בס"ד
פרשת דברים מה משמעות טָרְחֲכֶם
וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם ? מה הקשר למגילת איכה? מה התוצאה של נבל ברשות
התורה? ח'/אב/תשע"ה
דברים פרק א
(יב) אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי
טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם:
והמדרש תנאים לדברים פרק א פסוק יב מסביר
טרחנין :
(יב). איכא אשא לבדי טרחכם מלמד שהיו
טרחנין הא כיצד היה אחד מהן רואה עצמו ניצוח בדין ואומר יש לי עדים להביא לי ראייה
להביא למחר אני בא ומוסיף עליכם דיינין לכך נאמר איכא אשא לבדי מה ת"ל טרחכם
מלמד שהיו טרחנין:
משאכם :
ומשאכם מלמד שהיו אפיקוריסין הא כיצד
הקדים משה לצאת אמרו מה ראה בן עמרם לצאת שמא אינו שפוי בתוך ביתו: איחר לצאת אמרו
מה ראה בן עמרם שלא לצאת מה אתם סבורין שאכל ושתה וישן לו אלא יושב הוא ויועץ
עליכם עצות רעות וחושב עליכם מחשבות רעות קל וחומר אם (היו) [היה] משל בית און שם שנ'
(במדבר ט"ז א') ואון בן פלת בני ראובן הא מה ת"ל ומשאכם מלמד שהיו
אפיקוריסין:
וריבכם:
וריבכם מלמד שהיו דיננין הא כיצד היה
אחד מהן מוציא מנה בשביל שיטול סלע סלע בשביל שיטול דינר הא מה ת"ל וריבכם
שהיו דיננין:
לכאורה עשו בני ישראל ברשות התורה אומנם
במשאכם מדבר על אפיקורסין אבל שם מדובר בדברים בעלמא ואומר הבאר שבע מסכת סנהדרין
דף צ עמוד א
אמרו איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם
(דברים א, יב) מלמד שהיו אפיקורסים הקדים משה לצאת כו', אלמא דאפיקורסין לאו מינין
נינהו.
ואני רוצה לפרש את כל הדברים שכותב משה
הם הגדר של נבל ברשות התורה
והרמב"ן ויקרא פרק יט מזכיר גדר זה
וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר
איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה:
ובתלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ל עמוד
ב
דאמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא
על שדנו בה דין תורה. - אלא דיני דמגיזתא לדיינו? - אלא אימא: שהעמידו דיניהם על
דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין.
והתהליך מנבל ברשות התורה לנבל שלא
ברשות מתואר במדרש איכה רבה (וילנא) פרשה א
א איכה ישבה, שלשה נתנבאו בלשון
איכה, משה ישעיה וירמיה, משה אמר (דברים א') איכה אשא לבדי וגו', ישעיה אמר (ישעיה
א') איכה היתה לזונה, ירמיה אמר איכה ישבה בדד, א"ר לוי משל למטרונה שהיו לה
שלשה שושבינין אחד ראה אותה בשלותה, ואחד ראה אותה בפחזותה, ואחד ראה אותה
בניוולה, כך משה ראה את ישראל בכבודם ושלותם ואמר איכה אשא לבדי טרחכם, ישעיה ראה
אותם בפחזותם ואמר איכה היתה לזונה, ירמיה ראה אותם בניוולם ואמר איכה ישבה,
כלומר התהליך זה לעשות דברים שלא מלפנים
משורת הדין זה מוביל לדברים שלא ברשות
התורה
ישעיהו פרק א
(כא) אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה
קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים:
ואומר המצודת דוד ישעיהו פרק א פסוק כא
מלאתי - מעולם היתה מלאה משפט והצדק
התמיד בה ועתה נהפכו אנשים להיות מרצחים:
כלומר מהרבה משפט שלא הלכו מלפנים שורת
הדין נהפכו למרצחים
והתוצאה זה איכה פרק א
(א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר
רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת
הָיְתָה לָמַס: ס
(ב) בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה
וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ כָּל רֵעֶיהָ
בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים: ס
יהי רצון שתמיד נלך לפנים משורת הדין
ונדון כל אחד לכף זכות כמו שכתוב בתלמוד בבלי מסכת שבת דף קכז עמוד ב
תנו רבנן: פעם אחת הוצרך דבר אחד
לתלמידי חכמים אצל מטרוניתא אחת, שכל גדולי רומי מצויין אצלה. אמרו: מי ילך? - אמר
להם רבי יהושע: אני אלך. הלך רבי יהושע ותלמידיו, כיון שהגיע לפתח ביתה חלץ תפיליו
ברחוק ארבע אמות, ונכנס ונעל הדלת בפניהן. אחר שיצא ירד וטבל, ושנה לתלמידיו. ואמר
(להן) +מסורת הש"ס: [להם]+ בשעה שחלצתי תפילין במה חשדתוני? - אמרנו: כסבור
רבי לא יכנסו דברי קדושה במקום טומאה. - בשעה שנעלתי במה חשדתוני? - אמרנו: שמא
דבר מלכות יש בינו לבינה. - בשעה שירדתי וטבלתי במה חשדתוני? - אמרנו: שמא ניתזה
צינורא מפיה על בגדיו של רבי. - אמר להם: העבודה, כך היה. ואתם, כשם שדנתוני לזכות
- המקום ידין אתכם לזכות.
ויתקיים בנו מה שכתוב במסכתות קטנות
מסכת דרך ארץ פרק א
הוי דן את חבירך לכף זכות, ואל
תכריעהו לכף חובה. הוי שש בחלקך, ונאה במיעוטך, ואל תשנא את המוכיחך. הוי קטן
בעיני נפשך, ויהי חלקך ברוך לעולם, עין טובה. ורוח חשוכה.
והתוצאה מה שכתוב תלמוד בבלי מסכת שבת
דף קכז עמוד ב
תנו רבנן: הדן חבירו לכף זכות דנין
אותו לזכות
ואם נדע לעשות את זה נגיע בעזרת השם לישעיהו
פרק מ
(א) נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר
אֱלֹהֵיכֶם:
(ב) דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם
וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה
מִיַּד יְקֹוָק כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ: ס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה