פרשת לך לך האם אברהם ירש את ארץ ישראל בתור ירושה ? מה המשמעות של דור רביעי ? מה החיסרון בשאלה של אברהם במה אדע כי אירשנה ? מה המשמעות של יציאת מצרים ? האם יציאת מצרים זה עונש ? האם ניתן היה לקבל את התורה ללא יציאת מצרים ? ‏י'/חשון/תשע"ז

בס"ד
פרשת לך לך האם אברהם ירש את ארץ ישראל בתור ירושה ? מה המשמעות של דור רביעי ? מה החיסרון בשאלה של אברהם במה אדע כי אירשנה ? מה המשמעות של יציאת מצרים ? האם יציאת מצרים זה עונש ? האם ניתן היה לקבל את התורה ללא יציאת מצרים ? ‏י'/חשון/תשע"ז

כתוב בבראשית פרק טו

(ז) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְקֹוָ֗ק אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ:

(ח) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱקֹוִ֔ק בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה:

ואני רוצה להבין איזה סוג של ירושה קיבל אברהם מהקב"ה ?

כתוב בגמרא בבבלי מסכת סנהדרין דף צא עמוד א

מהיכן אתם מביאין ראייה? - אמרו לו: מן התורה. - אמר להן: אף אני לא אביא ראייה אלא מן התורה, שנאמר ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת. אב שנתן אגטין לבניו בחייו, ושיגר זה מעל זה, כלום יש לזה על זה כלום? מאי מתנות? אמר רבי ירמיה בר אבא: מלמד שמסר להם שם טומאה.

במאמר הקודם דיברנו על התירוץ שנתן גביהא בן פסיסא לאלכסנדר מוקדון והראתי שהתירוץ לא היה אמיתי ולכן מה שכתוב שאברהם נתן מתנה ליצחק כלומר שהוא קיבל בירושה את ארץ ישראל ויכול היה לתת את זה במתנה ליצחק הוא לא נכון כלומר אברהם לא קיבל בהבטחה של הקב"ה בפרשה שלנו את ארץ ישראל בירושה ויכול לתת את זה מתנה ליצחק . ועל זה אומר המשיבת נפש בראשית פרק טו

ויקח משה חצי הדם וישם באגנת, וידוע שאותו מעשה קודם מתן תורה או בשעת מתן תורה היה ועל כן התנה הקדוש ברוך הוא עם אברהם שלא תחול דין ירושה עד מתן תורה, ואמנם לפייסו מיראתו שמא יחזור בו הקדוש ברוך הוא בגרם עוונותיהם כמו שביארתי לעיל כשאמר אתן אמר לזרעך נתתי ולא אמר לרשתה, כי כבר ביאר שאין תורת ירושה תפול עד דור רביעי במתן תורה גם מתנה זו לא תחול עד דור רביעי.

אומר המשיבת נפש שהירושה שקיבל אברהם היא ירושה עם התניה שרק תכנס לפועל בדור רביעי ולכן ברור לפי ההבנה הזאת שאברהם לא יכול לתת מתנה את ארץ ישראל ליצחק . והמשיבת נפש מדבר על הפסוק בפרשה שלנו שכתוב בבראשית פרק טו

(טז) וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֹ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה:

ואומר התלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קיט עמוד א

מתיב רבה, רבי יהודה אומר: בנות צלפחד נטלו ד' חלקים, שנאמר ויפלו חבלי מנשה עשרה! אלא אמר רבה: ארץ ישראל מוחזקת היא.

ואומר הרשב"ם מסכת בבא בתרא דף קיט עמוד א

מוחזקת היא - ליוצאי מצרים כדכתיב ונתתי אותה לכם מורשה כלומר אני נתתיה לכם ירושה.

כלומר דור רביעי שהם יוצאי מצרים הם קבלו את הארץ בתור ירושה ולכן אברהם לא היה יכול היה לתת אותה במתנה כי רק דור רביעי שהוא דור יוצאי מצרים יכול היה לרשת אותה . כי הזמן הקובע היה מתן תורה ורק מי שקיבל את התורה יכול לרשת את ארץ ישראל כי ירושת הארץ היית תלויה בקבלת התורה .

אבל הספורנו אומר בראשית פרשת לך לך פרק טו פסוק ז

(ז) אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת. כדי שאתה בעצמך תקנה אותה ב"חזקה":

לרשתה. כדי שהבנים יירשוה ממך בתורת ירושה שאין לה הפסק:

לכאורה ניתן להבין מן הספורנו שזה בתורת ירושה רגילה אז למה אברהם לא היה יכול לתת במתנה לבנו יצחק כמו התירוץ של גביהא בן פסיסא  . ולי נראה שצריך להבין את כל המהלך שבפרשה והגם יש מפרשים שאומרים שאברהם זכה בארץ ישראל כמו הפרשת דרכים דרך צדקה - דרוש שבעה עשר

והנה אמיתותן של דברים הוא שאברהם זכה בארץ מאותה שעה, כמו שיתבאר לך בלכתך בדרך הקדש[51], שהכרחתי מכמה מקומות שזכה אברהם בא"י מיד שנתנה לו, כמו שיעו"ש.

ולי נראה שבאמת הקב"ה אמר לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ הוא הקנה לאברהם את הארץ בתור ירושה אבל הפסוק הבא שיבש את הכול

(ח) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱקֹוִ֔ק בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה:

אומר התלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד א

 אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? מפני שעשה אנגרייא בת"ח, שנאמר: וירק את חניכיו ילידי ביתו, ושמואל אמר: מפני שהפריז על מדותיו של הקדוש ברוך הוא, שנא': במה אדע כי אירשנה; ורבי יוחנן אמר: שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר: תן לי הנפש והרכוש קח לך. וירק את חניכיו ילידי ביתו - רב אמר: שהוריקן בתורה, ושמואל אמר: שהוריקן בזהב.

ואומר הכלי יקר בראשית פרק טו פסוק ח

(ח) במה אדע כי אירשנה. חז"ל אמרו (נדרים לב א) בעבור שאמר אברם במה אדע נענש בידוע תדע. והשכל ימאן לקבל דרוש זה שיסבלו בניו עונש גדול כזה בעבור האות ששאל אברם, ואברם עצמו לא קיבל שום עונש ושיני בניו תקהינה. על כן לבי אומר וגומר שגלות מצרים היו לו סיבות אחרות

אבל אני רוצה לתרץ ולתת הבנה קצת שונה לקשר בן אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה לבן יציאת מצרים והקשר לירושה של ארץ ישראל .

כותב הגור אריה בראשית פרק יא

וכל הדורות מנח עד אברהם לא נבראו אלא כדי להוציא את אברהם, שהוא עיקר בנין העולם, ...וזה בשביל כי ענין אברהם לא ישותף כלל עם הדורות הראשונים, כי הראשונים היו תוהו, והוא התחלת הבנין, וכאשר האור בא יסולק החושך

אברהם הכיר את בואו מתוך עצמו ללא כל התערבות חיצונית ומתוך ההבנה שלו הוא קיים את כל התורה כולה וכך כותב התלמוד בבלי מסכת יומא דף כח עמוד ב

אמר רב: קיים אברהם אבינו כל התורה כולה, שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקלי וגו'.

ואם אברהם קיים את כל התורה כולה אולי לא היה צריך לעבור את יציאת מצרים והיה יכול להיות מעמד קבלת התורה בלבד  ועם ישראל שיצא מאברהם היה יכול לקבל את התורה ללא יציאת מצרים . אבל לי נראה שמהתשובה של אברהם בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה הבין הקב"ה שללא יציאת מצרים לא יוכל עם ישראל להגיע להבנה אמיתית של  חשיבות התורה . אברהם עצמו שהיה עיקר בנין העולם עדיין היה לו חיסרון דק בהבנת חשיבות התורה . כי כאשר אמר לו הקב"ה אני נותן לך את הארץ לרשתה ואברהם שואל במה אדע כי אירשנה זה חסרון דק בהבנת החשיבות של התורה . כי התשובה האמיתית שרק בזכות התורה עם ישראל ירש את הארץ מבחינת יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם ואם חסרון דק כזה יש באברהם שהוא עיקר בנין העולם שהוא מתוך עצמו הגיע להכרה בבוראו צריך מעשה אחר כדי שהבנת חשיבות התורה תהיה בעם ישראל . ולכן הקב"ה אומר לאברהם  שזרעו יעבור את תהליך יציאת מצרים . כי המהות של יציאת מצרים להביא את העולם למצב של תוהו ובהו ואז לברוא את העולם מחדש כאשר הברואים מקבלים עליהם את התנאי יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . כי אם אין תורה אין גם ארץ ישראל והזכות שלנו להתקיים בעולם זה אך ורק בזכות התורה . ולכן כל התהליך של יציאת מצרים זה לא עונש על המעשה של אברהם אלה צורך חיוני שעם ישראל יקבל עליו באמת את התורה עם כל המשמעות שלה ותהליך של קבלה כמו שאברהם עשה לא יכול להביא לקבלה אמיתית ומלאה של התורה . ולכן הגמרא מביאה עוד שני דעות למה הקב"ה עשה את יציאת מצרים לא כדעות חולקות לדעתי אלה דעות משלימות וכל שלש הדעות יש בהם חסרון דק של ההבנה מהי המשמעות האמיתית של התורה בעולם . שעשה אנגריא בתלמידי חכמים כלומר חסרון בהבנת חשיבות התורה ושהפריש בני אדם מלהיכנס מתחת כנפי השכינה שזה אותו הדבר לעשות מעשה שיש בו חסרון דק בהבנת חשיבות התורה  ולכן כל הסוגיה מתחילה בתלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד א בהבנת משמעות התורה

דבר אחר: גדולה מילה - שאילמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה וגו': ופליגא דר' אליעזר, דאמר ר' אליעזר: גדולה תורה - שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי וגו'.

כלומר הבנת חשיבות התורה בעולם .

לסיכום צריך להגיד שהשאלה של אברהם את הקב"ה במה אדע מראה על חיסרון דק באברהם על חשיבות התורה בעולם ולכן הקב"ה מבין שקבלת התורה על ידי עם ישראל יכול להיות רק בגלגול של  העולם לתהו ובהו ב 10 המכות על מצרים ובריאת העולם מחדש וקבלת התנאי של יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם על ידי עם ישראל . ותהליך זה  היא הדרך היחידה שעם ישראל יבין באמת ללא חיסרון את חשיבות קבלת התורה . ולכן כאשר אברהם שאל את השאלה ארץ ישראל לא יכולה להיות ירושה לאברהם כי נהיה חסרון בהבנת חשיבות התורה  ולכן חסרון בקבלת ארץ ישראל בירושה ,ורק בקבלת התורה ארץ ישראל יכולה להיות ירושה לעם ישראל ולכן אמר הקב"ה לאברהם (טז) וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֹ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה:  רק אותו דור שקיבל את התורה אחרי הבריאה מחדש של העולם והיה בו הבנה שלמה מהי חשיבות התורה יכול לרשת את ארץ ישראל כי רק הוא יכול באמת להבין את החשיבות האמיתית של התורה ולכן אין באמת הבדל בן הדעות שאברהם ירש בפרשה שלנו את ארץ ישראל כי בפועל התשובה שלו גרמה לכך שהירושה תפעל רק לאחר דור רביעי  עם קבלת התורה .

 

פרשת לך לך האם התרוץ של גביהא בן פסיסא לאלכסנדר מוקדון היה אמיתי ? האם יש קשר בן אברהם לאביו תרח ? למה התורה מפרידה את אברהם מהדורות הקודמים לאברהם ? ‏ט'/חשון/תשע"ז

בס"ד
פרשת לך לך האם התרוץ של גביהא בן פסיסא לאלכסנדר מוקדון היה אמיתי ? האם יש קשר בן אברהם לאביו תרח ? למה התורה מפרידה את אברהם מהדורות הקודמים לאברהם ? ‏ט'/חשון/תשע"ז

בפרשת נח ‏ג'/חשון/תשע"ז דיברתי על למה לא כתוב תולדות  אצל אברהם .  תולדות כתוב  אצל אדם ,נח ,חם ,שם ,ויפת , תרח , אצל ישמעאל , יצחק יעקב ,עשיו , משה ואהרון ובנביא אצל פרץ .

והבאתי את הגמרא בבבלי מסכת סנהדרין דף צא עמוד א

ושוב פעם אחת באו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון. אמרו לו: ארץ כנען שלנו ושלכם, דכתיב ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם, וכתיב ואלה תולדת יצחק בן אברהם. אמר להן גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי רשות ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס מוקדון. אם ינצחוני - אמרו הדיוט שבנו נצחתם, ואם אני אנצח אותם, אמרו להם: תורת משה רבינו נצחתכם: נתנו לו רשות, הלך ודן עמהן. אמר להם: מהיכן אתם מביאין ראייה? - אמרו לו: מן התורה. - אמר להן: אף אני לא אביא ראייה אלא מן התורה, שנאמר ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת. אב שנתן אגטין לבניו בחייו, ושיגר זה מעל זה, כלום יש לזה על זה כלום? מאי מתנות? אמר רבי ירמיה בר אבא: מלמד שמסר להם שם טומאה.

וההבנה שלי שלא מופיע תולדות אצל אברהם כדי שכל מי שכתוב תולדות לפני אברהם גם יתבע (לפי ההיגיון של בני ישמעאל)  חלק מארץ ישראל כי גם אצלם כתוב תולדות כמו שכתוב אצל יצחק ויעקב . וכדי שלא יהיה להם תביעה על ארץ ישראל התורה לא כתבה תולדות אצל אברהם להבין שיש  הפרדה בן אברהם לאלו שהיו לפניו .

אבל תוך כדי העברת השיעור הבנתי שיש לי בעיה עם התירוץ כי הטענה של גביהא בן פסיסא היה שאברהם נתן מתנה ליצחק ולא לבני ישמעאל אם כן לא היה צריך לחשוש לטענה של מי שבא לפני אברהם כי הוא קיבל ירושה את ארץ ישראל והוא נתן ליצחק ולכן אין להם ולא יכול להיות להם שום טענה על ארץ ישראל . ואכן אם התירוץ של גביהא בן פסיסא נכון גם אם היה כתוב תולדות אצל אברהם התולדות לא היה משנה דבר ולכן אמרתי שאני צריך לחשוב על כל המהלך מחדש כי לא הבנתי אותו נכון . במשך השבוע הראה לי האברך חיים לוין את דברי הרמב"ן בראשית פרק כה פסוק יט

וחזר לספר זה, בעבור שאמר (לעיל כה יב) ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם, שאם אמר גם כן ואלה תולדות יצחק בן אברהם בלבד, הנה השווה שניהם ביחוס ובמעלה, ואף כי הקדים הבכור, ועוד, שהיה ראוי שיתחיל באברהם ויאמר "אלה תולדות אברהם", אבל לא רצה לעשות כן שלא ימנה ישמעאל ובני קטורה, ולכך חזר והשלים אברהם הוליד את יצחק, לומר כי הוא לבדו תולדותיו וכאלו לא הוליד אחר יחשב, כמו שנאמר לו (לעיל כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע:

אומר הרמב"ן שהתורה לא רצתה לכתוב תולדות אברהם כדי שנדע שרק יצחק הוא התולדות של אברהם . אז הקושיה שלי על המהלך שלי היא קושיה על הרמב"ן כי לפי הגמרא אברהם הוריש את הכול ליצחק ולכן לא היה צריך לא לכתוב תולדות אצל אברהם . מתוך זה אני מבין שהתירוץ של גביהא בן פסיסא לאלכסנדר מוקדון לא היה תרוץ אמיתי היה זה תרוץ שיניח את דעתו של אלכסנדר מוקדון . גביהא בן פסיסא לא היה חכם הגמרא אומרת שהוא אמר לחכמים

אם ינצחוני - אמרו הדיוט שבנו נצחתם, ואם אני אנצח אותם, אמרו להם: תורת משה רבינו נצחתכם: נתנו לו רשות, הלך ודן עמהן.

ולכן צריך להגיד שגביהא בן פסיסא נתן תרוץ סרק שרק יניח את דעתו של אלכסנדר מוקדון . ואם התירוץ לא היה אמיתי אז אין קושיה על המהלך שהבאתי וגם אין קושיה על הרמב"ן ובאמת לא כתוב תולדות אצל אברהם כדי שנבין שאברהם לא היה המשך של תרח וכך כותב הגור אריה בראשית פרק יא

כאשר יזכור ענין אברהם מזכיר לפני זה מיתת אביו, שזה ראיה כי ענין אברהם הוא מתחבר אל מיתתו של תרח, כי מפני שהוציא הקדוש ברוך הוא את אברהם מתרח, וכל הדורות מנח עד אברהם לא נבראו אלא כדי להוציא את אברהם, שהוא עיקר בנין העולם, ולכן פטר הקדוש ברוך הוא את אברהם מכבוד אב ואם, שאין לו התייחסות אל האב כלל, בעבור שהוא בריאה אחרת, ולא שאין לו ייחוס אל אביו, אלא שכאשר רוצה להזכיר ענין אברהם מזכיר תחילה מיתתו, וזה בשביל כי ענין אברהם לא ישותף כלל עם הדורות הראשונים, כי הראשונים היו תוהו, והוא התחלת הבנין, וכאשר האור בא יסולק החושך, ולפיכך שייך לפניו מיתת תרח. ובשביל כך לא היה גנאי לאברהם אם יניח כך אביו, לכך אמר לו הקדוש ברוך הוא לא די שאני פוטרך מכבוד אב - מפני שאין לך יחוס אל אביך, אלא כי ענין זה שהוא "לך לך מארצך" מתחבר אל מיתת תרח, כמו שנזכר למעלה, לכך אין לך גנאי אם אתה מניח אביך. ואין דבר ריק בדברי חכמים, ואם ריק - הוא ממנו (ירושלמי פאה פ"א ה"א):

ועל עניין של ערעור הירושה כותב הכלי יקר בראשית פרק טו פסוק ח

אבל אחר שאמר לו הקדוש ברוך הוא לתת לך את הארץ הזאת לרשתה, משמע שנתינה זו שהזכיר היינו תורת ירושה, לפי שנח כשחלק הארץ לבניו נתן ארץ כנען לבני שם ועתה בא אליה בתורת ירושה אז חשב אברם שמא שאר יורשיו של שם יערערו על חלקם, כי בני שם עילם וארפכשד ואשור ולוד וארם ואברם יצא מן ארפכשד ושמא שאר בני שם יערערו על הירושה על כן אמר במה אדע כי אירשנה, מה האות שאני לבד היורש בלי ערעור. ובאה לו התשובה קחה לי עגלה משולשת וגו', כדרך שכרת ה' לאהרן ברית מלח עולם לסלק מעליו ערעור של קרח כך כרת ה' ברית לאברם לסלק מעליו כל טוען ומערער, כי זאת לפנים לחק שכל כורתי ברית עוברים בין הגזרים כנודע:

וגם מהתירוץ של הכלי יקר שלא מזכיר את הגמרא המפורשת עם התירוץ של גביהא בן פסיסא מובן שגם הכלי יקר לא רואה בתירוץ הזה תירוץ אמיתי .

לסיכום ניתן להבין שהתירוץ של גביהא בן פסיסא לא היה אמיתי ולכן התורה לא כתבה תולדות אברהם  כדי שלא יהיה ערעור על ירושת הארץ מצד בני שם וגם מצד בני ישמעאל ועשיו . והתורה רצתה להדגיש שאברהם היה בריאה חדשה ולא המשך של הדורות הקודמים כצו שכותב הגור אריה ולכן לא כתוב בתורה תולדות אברהם . ועדיין  צריך להבין איזה ירושה ירש אברהם את הארץ שמופיע בפסוק בראשית פרק טו

(ז) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְקֹוָ֗ק אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ:

 

אבל על הנושא הזה אני ידון בלי נדר במאמר הבא

פרשת נח בכמה מקומות כתוב תולדות ? למה באברהם לא כתוב תולדות ? למה לעשיו אין חלק בארץ ישראל ? ‏ג'/חשון/תשע"ז

בס"ד
פרשת נח בכמה מקומות כתוב תולדות ? למה באברהם לא כתוב תולדות ? למה לעשיו אין חלק בארץ ישראל ?   ‏ג'/חשון/תשע"ז

בראשית פרק ב

(ד) אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְקֹוָ֥ק אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם:

בראשית פרק ה

(א) זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ:

בראשית פרק ו

(ט) אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ:

בראשית פרק י

(א) וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל:

בראשית פרק יא

(י) אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל:

בראשית פרק יא

(כז) וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הוֹלִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־לֽוֹט:

בראשית פרק כה

(יב) וְאֵ֛לֶּה תֹּלְדֹ֥ת יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֜ה הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית שִׁפְחַ֥ת שָׂרָ֖ה לְאַבְרָהָֽם:

בראשית פרק כה

(יט) וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק:

בראשית פרק לו

(א) וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם:

בראשית פרק לו

(ט) וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱד֑וֹם בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר:

בראשית פרק לז

(ב) אֵ֣לֶּה׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י

במדבר פרק ג

(א) וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֧ר יְקֹוָ֛ק אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי:

ונשאלת השאלה למה באברהם לא כתוב תולדות ?

אומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צא עמוד א

ושוב פעם אחת באו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון. אמרו לו: ארץ כנען שלנו ושלכם, דכתיב ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם, וכתיב ואלה תולדת יצחק בן אברהם. אמר להן גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי רשות ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס מוקדון. אם ינצחוני - אמרו הדיוט שבנו נצחתם, ואם אני אנצח אותם, אמרו להם: תורת משה רבינו נצחתכם: נתנו לו רשות, הלך ודן עמהן. אמר להם: מהיכן אתם מביאין ראייה? - אמרו לו: מן התורה. - אמר להן: אף אני לא אביא ראייה אלא מן התורה, שנאמר ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת. אב שנתן אגטין לבניו בחייו, ושיגר זה מעל זה, כלום יש לזה על זה כלום? מאי מתנות? אמר רבי ירמיה בר אבא: מלמד שמסר להם שם טומאה.

אנחנו רואים שהתשובה שנתנו חכמים שבאמת אם אברהם לא  היה נותן  כל מה שהיה לו ליצחק היה להם טענה טובה אם כך מאוד מובן למה לא כתוב תולדות אצל אברהם שלא יהיה טענה לכל אלו שהיו לפני אברהם כי בכולם כתוב תולדות : בשם, בנח ובבניו ,ובתרח ולכן בזה שלא היה כתוב באברהם תולדות זה ניתק אותם מאברהם ולכן לא יכול להיות להם שום טענה על חלק מארץ ישראל ורק לבניו היה יכול להיות טענה . יוצא לנו שהתורה לא כתבה תולדות באברהם כדי שנבין שארץ ישראל שייכת רק לבני אברהם אבל רק לענף של יצחק ורק נותר לנו טענה של עשיו שהוא גם מבניו של יצחק

שמות רבה (וילנא) פרשת משפטים פרשה ל

ומי היה זה עשו ובניו שהיה בנו של יצחק, וא"כ י"ל הואיל ואין כתוב אלא ואלה תולדות אף יעקב שהוא תולדות יצחק בכלל עשו, אתה מוצא כל תולדות שבמקרא חסרים חוץ משנים (בראשית ב) אלה תולדות השמים והארץ (רות ד) ואלה תולדות פרץ, וטעם גדול יש להם למה אמר אלה תולדות השמים והארץ מלא מפני שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, ולא היה מלאך המות בעולם, ובשביל כך הוא מלא, וכיון שחטא אדם וחוה חסר הקדוש ברוך הוא כל תולדות שבמקרא, וכיון שעמד פרץ נעשה תולדות שלו מלא שהמשיח עומד הימנו ובימיו הקדוש ברוך הוא מבליע המות שנאמר (ישעיה כה) בלע המות לנצח, לפיכך תולדות השמים והארץ ותולדות פרץ מלא,

וניתן להבין מהמדרש שהיה לעשיו איזה שייכות על הירושה של אברהם  אבל בסופו של דבר רק על פרץ כתוב תולדות מלא כמו השמים והארץ והוא תלדות של יעקב ולא של עשיו

כי כתוב ברות פרק ד

(יח) וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְד֣וֹת פָּ֔רֶץ פֶּ֖רֶץ הוֹלִ֥יד אֶת־חֶצְרֽוֹן:

ורק פרץ שהיה שלם ממנו יבוא המשיח משיח בן דויד ומתוך זה ברור שלא יהיה שייכות של עשיו לארץ ישראל

ואומר הדף על הדף קידושין דף יח עמוד א

בשיעורי הגר"ש רוזובסקי ז"ל (בבא בתרא דף קט"ו ע"ב) הקשה על זה דהרי כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מלכים הל"ז) דמדכתיב ויתן לך את ברכת אברהם חזינן דרק יעקב הוא בכלל זרע אברהם, ולהכי אין זרע עשיו מצווין על המילה, ואם כן הי' דינו של עשיו כשאר בני נח, ואמאי קרי לי' הכא ישראל מומר. ותירץ דבשעה שנימול עשיו [אך עיין דעת זקנים מבעלי תוס' ר"פ תולדות דעשיו לא נמול ע"ש] אז הי' זרע אברהם ויורשו, ורק אח"כ כשבירך ד' את יעקב נפקע ממנו דין זרע אברהם.

