בס"ד
פרשת נשא שנאה ירדה לעולם מי שונא את מי ? מה המשמעות של אהבה ? למה עם ישראל חייב לשנוא את הגויים ? למה הגויים חייבים לשנוא את עם ישראל ? כיצד זה קשור לחייך קודמין? למה ניתן להבין את המושג אהבה רק מהקב"ה ? ט"ו/סיון/תשע"ז
פרשת נשא שנאה ירדה לעולם מי שונא את מי ? מה המשמעות של אהבה ? למה עם ישראל חייב לשנוא את הגויים ? למה הגויים חייבים לשנוא את עם ישראל ? כיצד זה קשור לחייך קודמין? למה ניתן להבין את המושג אהבה רק מהקב"ה ? ט"ו/סיון/תשע"ז
בשבועות דיברתי על השנאה שירדה לאומות העולם בהר
סיני שמצד אחד אומות העולם שונאים את עם ישראל ומצד שני יש שנאה של עם ישראל
לאומות העולם . הסברתי את השנאה של עם ישראל לאומות העולם וקראתי לה "שנאה
רעיונית " והיא מתוך מה שאמר דוד המלך בתהלים פרק קלט
(כא) הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְקֹוָ֥ק׀
אֶשְׂנָ֑א וּ֝בִתְקוֹמְמֶ֗יךָ אֶתְקוֹטָֽט:
(כב) תַּכְלִ֣ית שִׂנְאָ֣ה שְׂנֵאתִ֑ים
לְ֝אוֹיְבִ֗ים הָ֣יוּ לִֽי:
ואומר הרד"ק תהלים פרק קלט פסוק כב
(כב) תכלית שנאה, גדולה, שלא אוּכַל
לִשְׂנֹאתָם יותר. וכפל הענין לחזק:
כלומר השנאה של עם ישראל לאומות העולם באה מתוך
ההבנה שכל מהותם של אומות העולם הוא נגד הקב"ה בגלל שלא רצו לקבל את התורה .
ואומר המצודת דוד תהלים פרק קלט פסוק כב
לאויבים - נחשבו בעיני כאלו היו אויבי
ומבקשי רעתי עם כי לא עשו לי מאומה רע:
כלומר עצם זה שלא קיבלו את התורה אני שונא אותם
תכלית השנאה לא בגלל שעשו לי דבר רע כי כל מהותם נגד מהות העולם . וכבר כתבתי בעבר
שבמתן תורה היה בריאה של העולם מחדש עם השינוי שבו הברואים קיבלו על עצמם את התנאי
של יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם .
ואני רוצה להבין יותר את השנאה של אומות העולם לעם
ישראל ולברר את מהותה של אותה השנאה .
כדי להבין את המהות של שנאה צריך להבין מה זה אהבה
כי שנאה היא ההיפך של אהבה . ושנאה ואהבה הם סמוכים בתורה שכתוב בויקרא פרק יט
(יז) לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ
בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא:
(יח) לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙
אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְקֹוָֽק:
ואומר הפסוק וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ
אֲנִ֖י יְקֹוָֽק כלומר את מושג של אהבה ניתן ללמוד רק מ אני יקוק . כלומר
את מושג אהבה ניתן רק ללמוד מהקב"ה וכדי להבין את זה יותר לעומק
אומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מה עמוד א
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר קרא
ואהבת לרעך כמוך - ברור לו מיתה יפה.
והתוספות מסכת סנהדרין דף מה עמוד א
ברור לו מיתה יפה - י"מ משום דלרעך
כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין וי"מ משום דכתיב ברישיה דקרא לא תקום ולא
תטור ולשון נקימה היינו מיתה כדאמרינן לקמן בפ' ארבע מיתות (דף נב:) גבי נקום ינקם
כשהוא אומר והבאתי עליכם חרב כו'.
מפרש התוספות ואומר לפי היש אומרים שחייך קודמים
מתנגש עם המושג ואהבת לרעך כמוך וההבנה שלי שכל אדם הוא בגדר מתחרה לשני ואז חייו
קודמים לחיי השני ולכן אדם לא יכול לעשות את מצות אהבת לרעך כמוך כנגד עצמו ולכן
מול אדם חי אחר לא ניתן לקיים את אהבת
לרעך כמוך ב 100 אחוז וניתן לעשות את זה רק כנגד אדם מת או שהוא הולך למות כי כאשר
הוא מת הוא הפסיק להיות מתחרה שלך ואז אתה לכאורה יכול לקיים את המצווה . וצריך
להבין למה זה ככה כי בעולם שלנו עולם המוגבל במקום בזמן ובמשאבים יש תחרות של כל
אדם מול כל אדם . כי יתרון לזה זה חיסרון לשני כלומר הגבולות של המשאבים בעולם הזה
גורמים לכך שהכלל חייך קודמים גורמים לך להיות בתחרות מול כל אדם ולא משנה אם אתם
קרובים או רחוקים . אז אם חייך קודמים שזה צד מהותי באדם מאיפה הוא ייקח את הכוח
לאהוב את רעך ? הרי הוא פועל נגד עצמו כי השני מתחרה שלו על המשאבים המוגבלים של
העולם . וכאן צריך להבין את סוף המשפט אֲנִ֖י יְקֹוָֽק . הקב"ה בהגדרה אין לו שום מגבלות מכל סוג
שהוא לא זמן לא מקום וכל סוג של מגבלה אחרת אין לו צורך בשום דבר ולכן כאשר
הקב"ה ברא את העולם הוא לא ברא אותו מתוך צורך כי כל צורך שהוא הוא מגבלה
ולקב"ה אין שום מגבלה ולכן לנו בני האדם לא יהיה לעולם הבנה מלאה למה
הקב"ה ברא את העולם אבל יש לנו את ההבנה שהעולם נברא מתוך אהבה כלומר לא מתוך
צורך כלשהו כי אצל הקב"ה אין דבר כזה חייך קודמים כי הבריאה של העולם
לא גרמה לחוסר את הקב"ה כי לקב"ה אין שום מגבלה ולכן מושג האהבה ניתן
להבין אך ורק מתוך הבנה של בריאת העולם על ידי הקב"ה . ולכן בתורה כתוב וְאָֽהַבְתָּ֥
לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְקֹוָֽק
כי התורה רוצה להדגיש שאת מושג האהבה ניתן ללמוד אך ורק מהקב"ה .
ואולי יש כאן עוד רמז של התורה שכאשר האדם יתאמץ כנגד חייך קודמים ויעשה מעשה
שגורם לו חסרון אבל מצד שני נותן יתרון לאדם האחר בסופו של דבר גם הנותן המחסר
מעצמו יוכל "להשלים " את החיסרון של עצמו מהאין סוף של הקב"ה וכך
אומר המדרש במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יב
רבי עזריא בשם רבי יהודה בר' סימון אמר זו
השכינה ר' יודן אמר זה זכות התורה וזה זכות הצדיקים א"ר יהושע דסכנין בשם ר'
לוי ולא יכול משה לבא וגו' משל למה"ד למערה שהיא נתונה על שפת הים רעש הים
ונתמלאת המערה והים לא חסר כלום כך אהל מועד נתמלא מזיו השכינה והעולם לא חסר כלום
לסיכום האהבה זה הרצון לתת מתוך עצמך אבל חייך
קודמים שהוא תוצאה וחלק בלתי נפרד מהעולם המצומצם שלנו נוגד את האהבה ולכן האהבה
היא רק מידה של הקב"ה שבו אין את המושג חייך קודמין והדרך היחידה ללמוד מה זו
אהבה זה ללמוד מהקב"ה אבל לימוד מהקב"ה לא יכול לשנות את חייך קודמין
ורק חיבור אל הקב"ה חיבור אל האין סוף יכול לגרום לכך שיש מצב שאתה נותן ולא
נחסר .אבל לא ניתן להגיע בעולם הזה למצב שבו חייך קודמין מתבטל לגמרי ורק מול מת
לא קיים המושג של חייך קודמין ולכן אם אתה לא בורר לו מיתה יפה אתה עובר על ואהבת
לרעך כמוך .
מתוך הבנה זו נתחיל להבין את המושג שנאה שהיא ההפך
של אהבה וצריך להגיד שמי שלא מקבל או דוחה
את הקב"ה מנתק את עצמו ממידת האהבה והוא נשאר רק עם מידת חייך קודמין ומי שיש לו רק את המידה הזאת כאשר הוא רואה דבר
שמתנגש עם האינטרס שלו הוא שונא אותו ואז הוא נהפך לאויב שלו כי זה האופציה היחידה
שהוא יכול להפעיל כמגדו . כי מי שפוגע באינטרס העצמי שלך אתה שונא אותו ואתה נלחם
בו אם יש לך את הכוח או רק שונא אותו אם אין לך את הכוח להלחם בו . וזה בדיוק העניין
של השנאה שירדה על הר סיני . אומר תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט עמוד א
מאי הר סיני - הר שירדה שנאה לאמות העולם
עליו.
עם ישראל קיבל על עצמו את התורה והקב"ה בחר
בו לעם הסגולה כתוב בשמות פרק כ
(ב - ג) אָֽנֹכִ֖י֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑֔יךָ
אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים לֹֽ֣א
יִהְיֶֽ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗י:
הדיבר הראשון קבע את העובדה שעם ישראל הוא העם שקבל
את התורה והעם היחידי של הקב"ה כלומר כל הבריאה והעולם שייך למי שקיבל עליו
את התורה ואומות העולם שלא רצו לקבל את התורה נשארו עם שום דבר ולכן הדבר היחידי
שהם יכלו לעשות זה לשנוא את עם ישראל ולהפוך אותו לאויב להלחם בו בצורה טוטאלית כי
האפשרות היחידה שיש להם באופן תיאורטי לקבל
חלק מהעולם זה השמדת עם ישראל . ולכן הדבר היחידי ששאלו את בלעם האם הקב"ה
ישמיד אותנו או במבול של מים או במבול של אש וכך אומר התלמוד בבלי מסכת זבחים דף
קטז עמוד א
נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: מה
קול ההמון אשר שמענו, שמא מבול בא לעולם? (אמר להם) ה' למבול ישב! [אמר להם]: וישב
ה' מלך לעולם, כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול לעולם, אמרו לו: מבול של
מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא? שנא': כי (הנה) באש ה' נשפט! אמר להן: כבר
נשבע שאינו משחית כל בשר, ומה קול ההמון הזה ששמענו? אמר להם: חמדה טובה יש לו
בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם, וביקש ליתנה
לבניו, שנאמר: ה' עוז לעמו יתן, [מיד] פתחו כולם ואמרו: ה' יברך את עמו בשלום;
כלומר ברגע שהבינו שהקב"ה לא ישמיד אותם הם
היו מוכנים אפילו לברך את עם ישראל אבל רק מתוך האינטרס של חייך קודמין ולא מתוך
הבנה שזה הרצון של הקב"ה . אבל עדיין הם רק בתוך המידה של חייך קודמין וכתוב בתלמוד בבלי מסכת שבת דף לג עמוד ב
דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון,
ויתיב יהודה בן גרים גבייהו. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו
שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר:
כל מה שתקנו - לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות -
לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס.
ושמעון בר יוחאי הבין שמתוך שאומות העולם דחו את
התורה הדבר היחידי שמניע אותם זה חייך קודמין ולא דבר אחר ולכן אמר מה שאמר
והתוצאה : אומר ה תלמוד בבלי מסכת שבת דף לג עמוד ב
הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו
למלכות. אמרו: יהודה שעילה - יתעלה, יוסי ששתק - יגלה לציפורי, שמעון שגינה -
יהרג.
וכשאומות העולם באו אל הקב"ה בטענה למה לא
כפה עליהם הר כגיגית כמו על עם ישראל ולאחר שאמר להם שנתן להם את התורה ולא קיבלו
ועם ישראל קיבלו ועשו נתן לאומות העולם הזדמנות נוספת כמו שכתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה
זרה דף ג עמוד א
ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה
חסרון כיס. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא
מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר: ננתקה את
מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו
כלומר גם כאן המבחן היה האם אומות העולם לא נמצאים
ב 100 אחוז בתוך המידה חייך קודמין או יש להם קשר כלשהו לקב"ה והתוצאה שיצאו
מבעטים בסוכה כלומר מה שדחף אותם לצאת ולבעט זה העניין של חייך קודמין לכל דבר וגם
לקב"ה .
וכמו שאנחנו רואים אומות העולם באמצעות 2 הדתות
הנצרות והאיסלם היה לבטל לחלוטין את היהדות תוך טענות סרק ובפועל ניסו ומנסים
להשמיד את עם ישראל או באמצעות ביטול היהדות או השמדה פיזית של עם ישראל .
וגם כל המהלך של יציאת מצרים היית התמודדות מול מי
שהכחיש את הקב"ה לגמרי
שמות פרק ה
(ב) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְקֹוָק֙
אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙
אֶת־יְקֹוָ֔ק וְגַ֥ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ:
ואחר כך אומר הנביא יחזקאל פרק כט
(ג) דַּבֵּ֨ר וְאָמַרְתָּ֜ כֹּֽה־אָמַ֣ר׀
אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֗ק הִנְנִ֤י עָלֶ֙יךָ֙ פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם הַתַּנִּים֙
הַגָּד֔וֹל הָרֹבֵ֖ץ בְּת֣וֹךְ יְאֹרָ֑יו אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛ר לִ֥י יְאֹרִ֖י וַאֲנִ֥י
עֲשִׂיתִֽנִי:
ואומר המלבי"ם ביאור המילות יחזקאל פרק כט
פסוק ג
(ג) עשיתני. עשיתי את עצמי:
כלומר פרעה הכחיש את הקב"ה ולכן אין לפרעה ברירה אלה להילחם בעם
ישראל כי קיום עם ישראל מנוגד לאינטרס של פרעה ואז המידה של חייך קודמין גורמת לו
לשנוא את ישראל ולהלחם בו וכך כתוב בשמות פרק א
(י) הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ
פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙
עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ:
לסיכום הכחשת הקב"ה ואי קבלת התורה עושה מחיצה
בן האדם לאהבה שזו המידה של הקב"ה ואז נשאר האדם עם המידה של חייך קודמין וזה
יוצר למעשה שנאה לכל מי שמחובר לקב"ה ומאמין בו ומקבל על עצמו את התורה וזה המשמעות של מאי הר סיני - הר שירדה שנאה
לאמות העולם עליו.
כי מי שמחובר לקב"ה בסופו של דבר מחובר לאין
סוף ולכן אין הוא נחסר ממה שנתן כי מי שבאמת אוהב את הקב"ה מחבר את עצמו לאין
סוף שגורם לכך שאפילו הזדונות נהפכים לזכויות כנגד כל הגיון של העולם המצומצם בו
אנחנו חיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה