בס"ד
פרשת תרומה היכן שמע משה את הקב"ה ? מה היה טווח
השמיעה במשכן ? ומי יכול לשמוע את הקב"ה במשכן ? מה ההבדל בין קריאה לדיבור ?
א'/אדר/תשע"ה
כתוב במדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקהל
סימן ז
ויעש בצלאל את הארון, אין אתה מוצא
באחד מכל כלי המשכן שעשה שם בצלאל כלום אלא בארון וכל המלאכות האחרות כל הכלים
האחרות באמירתו ובעצתו, ולמה פירש בארון מלאכתו לבד ועשאו בידו, בשביל ששם צלו של
הקדוש ברוך הוא שהוא מצמצם שם שכינתו, ולפיכך קראו בצלאל שעשה צלו של הקדוש ברוך
הוא בין שני הכרובים שנאמר ונועדתי לך שם ודברתי אתך וגו', ו
ואומר הילקוט שמעוני תורה פרשת תרומה
רמז שסה
בשעה שאמר לו ועשו לי מקדש אמר משה
לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע כתיב הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך ואתה אומר
ועשו לי מקדש אמר ליה הקדוש ברוך הוא משה לא כשם שאתה סבור אלא עשרים קרש בצפון
ועשרים קרש בדרום ושמונה במערב ואני יורד ומצמצם שכינתי למטה דכתיב ונועדתי לך שם
ודברתי וגו'
כלומר צמצם הקב"ה ושכן במשכן ומוסבר במדרש שהיה זה צילו של הקב"ה שצומצם ושכן
במקדש בין שני הכרובים ומשם יצא הקול
שדיבר עם משה וכתוב בשמות פרק כה
(כב) וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם
וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל
אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: פ
ומפרש רש"י בשמות פרשת תרומה פרק
כה פסוק כב
ודברתי אתך מעל הכפורת - ובמקום אחר
הוא אומר (ויקרא א א) וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר, זה המשכן מחוץ לפרכת, נמצאו
שני כתובים מכחישים זה את זה, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם (במדבר ז פט) ובבא
משה אל אהל מועד וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת וגו', משה היה נכנס למשכן
וכיון שבא בתוך הפתח, קול יורד מן השמים לבין הכרובים, ומשם יוצא ונשמע למשה באהל
מועד:
כלומר משה שמע את הקב"ה בתוך האוהל
אבל הקול יצא מעל הכרובים כלומר הקול של
הקב"ה נשמע בתוך האוהל ולא רק בתוך קודש הקדשים. אבל החזקוני שמות פרשת תרומה
פרק כה פסוק כב
(כב) ודברתי אתך מעל הכפרת והא דכתיב
וידבר אליו מאהל מועד, הכי קאמר כשהיה משה חוץ לאהל היה הוא שומע את הקול בא אליו
מאהל מועד וכשהיה הוא בתוך האהל היה הקול בא אליו מעל הכפרת, כדכתיב ובבא משה אל
אהל מועד וישמע את הקול וגו'
כלומר הקול היה נשמע גם מחוץ לאוהל מועד
אבל רק למשה .כלומר יש מחלוקת בין רש"י לחזקוני עד היכן נישמע קולו של
הקב"ה . ואני רוצה להציע הצעה כדי לישב את המחלוקת לכאורה בין רש"י
לחזקוני אומר הבמדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יד
אוציא את כולם ולא אוציא את מלאכי
השרת שאין משה יכול ליכנס לרשותן למקומן עד שיקרא ת"ל קול לו קול אליו משה
היה שומע את הקול ואין כל אלו שומעין את הקול יכול היה הקדוש ברוך הוא מדבר עמו
ולא היה קראו תחלה תלמוד לומר ויקרא אל משה וידבר הקדים קריאה לדבור דרך ארץ שלא
ידבר אדם עם חבירו אא"כ קוראו תחלה הלא דין הוא נאמר באהל מועד דבור ונאמר בסנה
דבור מה דבור האמור בסנה הקדים בו קריאה לדבור דכתיב (שמות ג) ויקרא אליו אלהים
מתוך הסנה אף דבור האמור באהל מועד הקדים קריאה לדבור,
המדרש מחלק בין קריאה לדיבור . קריאה זה תחילת הדיבור כדי להפנות את תשומת
ליבו של השומע לפני הדיבור וזה לשון המדרש
יש קריאה ויש את הדיבור עצמו . וצריך לפרש שאכן הדיבור נשמע רק בתוך אוהל מועד אבל
הקריאה נשמעה גם מחוץ לאוהל מועד . רש"י דיבר רק על הדיבור והחזקוני דיבר גם
על הקריאה .
ואכן מצאתי מאוחר יותר סימוכין לדברי
בדברי אור החיים ויקרא פרק א
ויותר נכון לומר שלא דרשו שהיה הקול
נפסק באוהל מועד אלא במה שדבר אליו באוהל מועד שכן כתוב וידבר אליו מאוהל מועד,
אבל בקריאה מודה שיצא הקול חוץ לקרות למשה שהיה עומד בחוץ:
אבל הרמב"ן דברים פרק ל"א מחדש
חידוש גם על רש"י וגם על החזקוני
(טו) וירא ה' באהל בעמוד ענן - הטעם,
כי עמוד הענן היה על הפתח והשם היה נראה באהל, וזהו הכבוד, על דעת ר"א. ועל
דעתי, הוא כמו וירד ה' בעמוד ענן ויעמד פתח האהל (במדבר יב ה), והנה כבוד ה' נראה
בענן (שמות טז י). והטעם, כי רצה לדבר עם משה שישמע יהושע ושם יצוה את יהושע עצמו,
והנה למשה נאמר (שם כה כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת, אבל יהושע לא היה
במעלה ההיא ואסור היה ליכנס באהל כלל. והנה ויעמד עמוד הענן על פתח האהל - שב לבאר
כי היה הענן ובו הכבוד על פתח האהל חופף עליו, והנה הוא באהל:
כלומר גם יהושע שמע את הדיבור של
הקב"ה אבל יהושע עמד מחוץ לאוהל מועד וזה נגד המדרש רבה שרק משה יכול לשמוע
את הקב"ה . כלומר יש כמה דעות על מהות הצמצום של הקב"ה רשי סובר שהצמצום והשמיעה
היה רק למשה ורק בתוך המשכן . החזקוני מאריך את הטווח ואומר שמשה שמע מעבר למשכן .
ניתן להסביר את ההפרש בין רש"י לחזקוני ע"י ההבדל בין קריאה לדיבור והרמב"ן
מחדש ומוסיף את יהושע לטווח השמיעה של
דיבור בקב"ה גם מחוץ לאוהל מועד ולא מחלק בין קריאה לדיבור .
כדי שלא נחשוב שהצמצום של הקב"ה
במשכן מלמד חס וחלילה על סופיות של
הקב"ה מפרש המהרש"א חידושי אגדות מסכת בבא בתרא דף צט עמוד א
מקום ארון אינו מן המדה כו'.
ול"ג כרובים בפ"ק דיומא ובפ"ק דמגילה וכן נראה דכרובים שמואל קאמר
ליה דבנס היו עומדין הוא מבואר שהארון והכרובים בנס היו עומדין ואינן מן המדה לפי
ששם השכינה שורה כמ"ש ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים ושאינו גשם לא
יכילהו מקום ומדה ומלא כל הארץ כבודו וק"ל:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה