פרשת וישלח למה מביא יעקב שור חמור צאן עבד ושפחה לעשיו ? מה הויכוח העקרוני בין יעקב לעשיו ? איך משכנע יעקב את עשיו לקבל ממנו את הברכות ? האם עשיו בסופו של דבר מסכים עם הברכות של יצחק ליעקב ? ‏ט"ו/כסלו/תשע"ו

בס"ד

פרשת וישלח למה מביא יעקב שור חמור צאן עבד ושפחה לעשיו ? מה הויכוח העקרוני בין יעקב לעשיו ?  איך משכנע יעקב את עשיו לקבל ממנו את הברכות ? האם עשיו בסופו של דבר מסכים עם הברכות של יצחק ליעקב ? ‏ט"ו/כסלו/תשע"ו

בראשית פרק לב

(ו) וַֽיְהִי־לִי֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ:

ואומר על זה רש"י בראשית פרשת וישלח פרק לב פסוק ו

(ו) ויהי לי שור וחמור - אבא אמר לי (כז כח) מטל השמים ומשמני הארץ, זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ:

וצריך להבין מדוע רש"י אומר שהמתנות שהביא יעקב לעשיו הוא לא מהשמים ולא מן הארץ מדוע זה כל כך חשוב וכדי להבין את זה מביא הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וישלח פרק לב סימן ו

ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך. שלח לו דע כי כל הברכות שברכני אבא, לא לקחתי כלום יותר ממך, ברכני מטל השמים ומשמני הארץ, כשם שירד על ארצי כן ירד על ארצך, ולא בא לידי אלא בהמות ועבדים ושפחות, מה שלא ברכני אבא, לכך נאמר ואשלחה להגיד לאדוני:

יעקב אומר לעשיו אני מביא לך מנחה מהעושר שיש לי והעושר הזה לא קשור לברכות שאבא שלנו  יצחק בירך אותי כי הוא בירך אותי מן השמים והארץ ומה שאני מביא לך זה לא מזה ולא מזה .

ולמה חשוב ליעקב להסביר את זה לעשיו ? לכאורה מובן שעשיו הבין שהברכה שבירך יצחק כוללת את כל מה שישנו בעולם ולכאורה אחרי הברכה הזאת לא נשאר לעשיו שום דבר בעולם

וזה ניתן להבין מהריקאנטי בראשית פרק כז

(כח) ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש [שם כח]. בפרקי ר' אליעזר הגדול זכרונו לברכה [פל"ב] ר' יהודה אומר ברך יצחק את יעקב עשר ברכות כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם.

כלומר  לכאורה הברכות הללו כוללות את כל העולם

ולכן אומר לו יעקב בו תבין שהעולם זה לא רק שמים וארץ יש גם דבר מעבר לכך שהוא לא שמים ולא ארץ ואת זה המלבי"ם מסביר בבראשית פרשת וישלח פרק לב פסוק ו

(ו) ויהי. ועוד שהברכה הוא שיהיה שפע והצלחה למעלה מדרך הטבע, ואני המעט אשר יש לי בא ברוב עמל ויגיעה. וז"ש ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור, לא קודם לכן, רק אחר עבודה של עשרים שנה, וגם לא ברכה רבה רק שור וחמור, מעט מכל מין, וגם שעקר הברכה היה בקרקעות, משמני הארץ ורוב דגן ותירוש, ומזה אין לי מאומה, ואני צריך לבקש מקום לשבת בארצך

כלומר יש את הברכה שברך אבי אותי אבל יש דבר נוסף שזה יגיעה וע"י יגיעה אתה יכול להשיג דברים שהם לא מהשמים ולא מהארץ ולכאורה אומר יעקב לעשיו  מה שהתלמוד הבבלי מסכת ברכות דף לג עמוד ב

ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים, שנאמר : ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה.

ולכאורה יש ויכוח בן יעקב לעשיו האם הכול בידי שמים או יש דבר שהוא בידי האדם לעשות ולעמול יעקב אומר שיש מקום לאדם לעמול בעולם ולהשיג דברים וזה בזכות עמלו שבא מתוך יראת שמים והשמים שברך יצחק את יעקב זה לא הכול ואומר יעקב לעשיו וגם אתה יכול לעמול ולזכות אם תעמול ביראת שמים אומנם יצחק אבינו נתן לי את הברכה אבל אתה רואה שגם ללא ברכה של אבא ניתן להשיג דברים בעולם הזה ובעולם הבא וכדי שלא נפקפק ונחשוב שמדובר רק בהישג חומרי  אומר המדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת וישלח פרק לב סימן ו

[ו] ויהי לי שור וחמור. שור זה יוסף, שנאמר בכור שורו וגו' (דברים לג יז). חמור זה יששכר, שנאמר יששכר חמר גרם (בראשית מט יד): צאן. זה ישראל, שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי וגו' (יחזקאל לד לא): עבד. זה דוד, שנאמר אנא ה' כי אני עבדך (תהלים קיו טז) ושפחה. זו אביגיל, שנאמר הנה אמתך לשפחה (ש"א כה מא):

ואחר שמסביר יעקב לעשיו את היכולת של האדם לעמול בעולם ולהשיג הישגים ללא ברכה  הבין עשיו ומקבל את הטיעון של יעקב בראשית פרק לג

(ט) וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ:

וכאשר הבין עשיו את הטיעון הודה ליעקב על הברכות

רש"י בראשית פרק לג

(ט) יהי לך אשר לך - כאן הודה לו על הברכות:

 

 

ואז מגיע השלב השני של ההסבר של יעקב לעשיו בראשית פרק לג

(יא) קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח:

וכאן אומר יעקב לעשיו אתה יכול לקחת מה שהבאתי לך כי לי יש עוד דבר שחנני הקב"ה וכאן לדעתי רומז יעקב לברכות שברך אותו יצחק בראשית פרק כז

(כח) וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ:

(כט) יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וישתחו וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ:

וכאן הברכה קשורה לשמים והארץ ולדעתי הכונה לברכה שתלויה בארץ ישראל

אומר החזקוני בראשית פרק כז

(לט) הנה משמני הארץ מקצת ארץ ישראל שהיא שמני הארץ. יהיה מושבך זה הר שעיר הסמוך לא"י בחלקו של יהודה והיא ארץ שמנה ונשקית מטל השמים כא"י. ומנין שהסכים הקדוש ברוך הוא על ידו שנאמר ואתן לעשו את הר שעיר. יהיה מושבך בין תזכה בין לא תזכה דאי בזכותא תליא מילתא לא אתיא לעולם, אבל בישראל כתיב מדת הדין ללמדך אם יזכו.

כלומר טל השמים זה ארץ ישראל  שמני הארץ סמוך לארץ ישראל שזה הר שעיר שמקבלת את הברכה מארץ ישראל .

ובעצם אומר יעקב לעשיו קודם כל תהנה לא מהברכות שברך אותי אבי יצחק תקבל ממני את מה שהצלחתי להשיג מתוך יגיעה עצמית וגם אתה יכול לעשות את זה ולעתיד לבא תהנה מהברכה שברך אותי אבי ברכה שנובעת מטל השמים כלומר בזכות שאני יהיה בארץ ישראל ארץ המיוחדת לקב"ה ואתה שוכן צמוד אלי בהר שעיר תוכל לקבל את התוצאות של הברכה הזאת אומנם יש הבדל בינינו אבל אתה יודע ומבין את ההבדל . וכאן הסכים עשיו עם יעקב וכתוב וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח  כלומר הסכים עימו

ואומר רבינו בחיי בראשית פרשת וישלח פרק לג פסוק ט

אחי יהי לך אשר לך. דרשו בב"ר: (ב"ר עח, יד) עד עכשו היו הברכות מפוקפקות בידו, ועכשו נתאוששו בידו, שנאמר: "אחי יהי לך אשר לך". ויש כאן עשר אותיות כמנין עשר ברכות שבברכת ויתן לך, וא"כ הרי שנתקיימו לו הברכות מפי אביו ומפי עשו, וגם מן המלאך שלו.

כלומר גם עשיו וגם המלאך שלו הסכים עם הברכות שקיבל יעקב מיצחק וכל הטענות  ומראית העין שיש איזה טענה נגד יעקב נסתתמו   . ועשיו מבין את היכולת שלו לעמול ולקבל מה שמגיע לו וגם מקבל את זה שהוא יהנה מן הברכה של יעקב כי הוא  שוכן סמוך לארץ ישראל  .