כלומר הברכה של הקב"ה ליעקב היא שהפקיע מעשיו את היותו זרע אברהם ובאמת עד אז היה לו איזה זכות בארץ ישראל

וניתן להגיד ששני התירוצים משלימים אחד את השני

פרשת נח האם הבחירה החופשית היא טוטלית ? האם ניתן לשנות את העבר על ידי ראית העתיד ? למה הגביל הקב"ה את הבחירה החופשית על ידי שהראה לאדם הראשון ומשה את העתיד ? אצל מי יש הגבלה של הבחירה החופשית ? ‏ג'/חשון/תשע"ז

בס"ד
פרשת נח  האם הבחירה החופשית היא טוטלית ? האם ניתן לשנות את העבר על ידי ראית העתיד ? למה הגביל הקב"ה את הבחירה החופשית על ידי שהראה לאדם הראשון ומשה את העתיד ? אצל מי יש הגבלה של הבחירה החופשית  ?  ‏ג'/חשון/תשע"ז

כתוב בבראשית פרק ה

(א) זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ:

 

ואומר פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק ה סימן א

א) זה ספר תולדות אדם. וכי ספר היה לו לאדם הראשון, מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון סיפור תולדות העתידות להבראות בכל דור ודור:

וזה צריך בירור להבין את הסוגיה של הבחירה חופשית

אומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ה עמוד א

אמר ר"ל: בואו ונחזיק טובה לאבותינו, שאלמלא הן לא חטאו - אנו לא באנו לעולם, שנאמר: אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם, חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון וגו'. למימרא, דאי לא חטאו לא הוו מולדו, והכתיב: ואתם פרו ורבו! עד סיני. בסיני נמי כתיב: לך אמור להם שובו לכם לאהליכם! לשמחת עונה. והכתיב: למען ייטב להם ולבניהם וגו'! לאותן העומדים על הר סיני. והאמר ר"ל, מאי דכתיב: זה ספר תולדות אדם וגו'? וכי ספר היה לו לאדם הראשון? מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור ופרנסיו, כיון שהגיע לדורו של ר"ע, שמח בתורתו ונתעצב במיתתו,

אומר ריש לקיש שאם לא היינו חוטאים בחטא העגל לא היה יותר צורך בפרו ורבו והגמרא מקשה על ריש לקיש מאמירה אחרת שלו שהקדוש ברוך הוא הראה לאדם הראשון את כל הדורות כולל את רבי עקיבא שהיה אחרי חטא העגל ולכן לא יכול להיות שאם היה אפשרות לא לחטוא ואז לא היו מולידים לא היה הקדוש ברוך הוא מראה לאדם הראשון את דורו של רבי עקיבא כי אז היה נשלל מאיתנו היכולת לא לחטוא ולכן הגמרא חוזרת מהטענה ומתרצת תרוץ אחר . וכאן צריך להבין את המשמעות של התירוץ של הגמרא . הגמרא לא  באה להגיד שהידיעה של הקב"ה מגבילה את הבחירה החופשית שלנו היא באה להגיד שברגע שידיעה כלשהי מגיעה לתודעה של האדם על המציאות העתידית זה אכן מגביל את הבחירה החופשית שלנו . זה שהקב"ה הראה לאדם הראשון דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו אכן מגביל את המציאות העתידית . ועוד יותר ידיעה זו נותנת את האפשרות לשנות את העתיד

אומר הילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית [המתחיל ברמז א]

זה ספר תולדות אדם [ה, א] העביר לפניו כל הדורות הראהו דוד חיים חקוקין לו ג' שעות אמר לפניו רבש"ע לא תהא תקנה לזה אמר כך עלתה במחשבה לפני א"ל כמה שני חיי א"ל אלף שנים א"ל יש מתנה ברקיע א"ל הן א"ל ע' שנים משנותי יהיו למזל זה מה עשה אדם הביא את השטר וכתב עליו שטר מתנה וחתם עליו הקדוש ברוך הוא ומטטרון ואדם, אמר אדם רבש"ע יפיות זו מלכות וזמירות הללו נתונות לו במתנה ע' שנה שיחיה ויהא מזמר לפניך וזש"ה הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי ד"א זה ספר הקדוש ברוך הוא עיבר את השנה ואח"כ מסר לאדם הראשון שנאמר זה ספר תולדות אדם 

הקב"ה מראה לאדם הראשון את כל הדורות ומראה לו את הדין של דויד המלך האדם הראשון נותן 70 שנה לדויד המלך וכך משנה את המציאות שתהיה בעתיד כלומר ראיה של העתיד נותן אפשרות לשנות אותה . אבל נראה לי שמי שיכול לשנות אותה זה רק מי שיכול לראות אותה ומה שהוא רואה הוא פוטנציאל לשינוי

אומר הילקוט שמעוני תורה פרשת אמור [המתחיל ברמז תרכו]

א"ר יהושע דסיכנין בשם רבי לוי מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה דור דור ודורשיו דור דור ושופטיו דור דור ומלכיו והראהו את שאול ואת בניו נופלין בחרב, אמר לפניו רבש"ע מלך ראשון שיעמוד על בניך ידקר בחרב, אמר לו (משה) [הקדוש ברוך הוא] ולי אתה אומר אמור אל הכהנים שהרג שמקטרגין אותו,

כלומר הקב"ה הראה למשה את העתיד ואת מה שיקרה לשאול המלך אבל משה לא היה יכול לשנות את המציאות כמו שהאדם הראשון שינה בקשר לדויד כלומר עצם זה שאתה יכול לראות את העתיד שהקב"ה מראה לך לא בהכרח שאתה יכול להתערב עכשיו כדי לשנות את העתיד .

וצריך להבין ששני האנשים שהקב"ה הראה להם את העתיד זה האדם הראשון ומשה ששניהם היו בדרגה שיכלו לראות מסוף העולם עד סופו . אבל צריך להבין שגם הראיה של מסוף העולם עד סופו היא מוגבלת כמו שאומר

האליהו זוטא (איש שלום) פרשה ו

צפה הקדוש ברוך הוא לסוף דעתו של משה, והראהו דור דור וחכמיו, דור דור ונביאיו, דור דור ודורשיו, דור דור ופרנסיו, דור דור ואנשי מעשה, הראהו מידת העולם הזה ומידת העולם הבא, ואמר לפניו, רבונו של עולם, (הראיני) [הראיתני] מידה של עולם, הראיני מידה שהעולם מתנהג בה, הרי אני רואה, צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, רשע ורע לו, עשיר וטוב לו, עשיר ורע לו, עני וטוב לו, עני ורע לו, אמר, הראיני נא את כבודך (שם שם /שמות ל"ג/ י"ח), אמר לו הקדוש ברוך הוא, משה, אי אתה יכול לעמוד על מידותיי, אלא הרי אני מודיעך מקצת מידותיי, כשאני רואה את בני אדם שאין להן תוחלת, לא במעשיהן ולא במעשה אבותיהן, אלא בשביל שהן עומדין ומברכין ומתחננין ומרבים תפילה לפני, (ואני) [אני] נזקק להן וכופל להן מזונותיהן, שנאמר פנה אל תפלת הערער

כלומר משה ראה את העולם אבל לא יכול להבין את כל המציאות של העולם הזה ושל העולם הבא כי היחיד שיש לו ראיה אמיתית על העולם זה רק הקב"ה והאדם הנברא נמצא במצב שחלק הוא יכול להבין וחלק לא כי יש הבדל מהותי בן אדם לקב"ה על אף שהאדם נברא בצלם אלוקים .

וככה אומר הזוהר על ההבנה שלו את הקב"ה

תָּא חֲזֵי, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּתִיב זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם. וְכִי סֵפֶר הֲוָה לֵיהּ. אֶלָּא אוּקְמוּהָ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְמֵי לֵיהּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו וְכוּ'. הֵיאַךְ אַחְמֵי לֵיהּ, אִי תֵימָא דְּחָמָא בְּרוּחַ קוּדְשָׁא דְּאִנּוּן זְמִינִין לְמֵיתֵי לְעָלְמָא. כְּמַאן דְּחָמָא בְּחָכְמְתָא מַה דְּיֵיתֵי לְעָלְמָא. לָאו הָכִי, אֶלָּא חָמָא בְּעֵינָא כֻּלְהוּ. וְהַהוּא דִּיוּקְנָא דְּזַמִּינִין לְמֵיקַם בֵּיהּ בְּעָלְמָא כֻּלְהוּ חָמָא בְּעֵינָא, מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא כֻּלְהוּ נַפְשָׁאן דְּזַמִּינִין לְמֵיקַם בִּבְנֵי נָשָׁא כֻּלְהוּ קָיְימִין קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא דִּיוּקְנָא מַמָּשׁ דְּזַמִּינִין לְמֵיקַם בֵּיהּ (דף צא ע''א) בְּעָלְמָא.

בֹּא רְאֵה, שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּתוּב זֶה סֵפֶר תּוֹלְדת אָדָם, וְכִי סֵפֶר הָיָה לוֹ? אֶלָּא פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶרְאָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו וְכוּ'. אֵיךְ הֶרְאָה לוֹ? אִם תֹּאמַר שֶׁרָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֵם עֲתִידִים לָבֹא לָעוֹלָם כְּמִי שֶׁרוֹאֶה בְּחָכְמָה מַה יָּבֹא לָעוֹלָם - לֹא כָּךְ, אֶלָּא רָאָה בְּעַיִן אֶת כֻּלָּם, וְאוֹתָהּ הַדְּמוּת שֶׁעֲתִידִים לַעֲמֹד בָּהּ בָּעוֹלָם, אֶת כֻּלָּם הוּא רָאָה בְּעַיִן. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָעֲתִידוֹת לַעֲמֹד בִּבְנֵי הָאָדָם, כֻּלָּן עוֹמְדוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ הַדְּמוּת מַמָּשׁ שֶׁעֲתִידוֹת לַעֲמֹד בָּהּ בָּעוֹלָם.

אצל הקב"ה הכול זה זמן אחד נקודה אחת כל הבריאה נמצאת בנקודה אחת כי הידיעה של הקב"ה שונה לגמרי מן הידיעה של האדם לאדם יש עבר הווה ועתיד אבל אצל הקב"ה הכול זה נקודה אחת . אבל כאשר הוא משתף את האדם הוא משתף אותו בנקודת הראות המוגבלת של האדם  שיש לו עבר הווה ועתיד וזה מה שהראה הקב"ה לאדם הראשון ולמשה . ועדיין נשאלת השאלה למה הקב"ה בהראותו לאדם הראשון ולמשה את העתיד הגביל בכך את היכולת הבחירה של האדם ? כי ברגע שהקב"ה הראה את העתיד הוא הגביל את המציאות למה שהראה להם כי הורדת הידיעה של הקב"ה לעולם בהכרח שמגבילה אותו  .  וכאן אני רוצה לתרץ שאומנם יש בחירה חופשית אבל יש לה הגבלות מסוימות כמו שנאמר במשלי פרק כא פסוק א

פַּלְגֵי־מַ֣יִם לֶב־מֶ֭לֶךְ בְּיַד־יְקֹוָ֑ק עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ:

ואומר האלשיך על משלי פרק כא פסוק א

פלגי מים לב מלך וכו', כי כאשר הפלגי מים הבלתי נגרים אנה ואנה, הוא לב מלך שיהיה נדון בקרבו, ולא תטה בחירתו אל א' הצדדין כי יראה לפניו דין מרומה, אז הוא ביד ה' לכל אשר יחפוץ הוא ית' יטנו, עם שלשאר בני אדם הבחירה חופשית, למלך הוכן יתרון זה מפני תיקון הכולל:

או ע"ד זה, כי בהיות בלב מלך שני פלגי מחשבות, הפלג הא' מלא מימי מחשבות לזכות את הא', והפלג השני לזכות את שכנגדו, אז הוא יתברך אל אשר יחפוץ מהפלגים יטנו את הלב:

ואומר המלבי"ם משלי פרק כא פסוק א

(א) פלגי מים לב מלך, הגם שלב האדם הפרטי נתון ברשותו והבחירה בידו, לא כן לב המלך, אחר שבבחירתו תלוי אושר הכלל, ואם יבחר בדרך רע ישחית רבים ועצומים, לכן לבו זה הכללי הוא ביד ה', והוא בעניני הכלל משולל הבחירה, ומדמהו לפלגי מים שהמים ברדתם מהררי עד וממקורות רבות, יתאספו ויהיו לנחל שוטף, ומן הנחל יפלגו ויזרמו לתעלות רבות, ובפלגי מים אלה תלוי שלמות הכלל, שאם לא ישגיחו להטותם אל מקומות הצריכים, יעבורו ממקומות הישוב הצריכים למים אל המדבריות והיערות, או יתפשטו אל השדות העומדות במישור וישטפום, או אל הערים העומדים בעמקים ויחריבום,

ומה שהראה הקב"ה לאדם הראשון ולמשה זה דור ודור ודורשיו דור ודור וחכמיו והכוונה לאלו שהם בדרגה של הנהגת הציבור ששם הבחירה החופשית מוגבלת וזה בדיוק מה שרצה הקב"ה להראות לאדם הראשון ומשה את מה שהוא ללא בחירה ואת מה שבתוך הבחירה לא הראה להם

 

פרשת בראשית מה שני הסוגים של אור שנבראו בבראשית ? האם יש רמז בפיזיקה הקוונטית לאור הגנוז ? מה הבדל בן משה לשאר הנביאים ? האם העתיד יכול להשפיע על ההווה ? ‏כ"ו/תשרי/תשע"ז

בס"ד
פרשת בראשית מה שני הסוגים של אור שנבראו בבראשית ? האם יש רמז בפיזיקה הקוונטית לאור הגנוז ? מה הבדל בן משה לשאר הנביאים ? האם העתיד יכול להשפיע על ההווה ? ‏כ"ו/תשרי/תשע"ז
כתוב בבראשית פרק א
(א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָֽרֶץ:
(ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּֽיִם:
(ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר:
ובו נבין מה המדע אומר על האור ? כתוב בויקיפדיה
"על פי תורת היחסות הפרטית של איינשטיין, מהירות האור בריק היא הגבול העליון למהירות שבה יכול חלקיק, גוף או מידע לנוע דרך המרחב, יחסית לצופה במנוחה. מהירות האור בריק היא קבועה בעוד שהזמן והמרחב הם יחסיים. גוף בעל מסת מנוחה יכול רק להתקרב למהירות זו, בעוד שגוף חסר מסת מנוחה (כמו הפוטון) נע בריק אך ורק במהירות זו."
אבל תורת הקוונטים מספרת סיפור אחר
"שזירה קוונטית (באנגלית, Quantum Entanglement) היא תופעה במכניקת הקוונטים בה המצבים הקוונטיים של שני עצמים או יותר חייבים תמיד להיות מתוארים בהתייחסות אחד לשני, זאת למרות האפשרות שהעצמים מרוחקים פיזית זה מזה (התנהגות אי-מקומית). קשר זה אינו ניתן לתיאור במונחי הסתברות של הפיזיקה הקלאסית, אך ניתן לתיאור כפונקציית גל המציינת את המצב הקוונטי המשותף של כל החלקים. התופעה מביאה לתיאום בתכונות הפיזיות המדידות של העצמים. ברגע בו נערכת מדידה על אחד העצמים (קרי קריסת פונקציית הגל) היא משתקפת באופן מיידי גם בעצם השני, אפילו במצב בו העצמים רחוקים זה מזה בשנות אור".
והתייחסות המדע לסתירה מובאת בויקיפדיה התירוץ הבא
במבט ראשון נראה כי השזירה הקוונטית סותרת מאפיין עיקרי של תורת היחסות של איינשטיין, הטוען כי לא ניתן להעביר מידע מהר ממהירות האור. למרות שנראה כי שתי מערכות שזורות פועלות בהדדיות זו עם זו על פני מרחקים גדולים ובאופן מיידי, לא ניתן להשתמש בתופעה זו על מנת להעביר מידע באופן מיידי, ולכן לא מתקיימת סתירה.
לכאורה לפי המפרשים של התורה יש שני סוגי אורות
ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק א סימן ג
ויהי אור. לא אמר ויהי כן, כמו שאמר בשאר הימים ויהי כן, אלא ויהי אור, לפי שהאור ברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון, שיהא אדם מצפה בו מסוף העולם ועד סופו כיון שצפה הקדוש ברוך הוא ברשעים שהיו עתידין לבא לעולם, גנזו לצדיקים, שנא' וימנע מרשעים אורם (איוב לח טו), ואומר אור זרוע לצדיק (תהלים צז יא): ד"א ויהי אור. בנוי ומשוכלל לעתיד לבא, שנאמר אור זרוע לצדיק:
כלומר יש אור שנברא ביום הראשון והאור הזה נגנז אבל יש אור אחר שנברא ביום הרביעי
בראשית פרק א
(יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִֽים:
רש"י בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק יד
להבדיל בין היום ובין הלילה - משנגנז האור הראשון,ת אבל בשבעת ימי בראשית שמשו האור והחושך הראשונים יחד בין ביום ובין בלילה:
ונראה לי שניתן לתרץ שהפיזיקה לפי הבנת המדע היום רומזת לנו ל  2 מציאויות שונות שיש בעולם עולם מוגבל וזה האור הקיים והפיזיקה הקיימת שלא ניתן בו לעבור את מהירות מסוימת שהיא מהירות האור אבל יש אור שנגנז שהוא לא מוגבל  ובו ניתן לראות מהעבר לעתיד ומהעתיד לעבר ללא מגבלה .
אומר התלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד א
דאמר רבי אלעזר: אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון - אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים - עמד וגנזו מהן, שנאמר וימנע מרשעים אורם. ולמי גנזו - לצדיקים לעתיד לבא שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב, ואין טוב אלא צדיק,
היכולת הזאת לראות את כל העולם כולו  הוא דרגה שניתנת רק לצדיקים כי לפי הבנתי לרשעים היכולת הזאת לראות את כל העולם כולו פוגעת ביכולת שלהם לתקן את עצמם ורק מי שהוא מתוקן יכול להשתמש באור הזה ולראות את כל העולם כולו מתחילתו וסופו .
האדם הראשון לפני החטא היה בדרגה שיכל לראות את כל העולם מתחילתו ועד סופו תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד א
אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון - מסוף העולם ועד סופו היה, שנאמר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים. כיון שסרח - הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו, שנאמר ותשת עלי כפכה.
ומשה רבנו שהגיע לדרגה של נביא פנים אל פנים גם הוא יכול היה לראות את כל העולם התחלתו לסופו
ילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן [המתחיל ברמז תתי]
רבי עקיבא אומר מגיד הכתוב שהראה לו הקדוש ברוך הוא למשה את כל חדרי ארץ ישראל כשלחן ערוך, שנאמר ויראהו ה' את כל הארץ, רבי אליעזר אומר נתן כח בעיניו של משה וראה מסוף העולם ועד סופו
אבל שאר הנביאים היו בדרגה מוגבלת ולכאורה יכלו לראות עד גבול מסוים בלבד ולא כמו משה ואומר הריקאנטי שמות פרשת וארא פרק ו פסוק ג
(ג) וארא אל אברהם אל יצחק וגו' [שם ג]. בפסוק הזה רמוז ההבדל שיש בין נבואת משה רבינו ע"ה ונבואת שאר הנביאים. וכתב הרמב"ן ז"ל ועל דרך האמת יבא הכתוב כפשוטו ומשמעו, ויאמר אני י"י, נראיתי להם באספקלריא של אל שדי כטעם [במדבר י"ב, ו'] במראה אליו אתודע, ואותי י"י לא נודעתי להם, שלא נסתכלו באספקלריא המאירה שידעו אותי, כטעם [דברים ל"ד, י'] אשר ידעו י"י פנים אל פנים, כי האבות ידעו השם המיוחד אבל לא נודע להם בנבואה, ולכן כשידבר אברהם אל השם יזכיר י"י המיוחד עם א"ה או א"ד לבדו.
והזוהר נותן פרוש לשני סוגי האורות הקיימים
וְהַהוּא נְהוֹרָא, כָּלִיל בִּתְרֵין נְהוֹרִין, וְאִינּוּן חַד. נְהוֹרָא קַדְמָאָה, אִיהוּ נְהוֹרָא חִוָּורָא, דְּלָא שַׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא, וְדָא אִיהוּ נְהוֹרָא דְּגָנִיז לְצַדִּיקַיָּיא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים צז) אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וְגו'. נְהוֹרָא תִּנְיָינָא, אִיהוּ נְהוֹרָא מְנַצְּצָא מְלַהֲטָא, כְּגָוַון סוּמָק. וְאִתְכְּלִילוּ תְּרֵין נְהוֹרִין כְּחַד, וַהֲווּ חַד.
וְאוֹתוֹ הָאוֹר כָּלוּל בִּשְׁנֵי אוֹרוֹת, וְהֵם אֶחָד. אוֹר רִאשׁוֹן הוּא אוֹר לָבָן שֶׁלֹּא שׁוֹלֶטֶת בּוֹ הָעַיִן, וְזֶהוּ הָאוֹר הַגָּנוּז לַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צז) אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וְגוֹ'. אוֹר שֵׁנִי הוּא אוֹר נוֹצֵץ לוֹהֵט כְּצֶבַע אָדם, וְנִכְלְלוּ שְׁנֵי אוֹרוֹת כְּאֶחָד וְהָיוּ אֶחָד.
ואני רוצה להגיד שבעולם הקוונטי יש לנו רמז לאותו האור שניתן לראות איתו מסוף העולם עד סופו והכוונה שעל ידי האור הזה ניתן לנוע ולהבין את העבר ואת העתיד ללא מגבלות כולל העברת מידע מהעתיד להווה אבל בעולם הפיזיקאלי הלא קוונטי אנחנו נמצאים במגבלה של מהירות ולכן כוח הראיה שלנו מוגבל לטווח כלשהו מסוים  .
ויש פרופסור ישראלי בשם יקיר  אהרונוב שחוקר עם פרופסור לב ויידמן מערכות קוונטיות המתפתחות באופן סימטרי בזמן (גם לעבר וגם לעתיד) ובמדידות חלשות (מדידות שלא אמורות להרוס את המצב הקוונטי ובכך לעקוף את בעיית הקריסה של פונקציית הגל), תאוריה המכונה "הפורמליזם הדו-וקטורי".שבו הוא אומר שהעתיד משפיע על חלקיק קוונטי כמו שהעבר משפיע עליו . כלומר ברמה הקוונטית יש זרימה של העתיד לכיוון ההווה שמשפיע על החלקיק   .
כלומר בעולם מתוקן יהיה יכולת לצדיקים לראות מסוף העולם עד סופו אבל למי שלא הגיע לדרגה כמו משה רבנו שהיה בדרגה של אספקלריה המאירה הוא נמצא בתוך עולם מוגבל . והתפקיד שלנו זה לתקן את עצמנו ולהגיע לדרגה שבו היה כל עם ישראל במעמד הר סיני אבל כתוצאה מחטא העגל כל העולם ירד בדרגתו חוץ ממשה רבנו וזה המשמעות של מה דברים פרק לד דברים פרק לד
(ז) וּמֹשֶׁה בֶּן־מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹֽא־כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא־נָס לֵחֹֽה:
ואומר המגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ה
'לא כהתה עינו ולא נס לחה' [דברים לד ז]. ובמדרש תנחומא [כי תשא פל"ו] רמזו, שמשה רבינו ע"ה לא היה מרגיש בזמן, וזהו שאמרו, מנין היה יודע משה אימתי יום ואימתי לילה? אלא כשהקב"ה מלמדו תורה שבכתב, ידע שהוא יום. וכיוצא בזה אמרו בואלה שמות רבה [פרשה מז פסקה ח]. וזהו ענין אליהו ז"ל שהוא עדיין חי וקיים, לפי שהוא בשמים עם המלאכים למעלה מהתנועה, וכיון שהוא למעלה ממנה, הוא למעלה מהזמן והזמן אינו פועל בו. וזהו סיבת קיום אנשי התחייה בעולם שכולו ארוך.

שבת חול המועד סוכות מה המשמעות של מלחמת גוג ומגוג ? מה ההבדל בן יציאת מצרים לגוג ומגוג ? האם אחרית הימים וגוג ומגוג זה הבאת העולם לתוהו ובהו ? ‏כ"ו/תשרי/תשע"ז

בס"ד
שבת חול המועד סוכות מה המשמעות של מלחמת גוג ומגוג ? מה ההבדל בן יציאת מצרים לגוג ומגוג ? האם אחרית הימים וגוג ומגוג זה הבאת העולם לתוהו ובהו ? ‏כ"ו/תשרי/תשע"ז

כותב התלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת יבמות פרק טו דף יד טור ד /ה"ב

אמר רבי יוסי בי רבי בון סכותה לראשי ביום נשק ביום שהקייץ נושק את החורף דבר אחר ביום נשק זה נשקו של גוג דבר אחר ביום ששני עולמות נושקין זה את זה העולם הזה יוצא והעולם הבא נכנס

ונראה מהתלמוד הירושלמי שיש כאן בריאה של העולם מחדש כמו שהיה במבול וכמו שהיה במכות מצרים ומתן תורה גם כאן יש הבאת העולם לתוהו ובהו על ידי 10 מאמרות כמו שהיה ב 10 מכות במצרים ולאחר הבאת העולם לתהו ובהו יש בריאה של העולם מחדש וזה המשמעות של מלחמת גוג ומגוג . ואת ההשוואה למכות מצרים יש את סדר עולם רבה (ליינר) פרק ג

מכות מצרים י"ב חדשים, שנאמר ויפץ העם וגו' (שם /שמות/ ה יב), אימתי דרכו של תבן באייר, והם יצאו בניסן, לקו המצריים עשר מכות כל י"ב חדש. מכת איוב י"ב חדשים, שנאמר כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי (איוב ז ג), מה לילות למנוי שלהן אף ירחים למנוי שלהן. משפט גוג לעתיד לבא י"ב חדש, שנאמר וקץ עליו העיט וכל (חית השדה) [בהמת הארץ] עליו תחרף (ישעיה יח ו). משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש, שנאמר והיה מדי חדש בחדשו וגו' (שם /ישעיהו/ סו כג), רבי יוחנן בן נורי אומר מן הפסח ועד העצרת, שנאמר ומדי שבת בשבתו (שם /ישעיהו ס"ו כ"ג/), לאחר י"ב חדש פושעי ישראל שעברו על התורה ועל המצות נפשן כלה וגופן כלה והן נעשין אפר וגיהנם פולטתן והרוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים, שנאמר ועסותם רשעים וגו' (מלאכי ג כא), אבל מי שפירשו מדרכי צבור כגון הצדוקין והמסורות והחניפין והאפיקורוסין ושנתנו חתיתם בארץ החיים ושכפרו בתחיית המתים והאומרים אין תורה מן השמים והמלעיגין על דברי חכמים גיהנם ננעלת בפניהם ונידונין בתוכה לעולמי עולמים,

ונראה שניתן לראות את הפסוקים ביחזקאל בדומה ל  10 המכות שהיו  במצרים (סימון מספר ליד כל מכה )

כתוב ביחזקאל פרק לח

(יח) וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא בְּי֨וֹם בּ֥וֹא גוֹג֙ עַל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֑ק תַּעֲלֶ֥ה חֲמָתִ֖י בְּאַפִּֽי:

(יט) וּבְקִנְאָתִ֥י בְאֵשׁ־עֶבְרָתִ֖י דִּבַּ֑רְתִּי אִם־לֹ֣א׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ 1 רַ֣עַשׁ גָּד֔וֹל עַ֖ל אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל:

(כ)2  וְרָעֲשׁ֣וּ מִפָּנַ֡י דְּגֵ֣י הַיָּם֩   וְע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם  3  וְחַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה   וְכָל־הָרֶ֙מֶשׂ֙ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָֽאֲדָמָ֔ה   וְכֹל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה  4  וְנֶהֶרְס֣וּ הֶהָרִ֗ים וְנָֽפְלוּ֙ הַמַּדְרֵג֔וֹת וְכָל־חוֹמָ֖ה לָאָ֥רֶץ תִּפּֽוֹל:

(כא) 5  וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙ חֶ֔רֶב נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֑ק חֶ֥רֶב אִ֖ישׁ בְּאָחִ֥יו תִּֽהְיֶֽה:

(כב)  6  וְנִשְׁפַּטְתִּ֥י אִתּ֖וֹ בְּדֶ֣בֶר  7 וּבְדָ֑ם  8  וְגֶ֣שֶׁם שׁוֹטֵף֩ 9  וְאַבְנֵ֨י אֶלְגָּבִ֜ישׁ אֵ֣שׁ  10וְגָפְרִ֗ית אַמְטִ֤יר עָלָיו֙ וְעַל־אֲגַפָּ֔יו וְעַל־עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ:

והפסוק האחרון מדבר על הבריאה של העולם החדש

(כג) וְהִתְגַּדִּלְתִּי֙ וְהִתְקַדִּשְׁתִּ֔י וְנ֣וֹדַעְתִּ֔י לְעֵינֵ֖י גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְקֹוָֽק: ס

וההבדל בן מכות מצרים לבין מכות במלחמת גוג ומגוג היא ההפרדות מענף אחר של נוח

בראשית פרק ו

(י) וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת:

מצרים היה מענף חם  ומגוג הוא מענף יפת ונאמר בבראשית פרק ט

(כז) יַ֤פְתְּ אֱלֹהִים֙ לְיֶ֔פֶת וְיִשְׁכֹּ֖ן בְּאָֽהֳלֵי־שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ:

מצרים רחוקה משם אבל יפת קרובה לשם שמשם יצא תרח וממנו אברהם כלומר המכות במצרים היה בירור כנגד חם וכאן במלחמת גוג ומגוג יש את הבירור של ענף יפת

ואלו בני יפת בראשית פרק י

(ב) בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס:

וכך אןמר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף י עמוד א

למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג - שאם יאמר לך אדם: כלום יש עבד שמורד ברבו? אף אתה אמור לו: כלום יש בן שמורד באביו? אלא - הוה, הכא נמי - הוה.

כלומר יפת היה קרוב לעם ישראל יותר מאשר חם ולכאורה יפת הוא כמו אבשלום בנו של דויד וגוג ומגוג קרובים יותר לעם ישראל והבירור מולם יעשה במלחמת גוג ומגוג בדיוק כמו שהבירור מול מצרים מזרע חם נעשה ביציאת מצרים

 

ואומר שו"ת בית הלוי דרושים דרוש ו

דהנה במלחמתו של גוג ומגוג עצם עומק מחשבתו ותכלית כוונתו בזה הרי מפורש כאן בפסוק דכוונתו להעביר את ישראל מדתם וכמו שאמר הכתוב יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו וביאור הכתוב נראה פשוט דאמר דהם נצבים להלחם עם ה' ועם משיחו דהוא כלל עדת ישראל. ואמר עוד ננתקה את מוסרותימו פי' שיאמרו העכו"ם ננתק את המוסרות שנקשרו שניהם יחד דהמותרות שנקשרו יחד ה' ומשיחו ננתק אותם ונשליכה ממנו עבותימו דנשליך מהם העבותות שנארגו ונקשרו יחד דהיינו התורה והמצות שהם מקשרים לבות ישראל לאביהם שבשמים נשליך אותם מהם הרי להדי' דעיקר כוונתם יהי' לבטל את עם ישראל מקדושתם והתחברותם לה'

מלחמת גוג ומגוג היא מלחמה של האמונה שבה אומות העולם ינסו לנתק את עם ישראל מהקשר שלו לקב"ה כי יפת שכן באוהלי השם יש לו אמנה קרובה לאמונה של עם ישראל ולא כמו מצרים שבו יש הבדל עצום בן האמונות ולכן ינסו גוג ומגוג לנתק את עם ישראל מאמונתו .

ועוד יש דבר ייחודי במלחמת גוג ומגוג שזו נבואה שנסתתרה ממשה והנבואה הזאת באה על ידי אלדד ומידד שהתנבאו במחנה ולא במשכן כמו שאומר המלבי"ם במדבר פרשת בהעלותך פרק יא פסוק כו

וחז"ל אמרו שנבאו משה מת ויהושע מכניס ושנבאו נבואה עתידה על בוא גוג ומגוג באחרית הימים, שכ"ז לא היה אפשר אז לשום נביא לנבאות אחר שקבלו נבואתם מצנור של משה א"כ כל דבר שהעלים ה' ממשה לא יכול להעבירו דרך צנורו של משה לזולתו, וכשם שנעלם ממשה אז שלא יכנס לארץ כך נעלם מאתו ענין גוג ומגוג, שאם היה משה נכנס לארץ היה תקון העולם כמו שיהיה באחרית הימים ולא היה ענין גוג ומגוג וכל ענינם אלה כלל כמ"ש במק"א, ורק הם יכלו לנבאות נבואות אלה אחרי שקבלו נבואתם ממקור נפתח בפ"ע שלא באמצעות משה:

וניתן להבין שדברי המלבי"ם  שכל הנושא של אחרית הימים זה דבר מוסתר מאיתנו ויש בזה הרבה דעות כי היה זה דבר שנסתר ממשה והרי משה ידע את כל התורה כולה אבל אחרית הימים כמו גוג ומגוג נסתר ממנו  אבל הוא בכל זאת בתוך התורה כי אלדד ומידד התנבאו בו וצריך עיון על משמעות הדברים  

חג סוכות מה התפקיד של שבעים פרים ? מדוע עם ישראל צריך לכפר על אומות העולם ? מה ההדל בדין על המים בארץ ישראל לשאר המקומות ? כיצד ישתנה הדין באחרית הימים ? מה המיוחד במצרים ? ומדוע אסור היה לרדת למצרים לאחר יציאת מצרים ? ‏י"ד/תשרי/תשע"ז

בס"ד
חג סוכות מה התפקיד של שבעים פרים ? מדוע עם ישראל צריך לכפר על אומות העולם ? מה ההדל בדין על המים בארץ ישראל לשאר המקומות ? כיצד ישתנה הדין באחרית הימים ? מה המיוחד במצרים ? ומדוע אסור היה לרדת למצרים לאחר יציאת מצרים ? ‏י"ד/תשרי/תשע"ז

כתוב בהפטרה בזכריה פרק יד

(טז) וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְקֹוָ֣ק צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

(יז) וְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם:

(יח) וְאִם־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא־תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְקֹוָק֙ אֶת־ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

וצריך להבין מה השינוי באחרית הימים לעומת המצב לפני אחרית הימים מבחינת צורת  הדין בעם ישראל ואומות העולם ?

וצריך להבין את המהות של חג סוכות היום . בחג הסוכות מקריבים שבעים פרים ובתלמוד בבלי מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה - כנגד אומה יחידה 

ואומר רש"י במקום מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

שבעים פרים - פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני, כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג על המים.

וצריך להבין מדוע עם ישראל צריך לכפר על הגויים ? אנחנו יודעים שיש ערבות הדדית בתוך עם ישראל אבל לא שמענו על ערבות הדדית על הגויים .

כתוב בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז עמוד ב

מתיבי: עיני ה' אלהיך בה - עתים לטובה עתים לרעה. עתים לטובה כיצד? הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה, ופסקו להם גשמים מועטים, לסוף חזרו בהן. להוסיף עליהן - אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה. אלא הקדוש ברוך הוא מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן, הכל לפי הארץ. עתים לרעה כיצד? הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בראש השנה, ופסקו עליהן גשמים מרובין. לסוף חזרו בהן, לפחות מהן - אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה. אלא הקדוש ברוך הוא מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן.

הגמרא מדברת על הדין בארץ ישראל כי הפסוק מדבר רק על ארץ ישראל וכך אומר הפסוק בדברים פרק יא פסוק יב

אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה:

כלומר ארץ ישראל שבה יש השגחה פרטית על הארץ הדין נקבע על פי מעשיהם של עם ישראל כי הדין בארץ ישראל נגרר על ידי מעשיו של עם ישראל ומכאן צריך להבין שזה דין מיוחד רק בארץ ישראל . ומסברא צריך להגיד שדין של המים בכל העולם הוא לא דין על מעשיו רק של עם ישראל אלה דין הכולל את מעשיהם של הגויים . ולכן במקום שזה לא ארץ ישראל הדין הכללי של המים הוא שילוב של מעשיהם של עם ישראל והגויים . והיות שחלק מעם ישראל נמצא גם בארצות של אומות העולם עם ישראל צריך לכפר על אומות העולם כדי שהמים שירדו לא בארץ ישראל ירדו בצורה כזו שתועיל לאותם יהודים שנמצאים לא בארץ ישראל ולכן הכפרה של עם ישראל על אומות העולם נעשית כדי שעם ישראל שנמצא בגלות ולא בארץ ישראל יוכל להתקיים. ובזה מובן מה שאומר רש"י לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג על המים.

ואומות העולם שלא קיבלו עליהם 7 מצוות בני נוח והקב"ה "ויתר"  להם על המצוות בכל זאת נתן  להם הזדמנות נוספת לנסות אותם . הוא נתן להם את חג הסוכות לנסות אותם אבל הגויים על אף שידעו שזה ניסיון של הקב"ה בעטו בסוכה ויצאו . כלומר מצות הסוכות הוא הבדיקה של הקב"ה האם אומות העולם מוכנים לקבל עליהם את המצוות שהקב"ה נתן להם . והיות ולא קיבלו עליהם את המצוות הם לא יכולים לכפר על עצמם לפחות בנושא המים  ולכן רק עם ישראל יכול לכפר עליהם

ואומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה. ומי מצית אמרת הכי? והא אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב: אשר אנכי מצוך היום? היום לעשותם - ולא למחר לעשותם, היום לעשותם - ולא היום ליטול שכר! אלא, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו. ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה חסרון כיס. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו.

ולכן באחרית הימים קבלת מצות הקרבת קורבנות בסוכות על ידי אומות העולם תכניס אותם למצב שבו הם יוכלו לכפר על עצמם אבל כפי שאנחנו רואים בנביא כמו שכתוב בפסוק (טז) וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְקֹוָ֣ק צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

אבל מי שלא יעשה את הסוכות אומר הנביא (יז) וְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם:

כלומר צורת הדין תשתנה מי שלא יעשה את המצווה הוא ורק הוא יינזק כי לכאורה יהיה עליו לא רק השגחה כללית אלה השגחה יותר פרטית כמו שאומר מצודת דוד זכריה פרק יד פסוק יז

ולא עליהם - אז לא יהיה עליהם הגשם לגדל תבואתם וזהו על שבחג הסוכות נגזר גשמי שנה ועל שלא באו בו ימנע מהם הגשם:

כלומר לאחר קבלת מצוות סוכות שהיא הבחינה של קבלת המצוות על ידי אומות העולם הם יוכלו לכפר על עצמם ומידת הדין בהם תהיה פרטית ולא כללית כל אחד יקבל את מה שמגיע לו ולכן צריך להגיד מתוך סברא שאולי הקרבנות שעם ישראל היה מקריב כנגד אומות העולם באחרית הימים אומות העולם  יביאו אותם  ולא עם ישראל ועם ישראל יישאר רק עם פר אחד כנגד היום השמיני שהוא מיוחד לעם ישראל והקב"ה .

ואולי זה המשמעות המעשית של אגודה אחת שאנחנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים ואומר הרמב"ם סדר תפילות נוסח הברכות האמצעיות

ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם כו',

והדין של מצרים יהיה אחר כי בהם לא שייך הגשמים (יח) וְאִם־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא־תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְקֹוָק֙ אֶת־ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

כמו שאומר האבן עזרא זכריה פרק יד פסוק יח

(יח) ואם - הזכיר משפחת מצרים בעבור שלא ירד שם גשם לעולם כי היאור ישקה אדמתם ולא יחושו אם לא עליהם יהיה הגשם אף על פי שלא יחושו לעצירת הגשם מפני האור תבוא עליהם מגפת כל העמים:

אומר האבן עזרא שבמצרים לא שייך הדין של גשם ושם יש דין אחר שאם לא יקבלו עליהם את מצוות סוכות והקרבת קרבנות במקום עצירת גשמים שלא שייך בהם יהיה בהם מגפה . ואולי זה יכול להסביר מדוע אסור היה לעם ישראל לחזור למצרים כי שבעים הפרים שהקריבו עם ישראל היה שייך רק בכפרה על גשמים ולכן במצרים שלא שייך גשמים עם ישראל לא יכול לכפר על מצרים ולכן מצד הדין אסור היה לישראל לגור במצרים שבו לא ניתן על הכפרה של עם ישראל לשלוט בגשמים כמו כתוב בדברים פרק יז

(טז) רַק֘ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס וַֽיקֹוָק֙ אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֽוֹד: