אתמול ביום השני שיום אחד בשבת לפניו,

כלומר ביום השני הקב"ה ברא את המלאכים וברא את הגיהינום . ולמה ברא אותם ביום השני


אומר הרמב"ן בראשית פרק א

והנה שיעור הכתובים, בתחלה ברא אלהים מאין את השמים, וברא מאין את הארץ, והארץ בהבראה היתה תהו והיתה בהו, ובהם חשך ומים ועפר ורוח נושבת על המים. והנה הכל נברא ונעשה. וסמך "הרוח" "לאלהים", בעבור שהיא דקה מכלם, ולמעלה מהם, רק שהיא מרחפת על פני המים במאמרו של הקדוש ברוך הוא. ואם תבקש בריאה למלאכים שאינם גוף, לא נתפרש זה בתורה. ודרשו בהם (ב"ר א ג ועוד) שנבראו ביום שני, שלא תאמר שסייעו בבריאת העולם:

וכבר כתבתי בעבר שיש למלאכים בחירה חופשית מוגבלת כמו שכתוב במסכת סנהדרין

בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

 בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם +תהלים ח'+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.

כלומר מלאכי השרת  מתנגדים לבריאת האדם אבל הכת השלישית נותנת "אישור "  לקב"ה לברוא את האדם לא ממש מתוך רצון כי אם מתוך כורח כי הקב"ה שרף את הכתות שלא הסכימו איתו .  

ואומר הבראשית רבתי פרשת בראשית עמוד ו, ב

בני האלהים. ר' יוסף אמר ראו המלאכים שהיה הב"ה מתעצב על שברא בני אדם. מיד עמדו שני מלאכים לפני הב"ה ששמם שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבש"ע הלא אמרנו לפניך בשעה שבראת עולמך אל תברא אדם, כענין שנאמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' (תהלים ח' ה'). א"ל הב"ה ועולם מה תהא עליו, א"ל אנו מסתפקים בו, א"ל גלוי וידוע לפני אלו הייתם בעולמם ויצר הרע שולט בכם כשם ששלט באדם הייתם קשים מהם, א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשים שמך.

כלומר המלאכים הוא גופים רוחניים שיש להם דעה משל עצמם ולכן יש להם סוג של בחירה חופשית .

ולא רק זאת הם יכולים לעשות טעות ולהיענש על זה בדיוק כמו האדם

ואומר ה חברותא חגיגה דף טו עמוד א

למדנו בברייתא לעיל: אחר קיצץ בנטיעות:עליו, על אחר, הכתוב אומר: אל תתן את פיך לחטיא את בשרך! שאחר, בפיו חטא, כדמפרש ואזיל.(6)ומפרשינן: מאי היא כיצד היה מעשה?  דחזא [ראה] אחר כשעלה לרקיע למלאך ששמו מיטטרון, דאיתיהבא ליה רשותא חדא שעתא ביומא למיתב ולמיכתב זכוותא דישראל [ניתנה לו רשות לשבת שעה אחת ביום, כדי לכתוב את זכויותיהם של ישראל]. נכנסה בו באחר רוח של כפירה, ואמר: הרי גמירא [קבלה בידינו] היא דלמעלה בשמים לא הוי: לא ישיבה, שאין מי שיושב שם מלבד הקדוש ברוך הוא, ולא תחרות, ולא "עורף" [שבכל צדדיהם של המלאכים יש להם פנים], ולא עיפוי [עיפות]. ואם כן, האיך מיטטרון יושב?! שמא, חס ושלום, שתי רשויות יש בשמים, ואין מיטטרון מלאך, אלא הוא אדנות אחרת, חס ושלום.  מיד אפקוהו למיטטרון, ומחיוהו שיתין פולסי [מכת מקל, רש"י] דנורא [הוציאוהו והיכוהו בששים מכות של אש].(7)  כי אמרו ליה למיטטרון: מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה [כשראית את אחר לא קמת מפניו], וגרמת לכך שיטעה לומר: שתי רשויות יש ח"ו. ואיתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר [ניתנה רשות למיטטרון למחוק את זכויותיו של אחר], על שקיצץ בנטיעות.  יצתה בת קול ואמרה: שובו בנים שובבים, חוץ מאחר! שהרי ידע כבודי [שנכנס לפרדס] ובכל זאת מרד בי.(8)

כלומר המלאך מיטטרון מקבל 60 מכות אש על שישב לפני אחר . כלומר יש למלאך יכולת בחירה חופשית מסוימת ולכן הוא יכול להיענש על הבחירה שלו ולא רק זאת יש דין בן הקב"ה לבין אותם מלאכים הממונים על אומות העולם

אומר ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רמא

ויושע ה' ביום ההוא וגו' [י"ד, ל], וירא ישראל את היד הגדולה [י"ד, ל] בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא להטביע את מצרים עמד עוזא שר של מצרים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבש"ע נקראת צדיק וישר ואין לפניך לא עולה ולא משוא פנים ולא מקח שחד למה אתה רוצה להטביע מצרים כלום הטביעו בני מבניך או הרגו מהם בשביל ששעבדו בהן אתה רוצה לטבען כבר נטלו שכרן כל כסף וכל זהב שלהן באותה שעה כנס הקדוש ברוך הוא כל פמליא של מעלה ואמר להם הוו דנין ביני ובין עוזא שר של מצרים


כלומר הקב"ה ברא עולם עם שני ישויות שיש להם בחירה חופשית (למלאכים אין בחירה חופשית כמו האדם ) האחד זה המלאכים והשני זה האדם . והיות שהקב"ה נתן להם בחירה חופשית ברור לי למה הקב"ה לא אמר כי טוב ביום השני שהוא יום בריאת המלאכים ועל האדם ביום השישי כי מי שיש לו בחירה חופשית יכול לבחור בן הטוב לרע ולכן לא ניתן להגיד עליו כי טוב

דברים פרק ל

(טו) רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע:

דברים פרק ל

(יט) הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֘ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ:

ואומר ההעמק דבר דברים פרק ל פסוק יט

ובחרת בחיים למען תחיה. תני' בספרי פ' ראה שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן לפנינו הקדוש ברוך הוא שני דרכים דרך החיים ודרך המות נלך באיזה מהם שנרצה

כלומר הבחירה בחיים זה לא דבר פשוט ויש אנשים שבוחרים במוות כי הקב"ה נתן לאדם את יכולת הבחירה החופשית כמו שנתן למלאכים את יכולת הבחירה החופשית המצומצמת יותר ובגלל שיש גם לאדם ולגם למלאכים את היכולת לבחור במוות וברע לא ניתן להגיד עליהם כי טוב .

אז איך הקב"ה יכול להגיד על הבריאה כולה טוב מאוד ?

(לא) וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי: פ

והתירוץ שלי שהקב"ה שהוא אין סופי בכל מימדיו לא צריך את העולם ולא ברא את העולם מתוך איזה חוסר או תכלית שתשרת אותו כי אין ולא יכול להיות חסרון בבורא עולם ולכן מה שאמר טוב מאוד להסביר לנו שהעולם נברא רק מתוך אהבה ומתוך רצון להטיב וכאשר האדם והמלאכים יבחרו בטוב העולם כולו יגיע בסופו של דבר לדרגה של  טוב מאוד  .

אומנם יש מדרש ממנו  ניתן ללמוד כי העולם מהנה את הקב"ה וסותר את מה שאמרתי

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה ט

ר' תנחומא פתח את הכל עשה יפה בעתו (קהלת ג יא) אמר ר' תנחומא בעונתו נברא העולם, לא היה העולם ראוי לבראות קודם לכן, אמר ר' אבהו מיכן שהקב"ה בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו אמר דן הניין לי יתהון לא הניין לי, אמר ר' פנחס טעמיה דר' אבהו וירא אלהים את כל אשר עשה וגו'.

אבל הפרוש הנכון של אמר דן הניין לי יתהון לא הניין לי  . כלומר אם אתם מהנים אותי אני משאיר אותכם ואם לא אני מחריב אותכם זה לא להנות את הקב"ה הכוונה שתכלית הבריאה היא לתכלית המטרה של העולם להגיע למצב של טוב מאוד .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה