פרשת בהעלותך מה מהות ההבדל בן בן עזאי לרבי אלעזר בן עזריה ? מה דעתו של רבי אליעזר על לימוד נשים ? מה ההבדל לרבי אלעזר בן עזריה בין לימוד גברים ללימוד נשים ? מה דעתו של בן עזאי על לימוד תורה "מוחלש " לנשים ? למה בן עזאי מתיר לנשים ללמוד תורה ולאיזה מטרה? האם רבי אליעזר שאמר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים " מקבל לימוד תורה "מוחלש " לנשים כמו רבי אלעזר בן עזריה ? ‏י"ח/סיון/תשע"ח

בס"ד
פרשת בהעלותך מה מהות ההבדל בן בן עזאי לרבי אלעזר בן עזריה ? מה דעתו של רבי אליעזר על לימוד נשים ? מה ההבדל לרבי אלעזר בן עזריה בין לימוד גברים ללימוד נשים ? מה דעתו של בן עזאי על לימוד תורה "מוחלש " לנשים ? למה בן עזאי מתיר לנשים ללמוד תורה ולאיזה מטרה? האם רבי אליעזר שאמר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים " מקבל לימוד תורה "מוחלש " לנשים כמו רבי אלעזר בן עזריה ? ‏י"ח/סיון/תשע"ח

כתוב בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף כא עמוד ב אנחנו רואים את ההרחבה של הויכוח הזה

אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את וכו'. ר' אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות. תיפלות ס"ד? אלא אימא: כאילו למדה תיפלות. א"ר אבהו: מ"ט דר"א? דכתיב: אני חכמה שכנתי ערמה, כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית. ורבנן, האי אני חכמה מאי עבדי ליה? מיבעי ליה לכדרבי יוסי בר' חנינא, דא"ר יוסי בר' חנינא: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן, שנאמר: אני חכמה שכנתי ערמה. א"ר יוחנן: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר: והחכמה מאין תמצא.

וכדי להבין את הסוגיה ואת הדעות השונות יש להביא את תוספות מסכת סוטה דף כא עמוד ב

בן עזאי אומר חייב אדם וכו' - ירושלמי דבן עזאי דלא כר"א בן עזריה דדריש (חגיגה דף ג.) הקהל את העם האנשים והנשים והטף אנשים באו ללמוד נשים לשמוע ונראה דפי' דמצוה לשמוע הנשים כדי שידעו לקיים מצוה ולא משום שידעו שזכות תולה, מטרונה שאלה את ר' אלעזר מפני מה חטא אחת במעשה העגל והן מתין בה ג' מיתות אמר לה אין אשה חכמה אלא בפלך אמר לו הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה אבדת ממני ג' מאות כור מעשר בכל שנה א"ל ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים.

וזה המקור של התוספות  תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת חגיגה פרק א דף עה טור ד /ה"א

ר' לעזר בן עזריה מה היתה פרשתו הקהל את העם האנשים והנשים והטף פתח בה אמ' הואיל והאנשי' באין ללמד והנשים לשמוע הטף למה בא אלא כדי ליתן שכר למביאיהן אמר להן אין הדור יתום שר' לעזר בן עזריה בתוכו אתי' דר' לעז' בן עזרי' דלא כבן עזאי דתנינ' תמן מיכן אמ' בן עזאי חייב אדם ללמד את בתו תור' שאם תשת' תדע שהזכות תולה לה

מתוך התוספות והגמרא נראה שיש כאן 3 דעות שונות

דעתו של רבי אליעזר ששולל לגמרי לימות תורה לנשים עד שהוא אומר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים" וזאת כי הוא לומד שמי שלומד תורה נכנס בו ערמומיות כי יש פסוק אני חכמה שכנתי ערמה והשילוב הזה של "נשים דעתן קלה "  ולימוד תורה לנשים שהוא כלא מצווה ועושה כי היא פטורה מלימוד תורה ולכן אין לאישה את המגנא והמצלה שיש לגברים ולכן אין ללמד תורה בכל דרך .

דעתו של אלעזר בן עזריה שהיא דעה אמצעית שלומד שבהקהל גברים באים ללמוד נשים לשמוע וטף כדי לתת שכר למביאם . כלומר יש הבדל בן גברים ונשים גברים "לומדים" תורה נשים "שומעות " תורה ולא לומדות . כלומר רבי אלעזר בן עזריה טוען שיש דבר כזה "לימוד תורה חלש" לנשים שהוא לא כמו של גברים שבשילוב עם המגנא ומצלה שלהם שהם מביאים את הטף למעמד ההקהל נותנים לאישה אפשרות ללימוד תורה "מוחלש" ללא שזה יפגע בה כמו לימוד תורה "חזק" כי יש לה מגנא ומצלה באותו הזמן בהבאת הטף למקום של לימוד תורה . ולכן מובן מזה שגם רבי אלעזר בן עזריה לומד את הפסוק כמו רבי אליעזר אני חכמה שכנתי ערמה, כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית כי אם לא היה לומד את זה היה מאפשר לימות תורה לנשים כמו גברים . אבל לדעתו לימוד "מוחלש" של התורה בשילוב של מגנא ומצלא נותן לה את האפשרות לשמוע לימוד תורה בהקהל .

דעתו של בן עזאי שמצד אחד לא לומד את הפסוק אני חכמה שכנתי ערמה שמי שלומד תורה נכנס בו ערמומיות ולומד את הפסוק על מי מתקיימים דברי תורה . אבל חייבים  להגיד שהוא לומד מסברא שאכן מי שלומד תורה נכנסת בו ערמומיות כמו למשל הסיפור על רב עמרם חסידא  בקידושין פ"א א  שרק זכות התורה הצילה אותו מהערמומיות שנכנסה בו , כי  אם לא היה לומד את זה מדוע הוא מגביל את לימוד התורה רק כדי ללמוד את הזכות שתולה לה כדי שתבין את המהות של מי סוטה ? ולכן חייבים להגיד שהוא גם סובר שנכנסת ערמומיות למי שלומד תורה אבל זה לא מוחלט כמו לרבי אליעזר שלומד את זה מפסוק .

אומר התלמוד בבלי מסכת סוטה דף כ עמוד א

מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה. ר"א אומר: כל המלמד בתו תורה - (כאילו) לומדה תפלות.

ואומר רש"י מסכת סוטה דף כ עמוד א

תדע שזכות תולה לה - תראה ותלמד בפרשת סוטה שהזכות תולה דילפינן מונקתה ונזרעה זרע ונקתה ע"י זכיות כדי זריעת זרע ט' חדשים וי"א יותר כדמפרש בגמ'.

וצריך להבין את הסברא של בן עזאי לאיש יש יצר וגם כך לאישה ופרשת סוטה היא  על איש ואישה שנמצאים במצב יחוד והדבר היחידי שימנע מהם את ביצוע העברה זה יראת השמים שלהם אבל אם הם הגיעו למצב של יחוד סביר שיש להם חסרון ביראת שמים וההרתעה היחידה שנשארה זה  היראה מהמים המאררים של מי סוטה.

במדבר פרק ה

(כז) וְהִשְׁקָ֣הּ אֶת־הַמַּ֗יִם וְהָיְתָ֣ה אִֽם־נִטְמְאָה֘ וַתִּמְעֹ֣ל מַ֣עַל בְּאִישָׁהּ֒ וּבָ֨אוּ בָ֜הּ הַמַּ֤יִם הַמְאָֽרֲרִים֙ לְמָרִ֔ים וְצָבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ וְהָיְתָ֧ה הָאִשָּׁ֛ה לְאָלָ֖ה בְּקֶ֥רֶב עַמָּֽהּ:

(כח) וְאִם־לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע:

וכך כותב על זה בהערות הגרי"ש אלישיב מסכת סוטה דף כ עמוד א

שאם תשתה תדע שהזכות תולה. אין הכוונה כפשוטו שאם היא תזנה תדע שמה שלא בדק הוא משום דזכות תולה לה, דמה ס"ד דנעביד תקנה משום הסוטה עצמה, אלא הכוונה היא דנשים היודעות שזינתה אותה פלונית ואין המים בודקין אותה ידעו שבשביל זכות שתולה לה הוא.

כלומר יש נשים שרואות את אותה אישה ששותה ממי הסוטה והם יודעים שאותה אישה זינתה כלומר אין ראיות שניתן להעמיד אותה לבית דין אבל הם יודעים על מעשיה ורואים שהמים לא עושים לה דבר ולכן כוח ההרתעה של מי סוטה כלפי עוברי עברה יורד בצורה משמעותית ולכן אומר על זה בן עזאי שצריך ללמד את הנשים תורה ואת הסוגיה הזאת של מים מאררים כדי שיבינו שהפורענות תבוא עליה יותר מאוחר כי יש לה באופן זמני את זכות התורה כלומר את הזכות שלקחה את בניה ללמד תורה או שטרחה בלימוד התורה של בעלה ולכן המים לא פועלים מידית . כלומר לימוד התורה של נשים לפי בן עזאי הוא באותו נושא שהוא נקודת התורפה של הנשים בלימוד תורה בשילוב "דעתן קלה" ושילוב "ערמומיות" שנכנסת בהן ומה שיכול לאזן את זה ולתת לאישה יתרון הוא לימוד שיעצים את  כוח ההרתעה של מי סוטה .  ולכן במקרה שמטרת הלימוד הוא ההשפעה של מי סוטה היתרון גובר על החיסרון בלימוד תורה לנשים. כי לדעתו של בן עזאי היות ואין פסוק המלמד על כניסת "ערמומיות" בלימוד תורה כלומר כניסת "ערמומיות " אינו דבר מוחלט נכון שמצד המציאות גם בן עזאי  יודה שנכנסת ערמומיות למי שלומד תורה אבל עדיין יש יתרון לאישה בלימוד השפעת מי סוטה לעומת החיסרון של כניסת ערמומיות . כלומר לומד בן עזאי אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן לפי רבי יוסי ברבי חנינה או לפי רבי יוחנן אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו. כלומר מהפסוקים הללו אין  הבחנה  בן איש ואישה ויש מצב שגם באישה יכולים להתקיים דברי תורה ולכן לפי בן עזאי גם אם כל לימוד תורה מכניס בה איזה סוג של ערמומיות אבל במצבים  מסוימים ניתן להתגבר על זה ובן עזאי לומד שכאשר אישה תלמד על מי סוטה הלימוד הזה ירתיע אותה כי מי  סוטה יכולים לבדוק אותה ולגבור על כל ערמומיות או ניסיון הסוואה שהיא תפעיל כתוצאה מהערמומיות שתכנס בה .

ולחזק את ההבנה הזאת  אומר הפסקי ריא"ז מסכת סוטה פרק א - המקנא

ב. אף על פי שאין האשה מצווה על תלמוד תורה כמו שנ' ולמדתם אותם את בניכם, ולא את בנותיכם, אם רצה ללמדה הרשות בידו כמבואר בקונטרס הראייות בראיי' ב'. ובזמן שהיו משקין את הסוטות חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה ותנצל תדע שהזכות תלת לה .

לעומת זאת רבי אליעזר אולי לא חולק על בן עזאי ביתרון של לימוד הזה אבל הטענה שלו שלימוד התורה של נשים אולי יתקן את ההרתעה של הנשים במים מאררים אבל מצד שני יגביר את הסכנה של ביצוע עברה . כי לימוד תורה מכניס ערמומיות בנשים באופן מוחלט כי יש פסוק בכתובים אֲֽנִי־חָ֭כְמָה שָׁכַ֣נְתִּי עָרְמָ֑ה וְדַ֖עַת מְזִמּ֣וֹת אֶמְצָֽא ולכן בחשבון הסופי הנזק יהיה גדול מהתועלת של לימוד תורה לנשים . ורבי אלעזר בן עזריה לומד כמו רבי אליעזר אבל כל זה בלימוד תורה כמו גברים אבל בלשמוע דברי תורה בשילוב קיום מגנא ומצלה באותו מעמד על ידי הבאת הטף ניתן ללמד את הנשים תורה בצורה "מוחלשת" של לשמוע את התורה "אנשים באו ללמוד נשים לשמוע".

וצריך לשאול האם גם לרבי אליעזר שאומר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים " האם הוא סובר את רבי אלעזר בן עזריה שניתן ללמד נשים בצורה "מוחלשת"   כלומר גברים ללמוד ונשים לשמוע ? אולי צריך לדייק מהירושלמי שהתוספות הביא דר' לעז' בן עזרי' דלא כבן עזאי  אבל כן מסתדר עם רבי אליעזר . וכל מה שאמר רבי אליעזר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים "  זה בלימוד כמו של גברים אבל בלימוד "מוחלש"  של נשים אין בעיה בצרוף הבאת הטף למעמד ההקהל שנותן לנשים את המגנא ומצלה שלהם . ומצד שני אולי דעתו של אלעזר בן עזריה היא דעה ממוצעת בן רבי אליעזר לבן עזאי ורבי אליעזר לא סובר את דעתו של רבי אלעזר בן עזריה . ולכן לגבי לימוד תורה "מוחלש לנשים יש כאן ספק מה דעתו של רבי אליעזר .

וכדי להבין באמת את כל הדעות הללו אנחנו צריכים להבין מה המקור של רבי אלעזר בו עזריה להבדל בן "אנשים באו ללמוד נשים לשמוע"  האם יש מקור להבדל הזה שיש לכאורה בלימוד של גברים ללימוד ה"מוחלש" של נשים ?

ובלי נדר נמשיך את זה בשיעור הבא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת נשא מלאכים 12 למה חטא האדם הראשון ? מה ההבדל בן האדם הראשון לחוה שדעתה היית קלה ? האם באמת האדם הראשון חטא או היה אנוס? למה המלאכים שאלו את הקב"ה למה קנס במיתה את האדם הראשון ? מה היה האינטרס של המלאכים? מהי מצווה קלה ? מה היה החשבון של חוה שנתנה לאדם הראשון לאכול מעץ הדעת ? מה היה ההחלטה של האדם הראשון ? למה בחר את הדרך הארוכה והקשה ? למה העדיפו המלאכים שהאדם הראשון יבחר את הדרך הקלה ? איזה כפיות טובה היה אצל האדם הראשון ? ‏י"א/סיון/תשע"ח

בס"ד
פרשת נשא מלאכים 12  למה חטא האדם הראשון ?  מה ההבדל בן האדם הראשון לחוה שדעתה היית קלה ?  האם באמת האדם הראשון חטא או היה אנוס? למה המלאכים שאלו את הקב"ה למה קנס במיתה את האדם הראשון ? מה היה האינטרס של המלאכים? מהי מצווה קלה ?  מה היה החשבון של חוה שנתנה לאדם הראשון לאכול מעץ הדעת ? מה היה ההחלטה של האדם הראשון ? למה בחר את הדרך הארוכה והקשה ? למה העדיפו המלאכים שהאדם הראשון יבחר את הדרך הקלה ? איזה כפיות טובה היה אצל האדם הראשון ? ‏י"א/סיון/תשע"ח

בראשית פרק ג

(ט) וַיִּקְרָ֛א יְקֹוָ֥ק אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה:

(י) וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא:

(יא) וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ:

(יב) וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל

כתבתי כמה מאמרים על נושא נשים ואחת הנושאים הוא חטא האדם הראשון ושם הבאתי את צרור המור שאומר שבריאת האישה מן האדם ולא מן האדמה זה הסיבה שדעתן קלה . וכמו כן הבאתי שהנחש פיתה את חוה ולא את האדם כי ידע שדעתו קלה ולכן לא ניסה להסית את האדם הראשון

אומר צרור המור בראשית פרק א

וייצר ה' אלהים למה לא נבראת האשה עם האדם מיד. וכאן הי' מקומו. כי כשנפח באפיו נשמת חיים היא ג"כ יש לה נשמה וראוי היה שיאמר ויפח באפיהם נשמת חיים. ועוד כשאמר לא טוב היות האדם לבדו מיד היה ראוי לומר ויקח אחת מצלעותיו למה הפסיק בנתיים. ועוד כי כשנצטוה אדם על העץ עדיין לא נבראת האשה ואיך נענש' הא לא ענש הכתוב אא"כ הזהיר.

וממשיך צרור המור

ולכן בבריאת האיש נבראת האשה עמו בכח ולכן האשה אינה צריכה אזהרה כי באזהרת האיש די לאשה אחר שהיא חלק ממנו. וכן לא היה צריך השם ליפח באפיה נשמת חיים כי אחר שלא נבראת מן האדמה אלא מצלעותיו וכבר נפח השם נשמה באדם כבר נטלה חלק באותו צלע אלא שהיה מעט מזער. ולכן נשארו חסרות כאמרם דעתן של נשים קלה. ולכן נתאחר השם בבריאתה ולא רצה לבראתה כסדר הבריאה השנית כשאמר ויפח באפיו נשמת חיים. וכן כשאמר לא טוב היות האדם לבדו לא בראה מיד.

ואומר הריקאנטי בראשית פרק ג

מדרש רות [פ"א ע"א] ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא [קהלת ט, טו], אדם הראשון משבא סמאל רכוב על הגמל וסבב אותו שחטא, לא זכר את האיש שבמסכנותא יהיה על זה העון, שהנחש סבב לחוה וסמאל לאדם הראשון, וסמאל לא הוה ביה כחא דיהפוך לאדם, עד שבא נחש והפך לבא דחוה וחוה הפכה לבו דאדם וחטאו שניהם, ועל דא אמר האשה אשר נתת עמדי, שסמאל לא הוה ליה רשו דיהפוך לי עד שבאה חוה וגרמה לי דאכילנא מיניה,

ונשאלתי שאלה חזקה : רק רגע אני מבינה למה הנחש פיתה את חוה כי היית חסרה ודעתה קלה אבל למה האדם הראשון שלא היה חסר למה הוא "נפל" בחטא ואכל מעץ הדעת הרי לפי טענתך אין לו חסרון בחישוב של הרווח של העברה כנגד הפסדה בעתיד ולכן לא מובן לי למה הוא חטא ?

אמרתי לעצמי זה שאלה מעולה וצריך למצוא לה תשובה .

אני חושב  שהתשובה לעניין נמצא בדברי הגמרא בתלמוד בבלי מסכת שבת דף נה עמוד א

אמר רב אמי: אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון. אין מיתה בלא חטא - דכתיב הנפש החטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן, צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת הרשע עליו תהיה וגו'. אין יסורין בלא עון דכתיב ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם.

מיתיבי; אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון? אמר להם: מצוה קלה צויתיו ועבר עליה. אמרו לו: והלא משה ואהרן שקיימו כל התורה כולה ומתו! אמר להם: מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב וגו'! - הוא דאמר - כי האי תנא, דתניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף משה ואהרן בחטאם מתו, שנאמר יען לא האמנתם בי הא האמנתם בי - עדיין לא הגיע זמנכם ליפטר מן העולם. מיתיבי: ארבעה מתו בעטיו של נחש, ואלו הן: בנימין בן יעקב, ועמרם אבי משה, וישי אבי דוד, וכלאב בן דוד.

שואלים המלאכים את הקב"ה מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון? ושימו לב לשאלה לכאורה לפי השאלה שלהם המלאכים לא מבינים בכלל מה החטא של האדם הראשון ולכולם הרי ברור החטא שהקב"ה ציוה על האדם בראשית פרק ב

(טז) וַיְצַו֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל:

(יז) וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת:

האדם אכל ולכן נגזרה עליו מיתה .אבל לפי שאלת המלאכים לא היה זה האכילה של  האדם הראשון שגרם לו מיתה . כי אם היה זה אכילת מעץ הדעת לא ניתן לקרוא לזה קנס . משמעות קנס זה לא מעיקר הדין . וזה מתאים לשאלה שלהם מפני מה ? כלומר היה ברור למלאכים שזה לא מהאכילה של עץ הדעת וזה צריך להיות מסיבה אחרת . הקב"ה אומר למלאכים  מצוה קלה צויתיו ועבר עליה .

כלומר האדם הראשון עבר על מצווה קלה שהקב"ה נתן לו ועל מצווה כזו אדם לא יכול לקבל מיתה והקב"ה נתן לו את עונש המיתה בתור קנס ולא מעיקר הדין . וצריך עיון וברור מה היא המצווה הקלה שהקב"ה נתן לו .

בראשית פרק ב

(טו) וַיִּקַּ֛ח יְקֹוָ֥ק אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ:

ואומר הכתר יונתן בראשית פרק ב פסוק טו

(טו) ויקח יי אלהים את אדם מהר העבודה מקום שנברא משם [הר המוריה] ויניחהו בגינתו שבעדן להיות עובד בתורה ולשמור מצוותיה:

הכתב והקבלה בראשית פרק ב פסוק טו

לעבדה ולשמרה. שמא תאמר יש מלאכה בגן עדן לפתח ולשדד את האדמה, והלא כל האילנות נצמחים מאליהן. או שמא תאמר יש מלאכה בג"ע להשקות הגן והלא נהר יוצא מעדן להשקות את הגן אלא לעבדה ולשמרה לעסוק בדברי תורה ולשמור מצותיה שנאמר לשמור את דרך עץ החיים כד"א עץ החיים היא למחזיקים בה (בראשית רבה הובא בילקוט). והכי אמרו במדהנ"ע אמר ר"ש ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה וכי מאי עבודה הכא אלא עבודת הנשמה וכו' הניח הקדוש ברוך הוא לאדה"ר בג"ע ונתן לו תורתו לעבוד בה ולשמור מצותיה וכתיב"ע למהוי פלח באורייתא ולמנטר פקודהא.

כלומר הקב"ה נתן לו מצווה קלה שהיא מצות עבודת הנשמה כלומר התורה בדרגה הוחנית שלה ולא הגשמית כמו לאחר חטא האדם הראשון  ואיך אנחנו אומרים על מצווה כזו מצווה קלה ?

את זה אנחנו רואים לאחר חטא האדם הראשון

בראשית פרק ג

(יז) וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֘ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ:

(יח) וְק֥וֹץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ וְאָכַלְתָּ֖ אֶת־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה:

(יט) בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־ עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב:

כלומר לאחר החטא הקב"ה הרחיק את האדם מעץ החיים היא התורה והמשימה שלו ללימוד תורה כדי לשמור על המצוות של הקב"ה לאחר החטא אנחנו צריכים גם דרך ארץ ומהי דרך ארץ?

מתוך תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה א

ויגרש את האדם (בראשית ג' כ"ד), מלמד שנתן לו הקדוש ברוך הוא גירושין כאשה. וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים (שם שם /בראשית ג'/), מלמד שהכרובין קודמין למעשה בראשית. ואת להט החרב המתהפכת (שם /בראשית ג'/), זו גהינם. לשמור את דרך (שם /בראשית ג'/), זו דרך ארץ, מלמד שדרך ארץ קדמה לכל. עץ החיים (שם /בראשית ג'/), אין עץ חיים אלא תורה, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה וגו' (משלי ג' י"ח).

לפני החטא לימוד התורה והגישה לעץ החיים היה קל והיה זה רק עבודה רוחנית ולא גשמית ועכשיו לאחר  החטא והמאמץ להגיע לעץ החיים דרך "דרך הארץ " היא כבר לא מצווה קלה היא מצווה הרבה יותר קשה ומסובכת כלול מעבר של חרב מתהפכת .  ואיפה ראינו שהאדם הראשון עבר על לעבדה ולשמרה ?   כדי להבין את זה נבין מה עשה האדם ? אומר  חזקוני בראשית פרק ג פסוק יב

(יב) האשה אשר נתת עמדי להיות לי לעזר והיה לי לבטוח עליה שלא לעשות לי שום דבר כי אם לעזר בשביל כך קבלתי מידה. גם לא ידעתי מאיזה עץ נתנה לי היינו דכתיב היא נתנה לי מן העץ ולא כתוב מעץ הדעת. והוא היה כפוי טובה שהרי הקדוש ברוך הוא נתנה לו לטובה והוא חשבה לרעה.

אומר החזקוני שהאדם לא ידע מה שאכל . הוא לקח מידי אשתו שהקב"ה נתן לו ולא היה צריך לדקדק אחריה כדי לדעת מה היא נותנת לו והוא לכאורה אפילו לא היה שוגג כי אם אנוס . ואם כך הוא לא עבר על שום עברה וזה בניגוד לדברי הקב"ה שאמר מצווה קלה צויתיו ועבר עליו .

 וכדי שנבין את העניין צריך להבין מה האינטרס של המלאכים לשאול  את הקב"ה את השאלה הזאת הרי הם מתחילה התנגדו לבריאת האדם אז לכאורה זה נמצא באינטרס שלהם שייגזר מיתה על האדם כי מראש הם אמרו לקב"ה לא לברוא את האדם וגזירת מיתה על האדם מוכיחה את  הטענה שלהם שעדיף  לקב"ה שהמלאכים יהיו עיקר העולם יש בהם אומנם פחות סיכוי אבל גם פחות סיכון . באדם יש יותר סיכוי והוא יכול להגיע מעבר לדרגתם של המלאכים אבל יש בהם יותר סיכון והם יכולים לקלקל את העולם . וכאן נכנס החשבון של האדם הראשון וחוה

חוה עברה על הציווי של הקב"ה אומנם הנחש הסיט אותה אבל היה עליה להתייעץ עם בעלה לפני שאכלה את הפרי מעץ הדעת אבל בגלל חסרון דעתה והתאווה בפרי עץ הדעת לא שאלה את בעלה והקב"ה גזר עליה מיתה . ועכשיו הבינה חוה שהיא תמות ובעלה האדם הראשון לא יהיה בכלל מיתה ועכשיו עליה להבין לאן הולך העולם   ?

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יט

ותקח מפיריו ותאכל אמר ר' אייבו סחטה ענבים ונתנה לו, ר' שמלאי אמר ביישוב בת עלה אמרה לו מה את סבור שאני מיתה וחוה אחרת נבראת לך אין כל חדש תחת השמש (קהלת א ט), או שמא אני מתה ואת יושב לך היטליס לא תהו בראה לשבת יצרה

כלומר קודם כל נתנה לו לאכול מפרי עץ הדעת ולאחר אמרה לו את החשבון שלה למה נתנה לו לאכול כי הקב"ה  עשה אותה  עזר כנגדו והיא חלק מהאדם כי נלקחה ממנו והיא חלק בלתי נפרד ממנו ואם הקב"ה ייקח ממנו צלע נוספת עדיין יישאר החיסרון של חוה והאדם לא יכול להגיע לתכלית העולם . הוא יישאר במצב של תוהו ולא במצב של לשבת יצרה . וכאן האדם היה צריך להחליט האם ללכת עם אשתו חוה לעולם שבו העבודה שלו תהיה לא מצווה קלה כי אם מצווה קשה מאוד שבו יש תורה ודרך ארץ ולעזוב את העולם של עבודה רוחנית בלבד שהיא מצווה קלה .

מה שני הדרכים שעמדו לפני האדם הראשון ? האחד לבחור בעולם המלאכים כמו שהיה לפני בריאת חוה כי כשהדם הראשון נברא הוא נברא כמו מלאך אומנם בדרגה יותר גבוהה מהמלאכים כי ראינו שהמלאכים טעו בו ורצו לקרוא לו קדוש אבל הרבה פחות מהדרגה שיכול להגיע כאשר ברא את חוה ואת יצר הרע של העריות שבו הקב"ה הגדיל את הסיכון אבל גם את הסיכוי . והמלאכים העדיפו את האופציה השנייה שיישאר האדם הראשון בעולם ללא חוה מה גם שעכשיו האדם הראשון יש בו חיסרון כי נלקחה ממנו צלעו ממנה ברא הקב"ה את חוה . ולכן השאלה של המלאכים לקב"ה היה בעצם טענה למה גזרת עליו מיתה שיתחיל את העבודה של התמודדות עם 2 יצרים ובסופו של דבר יוכל להגיע לדרגה שהיא הרבה יותר מאיתנו כי יש במצב הזה סיכון גבוהה עדיף לנו שהאדם יישאר לבדו בעולם עם יצר אחד מה גם שעכשיו יש בו חסרון ואנחנו לא נוכל לטעות בו שוב לקרוא לו קדוש .

וזה היה התשובה של האדם הראשון בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יט

א"ר אבא בר כהנא ואכלתי אין כתיב כאן, אלא ואוכל, אכלתי ואוכל, אר"ש בן לקיש אדה"ר =אדם הראשון= לא נטרד מגן עדן עד שחירף וגידף, הה"ד (ישעיה ה) ויקו לעשות ענבים ויעש באושים, [ג, יג]

כלומר אומר האדם הראשון נכון שאכלתי את הפרי של עץ הדעת באונס אבל עכשיו שכבר אכלתי אני בוחר בחוה ולא במלאכים   .

אומר קדושת לוי ליקוטים

או יבואר, ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא. כי תיקון חטא אדם הראשון ראוי היה על ידי הקדוש ברוך הוא לבד, וטובות הבורא היה עלינו להבדיל הטוב מן הרע, וזהו אשר עשה עמכם 'להפליא' מלשון הפרשה. וזהו פירוש המדרש (ב"ר יט, יב) 'האשה אשר נתת עמדי כו' מן העץ ואוכל' (בראשית ג, יב) אכלתי לא נאמר כו' [אלא] 'ואוכל', אוכל ואכלתי. זהו התיקון על האכילה שאכלתי, 'ואוכל' בשביל עבודת הבורא ברוך הוא, זה התיקון, זהו 'ואכלתם אכול' (חסר):

כלומר האדם הראשון בחר בתיקון העולם עם חוה על אף שזו מצווה קשה ולא קלה . אומר האדם הראשון אני מעדיף ללכת לדרך ארוכה עם קשיים רבים בשילוב של תורה ודרך ארץ מאשר להישאר בעולם של המלאכים שבו יש לי מצווה קלה שהיא רק עבודה רוחנית . כי הדרך הארוכה תביא אותי לשלמות אמיתית והדרך הקלה לאחר שחוה אכלה מעץ הדעת והתחיבה מיתה תביא אותי לעולם נמוך יותר כי חוה היא חלק ממני ולעולם לא אוכל להשלים את חסרונה .

אז היכן היה העברה שעבר האדם הראשון ?  אומר רש"י בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק יב

(יב) אשר נתת עמדי - כאן כפר בטובה:

כלומר היה נימה של כפיות טובה של האדם הראשון בנתינת האישה כלומר בדבריו של האדם הראשון היה טענה אם לא היית נותן לי את האישה והייתי יחידי בעולם הייתי מגיע לשלמות אומנם הדרגה שלי היית פחותה אבל כאן שנתת לי את האישה אני צריך לעבוד דרך ארוכה וקשה יותר והייתי מעדיף את הדרך הקצרה אבל עכשיו שאני עומד מול מצב נתון שיש בי חיסרון כי האישה נבראה ממני אין לי ברירה לבחור בדרך הקשה ולעבור על המצווה שנתתי לי לעבדה ולשמרה עבודה ברוחניות בלבד .

לכן שהקב"ה אומר למלאכים אמר להם: מצוה קלה צויתיו ועבר עליה  הכוונה שהוא החליט לעבור עליה וללכת על מצווה קשה יותר אבל מהדברים ניתן להבין שהאדם הראשון עבר עברה וצריך להגיד שהוא עבר על כפיות טובה ולכן המיתה של האדם לא היית מתוך מידת הדין רק מתוך קנס או היה זה תירוץ רק למלאכים בגלל הטענה שלהם .   

לסיכום הנושא יש וכוח בן הקב"ה למלאכים על מהות העולם המלאכים טוענים  כלפי  הקב"ה למה קנס עליו מיתה כי הם מעדיפים עולם של אדם יחיד ולא אדם וחוה . האדם הראשון הבין שהוא חייב לבחור בעולם יחד עם חוה כי האלטרנטיבה להישאר לבד בעולם רק עם המלאכים כאשר יש בו חסרון זה לא אלטרנטיבה .

החטא היחידי שעשה האדם הראשון היה כפיות טובה שהיה נשמע מדבריו שהיא מעדיף לכתחילה לאחר שראה מה עשתה חוה את האופציה הקלה של עבודה רוחנית ללא חוה על אף שהקב"ה אמר

בראשית פרק ב

(יח) וַיֹּ֙אמֶר֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ:

 

 

שבועות איך מתחלקים שנות העולם ? מתי מתחיל ימות מתן תורה ? ממה חששו אומות העולם כאשר היה מתן תורה ? איך הרגיע בלעם את אומות העולם ? מה שייכות של הגרים לעם ישראל ? מה הקשר של הגרים לגלות של עם ישראל ? מתי יהיה הברור הסופי בן אומות העולם לגרים ? מתי היום היחידי שבו ישחק הקב"ה ? ‏ד'/סיון/תשע"ח

בס"ד
שבועות  איך מתחלקים שנות  העולם ? מתי מתחיל ימות מתן תורה ? ממה חששו אומות העולם כאשר היה מתן תורה ? איך הרגיע בלעם את אומות העולם ? מה שייכות של הגרים לעם ישראל ? מה הקשר של הגרים לגלות של עם ישראל ? מתי יהיה הברור הסופי בן אומות העולם לגרים ? מתי היום היחידי שבו ישחק הקב"ה ?  ‏ד'/סיון/תשע"ח

הגמרא דנה בעבודה זרה ט מתי מתחיל זמן מתן תורה כי כתוב שהעולם 2000 שנה תוהו 2000 שנה מתן תורה ו 2000 ימות המשיח כותב החברותא עבודה זרה דף ט עמוד א

תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, נגזר על העולם להתקיים, כנגד ששת ימי המעשה, כשכל אלף שנים משולות ליום אחד, ואחריהן אלף שנים שתהיינה שבת ומנוחה לעולם.

מששת אלפים אלו, שני אלפים מהן, נגזר על העולם להיות "שנות תהו", בלא תורה. שני אלפים אחריהן, הן "שנות תורה", בלא ימות המשיח. ושני אלפים אחריהן הן השנים הראויות להיות "ימות המשיח", שראוי לבוא בהם המשיח.

אבל, בעונותינו שרבו, יצאו מהן, כבר עברו משנות המשיח מה שיצאו מהן, כמה וכמה שנים שכבר חלפו, ועדיין משיח לא בא!

והגמרא מבארת את הברייתא:

שני אלפים שנות תורה, מאימת, מאימתי מתחילין למנות אותן?

אי נימא, אם נאמר שהמנין של אלפיים שנות תורה הוא ממתן תורה עד השתא, עד סוף ארבעת אלפים שנה מבריאת העולם, קשה, הרי ליכא כולי האי! שהרי מזמן מתן תורה עד שנת ארבעת אלפים לבריאה אין בהן אלפיים שנה. דכי מעיינת בהו, כשתעיין באלפים השנים הקודמות של תהו [אם תעשה חשבונן, כמו שיבואר], תרי אלפי, שני "אלפי שנים" שלמים, ופרטי דהאי אלפא, ועוד כמה חלקים מהאלף השלישי, הוא דהואי!

שהרי שנות התהו מבריאת העולם עד מתן תורה הם יותר מאלפיים שנה, כי התורה ניתנה בשנת אלפיים ארבע מאות ארבעים ושמונה שנים לבריאת העולם.

וחישוב השנים על פי פסוקי התורה הוא כך:

אדם הראשון - 1

שת - 130

אנוש - 235

קינן - 325

מהללאל - 395

חנוך - 622

מתושלח - 687

למך - 874

נח - 1056

שם - 1558

המבול - 1656

ארפכשד - 1658

שלח - 1693

עבר - 1723

פלג - 1757

רעו - 1787

שרוג - 1819

נחור - 1849

תרח - 1878

אברהם - 1948

דור הפלגה - 1996

יצחק - 2048

יעקב - 2108

יעקב במצרים - 2238

גלות מצרים - 210 שנים

יציאת מצרים וקבלת התורה - 2448

וקשה, שהרי מעת מתן תורה עד סוף האלף הרביעי יש רק אלף וחמש מאות וחמישים ושתים שנים?⁽¹⁾ [1552= 2448 - 4000], והחשבון חסר ארבע מאות ארבעים ושמונה שנים [448 =1552 - 2000].

ומתרצינן: שני אלפים שנים של תורה אינם מתחילים מזמן מתן תורה, אלא מהזמן שנאמר עליו "ואת הנפש אשר עשו בחרן". והיינו, מעת שאברהם אבינו הכניס נפשות תחת כנפי השכינה, ושיעבדם לתורה, מהעת ההיא מתחילים למנות שני אלפים של תורה.

ומתי התחיל אברהם לעשות נפשות בחרן?

גמירי, מסורת בידינו, דאברהם בההיא שעתא, בעת ההיא, בר חמשין ותרתי היה, היה בן חמישים ושתים.⁽²⁾

[אברהם נולד בשנת אלף תתקמ"ח 1948, הוסף עליהם חמישים ושתים שנים +52= 2000].

כמה בצרן מדתני תנא, כמה שנים חסר לך מהשנים שאמר התנא? - ארבע מאה וארבעים ותמניא, ארבע מאות ארבעים ושמונה שנים.

כי מעיינת ביה, כשתעיין ותחשב כמה זמן יש מהעת שנאמר עליה "הנפש אשר עשו בחרן" עד מתן תורה, יצא לך החשבון שארבע מאה וארבעים ותמניא שנין הויין.

מעת שהיה אברהם בן חמישים ושתים עד מתן תורה, זה בדיוק ארבע מאות וארבעים ושמונה שנים. ונמצא, שאלפיים שנות תורה נגמרו מאה ושבעים ושתים שנה אחרי חורבן הבית [ראה בטבלה].

אברהם בן 52 שנים - 2000

יציאת מצרים ומתן תורה - 2448

ביהמ"ק הראשון - 480 שנה אחרי יציאת מצרים - 2928

חורבן ביהמ"ק הראשון - אחרי שעמד 410 שנים - 3338

בנין ביהמ"ק השני אחרי 70 שנות גלות בבל - 3408

חורבן ביהמ"ק השני לאחר שעמד 420 שנים - 3828

172 שנים אחר החורבן – 4000  עד כאן הגמרא

יוצא לנו כאן שהזמן שנחשב מתן תורה הוא מהרגע שאברהם התחיל לעשות נפשות בחרן . וצריך להבין למה זמן מתן תורה הוא מהזמן הזה . ולא מהזמן של קבלת התורה ?

אומר הבבבלי במסכת שבת דף קמו עמוד א

שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב +דברים כט+ את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'

כלומר במעמד הר סיני יש לנו שלוש סוגים של אנשים . ישראל שעמדו על הר סיני ,גרים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני ,ואומות העולם שלא היו במעמד הר סיני .

אומות העולם לכאורה היו מחוץ למעמד הר סיני וכך כותב התלמוד על הזמן הזה

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף קטז עמוד א

ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע [ובא], שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה, שנאמר: ובהיכלו כולו אומר כבוד, נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו, שמא מבול בא לעולם? (אמר להם) ה' למבול ישב! [אמר להם]: וישב ה' מלך לעולם, כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול לעולם, אמרו לו: מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא? שנא': כי (הנה) באש ה' נשפט! אמר להן: כבר נשבע שאינו משחית כל בשר, ומה קול ההמון הזה ששמענו? אמר להם: חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם, וביקש ליתנה לבניו, שנאמר: ה' עוז לעמו יתן, [מיד] פתחו כולם ואמרו: ה' יברך את עמו בשלום;

כלומר אומות העולם התענינו האם מתן תורה על ידי הקב"ה יגרום להם  להסתלק מהעולם כמו שהמבול סילק את דור המבול כי הם הבינו שהם לא שיכים לעולם ,  או על ידי אש שיסלק אותם מהעולם למה הם חשבו שהם לא שיכים לעולם יותר ? כי הם הבינו שהעולם שייך רק למי שקיבל על עצמו את התנאי יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם והם לא קיבלו על עצמם את התורה , אז מה קרה שהם לכאורה "נרגעו" ואמרו ה' יברך את עמו בשלום  ?

הם הבינו שיש בתוכם חלק שלכאורה שייך לעם ישראל ואלו מי  שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני . כלומר יש כאלו שנמצאים בתוך אומות העולם אבל חלק שלהם היה במעמד הר סיני וזה שייך אותם לעם ישראל .  כלומר צריך להיות איזה תהליך של ברור מי שייך לאומות העולם ומי שייך לעם ישראל מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני שייך לעם ישראל ומי שלא שייך לאומות העולם . . ולכן הם הבינו שבאופן מידי אין להם סכנה ותהליך הברור ארוך כי הוא יתחיל רק בימות המשיח וימות המשיח מתחיל משנת 4000 . וצריך להגיד שמי שהבין את זה היה בלעם שניחן בתכונות של יודע דעת עליון .

וצריך לשאול מאיפה הם הבינו את העניין ? כתוב בראשית פרק יב

(ה) וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן:

ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יב סימן ה

ה) ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן. אלו הגרים. א"ר חוניא אברהם גייר אנשים ושרה גיירה נשים, והביאום תחת כנפי השכינה, לכך נאמר אשר עשו, כאילו הם בראם:

כלומר הבינו אומות העולם שיש את אלו שהם מזרע אברהם ויש כאלו שהם לא מזרע אברהם אבל אברהם "בראם" והם אלו אותם הגרים שהמזל שלהם יהיה  במעמד הר סיני .כי הם למדו את הפסוק  

שנאמר בבראשית פרק יב

(ג) וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה:

ואומר המדרש תנחומא (בובר) פרשת חיי שרה

אמר ר' לוי הוא שהקב"ה אמר לו ונברכו בך כל משפחות האדמה (בראשית יב ג), שעלה אלהים בדור הפלגה והפיץ מהם שלשים משפחות, שנאמר ויפץ ה' אותם וגו' (שם /בראשית/ יא ח). אמר ר' לוי אמר הקדוש ברוך הוא ממך אני מעמידן, הוא שהקב"ה אמר לו ונברכו בך, והעמיד ממנו שלשים משפחות, ואלו הן י"ב נשיאים שהעמיד מישמעאל, ושש עשרה בני קטורה, ושני גוים בבטנך הרי שלשים משפחות, הוי ויוסף אברהם ויקח אשה.

כלומר התהליך שהתחיל אברהם הוא תהליך בנית העם היהודי בשילוב של  אותם שהקב"ה הפיץ בדור הפלגה וחלק ממנו שייך לעם היהודי כי בתוך אותם המשפחות יש חלק שמברכים את אברהם ויש כאלו שמקללים אותו . כלומר בלעם הבין שהתחלת מתן תורה התחיל בגיור של אברהם .ואתם אלו ששיכים לעם היהודי אבל נמצאים בתוך אומות העולם  הם חלק בלתי נפרד מהעם היהודי . וכדי להבין את המשמעות שלהם כתוב בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

כלומר התהליך של אלו שהם לא ישראל התחיל מאברהם בחרן נמשך במעמד הר סיני שבו התקבע מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני . ולכן תחילת ימות מתן תורה הוא הזמן שבו התחיל אברהם לעשות נפשות בחרן . את הדבר הזה הבין בלעם שהרגיע את אומות העולם שהבינו שיש כאן תהליך ארוך בו צריך לדעת מי שייך לעם היהודי ומי לא שייך לעם היהודי והתהליך הזה התחיל בשנת 2000 לבריאת העולם כאשר אברהם היה בן 52 ויסתים בתוך ימות המשיח .  ואיך העניין יסתיים ?

חברותא עבודה זרה דף ג עמוד ב

דתניא, רבי יוסי אומר: לעתיד לבוא באין עובדי כוכבים, ומתגיירין.

וטרם שרבי יוסי גומר דבריו, מקשינן: ומי מקבלינן מינייהו?! האם נקבל מהם גרים לעתיד לבוא?! -

והא תניא הרי שנינו: אין מקבלים גרים לימות המשיח [ונדרש ממה שאמר הנביא ישעיה [נד]: "מי גר אתך עליך יפול". כלומר, רק מי שגר עם בני ישראל בעת גלותם, הוא זה שיפול ויצטרף אליהם בעת גאולתם ופדות נפשם. כי שאר הגרים, אינם מתגיירים מתוך הכרת דעת האמת, אלא מפני רצונם לקבל שכר בתוך בני ישראל].

כיוצא בו מצאנו, שלא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה, בעת שבית ישראל היו שלווים על אדמתם, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו.

ומתרצינן: אכן, אנו אין מקבלים אותם - אלא שנעשו גרים גרורים, שהם מתגיירים מאליהן, ובאים להתגייר בראותם גדלותם של ישראל⁽¹⁴⁾.

וממשיך רבי יוסי מאמרו: לעתיד לבוא באין עובדי כוכבים ומתגיירין, ומניחין תפילין בראשיהן, תפילין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזה בפתחיהם.

כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג שניבא עליה הנביא יחזקאל [פרק לח] שיבואו לארץ ישראל לכבשה לעתיד לבוא אחרי שיתיישבו ישראל על אדמתם⁽¹⁵⁾ -

אומר [גירסת הרש"ש: אומרים, כלומר הגרים הגרורים] להם, לגוג ומגוג: על מה באתם?

אומרים לו [גירסת הרש"ש: להם] גוג ומגוג: על ה' ועל משיחו, ללחום נגדם!

שנאמר [שם]: "למה רגשו גוים, ולאומים יהגו ריק, יתיצבו מלכי ארץ, ורוזנים נוסדו יחד, על ה' ועל משיחו".

וכשהגרים הגרורים רואים זאת, חושבים שגוג ומגוג ינצחו את בני ישראל, עוזבים את עם ישראל, ומתחרטים על גירותם, וכל אחד מנתק מצוותו, והולך.

שנאמר [שם]: "ננתקה את מוסרותימו, ונשליכה ממנו עבותימו" - והם המצוות, שרק זה עתה התחילו לקיים.⁽¹⁶⁾

והקדוש ברוך הוא יושב ומשחק על שטותם, שנאמר [שם] "יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו".

ועל מאמר זה של רבי יוסי, אמר רבי יצחק: אין לו להקדוש ברוך הוא שחוק, אלא אותו היום בלבד.

כלומר התחלה של מתן תורה מתחיל בהכנסה  של הגרים על ידי  אברהם אבינו תחת כנפי השכינה ממשיך במעמד הר סיני שבו נקבע מי יהיה גר וזה מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני ונמשך עד הבירור הסופי בזמן גוג ומגוג מי הוא גר ומי הוא מהגרים הגרורים .

וכל עוד התהליך הזה לא יושלם עדיין מבינים אומות העולם שהמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני שיש להם חלק בעולם .