27.11.2020

פרשת ויצא למה גנבה רחל את התרפים ? מה היה התוצאה של הגניבה ? למה מתה רחל ? האם המושג קללת חכם אפי לחינם הוא מנוגד לדין צדק ? איך ניתן לתרץ שקללת חכם אפילו לחינם הוא בתוך דין צדק ? למה נקברה רחל מחוץ למערת המכפלה ? מה הדמיון בין חוה לרחל ? האם אסתר היא התיקון של רחל ? י"א/כסלו/תשפ"א

 בס"ד

פרשת ויצא למה גנבה רחל את התרפים ? מה היה התוצאה של הגניבה ? למה מתה רחל ? האם המושג קללת חכם אפי לחינם הוא מנוגד לדין צדק ? איך ניתן לתרץ שקללת חכם אפילו לחינם הוא בתוך דין צדק ? למה נקברה רחל מחוץ למערת המכפלה ? מה הדמיון בין חוה לרחל ? האם אסתר היא התיקון של רחל ? י"א/כסלו/תשפ"א

כתוב בבראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק יט - כ

(יט) וְלָבָ֣ן הָלַ֔ךְ לִגְזֹ֖ז אֶת־צֹאנ֑וֹ וַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל אֶת־הַתְּרָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְאָבִֽיהָ:

(כ) וַיִּגְנֹ֣ב יַעֲקֹ֔ב אֶת־לֵ֥ב לָבָ֖ן הָאֲרַמִּ֑י עַל־בְּלִי֙ הִגִּ֣יד ל֔וֹ כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא:

ולמה גנבה רחל את התרפים ?

אומר רש"י בראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק יט

ותגנב רחל את התרפים - להפריש את אביהפ מעבודה זרה נתכוונה:

כלומר היה התכונה להפריש את אבא שלה מעבודה זרה . ויש עוד תרוץ

אומר הרשב"ם בראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק יט

(יט) ותגנוב רחל את התרפים - שלא יגידו ויודיעו ללבן כי רוצה יעקב לברוח, כעניין שנאמר אין אפוד ותרפים, כי התרפים דברו און. רגילים היו לקסום בהם:

והרמב"ן מרחיב בשני האפשרויות בראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק יט

(יט) ותגנוב רחל את התרפים - לא נתכוונה אלא להפריש אביה מעבודה זרה, לשון רש"י. ואפשר כי היו ללבן לעבודה זרה כאשר אמר למה גנבת את אלהי, אבל לא היו כל התרפים נעבדים, כי איך תמצא עבודה זרה בבית אדונינו דוד (עיין שמואל א יט יג):

והקרוב מה שאומרים שהם כלים לקבל השעות, ויקסמו בהם לדעת עתידות. והמלה נגזרת מלשון רפה ידים (שם ב יז ב), נרפים אתם נרפים (שמות ה יז). יקראו אותם "תרפים" לרמוז בשמם כי דבורם כמו נבואה רפה, תבא ברב ותכזב לעתים רחוקות, כמו שאמרו (זכריה י ב) כי התרפים דברו און. והנה יעשו אותם קטני אמנה להם לאלהים, לא ישאלו בשם הנכבד ולא יתפללו אליו, רק כל מעשיהם בקסמים אשר יגידו להם התרפים. וכתוב (שופטים יז ה) והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים, ושם כתוב (יח ה) שאל נא באלהים ונדעה התצליח דרכינו, כי בתרפים היו שואלים. וכן היה הענין בישראל באפוד, כי אחרי אשר הורגלו באפוד הקדש, עשו כדמותו, והיו שואלים בו ומאמינים בדבריו ותועים אחריו, גם בחלים לא ידרשו את ה' כי אם בהם. וזה טעם ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש (שופטים ח כז), כי סרו מאחרי ה':

והנה לבן היה קוסם ומנחש כאשר אמר (לעיל ל כז) נחשתי, וארצו ארץ קוסמים מעולם, כדכתיב (ישעיה ב ו) כי מלאו מקדם ועוננים כפלשתים, ובלעם בן בעור הקוסם היה מעירו, וזה טעם למה גנבת את אלהי:

והתוצאה של המעשה של רחל נאמר בבראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק לב

(לב) עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת־אֱלֹהֶיךָ֘ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒ נֶ֣גֶד אַחֵ֧ינוּ הַֽכֶּר־לְךָ֛ מָ֥ה עִמָּדִ֖י וְקַֽח־לָ֑ךְ וְלֹֽא־יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַם:

ואומר רש"י בראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק לב

(לב) לא יחיה - ומאותה קללה מתה רחל בדרך:

ונשאלת השאלה מדוע מתה רחל הרי לשם שמים נתכוונה ולכאורה לא היה מגיע לה למות בגלל מעשה לשם שמים .

מתרץ הריב"א בראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק לב

(לב) עם אשר תמצא את אלהיך וגו' פרש"י ומאותה קללה מתה רחל בדרך. וק' שהרי לא מצא לבן את התרפים וא"כ מנ"ל שנענשה רחל מאותה קללה וי"ל משום דאמרינן קללת חכם אפי' לחנם היא באה:

וכך מתרץ רבינו בחיי בראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק לב

(לב) עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה. מן החרם הזה נענשה רחל שמתה בדרך. ומכאן שיש לאדם ליזהר מעונש הצדיקים ומקללתם:

והעיקרון הזה הוא דבר מפורש בגמרא חברותא מסכת מכות דף יא עמוד א

אמר רב יהודה אמר רב: קללת חכם, אפילו בחנם, היא באה!(118)דהיינו, אם קילל חכם אדם, אפילו אם לא היתה סיבה לקללה, היא חלה.מנלן? - מאחיתופל.שבשעה שכרה דוד שיתין, יסודות לבית המקדש, קפא תהומא. צפו מי התהום, ועלו, ובעא למשטפא לעלמא.(119) עמדו מי התהום לשטוף ולהציף את העולם.אמר דוד: האם יש מי שיודע את ההלכה - מהו למיכתב שם ה' אחספא, ומישדא בתהומא, דליקו אדוכתיה!(120)האם מותר לכתוב שם ה' על חרס, ולזרקו בתהום, לפי שהחרס צולל ואינו צף, וירד החרס וינוח על מקום הנקב, ויסתום את המקום שממנו צפים ועולים מי התהום.

והשאלה היא, האם יש לחשוש שמא ימחקו המים את השם הכתוב על החרס, ויעבור על איסור הלאו "לא תעשון כן לה' אלהיכם [במחיקת שמו]".(121)ליכא דאמר ליה מידי. לא היה מי שיענה על שאלתו של דוד.אמר דוד: כל היודע דבר זה, ואינו אומרו - יחנק בגרונו!(122)נשא אחיתופל קל וחומר בעצמו, ואמר:ומה כדי לעשות שלום בין איש לאשתו, אמרה התורה: שמי [שמו של הקדוש ברוך הוא] שנכתב בקדושה בספר - ימחה על המים. כמו שמצינו בפרשת סוטה, שכותבים ומוחקים אל המים המאררים את כל פרשת סוטה, על אף שיש בה שם ה', כדי לברר אם נטמאה או לא, ואם היא טהורה יחזור שלום הבית בינה ובין בעלה.לעשות שלום לכל העולם כולו, לא כל שכן שמותר למחוק את שם ה'!וכיון שלמד כך מקל וחומר, אמר לו אחיתופל לדוד: שרי, מותר לכתוב שם על חרס ולזרקו למים.

וכך עשה דוד, כתב שם אחספא, שדי אתהומא, זרקו לתהום. ואז נחת, וקם אדוכתיה. ירדו מי התהום, ונעמדו במקומם.ועל אף שדוד קלל רק את מי שיודע את ההלכה בדבר ולא יאמר את הידוע לו, ואילו אחיתופל הרי אמר לבסוף את ההלכה, אפילו הכי, חלה קללתו של דוד על אחיתופל.והראיה, כי אחר כך, במעשה אבשלום, כשמרד בדוד, כתיב [שמואל ב יז] "ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו", שיעץ לאבשלום כיצד להלחם עם דוד.וכיון שלא עשה אבשלום כדבריו, הבין אחיתופל שישוב דוד וימלוך, ואז יהרגנו כדין מורד במלכות, וכמו כן יהיו נכסיו לאוצר המלך, כי כך דינו של מורד במלכות, ולא תישאר ירושה לבניו.לכן, "ויחבוש אחיתופל את החמור, ויקם וילך את ביתו אל עירו, ויצו אל ביתו [הניח צואה למשפחתו], ויחנק", וגומר.חנק אחיתופל את עצמו למות, כדי להקדים את גזירת המלך, ובכך להניח את נכסיו לבניו, כי משמת שוב לא ידונו אותו, ולא יטלו את ממונו שהשאיר אחריו לבניו.

והתקיימה בו קללת דוד שיחנק בגרונו, אף שלא נאמרה קללה זו על הצד שכן יאמר את הידוע לו. ומכאן שקללת חכם, אפילו בחנם, היא באה.

כלומר יוצא לנו שקללת חכם פועלת גם כאשר היא לכאורה לחינם . וזה קשה מאוד מה פתאום הדין פועל שלא בצדק רק כי חכם קילל ? זה נשמע דבר שהוא לא צודק לחלוטין

וכך כותב הבאר שבע מסכת סנהדרין דף צ עמוד ב

קללת חכם אפילו על חנם היא באה כו'. בפ"ב דמכות (יא, א) יליף לה מאחיתופל שבשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומות כו', וטעמא לא ידענא אמאי קללת חכם אפילו על חנם היא באה, וכי עביד קב"ה דינא בלא דינא. וכי תימא שזה המקולל היה ראוי לקללה זו מחמת עבירה אחרת, אכתי קשה הלא אין מגלגלין חובה ע"י זכאי, וצל"ע.

אומנם היה חיסרון במעשה של רחל כמו שאומר הרש"ר הירש בראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק לב

(לב) הנה, ידע יעקב להחדיר את רוחו בכל באי ביתו - הגדולים והקטנים, ובבטחון מלא יכול היה להאמין, שגם ילד קטן לא העז לקחת את שאינו שלו, מחוט ועד שרוך נעל. אמנם לא ידע יעקב את מעשה רחל, אף לא היה מאשר אותו, למרות נימוקיה.

וכך כותב ה משך חכמה בראשית פרשת ויצא פרק לא פסוק לב

(לב) עם אשר (תמצא את אלהיך) לא יחיה. שבן נח נהרג על הגזל, ואינו קללה כלל, כן נראה לפי הפשט. אבל לפי המדרש מתה רחל מאותה קללה [רש"י], אף על גב שלא מצא, בכל זאת קללת חכם אפילו על תנאי אינו חוזר, כדאמרו ז"ל במכות על יהודה, עיין שם בתוספות.

אבל החיסרון במעשיה לא מצדיק את מותה של רחל כי המעשה שלה היה לשם שמים שהיה בו חסרון של שיקול דעת ולכן צריך להבין למה מתה רחל והאם זה באמת נגד הדין ?

ומצאתי תרוץ שנראה לי והוא תרוצו של הריא"ז (קונטרס הראיות) מסכת מכות דף יא עמוד א

אמ' רבי יהודה קללת חכם אפי' על חנם באה מנלן מאחתופל. פי' אף על גב דכתי' קללת חנם לא תבא [קללת] חכם אפי' על חנם היא באה מאחיתופל, שהרי אחיתופל בחנם נתקלל, שבשעה ששאל דוד מהו למכתב שם ומשדא אתהומא לא היה יודע אחיתופל להשיבו, אלא אחר מכאן נשא ק"ו לעצמו, ואעפ"כ פגע בו קללתו, שהי"ל לבקש התר על קללתו. ואין זה דומה למאי דא"ר אבהו לקמ' קללת חכם אפי' על תנאי היא באה, דהכא קאמ' בחנם מפני שנתקלל בחנם כדפירישי', והתם קאמ' על תנאי שלא היתה בחנם שהיה יודע שמואל להשיבו, ולפיכך קללו על תנאי אם תכחד ממני דבר ואף על פי שקיים תנאו פגעה בו קללתו71.

כלומר החיסרון של רחל היה שלש דברים האחד שהיא לא התייעצה עם יעקב לגבי המעשה לפני שעשתה אותו היא לא ספרה את זה ליעקב גם אחרי שהיא עשתה את זה והדבר השלישי היא לא בקשה מיעקב שיתיר את הקללה . כלומר רחל ידעה על הקללה הרי יעקב אמר את זה בפומבי והיא לא בקשה ממנו להתיר את הקללה וזה המשמעות של קללת חכם אפילו על חינם כי היה לרחל לבקש התרה והיא לא בקשה וזה המשמעות של החינם . וכך כותב המדרש ומשווה את גניבת התרפים לאכילה מעץ הדעת ותולה את העדרה של רחל ממערת המכפלה בגניבת התרפים .

כותב האוצר מדרשים (אייזנשטיין) עשרת הדברות עמוד 460

בא וראה כמה עון גנבה גורם, נאים נעשו מכוערים שמחים נעשו עצבים רמים נעשו שפלים לבושים נעשו ערומים, שהרי אדם וחוה עשר חופות נעשו להם בג"ע כולן מאבנים טובות ומרגליות, ועל שפשטו ידיהם בגנבת פרי האילן שיודע טוב ורע קצף עליהם הקדוש ברוך הוא והביא לעולם ארבעים קללות, עשר על האדם ועשר על חוה ועשר על הנחש ועשר על האדמה. וגם רחל אמנו אף על פי שגנבה את התרפים כדי למנוע את אביה מע"ז אעפ"כ גרם לה העון שלא תקבר במערת הצדיקים, ע"ש שאמר יעקב עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה. לכך אל יפשוט אדם את ידו בגנבה ולא בגזל כי אם ביגיעתו ומזיעת כפיו. אם עושה כן אשריו בעוה"ז ואשריו לעוה"ב, שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב.

וכך אומר הריקאנטי בראשית פרק ג על חוה

מדרש רות [פ"א ע"א] ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא [קהלת ט, טו], אדם הראשון משבא סמאל רכוב על הגמל וסבב אותו שחטא, לא זכר את האיש שבמסכנותא יהיה על זה העון, שהנחש סבב לחוה וסמאל לאדם הראשון, וסמאל לא הוה ביה כחא דיהפוך לאדם, עד שבא נחש והפך לבא דחוה וחוה הפכה לבו דאדם וחטאו שניהם, ועל דא אמר האשה אשר נתת עמדי, שסמאל לא הוה ליה רשו דיהפוך לי עד שבאה חוה וגרמה לי דאכילנא מיניה,

והטעות של חוה שהיא  לא התייעצה עם האדם הראשון ולכן חטאה עם הנחש וגם כאן רחל לה התייעצה עם יעקב לפני שגנבה את התרפים וגם לא בקשה מיעקב שיתיר את הקללה ולכן יש איזה דמיון בן רחל לחווה כמו שהמדרש עושה קשר בן רחל לחווה .

וצריך עיון האם התיקון של המעשה של רחל היה באסתר המלכה שהיא משבט בנימין שעשתה את כל מעשיה בהתייעצות עם מרדכי .

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יג עמוד ב

בשכר צניעות שהיתה בה ברחל - זכתה ויצא ממנה שאול, ובשכר צניעות שהיה בו בשאול - זכה ויצאת ממנו אסתר.

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה