11.1.2019

פרשת בא חוכמה בגויים תאמין 6 מי מביא חורבן לעולם ? מה הקשר בן חורבן בית המקדש לערב רב ? מה הקשר שלהם לחטא העגל ? מה הקשר לעמלק ? מה הקשר של חטא העגל לגלות ? ומה הקשר למלאכים שהתנגדו לבריאת האדם ? מה הקשר של יתרו למלוכה של הקב"ה בשלמות על כל העולם ? ‏ה'/שבט/תשע"ט

בס"ד
פרשת בא חוכמה בגויים תאמין 6 מי מביא חורבן לעולם ? מה הקשר בן חורבן בית המקדש לערב רב ? מה הקשר שלהם לחטא העגל ?  מה הקשר לעמלק ? מה הקשר של חטא העגל לגלות ? ומה הקשר למלאכים שהתנגדו לבריאת האדם ? מה הקשר של יתרו למלוכה של הקב"ה בשלמות על כל העולם ? ‏ה'/שבט/תשע"ט

בפרשת וארא כתבתי בסוף המאמר :

אומר הבבלי חברותא סנהדרין דף צד עמוד א

תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא למשה וששים ריבוא [כל עם ישראל], שלא אמרו "ברוך", עד שבא יתרו ואמר: "ברוך ה'

כלומר כאן רואים את הנתק המוחלט של משה לאחר מתן תורה ואחרי חטא העגל מיתרו ,שיתרו שבא מבחוץ אומר ברוך ה' ולא משה ושישים ריבוא יהודים  . וההסבר שלי לדבר שדרגתו של משה לא אפשרו לו לרדת נמוך כל כך לדרגתו של יתרו וזה בדיוק המשימה של עם ישראל בגלות ולא המשימה של משה כי משה בדרגתו לא יכול לעשות את המשימה הזאת ולדאוג להכניס לתוך העם היהודי כל מי שהמזל שלו היה במעמד הר סיני וזה הסיבה שהקב"ה השאיר את משה מחוץ לארץ ישראל . ואומר בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

וכדי שנבין את זה יותר לעומק אני מביא כאן את הזוהר הקדוש דף כה ע"א  ספר בראשית

וּבָרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ אַחַר כָּךְ עַל תֹּהוּ, וְאֵין שָׁם יְסוֹד שֶׁהוּא בְּרִי''ת שֶׁסּוֹמֵךְ אוֹתָם, לָכֵן רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת תּוֹרָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹבְדֵי עַכּוּ''ם, שֶׁהוּא בְּרִית מִילָה מַמָּשׁ, וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ, וְנִשְׁאֲרָה הָאָרֶץ חֲרֵבָה וִיבֵשָׁה.

וְזְהִוּ יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה. יִקָּווּ הַמַּיִם - זוֹ הַתּוֹרָה. אֶל מָקוֹם אֶחָד - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁנִּשְׁמוֹתֵיהֶם תְּלוּיוֹת מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ. כְּבוֹד ה' - שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה. מִמְּקוֹמוֹ - שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה. וְכֵיוָן שֶׁאוֹתָם נִשְׁמוֹתֵיהֶם מִשָּׁם, שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם בְּוַדַּאי יהו''ה, וְנֶאֱמַר בָּהֶם (דברים לב) כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ. וְזֶהוּ יִקָּווּ הַמַּיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד.

וְהַתּוֹרָה הִיא יִשּׁוּב הָעוֹלָם. וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֵם עוֹבְדֵי עַכּוּ''ם, שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹתָהּ, נִשְׁאֲרוּ חֲרֵבִים וִיבֵשִׁים, וְזֶהוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, אֵלֶּה שֶׁלֹּא שׁוֹמְרִים מִצְווֹת הַתּוֹרָה. לֹא שֶׁיַּשְׁמִיד הוּא מַעֲשָׂיו כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים בְּנֵי אָדָם. וְלָמָּה יַשְׁמִיד אוֹתָם אֶת בָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם בְּהִבָּרְאָם, בְּה' בְּרָאָם? וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁמִּתְגַּיְּרִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, בִּגְלָלָם נָפְלָה ה' קְטַנָּה שֶׁל אַבְרָהָם בָּאֶלֶף הַחֲמִישִׁי שֶׁהוּא ה', שֶׁהוּא חָרֵב וְיָבֵשׁ. חָרֵב בְּבַיִת רִאשׁוֹן, וְיָבֵשׁ בְּבַיִת שֵׁנִי.

וּמֹשֶׁה, מִשּׁוּם שֶׁרָצָה לְהַכְנִיס גֵּרִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְחָשַׁב שֶׁהָיוּ מֵאֵלֶּה שֶׁנִּבְרְאוּ בְּה' וְנָתַן בָּהֶם אוֹת ה' שֶׁל אַבְרָהָם, גָּרְמוּ לוֹ יְרִידָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב) לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךְ. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הָאוֹת ה' בְּיִרְאָה שֶׁל יוֹ''ד וּבְאַהֲבָה שֶׁל ה', הוּא יָרַד מִדַּרְגָּתוֹ שֶׁהוּא ו'.

וְאוֹת ו' יָרְדָה עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד בֵּינֵיהֶם, שֶׁעָתִיד הוּא בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל לְהִתְעָרֵב בֵּינֵיהֶם בַּגָּלוּת בֵּין עֵרֶב רַב, שֶׁהֵם נִשְׁמוֹתֵיהֶם מִצַּד אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיה נא) כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְגוֹ'. וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁלֹּא בִקֵּשׁ נֹחַ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְנֶאֱמַר בָּהֶם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ, בִּגְלַל שֶׁהָיוּ מֵאֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כה) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. וּמֹשֶׁה לֹא נִשְׁמַר מֵהֶם, וְהִפִּיל ה' בֵּינֵיהֶם, וְלָכֵן הוּא לֹא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתָּשׁוּב ה' לִמְקוֹמָהּ. וְלָכֵן יָרַד הוּא מִדַּרְגָּתוֹ, וְיָרַד בּוֹ ו'. וְלָכֵן ה' נָפְלָה, ו' יָקִים אוֹתָהּ, ו' שֶׁל מֹשֶׁה.

וּמִשּׁוּם שֶׁהֵ''א קְטַנָּה, ה' שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁהִיא שֶׁל הִבָּרְאָם, נִקְטַן הוּא בִּגְלָלָהּ, וְנֶאֱמַר בּוֹ (ישעיה סג) מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה וְגוֹ'. וְהוֹצִיא אוֹתָהּ מִשָּׁם בְּכֹחַ שֶׁל ו' וְהֵבִיא אוֹתָהּ עִמּוֹ. מִיָּד שָׁרְתָה עָלָיו י''ה וְנִשְׁלְמָה הַשְּׁבוּעָה, [שנאמר] (שמות יז) כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' וְגוֹ'.

כלומר לפי הגמרא בסנהדרין צד א יש הכרה בבורא עולם של אלו שהם לא מהנשמות שהיו במעמד הר סיני סוג הכרה שהוא נמוך הרבה יותר מהשגתו של משה שהגיע לדרגת אספקלריה מאירה . משה רבנו הבין את זה והכניס לתוך עם ישראל גרים שחלקם באמת שיכים לעם ישראל ואלו הם שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני אבל לא היה ניתן להפריד אותם מערב הרב ששייך לאותם מלאכים שנפלו לעולם אותם מלאכים שהתנגדו לבריאת האדם  שלאחר מכן דרך עמלק נלחמו בעם ישראל . והערבוב הזה של אותו ערב רב גרם לחטא העגל .משה רבנו לא יכול בגלל דרגתו הגבוהה לעשות את אותו ברור מי שייך לעם ישראל כמו יתרו ומי הוא מאומות העולם שלא קיבל את התורה ולא היה בשום צורה במעמד הר סיני , וזה התפקיד של עם ישראל שהושפע מהערב רב שהיה בחטא העל . וזה הסיבה לחורבן בית המקדש הראשון והשני והסיבה לגלות עם ישראל כדי לעשות את עבודת הברור

 

ַ

ואת זה אומר הזוהר הקדוש בהמשך

מה זֶּה מִדֹּר דֹּר? זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (קהלת א) דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁאֵין דּוֹר פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וְזֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שֶׁאִשָּׁה אַחַת יָלְדָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּכֶרֶס אַחַת. וַחֲמִשָּׁה מִינִים הֵם בְּעֵרֶב רַב, וְהֵם: נְ'פִילִים גִּ'בּוֹרִים עֲ'נָקִים רְ'פָאִים עֲ'מָלֵקִים. וּבִגְלָלָם נָפְלָה ה' קְטַנָּה מִמְּקוֹמָהּ. בִּלְעָם וּבָלָק הָיוּ מִצַּד שֶׁל עֲמָלֵק. תִּקַּח ע''ם מִן בִּלְעָם, ל''ק מִן בָּלָק, יִשָּׁאֵר בָּבֶל, (בראשית יא) כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ. וְאֵלֶּה אוֹתָם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם ז) וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. וּמֵאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהֶם בְּגָלוּת רְבִיעִית, הֵם רָאשִׁים בְּקִיּוּם רַב, וְהֵם מַעֲמִידִים עַל יִשְׂרָאֵל כְּלֵי חָמָס, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם ו) כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. אֵלֶּה אוֹתָם עֲמָלֵקִים.

הַנְּפִילִים, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם) וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבוֹת הֵנָּה. וְאֵלֶּה הֵם מִין שֵׁנִי מֵהַנְּפִילִים הָאֵלֶּה מִלְמַעְלָה. שֶׁכְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת אָדָם, שֶׁאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ וְגוֹ', רָצָה לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ רֹאשׁ לְכָל הָעֶלְיוֹנִים לִהְיוֹת מְמֻנֶּה עַל כֻּלָּם וְשֶׁיִּהְיוּ מִתְמַנִּים עַל יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם מא) וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ, הֵם רָצוּ לְקַטְרְגוֹ וְאָמְרוּ (תהלים ה) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וְגוֹ', שֶׁעָתִיד לַחֲטֹא לְפָנֶיךְ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אַתֶּם הֱיִיתֶם לְמַטָּה כְּמוֹתוֹ, הֱיִיתֶם חוֹטְאִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. מִיָּד - וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם וְגוֹ', חָשְׁקוּ בָהֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפִּילָם לְמַטָּה בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת.

למה כל כך חשוב לעשות את הברור הזה ולהכניס את אותם שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני לתוך המכלול של עם ישראל ?  

אומר הזוהר הקדוש

בַּצַד הָאַחֵר, שֶׁאֵינוֹ צַד הַקְּדֻשָּׁה, יֵשׁ סוֹד שֶׁהוּא מֶלֶךְ, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁנִּקְרָא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, וְתַחְתָּיו יֵשׁ כֹּהֵן אוֹן, וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב (הושע יב) וַיֹּאמֶר אֶפְרַיִם אַךְ עָשַׁרְתִּי מָצָאתִי אוֹן לִי. מִשּׁוּם שֶׁכֹּחַ זֶה שׁוֹלֵט עַל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה יָרָבְעָם. וְאִלְמָלֵא שֶׁנִּמְצָא כֹּחַ זֶה, לֹא יָכֹל לְהַצְלִיחַ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה.

סוֹד הַדָּבָר - בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּלֶךְ הַזֶּה וְהַכֹּהֵן הַזֶּה נִכְפִּים, וְנִשְׁבְּרוּ, אָז נִכְפִּים כָּל יֶתֶר הַצְּדָדִים וּמוֹדִים לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵט לְבַדּוֹ מַעְלָה וּמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהכ) וְנִשְׂגָּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.

כְּמוֹ זֶה וְסוֹד זֶה מַמָּשׁ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאָרֶץ, שֶׁשָּׁבַר מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, וְזֶהוּ פַּרְעֹה. בְּשָׁעָה שֶׁבָּא מֹשֶׁה לְפַרְעֹה וְאָמַר (שמות ה) אֱלֹהִי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ, פָּתַח וְאָמַר, לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'. וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתְכַּבֵּד שְׁמוֹ בָּאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁהוּא נִכְבָּד לְמַעְלָה. כֵּיוָן שֶׁהִלְקָה אוֹתוֹ וְאֶת עַמּוֹ, בָּא וְהוֹדָה לוֹ לַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא.

וְאַחַר נִשְׁבַּר וְנִכְפָּה אוֹתוֹ כֹּהֵן אוֹן, יִתְרוֹ, שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו, עַד שֶׁבָּא וְהוֹדָה לוֹ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְאָמַר, בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם וְגוֹ', עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' וְגוֹ'. וְזֶהוּ כֹּהֵן אוֹן, צַד הָאַחֵר, שֶׁהוּא צַד שְׂמֹאל. וְזֶהוּ סוֹד שֶׁאָמְרָה רָחֵל, כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁהִיא מֵתָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לה) בֶּן אוֹנִי. וְלָכֵן מִהֵר (הודה) יַעֲקֹב וְאָמַר בֶּן יָמִין, וְלֹא בֶּן אוֹנִי. צַד יָמִין, וְלֹא צַד שְׂמֹאל.

וְכֵיוָן שֶׁאוֹתוֹ מֶלֶךְ וְכֹהֵן הוֹדוּ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְנִשְׁבְּרוּ לְפָנָיו, אָז הִתְעַלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ עַל הַכֹּל, מַעְלָה וּמַטָּה. וְעַד שֶׁהִתְעַלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ, כְּשֶׁהוֹדוּ אֵלֶּה לְפָנָיו, לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה עַד לְאַחַר שֶׁבָּא יִתְרוֹ, וְהוֹדָה וְאָמַר, עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים. בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם וְגוֹ'. אָז הִתְעַלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ מַעְלָה וּמַטָּה, וְאַחַר כָּךְ נָתַן תּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת, כְּשֶׁשִּׁלְטוֹנוֹ עַל הַכֹּל.

פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ - כְּשֶׁגָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּת מִצְרַיִם וְעָשָׂה לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת. צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ - כְּשֶׁבָּא יִתְרוֹ וְקִבְּלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקֵרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמִשָּׁם הִתְקָרְבוּ כָּל אוֹתָם גֵּרִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. מִשָּׁם וָהָלְאָה, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ. שֶׁהֲרֵי אָז הִתְקַדֵּשׁ שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי (מהצד האחר) מִתְקַדֵּשׁ שֵׁם הַקָּדוֹשׁ, כְּשֶׁנִּשְׁבָּר וְנִכְפֶּה הַצַּד הָאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּיִתְרוֹ.

כלומר כניסת אותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני הוא חלק מהותי מהשלמות של מלכותו של הקדוש ברוך הוא על כל העולם בשלמות . וזה ההבנה מהפסוק בשמות פרק יז

(טז) וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיקֹוָ֖ק בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר: פ

רש"י שמות פרשת בשלח פרק יז

כי יד על כס יה - ידו של הקדוש ברוך הוא הורמה לישבעע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית, ומהו כס, ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקדוש ברוך הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם, שנאמר (תהלים ט ז) האויב תמו חרבות לנצח, זהו עמלק שכתוב בו (עמוס א יא) ועברתו שמרה נצח, (תהלים שם) וערים נתשת אבד זכרם המה, מהו אומר אחריו (תהלים ט ח) וה' לעולם ישב, הרי השם שלם, (תהלים שם) כונן למשפט כסאו, הרי כסאו שלם:

כלומר שלמותו של מלכותו של הקב"ה על העולם היא כאשר כל מי ששיך לתורה יכנס למכלול של עם ישראל ומי שלא שייך לתורה לא יהיה קיים  בכל צורה שהיא .

ואת הקשר בן אותם ערב רב שגרם לחטא העגל ואת הקשר של יתרו לתיקון הדבר אומר הזוהר הקדוש

ספר בראשית

וְעִם כָּל זֶה, מֹשֶׁה, כְּדֵי לְכַסּוֹת עַל עֶרְוַת אָבִיו, לָקַח אֶת בַּת יִתְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שופטים א) וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, לָמָּה נִקְרָא קֵינִי? שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם ד) וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן. אַחַר כָּךְ רָצָה לְהַחֲזִיר עֵרֶב רַב בִּתְשׁוּבָה לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוַת אָבִיו, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרֵף מַחֲשָׁבָה טוֹבָה לְמַעֲשֶׂה, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֵם מִגֶּזַע רַע, תִּשָּׁמֵר מֵהֶם. אֵלֶּה הֵם חֵטְא שֶׁל אָדָם שֶׁאָמַר לוֹ וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ. אֵלֶּה הֵם חֵטְא שֶׁל מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.

וּבִגְלָלָם גָּלוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת וְגֹרְשׁוּ מִשָּׁם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. וְאָדָם יִשְׂרָאֵל בְּוַדַּאי. וּמֹשֶׁה בִּגְלָלָם גֹּרַשׁ מִמְּקוֹמוֹ וְלֹא זָכָה לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּגְלָלָם עָבַר עַל מַאֲמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְחָטָא בַסֶּלַע שֶׁהִכָּה בּוֹ, וְלֹא אָמַר לוֹ אֶלָּא רַק (במדבר כ) וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע, וְהֵם גָּרְמוּ. וְעִם כָּל זֶה, מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא לֹא קִבֵּל אוֹתָם, וְנָתַן בָּהֶם אוֹת בְּרִית אֶלָּא לְכַסּוֹת עֶרְוַת אָבִיו. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ (שם יד) וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךְ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ, וּבִגְלָלָם אָמַר (שמות לב) מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי, שֶׁהֵם מִזֶּרַע עֲמָלֵק שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים כה) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, וְהֵם גָּרְמוּ לִשְׁבֹּר אֶת שְׁנֵי הַלּוּחוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה.

כלומר יתרו מיצג את התחלת התיקון לאחר חטא העגל כי הוא היה חלק מהותי מאומות העולם שקשור לתורה , והעצה שנתן יתרו למשה מיד אחרי קבלת הלוחות השניים ביום הכיפורים הוא התחלתה תהליך של ברור המוץ מן התבן של אומות העולם . מי ששיך למהות של עם ישראל ומי שייך לצד הרע של העולם שמקורו מהמלאכים שהתנגדו לבריאת האדם ,ורק בסוף התהליך סוף הברור המוחלט מי שייך לעולם ומי לא שייך לעולם יוכל  הקב"ה למלוך על העולם בשלמות וכסאו יהיה שלם ,והחוכמה של אומות העולם שאנחנו מאמינים לו הוא אותו חלק מהחוכמה ששייכת לתורה אבל חטא העגל שגרם לשבירה של העולם השלם שנוצר במעמד הר סיני ,כאשר חלקים ממנו נמצאים אצל אותם אלו שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני והם חיים ונמצאים בתוך אומות העולם .

ויש עוד לדון בעניין ובלי נדר נמשיך שבוע הבא

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה