27.9.2019

פרשת ניצבים מה ההבדל בן מחה אמחה בעמלק למחה בפרשה שלנו ? למה עמלק צריך להמחה מהעולם הזה והעולם הבא ? האם יש תיקון למחיקה של שם מספרו של הקב"ה ? מה הכלי לתיקון מחיקת השם ? מה גרם לשכיחת 3000 הלכות בימי אבלו של משה ? מה קורה כאשר יש מיעוט גדול של הלב ? למה אין כפרה לפורק עול מגלה פנים בתורה ומפר ברית בשר ? למה אחד שמשאיר ריק בלבו דומה לטייס הטס בלילה ללא שום מכשיר ? מה בוודאות יקרה לטייס הטס לחלוטין ללא מכשירים ? מה הפתרון לריק הלב ? ‏כ"ז/אלול/תשע"ט

בס"ד
פרשת ניצבים מה ההבדל בן מחה אמחה בעמלק למחה בפרשה שלנו ? למה עמלק צריך להמחה מהעולם הזה והעולם הבא ? האם יש תיקון למחיקה של שם מספרו של הקב"ה ? מה הכלי לתיקון מחיקת השם ? מה גרם לשכיחת 3000 הלכות בימי אבלו של משה ? מה קורה כאשר יש מיעוט גדול של הלב ? למה אין כפרה לפורק עול מגלה פנים בתורה ומפר ברית בשר ? למה אחד שמשאיר ריק בלבו דומה לטייס הטס בלילה ללא שום מכשיר ? מה בוודאות יקרה לטייס הטס לחלוטין ללא מכשירים ? מה הפתרון לריק הלב ? ‏כ"ז/אלול/תשע"ט
כתוב בדברים פרק כט
(יז) פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶם אִ֣ישׁ אוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה:
(יח) וְהָיָ֡ה בְּשָׁמְעוֹ֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י הָֽאָלָ֜ה הַזֹּ֗את וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָב֤וֹ לֵאמֹר֙ שָׁל֣וֹם יִֽהְיֶה־לִּ֔י כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּת לִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת הָרָוָ֖ה אֶת־הַצְּמֵאָֽה:
(יט) לֹא־יֹאבֶ֣ה יְקֹוָק֘ סְלֹ֣חַֽ לוֹ֒ כִּ֣י אָ֠ז יֶעְשַׁ֨ן אַף־יְקֹוָ֤ק וְקִנְאָתוֹ֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְרָ֤בְצָה בּוֹ֙ כָּל־הָ֣אָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וּמָחָ֤ה יְקֹוָק֙ אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:
וננסה להבין מה המשמעות של וּמָחָ֤ה יְקֹוָק֙ אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם
על עמלק כתוב מפורש שמות פרק יז
(יד) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־ זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם:
כלומר עמלק הוא אחד שהקב"ה מבטיח למחות את שמו מתחת לשמים . אבל אצל עמלק כתוב מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙  ולא רק מחה כמו שכתוב בפרשה שלנו

אומר [רבינו] בחיי שמות פרק יז  כותב :

(יד) כי מחה אמחה. "מחה" תחלה בשמים ואח"כ "אמחה" בארץ, וזהו שאמרו רז"ל: (דב"ר א, יט) אין אומה נופלת עד שיפול שרה תחלה, שנאמר: (ישעיה לד, ה) "כי רותה בשמים חרבי", ואחר כך "על אדום תרד". ובמדרש: (מכילתא עמלק פרשה ב) כי "מחה" בעולם הזה, "אמחה" לעוה"ב. "מתחת השמים", עליהם אמר ירמיה: (איכה ג, סו) "תרדף באף ותשמידם".

כלומר עמלק אין לו מקום לא בעולם הזה ולא בעולם הבא . הוא לא שייך לעולם ודינו שזכרו צריך להימחק לגמרי גם מהעולם הזה וגם מהעולם הבא . וכבר כתבתי בעבר שעמלק הוא ההמשך של המלחמה של המלאכים בבריאת האדם ולכן המלאכים וההמשך שלהם לאחר מתן תורה להלחם בעצם קיומו של העם היהודי דרך  עמלק ולכן אין עמלק באמת שייך לעולם הזה ולעולם הבא ולכן דינו להימחק לחלוטין מהעולם הזה והעולם הבא . ומתוך זה  ניתן להבין שמה שכתוב בפרשה שלנו וּמָחָ֤ה יְקֹוָק֙ אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם זה לא מחיקה טוטלית כמו עמלק ותלוי בפרוש שהביא רבנו בחיי או שמדובר במחיקה מהעולם הזה או מהעולם הבא . כלומר יש כאן מחיקה שניתן לשחזר אותה או לתקן אותה .

וכדי שנבין על איזה מחיקה מדובר אביא את מה שכתבתי בעבר וניסיתי לחדש שאותם 3000 הלכות שנשכחו בימי אבלו של משה הם התוצאה של מחיקת אותם אנשים שהיו בחטא העגל

שמות פרק לב

(כו) וַיַּעֲמֹ֤ד מֹשֶׁה֙ בְּשַׁ֣עַר הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לַיקֹוָ֖ק אֵלָ֑י וַיֵּאָסְפ֥וּ אֵלָ֖יו כָּל־בְּנֵ֥י לֵוִֽי:

(כז) וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַ֤ר יְקֹוָק֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׂ֥ימוּ אִישׁ־חַרְבּ֖וֹ עַל־יְרֵכ֑וֹ עִבְר֨וּ וָשׁ֜וּבוּ מִשַּׁ֤עַר לָשַׁ֙עַר֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה וְהִרְג֧וּ אִֽישׁ־אֶת־אָחִ֛יו וְאִ֥ישׁ אֶת־רֵעֵ֖הוּ וְאִ֥ישׁ אֶת־קְרֹבֽוֹ:

(כח) וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְנֵֽי־לֵוִ֖י כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּפֹּ֤ל מִן־הָעָם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּשְׁלֹ֥שֶׁת אַלְפֵ֖י אִֽישׁ:

ואלו אותם 3000 איש שהקב"ה מחק שמות פרק לב

(לב) וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ:

(לג) וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי:

ואומר השל"ה תולדות אדם בית חכמה (תניינא)

"ואמרו רבותינו ז"ל (מכילתא בשלח מסכתא דשירה, ט) כי שקול נגד ששים רבוא, כי ששים רבוא נשמות הם ששים רבוא אותיות התורה".

כלומר מחיקה של 3000 נשמות היא כמו מחיקה של חלק מאותיות התורה וזה גרם לאותם 3000 הלכות שישכחו בימי אבלו של משה

אומרת הגמרא חברותא תמורה דף טו עמוד ב

רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה! הרי שלא למדו כל ההלכות המסורות למשה?ומתרצינן: אין הדברים סותרים! דאישתכח(94) - אישתכח, אלו הלכות שנשתכחו, נשתכחו. ואילו שאר ההלכות דגמירן להו, שלמדו אותן ולא נשתכחו, הוו גמירי, היו לומדין אותן, כמשה רבינו!ומקשינן: והא תניא: משמת משה, כאשר נחלקו חכמים בדבר, הוכרע הדבר על פי הרוב. אם רבו מטמאין - טמאו. אם רבו מטהרין(95) - טיהרו.הרי שלא למדו כמשה. כי אילו למדו כמשה, היה להם לכוון שמועתם אליבא דהילכתא, ולא לחלוק בהן!(96) ומתרצינן: ליבא דאימעוט, הלב נתמעט. ובאותן ההלכות שנשתכחו נחלקו בהן, ולא יכלו להחזירן מתוך פלפול הלכה,(97) ולכן הלכו בהן אחר המרובין, לטהר ולטמא. אבל אותן הלכות שלא נשתכחו, מיגמר הוו גמירי להו במדויק, כמשה רבינו.במתניתא תנא, בברייתא שנינו: כל אשכולות שעמדו לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר איש צרידה - לא היה בהם, באשכולות אלו שהיו פרנסים על ישראל, שום דופי. מכאן ואילך היה בהן שום דופי.הגמרא סברה, שהיינו דופי של חטא. על כן תמהינן: וכי אחרי יוסף בן יועזר היה לכל החכמים דופי של חטא?!  ממשיכה הגמרא חברותא תמורה דף טז עמוד א

ומתרצינן: אמר רב יוסף: אין הכוונה שהיו בהם דופי של חטא, אלא דופי של סמיכה, קתני. שעד יוסף בן יועזר לא נחלקו בהלכות סמיכה, כמו שיבואר, ולא בשום דבר הלכה, כיון שהלב עדיין לא נתמעט.(102)

"סמיכה" היינו, שנחלקו חכמים אם סומכין על שלמי חגיגה ביום טוב, כמבואר במסכת חגיגה [טז א]. והיא היתה המחלוקת הראשונה שנחלקו בה חכמים מעולם.(103) ומחלוקת זו התחילה אחר ימי יוסף בן יועזר, ונמשכה הרבה דורות, והיא היתה "דופי של מחלוקת".ותמהינן: וכי רק אחר תקופת יוסף בן יועזר התחיל "דופי של סמיכה?! והא יוסף בן יועזר גופיה, בהיותו בחיים, מיפלג פליג בסמיכה, נחלק בהלכה זו של סמיכה על יוסף בן יוחנן איש ירושלים, כמבואר שם במסכת חגיגה?ומתרצינן: כי איפלג בה, מתי נחלקו בסמיכה - בסוף שניה, בסוף שנותיו של יוסי בן יועזר, דבצר ליבא, שנתמעט הלב ונשכחה הלכות סמיכה ביום טוב(104).

ואיך ניתן לתקן את אותם הלכות שנשכחו ? אומר התלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א

"כתב לך פסל לך, מה פסולתן שלך אף כתבן שלך, משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל, ועליו הכתוב אומר: +משלי כב+ טוב עין הוא יבורך וגו'. מתיב רב חסדא: +דברים ד+ ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם! ואותי צוה, ואני לכם. +דברים ד+ ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי! אותי צוה, ואני לכם. +דברים לא+ ועתה כתבו לכם את השירה הזאת! השירה לחודה. למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל! אלא פילפולא בעלמא."  

כלומר משה נתן במתנה את כוח הפלפול שקיבל מהקדוש ברוך הוא לעם ישראל ואותו כוח פלפול יכול להחזיר חזרה את ההלכות . ולכן אותה פעולה של מחיקת של שם מתחת השמים זה פעולה שניתנת לתיקון על ידי אותו כוח פלפול . וזה מפורש בתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו"

וצריך להבין מה התהליך שגורם לכך שאדם יגיע למצב שהקב"ה מוחה את שמו מספרו . בפרשה שלנו כתוב וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָב֤וֹ לֵאמֹר֙ שָׁל֣וֹם יִֽהְיֶה־לִּ֔י כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּת לִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ . כלומר יש כאן תהליך שאדם הולך בשרירות ליבו . מה הכוונה בשרירות ליבו ?

ישנו תהליך אצל האדם שבו הוא מפנה מהלב שלו מקום שאמור להיות בו מקום של תורה ושל יראת שמים למקום ריק . אותו מקום ריק בלב האדם הפנוי מתורה גורם לאדם להתחיל ללכת לפי שרירות ליבו ולא לפי דרך התורה . אותו מקום ריק שמתמעט מתורה גורם לאדם לשכוח את התורה ולהכניס לתוכו דברים שהם בניגוד גמור לתורה . וזה בדיוק התהליך שנגרם מהרגע שבו נשכחו 3000 הלכות שלב ראשון היה  ליבא דאימעוט   שגרם לכך שנכחו ההלכות אבל שאר ההלכות  לא נשכחו . השלב השני היה דבצר ליבא  וזה היה בסוף ימיו של יוסף בן יועזר שאז המיעוט הנוסף בליבו גרם לכך שנחלק בהילכות סמיכה . אבל יש שלב שהוא יותר מתקדם במיעוט הלב שבו אדם מתעלם מאזהרות התורה והוא מגיע לדרגה שבו הוא וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָב֤וֹ 

אומר רש"י דברים פרשת כי תבוא - נצבים פרק כט

(יח) והתברך בלבבו - לשון ברכה, יחשוב בלבו ברכת שלום פ לעצמו לאמר, לא יבואוני קללות הללו, אך שלום יהיה לי:

כלומר  אותו מיעוט של הלב מפנה מקום גדול בהרבה מהתורה ונשאר ריק שלשם נכנס אותם דעות שהם בניגוד גמור לתורה . האדם מאבד את הכלי לדעת מה אמת ומה שקר והוא מרמה את עצמו ובורא לעצמו תורה מדומיינת שאין בינה ולבין המציאות שום קשר . ומה התוצאה של אותו ריק שנמצא בלב האדם ומביא עליו ללכת ההיפך מדרך התורה ?

 דברים פרק כט

(כה) וַיֵּלְכ֗וּ וַיַּֽעַבְדוּ֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם אֱלֹהִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּם וְלֹ֥א חָלַ֖ק לָהֶֽם:

(כו) וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְקֹוָ֖ק בָּאָ֣רֶץ הַהִ֑וא לְהָבִ֤יא עָלֶ֙יהָ֙ אֶת־כָּל־הַקְּלָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה:

(כז) וַיִּתְּשֵׁ֤ם יְקֹוָק֙ מֵעַ֣ל אַדְמָתָ֔ם בְּאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֣צֶף גָּד֑וֹל וַיַּשְׁלִכֵ֛ם אֶל־אֶ֥רֶץ אַחֶ֖רֶת כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

ומה שעושה הקב"ה דרך הקללות הוא להחזיר את האדם לקרקע של המציאות האמיתית ולא המציאות המדומיינת של האדם על ידי שיקוף המציאות על ידי אותם  קללות. אותם קללות היא לא עונש כי אם מציאות של אדם שלא הולך בדירך התורה ומתנהג הפוך מהמציאות של העולם . המציאות של העולם היא באמת התורה כי העולם הוא תוצאה של בריאת העולם מתוך הסתכלות בתורה .

ולמה אחד כזה לא מועיל לו הכפרה של יום הכיפורים ? כי גם לשיטתו של רבי שיום הכיפורים מכפר ללא תשובה יש שלשה סוגים של אנשים שיום  הכיפורים לא מכפר להם  

אומרת הגמרא חברותא יומא דף פה עמוד ב

דתניא, רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה, יום הכפורים מכפר. חוץ מהפורק עול, והמגלה פנים בתורה, שדורשה לגנאי, והמיפר ברית בשר, שמבטל מצות מילה, שרק אם עשה תשובה - יום הכפורים מכפר לו. ואם לא עשה תשובה - אין יום הכפורים מכפר.

ומה הבעיה עם 3 הסוגים השונים ?

אומר הגור אריה במדבר פרשת שלח פרק טו

פורק עול. פירש רש"י (כריתות ז.) עול המצות. ו'מגלה פנים בתורה' - דורש באגדות של דופי, כמו מנשה שאמר לא היה למשה לכתוב (בראשית לו, כב) "ואחות לוטן תמנע" (סנהדרין צט ע"ב). ומה שזכר אלו ג' דברים דוקא, דע כי האדם הוא דבק בשם יתברך, ודבקתו הוא על ידי שלשה דברים; האחד, על ידי הקדוש ברוך הוא, שהוא אלוה לו. ועל ידי האדם שהוא עבדו, כי אלהותו נקרא על האדם. וכמו שאלהותו נקרא על האדם, כן האדם העובד לו, נכנס תחת רשותו. וכל דבר שהוא דבק בדבר, אי אפשר רק על ידי דבר אמצעי ביניהם, הוא המחבר הדברים, וזה ידוע. והנה פורק עול אומר שאין אלהותו על האדם. ומפר ברית, זה מפני שהוא אומר שאין לו חבור אליו מצד המקבל, והוא האדם, כי הברית הוא חותמו של האדם שהוא עבד לו, והוא מצד המקבל. והחבור שהוא אל אדם עם בוראו היא התורה, שהיא אמצעי בין האדם לבוראו. נמצא מי שהוא מכחש בכל המצות, ומסלק החבור לגמרי, שהוא מכחיש באדון שהוא אדון, ומכחיש בעבד שהוא עבד, וזהו מיפר ברית. וגם אומר שאין תורה, שהיא האמצעי. וכן העובד עבודה זרה הוא יוצא מכולם, כי מאחר שעובד לאלוה אחר - יוצא מרשותו לגמרי, והוא חסר כל אלו ג' דברים. כי כלל אלו ג' דברים; שהוא כופר באלוהים, שהוא עילה, וזה פורק עול מן העילה. ומכחיש בעלול, שהוא האדם, אשר הוא עלול, ואומר שאין כאן עלול שיהיה לו עילה, הוא השם יתברך. וכופר גם כן בחבור אשר הוא בין העילה ובין העלול, והוא התורה, שהיא בעצמה חבור בין העילה ובין העלול:

יוצא לנו שאותו ריק שאדם מכניס בלבבו גורם לכך שהוא מתנתק מבורא עולם ומתנתק מהתורה שהיא הדבר היחידי שיכול לנווט את האדם בעולם . ואדם שמאבד את הכלי היחידי שנותן לו להבין לאן ללכת ולאן לפנות משול לטייס שטס בחושך מוחלט ללא שום מכשירים וברור לכולם שבמצב כזה הדרך היחידה היא התרסקות אין שום אופציה אחרת . וזה בדיוק מה שכתוב בפרשה שלנו וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָב֤וֹ לֵאמֹר֙ שָׁל֣וֹם יִֽהְיֶה־לִּ֔י כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּת לִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ  והתוצאה : וּמָחָ֤ה יְקֹוָק֙ אֶת־שְׁמ֔וֹ מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם. אין אפשרות אחרת

ולכן כתוב בתורה דברים פרק ו

(ה) וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ:

אין מקום להשאיר מקום ריק בלב לשרירות הלב זה מצב מסוכן שאדם שנכנס לתוכו מאוד קשה לו לצאת מהמצב הזה כי עצם זה שהלב שלך פנוי לדברים ריקים מקשה על האדם לעשות את התפנית ולחזור בתשובה ואפילו לרבי ביום הכיפורים מכפר ללא תשובה על מצב כזה יום הכיפורים לא מכפר .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה