1.6.2018

פרשת בהעלותך מה מהות ההבדל בן בן עזאי לרבי אלעזר בן עזריה ? מה דעתו של רבי אליעזר על לימוד נשים ? מה ההבדל לרבי אלעזר בן עזריה בין לימוד גברים ללימוד נשים ? מה דעתו של בן עזאי על לימוד תורה "מוחלש " לנשים ? למה בן עזאי מתיר לנשים ללמוד תורה ולאיזה מטרה? האם רבי אליעזר שאמר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים " מקבל לימוד תורה "מוחלש " לנשים כמו רבי אלעזר בן עזריה ? ‏י"ח/סיון/תשע"ח

בס"ד
פרשת בהעלותך מה מהות ההבדל בן בן עזאי לרבי אלעזר בן עזריה ? מה דעתו של רבי אליעזר על לימוד נשים ? מה ההבדל לרבי אלעזר בן עזריה בין לימוד גברים ללימוד נשים ? מה דעתו של בן עזאי על לימוד תורה "מוחלש " לנשים ? למה בן עזאי מתיר לנשים ללמוד תורה ולאיזה מטרה? האם רבי אליעזר שאמר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים " מקבל לימוד תורה "מוחלש " לנשים כמו רבי אלעזר בן עזריה ? ‏י"ח/סיון/תשע"ח

כתוב בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף כא עמוד ב אנחנו רואים את ההרחבה של הויכוח הזה

אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את וכו'. ר' אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות. תיפלות ס"ד? אלא אימא: כאילו למדה תיפלות. א"ר אבהו: מ"ט דר"א? דכתיב: אני חכמה שכנתי ערמה, כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית. ורבנן, האי אני חכמה מאי עבדי ליה? מיבעי ליה לכדרבי יוסי בר' חנינא, דא"ר יוסי בר' חנינא: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן, שנאמר: אני חכמה שכנתי ערמה. א"ר יוחנן: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר: והחכמה מאין תמצא.

וכדי להבין את הסוגיה ואת הדעות השונות יש להביא את תוספות מסכת סוטה דף כא עמוד ב

בן עזאי אומר חייב אדם וכו' - ירושלמי דבן עזאי דלא כר"א בן עזריה דדריש (חגיגה דף ג.) הקהל את העם האנשים והנשים והטף אנשים באו ללמוד נשים לשמוע ונראה דפי' דמצוה לשמוע הנשים כדי שידעו לקיים מצוה ולא משום שידעו שזכות תולה, מטרונה שאלה את ר' אלעזר מפני מה חטא אחת במעשה העגל והן מתין בה ג' מיתות אמר לה אין אשה חכמה אלא בפלך אמר לו הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה אבדת ממני ג' מאות כור מעשר בכל שנה א"ל ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים.

וזה המקור של התוספות  תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת חגיגה פרק א דף עה טור ד /ה"א

ר' לעזר בן עזריה מה היתה פרשתו הקהל את העם האנשים והנשים והטף פתח בה אמ' הואיל והאנשי' באין ללמד והנשים לשמוע הטף למה בא אלא כדי ליתן שכר למביאיהן אמר להן אין הדור יתום שר' לעזר בן עזריה בתוכו אתי' דר' לעז' בן עזרי' דלא כבן עזאי דתנינ' תמן מיכן אמ' בן עזאי חייב אדם ללמד את בתו תור' שאם תשת' תדע שהזכות תולה לה

מתוך התוספות והגמרא נראה שיש כאן 3 דעות שונות

דעתו של רבי אליעזר ששולל לגמרי לימות תורה לנשים עד שהוא אומר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים" וזאת כי הוא לומד שמי שלומד תורה נכנס בו ערמומיות כי יש פסוק אני חכמה שכנתי ערמה והשילוב הזה של "נשים דעתן קלה "  ולימוד תורה לנשים שהוא כלא מצווה ועושה כי היא פטורה מלימוד תורה ולכן אין לאישה את המגנא והמצלה שיש לגברים ולכן אין ללמד תורה בכל דרך .

דעתו של אלעזר בן עזריה שהיא דעה אמצעית שלומד שבהקהל גברים באים ללמוד נשים לשמוע וטף כדי לתת שכר למביאם . כלומר יש הבדל בן גברים ונשים גברים "לומדים" תורה נשים "שומעות " תורה ולא לומדות . כלומר רבי אלעזר בן עזריה טוען שיש דבר כזה "לימוד תורה חלש" לנשים שהוא לא כמו של גברים שבשילוב עם המגנא ומצלה שלהם שהם מביאים את הטף למעמד ההקהל נותנים לאישה אפשרות ללימוד תורה "מוחלש" ללא שזה יפגע בה כמו לימוד תורה "חזק" כי יש לה מגנא ומצלה באותו הזמן בהבאת הטף למקום של לימוד תורה . ולכן מובן מזה שגם רבי אלעזר בן עזריה לומד את הפסוק כמו רבי אליעזר אני חכמה שכנתי ערמה, כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית כי אם לא היה לומד את זה היה מאפשר לימות תורה לנשים כמו גברים . אבל לדעתו לימוד "מוחלש" של התורה בשילוב של מגנא ומצלא נותן לה את האפשרות לשמוע לימוד תורה בהקהל .

דעתו של בן עזאי שמצד אחד לא לומד את הפסוק אני חכמה שכנתי ערמה שמי שלומד תורה נכנס בו ערמומיות ולומד את הפסוק על מי מתקיימים דברי תורה . אבל חייבים  להגיד שהוא לומד מסברא שאכן מי שלומד תורה נכנסת בו ערמומיות כמו למשל הסיפור על רב עמרם חסידא  בקידושין פ"א א  שרק זכות התורה הצילה אותו מהערמומיות שנכנסה בו , כי  אם לא היה לומד את זה מדוע הוא מגביל את לימוד התורה רק כדי ללמוד את הזכות שתולה לה כדי שתבין את המהות של מי סוטה ? ולכן חייבים להגיד שהוא גם סובר שנכנסת ערמומיות למי שלומד תורה אבל זה לא מוחלט כמו לרבי אליעזר שלומד את זה מפסוק .

אומר התלמוד בבלי מסכת סוטה דף כ עמוד א

מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה. ר"א אומר: כל המלמד בתו תורה - (כאילו) לומדה תפלות.


ואומר רש"י מסכת סוטה דף כ עמוד א

תדע שזכות תולה לה - תראה ותלמד בפרשת סוטה שהזכות תולה דילפינן מונקתה ונזרעה זרע ונקתה ע"י זכיות כדי זריעת זרע ט' חדשים וי"א יותר כדמפרש בגמ'.

וצריך להבין את הסברא של בן עזאי לאיש יש יצר וגם כך לאישה ופרשת סוטה היא  על איש ואישה שנמצאים במצב יחוד והדבר היחידי שימנע מהם את ביצוע העברה זה יראת השמים שלהם אבל אם הם הגיעו למצב של יחוד סביר שיש להם חסרון ביראת שמים וההרתעה היחידה שנשארה זה  היראה מהמים המאררים של מי סוטה.

במדבר פרק ה

(כז) וְהִשְׁקָ֣הּ אֶת־הַמַּ֗יִם וְהָיְתָ֣ה אִֽם־נִטְמְאָה֘ וַתִּמְעֹ֣ל מַ֣עַל בְּאִישָׁהּ֒ וּבָ֨אוּ בָ֜הּ הַמַּ֤יִם הַמְאָֽרֲרִים֙ לְמָרִ֔ים וְצָבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ וְהָיְתָ֧ה הָאִשָּׁ֛ה לְאָלָ֖ה בְּקֶ֥רֶב עַמָּֽהּ:

(כח) וְאִם־לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע:

וכך כותב על זה בהערות הגרי"ש אלישיב מסכת סוטה דף כ עמוד א

שאם תשתה תדע שהזכות תולה. אין הכוונה כפשוטו שאם היא תזנה תדע שמה שלא בדק הוא משום דזכות תולה לה, דמה ס"ד דנעביד תקנה משום הסוטה עצמה, אלא הכוונה היא דנשים היודעות שזינתה אותה פלונית ואין המים בודקין אותה ידעו שבשביל זכות שתולה לה הוא.

כלומר יש נשים שרואות את אותה אישה ששותה ממי הסוטה והם יודעים שאותה אישה זינתה כלומר אין ראיות שניתן להעמיד אותה לבית דין אבל הם יודעים על מעשיה ורואים שהמים לא עושים לה דבר ולכן כוח ההרתעה של מי סוטה כלפי עוברי עברה יורד בצורה משמעותית ולכן אומר על זה בן עזאי שצריך ללמד את הנשים תורה ואת הסוגיה הזאת של מים מאררים כדי שיבינו שהפורענות תבוא עליה יותר מאוחר כי יש לה באופן זמני את זכות התורה כלומר את הזכות שלקחה את בניה ללמד תורה או שטרחה בלימוד התורה של בעלה ולכן המים לא פועלים מידית . כלומר לימוד התורה של נשים לפי בן עזאי הוא באותו נושא שהוא נקודת התורפה של הנשים בלימוד תורה בשילוב "דעתן קלה" ושילוב "ערמומיות" שנכנסת בהן ומה שיכול לאזן את זה ולתת לאישה יתרון הוא לימוד שיעצים את  כוח ההרתעה של מי סוטה .  ולכן במקרה שמטרת הלימוד הוא ההשפעה של מי סוטה היתרון גובר על החיסרון בלימוד תורה לנשים. כי לדעתו של בן עזאי היות ואין פסוק המלמד על כניסת "ערמומיות" בלימוד תורה כלומר כניסת "ערמומיות " אינו דבר מוחלט נכון שמצד המציאות גם בן עזאי  יודה שנכנסת ערמומיות למי שלומד תורה אבל עדיין יש יתרון לאישה בלימוד השפעת מי סוטה לעומת החיסרון של כניסת ערמומיות . כלומר לומד בן עזאי אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן לפי רבי יוסי ברבי חנינה או לפי רבי יוחנן אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו. כלומר מהפסוקים הללו אין  הבחנה  בן איש ואישה ויש מצב שגם באישה יכולים להתקיים דברי תורה ולכן לפי בן עזאי גם אם כל לימוד תורה מכניס בה איזה סוג של ערמומיות אבל במצבים  מסוימים ניתן להתגבר על זה ובן עזאי לומד שכאשר אישה תלמד על מי סוטה הלימוד הזה ירתיע אותה כי מי  סוטה יכולים לבדוק אותה ולגבור על כל ערמומיות או ניסיון הסוואה שהיא תפעיל כתוצאה מהערמומיות שתכנס בה .

ולחזק את ההבנה הזאת  אומר הפסקי ריא"ז מסכת סוטה פרק א - המקנא

ב. אף על פי שאין האשה מצווה על תלמוד תורה כמו שנ' ולמדתם אותם את בניכם, ולא את בנותיכם, אם רצה ללמדה הרשות בידו כמבואר בקונטרס הראייות בראיי' ב'. ובזמן שהיו משקין את הסוטות חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה ותנצל תדע שהזכות תלת לה .

לעומת זאת רבי אליעזר אולי לא חולק על בן עזאי ביתרון של לימוד הזה אבל הטענה שלו שלימוד התורה של נשים אולי יתקן את ההרתעה של הנשים במים מאררים אבל מצד שני יגביר את הסכנה של ביצוע עברה . כי לימוד תורה מכניס ערמומיות בנשים באופן מוחלט כי יש פסוק בכתובים אֲֽנִי־חָ֭כְמָה שָׁכַ֣נְתִּי עָרְמָ֑ה וְדַ֖עַת מְזִמּ֣וֹת אֶמְצָֽא ולכן בחשבון הסופי הנזק יהיה גדול מהתועלת של לימוד תורה לנשים . ורבי אלעזר בן עזריה לומד כמו רבי אליעזר אבל כל זה בלימוד תורה כמו גברים אבל בלשמוע דברי תורה בשילוב קיום מגנא ומצלה באותו מעמד על ידי הבאת הטף ניתן ללמד את הנשים תורה בצורה "מוחלשת" של לשמוע את התורה "אנשים באו ללמוד נשים לשמוע".

וצריך לשאול האם גם לרבי אליעזר שאומר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים " האם הוא סובר את רבי אלעזר בן עזריה שניתן ללמד נשים בצורה "מוחלשת"   כלומר גברים ללמוד ונשים לשמוע ? אולי צריך לדייק מהירושלמי שהתוספות הביא דר' לעז' בן עזרי' דלא כבן עזאי  אבל כן מסתדר עם רבי אליעזר . וכל מה שאמר רבי אליעזר "ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים "  זה בלימוד כמו של גברים אבל בלימוד "מוחלש"  של נשים אין בעיה בצרוף הבאת הטף למעמד ההקהל שנותן לנשים את המגנא ומצלה שלהם . ומצד שני אולי דעתו של אלעזר בן עזריה היא דעה ממוצעת בן רבי אליעזר לבן עזאי ורבי אליעזר לא סובר את דעתו של רבי אלעזר בן עזריה . ולכן לגבי לימוד תורה "מוחלש לנשים יש כאן ספק מה דעתו של רבי אליעזר .

וכדי להבין באמת את כל הדעות הללו אנחנו צריכים להבין מה המקור של רבי אלעזר בו עזריה להבדל בן "אנשים באו ללמוד נשים לשמוע"  האם יש מקור להבדל הזה שיש לכאורה בלימוד של גברים ללימוד ה"מוחלש" של נשים ?

ובלי נדר נמשיך את זה בשיעור הבא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה