12.8.2016

פרשת דברים שרו של עשיו עבד של מי היה ? מתי קיבל על עצמו שרו של עשיו להיות עבד של יעקב ? מתי טבל שרו של עשיו כדי שיוכל להיות עבד ? מה המשמעות שעשיו היה ישראל מומר ? ‏ח'/אב/תשע"ו

בס"ד
פרשת דברים  שרו של עשיו עבד של מי היה ? מתי קיבל על עצמו שרו של עשיו להיות עבד של יעקב ? מתי טבל שרו של עשיו  כדי שיוכל להיות עבד ? מה המשמעות שעשיו היה ישראל מומר ? ‏ח'/אב/תשע"ו

בפרשת מסעי א'/אב/תשע"ו  כתבתי על שרו של עשיו שברח לעיר המקלט ושאלתי שהגמרא כותבת שהוא טעה בשלוש דברים : הוא ברח לבצרה ולא לבצר הוא היה מזיד ולא שוגג הוא היה מלאך ולא אדם ושאלתי הרי עיר מלקלט זה רק ליהודי או לעבד של יהודי ,ולכן צריך לתרץ ששרו של עשיו ברח לשם בתור עבד .

הקשה עלי הרב הרשלר  עבד של מי ?  מתי הוא הפך  עבד ?

כתוב ברמב"ם הלכות שבת פרק כ

עבד ואמה שאנו מצווין על שביתתן הם עבדים שמלו וטבלו לשם עבדות וקיבלו מצות שהעבדים חייבין בהן, אבל עבדים שלא מלו ולא טבלו אלא קיבלו עליהן שבע מצות שנצטוו בני נח בלבד הרי הן כגר תושב

בהתחלה אמרתי שהוא עבד של הקב"ה והקשה עלי הרב הרשלר הרי כולם עבדים של הקב"ה ולכן באמת הדבר צריך עיון ותשובה שרו של עשיו עבד של מי הוא ומתי נעשה עבד ?

כתוב בתלמוד בבלי מסכת חולין דף צב עמוד א

וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו, איני יודע מי נעשה שר למי, כשהוא אומר: כי שרית עם אלהים, הוי אומר: יעקב נעשה שר למלאך; בכה ויתחנן לו, איני יודע מי בכה למי, כשהוא אומר: ויאמר שלחני, הוי אומר: מלאך בכה ליעקב.

כלומר יש לנו שאלה של הגמרא מי נעשה שר של מי ותשובת הגמרא שבמאבק בן שרו של עשיו ליעקב  הסתיים שיעקב נעשה שר של המלאך ( שרו של עשיו) . וצריך להבין הרי שרו של עשיו הוא מלאך אז כיצד יעקב נעשה שר של מלאך?  . אפשר היה להגיד שליעקב יש שר והשר שלו נעשה השר של שרו של יעקב אבל הגמרא אומרת לנו בפירוש שיעקב נעשה השר של המלאך .

ולי נראה שיש כאן איזה מהלך שבו ההבדל בן אדם למלאך קטן כלומר שרו של עשיו נעשה פחות ממלאך ויותר קרוב לאדם  ויעקב נעשה יותר קרוב למלאך ופחות אדם  .ואת זה נראה לי שניתן להבין מדבר של

צרור המור בראשית פרק ח

ולכן כתב הרב ז"ל סופך שהקב"ה נגלה עליך בבית אל והוא יברכך שהברכות מצויות בידו. והנראה בעיני שלא שאל לו ברכה ח"ו אלא ששאל ממנו שיודה איך צדיק מושל ביראת אלהים. ושהוא משועבד לו אחר שהוא ברשותו אינו יכול לילך בלא רשות. כאמרו ויאמר שלחני כי עלה השחר. ואז אמר לו לא אשלחך כי אם ברכתני. ותתן לי הודאה כעבד לאדוניו לאות שאתה עבד לי. והוא כמו עשו אחי ברכה דסנחריב מלך אשור שלא היה שואל מהם ברכה אלא הכנעה והודאה שהם משועבדים לו. וכן בכאן. וזהו לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל. בענין שלא יאמרו שהברכות בעקבה ורמאות. ואני מודה כי שרית עם אלהים ועלית עליהם ואני כעבד לך ועם אנשי עשו ולבן. כאן נתן לו סימן שינצל מעשו הרשע.

כאילו פה לכאורה שרו של עשיו נעשה עבד של יעקב אז כיצד מלאך יכול להיעשות עבד ליעקב שהוא אדם ? ולכן צריך לתרץ כמו שאמרתי שהגבולות בן אדם למלאך קטנו במאבק בן יעקב לשרו של עשיו כך שבמאבק הזה בן יעקב לשרו של עשיו התחיל השלב הראשוני של התהליך שבו שרו של יעקב יהפוך לעבד של יעקב .  כמו שעבד צריך לקבל עליו להיות עבד ליהודי המאבק הזה הסתיים בנכונות של שרו של עשיו להיות עבד ליעקב . ואולי בגלל שבמאבק הזה ההבדלים בן אדם למלאך קטנו לכן טעה שרו של עשיו בעניין של מלאך ולא אדם שנקלט בעיר מקלט , כלומר שרו של עשיו חשב שהמאבק הזה גרם לו לרדת מדרגה של מלאך לדרגה שאכן הוא ייקלט בעיר מקלט ורק מלאך בדרגה הגבוהה ביותר הוא זה שלא נקלט בעיר מקלט אבל מלאך כמוהו שהודה ליעקב שהוא יהיה עבד שלו  אולי  כן נקלט בעיר מקלט .

וכדי להבין את עניין העבד כתוב בבראשית פרק כז

(כט) יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וישתחו וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ:

אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת תולדות פרק כז סימן כט

וישתחוו לך בני אמך. יצחק שנשא אחת אמר בני אמך יעקב נשא ד' לפיכך אמר בני אביך (בראשית מט ח) ולמה שינה לומר וישתחוו לך בני אמך, לחתום בבני עשו שיהיה משתחוים לבני יעקב, כענין שנאמר ותהי אדום עבדים לדוד (ש"ב ח יד):

כלומר לעתיד לבא עשיו יהיה עבד של יעקב של ישראל והתחלת התהליך הזה התחיל במאבק עם שרו של עשיו שהסתים בקבלה של שרו של עשיו  על עצמו להיות עבד של יעקב .

אם כן אנחנו רואים קבלה עקרונית של עבדות של שרו של עשיו אבל צריך להבין היכן הטבילה ?

כותב תלמוד בבלי מסכת קידושין דף יח עמוד א

רב חייא בר אבין א"ר יוחנן: עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה, דכתיב: כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. ודלמא ישראל מומר שאני!

כלומר הגמרא אומרת על עשיו שהוא ישראל מומר הרי נולד ליצחק ולרבקה . אם כך הוא לכאורה יהודי וזה מפיל את כל ההבנה ששרו של עשיו יהיה עבד כנעני ליעקב ?

אומר הדף על הדף קידושין דף יח עמוד א

בשיעורי הגר"ש רוזובסקי ז"ל (בבא בתרא דף קט"ו ע"ב) הקשה על זה דהרי כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מלכים הל"ז) דמדכתיב ויתן לך את ברכת אברהם חזינן דרק יעקב הוא בכלל זרע אברהם, ולהכי אין זרע עשיו מצווין על המילה, ואם כן הי' דינו של עשיו כשאר בני נח, ואמאי קרי לי' הכא ישראל מומר. ותירץ דבשעה שנימול עשיו [אך עיין דעת זקנים מבעלי תוס' ר"פ תולדות דעשיו לא נמול ע"ש] אז הי' זרע אברהם ויורשו, ורק אח"כ כשבירך ד' את יעקב נפקע ממנו דין זרע אברהם.

אומר הרב רוזובסקי שאכן עשיו היה ישראל מומר אבל הקב"ה בברכה שלו ליעקב הפקיע מעשיו את השם ישראל כלומר אפשר לתרץ שאומנם הקב"ה הפקיע את השם ישראל אבל לא הפקיע ממנו את זה שהוא יוצא ירך חלצו של יצחק כלומר הוא לא מזרע נוכרי שצריך טבילה להיות עבד הוא בא מזרע של ישראל אומנם הפקיעו ממנו את השם ישראל ממנו אבל לא ניתן להפוך אותו לגוי גמור . אם נהפוך אותו לגוי גמור לכאורה אנחנו מוציעים לעז על אביו שהוא גוי . ולכן יוצא לנו ששרו של עשיו הביע הסכמה להיות עבדו של יעקב במאבק איתו אבל טבילה הוא לא צריך בהיותו ישראל מומר שהקב"ה הפקיע את שמו של ישראל ממנו .

וכך ניתן להבין מהמשנה שכיר בראשית - הערות פרשת וישלח

37 ביאור דברי הזוה"ק: טוב נקלה, זה נאמר על יעקב שהשפיל רוחו לפני עשיו בתחילה ונעשה נקלה לפניו כדי שאח"כ יהי' לו עשיו לעבד וישלוט עליו ויתקיימו ביעקב הברכות שברכו אביו יעבדוך עמים וישתחוו לך בני לאומים שכל זה יתקיים לעתיד לבוא, ועדיין לא הי' הזמן שיעקב ישלוט עליו, אלא לפי שיעקב סלק והניח אלו הברכות לאחרית הימים, ולכן הי' מיד נקלה לפני עשיו, ואח"כ עשיו שהי' מחזיק עצמו למכובד יהי' עבד ליעקב, עשיו שהוא חסר לחם כי לא נתברך ברוב דגן ותירוש יהי' עבד ליעקב שנתברך ונתנו לו רוב דגן ותירוש.

וכך כתוב בזוהר הקדוש שהעבדות זה לעתיד לבא על זה שעשיו יהיה עבד של יעקב

רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, וּלְךָ אֵיפֹה מָה אֶעֱשֶׂה, כֵּיוָן דְּאָמַר הַאי, אַמַּאי בְּנִי. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ, וּלְךָ אֵיפֹה מָה אֶעֱשֶׂה, דְּאַנְתְּ בְּדִינָא וּבְחַרְבָּא וּבְדָמָא חָזִינָא לָךְ, וּלְאָחִיךָ בְּאֹרַח שְׁלִים. אֶלָּא בְּנִי, בְּנִי וַדַּאי, אֲנָא גָּרִימְנָא לָךְ, בְּגִין דְּאַנְתְּ בְּנִי. וְעַל דָּא עַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד. וְעֲדַיִין לָא אִתְקַיָּים, דְּהָא לָא פָלַח לֵיהּ עֵשָׂו לְיַעֲקֹב. בְּגִין דְּיַעֲקֹב לָא בָעָא לֵיהּ הַשְׁתָּא, וְאִיהוּ אַהֲדַר וְקָרָא לֵיהּ אֲדֹנִי כַּמָּה זִמְנֵי, בְּגִין דְּאִסְתַּכַּל לְמֵרָחוֹק, וְסָלִיק לֵיהּ לְסוֹף יוֹמַיָא, כִּדְקָאֲמָרָן.

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, וּלְךְ אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה - כֵּיוָן שֶׁאָמַר אֶת זֶה, לָמָּה בְּנִי? אֶלָּא אָמַר לוֹ, וּלְךְ אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁאַתָּה בְּדִין וּבְחֶרֶב וּבְדָם אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךְ, וְאֶת אָחִיךְ בְּדֶרֶךְ שְׁלֵמָה. אֶלָּא בְּנִי, בְּנִי וַדַּאי. אֲנִי גָּרַמְתִּי לְךְ מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה בְּנִי, וְעַל כֵּן וְעַל חַרְבְּךְ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךְ תַּעֲבד. וַעֲדַיִן לֹא הִתְקַיֵּם, שֶׁהֲרֵי לֹא עָבַד עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב לֹא רָצָה אוֹתוֹ עַכְשָׁו, וְהוּא חָזַר וְקָרָא לוֹ אֲדוֹנִי כַּמָּה פְעָמִים, מִשּׁוּם שֶׁהִסְתַּכֵּל לְמֵרָחוֹק וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ לְסוֹף הַיָּמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

לסיכום אפשר להגיד ששרו של עשיו במאבק שלו עם יעקב גם ירד קצת מדרגתו כמלאך ולכן יכול לקבל עליו להיות עבד של יעקב ולכן טעה שחשב שהוא יכול להיקלט בעיר מקלט. עשיו שהיה ישראל מומר לא צריך טבילה על אף שהקב"ה סילק ממנו את שם ישראל ולכן לעתיד לבא הוא יהיה עבד ליעקב ולכן יכול להיקלט בעיר מקלט ולכן הגמרא לא כתבה את זה כטעות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה