4.5.2018

פרשת בהר למה צריך לשמור את החוקים והמשפטים ? למה חי בהם ? מה הקשר בן מעשה האדם למציאות בעולם? למי נעשית התורה סם המוות ? מהו נוהל שכן בפסיקת בג"ץ כדוגמה לתהליך פסיקה בחוקות הגויים ? באיזה משקל משתמש אהרון ברק בפסיקתו בנוהל שכן ? האם הפסיקה בנוהל שכן היא מעשה משפטי ? האם באמת מפעיל השופט אהרון ברק שיקול דעת או זו פסיקה רנדומאלית ? האם יש קשר בן הפסיקה של אהרון ברק למציאות ? האם בשופט חשין נעשה מעשה של נוהל שכן על ידי אהרון ברק ? ומה הקשר ל וְגַם־אֲנִי֙ נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם חֻקִּ֖ים לֹ֣א טוֹבִ֑ים וּמִ֨שְׁפָּטִ֔ים לֹ֥א יִֽחְי֖וּ בָּהֶֽם ? ‏י"ט/אייר/תשע"ח

בס"ד
פרשת בהר למה צריך לשמור את החוקים והמשפטים ? למה חי בהם ? מה הקשר בן מעשה האדם למציאות בעולם? למי נעשית התורה סם המוות ? מהו  נוהל שכן בפסיקת בג"ץ כדוגמה לתהליך פסיקה בחוקות הגויים   ? באיזה  משקל משתמש אהרון ברק בפסיקתו בנוהל שכן ? האם הפסיקה בנוהל שכן  היא מעשה משפטי ? האם באמת מפעיל השופט אהרון ברק שיקול דעת או זו פסיקה רנדומאלית ? האם יש קשר בן הפסיקה של  אהרון ברק למציאות ? האם בשופט חשין נעשה מעשה של נוהל שכן על ידי אהרון ברק ? ומה הקשר ל וְגַם־אֲנִי֙ נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם חֻקִּ֖ים לֹ֣א טוֹבִ֑ים וּמִ֨שְׁפָּטִ֔ים לֹ֥א יִֽחְי֖וּ בָּהֶֽם  ‏י"ט/אייר/תשע"ח
כתוב בפרשה שלנו ויקרא פרק כה
(יח) וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח:
וכתוב בנוסח די דומה בויקרא פרק יח פסוק ה
וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָֽק: ס

ואומר האלשיך ויקרא פרק יח

(ד) ושמא תאמרו אחר שהכונה לשמים מה בין אלו לאלו. לזה אמר את משפטי תעשו ואת חקותי תשמרו בלבד ולא של מצרים, כי בשל המצרים אין להם סוד ותועלת, אך בהיות משפטי וחקותי יסכון לכם ללכת בהם אני ה' אלהיכם. והוא כי מצות ה' נעשים מלאכים לעושן ומלוים אותם בכל אשר ילך. ואמר הוא יתברך כי לא בלבד המשפטים עצמם והחקים הולכים עם עושיהם שהם המלאכים, כי אם גם ללכת בהם אני ה', כלומר במצות כי אלך בהם אני ה' אלהיכם. נמצאתם מלווים מן המלאכים וממני אני ה' אלהיכם. וזהו ללכת בהם, ומי הוא ההולך בהן אני ה' אלהיכם:

אומר הקב"ה לעם ישראל מי שהולך לפי המשפטים שלי יש בהם תועלת כי האדם שעושה את המשפטים של  הקב"ה חי בהם ולא מת בהם . וההבנה בעניין הזה כי הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם ולכן מה שיש בתורה יש בעולם ולכן רק מי שהולך במשפטים ובחוקים של הקב"ה שהיא התורה יכול לחיות ולא למות מי שהולך בדרכים אחרות יכול להגיע רק למקום שהוא ההיפך מחיים וזה המוות . ועניין החיים והמוות זה לא רק עניין פיזי של חיות גוף האדם זה ההמשכיות של המהות של האדם וזה הנשמה של האדם שהיא מהותו . מי שעושה את מצוות השם גורם לכך שנבראים על כל מצווה ומצווה מלאכים בעולם ואותם מלאכים עוזרים למי שעשה אותם כלומר לבעל המצווה ועוד שהקב"ה מלוה את בעל המצווה  . כלומר לאדם יש כוח במעשיו להשפיע על העולם ועל ידי מעשיו בורא עולמות ומלאכים והשפעה זו חוזרת ונותנת לאדם כוח לעלות ולהתקדם בעולם וכך אומר הדעת תבונות

כדי להטיב רצה ה' שהאדם ישלים חסרונותיו

אמר השכל: היסוד הראשון שעליו עומד כל הבנין, הוא, שרצה הרצון העליון שיהיה האדם משלים את עצמו ואת כל הנברא בשבילו, וזה עצמו יהיה זכותו ושכרו. זכותו - לפי שנמצא שהוא מתעסק ויגע להשיגה שלימות הזה, וכשישיגהו - יהיה נהנה רק מיגיע כפיו וחלקו מכל עמלו. שכרו - שהרי סוף סוף הוא יהיה המושלם, ויהיה מתענג בטובה לנצח נצחים.

וכך כותב הרמח"ל בספר מסילת ישרים פרק א

ואם תעמיק עוד בענין תראה כי העולם נברא לשימוש האדם. אמנם הנה הוא עומד בשיקול גדול. כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו. כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך, והוא כענין מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בענין האור שגנזו הקדוש ברוך הוא לצדיקים וזה לשונם (חגיגה יב): כיון שראה הקדוש ברוך הוא אור שגנזו לצדיקים, שמח, שנאמר (משלי יג): אור צדיקים ישמח. ובענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו אמרו (חולין צא): אמר רבי יצחק: מלמד שנתקבצו כולן למקום אחד והיתה כל אחת אומרת, עלי יניח צדיק ראשו.

כלומר מעשי האדם משפיעים על העולם כאשר האדם עושה מצווה העולם משתנה ועולה בדרגתו והפוך כאשר האדם עושה חס וחלילה עברה . וכל המהות של החוקים והמשפטים של הקב"ה לתת לאדם את היכולת לתקן את עצמו ואת העולם כי בשבילו נברא העולם . 

ועל עניין חוקות הגויים עקידת יצחק במדבר שער עג (פרשת נשא)

והדרך הב' הוא היותו מלומד או מורגל על הגבלה מה במעשיו אבל היא משובשת ונפסדת כמו שהיו רוב הנמוסים מהדתות האנושיות אשר אליהם רמזו באומרם כדי שלא יינק במקום הטנופת (ברכות י' א) כמו שכתב' בשער ו': ומהענין ההוא היה חטאם של אנשי סדום הרעים והחטאים שקיימו וקבלו עליהם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם כאשר כתבנו במקומו.

כלומר כאשר האדם מתרחק מבורא עולם ומנסה הוא בעצמו להיות בורא עולם ולקבוע חוקים ומשפטים משל עצמו סופו יהיה הפוך, וההיפך לחיים זה מוות . ואומר התלמוד בבלי מסכת תענית דף ז עמוד א

רבא רמי: כתיב יערף כמטר לקחי, וכתיב תזל כטל אמרתי! - אם תלמיד חכם הגון הוא - כטל, ואם לאו - עורפהו כמטר. תניא, היה רבי בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה, ואומר רפאות תהי לשרך, ואומר כי מצאי מצא חיים. וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות, שנאמר יערף כמטר לקחי, ואין עריפה אלא הריגה, שנאמר וערפו שם את העגלה בנחל.

קל וחומר למי שעושה תורה לעצמו . ומסתכל על עצמו כבורא עולם שיכול לקבוע חוקים ומשפטים התוך השכל המצומצם של עצמו .

ובהקשר הזה אני רוצה להביא דוגמה לפסיקה של בג"ץ לגבי נוהל וכאשר אתה יורד לפרטי הפסיקה ואופן הפסיקה אתה לא רואה יותר חוכמה כמו שאתה מתעמק בדברי ראשונים ואחרונים אתה רואה דברים שהשכל כמעט ולא יכול לקבל ואתה מבין את קטנותם של השופטים בבית המשפט "העליון" ומבין שיש אנשים שמסתכלים על עצמם כתחליף לקב"ה ומתוך כך פוסקים הלכות של חיים ומוות לא מתוך איזה פילוסופיה גבוהה שיש לה בסיס או הגיון ומשקל ואתה מבין שמה שמניע אותם זה רק הסתכלות על עצמם כשווים לבורא עולם אבל ללא בסיס כלשהו במציאות . קישור לפסק הדין


המדינה הסבירה לבג"ץ את נוהל שכן שהגדרתו היא אזהרה מוקדמת

'אזהרה מוקדמת' הוא נוהל מבצעי, המופעל בפעילות למעצר מבוקשים, המאפשר להסתייע בתושב מקומי פלסטיני לצורך מזעור הסכנה לפגיעה באזרחים תמימים ובמבוקשים עצמם (אפשרות למעצרם בלא שפיכות דמים). ההסתייעות בתושב המקומי מיועדת לתת אזהרה מוקדמת לתושבי הבית על-מנת לאפשר לחפים מפשע לעזוב את המבנה ולמבוקשים להסגיר את עצמם, לפני שיהיה הכרח לנקוט בהפעלת כוח, אשר עלול לסכן חיי אדם."

כלומר המדינה דיברה על נוהל שיאפשר לקחת איש מקומי בהסכמתו שיזהיר את מי שרוצים לתפוס אותו כדי שיחסכו חי אדם ופעולות מלחמתיות כנגד מי שרוצים לעצור אותו .

העותרים אומרים (ארגון עדאלה )

לטענת העותרים, הנוהל המכונה "אזהרה מוקדמת" אינו חוקי משום שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט הבינלאומי ההומניטרי בדבר פעילות צבאית של כוח כובש בשטח כבוש. מדובר למעשה בשימוש באזרח מוגן כ"מגן אנושי". הנוהל מעמיד את האזרח המוגן בסכנה מוחשית וממשית. הוא מציבו בשיאה של פעילות צבאית שמטרתה ביצוע מעצר של אדם אשר המשיבים עצמם מגדירים כמסוכן ביותר. העותרים סבורים כי מימד ההסכמה שבנוהל, או העדר הסירוב של האזרח המוגן, אינו יכול להכשירו. הסכמת האזרח המוגן אינה רצינית ומכל מקום אינה רלבנטית. לאזרח המוגן אין אפשרות לוותר על הזכויות שהוקנו לו במשפט הבינלאומי, לרבות הזכות שלא להיות מעורב בפעילות צבאית של כוח כובש.

המדינה אומרת מצד שני

לטענת המשיבים, שימוש בנוהל "אזהרה מוקדמת" במקרים המתאימים עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד במשפט הבינלאומי. אלה דורשים כי במהלך תכנון פעולה צבאית ייעשה כל מאמץ לצמצום הנזק האגבי הנגרם לאלו שאינם לוחמים, כתוצאה מהפעילות הצבאית, ככל שמתאפשר נסיבות העניין. כמו כן, בהתאם להוראות המשפט הבינלאומי, כוח מזוין העומד לבצע פעולה העלולה לפגוע באזרחים צריך, במידת האפשר, ליתן הודעה מראש על הפעולה המתוכננת, כדי למזער את החשש לפגיעה באזרחים. המשפט הבינלאומי אינו אוסר הסתייעות בתושב מקומי, בהסכמתו, לצורך אזהרת תושבים אחרים מפני תקיפה צפויה, כאשר לא נשקפת לו סכנה עקב כך. נהפוך הוא. רצוי, לטענת המשיבים, ליתן התראה מקדימה לפני ביצוע התקיפה, העלולה לפגוע גם באוכלוסיה אזרחית או במתקנים אזרחיים שנעשה בהם שימוש לרעה על-ידי מבוקשים פלסטינים. זאת ועוד: המשפט הבינלאומי מאפשר אף לכפות מתן אזהרה אם שיקולים צבאיים הכרחיים דורשים זאת, אך הנוהל אינו מגיע לכך, היות והוא דורש את הסכמת התושבים. עמדת המשיבים היא, איפוא, כי בתכנון פעילות מעצרים רשאי המפקד הצבאי – ואף חייב – לבחון האם בנסיבות הקיימות ניתן למזער הפגיעה האגבית בחפים מפשע וברכוש באמצעות הסתייעות באזרח מקומי, בנסיבות שאינן מסכנות אותו.

השופט אהרון ברק הגדיר את הדילמה בצורה יפה

אך מה דין ההסתייעות בתושב מקומי, לשם מסירת "אזהרה מוקדמת" על פי הנוהל בעניין זה, שעה שאותו תושב מסכים לכך ולא ייגרם לו נזק ממסירת האזהרה? ייאמר מיד: הוראה מפורשת החלה בעניין, ואשר בה יימצא לשאלתנו פתרון, אינה מצויה פתרונה של שאלתנו מחייב איזון בין שיקולים נוגדיםמחד גיסא, מצוי הערך של חיי אדם. השימוש בנוהל "אזהרה מוקדמת" נועד למנוע את הצורך לעצור בכוח מבוקש. בכך מבקש הנוהל למנוע פגיעה בתושבים המקומיים המצויים יחד עם המבוקש. אכן, השמירה על חייה של האוכלוסיה האזרחית הינה ערך מרכזי בדינים ההומניטריים החלים על התפיסה הלוחמתית חוקיותו של נוהל "אזהרה מוקדמת" יכולה לשאוב את כוחה מחובתו הכללית של הצבא התופס לדאוג לכבודה ולשלומה של האוכלוסיה האזרחית. היא גם עולה בקנה אחד עם כוחו של הצבא התופס להגן על חיי חייליו ושלומםמאידך גיסא, עומדת חובתו של הצבא התופס להגן על חייו וכבודו של התושב המקומי אשר נשלח למסור את האזהרה. בוודאי כך במקום שהוא אינו מסכים ליטול על עצמו את התפקיד שהוטל עליו ואשר ביצועו עשוי לגרום לו נזק. אך כך גם במקום שהוא מסכים לכך וביצוע התפקיד לא יסב לו כל נזק. זאת, לא רק משום שככלל אין הוא רשאי לוותר על זכויותיו על פי הדין ההומניטרי אלא גם משום שהלכה למעשה קשה לאמוד מתי הסכמתו ניתנת מתוך רצון חופשי ומתי היא פרי לחץ גלוי או סמוי.

כלומר השופט אהרון ברק מסכים שאין כלים בחוק לפסוק לכאן או לכאן ויש לפניו סוגיה שצריך ל"שקול אותה "  כלומר לשים את הסוגיה על "משקל" וירטואלי ולהבין לאן נוטה המטוטלת . איך בדיוק ימדוד השופט ברק את המשקל של כל טענה  ? מה המשקל שלה במציאות  ? איך בדיוק החשבון האמיתי של כל טענה ?   ברור העניין שאין לשופט שום כלים לבדוק את העניין וגם אין בפסיקה בקשה לפרטים כאלו . אולי נוהל כזה יחסוך חי אדם של התושבים המקומיים כי יתכנו מקרים שצה"ל לא יצטרך לבא ולהחריב את הבית על יושביו עם פצצות או D-9    כמו שאנחנו רואים שבשנים האחרונות קורה כל פעם שיש מצור אחרי מבוקש? מה על כל הרכוש שנהרס של התושבים שלא מעורבים בפעילות המלחמתית ? מה עם חסכון של חיי אדם מהצד שלנו  של חיילי צהל שאולי נוהל כזה יגרום ?

כל השיקולים הללו לא באים לידי ביטוי בפסיקה של השופט אהרון ברק וכך הוא כותב

באיזון בין שיקולים נוגדים אלה, ידו של מי על העליונה? לדעתי, ידם של השיקולים האוסרים על הצבא לעשות שימוש בתושב מקומי על העליונה. ביסוד השקפתי זו מונחים מספר טעמים עקרונייםראשית, עקרון בסיסי העובר כחוט השני בדיני התפיסה הלוחמתית הוא האיסור על שימוש בתושבים מוגנים כחלק מהמאמץ המלחמתי של הצבא התופס. אין לנצל את האוכלוסיה האזרחית לצרכיו הצבאיים של הצבא התופס אין "לנדב" אותם לשיתוף פעולה עם הצבא מעקרון כללי זה נגזר האיסור הספציפי של שימוש בתושבים מקומיים כ"מגן אנושי". כן נגזר מעקרון זה איסור השימוש בכפיה (גופנית או מוסרית) כלפי אנשים מוגנים לשם השגת ידיעות. נראה לי כי מעקרון כללי זה יש לגזור גם את האיסור לעשות שימוש בתושבים מקומיים כמעבירים אזהרה מהצבא אל מי שהצבא מבקש לעצרושנית, עקרון אחר של המשפט ההומניטרי הוא שיש לעשות הכל להפרדה בין האוכלוסיה האזרחית לבין הפעילות הצבאית התחולה המרכזית של כלל זה היא בחובה להרחיק תושבים מקומיים תמימים מתחום פעולות האיבה עם זאת, מתבקשת מכלל זה הגישה כי אין להכניס תושב מקומי, אף לא בהסכמתו, אל תוך התחום בו מתקיימת פעולה לחימתיתשלישית, לאור חוסר השוויון בין הכוח התופס לבין התושב המקומי, אין לצפות כי התושב המקומי יתנגד לבקשה להעביר אזהרה למי שמבקשים לעצרו. אין לבסס נוהל על הסכמה, כאשר ברבים מהמקרים זו לא תהא אמיתית יש להימנע מכניסה למצב בו תתבקש הסכמה זולבסוף, אין לדעת מראש האם העברתה של האזהרה כרוכה בסיכון לתושב המקומי המעביר אותה. היכולת להעריך נכונה קיומה של סכנה בתנאי הלחימה היא קשה, ואין לבנות נוהל המבוסס על הצורך להניח  היעדר סכנה כאשר הנחה זו לעתים אינה מבוססת. לעניין זה יש להתחשב לא רק בסיכון הפיזי של פגיעה  מירי שיבוא מהמקום בו נתון העצור, או ממלכודות שונות, אלא גם בסיכון הרחב יותר הצפוי לתושב המקומי "המשתף פעולה" עם הצבא התופס.

כלומר המשקל של השופט ברק הוא לא ממש משקל כי הוא לא שוקל שום דבר הוא רק מדגיש את מה שבעיניים שלו חשוב ומתוך זה הוא קובע הלכה . הוא גם לא מסייג את ההלכה שלו למצבים שונים שיכולים להתרחש במציאות .

אם למשל נוהל כזה היה חוסך באותו אירוע  3 חיי אדם של תושבים מקומיים האם המשקל היה משתנה ? אם היה חוסך הריסת שני בניני מגורים שחיים בהם עשרות אנשים האם המשקל היה משתנה ? לא ולא . יש כאן ראיה מסוכנת של שופט שמחליט שהוא הקב"ה בכבודו ובעצמו שיכול לפסוק בעניין של חיי אדם לא מתוך חשבון אמיתי של מציאות או מצבים משתנים לא מתוך ראית המציאות והסתמכות על מחקרים או נתונים רק מתוך איזה ראיה שטחית של המציאות המשפטית שניתן לפרוש כזה או אחר ללא הסתייגות

השופט חשין הבין את העניין וכותב

הנחת היסוד היא שהצבא עומד לפרוץ אל הבית בכוח, וכי הצבא, כדרכו ובדרכו של צבא, אפשר - אפשר אף קרוב לוודאי - יפגע במי שיימצאו בבית ובהם אף בבני-המשפחה המתגוררים בבית. האם נוכל לומר באורח נחרץ כי היעזרות בתום-לב בשכן היא בלתי מידתית בכל מקרה? בכלנסיבות שהן? הנה הוא אותו מחבל מסוכן שידיו מלאו-דם ופניו מועדות אך לרע. המחבל מסתתר בבית והפקודה היא לתופשו "חי או מת". על פקודה זו אין חולקים, והשאלה אינה אלא מה ייעשה ומה לא ייעשה לביצועה של הפקודה. לפתע מופיע בזירה אב המשפחה המתגוררת בבית. קודם לכן הלך האב לחנות לקנות מיצרכי-מזון למשפחה, ועתה שב לביתו המכותר באנשי צבא. ובבית מצויים אשתו ושמונת ילדיו. האב המבוהל והחרד שומע מאנשי הצבא את שהוא שומע, ונענה הוא על-אתר להצעת הצבא - אפשר אף שזו היא בקשתו - כי יקרא לבני משפחתו לעזוב את הבית, והכל על-פי הנוהל הכתוב. והנה אוסרים אנו על הצבא להתיר לאב כך להגן על בני משפחתו. אכן, לא בכל מקרה כך הוא. ואולם גם מקרה זה יכול שיארע - מקרה זה או מקרה בדומה לו.

אבל חרף הדברים שהוא כתב הוא מחליט

ואם חרף כל אלה אמרתי אסכים לחוות-דעתו של הנשיא, כך החלטתי משנתתי דעתי לנוסחה שאומצה בפרשת הוועד הציבורי נגד עינויים (ראו: שם, 840, ואילך). הנוסחה היא נוסחה של "מראש" ו"בדיעבד", ולענייננו - אף על דרך של קל וחומר. ואפשר אף שהחיים ילמדונו אחרת והגלגל יתהפך. 

סוף דבר: בכפיפות לדברים שכתבתי לעיל אני מסכים לחוות-דעתו של הנשיא ברק.

ואולי השופט חשין הוא כמו אותו תושב מקומי שהשופט אהרון ברק אומר בפסיקתו

שלישית, לאור חוסר השוויון בין הכוח התופס לבין התושב המקומי, אין לצפות כי התושב המקומי יתנגד לבקשה להעביר אזהרה למי שמבקשים לעצרו. אין לבסס נוהל על הסכמה, כאשר ברבים מהמקרים זו לא תהא אמיתית יש להימנע מכניסה למצב בו תתבקש הסכמה זו

כלומר השופט חשין לא באמת מסכים לפסיקה של אהרון ברק אבל יחסי בכוחות מול השופט ברק גורמים לו להסכים על אף שהוא באמת לא מסכים ?

לסיכום אנחנו רואים שפסיקה עקרונית כזו לנוהל שכן שיכול לחסוך בחיי אדם של תושבים מקומיים וגם ברכוש שלהם וקל וחומר בנו של קל וחומר בחיי אדם של חיילי צהל בנוהל שלא אסור בצורה מפורשת  בחוק הבינלאומי מחליטים שופטי בג"ץ לא מתוך נתונים אמתיים או חוק מסוים או שקלול אמיתי של בעד ונגד מושכל לשלול מצה"ל כלי משמעותי בניהול מלחמה בטרור וגם כלי שבמצבים מסוימים יכול לעזור לתושבים המקומיים . כלומר בית המשפט בפסיקה שלו לא מתגלה כמגן של המיעוט או של מי שהוא חסר כוח . הוא מתגלה בהגנה עיוורת על כאילו "זכויות אדם" ואולי זה פסיקה שכל המוטיבציה שלה היא כבודו של השופט ברק בעיני "האנשים הנאורים" באירופה ובארה"ב.

וכדי שנבין את העניין כך אומר השופט חשין על אהרון ברק בזמן אחר

"השופט אהרן ברק מוכן שיתפוצצו 30-50 אנשים אבל שיהיו זכויות אדם. אני לא מוכן. הוא חושב כך, אני חושב אחרת. לשמחתי הרבה אני הייתי ברוב"

זה  התוצאה של חוקים הבאים מכוחי ועוצם ידי של בני אדם ששמים את עצמם במקום הקב"ה . וכשאנחנו נכנסים לעומק העניין ולא מסתכלים על זה מרחוק תחת הכבוד המדומה של בית המשפט "העליון"  יותר ויותר אנחנו מבינים את מה שנאמר יחזקאל פרק כ פסוק כה

וְגַם־אֲנִי֙ נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם חֻקִּ֖ים לֹ֣א טוֹבִ֑ים וּמִ֨שְׁפָּטִ֔ים לֹ֥א יִֽחְי֖וּ בָּהֶֽם:

ואומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים

וכן חוקות עכו"ם שנא' (ירמיה י) כי חוקות העמים הבל הוא וכתיב וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם (יחזקאל כ) אבל לישראל נתתי להם מצות וחוקים טובים שנא' (ויקרא יח) ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם,

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה