שבועות האם הדת היהודית היא דת לאומית ? האם לאומיות זה חלק מהדת היהודית או משהו שזר לחלוטין לדת היהודית ? ומה הקשר לחג השבועות ? מה הקשר לרות שיש לה יחוס לבלק וממנו לעמלק ? מה הקשר לויכוח של אחאב עם אליהו הנביא ? האם אחאב היה מלך לאומי ? מה הקשר של עם ישראל לארץ ישראל ? מה המשמעות של ו "ְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ" ? היכן נמצא העתיד היחידי של עם ישראל ? ‏ה'/סיון/תש"פ

בס"ד
שבועות האם הדת היהודית היא דת לאומית ? האם לאומיות זה חלק מהדת היהודית או משהו שזר לחלוטין לדת היהודית ? ומה הקשר לחג השבועות ? מה הקשר לרות שיש לה יחוס לבלק וממנו לעמלק ? מה הקשר לויכוח של אחאב עם אליהו הנביא ? האם אחאב היה מלך לאומי ? מה הקשר של עם ישראל לארץ ישראל ? מה המשמעות של ו "ְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ" ? היכן נמצא העתיד היחידי של עם ישראל ? ‏ה'/סיון/תש"פ

וכך כתוב בויקיפדיה על לאומיות

לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי. גישה זו קשורה קשר הדוק למדינת הלאום ושאיפתה העליונה היא, בדרך-כלל קיומה של מדינה כהגשמתו של עיקרון זה שהיא זכות להגדרה עצמית. הלאומיות בעיקרה מובילה להתגבשות של קהילה סביב צביון וערכים חברתיים משותפים, עם זאת היא עלולה להוביל לשנאה ולגזענות כלפי מי שאינו חלק מן הקהילה, דוגמה לכך בהיסטוריה ניתן לראות בימי המפלגה הנאצית שדגלה בלאומיות גרמנית.

האם הקשר של עם ישראל לארץ ישראל הוא קשר לאומי או קשר שונה לחלוטין ? האם הלאומיות נמצאת בתוך הדת היהודית או היא סותרת לחלוטין את הדת היהודית ?

נתבונן במגילת רות בהתחלת ספר רות פרק א פסוק א - ג כתוב

(א) וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ שְׁפֹ֣ט הַשֹּׁפְטִ֔ים וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨לֶךְ אִ֜ישׁ מִבֵּ֧ית לֶ֣חֶם יְהוּדָ֗ה לָגוּר֙ בִּשְׂדֵ֣י מוֹאָ֔ב ה֥וּא וְאִשְׁתּ֖וֹ וּשְׁנֵ֥י בָנָֽיו:

(ב) וְשֵׁ֣ם הָאִ֣ישׁ אֱֽלִימֶ֡לֶךְ וְשֵׁם֩ אִשְׁתּ֨וֹ נָעֳמִ֜י וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙ אֶפְרָתִ֔ים מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וַיָּבֹ֥אוּ שְׂדֵי־מוֹאָ֖ב וַיִּֽהְיוּ־שָֽׁם:

(ג) וַיָּ֥מָת אֱלִימֶ֖לֶךְ אִ֣ישׁ נָעֳמִ֑י וַתִּשָּׁאֵ֥ר הִ֖יא וּשְׁנֵ֥י בָנֶֽיהָ:

כלומר יש יציאה של אלימלך למואב בגלל רעב שהיה בארץ . לכאורה זה מעשה לגיטימי כאשר קשה לך לחיות בארץ ישראל בגלל רעב אתה יוצא לחוץ לארץ כדי שתוכל להתקיים .

וכך פוסק הרמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה ט

אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין, במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר, אבל אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה פרוטה מן הכיס, יצא לכל מקום שימצא בו ריוח, ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום.

אבל הגמרא מבארת מה הדין של מי שיוצא להשתקע מחוץ לארץ ישראל חברותא מסכת בבא בתרא דף צא עמוד א

תנו רבנן: אין יוצאין מארץ ישראל לחוצה לארץ, גם אם יוקר המחיה בארץ ישראל גואה, לפי שביציאה לחוץ לארץ מפקיע האדם את עצמו מקיום המצוות התלויות בארץ, אלא אם כן עמדו סאתים חטים במחיר סלע, שהוא יוקר גבוה מאד, פי שנים מהמחיר הרגיל.⁽²⁰⁾אמר רבי שמעון: אימתי מותר לצאת לחוץ לארץ, בזמן שאינו מוצא חטים בשוק ליקח. אבל בזמן שמוצא ליקח, אז אפילו עמדה סאה בסלע, שהוא יוקר יותר גבוה מסאתיים בסלע, בכל זאת, לא יצא לחוץ לארץ.וכן היה רבי שמעון בן יוחאי אומר: אלימלך, בעלה של נעמי, וכן מחלון וכליון, בניו, גדולי הדור היו, ופרנסי הדור היו. ומפני מה נענשו, שמתו כולם בארץ מואב, ולא היו למחלון וכליון בנים? מפני שיצאו מארץ ישראל לחוצה לארץ. וזאת, על אף שיצאו מחמת הרעב.שנאמר⁽²¹⁾ [במגילת רות, א] בתיאור חזרתה של נעמי משדה מואב לבית לחם: "ותהם כל העיר עליהן, ותאמרנה: הזאת נעמי!? "ומבארת הגמרא: מאי "הזאת נעמי!? "אמר רבי יצחק: אמרו "חזיתם נעמי, שיצאת מארץ לחוצה לארץ, מה עלתה לה!? ", שאין בידה כלום.⁽²²⁾

כלומר הקשר של עם ישראל לארץ ישראל הוא לא קשר של לאומיות כי גם מחלון וכליון שהיו גדולי דור לא ויתרו על ארץ ישראל וגם לא הפכו את עצמם למואבים הם נשארו עם זהות יהודית עובדה שהם נחשבו לגדולי הדור ובכל מקרה הגמרא אומרת שהם מתו כי עזבו את הארץ כי חלק מהותי מהמצוות של יהודי קשורים לארץ ישראל כאשר צרפתי נולד בצרפת הוא צרפתי וכאשר הוא נוסע לארץ אחרת בגלל פרנסה הוא גם נחשב לצרפתי . ההגדרה העצמית שלו שהוא שייך לעם הצרפתי אבל יהודי שנולד בארץ ישראל ונוסע לחוץ לארץ וגם שם הוא עושה את כל המצוות יש עליו ביקורת כזו עד שהוא נמצא בדין של מיתה בידי שמיים כמו מחלון וכליון (ואלי הדין הזה קשור להיותם גדולי הדור שהקב"ה מדקדק במעשיהם ) .   ובו נראה מה דינו של יהודי שנולד בארץ וחי בארץ ומזדהה עם היותו שייך לארץ ישראל אבל הוא לא מקיים את מצוות התורה ? אומרת התורה ויקרא פרשת אחרי מות פרק יח פסוק כז - כח

(כז) כִּ֚י אֶת־כָּל־הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ:

(כח) וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם:

כלומר הארץ מקיאה את מי שלא שומר מצוות והוא נמצא בארץ ישראל ומצד שני יש מיתה בידי שמיים לאותם אלו ( לפחות מה שראינו אצל גדולי עולם ) כאשר הם עוזבים את ארץ ישראל גם כאשר קשה לנם בארץ . אז מה הקשר האמיתי שלנו לארץ ישראל ?

בפרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק כד

ר' שמעון אומ' קרא הב"ה לשבעים מלאכים הסובבים את כסא מלכותו ואמר להם הב"ה באו ונרד ונבלל את שבעים גוים ואת שבעים לשונות, ומניין שאמ' להם, שנ' הבה נרדה, הבה ארדה אין כתיב כאן אלא הבה נרדה, והפילו גורלות ביניהם, שנ' בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, ונפל גורלו של הב"ה על אברהם ועל זרעו, שנ' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, אמ' הב"ה חבל וגורל שנפל עלי שרתה נפשי בו שנ' חבלים נפלו לי בנעימים

נבחן את משמעות מה שנאמר פה . הקדוש ברוך הוא יורד עם המלאכים לארץ כדי לדון את דור הפלגה ומחליט לחלק אותם לשבעים ואחד אומות .הוא עושה גורל איזה אומה תהיה תחת איזה מלאך ומכניס את עצמו גם בגורל . לכאורה יש כאן  הסתכלות שוויונית בין הקב"ה לבין המלאכים והקב"ה מקבל חלק אחד מתוך 71 חלקים  הוא מקבל את עם ישראל וארץ ישראל לשליטה שלו . ולמה עם ישראל נפל בגורל של הקב"ה ?

אומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

אמר רב אושעיא משמיה דרב: אדם הראשון גופו מבבל וראשו מארץ ישראל, ואבריו משאר ארצות.  

ואומר רש"י מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

וראשו מארץ ישראל - שהיא גבוהה וחשובה מכל הארצות.

וצריך להגיד כשחילק הקב"ה את העולם לאומות ע"י הגורל ונקבע לכל אומה ואומה את החלק שלה בעולם לפי התפקיד  שלה . לכל איבר של האדם הראשון מתאים מקום מסוים בעולם ולכן עם ישראל שהוא העם הנבחר קבל את ארץ ישראל הוא החלק שקשור לראש של האדם הראשון ולכן מתאים לו ארץ ישראל.

כלומר הקשר של עם ישראל לעם ישראל זה קשר שקשור למהות העולם ולתורה שהעולם נברא כאשר הקב"ה הסתכל בתורה . אין קשר אפילו קלוש לנושא לאומיות . מי שמקיים את מצוות התורה מקומו העקרוני בארץ ישראל מי שלא מקיים את המצוות מקומו לא בארץ ישראל כי הארץ תקיא אותו (יש סיבות למה הקב"ה הוציא את עם ישראל לגלות ולמה כיום כאשר אנחנו נמצאים בגלות ויש לנו תפקיד גם בארצת אחרות אבל  כאן לא המקום להידרש לזה )

וזה בדיוק הויכוח בן אחאב לאליהו

מלכים א פרק יח פסוק יז - יח

(יז) וַיְהִ֛י כִּרְא֥וֹת אַחְאָ֖ב אֶת־אֵלִיָּ֑הוּ וַיֹּ֤אמֶר אַחְאָב֙ אֵלָ֔יו הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה עֹכֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל:

(יח) וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א עָכַ֙רְתִּי֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י אִם־אַתָּ֖ה וּבֵ֣ית אָבִ֑יךָ בַּֽעֲזָבְכֶם֙ אֶת־מִצְוֹ֣ת יְקֹוָ֔ק וַתֵּ֖לֶךְ אַחֲרֵ֛י הַבְּעָלִֽים:

אומר המלבי"ם מלכים א פרק יח פסוק יח

(יח) לא עכרתי. כי בעברם על מצות ה' לעבוד אלהים אחרים אינם ישראל רק כגויי הארצות, ולא עכרתי את ישראל. אבל אתה ובית אביך בעזבכם את מצות ה', עכרתם את ישראל, כי בזה היו כגוים, וכן הפסקת הטל ומטר גזרתי בחטאם כי כן ראוי להם, ואתה הגורם:

אחאב היה מלך לאומי שהאשים את אליהו הנביא שהוא עוכר ישראל כי הוא פוגע במי שנמצא בארץ ישראל כאשר אחאב רוצה לנתק את הקשר בן המצוות לישיבה בארץ ישראל . אומר לו אליהו הנביא אתה טועה לחלוטין מי שלא מקיים מצוות בארץ ישראל הוא כמו גוי והשפע של ארץ ישראל לא שייך לגויים כי אם ליהודים המקימים את מצוות התורה .

עם ישראל גורלו נמצא אך ורק בקיום המצוות שלו לא בדבר אחר . לא בהשקפה לאומית כזו או אחרת אך ורק בקיום המצוות וכך נלמד בתגובתו של רבן יוחנן בן זכאי כאשר פגש את בתו של נקדימון

חברותא מסכת כתובות דף סו עמוד ב

תנו רבנן: מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור, והיה יוצא מירושלים, והיו תלמידיו מהלכין אחריו.ראה ריבה [אשה חשובה] אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים.כיון שראתה אותו, נתעטפה בשערה, ועמדה לפניו, אמרה לו: רבי, פרנסני!אמר לה: בתי, מי את?אמרה לו: בת נקדימון בן גוריון אני.אמר לה: בתי, ממון של בית אביך היכן הלך?אמרה לו: רבי, לא כדין מתלין מתלא בירושלים [וכי לא כך היו מושלים משל בירושלים], מלח ממון - חסר [כלומר, הרוצה לשמור על ממונו, כשם שמלח שומר על המאכל, יחסר מממונו לצדקה].ואמרי לה, ויש אומרים, "חסד" [שיעשה עמו גמילות חסדים⁽²⁹⁾]?!והם לא עשו חסד, ולכן אבד ממונם.

אמר לה: ושל בית חמיך, היכן הוא?אמרה לו: בא זה ואיבד את זה לפי שנתערב בו.אמרה לו, רבי, האם זכור אתה כשחתמת על כתובתי?אמר להן לתלמידיו: זכור אני כשחתמתי על כתובתה של זו, והייתי קורא בה אלף אלפים [מליון] דינרי זהב מבית אביה, חוץ משל חמיה.בכה רבן יוחנן בן זכאי, ואמר, אשריכם ישראל!⁽³⁰⁾ בזמן שעושין רצונו של מקום, אין כל אומה ולשון שולטת בהם. ובזמן שאין עושין רצונו של מקום, מוסרן ביד אומה שפלה. ולא ביד אומה שפלה, אלא ביד בהמתן של אומה שפלה⁽³¹⁾.

זה היסוד של היהדות ושל קיום העם היהודי . הקיום שלו הוא רק בקיום המצוות וכאשר הוא מקיים את המצוות מקומו בארץ ישראל ולא בגלות . כל דבר אחר והשקפה אחרת זרה ליהדות בטח הרצון להכניס לתוך היהדות השקפה  זרה של לאומיות  וקל וחומר בנו של קל וחומר לאומיות חילונית שמנתקת את הקשר של היהודי מהתורה וקושרת אותו באופן זר לארץ ישראל .

ורות תוכיח את זה לחלוטין וזה הקשר שלה למתן תורה

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קה עמוד ב

שבשכר ארבעים ושתים קרבנות שהקריב בלק זכה ויצאה ממנו רות. אמר רבי יוסי בר הונא: רות בתו של עגלון, בן בנו של בלק מלך מואב היתה

רות קשורה לבלק שהוא ובלעם חלק מעמלק האוייב הגדול ביותר של העם היהודי . עמלק שכאשר  יש לו זכר בעולם כשאו של הקב"ה לא שלם .  

ואותה רות שנדבקת לעם היהודי ולתורה  בכל מצב ובכל תנאי ממנה יוצא המלכות של עם ישראל אפילו שיש לה יחוס לצד של עמלק כי העם היהודי שייך למי שמקבל עליו את התורה בכל מצב וכל תנאי ומקיים את מצוות השם . זה העבר של העם היהודי וזה העתיד היחידי של עם ישראל ולא שום רעיון חיצוני זר לחלוטין להשקפה היהודית

רות פרק א פסוק טז

(טז) וַתֹּ֤אמֶר רוּת֙ אַל־תִּפְגְּעִי־בִ֔י לְעָזְבֵ֖ךְ לָשׁ֣וּב מֵאַחֲרָ֑יִךְ כִּ֠י אֶל־אֲשֶׁ֨ר תֵּלְכִ֜י אֵלֵ֗ךְ וּבַאֲשֶׁ֤ר תָּלִ֙ינִי֙ אָלִ֔ין עַמֵּ֣ךְ עַמִּ֔י וֵאלֹהַ֖יִךְ אֱלֹהָֽי:

 

 

פרשת במדבר למה התורה מקדישה מקום נרחב לחלוקה למחנות ולדגלים ? האם החלוקה למחנות ודגלים היא חלוקה טכנית או מהותית ? האם גם בשמים יש חלוקה לדגלים ? למה עם ישראל מחולק ל 5 מחנות ? מה הקשר לחלוקה ל 5 חומשים ? מה הקשר לציצית ותפילין ? האם 4 כנפות של הציצית והתפילין זה 5 מחנות ? מה הקשר של החלוקה למחנות ולדגלים ללימוד תורה ? מה הקשר ללימוד בחברותא ? למה כל אחד מעם ישראל מהותי להבנת התורה ? מה הקשר למחלוקת בית שמאי לבית הילל ? מה הקשר לאלו ואלו דברי אלוקים חיים ? ‏כ"ח/אייר/תש"פ

בס"ד
פרשת במדבר למה התורה מקדישה מקום נרחב לחלוקה למחנות ולדגלים ? האם החלוקה למחנות ודגלים היא חלוקה טכנית או מהותית ? האם גם בשמים יש חלוקה לדגלים ? למה עם ישראל מחולק ל 5 מחנות ? מה הקשר לחלוקה ל 5 חומשים ? מה הקשר לציצית ותפילין ? האם 4 כנפות של הציצית והתפילין זה 5 מחנות ? מה הקשר של החלוקה למחנות ולדגלים ללימוד תורה ? מה הקשר ללימוד בחברותא ? למה כל אחד מעם ישראל מהותי להבנת התורה ? מה הקשר למחלוקת בית שמאי לבית הילל ? מה הקשר לאלו ואלו דברי אלוקים חיים ? ‏כ"ח/אייר/תש"פ

כתוב במדבר פרשת במדבר פרק א פסוק נב - נג

(נב) וְחָנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֧ישׁ עַֽל־מַחֲנֵה֛וּ וְאִ֥ישׁ עַל־דִּגְל֖וֹ לְצִבְאֹתָֽם:

(נג) וְהַלְוִיִּ֞ם יַחֲנ֤וּ סָבִיב֙ לְמִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה קֶ֔צֶף עַל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמְרוּ֙ הַלְוִיִּ֔ם אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֽוּת:

ורש"י כותב במקום במדבר פרשת במדבר פרק א פסוק נב

(נב) ואיש על דגלו - כמו שהדגלים סדורים בספר זה, שלשה שבטים לכל דגל:

וכן כתוב בהמשך במדבר פרשת במדבר פרק ב פסוק א - ב

(א) וַיְדַבֵּ֣ר יְקֹוָ֔ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:

(ב) אִ֣ישׁ עַל־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד יַחֲנֽוּ:

וצריך להבין מהו העניין של הדגלים שהתורה חוזרת עליו ומקדישה לו פרק לא קטן לחלק את עם ישראל לשבטים ולמחנות ולדגלים .

וכדי שנבין למה יש חלוקה לדגלים ולמחנות נראה את דברי רש"י במדבר פרשת במדבר פרק ב פסוק ב

(ב) באתת - כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו.ת צבעו של זה לא כצבעו של זה, צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן, ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו. דבר אחר באותות לבית אבותם באות שמסר להם יעקב אביהםא כשנשאוהו ממצרים, שנאמר (בראשית נ, יב) ויעשו בניו לו כן כאשר צום, יהודה ויששכר וזבולן ישאוהו מן המזרח, וראובן ושמעון וגד מן הדרום וכו', כדאיתא בתנחומא [במדבר יב] בפרשה זו:

ואומר השפתי חכמים במדבר פרשת במדבר פרק ב פסוק ב אות א

א פירוש ולפי זה צריך לומר דגל לשון קביצה כמו ודגלו עלי אהבה כלומר וכל דגל היה גבי קביצתו. מצאתי:

החלוקה של עם ישראל למחנות ולדגלים היא חלוקה מהותית של עם ישראל . זה לא חלוקה שרירותית ל 5 מחנות . כל חלק מעם ישראל יש לו מהות ותוכן שונה . אותה שונות היא מהותית ומלמדת שכל אחד מעם ישראל שייך לשבט מסוים וכל 3 שבטים שייכים לדגל אחד . זה לא חלוקה שרירותית זה חלוקה מהותית . והחלוקה הזאת היא אותה חלוקה שמהותה ומקורה בחלוקה הרוחנית של העולם למחנות שונים לאומות שונות  ולדגלים שונים .וכך נראה שניתן להבין מהמדרש במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ב סימן ג

ד"א הביאני אל בית היין בשעה שנגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים שנאמר (תהלים סח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן והיו כולם עשוים דגלים דגלים שנאמר (שיר /השירים/ ה) דגול מרבבה כיון שראו אותן ישראל שהם עשוים דגלים דגלים התחילו מתאוים לדגלים אמרו אלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן לכך נאמר (שם /שיר השירים/ ב) הביאני אל בית היין זה סיני שנתנה בו התורה שנמשלה ביין (משלי ט) ושתו ביין מסכתי הוי אל בית היין זה סיני ודגלו עלי אהבה אמרו אילולי הוא מגדיל עלי אהבה וכן הוא אומר נרננה בישועתך וגו' אמר להם הקדוש ברוך הוא מה נתאויתם לעשות דגלים חייכם שאני ממלא משאלותיכם (תהלים כ) ימלא ה' כל משאלותיך מיד הודיע הקדוש ברוך הוא אותם לישראל ואמר למשה לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו.

כלומר החלוקה בשמים של מלאכי השרת היא חלוקה לדגלים דגלים כל אחד מלמד על מהות אחרת ועל ייחודיות שונה . עם ישראל שראה במעמד הר סיני את מהותו של העולם וראה את החלוקה של מלאכי השרת לדגלים דגלים רצה להדמות לאותו החלוקה והקב"ה אכן חילק אותם למחנות מחנות דגלים דגלים .

וכדי להבין את זה לעומק צריך להבין שעם ישראל קיבל את התורה שהיא מהותו של עם ישראל . וכמו שיש חלוקה של התורה ל 5 חלקים כלומר חמישה חומשי תורה כך עם ישראל מחולק ל 5 מחנות .

4 מחנות עם 4 דגלים ואת מחנה לויים וכוהנים שהמשכן וקודש הקודשים הוא  המחנה שלהם .  

מחנה  יהודה שהוא יהודה יששכר זבולון  דגל מחנה ראובן  שמעון גד   דגל מחנה אפרים מנשה בנימין דגל מחנה דן  אשר נפתלי . ומחנה לווים המחנה החמישי . וכך כותב השפת אמת במדבר פרשת במדבר שנה תרלו

במדרש נרננה כו' ובשם אלקינו נדגול כו'. דכתיב במספר שמות. פי' שיש לכל א' מישראל שם מיוחד. שמעתי מפי אא"ז ז"ל בשם הזוה"ק בפ' שמות כי יש לכל איש ישראל אות מיוחד בתורה כמ"ש ס' רבוא אותיות בתורה וס"ר נפשות בישראל כו'. וכל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא. וע"ז כ' כל הנקרא בשמי ולכבודי כו' שבנ"י נקראו בשמו ית' ולכן מוטל עלינו להרבות כבודו ית'. וזהו הפקידה במספר שמות שהוכן כל אחד מישראל על משמרתו להתדבק בשורש השייך לו. ולכן אח"ז הדגלים כמ"ש במדרש שנתאוו לדגלים כמלאכי השרת. פי' המלאך אין בו שום דבר נפרד וכולו מורה על שליחותו וכבוד קונו. כמו כן בנ"י כיון שהכירו כ"א מעמדו נתאוו לדגלים שיהיו מצוינים לשמו ית':

כלומר החלוקה של עם ישראל למחנות ולדגלים זה חלוקה מהותית חלוקה המשקפת את החלוקה של התורה ל 5 חלקים . כל אחד שייך במהותו לחלק אחר עם מהות שונה . כלומר מצד אחד כל אחד שייך לדגל אחר למחנה אחר אבל כולם שייכים לאותו תורה שהיא אחת . ולכן כל אחד ואחד מעם ישראל שהוא אות מספר התורה הוא חלק חיוני ומהותי מעם ישראל ובלעדיו חסר חלק מהתורה וידוע שחסרון באות  אחת פוסלת את התורה כולה .

החיבור בן החלקים השונים של עם ישראל הוא חיוני בגדר של "ודגלו עלי אהבה". וכך אומרת הגמרא

בחברותא מסכת שבת דף סג עמוד א

אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש: שני תלמידי חכמים המקשיבים זה לזה בהלכה, הקדוש ברוך הוא שומע לקולן. שנאמר: "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמעיני". ודרשינן: גנים - אלו בתי מדרשות. וכאשר בהם חברים מקשיבים - שומע ה' לקולם.ואם אין עושין כן, שאינם מקשיבין זה לזה בהלכה, גורמין במעשיהם הרעים לשכינה שתסתלק מישראל. שנאמר מיד אחר כך "ברח דודי ודמה" וגו'.אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש: שני תלמידי חכמים המדגילים זה לזה בהלכה - הנאספים יחדיו ללמוד כשאין להם רב, הקדוש ברוך הוא אוהבן. שנאמר "ודגלו עלי אהבה".

אמר רבא: והוא דידעי אותם תלמידי חכמים צורתא דשמעתא שלמדו מרבם שורשי הדברים.והוא דלית להו רבה במתא למיגמר מיניה שאין רב בעירם ללמוד ממנו, ואז משובחים מעשיהם שלומדים יחד ללא רב.

ואומר רש"י מסכת שבת דף סג עמוד א

המדגילים - מאספין זה את זה, ואומרים: בא ונלמוד ונבין בין שנינו, הואיל ואין לנו רב ללמדנו.

