שביעי של פסח המשך למאמר על העגות של אברהם למלאכים והקשר לפסח . מה המיוחד ביום הראשון של פסח ? מה הקשר של יום הפסח להבאת העולם לתהו ובהו ? מה הקשר של הפסח לבניית עולם חדש ? ‏כ'/ניסן/תשע"ו

בס"ד
שביעי של פסח המשך למאמר על העגות של אברהם למלאכים והקשר לפסח   . מה המיוחד ביום הראשון של פסח ? מה הקשר של יום הפסח להבאת העולם לתהו ובהו ? מה הקשר של הפסח לבניית עולם חדש ? ‏כ'/ניסן/תשע"ו

במאמר הקודם ניסיתי להוכיח שאברהם מל את עצמו את בנו ואת בני ביתו כדי שיוכל לקיים את  מצות הפסח . 3 בני הבקר הי לכאורה במקום קורבן הפסח והמלאכים היו בתפקיד של כוהנים לפי דברי האור החיים . העגות היו לכאורה מצות כמו שנאמר במצות מצרים עגת מצות . גם הקרבן וגם האוכל נאכלו בצורה ניסית על ידי המלאכים כמו שאומר הדעת זקנים .

יש לנו להבין את המשמעות של יום הפסח במקרה של אברהם וכיצד היום הזה השפיע על ההיסטוריה של עם ישראל .וכך כתבתי בפסח  ‏י"ד/ניסן/תשע"ה

"ואני רוצה להסביר את מהות היום הזה ולהבין את המהות של המצוות של ליל הסדר  .

לפי ההבנה שלי ודברים שכתבתי במאמרים קודמים  כל יציאת מצרים זה גלגול העולם חזרה למצב של תוהו ובהו ובריאת העולם מחדש ב 51 יום עם תנאי שהתקבל ע"י עם ישראל שאם יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . איך מחשבים את ה 51 יום ?   כל המכות שניתנו למצרים זה המהלך של הקב"ה לגלגל את העולם למצב של תוהו ובהו . הקרבת קרבן הפסח זה סמל להחזרת העולם לתוהו ובוהו ולכן הקרבן נשחט לאחר חצות לפני כניסה ליום טוב של פסח . אבל האכילה היא בערב בליל פסח שזה תחילת בריאת העולם מחדש ובעצם היום הראשון של פסח הוא מעין הפרדה בין מצב של תוהו ובוהו לתחילת הבריאה מחדש  . ואני אומר שזה בעצם השער החמישים של הטומאה . יום מתן תורה זה השער ה50 של טהרה . ובאמצע יש 49 יום של ספירת העומר שזה בריאת העולם מחדש בשבע ימים ארוכים בשיתוף עם עם ישראל וזה המשמעות של ספירת העומר בריאת העולם בשיתוף עם ישראל . כל יום הוא שבע ימים . לפי ההבנה שלי גם שער ה 50 של טומאה וגם שער ה 50 של טהרה זה ימים שלא בשליטת האדם זה אך ורק בשליטתו של הקב"ה . ולכן משה לא מופיע בהגדה כי אף אדם לא שייך להגדה , ולכן לא שייך גם גויים בלילה הזה ולכן זה יום שמרים יום ששיך אך ורק לקדוש ברוך הוא .

הייחוד של היום הזה שיש לנו שאיפה להתחיל את הבריאה ביום הזה עם השאיפה להיות בדרגה של האדם הראשון לפני החטא יום שבו ברא הקב"ה את האדם  ושם אותו בבריאה במצב של גן עדן .האדם הראשון נולד מהול ולכן לא שייך להיות לא מהול ולאכול את קרבן הפסח , האדם הראשון אכל לחם מוכן ולפי הבנתי לחם זה לא היה חמץ ולכן אנחנו אוכלים מצה עם קרבן הפסח ביום הראשון כמו האדם הראשון לפני החטא "

וצריך להגיד שבגלל שהיום הראשון של פסח הוא היום שרק שייך לקב"ה זה היום שבו יש הזדמנות לשנות סדרי עולם , שמה שקורה בתוך היום זה יכול לשנות את העולם וביום הזה עם ישראל היה לו את ההזדמנות לצאת מעבדות לחרות כלום שינוי סדרי עולם אבל אם היו מחמיצים את ההזדמנות עם ישראל לא היה יוצא ממצרים וכך אומרת ההגדה  

עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם.  

כלומר רק היום הזה היה מסוגל לעשות את השינוי מעבדים לבני חורין כי זה היום שהוא בשליטת המוחלטת של הקב"ה  בלבד ויום זה שייך רק לקב"ה .  היום הראשון של פסח מסוגל לשינוי גדול ע"י ההשתדלות של האדם מול הקב"ה כי היום הזה הוא יום שאין לכאורה מחיצה בן הקב"ה לאדם ואברהם מבין את זה ולכן כתוב בשכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק יט

ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה. למד אברהם אבינו מיצירת האדם, שנאמר כחלב תתיכני (איוב י י), זה תחלת שכבת זרע. וכגבינה תקפיאני (שם), זה אחר קליטה. עור ובשר תלבישני (שם שם יא), זה תחלת יצירה. ובעצמות וגידין תסוככני (שם), זה סוף יצירה. ולפי' נתן לפניהם חמאה וחלב תחלה, ואח"כ ובן הבקר, והקב"ה הסכים על ידו, ואמר לא תבשל גדי בחלב אמו

כלומר אברהם מבין שהיום הזה הוא יום בו ניתן לשנות סדרי עולם ולכן הוא פועל לפי ההבנה שלו את העולם שביום הזה ניתן בכוח ההשתדלות לברוא מציאות חדשה והוא פועל לפי העיקרון של בריאת האדם ואכן אברהם מצליח ביום הזה להכין את הכלים להישרדות של עם ישראל במדבר תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פו עמוד ב

דאמר רבי חמא ברבי חנינא, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: בשכר שלשה זכו לשלשה, בשכר חמאה וחלב - זכו למן, בשכר והוא עמד עליהם - זכו לעמוד הענן, בשכר יקח נא מעט מים - זכו לבארה של מרים.

כלומר הפעולה של אברהם ביום הזה נתנה לעם ישראל את הכלים להגיע למעמד הר סיני לקבל את התורה ולאחר מכן לעמוד בכל ה 40 שנה שהלכו עם ישראל במדבר כדי לרשת את ארץ ישראל .

ואברהם  גם הצליח להכין את ארץ ישראל למצב שעם ישראל יוכל לקבל את הארץ בשלמותה כי היה חיסרון בארץ ישראל . הקב"ה הביא את העולם במבול למצב של תהו ובהו כלומר למצב של תחילת הבריאה אבל בארץ ישראל לא היה המבול ועדיין לאחר המבול לפי הבנתי העולם בחלקו לא הגיע למצב של תהו ובהו שלם ועדיין נשאר חלקים שהיו צריכים להגיע למצב של אפס וכך אומר  הפני דוד בראשית פרשת חיי שרה על הפסוק בישעיהו פרק מ

(יז) כָּל־הַגּוֹיִ֖ם כְּאַ֣יִן נֶגְדּ֑וֹ מֵאֶ֥פֶס וָתֹ֖הוּ נֶחְשְׁבוּ־לֽוֹ:

 

אך בארץ לא היה תיקון שבארץ היה בונה עולמות גם כן ומחריבן כדור מבול פלגה סדום אנוש וז"ש הכתוב מאפס ותהו נחשבו לו מאפס ר"ת מבול אנוש פלגה סדום ותהו כי היו בסוד התהו כמ"ש הרב הנז'

כלומר היה מצב שדור אנוש הגיע למצב של תוהו ולאחריו המבול . נשאר דור הפלגה וסדום . דור הפלגה הקב"ה הפיץ אותם ונשאר סדום שהם חלקים בארץ ישראל וכאן החליט הקב"ה לשתף את אברהם בהחלטה על הבאת סדום למצב של תוהו ובהו וזה היה ביום  הראשון של פסח ונאמר בבראשית פרק יח

(יז) וַֽיקֹוָ֖ק אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה:

ואומר רש"י בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק יז

אשר אני עושה - בסדום, לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו, אני נתתי לו את הארץ הזאת, וחמשה כרכין הללו שלו הן, שנאמר (י יט) גבול הכנעני מצידון וגו' בואכה סדומה ועמורה וגו'. קראתי אותו אברהם, אב המון גוים, ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי:

כלומר הקב"ה משתף את אברהם בחלק  האחרון שקשור בהבאת העולם למצב של תהו ובהו וזה בסדום שהיא חלק מארץ ישראל שלא נפגעה מן המבול ונראה לי שלא היה שייך לרשת את ארץ ישראל ללא הסיום של הבאת העולם לאפס גם בארץ ישראל והפיכת סדום היא החלק האחרון של הבאת העולם למצב של אפס לפני הארבע מאות שנה של שיעבוד מצרים שבסופו ראה הקב"ה לשנות את העולם שנית ולברוא את העולם שנית בשיתוף עם ישראל וקבלת התנאי של יש תורה יש עולם אין תורה אין עולם . והאפשרות לשתף את אברהם הוא רק ביום שניתן לעשות שינוי מהותי בעולם וזה היום הראשון של פסח כמו שהיום הזה הוא היום שבו התחיל השינוי של יציאת מיצרים היום בו בדיוק בחצות בדיוק הגיעה מכת בכורות כלומר מצב של הבאת העולם לתהו ובהו והתחלת היציאה ממצרים ולקראת בריאת עולם חדש . ואת המשמעות של היום הזה אנחנו רואים בעוד אירועים אומר רש"י שמות פרשת בא פרק יב פסוק מא

(מא) ויהי מקץ שלשים שנה וגו' ויהי בעצם היום הזה - מגיד שכיון שהגיע הקץ לא עכבן המקום כהרף עין, בחמישה עשר בניסן באו מלאכי השרת אצל אברהם לבשרו, בחמישה עשר בניסן נולד יצחק, ובחמישה עשר בניסן נגזרה גזירת בין הבתרים:

גם לידת יצחק וגם ברית בן הבתרים היו בפסח . מהולדת יצחק סופרים 400 שנה ליציאת מצרים כלומר זה תאריך שבו משתנה ההיסטוריה של עם ישראל לקבלת התורה והגעה לארץ ישראל וזה הרגע בו מבטיח הקב"ה לאברהם בברית בן הבתרים את ארץ ישראל ומצד שני הוא גוזר עליו את 400 שנות שיעבוד . אנחנו רואים שיום הראשון של פסח זה הזמן שהוא הגבול של שינויים מהותיים בהיסטוריה של העולם בו מצד אחד מסתיים העולם בתוהו ובהו ומצד אחר מתחיל עולם חדש לגמרי  . וכך כתוב באגדת בראשית (בובר) פרק א

אמר להם הקדוש ברוך הוא לרשעים כן אתם אומרים שנשבעתי שאיני מביא מבול לעולם עוד, חייכם נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים (משלי יט כט), מהלומות מהולמות, אם נשבעתי שאיני מביא מבול של מים, אני מביא מבול של אש וגפרית ואבנים, שנאמר וה' המטיר על סדום ועמורה גפרית ואש, (בראשית יט כד).

אומר המדרש שהפיכת סדום ועמורה זה ההמשך של המבול בצורה אחרת . וגם תחילת השינוי בפורים היה בפסח כתוב בפרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מט

אמרה לו לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, ואלו הן י"ג בניסן י"ד בניסן ט"ו בניסן, אמר לה מרדכי והלא יום שלישי הוא יום ראשון של פסח, אמרה לו זקן שבישראל ואתה ראש לסנהדרין ואתה אומ' דבר זה, ואם אין ישראל לעשות הפסח למי הוא פסח, ושמע מרדכי את דבריה והודה לה מרדכי ועשה לה כל אשר צותהו, שנ' ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר, מה הוא לשון ויעבור מרדכי, מלמד שעבר יום ראשון של פסח בלא אכילה ושתיה,

ואומר האלשיך אסתר פרק ד

(יז) ויעבר מרדכי וכו'. אמרו רבותינו ז"ל (אסתר רבה ח ז) שעבר וצם ביום הראשון של פסח כמאמר אסתר אליו כי אם אין ישראל אין פסח ואין תורה. אלא שלדעת המתרגם יום ראשון של פסח היה ראשון לשלשת הצומות, ולדעת המדרש (אסתר רבה ח ז) היה אחרון ונתלה המן ממחרת הפסח

יוצא לנו שבפורים השינוי נעשה ביום הראשון של פסח והמן נתלה ביום למחרת וזה בדיוק כמו סדום שנקבע הגורל של סדום ביום הראשון של פסח וסדום נהפכה ביום השני של פסח

וכך ביום הראשון של פסח נקבע הגורל של מצרים לתהו ובהו אבל בפועל זה הסתים שיום השביעי של פסח . אם כן ניתן להגיד על היום הראשון של פסח שזה היום בו נקבע השינוי בעולם אבל השינוי במציאות בעולם יכולה להיות תוך כדי הפסח כמו שאנחנו רואים בסדום , תלית  המן , טביעת פרעה בים סוף ויש עוד מקומות שבו נעשו ניסים לעם ישראל ביום ראשון של פסח כמו המעשה עם אשור כתוב בספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ו

ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו' (מ"ב =מלכים ב'= יט לה), ואותו לילה ליל פסח היה, שעלה סנחריב והיה רבשקה שם הלך והציץ על פתח החומה של ירושלים ושמע אותן קוראין הלל 

וכמו כן כתוב בספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ו

ושנים ע"י בניה של רחל, שנאמר ויהי בלילה ההוא ויאמר ה' אל גדעון קום רד במחנה (שופטים ז ט), ליל הפסח היה, שכך כתוב והנה צליל לחם שעורים (שם שם /שופטים ז'/ יג), זהו העומר שהוא קרב בפסח,

לסיכום יום ראשון של פסח זה תמיד הגבול שמצד אחד הבאת העולם למצב של תוהו והבו ומצד שני תחילתו של בנית עולם חדש . יום שמסוגל לשינוי בסדרי עולם יום שמי שמסוגל לכך יכול לברוא עולמות חדשים יום שאוכלים בו עגת מצות שהוא אוכל רוחני שיכול לתת לנו את הכוח לקבל את התורה , ולקבל כוח למסע המפרך של קבלת התורה