כלומר הלימוד של התורה הוא לימוד משותף . לימוד בחברותא ולא ביחיד כי מהות התורה זה חיבור בן המחנות השונים והדגלים השונים . כל אחד מביא ראיה אחרת ראיה מזווית שונה הנובעת מפנימיות שהיא שונה מאחד לשני ואותו לימוד משותף מביא את האמת . לכל אמת יש זוויות שונות כל אחד מביא את ההבנה הנובעת מנקודת מהות שונה ולכן יש לכל אחד ראיה שונה מהשני . ולכן התורה האמיתית היא חיבור של כל נקודות הראיה השונות למהות שלמה אחת שהיא האמת . בדיוק כמו לראות תמונה תלת ממדית מזוויות שונות . כל זווית נותנת תמונה שונה אבל סה"כ כל התמונות נותן לנו את הדבר האמיתי .

וכך ניתן להבין מדברי השל"ה הקדוש שער האותיות אות חי"ת - חבר טוב

ה. עוד יש חלק שני בחברת תלמידים, שכל אחד חסר ידיעה, ומכח התחברות ירצו לבוא להבנת הדבר ולידיעתו. ועל זה אמרו שם (שבת סג א) אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש, שני תלמידי חכמים המקשיבים זה לזה בהלכה, הקדוש ברוך הוא שומע לקולן, שנאמר (שיר השירים ח, יג) 'היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך' וכו'. ופירש רש"י, המקשיבים, מלמדים זה את זה ומבינים זה את זה [וכו']. בגנים, בתי מדרשות, עד כאן. עוד שם, אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש, שני תלמידי חכמים המדגילים זה לזה בהלכה, הקדוש ברוך הוא אוהבן, שנאמר (שם ב, ד) 'ודגלו עלי אהבה'. אמר רבא, והוא דידעי צורתא דשמעתא, והוא דלית להו רבה במתא למיגמר מיניה, עד כאן. פירש רש"י, המדגילים, מאספין זה את זה, ואומרים בוא ונלמוד ונבין בין שנינו, הואיל ואין לנו רב ללמדנו. צורתא, שורש הדבר קצת למדו מרבם, עכ"ל. וענין המדגילים, שתמיד יאספו ויתאספו עד שיבינו הפשט, ואחר כך יהיו מוסיפים והולכים, וה' אתם.

וזה בדיוק המהות של הויכוח בתלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד ב

אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי.

בית הילל ובית שמאי שיכים למחנה אחר בית הילל היו נוחים ועלובים כי באו מדגל שונה מאשר בית שמאי כל אחד הביא את הזוית המיוחדת שלו . באופן זמני נקבעה ההלכה כמו בית הילל אבל לעתיד לבוא ההלכה כמו בית שמאי

וכך אומר האמת ליעקב ויקרא פרשת אמור פרק כא פסוק ב

ונבין לפ"ז מה דאיתא בספרי קבלה דלעתיד לבוא תיפסק ההלכה כבית שמאי, והיינו משום דרק בעולמנו צריכים אנו להתחשב עם האמת הנראית לרוב בני אדם, אבל לעתיד לבוא שאז תתגלה האמת האמיתית בודאי תהיה ההלכה כב"ש, ודו"ק.

וכן החלוקה של ציצית ל 4 חלקים וחלק נוסף זה התפילין לומר 5 מחנות מראה על המהות של החלוקה של עם ישראל למחנות שונים ודגלים שונים . חלוקה שהיא חלוקה של אחדות ואמת ולא חס וחלילה חלוקה של פירוד .

וכך אומר השפת אמת במדבר פרשת במדבר שנה תרמג

ובמדרש יסובבנהו בדגלים יבוננהו בתורה כו'. הענין דיש ב' בחי' בעבודת האדם בפנימיות ובכח השפעה הבאה משמים כענין נשמה יתירה בשבת שע"ז נאמר ג"כ פורס סוכת שלום עלינו. וכמו כן יש מזה בכל יום בחי' ציצית ותפילין. נרננה בישועתך הרמז על תפילין שמביא שמחה כמ"ש בגמ' תפילין קמנחנא שהוא השגת הדעת במוח האדם. ובשם אלקינו נדגול הוא הטלית וציצית שהוא רמז להדגלים בד' כנפות. בכל כנף ג' חוטין. הרומזין על י"ב מיני השפעות היורדין משמים בחי' י"ב שבטים כמ"ש במ"א שזה רמז הי"ב בקשות שבתפילת שמ"ע. ועליהם חוט של תכלת שהוא רומז לכסא הכבוד כענין שכ' עומד על שנים עשר בקר והים עליהם כו'. ועל ב' אלו אומרים הראנו ה' חסדך כי הטלית הוא בחי' חסד יסובבנהו והוא בחי' מקיף רק וראיתם אותו. וישעך תתן לנו ממש הוא בחינת התפילין שכתוב בהם וקשרתם שהיא הארה הנכנסת בנו ממש כנ"ל:

ונשאלת  השאלה למה בזמנו של משה לא היה ויכוח על ההלכה והיא התחילה רק בימי אבלו של משה ? וצריך להגיד שעם ישראל בזמנו של משה יכול היה להסתמך על דרגתו של משה שהוא דרגה של אספקלריא המאירה ששם האמת והתורה נמצאת בראיה מלאה ורב ממדית אבל כאשר משה מת עם ישראל נשאר בדרגתו בו אין אף אחד שהגיע לדרגתו של משה וסה"כ זווית הראיה של עם ישראל יכול לחתור להבין את האמת ואין לאף אחד את היכולת האמיתית לעשות את זה לבד . זה בדיוק הדרגה השונה של משה רבנו משאר עם ישראל . המסע שלנו של עם ישראל להגיע לדרגתו של משה שבו התורה תהיה אצלנו כאמת מכל הזויות האפשריות כלומר להגיע לדרגה של אספקלריא  מאירה ואז יוכל כל אחד ואחד לראות את התורה מכל הזוויות השונות ולא מתוך זווית ראיה מצומצמת . אבל ברור לי שגם בעולם האמת יהיו  דרגות שונות של ראיה כי כל אחד יוכל להשיג  את מה שהוא עמל בו .

 

 

פרשת בהר בחוקתי מה קורה כאשר לא שומרים את חוקות התורה ? מה הדבר הראשון שכתוב בתורה שקורה ? מהי בהלה ? מהי שחפת ? מה ההבדל בן קורונה לשחפת ? מה הקשר בן מחלות למוביליי ? מהו השוה בין דור המבול לדור הפלגה לדור "המדע" בעולם המודרני ? האם האדם לאורך ההיסטוריה הצליח להתגבר על התנאי של קיום העולם בקיום התורה ? מה מלמדת אותנו הבהלה של הקורונה ? מה הקשר של כל זה לשמיטה ? מהו הניסיון שלנו בעולם הזה ? ‏כ"א/אייר/תש"פ

בס"ד
פרשת בהר בחוקתי מה קורה כאשר לא שומרים את חוקות התורה ? מה הדבר הראשון שכתוב בתורה שקורה ? מהי בהלה ? מהי שחפת ? מה ההבדל בן קורונה לשחפת ? מה הקשר בן מחלות למוביליי ? מהו השוה בין דור המבול לדור הפלגה לדור "המדע" בעולם המודרני ? האם האדם לאורך ההיסטוריה הצליח להתגבר על התנאי של קיום העולם  בקיום התורה  ? מה מלמדת  אותנו הבהלה של הקורונה ? מה הקשר של כל זה לשמיטה ? מהו הניסיון שלנו בעולם הזה ? ‏כ"א/אייר/תש"פ
ויקרא פרשת בחקותי פרק כו פסוק יד - טז

(יד) וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַמִּצְוֹ֖ת הָאֵֽלֶּה:

(טו) וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי:

(טז) אַף־אֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂה־זֹּ֣את לָכֶ֗ם וְהִפְקַדְתִּ֨י עֲלֵיכֶ֤ם בֶּֽהָלָה֙ אֶת־הַשַּׁחֶ֣פֶת וְאֶת־הַקַּדַּ֔חַת מְכַלּ֥וֹת עֵינַ֖יִם וּמְדִיבֹ֣ת נָ֑פֶשׁ וּזְרַעְתֶּ֤ם לָרִיק֙ זַרְעֲכֶ֔ם וַאֲכָלֻ֖הוּ אֹיְבֵיכֶֽם:

הדבר הראשון שהתורה כותבת כשעם ישראל לא שומר על חוקי התורה זה בהלה ומיד אחרי זה את השחפת . וכך אומר המדרש הגדול ויקרא פרשת בחקותי פרק כו פסוק טז

והפקדתי עליכם. שיהיו המכות פוקדות אתכם מזו לזו עד שהראשונה פקודה אצלכם אביא אחרת ואסמכנה לה.

בהלה. מכה המבהלת את הבריות ואיזו זו מכת מותן.

את השחפת. יש לך אדם שהוא חולה ומוטל במטה אבל בשרו שמור עליו ת"ל את השחפת, מלמד שהוא נשחף. או עתים שהוא נשחף אבל נח ואינו מקדיח, ת"ל ואת הקדחת מלמד שהוא מקדיח. או עתים שהוא מקדיח אבל סבור בעצמו שיחיה ת"ל מכלות עינים. או אינו סבור בעצמו שיחיה אבל אחרים סבורין בו שיחיה ת"ל ומדיבת נפש.

וכך כתוב על מחלת השחפת בויקיפדיה :

"שחפת (באנגלית: Tuberculosis או TB) היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג Mycobacterium, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis. הפגיעה האופיינית לשחפת היא בריאות, אך היא יכולה להשפיע גם על חלקים אחרים בגוף. המחלה נישאת באוויר וההדבקה מאדם לאדם נגרמת באמצעות שיעול של אדם חולה. המחלה נודעת בכינויה - "המוות הלבן".

שחפת היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר למוות בכל הגילאים ברחבי העולם. מספר מקרי המוות בעולם (בשל מחלות זיהומיות) כתוצאה ממחלה זו הוא במקום השני (אחרי איידס) למספר מקרי המוות מזיהום. כ-95% מהמקרים בעולם שאובחנו כהדבקות בשחפת וכמוות כתוצאה ממנה היו במדינות העולם השלישי.

כשליש מאוכלוסיית העולם נגועה בשחפת, ובכל שנה נדבקים כ-1% מהאוכלוסייה.[1] ב-2016 היו בעולם יותר מ-10 מיליון מקרים של שחפת פעילה, שהובילו ל-1.3 מיליון מקרי מוות.[2] במקרה אחד למאה ממקרים אלו, מדובר בשחפת שעמידה לכל סוגי האנטיביוטיקה.

על פי הספרות שלפני עידן האנטיביוטיקה נגד שחפת, המחלה הובילה ל-50% מקרי מוות בחולים בלתי מטופלים. כיום, בעולם המערבי, אחוז מקרי המוות מ"שחפת שאינה עמידה לאנטיביוטיקה" נמוך ביותר, ועומד על 0.3 ל-100,000 חולים. במקרים של שחפת עמידה לאנטיביוטיקה, שיעור מקרי המוות הוא מעל 70%."

כלומר הפגיעה העיקרית של השחפת זה בריאות . האדם על ידי מדע הרפואה הצליח על ידי אנטיביוטיקה למגר את המחלה . רק במקרים של שחפת שעמידה לאנטיביוטיקה אחוז המתים הוא קרוב ל 70 אחוז . כלומר האדם באמצעים שלו הצליח להתמודד מול השחפת . לפי דברי התורה השחפת באה לגרום לאדם בהלה ולמה צריך לגרום לאדם בהלה ? כדי להזהיר אותו שהוא לא עושה מה שהוא צריך לעשות . הקב"ה מפעיל איזה אמצעי אזעקה כדי למשוך את תשומת הלב של האדם שהדרך שלו לא נכונה . זה בדיוק כמו מערכת מוביליי . מי שנסע פעם עם מערכת מוביליי יודע כמה זה מעצבן כל הצפצופים שמתריעים בפניך שאתה נמצא במצב לא נכון ולפעמים במצב של סכנה . זה אומנם מעצבן אבל יכול להציל לך את החיים במקרים שאתה לא שם לב לדרך ולתנועה ותשומת הלב שלך לא נמצאת בנסיעה .

וזה מה שכתוב על מוביליי בויקיפדיה :

מובילאיי טכנולוגיות ראיה בע"מ (MobilEye Vision Technologies), המוכרת במותג מובילאיי, היא חברת טכנולוגיה העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS), המבוססות על טכנולוגיות עיבוד תמונה. המערכת, אשר כוללת מצלמה אחת בלבד, מתריעה בזמן אמת מפני מגוון סכנות התנגשות, סטיית הרכב מנתיב נסיעתו, מזהה הולכי רגל, רוכבי אופניים ואופנועים, ומזהה תמרורי מהירות. פונקציות אלה משמשות כמעין "עין שלישית" עבור הנהג, מקטינה את הסיכוי לתאונות דרכים ומהוות תשתית לפיתוח רכב אוטונומי.

כלומר אותם מחלות שבאות על האדם הם הצפצוף של "המוביליי " שהקב"ה התקין בגוף שלנו ובא לשדר לנו שאנחנו לא בדרך הנכונה . בעולם שלם אין דבר כזה בהלה ואין דבר כזה מחלה . בהלה יש בעולם לא שלם בעולם שמתנהל לא נכון . כאשר יש תקלה במנוע של המכונית מתחיל לעלות עשן ולפני כן נורית ההזהרה האדומה . בעולם שהאדם לא הולך בדרך התורה הבהלה מגיעה כי העולם מתקלקל .

וכך כותב האור החיים ויקרא פרשת בחקותי פרק כו פסוק טז

והמעלה הג' כי דברי תורה משמחי לב דכתיב (תהלים י"ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב, וכתיב (שם צ"ז) ולישרי לב שמחה, וכנגד ג' מעלות אלו אמר ה' עונש מכוון לעוזבי ה', כנגד מה שמאנו לעסוק בתורה שהיא אש הקדושה יפקיד ה' עליהם שחפת וקדחת, גם הזכיר בהלה שהוא הפך המושג מעסק התורה שהוא ישוב השכל והתכוננות הדעת, וכנגד מאור עינים אמר מכלות עינים, וכנגד שמחת הלב אמר ודאבון נפש, ואמר וזרעתם לריק כנגד הצלחת העולם הזה:

האדם בכל מצב כשהוא לא  מוכן לקבל את התורה ומנסה בכל דרך להתחמק מהמשמעות שהעולם נברא על ידי בורא עולם יש מנגנון בעולם שנועד התריע ולהזהיר את האדם . כבר בתחילת בריאת העולם האדם ניסה להתחמק מהמשמעות  שיש בורא לעולם והעולם נברא לפי התורה ,והתורה היא תנאי לקיום העולם . הקדוש ברוך הוא ברא  את האדם מן האדמה ובעצם העולם כולו היה מעשה אחד , האדם משפיע על העולם והעולם משתנה לפי מעשיו של האדם . האדם הראשון  וכל העולם לפני דור המבול יכלו לראות בצורה מוחשית כיצד המעשים שלהם משפיעים על העולם , על האדמה , על החיות

וכתוב מפורש בבראשית פרק ו

(יא) וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס

ואומר  רש"י בראשית פרשת נח פרק ו פסוק יב

 (יב) כי השחית כל בשר - אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן:

את הארץ - כמו מן הארץ, ודומה לו (שמות ט כט) כצאתי את העיר, מן העיר, (מ"א טו כג) חלה את רגליו, מן רגליו. דבר אחר את הארץ עם הארץ, שאף שלשה טפחים של עומק המחרישה נמוחו ונטשטשו:

ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

יא) ותשחת הארץ. בכל מקום שהאדם חוטא לוקה הארץ, משל לבן שחטא מלקין אומנתו תחתיו, כשם שנאמר באדם הראשון ובקין: לפני האלהים. כסבורין היו שאין הקדוש ברוך הוא מכיר מעשיהם, והכתוב מעיד לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו (איוב לד כה): ותמלא הארץ חמס

פרוש הדבר שמעשיו של האדם השפיעו על כולו וכולם ראו באופן מוחשי  כיצד המעשים שלהם גורמים לארץ  קלקול באופן ממשי . אבל האדם לא שינה את מעשיו וניסה להתחמק מההבנה שהוא צריך להתנהג לפי התורה . הקדוש ברוך הוא ראה שלא ניתן כך לקיים את העולם  והביא את המבול על העולם והחליט לשנות את הבריאה . אבל גם המבול לא שינה את המצב כאשר דור הפלגה ניסה גם הוא להתחמק מהמשמעות של קיום התורה כתנאי לקיום העולם  . אנחנו רואים שדור הפלגה עושה ההיפך מהתכנון של הקב"ה כתוב בראשית פרק יא

(א) וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים:

ואומר רש"י בראשית פרשת נח פרק יא פסוק א

ודברים אחדים - באו בעצה אחת ואמרו לא כל הימנו שיבור לו את העליונים, נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. דבר אחר על יחידו של עולם. דבר אחר ודברים אחדים, אמרו אחת לאלף ושש מאות חמשים ושש שנים הרקיע מתמוטט כשם שעשה בימי המבול, בואו ונעשה לו סמוכות:

כלומר דור הפלגה מבין את התוכנית של הקב"ה את הברכה  של הקב"ה למלא את כל הארץ את העניין בשבעים האומות כלומר את הפיזור של אומות העולם כך שלכל אומה לא יהיה את הכוח הנדרש לשלוט בעולם ובעצם הם עושים את הכול כדי להלחם בקב"ה  באופן ישיר ולהתחמק מהמשמעות של התורה כתנאי יחידי לקיום העולם והם חושבים שעל ידי סמוכות הם יוכלו להתקיים בעולם גם בלי קיום התורה .

וגם היום העולם מנסה "לנטרל" את המשמעות של קיום התורה כתנאי לקיום העולם והמדע שחלק לא מבוטל מהמדענים מנסה לכאורה על ידי המדע "לנטרל " את "המוביליי" שהקב"ה נתן בתוכנו .

אבל אנחנו רואים היום שהקורונה עקפה לחלוטין את כל חומות האש של הרפואה המודרנית והכניסה בהלה ששיתקה את כל העולם באופן חסר תקדים . וכאילו המסר של הקב"ה לעולם אתם "הצלחתם" לנטרל את השחפת אני מראה לכם שלא בדיוק הצלחתם והבאתי את הקורונה . בדיוק מדהים כמו דברי רש"י

" והפקדתי עליכם. שיהיו המכות פוקדות אתכם מזו לזו עד שהראשונה פקודה אצלכם אביא אחרת ואסמכנה לה."

וזה מה שהקב"ה רוצה להגיד לנו משלי פרק כא פסוק ל

(ל) אֵ֣ין חָ֭כְמָה וְאֵ֣ין תְּבוּנָ֑ה וְאֵ֥ין עֵ֝צָ֗ה לְנֶ֣גֶד יְקֹוָֽק: פ

מצודת דוד משלי פרק כא פסוק ל

(ל) אין חכמה - לא יועיל שום חכמה ועצה לבטל גזרת המקום:

אומנם הקב"ה נתן לאדם כוח אפילו להלחם בו ואולי אפילו באופן תיאורטי לנצח את הקב"ה אבל לקב"ה השאיר לו את הכלי של העברת העולם לתוהו ובריאה מחדש של העולם . וזה בדיוק מה שעשה בקב"ה במבול ואחר כך ביציאת מצרים כאשר 10 המכות היה העברת העולם למצב של תוהו ובהו ובריאת העולם מחדש מהרגע של יציאת מצרים .

כלומר הקורונה שהביאה לעולם בהלה חמורה הוא הצפצוף של "המובליי " שהקב"ה התקין בעולם שצריך להסביר לנו שאנחנו צריכים להיכנס למצב של חשבון נפש ובדיקה של 360 מעלות מהם הסכנות שאורבות לנו .

והצד השני של המטבע למי שהולך בדרך השם ומקיים את התורה העולם ישתנה לטובה לפי מעשי האדם כמו שכתוב בויקרא פרשת בהר פרק כה פסוק יח - כא

(יח) וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח:

(יט) וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ:

(כ) וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ:

(כא) וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים:

אבל האמת שאנחנו מהתבוננים בעולם אנחנו רואים שלא בדיוק העולם מתנהל ככה ויש כאלו ששומרים תורה ומצוות והם לא רואים את הברכה של הקב"ה האופן מוחשי .

שתי תשובות לדבר אחד אנחנו נמצאים בזמן של הסתר פנים ולכן לא ניתן לראות את העולם כפי שהוא באמת  והשני שהגמרא אומרת שהשכר האמיתי של האדם הוא לעולם הבא והעולם הזה

חברותא מסכת חולין דף קמב עמוד א

מבארת הגמרא: הכי קאמר רבי יעקב: אם איתא דאיכא שכר מצות בהאי עלמא, תהני ליה המצוה ותגן עליה דלא ליתי לידי הרהור ועל ידי הרהור עבירה ליתזק! אלא על כרחך, שכר מצות בהאי עלמא ליכא. ושכר הכתוב בתורה, לעולם הבא נאמר.

ומקשה הגמרא: היאך מת אותו בן, והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן נזוקים! והרי שליח מצוה הוה?מתרצת הגמרא: דברי רבי אלעזר שאינן ניזוקין נאמרו רק בהליכתם לעשיית המצוה. אבל בחזרתם מעשיית המצוה שאני, שיכולים אז להנזק.⁽⁶⁾ומקשה הגמרא: והרי מצינו שרבי אלעזר אמר דבריו גם בחזרתם, כי האמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן נזוקים לא בהליכתן ולא בחזרתן?מבארת הגמרא: סולם שעלה עליו אותו הבן להוריד גוזלות, סולם רעוע הוה ומועד ליפול ממנו.⁽⁷⁾ ומקום דקבוע ושכיח היזקא שאני. דכתיב, כשצוה ה' את שמואל ללכת למשוח את דוד למלך, "ויאמר שמואל: איך אלך, ושמע שאול והרגני". מוכח, כי אף על פי שהלך שמואל בשליחותו של מקום והיה שליח מצוה, חשש שמא יהרג משום דשכיח היזקא, שודאי ירצה שאול להרגו על שמשח אדם אחר למלך.אמר רב יוסף: אלמלא דרשיה "אחר" להאי קרא "למען ייטב לך ולמען יאריכון ימיך" כרבי יעקב בר ברתיה, לא חטא.⁽⁸⁾מאי חזא אחר?איכא דאמרי: כי האי מעשה חזא, שמת הבן בחזרתו.ואיכא דאמרי: לישנא [לשונו] דרבי חוצפית המתורגמן שנהרג על ידי המלכות חזא, דהוה מוטלת באשפה. אמר אחר: פה שהפיק מרגליות ילחוך עפר?!והוא לא ידע את פירושו האמיתי של הכתוב, ד"למען ייטב לך", בעולם שכולו טוב. "ולמען יאריכון ימיך", בעולם שכולו ארוך.

הניסיון שלנו והשכר שלנו מגיע מתוך ההבנה שהעולם הזה הוא עולם שיש בו ניסיון . הניסיון זה לקיים את התורה גם כאשר נראה לך שהיא סותרת לכאורה את המציאות . כאשר הקב"ה נתן לך כלים כדי להבין את המציאות ולשנות את הדרך שלנו בהתאם אבל בשום פנים ואופן לא לנסות להלחם בתורה מתוך רצון לנטרל את המשמעות של קיום התורה כתנאי לקיום העולם .

 

פרשת ראה מה מלמד אותנו הפסוק וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ? איך לומדים שמדובר ב 10 אנשים ? מה פתאום לומדים 10 מישראל מהעדה הרעה הזאת ? איך השפיעו 10 המרגלים על כל עם ישראל ? מה היה קורה עם היו רק 9 מרגלים ? האם דין של 10 אנשים משנה בדיני נפשות ? יש הבדל בין 1000 גויים ל 10 יהודים בנושא של ייהרג ובל יעבור ? על איזה מצוות אדם יהרג ולא יעבור מול 10 יהודים ? האם יש דין מיוחד של חילול השם ב 10 אנשים ? איך משתנה הדין של 10 שמתפללים יחד ? ‏י"ד/אייר/תש"פ

בס"ד
פרשת ראה  מה מלמד אותנו הפסוק וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ? איך לומדים שמדובר ב 10 אנשים ? מה פתאום לומדים 10 מישראל מהעדה הרעה הזאת ? איך השפיעו 10 המרגלים על כל עם ישראל ? מה היה קורה עם היו רק 9 מרגלים ? האם דין של 10 אנשים משנה בדיני נפשות ? יש הבדל בין 1000 גויים ל 10 יהודים בנושא של ייהרג ובל יעבור ? על איזה מצוות אדם יהרג ולא  יעבור מול 10 יהודים ?  האם יש דין מיוחד של חילול השם ב 10 אנשים ? איך משתנה הדין של 10 שמתפללים יחד ? ‏י"ד/אייר/תש"פ

ויקרא פרשת אמור פרק כב פסוק לא - לג

(לא) וּשְׁמַרְתֶּם֙ מִצְוֹתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָֽק:

(לב) וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י יְקֹוָ֖ק מְקַדִּשְׁכֶֽם:

(לג) הַמּוֹצִ֤יא אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְקֹוָֽק: פ

ומתוך הפסוקים פה לומדים על עניין של קדושה בעשרה חברותא מסכת ברכות דף כא עמוד ב

וכן אמר רב אדא בר אהבה: מנין שאין היחיד אומר קדושה - שנאמר: [ויקרא כב לב] "ונקדשתי - בתוך בני ישראל" ללמד כי כל דבר שבקדושה - לא יהא פחות מעשרה.ומבארת הגמרא: מאי משמע ש"בתוך בני ישראל" משמעותו עשרה מישראל?מתרצת הגמרא: מהא דתני רבנאי, אחוה דרבי חייא בר אבא: אתיא בגזירה שוה "תוך תוך" שממנה למדים כי "בתוך בני ישראל" משמעותו בתוך "עדה" של בני ישראל.כתיב הכא: [ויקרא כב לב] "ונקדשתי - בתוך בני ישראל".וכתיב התם [במדבר טז כא] לגבי עדת קרח: "הבדלו מתוך העדה הזאת".[⁽³²⁾ ואתיא, ועתה למדים בגזירה שוה של "עדה עדה", ש"עדה" משמעותה עשרה אנשים מישראל.שנאמר ביחס לעשרת המרגלים "עד מתי לעדה הרעה הזאת"].מה להלן, "עדת" המרגלים, כוללת עשרה אנשים [חוץ מיהושע בן נון וכלב בן יפונה, שאינם בכל "הרעה"], אף כאן ב"עדת קורח", עשרה, וממנה למדים לכל דבר שבקדושה שנאמר בו שיעשה ב"עדת ישראל" דהיינו בעשרה

כלומר הקדושה באה כאשר יש עדה . וכמה זה עדה ? את זה לומדת הגמרא מתוך חטא המרגלים . היו סה"כ 12 אנשים שיצאו לתור את ארץ ישראל

במדבר פרשת שלח פרק יג פסוק ג

(ג) וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְקֹוָ֑ק כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה:

וכתוב בבמדבר פרשת שלח פרק יד פסוק לה

(לה) אֲנִ֣י יְקֹוָק֘ דִּבַּרְתִּי֒ אִם־לֹ֣א׀ זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכָל־הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ:

וכמה היו העדה הרעה הזאת ? 10 אנשים . לימוד על קדושה ב 10 אנשים נלמדת מהעדה הרעה .

ולמה הגמרא לומדת על העדה מתוך אותם 10 אנשים שניאצו כלפי שמים ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף לה עמוד א

כתיב: ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא:אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו היום [ערב] תשעה באב היה⁽¹¹⁾, ואמר הקדוש ברוך הוא:הן בכו בלילה זה בכיה של חינם, ואני אקבע להם לילה זה בכיה לדורות, שבו נחרבו שתי בתי מקדשות.כתיב: "ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים", וכתיב מיד: "וכבוד ה' נראה באהל מועד":אמר רבי חייא בר אבא לדרוש סמיכות המקראות: "לרגום אותם באבנים וכבוד ה'": מלמד, שנטלו כל העדה אבנים וזרקום כלפי מעלה.כתיב: "וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגיפה [הבי"ת נקודה ב"פת"ח, והוא כמו: "בהמגיפה" בה"א הידיעה] לפני ה'":

כלומר מעשה של 10 אנשים שניאצו את השם לפני עם ישראל גרם לבכי של כל עם . בכי של חינם . כלומר אנחנו רואים שלעדה כלומר 10 אנשים יכולה להיות השפעה על כל העם עד כדי כך שכל העם לא רק 10 המרגלים נענשו . כל העם ללא יוצא מן הכלל חוץ מכלב בן יפונה ויהושע בן נון מתו במדבר בגלל אותם 10 אנשים שניאצו כלפי מעלה . ולכן מובן למה דווקא 10 אנשים הם עדה . והמרגלים היו עדה רעה . ויש  10 אנשים שיכולים להיות גם עדה טובה או יותר נכון עדה קדושה .

 וזה כתוב מפורש בבראשית פרשת וירא פרק יח פסוק לב - לג

(לב) וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה:

(לג) וַיֵּ֣לֶךְ יְקֹוָ֔ק כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ:

כלומר 10 אנשים יכולים להיות עדה לרעה ועדה לטובה . כי כאשר יש 10 יהודים ודווקא יהודים יש קדושה והקדושה יכולה להיות לטובה או לרעה .

כמו שאומר הילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן רמז תתכט

דאמר ר' יהושע בן לוי מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם המות, וזה בדיוק הסיבה שמתפללים ב 10 . ואז הציבור נחשב כציבור ודינו נקבע על ידי שליח ציבור ולא כל אחד ואחד כדינו האישי וכמו שכותב  הילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן לא - דיני שליח צבור במשך השנה וביום השנה אות א

ובזוה"ק (פרשת ויקרא) מבואר, דאם השליח צבור חוטא וכו', וי לאלו שסומכים עליו. ובאור זרוע (הלכות שליח צבור סימן קטז) כתב: והדין נותן שאין להוריד לפני התיבה שום אדם שאינו הגון, דאין קטיגור נעשה סניגור [ראש השנה כד א] ועוד שכיון שהשליח צבור אינו הגון, כל הצבור נענשים מפני שנעשה רוגזו למעלה בעבור בתפלתו. ובשערי תשובה (סימן נג סק"ו) שהשליח צבור בא לעורר מדת הרחמים, ושאינו הגון מהפך למדת הדין. ע"ש. וכן כתב בספר תבואות שור (על מסכת תענית טז א), דשליח צבור שחוטא מהפך את מדת הרחמים למדת הדין ר"ל.

וכך כותב הזוהר הקדוש

רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא - זֶה הַכֹּהֵן שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁנִּתְתַּקֵּן לָעֲבוֹדָה וְנִמְצָא בּוֹ חֵטְא, זֶה וַדַּאי קוֹרֶה לְאַשְׁמַת הָעָם. אוֹי לְאוֹתָם שֶׁסּוֹמְכִים עָלָיו. כְּמוֹ כֵן שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁנִּמְצָא בּוֹ חֵטְא, (משום שהעם לא נמצאו צדיקים לפני הקדוש ברוך הוא) אוֹי לְאוֹתָם שֶׁסּוֹמְכִים עָלָיו. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וְכָל שֶׁכֵּן הַכֹּהֵן, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל, וְהָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, כֻּלָּם מְאֻחָדִים (מחכים) וּמְצַפִּים לְהִתְבָּרֵךְ עַל יָדוֹ.

ועד כדי כך יש חשיבות ל 10 יהודים שאפילו משתנה הדין לאדם שמכריחים אותו לעבור על כל מצווה בפרהסיה כלומר כאשר יש  10 יהודים יש את  הדין של ייהרג ולא יעבור וכאשר עושים זאת בפחות אנשים מ 10 זה לא בגדר של ייהרג ולא יעבור

וכך אומרת הגמרא חברותא מסכת סנהדרין דף עד עמוד א

כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אפילו שלא בשעת גזירת מלכות, לא אמרו שבשאר עבירות יעבור ואל ייהרג, אלא אם הגוי אונסו לעבור עבירה בצינעה, אבל אם הוא בפרהסיה⁽¹⁷⁾, אפילו אם אונסו לעבור על מצוה קלה - ייהרג ואל יעבור!ומבררינן: מאי מצוה קלה?אמר רבא בר רב יצחק אמר רב:

אפילו אם הגוי אונסו לשנויי, לעשות שינוי בערקתא דמסאנא⁽¹⁸⁾ בצורת שרוך הנעל, אף שאין בכך שום מצוה, אלא מנהג בעלמא, אבל כיון שהוא בפרהסיה בפני ישראל, ימסור נפשו ויקדש את ה', ואל ינהג מנהג גוים.ומדובר, כגון שיש במנהג ישראל צד יהדות, ודרך ישראל להיות צנועים⁽¹⁹⁾.ומבררת הגמרא: וכמה בני אדם נקראת פרהסיה?אמר רב יעקב אמר רבי יוחנן: אין נקראת פרהסיה - פחותה מעשרה בני אדם.אמר רב יעקב אמר רבי יוחנן: אין נקראת פרהסיה - פחותה מעשרה בני אדם.

ומבררת הגמרא: הא פשיטא: שעשרה אלו ישראלים בעינן, דהרי כתיב: "ונקדשתי בתוך בני שראל". והיות ומפסוק זה דרשינן מצוות "קידוש ה'", לכן פשיטא שהם צריכים להיות ישראלים.בעי רבי ירמיה: אם היו תשעה בני ישראל, ועוד נכרי אחד, מהו? האם נקראת פרהסיה?תא שמע: דתני רב ינאי אחוה אחי דרבי חייא בר אבא: אתיא למדים גזירה שוה "תוך" "תוך", כתיב הכא בפרשת קידוש ה': ונקדשתי בתוך בני ישראל", וכתיב התם בפרשת קורח (במדבר טז): "הבדלו מתוך העדה הזאת", [ועדה היא עשרה, כי אתיא נלמד גזירה שוה "עדה" "עדה" ממרגלים, דכתיב (שם יד): "עד מתי לעדה הרעה הזאת"] מה להלן, וכמו שבמרגלים "העדה הרעה" היו עשרה, מתוך שתים עשרה  מרגלים, כי יהושע וכלב לא נמנו בכלל "הרעה", וכולהו וכולם היו בני ישראל, אף כאן, בקידוש ה' - עשרה וכולהו ישראל.

כלומר אם אותו אדם יעשה את זה מול אלף גויים עדיין הוא לא נמצא בגדר של ייהרג ובל יעבור אבל מול 10 יהודים הוא נכנס לתוך גדר של ייהרג ובל יעבור על כל מצווה אפילו קלה כמו בערקתא דמסאנא .

וכך כותב הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה א - ב

הלכה א

כל א בית ישראל מצווין על קדוש השם הגדול הזה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל, ומוזהרין שלא לחללו שנאמר ולא תחללו את שם קדשי, כיצד כשיעמוד עובד כוכבים ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה או יהרגנו יעבור ואל יהרג שנאמר במצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וחי בהם ולא שימות בהם, ואם מת ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו.

הלכה ב

במה דברים אמורים בשאר מצות חוץ מעבודת כוכבים ב וגלוי עריות ושפיכת דמים, אבל שלש עבירות אלו אם יאמר לו עבור על אחת מהן או תהרג, ג יהרג ואל יעבור, במה דברים אמורים בזמן שהעובד כוכבים מתכוין להנאת עצמו, כגון שאנסו לבנות לו ביתו בשבת או לבשל לו תבשילו, או אנס אשה לבועלה וכיוצא בזה, אבל אם נתכוין להעבירו על המצות בלבד, אם היה בינו לבין עצמו ואין שם עשרה מישראל יעבור ואל יהרג, ואם אנסו להעבירו בעשרה מישראל יהרג ואל יעבור, ואפילו לא נתכוין להעבירו אלא על מצוה משאר מצות בלבד.

וברור לי שהלכה זו באה בגלל שראינו למעשה את ההשפעה של מעשה של העדה הרעה הזאת על כלל ישראל שדיבור בלבד גרם לבכייה לחינם של כל  עם ישראל מה שגרר את מותם של כל כלל ישראל במדבר ושלילה של היכולת שלהם להיכנס ולקבל בירושה את ארץ ישראל . מתוך זה ניתן להבין שאם היה אחד מתוך אותם עשר האנשים מתחבר לכלב בן יפונה וליהושע בן נון אז לא היה הקב"ה מעניש את כל עם ישראל על חטא המרגלים וההיסטוריה של עם ישראל היה שונה לחלוטין כלומר העולם היה משתנה לחלוטין בגלל אדם אחד , או אם כל העם היה בוכה בכיה של חינם בגלל 9 מרגלים אז העדה היה 9 ולא 10 אבל בסברא נוטה לתירוץ הראשון  .  

וגם ניתן להגיד ש עשרה מתיר לאדם להגיד הלכה בפני רבו י יש כאן חילול השם

אומרת הגמרא חברותא מסכת סנהדרין דף פב עמוד א

וכתיב: "וירא פנחס בן אלעזר, ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו":מה ראה? ונחלקו אמוראים בדבר:

אמר רב: ראה מעשה ונזכר הלכה, אמר לו פנחס בן אלעזר בן אהרן למשה:אחי אבי אבא [משה אחי אהרן אבי אביו של פנחס היה]! וכי לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני: הבועל את גויה קנאין פוגעין בו!?אמר לו משה לפנחס: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא [קורא האיגרת, הוא יהיה השליח לקיים את האמור בה], כלומר: כיון שאתה הזכרת את ההלכה, לך אתה לבצעה!⁽¹⁶⁾ושמואל אמר: ראה, כלומר: נזכר פנחס בפסוק האומר ש"אין חכמה ואין תבונה ואין עצה נגד ה", ולמדנו: כל מקום שיש חילול השם - שלא יראו הרואים וילמדו להתיר את הגויה - אין חולקין כבוד לרב [למשה], ולפיכך הורה הלכה בפני רבו, ולא המתין ליטול רשות ממשה.

וכך כותב תורת חיים מסכת סנהדרין דף פב עמוד א

כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב. חילול השם היינו כשעושה כן בפרהסיא לפני עשרה מישראל כי היכי דקידוש השם לא הוי בפחות מעשרה מישראל כדאמרינן בס"פ בן סורר ומורה ה"נ חילול השם והבא על כותית אין הורגין אותו אלא אם כן יודעין בו י' מישראל וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהלכות אסורי ביאה.

כלומר אפילו דיני נפשות נקבעים כאשר יש כאן 10 אנשים וכאשר אין 10 אנשים . הדין של 10 קשור באופן מובהק לדיני נפשות ומשתנה לחלוטין כאשר אין 10 אנשים

ויש לקרוא בעיון את דברי החפץ חיים על דבר שהוא נעשה בעונותינו הרבים יום יום וזה שיחה בטלה בבית הכנסת - הערות עשין הערה.

* הגה"ה. ואגב דאיירינן בזה האיסור החמור של שיחה בטלה בבית הכנסת, ראיתי להזכיר את עוצם המכשול שנעשה על ידי זה. והוא לפי מה שמצוי בעוונותינו הרבים שמתחיל לספר לחבירו את המעשיות שלו שהם מעורבים בלשון הרע ורכילות מראשן ועד סופן קודם קריאת התורה, וקודם גמר הסיפור פותחין העם לקרוא בתורה והיצר הרע מסיתו שלא להפסיק באמצע הסיפור ולגמור את הלשון הרע שלו בעת הקריאה. ופעמים הרבה שהוא גם כן מן האנשים החשובים שעומדים במזרח בית הכנסת ועונו נראה לעין כל, ועל ידי זה מחלל את השם ברבים, דהיינו בפני עשרה מישראל ועונו גדול הרבה מסתם חילול השם כמו שמפורש בספר המצוות להרמב"ם לא תעשה ס"ג עיין שם, ועבר בזה על לאו דלא תחללו את שם קדשי, ועתה ראה כמה איסורים עבר: א) איסור לשון הרע ורכילות שיש בזה, לבד כמה וכמה לאוין ועשין. ב) עבר על לאו ולא תחללו את שם קדשי בפני עשרה מישראל. ג) שביטל קריאת התורה אפילו אם יחסר על ידי זה אפילו פסוק אחד או אפילו תיבה אחת הוא עון פלילי וגדול עונו מנשוא, שאפילו מי שיוצא באמצע הקריאה נאמר עליו ועוזבי ה' יכלו כדאמרינן בברכות (דף ח'), על אחת כמה וכמה בזה שעומד בבית הכנסת וחימוד של השיחה בטלה והלשון הרע שלו מעבירו מלשמוע דברי אלהים חיים. וכמה פעמים אירע זה בשבת ועונו חמור הרבה יותר מימות החול כמו שמפורש בכמה ספרים קדושים. וכיוצא בזה אירע כמה פעמים למי שמורגל לדבר בבית הכנסת או בבית המדרש לגמור המעשיות שלו אף בעת אמירת הקדיש, ועל ידי זה מונע את עצמו מלומר אמן יהא שמיה רבא, אשר אמירתו הוא נעלה מאד על פי הגמרא, כמו שאמרו חז"ל אפילו יש בו שמץ אפיקורסות מוחלין לו, ואפילו כשעונה, הוא שלא בזמנו והוא אמן יתומה וחס ושלום יהיו בניו יתומים על ידי זה, כי אפילו אם מחמת עצלות בלבד נשתהא האמן שלו יש עליו קללה זאת וכמו שמשמע בפוסקים. וקל וחומר בזה שדחה האמן יהא שמה רבא מפני הלשון הרע והרכילות שלו. ועל כולם עובר בזה הזמן על איסור רביעי דהיינו שיחה בטילה בבית הכנסת ובבית המדרש, שהוא איסור גדול שמפורש בשולחן ערוך וכמו שכתוב למעלה שקל וחומר הוא על לשון הרע ורכילות, ואוי ואבוי להמספר והשומע כבר כתב הגר"א באגרתו הקדושה עלים לתרופה שעל כל דיבור ודיבור צריך לירד לשאול למטה הרבה מאד ואי אפשר לשער גודל היסורין והצרות שסובל בשביל דיבור אחד ולא נאבד אפילו דיבור אחד, עיין שם.